חיבור למהות | פרק 3 | מעבר לחיצוניות

00:00 דובר 1 חיבור למהות. אנחנו בפרק נוסף. אה, כיף לנו לדבר ויש לנו מלא ערך לתת לעולם. אה-

00:10 דובר 2 למה, אבל למה ב-- למה בצחוק?

00:11 דובר 1 למה אני עושה את זה בציניות? כי, כי בסוף, בסוף אנחנו בעולם שלכל אחד יש פודקאסט, אה, כי כל אחד יש לו הרבה מה לתת. שזה נכון ולא נכון. זאת אומרת, יש לך מה לדבר, דברי. למה-למה עוד אנשים צריכים לשמוע? אבל אני כן חושבת למה אני מאמינה בפלטפורמה הזאתי, אמ, כי בסוף משיח של שני אנשים עוד אנשים יכולים להירתם, ופודקאסט זה פלטפורמה טובה לזה.

00:36 דובר 2 אבל, אבל באמת בסוף, גם-- בסוף בהתחלה, א', דיברנו על-- מההתחלה על המקום שכל אדם יש לו את הנקודה של ההשפעה, ובסוף זה מעגלים, ו-וזה כל כך מדויק. זאת אומרת, מי שישמע את זה זה כנראה יהיה הבן אדם ש-

00:48 דובר 1 בדיוק.

00:49 דובר 2 גם אם זה יהיה בסוף בן אדם אחד, ככה אני מסתכלת על זה. אם בן אדם אחד ישמע ובמשהו קטן שאני אפילו לא אחשוב שזה יהיה הנקודה הוא יקבל מזה, אז, אז מבחינתי, אז, אז ביום הזה זה כאילו זה חלק מהשליחות שלנו בעולם.

01:01 דובר 1 נכון, וזה, וזה-- לכן אני מאמינה בפלטפורמה הזאתי. למה אמרתי את זה ממקום של ציני? כי כאילו מי את, מה-מה-מה יש לך להגיד? מה יש לך זה?

01:11 דובר 2 כי מי אנחנו? כלום. אם אנחנו-

01:13 דובר 1 אם אנחנו באמת מתחברים למהות.

01:14 דובר 2 אם אני באמת פה בש-בשביל עצמי, כאילו אני מאמינה שזה כלום ושום דבר. זאת אומרת, אין, אין-- כאילו אפשר לסגור רגע את המצלמה, גם אם נראה לי בשביל עצמי ממש לא הייתי עושה את זה.

01:23 דובר 1 אהמ.

01:24 דובר 2 כאילו באמת אני אומרת, למה את אני חושבת שזה...

01:27 דובר 1 אז יאללה.

01:28 דובר 2 אז אפשר להמשיך.

01:29 דובר 1 אז על מה אנחנו מדברות היום?

01:31 דובר 2 שאני אעלה?

01:33 דובר 1 את רוצה?

01:33 דובר 2 את, את, את, זה התפקיד שלך.

01:35 דובר 1 אה, אוקיי. אמ, אני כן רגע אגיד, ה-ה-דיברנו על איך שאת השליחות והייעוד שהצלחת לדייק זה חיבור למהות. אני לאחרונה הצלחתי לדייק את עצמי, שזה אני קוראת לעצמי מוציאה אור לאור.

01:48 דובר 2 נכון.

01:48 דובר 1 ואנחנו בדור שיש בו כל כך הרבה אור, לרמה שאני יודעת שאנשים פונים אליי ואני אין לי את האפשרות, כי בסוף אנחנו מוגבלים בזמן ומקום. אבל, אה, ש-ש-יש לך אור, תוציאי אותו החוצה, תצאו, תצאו, כ-כי אור ואור ואור זה ככה, זה הגאולה שמגיעה. אמ, ובפרק הקודם, אה, ציינת כזה משהו, אני ואת, אה, לא נראות אותו דבר, למדנו באותם מקומות וכאלה דברים, אמ...

02:19 דובר 2 חיצוניות של החיצוניות.

02:21 דובר 1 שזה כאילו חיצוניות וזה ההפך מחיבור למהות. אמ, ואני חושבת שאנשים שנפגשים איתך, אה, מאוד מהר קולטים את ה-- את האמת שלך, את המי את, שזה המהות, ולכן קראתי לזה חוט גופי וכל הדברים האלה. אמ, אבל אנחנו בסוף חיים בעולם של-

02:41 דובר 2 חיצוני.

02:42 דובר 1 בסוף אנחנו חיים בעולם, לא רואים ואינם נראים, רואים ונראים, אמ, ולא וירטואליים ו-ו-ופוגשים את ה-- את ה-- את הבן אדם, ויש את השיפוטיות ויש את המקום של ה... איך אתה מתמודד עם המקום של השיפוטיות הזאתי? איך אתה רוצה שהעולם יראה אותך? איך אתה רוצה לראות את עצמך? אמ, ואני יושבת איתך וגם אמרתי גם בפרק הקודם, ה-ה-התוכן שאת מדברת הוא תוכן של חסידות וקדוש ברוך הוא. את חיה את הקדוש ברוך הוא ברמה עיוורה, כאילו את-- הוא-הוא-הוא איתך בנוכחות, לא רק בזמן תפילה או בזמנים, אה, ספציפיים במהלך היום, אבל הוא-הוא-- זה כן קצת מתנגש-- מתנגש לנו ב-ב-בחינוך שחונכנו ובדברים שאנחנו מכירים. בסוף את לא, את לא יושבת על המשבצת ה-ה-- בנראות החיצונית. אמ...

03:41 דובר 2 מעניין, זה מסקרן. כאילו, הדבר הראשון שעולה לי תוך כדי שאמרת ש-שבסוף הכל קורה בתוכנו. זאת אומרת, בתפיסה שלי הכל בחוץ זה אשליה. העולם הוא אשליה בסוף והכל קורה בתוכנו. העולם הפנימי שלנו מקרין החוצה. העולם הפנימי מקרין לעולם חיצוני. אז גם כשאני נפגשת בזה אז אני חוזרת תמיד אליי. זאת אומרת, אני אומרת שגם אם חוויתי שכאילו אם שופטים אותי כך או כך, אני לא נראית כך או כך, אני חוזרת אליי ואני שואלת רגע, כאילו את-את משהו, את לא שלמה? אם זה-- איפה, איפה זה פוגש אותך? איפה את, איפה את שופטת אנשים אחרים? זאת אומרת, בסוף אני יודעת שדברים שאני שלמה איתם ואני יודעת את זה בוודאות, על סיטואציות הרבה יותר... כי ב-ב-באופן שלי אני, אני כזה פורצת. אני עושה-- אני לפע-- המון חיה כזה ל-ל-- ככה להגיד בלי, בלי להבין את זה בכלל, כי גם הייתי קטנה ככה. זאת אומרת, מה שנראה לי, איך שנראה לי, איך שאני תופסת את זה ורק לימים אנשים כזה אמרו לי, "את יודעת שזה היה..." נגיד, סתם עולה דוגמה הכי פשוטה, שקניתי קורקינט חשמלי, הייתי צריכה להתנייד בכפר חב"ד. לא היה לי-- לא הצלחתי להוציא רישיון איזה שבע שנים מהסיוט. קניתי קורקינט, באתי לכפר, אמרתי אני צריכה להגיע מנקודה X לנקודה Y. קורקינט חשמלי היה נראה לי פתרון מדהים. נסעתי עם זה ואז לימים אנשים כאילו התחילו להגיד, "אה, כאילו את עם הקורקינט?" זה נראה לי כזה, "את עם הקורקינט? את היית הראשונה בכפר." עכשיו שבשבילי זה היה מעשה נורא פשוט. הייתי צריכה להגיע מנקודה לנקודה.

05:04 דובר 3 וזה לא היה מקובל?

05:06 דובר 2 זה היה ממש לא מקובל. אם את עכשיו שואלת את זה, זה-- כמה זה לא היה מקובל? זה היה חריג ברמות ש-

05:10 דובר 3 כי למה?

05:12 דובר 2 כי אף-- לא, כמעט גברים לא נסעו-

05:14 דובר 3 האם זו בעיה צנו-- של צניעות?

05:15 דובר 2 כשקניתי, אפילו גברים כמעט לא נסעו בכפר עם קורקינט. זה, זה לא היה מקובל.

05:19 דובר 3 לא יודעת למה.

05:20 דובר 2 לא, לא יודעת למה.

05:21 דובר 3 אוקיי.

05:21 דובר 2 גם-- אבל לא הבנתי את זה.

05:22 דובר 3 את כאילו לא ראית את-- לא הבנת את המקום.

05:24 דובר 2 לא הבנתי. לקחתי את הקורקינט-

05:25 דובר 3 אבל, אבל-

05:26 דובר 2 אבל, אבל אז אני אומרת ש-- כאילו ש-- סליחה שאני ממשיכה, אבל שבסוף למה לא ראיתי שזה מוזר או חריג? היו אנשים שאמרו לי את זה בסדנאות גם, "אה, את היית עם הקורקינט." כי הייתי שלמה עם זה. היה לי ברור שמה שאני עושה במאה אחוז זה לגמרי בסדר. זאת אומרת, לא היה לי איזשהו ספק וצל של ספק. אם תרצי עוד דוגמאות בנושא יש לי, אבל אני לא, לא...

05:47 דובר 3 אבל אותי מעניין איפה אצלך יש, יש את המקום של, אה, קבלת עול. יש לך? יש לך קבלת עול?

05:56 דובר 2 וואי, זה, זה שאלה ענקית. כי, כי בבסיס בוודאי. ב-- מה זה קבלת עול? ביטול? א-- כאילו יש המון, המון דברים שאני עושה בתחושה שלי בביטול מלא. ש-

06:06 דובר 3 שזה דורש ממך, אה, שזה דרישת ג'מעה.

06:09 דובר 2 לא חשבתי, לא חשבתי שאני אדבר על זה, אבל, אבל, אה, אני אחשוב איך כאילו להתנסח. בסוף, בסוף, ביום יום, ב-בחיים שלי האישיים, אה, בחרתי את ה-- אני חושבת את ה-- בחרתי, השם שלח לי את הבן זוג הכי מדהים בעולם, באמת. אה, אם אנחנו מדברים על מורים רוחניים, אז אני חושבת שהוא-- אה, בתפיסה שלי הוא האיש הכי חסידי עם הנשמה הכי גבוהה שפגשתי, אבל ב-במעשים, באיך שהוא מגדיר את עצמו-

06:34 דובר 3 ביום יום, כן.

06:35 דובר 2 הוא מגדיר את עצמו, לא, הוא, הוא לא מגדיר את עצמו כאדם דתי ב-בתפיסה כאילו האמונית שלנו היא שונה.

06:42 דובר 3 זאת אומרת אתם חיים בזוגיות, אה, מעורבת.

06:44 דובר 2 מעורבת, בדיוק.

06:45 דובר 3 אהמ.

06:46 דובר 2 וב-ב-בתוך, בתוך הזוגיות הזאתי, אה, ק-קודם כל אני רוצה כן להגיד סוגריים שאני חושבת שבזכותו הקרבה שלי להשם גדלה פי כמה.

06:54 דובר 3 כי למה?

06:56 דובר 2 כי, כי כל-- כי התחתנו ובעצם כל דבר שאני רוצה ז-זה שלי וכל דבר שאני רוצה יש מישהו שעושה לי איזה קונטרה, כאילו "למה את מאמינה בזה?" ואז אני, "שנייה, למה אני מאמינה בזה?"

07:09 דובר 3 וואו.

07:09 דובר 2 וחוזרת אחורה. אני עושה שם עבודה. אה, "למה את הולכת למקווה? כאילו מה-- לאף אחד, אף אחד לא יודע. את יכולה ל-לא ללכת. שום בן אדם בעולם לא ידע את זה."

07:18 דובר 3 וואו.

07:19 דובר 2 "ו-וזה שלנו." ואני אומרת, "לא, זה ביטול." אגב, אפרופו כאילו ביטול, לכן נזכרתי ו-- לכן קפצתי כל הנושא הזה שמקווה זה ההרגשה שלי שאת בביטול מלא שם. את מתחת למים ואת-- את-- אני מרגישה תמיד יש לי צמרמורת-

07:32 דובר 3 אמרת על המצווה הזאתי.

07:33 דובר 2 נכון, אבל כאילו ברגע של הטבילה אני אומרת, "אני בביטול מלא מול הקדוש ברוך הוא." אז-

07:38 דובר 3 אבל, אבל את בביטול ואת בחיבור למהות הכי חזק.

07:41 דובר 2 נכון, וזה מרגש אותי.

07:41 דובר 3 שנראה שכל אישה ששומרת, אה, את כל את, את הכל, אה, קלה כבחמורה, אה, תרגיש את זה. זה מה ש-- זה מה ש-א-א-ע גורם לי סוג של, אה, אני לא אוהבת את המילה קנאה, אבל קנאת סופרים כזה של ה-- אה, אה, המקום שלך בתהליכים שאת עושה, של החיבורים שלך, שאת מחוברת לדבר. אבל אז אני כן שאלתי אותך למה-- איפה קבלת עול.

08:07 דובר 2 אז אני אומרת שבחוו-- בחיים שלי אני מרגישה בהמון המון המון המון נקודות שאני בביטול, שאני עושה את הדברים כי ככה השם רוצה. יכולתי, אה, להיות בבית שלי בשבת ו-ו-ולצאת לטייל ואף אחד לא יודע את זה. יכולתי לעשות-- כאילו באמת-

08:21 דובר 3 אז זה יראת שמיים. זה בסוף של יראת שמיים.

08:24 דובר 2 אני מרגישה ביטול. אני יודעת ש-- א-אז למה ככה? זהו. עכשיו המון דברים שהם נתפסים כחיצוניים, אני, אני לא מרגישה אליהם מחוברת ועם, עם תהליך כאילו יותר עמוק, אני, אני אפילו חושבת הפוך בתפיסה שלי, אה, אני לובשת תמיד טייץ. אני מרגישה הרבה יותר צנועה ככה. באמת, אני יושבת, אני תמיד על הרצפה ככה. לי זה מרגיש ממש צנוע. ב-ב-בהרגשה שלי אני מרגישה מכוסה. זה לא מקובל, אבל זה לא לא צנוע. אבל כמעט כל דבר שאם ניכנס לפרטים אז, אז יש לזה, אה, תשובה וגם הרבה דברים כאילו, כאילו ז-זה באמת הדרך שלי ו-ומה שאני עוברת, כאילו, אה, וכרגע אני במקום שבסוף באמת איפשהו גם, גם נוח לי. זאת אומרת, אני מרגישה שהגוף שלי, ד-דיברנו על גם דימוי גוף, אז אני מרגישה אהבה וחמלה לגוף שלי ו-ו-ושמחה בגוף שלי כשאני, כשאני-- שזה, זה הסגנון שלי. עכשיו זה לא דומה לבנות חב"דניקיות, אבל אני גם לא, אבל אני גם לא צריכה-

09:20 דובר 3 מה זה? מה-- כאילו גדלת במסגרת, ב-ב-במסגרת שעשית, כן היית בבתי הספר של חב"ד ועשית את כל ה, את כל המל-- את כל המסלול.

09:29 דובר 2 נכון.

09:31 דובר 3 שמה היה לך קושי?

09:32 דובר 2 כן.

09:32 דובר 3 מה הקושי שהיה לך?

09:34 דובר 2 הכול.

09:34 דובר 3 מי אתם שתגידו לי מה לעשות?

09:36 דובר 2 כן. א', מי אתם שתגידו לי-

09:37 דובר 3 היה לך אלוקים אז?

09:39 דובר 2 כן.

09:40 דובר 3 כל הזמן? כל השנים היה לך אלוקים?

09:42 דובר 2 היה לי אלוקים והיה גם תקופות שזה התערבב עם אני האלוקים. זאת אומרת, היה לי כל הזמן את ה-- בטח בתור, אה, בתיכון אני חושבת שהייתי כאילו, אה, בתקופה שהרגשתי שהכול בידיי. זאת אומרת, היה לי ממש כוח השפעה מטורף גם בכיתה ו-וגם בכלל בתיכון ו-וגם על הצוות. הרגשתי שאנשים שהם ד-דמות מפתח בתיכון, הם איכשהו אהבו אותי והיה לי-- כאילו, היום אני אומרת ברחמי, ברחמי השם זה היה ניסים ועשיתי בסוף מה בא לי. היה לי אישור להיות עם טלפון, היה לי אישור להיות עם גופייה אדומה בחוץ, היה לי אישור, אה, הייתי, הייתי-

10:17 דובר 3 איך השגת את האישורים האלה?

10:19 דובר 2 בחן וחסד ורחמים. אני לא יודעת, אבל ככה היה. על הטלפון היה אישור כי הייתי אחראית על הבית חב"ד, על הגופייה כי החליטו איכשהו ל-לא לראות את זה. אני לא יודעת, על החולצה כך וכך. ובסוף כאילו זה מאפשר לי גם, א-א-אה, כאילו, נ-נעים לי ככה, נוח לי. אני מרגישה אני, מחוברת לעצמי כשאני מתלבשת איך שאני מרגישה בנוח בפנים ולא-- אם עכשיו אני צריכה לשים, אה, בגד שאני לא מחוברת, אני לא מחוברת אליי.

10:47 דובר 3 ממ-המ.

10:47 דובר 2 אז שוב, יש מלא דרגות של-

10:49 דובר 3 אז את אומרת, אבל אז-- ותראי איזה מה שמדהים, כי בסוף מה אנחנו רואים? אנחנו רואים את הבן אדם בחיצוניות שלו, שזה הלבוש שלו. במילה הכי לא כיפית ונעימה זה המילה צניעות ו-וכל כללי הצניעות ל-

11:03 דובר 2 כן.

11:03 דובר 3 שעוד פעם, מי מחליט, מה מחליט וכמה מחליט?

11:05 דובר 2 אז זהו, אז לכן לא רציתי להיכנס, אבל אני חושבת שאם כל דבר ניכנס אליו יהיה לי איזה כאילו-

11:11 דובר 3 לא, זה כן מעניין. למה את לא רוצה להיכנס לזה?

11:13 דובר 2 כי זה כל דבר בפני עצמו, כל דבר ש-- כאילו, יש, יש בסוף מה מקובל. זאת אומרת, יש הרגש ואני, ואני לא נגד זה. יש דבר כזה שנקרא מקובל. לא מקובל ללכת ב-בכפר חב"ד עם, אה-- נגיד הרבנית חיה מושקא הייתה הולכת עם חולצה קצרה, אבל זה לא מקובל היום ללכת, זה לא צנוע. אוקיי? יש, אה, לק אדום, מקובל. איפה שאת נמצאת זה לא מקובל. יש איפור, מקובל.

11:35 דובר 3 יש כללים, אוקיי.

11:36 דובר 2 ילדה בתיכון לא יכולה לשים איפור כי זה לא מקובל. עכשיו, ו-ואני לא מרגישה את זה ביום יום. זאת אומרת, יש לי הלך פנימי, אני לא חווה את זה.

11:43 דובר 3 ממ-המ.

11:44 דובר 2 ומדי פעם כשאני כאילו נכנסת לזה, אז אני-- באותו זמן שנייה אני מקבלת פידבק מבחוץ. כי אם עכשיו, אם אני עכשיו אהיה עסוקה בזה-

11:52 דובר 3 במה את תהיי עסוקה?

11:52 דובר 2 שאני לא מתואמת, נגיד, וזה יעלה בי באיזושהי מחשבה-

11:56 דובר 3 ממ-המ.

11:57 דובר 2 פחות מעשרים וארבע שעות יהיה מישהו שיגיד לי על זה משהו. תמיד זה ככה. זה כאילו-

12:02 דובר 3 את מקבלת כאילו את השיקופים במיידי.

12:04 דובר 2 כן, ואז אני אומרת כאילו, בסוף אנחנו-- הכול, הבפנים והבחוץ זה אחד. אז אני, אני לא מעודדת אנשים-- עכשיו אני לא באה-- תלכו איך שאתן רוצות, אבל, אבל אני כן מעודדת כל אדם להיות מחובר ל-ל-ל... לעצמו, לכוחות שלו, ודבר שני לא לשפוט, לא להסתכל חיצונית. אבל בס-- ובסוף הסוף הקהל שאת, אה, מ-מגיעה איתו במגע-- החוגים שלכם בכפר חב"ד. נכון. וההה-- והסדנאות שלכם גם קהילה של, של חב"ד ודברים כאלה. אז אני חד משמעית- כן. חד משמעית, אה, ולא קשור להורים אגב, לא למבוגרים, דווקא לילדים. אני תמיד אבוא, אה, צנועה ומכוסה. לא משנה מה- לפי כללי הצניעות שלהם? אה, כן, כ-כן ולא, אבל כן. זאת אומרת אני יכול-- אני כן אבוא עם טייץ כי אני יושבת עם הילדים על הרצפה- אבל עם חצאית. אבל-- ברור, עם חצאית. את כאילו... זאת אומרת את כן מתאימה את עצמך ל-לסגנון שם, כי? כי בסוף אני מרגישה ש-ש-שהילדים הטהורים, המהממים שאני פוגשת, המתוקים, הם לא אמורים בכלל להיות בתוך הדבר הזה. זאת אומרת, אני יודעת שיש שם- לא צריך ליצור כאן קונפליקט. שום קונפליקט. ודבר שני, נוח לי, אה, מול ילדים להיות לבושה מכף רגל ועד ראש. יש איזה משהו שאני, אני לא העניין פה. אין סיבה בעולם שילד, אה, אמור, אה, לרגע ל-לחשוב או להתבלבל או ל-לא להבין למה המורה שלו, הגננת שלו, אה, נראית ככה. אגב, בכלל לא קשור לדת. אני חושבת שגם עם מור-- גם בית ספר של מ-מ-מורים, שזה בית ספר מעורב או לא יודעת מה, אני חושבת שמורה צריכה לבוא, אה, מכובד ומכוסה. ממ-המ. כי אני חושבת ש-ש-שבשביל הילד, לכבד את הילד. עכשיו, אז, אז כמובן שאני

13:45 דובר 2 מגיעה לסדנאות וחוגים, אז אני-- בטח שאני מגיעה מותאם. אני גם יודעת את הכללים, וכשאני מגיעה לסדנה או לדבר- אבל את מרגישה שאת בהצגה שם? לפעמים. לפעמים כן. ואיך ההרגשה? אה, כשאני מזכירה לעצמי שאני באה בשביל משהו הרבה יותר אמיתי ומהותי, אז, אז הכול טוב. שזה החיבור למהות. כן, אבל כשלא אני בטח, בטח קשה לי. אבל אני כן עובדת- ואם מעירים לך, ואם מעירים לך על צניעות, איך את מרגישה? פעם אחת בחיים העירו לי. אה, כשבאתי- רק פעם אחת העירו לך? לא, תמיד באתי מותאם. פעם אחת הגעתי לסדנה, שבהרגשה שלי דווקא הייתי בסדר, אבל האישה שם, מ-מנהלת בית ספר, באה ו-והייתה סדנה לצוות, והיא אמרה, "את חייבת לשים עוד חצאית". הייתי עם שמלה וטייץ והיא אמרה שלא-- אסור שיראו את הטייץ. זו הייתה חוויה מאוד משפילה, מאוד, אבל התלבטתי באותה שנייה, אמרתי או שאני שוברת את הכלים והולכת- ממ-המ. או שאני שנייה בענווה ואני באה, באה לתת משהו. זה בכלל לא קשור לחיצוניות שלי. ועשיתי סדנה שלמה ב-עם חצאית, אה, מוזרה. הייתי נראית ליצן, ועשיתי את זה. ממ-המ. אז כאילו את, את בתהליכים האלה את, את יודעת לבטל. זאת אומרת, אז מבחינת קבלת עול אין לך-- זה, זה לא הסיפור שלך של קבלת עול. מול השם? זה ברור שכן, אבל- איך מנהלת את היחסים שלך עם הקדוש ברוך הוא? לא משנה מה, מול הקדוש ברוך הוא יותר קל לי להיות בביטול, כי זה מרגיש לי הכי- מאיפה את יודעת מה הוא רוצה? שאלה טובה. יש, יש לנו בלבול מ-- אם זה הוא רוצה, הרבנים שהחליטו. אז אני כן-- אני קודם כול מתעמתת עם הכול. זאת אומרת,

15:18 דובר 2 אני מוכנה להתעמת עם הכול, עם הכול, עם כל תוכן שיעלה בכל נושא. אני, אני לא, אני לא רק-- אני לא שומרת שבת כי, כי ככה, כי, כי, כי ברגע שהחלטתי שאני על זה במאה אחוז אז אני למדתי, לומדת, אני אתחבר לזה. ושוב אמרנו על חסידות, אז יש שמה מענה בשבילי. זה תמיד-- זה כמו רפואה. מה זה ללמוד חסידות בשבילך? רפואה. אם אני-- רפואה, ממש ככה. מה, מה את לומדת בחסידות? הכול. אבל, אבל, אה, כאילו מהדבר מלכות שכל שבוע אני קונה כאילו כל הדבר מלכותים שאני רואה לשבועות קדימה ואני פשוט מרגישה ש- את כל הזמן הולכת קרח על קרח, מה להגיד לי? קוראת את ה-- את המאמר הראשון תמיד וכאילו מדפדפת, אבל זה מבחינתי ממש מ-מ-- כאילו-- וגם אם אני לא בטוב, אגב, ומישהו יבוא וילמד איתי, זה, זה בסוף מרפא אותי. אמיתי. לא, לא בשביל, אה- מה זה? מה זה? תסבירי לי. ז-זה מוציא אותי מה... לא יודעת איך להסביר את זה. זה, זה- נו מה זה הרפואה שם? זה, זה, זה מ-- ישר מביא לי, מביא לי אנטיביוטיקה לנשמה. זה בום, מקפיץ אותי באותה שנייה. באמת ואני-- את יודעת מה זה מזכיר לי? אה, אני זוכרת ש-- יש לי שתי ילדות בחוג שהן אחיות. הן לא אוהבות לבוא ל-- ביחד אחת עם השנייה והן לא באות ביחד. אבל קרה פעמים שילדה החסירה ואני זוכרת שהן-- פעם אחת אחת הביאה-- כאילו האימא שלחה את שתיהן והגדולה ממש העליבה את הקטנה ממש ורעה הייתה ממש והיא לא הייתה מוכנה לשבת איתה והוצאתי אותה החוצה וניסיתי לדבר איתה וניסיתי וניסיתי ובסוף אמרתי "תקשיבי, מה שהיה לי עוזר,

16:53 דובר 2 אני לא יודעת אם זה יעזור לך. אל תעשי את זה בשביל עצמך, אל תשלימי איתה. אבל את יודעת שאת עושה שלום עם אחותך, את עושה שלום בתוך העולם שלנו. בסוף אנחנו, אנחנו נקודה בדבר הזה. אמרתי לה את זה, ולא אמרתי שאני אומרת לילדה בת שמונה מה היא... מאיפה נפל עליי? באותה שנייה היא... הכול התהפך. היא נכנסה עם אחותה, היא ישבה בחוג וזה, זה נגמר. אבל, אבל, אבל זה פעמים גרועות, אבל את יודעת מה עשית שם? מה עשית שם? אמרתי לה את האמת. ראית אותה. לא שפטת אותה ודיברת לנשמה האלוקית שלה. אבל אני חושבת שגם לפני ראיתי אותה וניסיתי, ניסיתי לראות אותה ואת אחותה, ובסוף... את הוצאת אותה, את הוצאת אותה מהבוץ, פשוט, אה, שלית אותה, כאילו, אה, זה, קראו לזה זעקה של הנשמות. אבל זו החוויה שלי. זו החוויה שלי ש... לא משנה מה, אם אנחנו נשב שנייה ונדבר, כאילו, ונלמד את זה ונבין שאנחנו נקודה בדבר הזה. אז, אז חסידות, את אומרת, זה ריפוי בשבילך? וואי, ממש. ממש, ממש. מה, תני, את לומדת? כן, אני... כאילו, יש דברים שאני יותר מתחברת. יש, אה, יש... קודם כול יש לימודים. אני, אה, אה, עכשיו אני יכולה לעשות שיווק ללימודים שאני לומדת, אבל יש אישה מדהימה, אמן, אמן, אמן, שנביא אותה לאיזה פודקאסט. אמן. קוראים לה אתי הירש והיא מלמדת, אה, צופן, זה נקרא צופן התמרה ותודעת נשמה. ובאמת את, את מכירה אותי, כאילו, מי שמכיר אותי קצת, אני לא מתלהבת, אה... אני מאוד אוהבת אנשים, אבל אני לא, כאילו, מסתכלת על מישהו מלמעלה. מלמטה. מלמטה, סליחה. מלמעלה... משום מקום. אני שווה מאוד עם כולם.

18:37 דובר 2 וגם איתה אני מרגישה שווה. אבל אני אומרת שהיא, היא מלמדת בבסיס בסיס, אה, היא מדברת על DNA נשמתי שיש לכל אדם. ואז מה קורה כשאתה מגיע לסיטואציה? איך אתה עושה תהליך בעולם העשייה ובעולם הבריאה? כאילו, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. את ממש אבל הפוך, כאילו, מלמטה ללמעלה, אתה כל פעם עולה ואתה פשוט מתמיר את הסיטואציה, כאילו, כל דבר שקורה לך זה או תיקון או שיעור ומה אתה עושה עם זה. ואני לומדת אצלה שנים, אני גם... אני קראתי, לא מחזיקה שום דבר יותר מדי זמן. והיא מדברת, כאילו, כל פעם אני שואלת אותה ואני אומרת: "אבל זה בתניא, זה בזה?" והיא אומרת: "כן". כי היא לוקחת מהקבלה, מכאן ומכאן, אבל בסוף זה הכול אחד. ממ־המ. אני ממליצה ממש, אגב. לא, אני אומרת, אני, אני, אני מדברת איתך ואת אומרת לי: "כן, זה בדיוק הצופן שלך". זהו, אני צריכה להבין מה זה הצופן... נכון, אבל זה, וואי, זה שמונה פודקאסטים. איך נעשה את זה באיזה אחד? איך בעוד אחד נלמד את זה. אמ, אבל אני... כן מעניין אותי על ה... על המערכת יחסים שלך עם הקדוש ברוך הוא. אמ, מה זה? זה הכול. ממ? זה הכול. זה ממש הכול. איך אני אסביר את זה? זה הכול. אז במהלך היום שוא... השיח שלך זה מה הוא רוצה ממני ומה... אם אני עושה את מה שהוא רוצה ממני? לא, לא נראה לי שזה ה... זה מה שמוביל, כאילו, שזה השיח, אבל אני ממש מרגישה את השם. את רואה השגחה פרטית? בהכול. זה אפילו לא השגחה פרטית, זה, זה בהכול. אני מרגישה שהשם... את מרגישה, רואה אלוקות? זה שוב נשמע

20:07 דובר 2 מילים, אה, גדולות, אבל אני ממש מרגישה שאנחנו אחד, שהכול זה השם. אני ממש מרגישה, כאילו, לפעמים אני כזה כותבת בסטטוס "הכול זה השם והשם זה הכול", ואז אני קוראת את זה אחר כך ואני אומרת: וואי, איך זה נשמע פתאום? אבל זו החוויה שלי, חוויית הקיום שלי. ואת מביאה אותו לחוגים שלך? ברור. הוא נוכח שם? נוכח המשיח? נוכח ב... הוא נוכח בהכול והוא נוכח... אנחנו... אני עושה להם הרבה דמיון מודרך. אז בדמיון מודרך אני אומרת שאנחנו שולחים קרן אור מהנשמה שלנו לכל... קודם כול אנחנו אומרים ילדה, ילדה. בדרך כלל אני עושה את זה כשאני רואה אם יש ילד בא פחות בטוב. אני מאמינה בריפוי שהוא קבוצתי ואני תמיד אומרת אנחנו יוצרים כמו דני, אנחנו אומרות כל אחת תודה להשם. ברור, זה... זה... תודה להשם, הודיה להשם. אבל, אבל הכול, הכול זה השם. כאילו, אני לא יודעת, אין לי דרך להפריד את זה. מממ. הכול, כאילו הרגע הזה שאנחנו יושבות כאן ביחד, הבית, ה... כאילו הסדנאות, היומן שלי, כאילו הכול, כל דבר שאני... כאילו תכנים שאני כותבת לסדנאות, אני מרגישה ש... קיצור, מה, זה ברור, נראה לי, לא? ברור, זה לא ברור. אני כן ראיתי בסדנאות, כי ישבנו עכשיו, אה, עזרתי לך, בעזרת השם שכבר תוציאי אותו לאור, את הקטלוג. הקטלוג, אמ, ולהבין מה זה הסדנאות שלך ומה זה הערכות שאת מוציאה. אה, ואם בהתחלה אמרת לי עם ה"אנא נפשי כתבית יהבית" של ה"אנוכי", אז כשאני התחלתי להיכנס ולהבין את הסדנאות שלך, אמרתי: אמאל'ה, את שמה שם את כל כולך, כאילו ממש את כל האנוכי שלך. אבל העולם לא כלי לשם. בואי תנסי להוריד את זה.

21:44 דובר 2 בצורה שהיא... ואז אה ואז ראינו שבאמת באמת את עושה שם תהליך של ארבעת העולמות בתוך המקום הזה של החיבור. נכון. והקדוש ברוך הוא נמצא-- כאילו זו סדנה שבכל דרך אפשרית את מביאה את-את הקדוש ברוך הוא למי שמקבל אותך, או בסדנה שאת מעבירה או בערכה שאת אה מעבירה את עצמך בתוך הערכה. זה פשוט מדהים. כן, את לגמרי הורדת אותי מהעץ פה, נגיד, שקראת את התוכן ואז אמרת לי כזה, "אנא נפשי". שם, שם דבר מלכות, כאילו שמת שם את כל הדבר מלכות. ואני לא ראיתי את זה בכלל. אני לא ראיתי את זה בכלל. זה היה כאילו הכי מבחינתי-- ואז אמרתי, טוב, הרגשתי שאת שליחה בזה בשבילי, כי כדי לכתוב את הדברים. כן, אז התחלתי כזה לפשט עוד ועוד ועוד. זה היה תהליך זיקוק ודיוק ממש מרתק. זה עדיין מאתגר אותי. כי למה? קודם כול, כי אני חושבת שבתפיסה הראשונית שלי אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שכולם יודעים הכול וכולם מבינים הכול. ותמיד, וגם בסדנאות, אני יכולה להגיד דברים ואז אני אסיים להסביר ואז אנשים יגידו, רגע, אבל לא הבנתי איך עושים. ואני כאילו בהלם. מה-מה זאת אומרת? ואז אני קולטת שזו בעיה שלי. כאילו זה ממש א' ב' של מעביר סדנה. נכון, אז אני אומרת היום, תקשיבו, יש לי באמת את הבעיה הזאת. אני גם מדברת מהר יחסית, אה, אני גם מתאמ-- ממש מתאמצת על זה וגם כאילו לוקחת-- לא הכול ברור מאליו. זאת אומרת, מה שברור לי מאליו לא בטוח שלמישהו אחר, אבל אני בראש אין לי את ההבנה הזאת ואז אני יכולה לבוא ולדבר אה-- מצד שני, אני תמיד, אני אומרת, אני מוכנה

23:19 דובר 2 לשמוע פידבקים, אני שמחה לשמוע מה שאנשים אומרים לי ואני-- לכן היה לי כיף שאמרת, "תפשטי", אמרתי, טוב, זה מה שאני צריכה לעשות. אבל מה שהיה מפתיע דווקא מהסדנה הזאת שקראת, אמרתי לך ש-- על התוכן, אמרתי לך, פתאום קיבלתי את הכי הרבה פידבק על התוכן. זה ממש היה מעניין. ואז אמרתי, מה ה' רוצה ממני? שנייה, כאילו יש, יש פתאום את שתי הקולות האלה. אני רוצה להתייחס לשתיהם. אבל מה? אז אה, אז לא יודעת, כאילו... אני חושבת שכן לקחת-- בסוף לא הוצאת את התוכן, אבל סידרת אותו בצורה שהיא תהליכית יותר. יכול להיות. ואז אפשר יותר לאכול את זה. וזה יצא מדהים שכל הסדנאות שלך וכל הערכות שלך זה ממש ארבעת העולמות, כי זה הכי חיבור. כן, נכון. אני זוכרת שהרציתי שאני לא אוהבת, את ממש רצית שאני אכתוב אה, חיבור לאצילות, חיבור לבריאה, לחיבור לעולם. כן, ואני עדיין לא, לא כתבתי את זה. בסדר, אז איך, איך בסוף השמות שם?

24:15 דובר 2 חיבור, אה-- לעצמי, לסביבה, ל-- חיבור לעצמי, לסביבה, למהות. מה אני לוקחת לדרך? זה עולם העשייה. כן, אבל, אה, לא, היה לי קשה, כאילו, הרגשתי שזה גדול כזה, שאני מפילה כותרות ובקיצור אני מפילה את עצמי. לא, אבל ס-- זה, אני חושבת שהקטלוג הוא יעשה סוג של סדר לאנשים להבין מה זה חיבור למהות ומה עוברים, מה התהליכים שעוברים שם. גם אם קנית ערכה וגם אם הגעת לסדנה. את יודעת, כשאת אומרת את זה, אני כאילו נכנסת פתאום ללחץ, כי אני אומרת אם מישהו שומע את זה ו-ו-ו לא יודעת, ופתאום זה מעלה איזושהי ציפייה וכאילו בא לי כזה-- של מה? ציפייה למה? לא יודעת, שיקרה איזה... כאילו אני, אני, שוב, אני יודעת מה קורה בתוך הערכה, אבל פתאום כשאנחנו כאילו עושים איזה פרומו ל-ל-לערכות או לסדנאות. אבל דברים שאת כבר עושה עם, עם-- נכון, ועדיין יש לי פתאום איזשהו, איזשהו לחץ, כאילו שאת מגדירה את זה ככה, כי, כי כאילו אני, אני, אני עושה את זה כל הזמן, גם בחוגים. אני לא שמה כותרות בסוף, וכאילו אני יודעת שאנשים יודעים והכול בסדר, כאילו אני שלמה עם זה. פתאום כשהכול עם כותרות אני כזה, איזו מחויבות גדולה זה, זה-- יש פה אחריות, אין ספק. כן. אני מהמקום שלי, איך שאני מאמינה, זה ברגע שאתה, אה, כמו שאמרת, איך שאת עושה את זה כמודל ואני יודעת, יכול להיות שאני צריכה את זה בשביל הסדר שלי ב-- אולי בהפרעת קשב שלי, אני לא יודעת מה. זה גם עוזר לי אבל. זה, ברגע שיש מודל אפשר, אפשר לבלוע את הקפסולה הזאת ואז אני, אה, אה... שלחת ערכה, את לא נמצאת שם בסדנה. נכון.

25:48 דובר 2 אבל שלחת, את רו-- את לא רוצה שזה רק יהיה, אה, סדנת יצירה. אה, ממש לא. סדנת יצירה אנשים יכולים לבד היום לעשות. ראו את התמונה והם גם יכולים לעשות לבד. מה שצריך זה אני רוצה שיבינו שם את התהליך, את המהלך ש-ש-שקורה שם. נכון. אני זוכרת שאמרתי לך את זה שמבחינתי לשלוח לאנשים רק את התוכן והאת, כי את אמרת, "לא, תתני להם לבחור אם הם רוצים את התוכן", ולא הבנתי מה את רוצה ממני, כי כאילו אם רוצים יצירה שילכו לקנות ב... יפה, אבל-- אבל כאילו, אבל בסוף אני פתאום הבנתי שזה גם חיבור למהות, זאת אומרת זה שהם-- כי הם צריכים את עולם העשייה. כן. וזה יתחבר עם כל העולמות. אז מתי יוצא הקטלוג? תראי, יכול להיות שאנחנו כבר מסיימים כבר את הפרק והקטלוג יצא. יצא כבר, לדעתי יצא. יצא. טוב, שרה'לה. מי שעושה אותו ייפגש עם חני. חני הפכה אותו ל-- אפרופו הקטלוג, אז שתדעו שאני באתי לחני בשביל, אמ, בשביל לייצר בוט בכלל. אמרתי את זה נראה לי באחת הפעמים. ו-ויצא קטלוג. אז אני פשוט ממליצה לכם, אתם רוצים לעשות משהו ואתם לא יודעים מה בדיוק אתם רוצים, פשוט דברו עם חני. יכול להיות שהיא תייצר לכם פודקאסט, יכול להיות שהיא תייצר לכם מה-- אור לאור. אי אפשר לדעת, אי אפשר לדעת. אי אפשר לדעת. אני מאוד בסקרנות, זה מה ש... זהו, אז אני פשוט ממליצה. לא, שזה דרך הצינור. אני גם, את יודעת שאני אומרת, אין לי רעיונות שלי. הרי מה זה רעיון? זה קופירייטינג. קופי זה העתקה. מאיפה אתה מעתיק? מהאינסוף. חמסה. כשהשריר הוא מאוד, מאוד משויף ואתה מאוד, מאוד באמת בצינור,

27:13 דובר 2 אז אני מודה על כל רעיון, ועוברים דרכי הרבה רעיונות, ברוך השם. אני פשוט מודה להשם שהוא בחר להעביר דרכי את הרעיון, ואני לפעמים גם, אה, קצת כועסת עליו שהוא מעביר רעיונות מהממים דרך אנשים אחרים. הייתי רוצה גם. כן, אבל בסדר גמור. זה, זה מה זה משחרר ומה זה עושה הרגשה טובה. אז תודה שרה על עוד פרק. אה, כיף איתך. אני מבחינתי יכולה לשבת עוד שעות. אני, אני גם, אבל- אבל אנחנו נעצור כרגע. יאללה תודה. תודה רבה. רגע, ת-תני לי רגע סיכום. איך, איך הולך לך? מה איתך עכשיו? איך הולך הפודקאסט בכלל? נ-נ-נראה לי שטוב. זאת אומרת, טוב. אני אגיד לך גם למה. בגלל שאני לא עסוקה באיך זה הולך. את בלחץ אם יהיה פידבקים, אם יהיה לזה האזנות וכאלה? אני, אני כרגע ב-- כשאנחנו מדברות, המחשבה שלי זה גם אם זה ל-לאף אחד או לאדם אחד, בקיצור, שהכל מדויק. אני באמת בשחרור מלא. איזה כיף, גם אני איתך. יאללה תודה, ניפגש כנראה בעוד שבוע. באתי לחבוט את זה, אבל אפשר? יאללה.