תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

חינוך הילדים בזווית חסידית · פרק 2 · 2023-07-18 · 24:08

הרב פרץ חן | אתה לא רק נהג הסעות... איך ננצל בצורה מיטבית את פיזור הילדים בבוקר?

תיאור הפרק

כל בוקר יש לנו כמה רגעים עם הילדים באוטו. איך ננצל אותם בצורה מיטבית? בשיעור נלמד על עוצמת המוזיקה ועל סוגי המוזיקה. נלמד גם על המיוחד שבשעות הבוקר ונבין את השילוב המנצח של מוזיקה נכונה בשעות הבוקר המיוחדות. בשיעור נלמד גם על העוצמה שבשירת הלויים בבית המקדש. צפו. הפנימו ותהנו.

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 איך נראה הבוקר שלכם? גם אתם רואים נס כל בוקר? איכשהו אנחנו מצליחים להגיע לעבודה בזמן אחרי שהערנו את הילדים והלבשנו אותם וקוקו לבנות וסנדוויצ'ים, בקבוקי שתייה. הם כן רוצים, הם לא רוצים ואחרי כל זה אנחנו מצליחים להגיע לעבודה בזמן. בדיוק על זה נאמר על נסיך שבכל יום עמנו. היום בשיעור נדבר על השעות המיוח... המיוחדות של הבוקר ונלמד איזו איכות מדהימה שתלווה אותם בעזרת השם לכל החיים אפשר להכניס בבוקר הלחוץ הזה עם הילדים. נדבר היום על סוגים שונים של מוזיקה. נדבר היום על הקסם המיוחד כל כך בשעות הבוקר שזה לא קיים בשאר היום. ונדבר היום, כהרגלנו, על הגאולה ועל בית המקדש. אך רגע לפני שנתחיל יש לי בקשה קטנה. השיעורים ברוך השם זוכים לתגובות נפלאות. רק בשבוע שעבר פגש אותי אבא שלא הכרתי אותו עד אז והוא אומר לי "הרב פרץ תודה רבה, אני ואשתי" כך הוא מספר, "ראינו את השיעור על המסכים ופשוט שינינו דברים בבית. ישר כוח גדול" כך הוא אמר לי. אז על מנת שהשיעורים בעזרת השם ימשיכו להתפרסם ויגיעו לעוד בתים ויגיעו לעוד הורים ויגיעו לעוד יהודים. אז יש פעולה קטנה שאם תעשו אותה זה יעזור. תעשו לייק על השיעור, תעשו שיתוף, תגיבו. אני ממש אשמח לשמוע את התגובות שלכם וכמובן תעשו מנוי לערוץ ובעזרת השם הדברים יתפרסמו ויגיעו לעוד ועוד יהודים. אז בואו רגע נחזור לבוקר שלנו ובואו רגע ננתח את הבוקר. בעצם השעות הלחוצות של הבוקר זה עד שנכנסים לאוטו עם הילדים, כי זה עוד פעם זה להלביש אותם ולארגן אותם והם רוצים והבגד הזה כן מוצא חן והבגד ההוא לא מוצא חן ואנחנו הם רוצים משהו לשתות ולאכול וכל

02:10 מיני רצונות פתאום שנולדים שיחד עם הבוקר. אבל ברגע שמגיעים לאוטו ויושבים באוטו חגורים, פה כבר נכנסת איזושהי רגיעה, כי מכאן והלאה פשוט מניעים את האוטו ונוסעים לפזר אותם בגנים, בתי ספר, מעון מה שזה לא יהיה. אז אם כן, הרוגע היחסי מתחיל מהרגע שהילדים נכנסים לאוטו ועכשיו יש לנו איתם באוטו כמה דקות. מה עושים בדקות האלה? אז כמובן שלדבר איתם ולשאול אותם שאלות ו-ו-ולהתחבר לילדים דרך שיחה נחמדה זה מאוד, מאוד חשוב, מאוד טוב, מאוד מועיל תמיד, אבל לא תמיד יש לנו כבר כוחות. אחרי כל מה שעברנו עד לנסיעה הזו כבר אין לנו כוח. אבל יש משהו שהוא הרבה יותר קל, אבל הוא גם מאוד, מאוד איכותי. בזמן הזה אפשר להפעיל באוטו מוזיקה. היום בעידן הטלפונים החכמים אפשר גם לבחור איזו מוזיקה אנחנו רוצים להשמיע, להשמיע לילדים. וכאן מגיעה הנקודה. יש לנו את האפשרות מדי בוקר להכניס להם מוזיקה כזו, שהיא מוזיקה שתגרום לנפש שלהם להתעורר ולהתחבר למקומות גבוהים וטובים. אולי עכשיו לא נראה את זה, אבל במשך החיים המוזיקה הזו תוביל אותם למקומות טובים והידיים שלנו לבחור איזה מוזיקה הם ישמעו כל בוקר. שמעתי פעם שראיינו את הבת של חיים יבין. חיים יבין היה מר טלוויזיה. פעם ראיינו את הבת שלו והבת שלו סיפרה שבבית שלה אין מכשיר טלוויזיה. אז שאל אותה המראיין "איך יכול להיות שלבת של מר טלוויזיה אין טלוויזיה?" אז ענתה המראיין, "אני זו שיבחר איזה תכנים ייכנסו לילדים שלי. אף אחד לא יכתיב לי את זה. אם תהיה טלוויזיה, אז התכנים שהטלוויזיה מחליטה זה מה שייכנס להם. אני לא מוכנה לזה. אז יש לי בבית מכשיר, מכשיר וידאו, בעידן הווידאו והקלטות. יש

04:27 לי מכשיר וידאו ומסך ואני לוקחת, קונה, משכירה את הקלטות שאני רוצה שהם יראו, את התכנים שאני-- שלי חשוב שייכנסו אליהם ואני מחליטה להם". והמשפט הזה הוא כל כך חכם, כי באותה שעת נסיעה עם הילדים אנחנו בהחלט יכולים להחליט איזה תכנים דרך המוזיקה נכניס למוח וללב של הילדים שלנו. מה העוצמה של מוזיקה? שמעתי פעם סיפור מדהים על האדמו"ר הזקן, האדמו"ר הזקן, בעל התניא שייסד את חסידות חב"ד. האדמו"ר הזקן בתחילת דרכו וגם בהמשך דרכו הייתה לו התנגדות. הייתה התנגדות לדרכו מכל מיני חוגים של יהודים. למה הייתה התנגדות? זה נושא בפני עצמו. תמיד יש בעם ישראל, היו מתנגדים והיו חסידים. הייתה התנגדות. יום אחד המתנגדים לאדמו"ר הזקן, לבעל התניא, מי שהקים את חב"ד, שגרו בעיירה שקלוב, החליטו לבחון את האדמו"ר הזקן, האם באמת הוא תלמיד חכם כמו שמספרים, והוא הוזמן לעיירה והם תכננו שיעשו אסיפה גדולה בבית הכנסת, כינוס גדול וכל הגאונים של העיירה, והיו שם גאונים, יגיעו וישאלו שאלות ושאלות עמוקות ויראו לכולם לכל העם והעולם שהאדמו"ר הזקן חלילה לא יודע ללמוד. וכך היה. והאדמו"ר הזקן נענה להצעה, הגיע לעיירה, התאספו כל הגאונים, הוציאו מהבוידעם את השאלות שהם עדיין לא מצאו פתרון, והאדמו"ר הזקן עומד באמצע בית הכנסת, בית המדרש וכולם יושבים מסביב, והאדמו"ר הזקן אומר להם שהוא מעדיף שהם קודם כל ישאלו את השאלות שלהם ואחר כך הוא יענה על השאלות. אז כל אחד מהם כבר, כבר חיכך בכפות ידיו. התחילו לשאול, להפגיז בשאלות, שאלות באמת קשות. כל שאלה יותר קשה מהשאלה הקודמת והאדמו"ר הזקן עומד עם פנים רגועות, שלווות, הכל בסדר. כשהסתיים סבב השאלות וכל אחד אמר את השאלות הקשות שהוא הכין, האדמו"ר הזקן אמר

06:44 שלפני שהוא עונה להם על השאלות הוא רוצה לנגן להם ניגון. ואז הוא נעמד באמצע בית המדרש. כל העיירה, כל הגאונים סביבו והאדמו"ר הזקן פוצח באיזה ניגון עמוק, מנגן, מנגן, מנגן ופתאום אותם גאונים מרגישים, חשים שהשאלות שלהם פשוט נפטרים, נפטרים בעליהם, השאלות-- נפתרות השא-- כבר אין שאלות. הכל מתיישב להם בראש, שאלה אחרי שאלה. וכשהאדמו"ר הזקן סיים את ה, את אותה מנגינה, את אותו ניגון כבר לאף אחד לא היו שאלות. כמובן שהאירוע הזה היה אירוע מאוד, מאוד דרמטי וגרם לעשרות אברכים להידבק בדרכו של האדמו"ר הזקן, בדרכה של החסידות. אבל מה קרה בסיפור הזה? מה, מה הניגון הזה שענה פה? למה-- מה זה הקסם הזה? אלא מה? האדמו"ר הזקן ידע שמנגינה, ניגון הוא קולמוס הנפש. הניגון חודר למקומות הכי, הכי עמוקים אצל הבן אדם, והאדמו"ר הזקן ידע שניגון יכול להרים בן אדם, נפש של בן אדם למקומות מאוד, מאוד גבוהים. הרי למה יש לנו שאלות? למלאכים בשמיים יש שאלה האם יש אלוקים לדוגמא? אין להם כאלה שאלות כי הם חשים את זה כל הזמן. לנו, בני האדם כאן למטה בעולם הזה הנמוך, יש כאלה שאלות. זאת אומרת שכמה שנמצאים במקום יותר גבוה, יש פחות שאלות. כמה ש-- כמה שנמצאים במקומות גבוהים, עוצמתיים ונעלים, אז הדברים הרבה, הרבה יותר ברורים. האדמו"ר הזקן דרך הניגון, אותו ניגון מיוחד שהוא ניגן, הוא פשוט העלה שם את כולם לעולם רוחני יותר, לעולם גבוה יותר. וכשנמצאים בעולם רוחני וגבוה כבר שאלות, השאלות נעלמות. כמו שלמלאכים אין שאלות, יש פחות שאלות מאשר לבני האדם, וככה התיישבו להם השאלות. זאת אומרת שהכוח של ניגון זה להרים את הנפש למעלה, להרים אותנו למעלה. אבל רגע, אבל

09:02 איזה ניגון? איזה ניגון? יש כל כך הרבה שירים, כל כך הרבה מנגינות. מהו ניגון איכותי שהוא זה שבכוחו להרים אותנו למעלה? אז מוסבר על זה בכמה מקומות, שישנם, ישנם שלושה סוגים של ניגון. יש ניגון שנקרא ניגון מכוון, יש ניגון שנקרא ניגון ממולא ויש ניגון שנקרא ניגון שותה. מה זה אומר? מה זה ניגון מכוון, ממולא ושותה? ניגון מכוון זה ניגונים שאנשים צדיקי עליון, אדמו"רים, אנשים ברמה גבוהה מאוד, מאוד מבחינה רוחנית חיברו. למה זה נקרא ניגון מכוון? כי ניגון מכוון זה ניגון שהוא מכוון כנגד העולמות העליונים. הצדיקים הגדולים, הם יודעים איך מתנהלים העולמות העליונים והניגונים שהם חיברו זה בהתאם לאותם עולמות עליונים. ולכן כשיהודי מנגן ניגון מכוון, הניגון הזה מחבר אותו, מרים אותו לעולמות הרוחניים הגבוהים והנעלים ביותר. ניגון מכוון הוא כזה עוצמתי עד כדי כך, שישנו ניגון, ניגון מאוד מאוד ידוע, ניגון של אדמו"ר הזקן גם שנקרא ד' בבות, ארבע בבות. זה ניגון שמכוון לארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשייה. זה ניגון שכל קטע בו מכוון לאחד מהעולמות, ובעצם כשמנגנים את הניגון הזה מטפסים מהעולם שלנו שנקרא עולם העשייה לעולם הגבוה יותר שנקרא יצירה לעולם הבריאה ולעולם האצילות. זה ניגון שנחשב לניגון כל כך קדוש עד כדי כך שאסור אפילו לנגן אותו סתם כך, רק בזמנים מיוחדים, בחגים מיוחדים, בראש השנה, בשמחת תורה, בפורים, בי"ט בכסלו, כשמובילים חתן וכלה לחופה אז מנגנים את זה. אבל מה, מה בא לנגן את זה? זה רק ניגון. לא, אבל זה ניגון מכוון. זה מכוון למקומות כל כך גבוהים שאי אפשר תמיד להתחבר לאותם מקומות גבוהים. אגב, אני, אני הכרתי מישהו, הכרתי מישהו שהוא גדל, גדל כבחור דתי, חסיד חב"ד,

11:25 ובשלב מסוים לצערנו הוא ירד, ירד מהדרך שבה הוא גדל. וכשהוא התחתן, כשהוא הלך להתחתן ותכננו את החתונה, את החופה, איך יעשו את הכל, עשו כמובן חתו-- חופה כהלכה. אבל כשתכננו את החופה הוא אמר, אני מבקש לא לנגן את הניגון הזה כשאני הולך לחופה. אמרו למה לא? זה ניגון כזה קדוש וטוב ומרגש. ניגון ד' בבות. למה לא? אז אמר אותו אחד. הוא אחד שמאוד מאוד הבין במוזיקה. הוא אמר אם אני אשמע את הניגון הזה אני מפחד שזה יעורר בי תשובה ולא מתאים לי עכשיו. לא מתאים לי ברגע, ברגע זה להתעורר, להתעורר בתשובה. אם כן, זה הכוח של ניגון מכוון. זה ניגון גבוה שמכוון למקומות גבוהים. מה זה ניגון ממולא? ניגון ממולא זה ניגון כזה, שאומנם זה לא ניגון שצדיק חיבר אותו, אבל זה ניגון שיהודים יראי שמיים, יהודים עובדי השם, יהודים חסידים שהיו מתפללים שעות על גבי שעות בהתלהבות גדולה ובחיות גדולה, והם תוך כדי תפילה ולימוד תורה הם חיברו כל מיני ניגונים. זה נקרא ניגון ממולא כי זה ניגון שמלא בתוכן. אותו-- את אותם, את אותם רחשי לב, את אותם הרגשות, אה, רוחניות שהם חשו בעת התפילה הם הכניסו בתוך הניגון הזה שהם חיברו תוך כדי. לכן כשאדם, אנחנו מנגן את הניגונים הממולאים האלה, גם אנחנו נוכל להתחבר ולהכניס לנפש את אותם הרגשות שאותם יהודים וחסידים חשו כשהם חיברו את הניגונים האלה. אומנם זה לא ברמה של ניגון מכוון. ניגון מכוון זה כנגד עולמות עליונים, זה חיבור, זה ניגון שצדיקים חי-חיברו, אבל גם לניגון ממולא יש תוכן נפלא ביותר, כי זה תוכן של יהודי שעובד השם ותוך כדי עבודת השם שלו חיבר ניגון. הניגון השלישי

13:27 ברשימה זה נקרא ניגון שוטה. מה זה ניגון שוטה? ניגון שהוא כמו שוטה, כמו שטותי. ניגון חסר תוכן. מדובר על ניגון שהוא הפסוקים מהתהילים. מדובר על ניגון עם תוכן יהודי, תוכן דתי שגם זמר דתי שר אותו, אבל זה לא מכוון. זה לא של הצדיקים, זה לא ממולא, זה לא של איזה עובד השם, איזשהו זמר, זמר דתי וירא שמיים ישב וחיבר ניגון על איזשהו פרק בתהילים. זה מאוד, מאוד יפה. זה נפלא מאוד. זה טוב, ודאי זה טוב מ-מ-מנגינות אחרות, אבל זה נ-נקרא ניגון שוטה יחסית מכיוון שהוא לא ממולא והוא לא מכוון. אנחנו נוסעים עם הילדים באוטו בבוקר. אנחנו רוצים להכניס להם תוכן. תוכן כזה שילווה אותם כל החיים בעזרת השם. אותם ניגונים שהם שומעים היום כילדים זה נצרב להם במוח ובלב. הרי כולנו, כולנו כששומעים איזושהי מנגינה, שיר שהיינו שומעים כילדים פעם, פעם, פעם, איך אנחנו מתעוררים ב-ב-בכל מיני נוסטלגיות וזיכרונות מתוקים מהעבר ורוצים לשמוע את זה עוד. כי הניגונים ששמענו כילדים הם הפכו להיות חלק מאיתנו, חלק מהאישיות שלנו, אותם שירים שעליהם גדלנו. אז הילדים שלנו, גם הם עכשיו גדלים על שירים מסוימים, אז אפשר להחליט שהרדיו, שאותו שדרן ברדיו, אותו מפיק תוכנית ברדיו, הוא יקבע איזה שירים הם ישמעו ומה יהיה השירים שייכנסו ללב שלהם, לנשמה שלהם וילוו אותם כל החיים. אבל כמו שאמרה בתו של חיים יבין, אנחנו כהורים צריכים להחליט איזה תוכן אנחנו רוצים שייכנס ללב שלהם ושייכנס לנשמה שלהם, ולכן נבחר מוזיקה איכותית, כל אחד לפי דרגתו, רמתו ועניינו. אם מישהו עכשיו ניגונים שהם ברמה של ניגונים מכוונים, ניגונים שצדיקים חיברו זה עדיין כבד עליו, אז אפשר גם ניגון ממולא. אם גם

15:42 זה כבד על מישהו, גם ניגון שוטה הוא טוב, אבל שיהיה ניגון דתי, לפחות שאדם ירא שמיים ניגן אותו. מכיוון שהניגון, ה... הניגון מושפע ממחבר הניגון. כי מי שמחבר מנגינה הוא מכניס שם את הלב שלו והלב שלו עובר דרך הניגון. אז אם כן, בידיים שלנו לבחור איזו מוזיקה להכניס, איזה תכנים להכניס להם. אני חייב לשתף שאני לאחרונה אני עושה את זה אצלי עם הילדים. נכנסים לאוטו ואני בוחר להם. אני משתדל לבחור את ה, את ה להיות בכמה שאפשר ברמות הגבוהות של נגינה, ניגון ממולא. יש גם ניגונים מכוונים והילדים הרי הם לא, הם לא מכירים עדיין. כבר ילדים גדולים יותר קשה כי יש להם כבר מה שהם אוהבים, מה שהם לא אוהבים זה כבר לא מתאים להם. אבל הילדים הקטנים יותר, מה שאנחנו מפעילים להם, מה שאנחנו משמיעים להם זה מה שהם ישמעו. אז זה אצלנו בידיים וזה פשוט כל כך. ונוסעים ככה באוטו, לא צריכים לפתוח את הפה, לא לדבר, לשבת ולהפעיל את המוזיקה המתאימה בטלפון, לחבר לבלוטות' של האוטו, ישמעו את זה נעים בכל האוטו. זה בידיים שלנו, זה האחריות שלנו. זה הברכה שאנחנו מביאים לילדים שלנו לכל החיים שלהם. השעות האלה של השעה הזו של הבוקר היא השעה הכי הכי חזקה ביום. כתוב בתורה בקשר למצוות הפרשת חלה אומרת התורה "ראשית עריסותיכם" שאת ה-- את החלק הראשון של העיסה צריכים להביא לקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, כאשר מכינים עיסה, מכינים בצק, אז לפני שאנחנו בעצמנו אוכלים את זה, דבר ראשון מפרישים חלה לקדוש ברוך הוא. החלק הראשון לקדוש ברוך הוא הפרשת חלה, ולאחר מכן אנחנו נאכל ונהנה מהלחם שמכינים מאותו בצק. התורה מתבטאת במילים

17:45 "ראשית עריסותיכם". הסבירו על זה. "ראשית עריסותיכם" כמו ראשית עריסתכם עריסה. כאשר קמים מהעריסה, דהיינו מהמיטה על הבוקר, את החלק הראשון של הבוקר צריך לתת להביא לקדוש ברוך הוא, כמו שבעיסה של הבצק את החלק הראשון דבר ראשון מפרישים חלה להשם ולאחר מכן אוכלים את השאר. אותו דבר את החלק הראשון של היום "ראשית עריסתכם" רק קמים מהמיטה, מהעריסה בבוקר דבר ראשון את החלק הראשון נותנים להשם. למה? כי בבוקר המוח פנוי והמוח איכותי והמוח קולט. מספר הרבי מליובאוויטש שחמיו הרבי הקודם היה מאוד, מאוד חשוב לו שבאותם מוסדות לימוד שלומדים גם לימודי קודש וגם לימודי חול, שהחלק של לימודי הקודש יהיה מייד מייד בשעות הבוקר. למה? כי מכיוון שבשעות הבוקר המוח פנוי, המוח נקי, המוח קולט, המוח רענן, אז חשוב שבשעות המיוחדות האלה ייכנסו לתוך המוח לימודי קודש, לימודי תורה ולאחר מכן אפשר לגשת גם לשאר כל המקצועות, כי יש מיוחדות. יש קסם מיוחד בראשית עריסותיכם בשע-- בזמן של הבוקר, ולכן כשהילדים שלנו שומעים מוזיקה איכותית, מוזיקה עם תוכן ללב ולנשמה מייד על הבוקר כשהכול טרי ורענן, זה נכנס כל כך עמוק אליהם וזה בטוח, בטוח ילווה אותם בהמשך החיים. הרי קורה לנו לפעמים שבשעה חמש בערב אנחנו פתאום מתחילים לנגן איזושהי מנגינה לעצמנו. אנחנו חושבים רגע, מאיפה המנגינה הזו באה לנו? מ-מ-מאיפה זה? ונזכרים שבשעה שבע בבוקר שמענו את זה, ומכיוון ששמענו את זה על הבוקר זה נכנס כל כך עמוק שבשעה חמש בערב, כאילו משום מקום זה יוצא החוצה. זה הקסם של שעות הבוקר. אז מה לא נעניק לילדים בשעות האלה את האיכות הכי גדולה? אז עבדנו קשה, התרוצצנו, הלבשנו, קוקו, אה, סנדוויצ'ים, שתייה. הגענו כבר

20:04 לאוטו, נוסעים עכשיו באוטו. זה מפעילים מזגן ומוזיקה איכותית, מוזיקה דתית, מוזיקה ממקורות יהודיים טהורים, מוזיקה ברמה כמה שיותר גבוהה שקל להתחבר. זו מתנה לילדים שלנו לכל, לכל החיים. רואים גם בבית המקדש את העוצמה של מוזיקה. הרי בבית המקדש היו את הלווים, כשהלווים היו מנגנים, היו כי-- היו שני קבוצות לווים, חלק היו מנגנים בכלי נגינה וחלק היו, היו שרים בפה והכוח של המנגינה שלהם הייתה כל כך חזקה עד כדי כך שמובא שכשיהודי היה מגיע לבית המקדש להקריב קורבן כי הוא עשה איזושהי עבירה, הוא מביא קורבן ככפרה על החטא שלו. אז כשיהודי היה מביא קורבן ככפרה על החטא שלו, הכהן היה מסתכל על הפנים שלו והכהן היה מצליח לראות על הפנים של אותו אדם האם באמת הוא מתחרט על מה שהוא עשה או לא. ולפעמים היה רואה הכהן שהיהודי שהביא את הקורבן, ה-הפנים לא מ-לא מראים שהוא באמת מתחרט על זה, אבל חלק מהתשובה זה גם חרטה על העבירה. אז הכהן היה קורא מייד, מייד, מייד ללווים. היו מגיעים לווים ומתחילים לנגן איזושהי מנגינה, והמנגינה הזו הייתה מעוררת את האדם לתשובה, הייתה פותחת לו את הנשמה, פותחת לו את הלב. פתאום היהודי היה מתחיל פשוט לבכות על העבירה שהוא עשה וככה הייתה לו תשובה שלמה. הכוח של המנגינה זה לעורר, זה להרים ל-למעלה עד כדי כך שכתוב בספר הזוהר שהשירה של הלווים בבית המקדש הייתה משפיעה לא רק, לא רק על, על, על היהודי להתעורר בתשובה, אלא גם על הספירות העליונות. אותן עשר ספירות קדושות שנמצאות בעולמות העליונים שדרכם עובר השפע כאן לעולם הזה הושפעו מהמנגינה של הלווים. למוזיקה יש כוח, למנגינה יש עוצמה ואת העוצמה הזו

22:21 אנחנו רוצים מאוד מאוד להעביר לילדים שלנו. אז אם כן, נחליט שאנחנו משקיעים בילדים באותן שעות בוקר קסומות ומראש נתכנן איזה מוזיקה נחמד גם לנו לשמוע ואנחנו רוצים גם להשמיע את זה להם וזה מוזיקה טובה, מוזיקה באיכות, באיכות, אה ב-ב איכותית מבחינה רוחנית, דתית שתשפיע הנפש שלהם ואנחנו נתכנן את זה מראש ושנכנסים ל-ל-לאוטו אחרי כל העריצות ולחגור אותם חגורות בטיחות ולחץ. זהו, יושבים באוטו, מפעילים מזגן, מזגן חזק, עכשיו חם בקיץ, מפעילים את המוזיקה שבחרנו, מחברים את זה מהטלפון לבלוטות' שנשמע את זה בכל מרחבי האוטו גם ב-ב-בסאונד טוב ונוסעים שלווים. גם לנו ההורים זה, זה יעשה אה טוב ורוגע ושלווה לבוקר וככה ניסע איתם וככה בעזרת השם זו עוד פעולה שאנחנו ההורים עושים למענם בשביל להכניס עוד איכות לחיים של הילדים שלנו, לעתיד של הילדים שלנו. ויהי רצון שנזכה עם הילדים שלנו בעזרת השם להרבה הרבה נחת, שיגדלו בריאים ושמחים ויראי שמיים, שנשמח איתם והם ישמחו איתנו ונזכה יחד עם הילדים שלנו בעזרת השם לצעוד לקבלת הגוא-- לקבלת משיח צדקנו ונזכה יחד איתם לראות את הלווים איך שהלווים שרים בבית המקדש בעזרת השם ויהי רצון שכל זה יהיה בקרוב ממש בביאת משיח צדקנו במהרה יגלה אמן כן יהי רצון. תודה רבה.