הרב פרץ חן | איך אדבר בגובה העיניים עם ילד מתוסכל?

00:00 בואו תיזכרו לרגע במישהו שהבין אתכם, במורה, בהורה, בשותף לעבודה, בבן הזוג שלכם, בבת הזוג שלכם, ברב שלכם. איך הייתה ההרגשה שח-- כשחשתם שמבינים אתכם? בטח הרגשתם שזה מקל על הקושי, שהכל לא כל כך שחור, שיש לכם כוח להתמודד וזה רק כי הם הקשיבו, כי הם הכילו, כי הם גילו אמפתיה. בשיעור היום נדבר על איך להביא את הדבר הנפלא הזה לבית שלנו. נראה גם היום שדמויות תהודה בעם ישראל השתמשו בדרך הזו בשביל לקרב, לחבק ולהשפיע על יהודים. ונעמיק היום גם ונראה שזה הסדר שבו הקדוש ברוך הוא מנהל כאן את העולם, ונראה גם איזה דבר נפלא יוצא מזה שמתנהגים בדיוק בצורה הזו. השיעור היום מוקדש לעילוי נשמתו של יהודה הכוהן בן לנה ורפאל, שנפטר ב-א' באב לפני שנה, כשהוא היה עובד סוציאלי. היה בחור יקר ואהוב מאוד מאוד מאוד ומה שנדבר עליו היום זו הייתה עבודת חייו. זו הייתה השיטה והדרך שבה גם הוא נגע, נגע באנשים. אז סיפר לי בשבוע שעבר חבר, חבר קרוב, חבר, אה, חבר אהוב, יהודי שאני מאוד מאוד אוהב לשמוע אותו. מדובר על יהודי ש שבשנתיים האחרונות מאוד התקרב ליהדות, לשמירת שבת, לקיום של מצוות, ממש התקרב בצעדים מאוד, מאוד יפים ומשמעותיים, והוא סיפר לי שבוע שעבר באיזו שיחה לילית ככה שקיימנו יחד. הוא אומר, הוא אומר לי "תראה", הוא אומר "בעבר הייתי מגיע הביתה והבת שלי הקטנה הייתה בוכה. הייתה בוכה. ולמה היא בוכה? כי ילדים לפעמים בוכים ונראה לנו שהם בוכים סתם" הוא אומר "ומיד הייתי כועס עליה. מה את בוכה? תתבגרי, תהיי ילדה גדולה. מה זה הבכי הזה סתם, תפסיקי עם הבכי שלך כל הזמן" הוא אומר "והייתי

02:18 מסיים את הסיפור הזה מהר מאוד בשיטות מקובלות או שלא מקובלות, אבל ככה הסיפור היה נגמר" הוא אומר "היום, אחרי שהתקדמתי גם ברוחניות והתחלתי לחשוב על משמעות החיים" הוא אומר "זה שיפר אצלי גם את היחסים בבית עם הילדים" הוא אומר "כיום כשהבת בוכה" הוא אומר "מה שאני עושה, דבר ראשון אני יורד על הברכיים שהעיניים שלי יהיו בגובה העיניים שלה, שיהיה בגובה מה שנקרא בגובה העיניים. ואז אני אומר לה למה את בוכה? מה קרה? מה את רוצה?" הוא אומר "והיא בוכה, לא מצליחה להוציא מילים מהפה מרוב שהיא נחנקת מבכי. אני אומר לה בואי תירגעי, אבא איתך. מה את רוצה?" הוא אומר "וכך לאט לאט היא נרגעת ונרגעת ונרגעת ואני מצליח לשמוע גם מה בדיוק היא רוצה. כבר פה פתרנו חמישים אחוז מהבעיה ואחר כך לפעמים היא מבקשת משהו שמקובל לתת לה, אולי לא מקובל, אבל כבר היא נרגעה וכבר נוצר שיח. אבל העיקר היא כבר מרגישה שאני איתה, שאני איתה בגובה העיניים. לא כמו איזה אבא גדול, מבוגר ומאיים שמסתכל מלמעלה למטה, אלא אני איתה בדיוק בגובה העיניים" הוא אומר "וזה משנה את כל התמונה" הוא מספר כמה אשתו מתרגשת מהשינוי הזה שחל אצלו. ישנו, אה, אה, בניו יורק, ליד בית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, מוזיאון שנקרא מוזיאון הילדים ושם במוזיאון, אני לא הייתי-- אף פעם לא הייתי שם, אבל סיפרו לי ששם אחד מהדברים שעשו שם שיש שם כזה חדר. בחדר הזה יש חפצים של בית, שולחן וכיסא וחפצים של בית רגיל, אבל מאוד, מאוד, מאוד גדולים, שכשאנחנו הולכים שם אנחנו נמצאים בגובה הרגליים של השולחן. מה בעצם רוצים להמחיש באותו מיצג? רוצים להראות למבוגרים איך

04:20 הילדים רואים את העולם. הרי הילד שלנו בבית, הקטן, כשהוא הולך בסלון, מה הוא רואה? הוא לא רואה מה נמצא על השולחן. תלוי כמובן באיזה גיל, אבל הוא לא רואה מה נמצא על השולחן. הוא רואה את הרגליים, הוא רואה את הלמטה של השולחן, הוא רואה את הקשקושים שמתחת לשולחן. זה מה שהוא רואה. ראיית העולם של הילדים היא שונה משלנו, ושם באותו מיצג מנסים להמחיש ל-ל-ל-מבקרים שהילדים רואים את העולם בצורה שונה, בראיית עולם אחרת, ולכן מאיתנו נדרש גם להתייחס אליהם בצורה שונה, להבין שאיך שאני רואה את זה כמבוגר הם רואים את זה בצורה שונה. אז אם אני אבוא ואני אצעק על הילד "למה אתה בוכה? תתבגר!" מה תתבגר? אבל הוא לא מבוגר. "מה אתה ילד קטן?" כן, הוא ילד קטן. צריכים לראות את הדברים בנקודת המבט שלהם. הילד צועק, הילד בוכה, הוא משתולל. משהו לא טוב לו. אז במקום להיכנס בו חזיתית ולהתעצבן וכבר כמה אפשר לשמוע את הבכי שלו כל היום? פשוט לתת לו הרגשה שאנחנו איתו, שאנחנו מרגישים וחשים אותו או אותה. וכמו שסיפר אותו, אותו חבר, פיזית לרדת לגובה העיניים שלהם לא מלמעלה למטה. "מה יש? מה קרה?" להזדהות עם הקושי, ל-ל-- שיחוש שאנחנו מרגישים אותם ואז כבר חמישים אחוז נפתרים ב-ב-ב-בגישה הזו. אחר כך גם נבין מה הם רוצים, איך אפשר לפתור את זה. אבל שירגישו שאנחנו איתם. אמנם זה לוקח אולי עוד כמה דקות, אבל זה פתרון הרבה יותר יעיל, הרבה יותר יעיל לאורך זמן. פתרון שמקנה לילדים תחושה חזקה בפנים שההורים איתם, שהם לא לבד. זה מביא להם המון המון ביטחון עצמי. מסופר על-- סיפר הרבי מליובאוויטש על, על האדמו"ר השני

06:30 לבית חב"ד, האדמו"ר האמצעי, שהוא מגיעים אליו יהודים עם כל מיני בעיות ואתגרי חיים ובקשה לתשובה על חטאים כאלה ואחרים שהם עשו. והאדמו"ר האמצעי, כשבא אליו יהודי ומספר לו על העבירות שהוא עשה, על החטאים שהוא עשה, האדמו"ר האמצעי היה מנסה להיכנס לראש שלו, להבין אותו, לחוש אותו. עד כדי כך שפעם הגיע איזשהו אברך צעיר לאדמו"ר האמצעי וסיפר לו שהוא עשה עבירות, עבירות, עשה חטאת נעורים, עבירות של נערות, עבירות לא טובות, והרבי האמצעי אומר לאותו אברך, "תדע לך שצפד עורי עליי מהחטאת נעורים שלך." נראה לי, מספר האדמו"ר האמצעי אומר שנהייתה לו מחלה בעור, איזשהו משהו בעור פיזי, מחלה מסוימת, פצע מסוים בגלל העבירות שלך. זאת אומרת שהאדמו"ר האמצעי ידע שבשביל לתת פתרון לשני, בשביל לקדם את השני, בשביל לעזור לשני להתקדם זה אך ורק אם אני אצליח לרדת לראש שלו, לרמה שלו, לנסות להרגיש ולהבין אותו, אז אני גם אוכל למצוא לו פתרון, כי אם אני אסתכל מלמעלה למטה אז אני לא אוכל באמת להתחבר אליו ואני לא אוכל באמת, באמת לקדם אותו. ישנו גם סיפור מדהים שמסופר בספר הזכרונות. ספר הזכרונות זה ספר שמספר על התקופה של הבעל שם טוב, של תורם הבעל שם טוב, התקופה היפה הזו בעם ישראל, תקופה של לפני שלוש מאות שנה ומעלה. ספר מאוד יפה, שני חלקים, זה נקרא ספר הזכרונות. שווה קריאה ממש מרתק ויפה. ושם מסופר על יהודי, יהודי בשם ברוך ליפא. אותו ברוך ליפא היה תלמיד חכם עצום, ישב ולמד תורה והשקיע בלימוד תורה. היה ממש יהודי שיושב ולומד ומשקיע את כל כולו. ובשעה טובה ברוך ליפא התחתן עם, אה, עם בת של יהודי מאוד, מאוד עשיר ואותו

08:44 וחמיו של ברוך ליפא, אותו יהודי עשיר, אותו יהודי עשיר אמר לחתנו ברוך ליפא אתה תשב, תלמד תורה, אני אפרנס את המשפחה שלך, שב עליי, אתה תלמד תורה, כל הפרנסה מה שאתם צריכים עליי. וכך באמת היה איזה חמש שש שנים יושב ברוך ליפא ולומד תורה ומעמיק בתורה מבוקר עד ערב. ואחרי שהסתיימו השנים האלה שבהסכם אומר, אומר חמיו של ברוך ליפא לברוך ליפא תמשיך, תמשיך, אתה, אתה טוב בלימוד תורה, תמשיך בלימוד תורה, תמשיך להתקדם בזה. לך תהיה רב של מקום מסוים, אני אעזור לך בכל מה שאתה צריך. אבל ברוך ליפא החליט שהוא רוצה לצאת לעסקים והוא החליט שהוא יוצא לעסקים, וכך באמת הוא עשה. יצא לעסקים והתחיל לעבוד ולעבוד אצל כל מיני פריצים למיניהם. זו תקופה של פריצים. פריץ זה אדם שיש לו איזשהו אזור שהוא אחראי להשגחת עליו, וככה ברוך ליפא עבד אצל הפריצים האלה, היה מביא להם כל מיני שירותים למיניהם ולאט לאט הדרך, השיטה של הפריצים מצאה חן בעיניו. וברוך ליפא, יהודי תלמיד חכם, יהודי שכל כולו תורה, התחיל לאט, לאט פשוט להתנהג, לחיות כמו פריץ גוי. אם בהתחלה הוא הקים אצלו באחוזה בית מדרש והיה שמה בית כנסת ושלוש תפילות ביום ושיעורי תורה והוא עצמו מבקר שם כל הזמן ולומד תורה. לאט לאט בית הכנסת נסגר ובית המדרש נסגר וברוך ליפא כבר לא מתקרב למקומות האלה, ממש חי כמו אחד הגויים, כמו אחד הפריצים. כמובן זה עשה לחמיו שברון לב גדול, הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו שהחתן שלו ככה מתנהג. ראש הישיבה שבה למד ברוך ליפא בצעירותו החליט שזה לא יכול להיות, והוא נוסע לברוך ליפא בשביל לנסות להחזיר אותו בתשובה,

10:52 והוא נסע אליו עם קבוצת תלמידים עם מניין בשביל שיהיה לו מניין לתפילות, כי אצל ברוך ליפא כבר אין תפילות בבית הכנסת, המקום הפך להיות שומם והוא היה שם כמה ימים וברוך ליפא כאילו שהלב שלו אטום. כל מה שאומר לו ראש הישיבה שלו הוא לא מקשיב, הוא לא מפנים, הוא לא מקבל, הוא רק מראה לראש הישיבה שלו את הפאר ואת ההדר שיש לו ואת כל ה, כל הנכסים הגדולים שלו. ותראה מה יש לי ותראה איך יש לי. וראש הישיבה חוזר חזרה, כולו ממורמר, כולו מתוסכל שהוא לא מצליח להחזיר בתשובה את התלמיד היקר שלו. וכך עוברות השנים וראש הישיבה, הדבר היחיד שהוא עושה זה שהוא כל יום קורא לפני תפילת מנחה תהילים שתלמידו יחזור בתשובה. ויום אחד לבית הכנסת של אותו ראש ישיבה נכנס ברוך ליפא, נכנס עם פנים אחרות, עם מראה אחר, נכנס כבעל תשובה וראש הישיבה לא הבין מה קרה. מה גרם לאותו ברוך ליפא שהיה חי כמו פריץ, כמו גוי, ועשה את כל העבירות שבעולם לחזור בתשובה? התברר שבאותה תקופה היה בעולם את רבי ישראל הבעל שם טוב. הבעל שם טוב היה לו תלמיד בשם רבי עזריאל, והבעל שם טוב אמר לרבי עזריאל תלמידו אתה התפקיד שלך להחזיר בתשובה את ברוך ליפא. טוב, רבי עזריאל, תלמיד הבעל שם טוב, נסע לאחוזה של ברוך ליפא. הוא הבין שאם הוא ייגש אליו תחזור בתשובה זה הרי לא יעבוד. אז מה הוא עשה? הוא השכיר את עצמו שם לעבודה, עבד שמה, אבל הוא היה שונה בנוף. כל העובדים שם גויים, והנה יהודי עם זקן, עם כיסוי ראש שונה בנו עובד ועובד בנסירות עובד כמו שצריך. וברוך

12:47 ליפא שם לב לאיזה יהודי יהודי שנראה גם בצורה של תלמיד חכם עובד שם והרי הוא עצמו היה כזה בעבר. וככה לאט לאט התחילה איזושהי. התחילה שיחה ביניהם, התחילה שיחה ביניהם, שיחה על זה ועל זה, ונהיו שיחות עומק וברוך ליפא מתחיל בשיחות עומק לספר לרבי עזריאל את כל התאוריות הכפרניות שלו. רבי עזריאל מה עשה במקום להגיד לו מה אתה מדבר? שטויות כופר זה לא נכון מה שאתה אומר והקשיב והקשיב ואפילו גילה התפעלות מהדברים של ברוך ליפא. וואו, מדהים מה שאתה אומר. מעניין, מרתק. אתה יודע מה? לא חשבתי על זה. ברוך ליפא התחיל. התחיל להרגיש. יש פה אדם שמבין אותו, שמרגיש אותו, שרואה את העולם באותה צורה איתו, והוא ככה התחיל להרגיש רגשית קרוב לאותו רבי עזריאל. אבל תמיד אחרי שיחה ארוכה שבה ברוך ליפא שבה רבי עזריאל מגלה הרבה הרבה אמפתיה לדעות הכוזבות של ברוך ליפא. בסוף השיחה פתאום רבי עזריאל עושה סוויץ' בעלילה ואומר לו אבל כך וכך ואומר את הדברים בצורה שונה בצורה האמיתית שלהם. אבל ברוך ליפא היה ער לשמוע, כי אחרי שרבי עזריאל הביא לו כל כך הרבה הקשבה והבנה והכלה והרגשה שאני איתך. כשהוא גם אמר דברים אחרים, ברוך ליפא היה פתוח לשמוע. וכך אחרי עוד שיחה ועוד שיחה ועוד שיחה, לאט לאט הבין ברוך ליבא שבאמת הוא טעה והוא הפך להיות בעל תשובה אמיתי. והכל בזכות מה? כי רבי עזריאל לא אמר לו יא כופר איך אתה מדבר? אתה מדבר שטויות, יש לך דעות כוזבות, תתבייש במה שאתה, תראה לאיפה הגעת. במקום זה הוא הקשיב לו, הוא שמע אותו. הוא לא הסכים, אבל הוא הקשיב והקשיב והקשיב. באמת גילה הקשבה.

14:56 ברוך ליפא הרגיש מישהו כאן מבין אותי, מישהו חש אותי. התפתח ביניהם גם חיבור רגשי, חיבור פנימי, חיבור עמוק שבסוף זה גרם גם שהיה פתוח לשמוע את האמת מרבי עזריאל וחזר בתשובה. כי זו הדרך, זו השיטה להקשיב לשני, לחוש, לתת לילדים הרגשה. אנחנו מבינים אתכם, אנחנו איתכם בסיפור. כל כך הרבה יהודים שביקרו אצל הרבי מליובאוויטש בפגישה קצרה של כמה דקות, כשהרבי חילק דולרים או בפגישה ארוכה בחדרו של הרבי, מה שנקרא יחידות. כולם, כולם, כולם מספרים שההרגשה שהם חשו שכשהרבי מדבר איתם העיניים הקדושות שלו נעולות עליהם ואין עולם ואין אנשים מסביב ואין אחר כך עיסוקים. יש רק אותי מול הרבי. ככה מספרים כולם שזו הרגשה שהם חשו. זו ההרגשה שהרבי הבין אותם, כי הרבי באמת היה כך. הוא באמת כשדיבר עם יהודי הוא היה מרוכז כל כולו באותו יהודי וכולם יצאו מהרבי עם הרגשה מישהו אוהב אותי, מישהו חש אותי, מישהו מרגיש את הצרה שלי לא צרה, רק שלי צרה גם שלו. וזה גרם לאנשים רצון להתקדם, להשתנות, לעשות דברים טובים. זו השיטה, זו הגישה וכך גם בבית עם הילדים. במקום ישר חרבות וסכינים נרד ל-- שיחושו. אנחנו יורדים לרמה שלהם, מקשיבים ואגב זה טוב בכל גיל, כל גיל. הרי בואו נחשוב רגע כשילדים קטנים ממש קטנים בגיל של תינוקות, אנחנו מבינים שכך צריך לעשות. עובדה שכל אחד מאיתנו, כל אחד לפי-- אל למרות טרום כבודו ומעלתו, יורד לרמה שלהם, מדבר בשפה שלהם, משחק משחקים בסגנון שלהם, עושה קולות מצחיקים לילדים. כי כשממש קטנים אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לרדת לרמה שלהם ואחרת לא תהיה שיחה בכלל. אבל כשהם גדלים פתאום נראה לנו שהם כבר מבוגרים. הם רואים

17:12 את העולם כמונו, אבל זה לא כך. הם עדיין קטנים, הם לא מבינים את העולם כמונו, הם לא רואים את הדברים כמונו. אנחנו חייבים לשדר להם שאנחנו מבינים אותם, להקשיב להם, לרדת על הברכיים, להישיר מבט. מה קרה? מה יש? קשה לך? קשה לך? מה באמת כך קרה? וואי זה ממש ממש לא נעים. זו הרגשה מאוד מאוד לא נעימה. וואי כמה כואב לי שכך קרה לך שככה קרה לך ואז להתקדם הלאה. כן, יש לנו כהורים את החושים הבריאים ואנחנו יודעים לדעת איך להתקדם הלאה, מה לומר, איזה מילים או להמשיך עם השיתוף הזה. או אז מה אני יכול לעשות לך? מה אני יכולה? מה אני יכול לעשות לך? והם ירגישו שאנחנו איתם. ככה הדברים עובדים. האמת שזו השיטה שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. הרי הקדוש ברוך הוא, הוא למעלה, למעלה, למעלה מכל המושגים שאנחנו מכירים. מה הכוונה? העולם הזה בנוי מזמן ומקום. מה זה זמן? יש עבר, יש הווה, יש עתיד, יש הבדלים ביניהם. זה זמן. אני לא יכול עכשיו לחזור לעבר. אני לא יכול עכשיו להיות בעתיד. יש בעולם גם מקום. פה זה לא ארצות הברית, ארצות הברית, זה לא אוסטרליה. העולם הזה מנוהל בצורה מסוימת, אבל הקדוש ברוך הוא מעל כל זה. אצל הקדוש ברוך הוא עבר הווה ועתיד זה ביחד. איפה רואים את זה למשל? מגיע יום כיפור. יום כיפור זה זמן של כפרה על כל החטאים. אבל מה זאת אומרת? יהודי עשה עבירה ארבעה חודשים לפני יום כיפור. איך אפשר ביום כיפור לתקן דבר שקרה לפני ארבעה חודשים? כשנשבר משהו בבית אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. לתקן נשבר, נשבר. זהו. זה כבר

19:03 לא יהיה מה שהיה. איך אפשר? כי ביום כיפור למשל, מתגלה העוצמה הזו של הקדוש ברוך הוא, שהוא למעלה מזמן, ולכן בעולם, בעולם קורה מצב שאפשר היום ביום כיפור להחזיר-- לחזור אחורה לעבר ולשנות ולתקן את העבר. כל יהודי בכלל שעושה תשובה על דברים לא טובים שעשה. הכוח של התשובה הזה זה כוח אינסופי של הקדוש ברוך הוא. לחזור היום לעבר ולשנות את העבר. גם הקדוש ברוך הוא נמצא, נמצא גם בעתיד. אפילו רואים את זה אצל צדיקים. לפעמים צדיקים אומרים לאיזה אדם משפט והבן אדם רק בעוד עשרים, ארבעים שנה מבין מה הצדיק אמר לו ולמה הוא אמר לו. זאת אומרת שהצדיק וצדיקים כתוב שהם דומים לבורא, דומים לבוראם. הצדיקים יכלו בהווה גם לראות את העתיד, כי אצל הקדוש ברוך הוא ואצל גם צדיקים מיוחדים העבר, ההווה והעתיד הם ביחד. ההורים שלי שיחיו היו אצל הרבי בפגישה אישית ביחידות, ושם הרבי אמר, אמר להם איזשהו משפט מסוים, סיפור מסוים שאבא שלי מספר שהוא לא הבין למה הרבי סיפר לו את זה, באיזה הקשר? הוא לא הבין, ורק אחרי ארבעים שנה מהמקרה, אחרי ארבעים שנה אבא שלי הבין בדיוק למה הרבי אמר לו את זה. אולי בהזדמנות נספר את הסיפור הזה מה היה שם. אבל אחרי ארבעים שנה הוא הבין למה הרבי אמר לו משפט שהיה נוגע לאבא שלי רק לאחר ארבעים שנה. זאת אומרת צדיקים, הם רואים בהווה את העתיד. הקדוש ברוך הוא אצלו עבר, הווה, עתיד זה הכל דבר אחד. הוא למעלה מהעולם, הוא למעלה מכל מה שאנחנו מכירים. אנחנו גם בעולם שלנו אמרנו יש מקום, יש ישראל, יש אוסטרליה, ארצות הברית, מקומות שונים. אני לא יכול בבת

20:57 אחת להיות גם פה וגם שם. אבל רואים את-- אפילו את הצדיקים, צדיקים מיוחדים שדומים לבוראם, שיכלו להיות בכמה מקומות בו זמנית. למשל מסופר שהבעל שם טוב הקדוש כאשר נפטר האור החיים הקדוש, הבעל שם טוב היה ברוסיה והאור החיים הקדוש בכלל היה בארץ והבעל שם טוב, איך שנפטר האור החיים הקדוש הוא עשה קריעה לבגד שלו, כמו שעושים כשמישהו נפטר בלי שאף אחד הודיע לו על פטירתו של האור החיים. לא היה אז וואטסאפ ולא מיילים ולא כלום. לפני כשלוש מאות שנה. ואחרי זה אמר, אמר הבעל שם טוב והתבטא, "הייתי ליד, ליד האור החיים הקדוש כשיצאה נשמתו בטהרה". אבל איך היית לידו? היית ברוסיה. כי הצדיקים הגדולים הם נמצאים פה וגם שם. אצלם הכל ביחד וכך ודאי זה אצל הקדוש ברוך הוא. הצדיקים דומים לבוראם, כך זה אצל הבורא. אם כן, הקדוש ברוך הוא מעל לכל ההגדרות של העולם שאנחנו מכירים. הוא מעל, מעל הכל, מעל הכל. ועם כל זה, הקדוש ברוך הוא מתייחס אלינו ויורד אלינו לרמות שלנו. כל אחד שפותח תורה, מה יש בתורה? יש בתורה סיפורים, מספרים דברים שקרו בעבר בשביל שנלמד מהם לקחים. מדברים איתנו בשפה של כאילו ילדים קטנים דרך סיפורים ומשלים, כי הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו, מישיר לנו מבט ברמה שלנו, ברמה הקטנה שלנו. הוא פשוט ממש יורד אלינו, כי ככה מקדמים דברים, ככה נוגעים באנשים, ככה משנים אנשים. אם ידברו איתנו בשפה כל כך גבוהה, גבוהה של אין סוף, לא נבין כלום. לא נבין, לא נבין בכלל מה רוצים מאיתנו. הקדוש ברוך הוא יורד דרך התורה, דרך סיפורי התורה, ממש ממש לרמה, להבנה הקטנה שלנו. אבל האמת היא שמוסבר, מוסבר

23:02 בחסידות שגם כשהקדוש ברוך הוא יורד אלינו לרמה הקטנה שלנו, בתוך הרמה הכאילו קטנה הזו יש עומק מאוד מאוד גדול. מה הכוונה? דוגמה, משל שנבין. בוא נגיד למשל לדוגמה שמגיע אבא ואומר לבן שלו תקשיב בני יקירי, תקשיב בני יקירי, אם אתה רוצה ש-- יש לך פה הרבה הרבה גזרי עצים כאלה קטנים, אם אתה רוצה שזה לא יישרף, תיקח אותם, תחבר אותם יחד, תקשור אותם יחד ואז אם הם, הם זה עצים קטנים אז הם בקלות יכולים להישרף. אבל כשהם ביחד כמו גזע עבה זה לא יישרף. כשמגיע אבא ואומר לבן קטן משפט, מה הבן מבין? שהאבא מביא לו איזושהי עצה בשריפות. איך להימנע משריפות, שיהיה כמו גזע עבה ולא כמו קיסמים דקים. אבל כשהבן פתאום גדל והוא גודל והוא חושב מה אבא אמר לי, אה, הבנתי מה אבא, אבא רצה להגיד לי שאם אני והאחים שלי לא נהיה נפרדים אלא נהיה ביחד, נהיה מחוברים, נהיה באחדות, אף אחד לא יוכל לשרוף אותנו, אף אחד לא יוכל עלינו כי אנחנו ביחד. זאת אומרת האבא אמר לבן סיפור, סתם סיפור שהבן חשב סיפור שקשור לשריפות. אבל כשהבן גדל פתאום מבין האבא אמר לי איזה עומק, איזה משמעות לחיים. זה מה שאבא שלי אמר לי. זה העומק שהבן מבין אחרי שהוא גדל. בתוך כל סיפורי התורה הכאילו קטנים האלה, יש שמה עומקים על גבי עומקים על גבי עומקים. וכמה שהאדם גדל בגיל וגדל בלימוד וגדל בתורה הוא מגלה וואו, איזה עומק יש בסיפור הבריאה, איזה עומק יש בסיפור חטא עץ הדעת, איזה עומק יש בסיפור הכניסה לארץ ישראל על ידי יהושע בן נון? איזה עומק יש? כשמשיח יבוא נבין בכלל את

25:07 העומקים העוצמתיים שיש ואת המסרים שיש בסיפורים האלה. אבל בשלב הראשוני איך מדברים איתנו? בשפה נמוכה, בשפה פשוטה, בשפה שנוכל להבין וגם להתחבר אליה, כי ככה אנחנו מתחברים לדברים. אם זו השפה הגבוהה זה יהיה בלתי אפשרי. אמנם בואו קצת נשים פרופורציה, אולי קצת, אולי קצת נסייג את הדברים ש-- מסופר על, על, על הרז"א, רבי זלמן אהרן, רבי זלמן אהרן. הוא היה אחיו של האדמו"ר החמישי לבית חב"ד. אז רבי זלמן אהרן, אה, מסופר עליו, היה יהודי מעמיק, תלמיד חכם, עמקן גדול, שכשהוא היה שומע צרה של מישהו הוא היה ממש ממש מזדהה איתו, ממש יורד איתו, חש אותו, מרגיש אותו. אני לגמרי איתך. אבל קרה פעם, קרה אפילו כמה פעמים שלרבי זלמן אהרן קרו בעצמו צרות מאוד מאוד גדולות. הייתה לו סחורה שנשרפה, היו לו מחסנים של עצים ושל סבונים שנשרפו לו והיה לו צער גדול מזה. ואז הוא אמר כשהרגשתי מה זה צער אמיתי, הרגשתי, הבנתי שכשהזדהיתי עם הצער של השני לא באמת הצלחתי כנראה להזדהות. כשהרגשתי מה זה צער אישי שלי, הרגשתי שצער אמיתי זה הרבה יותר ממה שכאילו הזדהיתי או באמת הזדהיתי עם השני. כשאדם חש את הצער שלו. אז נכון, האם באמת נצליח לחוש לגמרי את הכאב והצער של הילדים לגמרי? לגמרי באותה רמה שהם? אולי לא. יכול להיות שלא, כי הם בקושי לא אנחנו, אבל לפחות ניתן להם הרגשה כזו. ננסה להרגיש את זה כמה שאנחנו כן יכולים. ניתן להם לחוש שאנחנו איתם, אנחנו מרגישים אותם. זה יתן להם כוח, זה יתן להם הרגשה שהם לא לבד. זה יתן להם המון המון ביטחון עצמי וזה גם יעזור. זה יעזור, זה יוריד את ה--

27:14 את-את-את הלהבה, את הדרמה, את המקרה וכנראה גם מקרים בכלל כשירגישו שהם לא לבד, יהיה להם הרבה יותר קל בכל ההתמודדויות. פשוט תנסו את זה בפעם הבאה שאחד הילדים מתחיל לאבד משהו, אז במקום שאנחנו גם נאבד משהו בעצמנו, פשוט נרד על הברכיים לגובה שלו. אם זה ילד יותר גדול, אפילו נער, בלי לרדת לברכיים, אבל לא ישר נתחיל לתת עצות ולא ישר נתחיל לתת מוסר ולתקוף ולכעוס. נקשיב ונזדהה ונכיל. נגלה אמפתיה. אני איתך. אני מבין אותך. אני מבין אותך. וואו. אולי המילים אני מבין הן לא מדויקות, כי אנחנו לא באמת אולי מבינים, אבל אנחנו, אנחנו רואים שקשה לכם. אנחנו רואים שקשה לך. מה אפשר לעשות? וככה-- וככה המילים האלה יתנו להם הרבה הרבה כוח וכבר יפתרו חמישים אחוז מהבעיות ואז אפשר להתקדם הלאה, לעזור בפתרונות, למצוא פתרון משותף. אולי לא, אבל זו דרך, זו שיטה, זו גישה. כך כדאי לעבוד. יהי רצון שנראה הרבה נחת מהילדים. נחת יהודי, נחת חסידי. שהם יהיו בריאים ויהיו שמחים ויהיו בעזרת השם יראי שמיים ונצעד יחד איתם בעזרת השם לגאולה ונבין ואז בגאולה כמו שכמו שדיברתי קודם נראה איך שכל הדברים שיש כאן בעולם, כל הסיפורים של התורה, כל הדברים שהעולם מראה לנו היום, כי הקדוש ברוך הוא צמצם והוריד לרמות נמוכות, נראה את העומק ואת הגדולה של זה בעזרת השם ויהי רצון שכל זה יהיה בביאת משיח בקרוב ממש. אמן כן יהי רצון. תודה רבה.