מה באמת עובר על בחור בישיבה גדולה? | הרב חיים הלל שפרינגר #017

00:00 דובר 1 איך מחנכים דור שלא זכה לראות את הרבי בעיניים? ואיך נראית העבודה החינוכית המורכבת בישיבות הגדולות? לפרק הנוכחי התיישבתי לשיחה עם הרב חיים הלל שפרינגר, משגיח בישיבה הגדולה בצפת, מהנהלת בית חנה וחבר הנהלת את"ה העולמי, לשיחה סוחפת על מאחורי הקלעים של עולם הישיבות, אתגרי הדור והכוח של קשר אמיתי, נקי ונטול אינטרסים בחינוך. אני מאיר ווישנפסקי ואתם מקשיבים לעל החינוך החב"די. הרב חיים הלל שפרינגר, ברוכים הבאים.

00:30 דובר 2 שלום, ערב טוב.

00:32 דובר 1 כן.

00:32 דובר 2 תודה על ההזמנה.

00:33 דובר 1 תודה לך על הזמן שהגעת.

00:35 דובר 2 שיהיה בהצלחה.

00:36 דובר 1 אמן, אמן שיהיה לנו בהצלחה.

00:37 דובר 2 כן.

00:38 דובר 1 טוב אז נראה לי יש, יש לי הרבה שאלות שהכנתי אבל, אה, קצת לפני נתחיל, אההה, למי שלא מכיר עדיין. אז הרב כבר עשרים שנה בישיבה הגדולה בצפת. אה, כמה תפקי-- נראה לי נתחיל קצת אה, איך, איך, איך בכלל הגעת להתעסק בעולמות של חינוך?

00:55 דובר 2 אמ, אין לי סיפור, לא סיפור מיוחד, אבל השגחה פרטית גדולה באמת. בוא נגיד ברמת ה-- נולדתי בכפר חב"ד, ילד רגיל. היה לי, למדתי בישיבה קטנה בלוד, ישיבה גדולה באתי לצפת. אה, פה נגררתי קצת, נכנסתי קצת לאת"ה המקומי, נסעתי ל-770 ללמוד בקבוצה. ברוך השם הייתי ב-770 כמעט ארבע שנים.

01:23 דובר 1 וואו.

01:24 דובר 2 אה, כמעט שלוש וחצי, אה, חזרתי לארץ, התחתנתי. קצת זמן אחרי החתונה הרב וילשאנסקי עליו השלום, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי ביקש ממני לבוא לעבוד בישיבה.

01:38 דובר 1 אהמ.

01:39 דובר 2 אה, וברוך השם הייתה לי הזכות להגיד לו כן. וזה, ונכנסתי לעבוד בישיבה. אה, בהתחלה לאט לאט התפקיד, אה, לבש צורה ופשט צורה. אה, ובשבו-- הרבה שנים הישיבה הייתה, הישיבה הגדולה בצפת, היא הייתה מרכז החיים שלי. עשרים וארבע שעות לנשום ישיבה, לדבר ישיבה, לחשוב ישיבה, אה, לארגן ישיבה. אה, יום ולילה לא ישבות.

02:09 דובר 1 כן, אני, אני, אני לא אשכח שהרב, הרב נכנס לזאל בישיבה וכל התמימים וכל החבר'ה ישר באים. תסדר את זה, לדבר איתך.

02:17 דובר 2 זה היה כבר שלב, אבל גם זה היה אירוע. הישיבה הלכה וג-- הישיבה הולכת וגדלה כי האתגרים, ה, הישיבה רוצה להתמקצע, להיות הכי טוב שיש. אה, ישיבה פורצת דרך בכמה תחומים.

02:33 דובר 1 כן.

02:33 דובר 2 הרב וילשאנסקי היה לו חזון גדול גם במספר תלמידים וגם בשיטות עבודה. ולא נבהל משום-- זאת אומרת, הכל לבד וזו מערכת מאוד, אה, רצינית, גדולה. אתגר עצום. הייתה לי הזכות, אה, גדולה, אה, ללמוד, ללמוד ממנו, לקבל ממנו על הראש גם לפעמים כשאתה צריך, אה.

02:56 דובר 1 זה גם חלק מהעבודה.

02:58 דובר 2 כן, וזה, זה בסופו של יום, גם בסופו של יום בישיבה יש תר-- שילוב מאוד מעניין של צוות מאוד מבוגר, צוות מבוגר ומאוד מנוסה, אה, עם ניסיון עצום וצוות צעיר שלומד ועושה טעויות ו-

03:17 דובר 1 זה תמיד השילוב הזה. גם כשאתה נכנס אז ה-

03:19 דובר 2 יש, אז היה הרב וילשאנסקי עליו השלום והרב לבקבע[?], הרב נירמן[?], הרב זאב פרידמן ועוד הרב ברונשטיין ועוד אנשים ש, אה, השפיעו מאוד על כולנו. ואתה נכנס, מתחיל את החיים, מתחיל לעמוד מול הורים, מול תלמידים ולאט לאט.

03:36 דובר 1 טוב, אז נדבר.

03:36 דובר 2 עומד, עומד ל-

03:38 דובר 1 כן, אז על זה באנו לדבר, על הישיבה הגדולה. אנחנו בתקופה שמתחילים כבר חורף בישיבות. מדובר על אלפי תמימים בכל הישיבות בארץ שמתחילים את הישיבה הגדולה. ורציתי לשאול, אנחנו, בחור חב"די בכלל, בחור מתחיל את הישיבה קטנה שלוש שנים, מסיים אותה, מגיע לישיבה גדולה. לכאורה הזמנים, הסדר יום, ה, חומרי לימוד משתנים. אבל מה במהות, ב, ב, מה הישיבה רוצה להוציא מבחור קורה בישיבה גדולה? מה שונה ישיבה גדולה? מה המטרה שלה? שלוש שנים האלה גילאים לרוב זה שמונה עשרה, תשע עשרה, עשרים, משהו כזה בערך.

04:15 דובר 2 וואו, זו שאלה. בעיניי ישיבה גדולה זה אירוע אחר לחלוטין. סיפור אחר. זה לא דומה-- זה לא העתק הדבק של ישיבה קטנה לעוד שלוש שנים. זה-- י-ישיבה גדולה זה מתחם אחר, סגנון אחר. עכשיו אפשר לראות אפילו בחיים, הבחורים בינינו נקראים על שם הישיבות הגדולות שלהם. צפתים, חב"דים, קריית גתים. אף אחד לא אומר-- יש מאפיינים של הישיבות הקטנות. חד משמעית, יש. אני הייתי בישיבה גדולה הרבה שנים ויש מאפיינים.

04:52 דובר 1 אתה, אתה, אתה שם לב מאיפה הבחורים מגיעים.

04:54 דובר 2 בוודאי. אבל בסוף המאפיינים האלו, שבחור בא לישיבה גדולה, הוא בא עם מאפיינים של ישיבה קטנה שלו. אם הם באים בקבוצה אז הם מאוד, מאוד מגובשים ואז אם זה נגיד בישיבה פה שבאים, אז צפתים ולודאים ונתנייתיים, זה לא משנה. לאט לאט הזהות הזו הולכת ומיטשטשת מול הזהות של הישיבה הגדולה ובחור אמור, צריך, הוא מתחבר לישיבה גדולה, הוא נקרא על שם הישיבה הגדולה שלו ובאיזשהו מקום זהו. מכאן עד סוף חייו הוא, הוא, הוא שייך באיזשהו-- הישיבה הגדולה היא לא מושג לימודים בכלל עבורו. זאת אומרת, זה לא מקום של בית ספר, אפילו נגיד לא בית ספר גבוה, לימודי יהדות. מה, הוא לומד איקס שעות נגלה, וואי חסידות ויש התוועדויות ומבצעים. ישיבה היא כמו-- הוא, הוא גם לא מסיים אותה אף פעם. הוא תמיד נשאר תלמיד, אה, תמיד נשאר, אה, לפעמים, לפעמים נשאר ילד מול הצוות ולפעמים אתה פוגש בוגר אחרי שנים שלא ראית אותו ווואו ומה קורה ומה נשמע ו-והקשר פתאום אתה נזכר, נזכרים ביחד, כל מיני חוויות ודברים. הישיבה גדולה, היא לא מסתיימת בכלל, היא נשארת לעולם הבית של הבחור. מ-- כאילו באיזשהו מקום ממנה הוא יצא ואליה הוא יחזור. אז אנחנו חסידים, חבל שיש מושג צוות, כאילו שזה הבית של ישיבה גדולה, אבל במובן מסוים, ה-החוויות החינוכיות הגדולות בסך הכל, הישיבה הגדולה היא, היא אחרת, היא עובדת אחרת, היא בנויה אחרת, היא, היא התוצרים שלה אחרים. גם ההתמודדויות שלה הן שונות מאוד, מאוד מהעולם של ישיבות קטנות.

06:41 דובר 1 אתה יכול להכניס אותנו קצת מאחורי הקלעים. אני אומר אנחנו-- אני תמיד הייתי בזר. בוא ניכנס קצת, למי שמכיר את הישיבה, נרד למטה.

06:49 דובר 2 לכנס אסיפה.

06:49 דובר 1 כן.

06:50 דובר 2 מה קורה?

06:51 דובר 1 אז מה, כש-כש-כשרוצים-- עוד שנייה נדבר גם על הכמויות, אבל כשרוצים בישיבה גדולה, בכל ישיבה גדולה, ש-שלוש שנים, ש-ש-שנים האלה, איך אמרת, זה ייחרט אצל הב-- אצל הבחורים וזה, זה קורה. אמרת כל מיני צפתים, מגדליסטים, כל ישיבה וה-- איך, איך? כאילו מה יש, יש איזה-- לא יודע אם תוכנית עבודה מסודרת, אבל מה, מה אנחנו רוצים שיקרה בשנים האלה איתם, עם הבחורים? הם מגיעים מישיבות קטנות.

07:19 דובר 2 אני לא יודע אם יש איזה מתודה, שיטה במפעל. מביאים את הבן אדם, פה הוא מתקפל, פה הוא מצטמק, אחר כך הוא מתערבב. אני לא יודע אם זה כך, אבל יש משהו בישיבה, בישיבה גדולה, שהוא, הוא גד-- החלקים הם גדולים מסך השלם של המושג ישיבה גדולה. ה-האווירה של הישיבה הגדולה, הצוות, ה-הצורת עבודה, אה, אולי הרבה מאוד הקהל ברובם אדרבא, הכול הכול ביחד זה כמו סוג של תבשיל שלאט לאט לאט לאט, אה, מתבשלים בו. יש כאלו שזה לוקח להם יום, חודש, יש כאלה לוקח להם חצי שנה ויש כאלה שיותר, אבל בסוף, בסוף, בסוף לאט לאט כולם נכנסים ל-ליורה הרותחת הזאת שנקראת ישיבה גדולה, שהיא, שהיא מקום מאוד דינמי, חי, תוסס, אה, אין בו רגע אחד של שקט.

08:20 דובר 1 ממש.

08:22 דובר 2 ממש רגע של שלווה. כל יום ו-- חיובי, והדבר הזה בסוף הוא, הוא משפיע על המקיף ועל הפנימיות של הבחור בצורה שאין, אין לה תחליף. הוא, הוא משתנה, הוא צומח, הוא נהיה בן אדם אחר. בן אדם בא לישיבה גדולה, ילד קטן.

08:43 דובר 1 זה גדול-

08:44 דובר 2 פיזית הוא גדול, הוא בן שלושים.

08:45 דובר 1 כן.

08:45 דובר 2 אבל הוא, הוא בא ילד מסוים והוא, הוא הופך להיות לאט לאט מול העיניים שלך, הוא הופך להיות איש, איש גדול שאמור לרכוש מיומנויות, גם מיומנויות אנושיות, חברתיות, חסי-- וגם מיומנויות חסידיות. יכולות, אה, יכולת השפעה, אה, יכולות לימודיות, יכולת מוטיבציה, אמ, יכולת לעמוד, אה, בניסיונות, זאת אומרת, יכולת לז-- לזהות אתגרים ולהתגבר עליהם, אה, לפתח קשר פנימי עם עשה לך רב. אה, הרבה פעמים הדברים האלו רק בישיבה גדולה מתחילים.

09:24 דובר 1 כן.

09:25 דובר 2 כי רק אז יש את ה- הקרקע הנכונה והאוויר הנכון שהדבר-- התהליך הזה, שהשורשים שלו הם בחינוך ובטח ובטח בישיבות הקטנות, זה ברור, אבל הצמיחה הגדולה-

09:38 דובר 1 קורה-

09:38 דובר 2 בדקות קצת יש פה משהו. הישיבות הגדולות נהנות מההשקעה של הישיבה הקטנה, שהן לא כל כך נהנות מה-

09:49 דובר 1 מהתוצר, מלראות את ה-

09:50 דובר 2 ברור שזה, שיש שם בח-- בחורים גדלים שם, אבל זה שיעור כוב-- זו צורה אחרת של עבודה.

09:57 דובר 1 אהמ.

09:58 דובר 2 אפשר גם לראות, אני חושב, זאת אומרת, רוב הבחורים והאברכים שמצליחים לשמור על קשר עם עשה לך רב, שכך צריך להיות, בסוף זה עשה לך רב של ישיבה גדולה ולא עשה לך רב של כיתה ח'. עכשיו, זה בנוי על זה שבכיתה ח' היה לו שם, בישיבה קטנה דיברו איתו והיה לו עשה לך רב. ובאמת ההתחלה של עשה לך רב של ישיבה קטנה היא קטנה.

10:18 דובר 1 כן.

10:18 דובר 2 הוא לא יודע מה לדבר איתו והוא שואל אותו, וזה באמת מתחיל בשאלות טכניות, אה.

10:23 דובר 1 איזה כובע ללכת ו-

10:24 דובר 2 לבוגר נשמעות מצחיקות. עם איזה כובע ללכת ואני יודע מה. ולפעמים גם באמת יש, לפעמים גם כשיש שיחת נפש טובה, אז הקשר הזה מגיע למקומות, אה, פנימיים מאוד רציניים, גם בישיבה קטנה. אבל בסוף ה- הדבר-- יש כאלו ששומרים את הקשר עם הישיבה קטנה, אבל הרוב זה קשר, קשר של ישיבה גדולה.

10:44 דובר 1 אהמ.

10:44 דובר 2 כי זה הגיל. יש כאלו שברור, ברור שיש, אבל ישיבה גדולה היא אחרת.

10:48 דובר 1 אהמ.

10:48 דובר 2 היא מצמיחה אנשים.

10:51 דובר 1 איך מצליחים ל-להצמיח כמות כזאת של חבר'ה? מה ש-- צוות, אתה-- אני זוכר, רב, אתה היית לשיעור א', נכון?

10:58 דובר 2 כן, בשלב מסוים, כן, התחלקנו.

11:00 דובר 1 כמה ש-- כמה שנים היית משגיח של שיעור א'?

11:03 דובר 2 לא כמה שנים, אה.

11:05 דובר 1 אצלי בטוח, ודאי. אני זוכר.

11:06 דובר 2 בוא נגיד איתך אז לא לקח זמן עד שהישיבה עברה לשיטה הזו.

11:10 דובר 1 בעצם.

11:10 דובר 2 שבעצם התחלקנו למנהלי שיעורים.

11:11 דובר 1 בעצם שההשגחה התפצלה.

11:13 דובר 2 ההשגחה התפצלה. אמ, מה זה היה? מסתבר כבר לקראת ראשון שניים כנראה.

11:19 דובר 1 כן.

11:20 דובר 2 אה, לקח זמן וגם זה עצמו לקח זמן, לבש צורה ופשט צורה. וטוב, אולי צריך להגיד, היום אני נמצא הרבה פחות בישיבה.

11:29 דובר 1 כן.

11:29 דובר 2 נמצא רק בחסידות בוקר. אני לא מנה-- לא אחראי שיעור א' כבר שנת-- עכשיו שנה שנייה, אבל אני לא יודע אם הישיבה הגיעה היום-- ז-זה עדיין באיזשהו סוג של למידה איך, אה, איך, איך באמת מתחלק הזה.

11:44 דובר 1 כן, האחריות-

11:45 דובר 2 אבל בכל שיעור היה מאה עשרים או מאה חמישים.

11:47 דובר 1 אז מאה עשרים חבר'ה.

11:48 דובר 2 מאה שבעים בחורים.

11:49 דובר 1 איך מצליחים לאחוז כמות כזאת? ו-ופה זה אני מדבר עוד במקום שחילקו את זה ל-

11:54 דובר 2 עכשיו, ראשית כל-

11:56 דובר 1 כן.

11:57 דובר 2 אין צורך. זאת אומרת, מה זה אין צורך? זה לא שאדם אחד צריך להכיר את כל המאה שבעים בחורים בשיעור.

12:06 דובר 1 כן.

12:06 דובר 2 זה בלתי אפשרי.

12:07 דובר 1 כן.

12:07 דובר 2 זאת אומרת, אתה יכול להכיר אבל לא להכיר לעומק. זה, זה מס-- צריך גם זמן. מה זה להכיר? לדבר עם בחור, להגיד לו, לפגוש אותו, להכיר אותו, להכיר בו, להכיר במציאות שלו, להכיר את ה-- את ה-- את המעלות שלו, את הבית, מאיזה בית הוא מגיע, עם איזה קשיים הוא מתמודד, מה, מה אתה, מה הציפיות שלו מעצמו, מה התאוות שלו האלוקיות, לאן, מה הוא יודע? אתה לא בן אדם אחד. הגדולה זה לארגן מערכת שהיא יכולה לעשות את זה. זאת אומרת, אם אנחנו נמצאים, ברוך השם, יש בישיבה צוות גדול, אז בסופו של יום אתה מתחלק ולכל איש צוות יש מספר תלמידים שהוא אמור וצריך לקחת עליהם אחריות. בסופו של יום אנחנו רצינו להגיע שלכל בחור יש לפחות איש צוות אחד שמכיר אותו דוך. זאת אומרת, שיודע מה המידה של המכנסיים שלו, ברמה, ממש כאילו ברמה. יש, יש בחורים שאתה מכיר אותם ככה מיד צ'יק צ'ק, כולם מכירים אותם, ויש בחורים שלהכיר אותם זו משימה מאוד קשה. הם סגורים, הם-

13:20 דובר 3 חסומים.

13:20 דובר 2 הם לא אוהבים להיפתח, הם אולי מצולקים, לא משנה. אבל אתה רואה, לרוב תדבר לאט לאט לאט, משיעור א' לב' וג'. לאט לאט בחור לומד לתת אמון בצוות, לדעת שלא מחפשים, אה, את התכסאות שלו בשביל לדפוק אותו. זה לבנות אמון.

13:41 דובר 3 כן.

13:42 דובר 2 וזו עבודה.

13:43 דובר 3 אבל כשזה מחולק זה, זה-

13:45 דובר 2 זה צריך, זה עבודה נכונה. אני אגיד לך באופן סתם שהיה זמן שהגיע מישהו ממשרד החינוך לישיבה, מישהו מאגף, אגף של ייעוץ, אה, של היועצים. בא להסתכל, ישב איתנו כמה פעמים בכיתות, בסדר של שיעור א', בהתפעלות עצומה מהכמות, ממה אנחנו יודעים על הבחורים. זאת אומרת, הוא אומר, וואו, אפילו בבית ספר לא יכול להיות. עכשיו זה סייעתא דשמיא, כן, עכשיו באמת הרב וילשאנסקי עליו השלום, שלא חסך על אנשי צוות בישיבה וכל מיני תפקידים וחצאי תפקידים, העיקר שדברים יהיו במקום. צריך הרבה סייעתא דשמיא, הרבה רצון. אה, ובאמת הישיבה כישיבה דווקא בגלל זה דוחפת המון להוראה של הרבי, עשה לך רב. בעצם בחור יוצר לעצמו תקשורת אישית עם מישהו מהצוות. זה, זה אחרת לגמרי. אם זה מצליח-

14:34 דובר 3 זה קצת להפוך את ה-- אני חושב בישיבות לא חב"ד, בוא נדבר על ההבדלים שלהם. אז כשאין עשה לך רב, אתה אומר זה בעצם זה, זה גאוני. זאת אומרת, התלמיד מייצר לעצמו את המסגרת הזאת, את הערוץ, הערוץ הזה.

14:47 דובר 2 עשה לך רב, יש את כל זה, הוראה של הרבי.

14:49 דובר 3 כן.

14:49 דובר 2 עשה לך רב. עכשיו, אם כי ביסודם של דברים ההוראה של עשה לך רב, אגב, שאנחנו מדברים השנה, יש כבר פתוח-

14:57 דובר 3 ארבעים שנה.

14:57 דובר 2 ארבעים שנה. כן, מתשמ"ז זה ארבעים שנה. אז הדבר הראשון, עשה לך רב, התפקיד היה פשוט לבחון. לבוא לעשה לך רב, להיבחן. זה היה התפקיד. זאת אומרת, זה התחיל. מה שאנחנו היום קצת מכירים בעשה לך רב, את הסוג של להתייעץ, להתלבט איתו, לשתף אותו, זה ילד ונכד. יסוד העניין של עשה לך רב היה מבחנים. מבחנים. תבוא, תיבחן איפה אתה עומד. זאת אומרת, בכלל לא עסק בכל התחום הייעוצי הזה. עכשיו זה הלך ולבש צורה, כן, יש את השיחות של הרבי בשלבי הדרך, כך, אבל שכולנו מכירים את היום־יום, שכששני יהודים נפגשים, יש שתי נפשות אלוקיות מול נפש בהמית אחת, אבל בסוף בסוף זה גם כלי, ואתה רואה בחור שיש לו עשה לך רב. אתה מבין? יש לו כתובת, יש לו על מי להישען, יש לו עם מי להתלבט, אה, וזה, זה דבר שהוא, שהוא לפעמים פיקוח נפש של בחור. לא לפעמים, תמיד. רק בעזרת השם הכל מסתדר אבל-

16:02 דובר 3 כן.

16:02 דובר 2 זה כלי, זה כלי משמעותי מאוד.

16:04 דובר 3 מהשנים האלה שהיית משגיח, שהרב היה משגיח של שיעור א'. אז יש את המעבר שבחורים מגיעים מישיבה קטנה, מאה עשרים בחורים, כל אחד-

16:16 דובר 2 ויותר.

16:16 דובר 3 ויותר. כן, כמות גדולה. ו-ו-והם מגיעים אחרי שהם-- זאת אומרת, הם בישיבה קטנה, הם כבר על הגל, הם היו שיעור ג', הם יודעים את המקום.

16:26 דובר 2 כל המפתחות ומדליקים את האש. נכון.

16:29 דובר 3 ואז הם באים וזה סוג של להתחיל הכל מההתחלה.

16:31 דובר 2 זה משבר מאוד קשה.

16:33 דובר 3 כן.

16:34 דובר 2 זה, זה לא פשוט, אבל, אה, כשמודעים לזה זה יותר קל.

16:40 דובר 3 התלמידים עצמם.

16:41 דובר 2 שתלמיד-- שילד מודע למצב שהוא הולך להתגלגל אליו, אז נהיה יותר קל. אני הרבה פעמים הייתי אומר להורים, זה בסדר, כאילו-

16:52 דובר 3 כאילו אנחנו מסוגלים.

16:53 דובר 2 זה קשה. זה לא רק קשה מבחינה זאת, אלא זה גם קשה חברתית. בן אדם, ילד שנמצא בישיבה קטנה, הוא, יש לו את המקום שלו. ש-ש-המקום של בחור זה הדבר הכי חשוב, אולי אחד הדברים הכי חשובים שיש לו. זה תעודת הביטוח שלו. יש לו מקום.

17:11 דובר 3 מקום הכוונה-

17:12 דובר 2 מקום שהחבר'ה מכירים אותו, מכירים אותו, מכירים בו. אה, יש-- הוא יודע, י-י-- הוא, יש לו את החבר'ה שלו. הוא, הוא, הוא הלמדן, הוא ה-- הוא המארגן, הוא ה-- הוא החברמן, הוא הנודניק. כל אחד.

17:28 דובר 3 התפקיד בקבוצה.

17:29 דובר 2 בחברה, כל אחד בקבוצה, קבוצת השווים, הוא, הוא, הוא יודע את מקומו והוא לא מאוים. כאילו אמרנו, בשיעור ב' הוא כבר תפס את המקום שלו. יש לו את החברותא ש-- הוא לא מאוים. פתאום הוא בא לישיבה גדולה, אה, והוא נהיה מאוים. אגב, אותו תהליך קורה לקראת קבוצה. הישיבה הגדולה פיתחה בשנים האחרונות סדנאות הכנה לקבוצה, ואחד הדברים זה שוב, בחור בא משיעור ג' בצפת, שהוא כאילו במקום מוכר, ידוע. פתאום הוא נופל ל-770. יש שם המון בחורים שלא למדו פה והם לא מכירים אותו ולפעמים גם לא מכירים בו, ואת זה, זה השבתה של החיים. בחור בא לישיבה גדולה. עכשיו בוא ניקח בחור שבא לישיבה גדולה בצפת. יש פה המון אנשים.

18:20 דובר 3 כן.

18:20 דובר 2 הוא בא לפה ביום הראשון.

18:21 דובר 3 זה שוק, היום הראשון.

18:21 דובר 2 הוא בא לפה ביום הראשון והוא מכיר רק את הישיבה קטנה שלו ואולי עוד כמה בחורים מהקהילה שלו. עכשיו הוא לא מבדיל בין שיעור א', ב' ו-ג'. הוא לא יודע מי אנשי הצוות בכלל. הוא לא יודע את מי שואלים מה. זה לא שיש לכל אחד מאנשי הצוות תג: אני זה, ממני תקבל שמיכה, ממני-- הוא, הוא, מי אתה? מי אתה? ולא פעם באמת בימים ראשונים בחורים קיבלו אישור ממי להחזיק עם, ממי להביא כביים, עד שהוא מוצא ומט-- לא מבינים עם מי הוא דיבר בכלל. עכשיו, וא-אבל באמת זה תהליך, תהליך שקורה. יש כל החצי שנה הראשונה של הישיבה-

18:56 דובר 3 חצי שנה.

18:57 דובר 2 לפחות.

18:58 דובר 3 וואו.

18:58 דובר 2 פירוק של המסגרת הקודמת ובנייה של המקום החדש.

19:05 דובר 3 שמעת את הצ'ולנט הגדול הזה, התבשיל.

19:08 דובר 2 אני אומר, אני אומר, הייתי אומר לבחורים, תדמיין, ז-זה כמו מעגלים, כמו אולם שיש בו המון המון מעגלים, מעגלים חברתיים אמיתיים. זאת אומרת, באה קבוצה בוגרי נתניה לצורך העניין, קבוצה של בוגרי בני ברק, קבוצה של בוגרי רחובות, וכל אחד מהם אתה רואה חוגים קצת. כל אחד מהם שומר על השני. הם מעגל חברתי.

19:27 דובר 3 כן.

19:28 דובר 2 כל-- רוב החברותות הם ביניהם. הם יושבים אחד ליד השני בזאל, הם-- ובלי להתכוון בכלל הם, הם מאוד, מאוד, אה-

19:35 דובר 3 מרפקים.

19:36 דובר 2 שומרים ומרפקים אחד על השני, כן, שלא יאבדו, שיהיה להם טוב. הם דואגים אחד לשני וכל המסביב הוא האויב הזמני. אויב מטאפורי, שהאויב הזה מאיים, מה? לבלוע או, או להשתרר, תלוי מה. והמשימה הגדולה שלנו כצוות היא הייתה, וגם עכשיו, זה לתת ל-ל-למעגלים החברתיים האלו להתפרק נכון, כי אתה רוצה שהם יתפרקו אבל לא לאבד.

20:08 דובר 3 כן.

20:09 דובר 2 כי תחושת הביטחון הזאת היא חשובה. לאט לאט, עכשיו שבת חופשה, לאט לאט זה נוסע. אז בשבת עד פסח של שיעור א', בחור נסע הביתה מצפת, חזר לצפת, אז כבר המעגל שלו הוא מעגל של צפת.

20:25 דובר 3 כן.

20:25 דובר 2 לצורך העניין, ועדיין היו שנים מסוימות, בלי להיכנס כאן לשמות, שהיו לנו מעגלים קשים של בחורים שלא השתלבו. שבאה קבוצה של בחורים ש...

20:37 דובר 3 שמרו חזק אחד על השני.

20:38 דובר 2 שמרו חזק אחד על השני והם בעצם לא נתנו לעצמם להיפתח לישיבה.

20:41 דובר 3 וואו.

20:42 דובר 2 הם גם מחזיקים לעצמם ולא ישיבה. אז איזה מקום מזל שקראנו לו שגרירות אם בצפת. לא נגיד איזה ישיבה, כאילו זה היה, כאילו זה רק, רק-

20:51 דובר 3 לא התפרק.

20:52 דובר 2 עכשיו, זה אפשר גם לראות, יש בישיבה ברוך השם המון המון בחורים מחוץ לארץ.

20:57 דובר 3 כן, יש קבוצה של-

20:58 דובר 2 קבוצה גדולה מאוד, עשרות.

20:59 דובר 3 אה, זה עשרות?

21:00 דובר 2 עשרות. עכשיו זה אותו תהליך. הם באים לכאן.

21:04 דובר 3 מארצות אמריקה, צרפת.

21:05 דובר 2 כן, כן, עכשיו פתאום אמריקאים, עכשיו כל ה-, כל דוברי האנגלית הם מיד, מיד ננעלים אחד עם השני, אפילו שהם לאו דווקא לומדים באותה ישיבה קטנה. חלק, אחד למד בקומיץ[?], אחד בליצני עתיד[?], אחד ב-- יש בסלוב[?], בפילדלפיה, בכל ה... בכל המקומות. בניו יורק, אפילו מקנדה. אבל הם מיד, מיד, זו ברית הגנה מולדת.

21:26 דובר 3 זה מטורף.

21:26 דובר 2 זה אינסטינקטים, אינסטינקטים ביולוגיים.

21:30 דובר 3 הישרדותיים.

21:30 דובר 2 זה אינסטינקטים מולדים. אז הם מיד, מיד ננעלים אחד עם השני, מתקשחים. אתה רואה, כשאתה יודע את זה, אתה פשוט רואה את זה.

21:39 דובר 3 כן.

21:39 דובר 2 ואז הוא לא פנוי לשמוע. הוא לא שומע אותך כצוות, הוא לא שומע את עצמו, הוא לא שומע את החברה שלו. הוא כל הזמן עסוק בלשמור את הברית, שזה הוא ואתה רואה. ולאט לאט זו עבודה לדבר עם בחורים ולתת להם, לעזור להם להבין שזה בסדר. הוא לא מאבד כלום. לפעמים זה להגיד לבחור: קח חברותא בוגר ישיבה אחרת.

22:04 דובר 3 אה, לעשות צעדים.

22:05 דובר 2 צא קצת מה-- תעבור מקום, תישן. אתה לא חייב להיות כל הזמן עם החברים שלך מהישיבה הקטנה, ולאט לאט זה עובד. בחור, וזה חלק מההתבגרות הנורמלית.

22:18 דובר 3 כן.

22:18 דובר 2 של בחור. ואגב, אני אומר, זה גם לקראת צבא, אותו סיפור. אפשר לראות את זה גם בחיים שלך בקהילות. זה מאפיין.

22:26 דובר 3 אתה אומר, זה מלווה אותנו לכל ה...

22:28 דובר 2 עכשיו בן אדם בא לבית כנסת בקהילה, כן? למי הוא נמשך דבר ראשון? הוא יושב ליד מי שהוא מכיר.

22:34 דובר 3 נכון.

22:35 דובר 2 עכשיו, לפעמים ה-ה-הדבר הזה הוא סוגר אותו, הוא נועל אותו. הוא לא נהיה חלק מקהילה, לפעמים הוא כאילו יש לו מעגל קטן.

22:44 דובר 3 לא נפתח, הוא נשאר באותו-

22:44 דובר 2 הוא לא נפתח, הוא נשאר קצת, אה, קצת קטן. זאת אומרת, בסדר, אז צריך להבין. הרבה, הרבה הורים אמרו, אה, בסדר. כשההורים מודעים והישיבה מודעת והבחור מודע, אז הזמן והמקום והנפש יעשו את שלהם.

23:01 דובר 3 הזכרת את ההורים, באמת. מה המקום של הורים בכל השלב הזה?

23:05 דובר 2 או

23:06 דובר 3 זה טוב הרבה בקצה הצוף.

23:08 דובר 2 ויש פה, יש את כל, בוא נגיד, שיעור א' בישיבה גדולה. להורים יש עדיין הרבה מקום. זה הרבה, זה לא כמו שיעור ג' בישיבה גדולה.

23:17 דובר 3 כן.

23:17 דובר 2 זה באמת, שם זה קצת-

23:18 דובר 3 לרוב, לרוב שיעור א', איזה גיל זה? שיעור א' בישיבה גדולה.

23:21 דובר 2 שש עשרה, שבע עשרה. תלוי, תלוי, בירושלים יותר צעירים.

23:25 דובר 3 כן.

23:25 דובר 2 כל הכאלו, חדרים, כשהשיטה עובדת שם. אבל בצפת זו ישיבה, יש בה הכל מהכל. זאת אומרת, זה עכשיו, אה, דבר ראשון בכלל, אה, אני מאמין שלהורים יש הרבה מקום. ככל שהורים יותר מעורבים ויותר יודעים מה קורה, זו רק ברכה.

23:45 דובר 3 גם בגיל הזה.

23:46 דובר 2 בוודאי. זאת אומרת, עכשיו צריך לדעת, צריך לעבוד הרבה פעמים על המקום הנכון, ואני כאן, אתה מחזיר אותי קצת לכל הניסיון של פראיה שדכה. לא רוצה להיות קלישאה, לא נכון, אבל ההורים הם לא הדוברים של הילדים שלהם ולא חומת מגן שלהם, אבל ההורים הם השותפים שלנו ואנחנו השותפים שלהם בחינוך של הילדים. הרבה פעמים היינו יושבים עם הורים לפגישות נעימות ולא נעימות במקביל.

24:17 דובר 3 כן, במיוחד בתפקיד של השגחה.

24:19 דובר 2 כן, גם כל ישיבה יש.

24:21 דובר 3 כן.

24:21 דובר 2 אז הרבה פעמים אני הייתי יושב בצד של הבחור ולא בצד. לא נותן לו לשבת ליד ההורים שלו.

24:27 דובר 3 אה, סתם.

24:27 דובר 2 לא יושבים יחד, לא אומר אני מולכם, אני ואנחנו כולנו באותו צד. יש לנו פה את הבחור שאנחנו צריכים ביחד לראות מה עושים. גם אם נניח, חס ושלום, הישיבה לא מתאימה לו, חס ושלום, אז ההשתדלות צריכה להיות, ובוא נגיד הרבה טעויות וכישלונות. אבל אני מבקש סליחה מכמה אנשים, אבל לא, זו עבודה, חינוך זו עבודה.

24:51 דובר 3 חס ושלום.

24:52 דובר 2 אבל הר-הר-הרעיון הראשון זה כולנו שותפים, כולנו באותו צד. זה לא שעכשיו אנחנו רוצים לשלוח את הבחור וההורים לא רוצים, ועכשיו מי ינצח במלחמה, מי יותר חזק? לא, לא, פתאום יש לנו אתגר. הבחור רוצה להיות בישיבה, גם אנחנו רוצים שהוא בישיבה, גם הוא רוצה להיות בישיבה לפעמים, וגם ההורים רוצים. עכשיו בוא נראה איך זה מסתדר, וזו עבודה. המקום של ההורים, עכשיו אני כבר לא מדבר עכשיו על שכשההורים אומרים פרק תהילים זה ודאי מוסיף לו אפילו מצד העניין הזה. אבל כן לדעת מה קורה עם הילד ולהיות ולעבוד ביחד עם, עם הצוות, והורים שמבינים שצוות הוא לא אויב, ולעבוד ביחד עם הצוות ולא לעבוד עם הבן מול הצוות, אז זה פתח לעולם אחר. כי כשהישיבה יודעת שיש לה עם מי לעבוד ויש לה עם מי לשתף פעולה ואפשר לעבוד בלי שיפוטיות ובלי ביקורות, אז הכל הולך הרבה יותר, הרבה יותר בקלות. זו עבודה. לפעמים עכשיו הורים הם-- אנחנו כולנו כהורים, הדבר שהכי תופס אותנו זה הילדים. החינוך של הילדים זה הדבר הכי יקר שיש להורה ביד. זה מקומות עמוקים בנפש שאין להם אח ורע. לא יודע אם יש עוד מקום.

26:07 דובר 3 אתה אומר על הפחדים של--

26:08 דובר 2 על הילדים. זה יכול להקפיץ בן אדם, להוציא אותו מהם יותר מכסף, יותר מבריאות. החינוך של הילדים. עכשיו, כשילד עושה, כשילד הופך להיות מאתגר, זה אירוע שמשבש בית. זה לא פשוט. עכשיו זה אירוע שלפעמים כשמגיעים למצבים קשים אז זה, זה יכול לשבש חיים, וזה עם המון המון. עכשיו אנחנו לא יכולים לעבוד מחרדות, לעבוד מהמוח, ופה בא המקום הזה של ההורים עכשיו. והורים, זו עבודה, עבודה משותפת. עכשיו, מצד אחד ההורים לפעמים גם לא יכולים לעזור כלום. זה טרגי.

26:48 דובר 3 מבחינת אה--

26:49 דובר 2 אין להם, או שאין להם תקשורת עם הילד, או או שיש, או שיש תקשורת קלוקלת גם.

26:55 דובר 3 כן.

26:55 דובר 2 זה גם, ולפעמים זה דפוסי התנהגות של המון שנים, שאתה, שאף אחד לא מצליח לשנות אותם, או לא, או שזה לא הולך איך שהם רוצים. ואז בעצם יש לנו פה מאבק על הנפש וההורים הם. אבל במשך השנים, ברוך השם, אה, יש להם, יש להורים הרבה מקום, מקום טוב, והישיבה שלנו, לא יודע אם יש את זה בעוד מקום, מאוד מעניין: אסיפה, אסיפת הורים להורים בישיבה גדולה. אני לא יודע אם יש את זה בעוד מקום.

27:26 דובר 3 אני חשבתי שזה בכל הישיבות.

27:27 דובר 2 מה פתאום. ישיבות גדולות, מה פתאום. אני לא נראה לי שרק צפת עושה את זה. אולי היום צפת ונספחים כאילו, אבל מה פתאום. בעולם הגדול ודאי שאין.

27:36 דובר 3 או ישיבות לוחם האמת.

27:38 דובר 2 מה פתאום אסיפת הורים? זה הורים ב-- עכשיו הישיבה, כל הצוות יורד לאמריקה.

27:43 דובר 3 כן, אני זוכר.

27:44 דובר 2 לאירוע ההורים יכולים לבוא.

27:45 דובר 3 בעצם כל הצוות יורד לאיטליה.

27:46 דובר 2 אתה יושב עם ההורים. הראשון זה עצמו. גם שהצוות מכיר את ההורים זה גם ברכה, גם אם לא עושים עם זה כלום. עצם המפגש הזה, ההיכרות עם האופי של הילד, איך ההורים שלו מתנהגים, מה קורה איתו, מה, מאיפה הוא בא? זה המון המון מחכים אותך.

28:03 דובר 3 כן.

28:04 דובר 2 וגם עם ההורים אתה אומר פתאום אנחנו מסכמים או נעשה כך, נעשה אחרת. מדברים איתם על איך כן ועשה ואל תעשה. אתה הופך את ההורים — שזה עולם אחר. הם לא ועדת הביקורת שלך וגם לא מחכים לך בפינה שתיכשל או שלא תיכשל. כשאתה לומד לדבר עם ההורים כמו שותפים, הכל הולך יותר נכון, יותר קל. גם יותר אמת.

28:28 דובר 3 מה הכוונה?

28:30 דובר 2 אתה מדבר על הנכון, אתה מדבר, כשאין תקשורת הרבה מנפצים לתכלית. לא אמרת לי, למה לא התקשרתם אליי? למה לא דיברתם איתי?

28:37 דובר 3 אה.

28:38 דובר 2 עכשיו, אז אני אגיד להורים: למה אתם לא התקשרתם אליי? למה אתם לא דיברתם איתי? איפה נגמור עכשיו? עכשיו יכול להיות שבבית משפט יימצא אשם, אבל זה לא יעזור לנו כלום, כלום. זה לא יוביל אותנו לשום מקום, כי יש אשם. טוב, הוא צריך לתת לו מכות. אבל מה זה יעזור לילד עכשיו? מה זה יעזור לילד, להורים, לנו? אבל אם אתה משכיל, והרבה פעמים, הרבה פעמים גם כשהורים באים הם במצוקה. צריך להבין את זה. כשהורים באים עם דברים, יש בעיות, כן?

29:05 דובר 3 כן.

29:06 דובר 2 הם במצוקה, הם במצוקה אמיתית. ואז כשאדם במצוקה הוא פועל כמו אדם במצוקה, הוא נאחז בכל-

29:15 דובר 3 כל מה שהוא יכול.

29:15 דובר 2 בכל מה שהוא יכול.

29:16 דובר 3 במיוחד כשזה חינוך הילדים, כמו שאמרת.

29:18 דובר 2 וזה לפעמים מגיע באמת למקומות, וזו תפילה של כולנו כ-כ-גם כאבא, כהורה, כמחנך. אנחנו רוצים להצליח. ואל תביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון. התכלית של הישיבה היא להשאיר את הבחורים בישיבה, לא להוציא.

29:30 דובר 3 כן.

29:31 דובר 2 צריך להבין את זה. הישיבה לא מחפשת להוציא בחור, להוציא בחור, היא רוצה להצליח. היא לא רוצה להיכשל ופה-

29:37 דובר 3 ההצלחה שלך זה כשהם נמצאים.

29:40 דובר 2 ברור. אם יש ישיבה שמגיעה לאחוזי נשירה מסוכנים, אז זה אומר שיש בעיה. זאת אומרת, צריך לראות מה קורה, שלפעמים הם רע, אבל צריכים לראות, לראות.

29:51 דובר 3 ובעצם כל השנים האלה היית מאוד צמוד עם ה-, עם הרב אלשינסקי, הרב שלו.

29:55 דובר 2 אמת, כן, בעיקר כן.

29:57 דובר 3 בהתלבטויות חינוכיות או-

29:59 דובר 2 ראש, כל הצוות היה מאוד מעורב, אבל כאילו וואלה, אני עבדתי הרבה ביחד ברישום, ברישום לישיבה. כל העסק קבלה לישיבה שהיה בשנים האחרונות היה באחריותי. אז בעצם הייתה עבודה צמודה.

30:12 דובר 3 יש דברים שאתה יכול לספר מ... שפוך את ליבך.

30:16 דובר 2 הוא פעם לקח אותי לשיחה.

30:19 דובר 3 כן.

30:21 דובר 2 הרב אלשינסקי, שהוא היה איש אמת, היה צריך, אתה צריך לעשות-

30:26 דובר 3 סמוך עליו.

30:27 דובר 2 הוא היה, אני אגיד את זה ככה. הוא, היה לו כלל. הוא היה אומר תמיד: אין, איך זה עובד? לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וגם זה לא כלל. הוא כאילו, הוא, הוא, הוא היה מקבל בחורים נגד הדי־אן־איי של הישיבה. אני מסביר את זה, כאילו הוא ראה את עצמו כמו אבא של כל העולם, הוא, הוא לא יכל. זאת אומרת, לפעמים הגיע בחור, רוצה להירשם לישיבה.

30:56 דובר 3 ואתה היית אומר לו-

30:56 דובר 2 ואני אומר לו: מה, מה הקשר? כאילו מה? מה? מה מה? ברור, לא משנה איזה מדינה בעולם אפשר להירשם. אני יודע, מ-מ-מ-ממצרים, לא יודע מאיפה, אני לא רוצה לגעת. מאיזה מקום, אני יודע מה? אבל אני אומר לו: אלשינסקי, מה? כבר נגמר רישום, כבר חודש אחרי, כבר כסלו עכשיו. מה עכשיו האיש הזה נזכר להירשם פה? אין לו ישיבה, העיפו. כאילו מה אנחנו צריכים להיכנס לבוץ הזה בכלל? הוא אומר לי: לאן הוא ילך? תשמע, לאן הוא ילך? אני, אני, אני, אני. אם זה בחור שנולד בצפת נגיד, תגיד תשמע, מסתובב פה בקהילה מחוץ לישיבה. בחור מחוץ לארץ, תביא אותו, מה אתה מביא אותו לעיר? לאיזה צורך?

31:35 דובר 3 וואו.

31:35 דובר 2 הוא לא יכל, הוא לא יכל, הוא לא יכל. מה זה אומר? הבחור הזה הוא בלי מקום. הוא ראה את עצמו כאבי החינוך, כאבי יתומים. אני צריך להסביר את זה.

31:45 דובר 3 וואו.

31:46 דובר 2 היה מאוד רגיש והוא לא, מה זה אומר, תגיד לבחור לא. עכשיו אגב, אני רוצה להגיד שבישיבות קבלה הוא דבר ראשון היה מקבל את כל החלשים.

31:54 דובר 3 מזה מתחיל.

31:55 דובר 2 מפה מתחילים. אין לנו איזה ישיבה תיקח אותם. מתחילים מכל החלשים. את כל הכיתה ה-ה-הראשונה, שיעור א', את זה היו מקבלים ראשונים. אחר כך, אתה רואה, דוחק על המקומות. לא היו מקבלים כל כך הרבה בחורים חלשים. צריכים גם הרבה בחורים חזקים. לאט לאט דחף עוד ועוד ועוד בחורים נגד, נגד עצמו ונגד ועדת קבלה ונגד ההנהלה, והוא מעולם לא התחשב במספר המיטות בפנימייה. זה לא היה פקטור לקבלה בכלל. זה לא, הוא לא ספר מיטות ואז-

32:24 דובר 3 סיפורים שאתה אומר-

32:26 דובר 2 בשנתיים־שלוש האחרונות זה כבר הגיע למספרים, אז הוא היה יותר ז-זהיר. הוא היה אומר לבחורים: תראה את המבחן. אה, אנחנו לא יכולים לקבל את כולם, אין מקום. בסוף פתחו את נוף הגליל שיהיה מקום לדחוף את הבחורים שבאו בבית לשיפוץ.

32:40 דובר 3 כן.

32:41 דובר 2 שזה יפתח איזו אופציה לבחורים.

32:42 דובר 3 וואו.

32:43 דובר 2 עכשיו, אה, מצחיק, אני חטפתי כאילו תשלום. אני כל פעם הייתי, כשהוא אומר לי לבחור אין לו מקום, אז הייתי אומר לו שילך לבית חנה. הוא אומר לי: "מה אני אעשה בבית חנה? זה בנות". אמרתי לו: "מה הקשר אלינו? אין לנו מקום". בסוף אני התגלגלתי לבית חנה, כן. אבל זה היה, אתה לא יכולת לעבוד, זאת אומרת כאילו. מגיע מידע, מידע קשה. הרב זצ"ל: קח אותו, אנחנו נתמודד, כי מי יתמודד אם לא אנחנו? מי יתמודד אם לא אנחנו? מה יהיה עם הבחור הזה? עכשיו באמת היו בחורים שהגיעו לפה וזה הצליח. בסייעתא דשמיא.

33:18 דובר 3 וואו.

33:18 דובר 2 עם שמות, שמות.

33:19 דובר 3 אנשים שאתה אומר-

33:21 דובר 2 היום אני אומר, אם לא הרב זצ"ל עמד על הראש, הם אפילו לא יודעים את זה, או הם מבינים את זה, אבל הם לא יודעים שהוא קיבל אותם נגד, ללא שום היגיון.

33:31 דובר 3 וואו.

33:31 דובר 2 והם היום, הבחור מתחתן, בונה בית חסידי, חב"די. אתה אומר, תקשיב, מה? זה, זה אולי אפשר להגדיר את שיטת העבודה של זה: לא היה, לא היה מחויב לשום כלל, שום מסגרת. כן, אין מקום. למי זה נשאר? באופן פרטי, כאילו זה כאילו, אה, סבא שלי, זאת אומרת אבא של אמא שלי, עליו השלום, שהוא היה מנהל בית רבקה בצרפת עשרות שנים.

33:57 דובר 3 מדהים.

33:57 דובר 2 הרברט גורביץ[?], זה כשלא היה מקום בפנימייה הישנה של בית רבקה. אז הרבי כתב שיביאו מיטות משולשות ומרובעות.

34:08 דובר 3 מה כתב?

34:08 דובר 2 כן, שיביאו מיטות עם שלוש מיטות ומרובעות. והפיקוח שם בצרפת לא הסכים.

34:16 דובר 3 פיקוח של הממשלה.

34:17 דובר 2 כזה צפוף בחדרים. אז הרבי כתב שיכולים להסביר לפיקוח שהבנות רוב היום לא נמצאות בחדר, זה רק בלילה וזה לא כל כך נורא. זה לא סתם אמירה, כן, הרבי כותב.

34:29 דובר 3 כן.

34:29 דובר 2 באיזשהו מקום. אז עכשיו אגב, בוא נדבר עכשיו על הישיבה. מה שכמות מביאה איכות. אתה רואה את זה במוחש, חד משמעית. זאת אומרת, הכמות מביאה איכות. זה לא, זה באמת כך.

34:44 דובר 3 כן, נכנס לזאל.

34:45 דובר 2 האם זה היה, היית היום בבוקר בזאל בחסידות בוקר. תשמע, תענוג. בחורים יושבים, לומדים חסידות בשיעור ג', שיעור א', שיעורים, שיעור ב'. בחורים לומדים. אני משגיח, עשיתי סיבוב בזאל, כאילו, אתה יודע כמה חבר'ה, אולי יש ישנים, אני יודע, 20. בזאל לומדים, קול תורה, לומדים, לומדים, לומדים חזק.

35:05 דובר 3 וואו.

35:06 דובר 2 עכשיו אני לא מדבר על זה שהאווירה של הישיבה היא מיוחדת, כאילו כל היהודים זה כזה שם דבר, כן. אנשים מתקשרים, לבוא אליכם לישיבה. שמעתי שיש אווירה חסידית, זה יעזור לו. מה תגיד לי, מה אתה בא מפלורידה, מקליפורניה, מלוס אנג'לס? אבל כן, אז הכמות מביאה איכות.

35:22 דובר 3 אבל אתה רואה-

35:22 דובר 2 איזה ישיבה אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת. יש, יש.

35:26 דובר 3 אבל כשאתה מסתכל על בוא, בוא נגיד קדימה על מפת הישיבות בארץ. לא שזה עכשיו החלטה שקורית פה על השולחן, אבל אתה חושב שזה אידיאל לישיבה? ישיבות גדולות, מסות גדולות בישיבות-

35:38 דובר 2 זה סיפור. תראה, אני עסקתי בזה הרבה. אז כאילו אתה יודע, בוא נדבר רגע מספרים. בסדר, בוא, בוא.

35:43 דובר 3 יאללה.

35:44 דובר 2 אגב, עכשיו זה לפני בחירות. אז בוא נדבר על מספרים. בוא נדבר על נתונים.

35:48 דובר 3 שנייה, רק תקן טיפה.

35:49 דובר 2 אה, הקהל החב"די, בלי עין הרע, גדל בטור לא ישר. זאת אומרת, זה לא, זה לא בכפולות רגילות. המספרים הם קופצים במאות ואלפים.

36:02 דובר 3 כלומר גידול בילודים.

36:03 דובר 2 הגידול הוא עצום, ברוך השם, בלי עין הרע.

36:06 דובר 3 כן.

36:07 דובר 2 אנחנו מדברים היום על אה כיתות, כמה ילדים יש בכיתות א' בתלמודי תורה חב"ד?

36:16 דובר 3 בכל הארץ.

36:16 דובר 2 בכל הארץ. עכשיו אנחנו מדברים, אני, אה, אנחנו מדברים, אני מקווה שאני, אני, אני לא בתחום היום, אבל אני חושב שאנחנו מדברים על קרוב לשלושת אלפים.

36:27 דובר 3 קרוב לשלושת אלפים איש.

36:28 דובר 2 אם אני זוכר נכון, קרוב לשלושת אלפים ילדים בכיתות א' בבתי ספר חב"ד בארץ הקודש.

36:34 דובר 3 אוקיי.

36:35 דובר 2 עכשיו, שיעור א' ישיבות גדולות.

36:38 דובר 3 היום כמה?

36:39 דובר 2 בוא נגיד כל הישיבות הגדולות, צפת ובית שמש וכפר חב"ד ומגדל וטירת צבי וכל, כל, כל הישיבות הגדולות, שיעור א', אנחנו מחזיקים שש מאות, שבע מאות מיטות.

36:50 דובר 3 זהו?

36:50 דובר 2 כן, מאה חמישים של צפת, מאה שמונים של צפת.

36:52 דובר 3 אה, רק שיעור א'.

36:53 דובר 2 רק שיעור א', כן. ישיבות של גליל מאה וש-- לא יודע כמה.

36:56 דובר 3 זה מספר, זה...

36:57 דובר 2 אתה מבין את ההבדל? עכשיו הילדים של כיתה ח', של כיתה א' היום הם בעוד עשר שנים באים לשיעור א' בישיבה גדולה. נכון?

37:06 דובר 3 נכון.

37:06 דובר 2 שמונה.

37:06 דובר 3 שמונה שנים ועוד שניים.

37:08 דובר 2 עוד עשר שנים. זאת אומרת אתה בעוד עשר שנים צריך

37:12 דובר 3 לשלש.

37:12 דובר 2 לשלש את מספר המיטות שלך.

37:14 דובר 3 אוח.

37:15 דובר 2 עכשיו באמת באמת, לא כל הילדים שמתחילים כיתה א' מגיעים לישיבה גדולה. יש בתי ספר שבית ספר לא רק לחב"דניקים, יש מקורבים ויהיה איזושהי נשירה בדרך, אחוז מסוים. ווא-- אפילו מדבר על עשרים אחוז נשירה. בסדר? כאילו עשרים אחוז שיוצאים מהמסגרת. לא רק נשירה.

37:31 דובר 3 שלא יגיעו בכלל.

37:32 דובר 2 שלא יגיעו עשרים אחוז. אז עשרים אחוז משלושת אלפים? חמש מאות.

37:38 דובר 3 כן.

37:39 דובר 2 על מה אנחנו מדברים?

37:40 דובר 3 צריך לגדול.

37:41 דובר 2 אז אתה אומר אנחנו מדברים שמ-- מחר מחרתיים לישיבות הגדולות, אגב גם לקטנות לא יהיה מקום. אגב, זה אנחנו לא רחוקים משם היום. בצפת על כל כיסא, בגדולה, נלחמים שני אנשים. כפול נבחנים ממספר המקומות. בישיבה קטנה בצפת

38:00 דובר 3 כמה?

38:00 דובר 2 יש יותר מחמישה נבחנים על כל מקום.

38:05 דובר 3 כמה? כמה? כמה? מה הקפסיטי-

38:06 דובר 2 לא יודע מה יש להם שמה. אני לא זוכר.

38:08 דובר 3 נגיד מאה עשרים.

38:09 דובר 2 נגיד לא יודע. אני אומר לך יותר מחמישה נבחנים על כל מקום. עכשיו ברור שבחור בישיבה קטנה נבחן בכמה ישיבות וזה לא באמת, אבל מספר הנבחנים, זאת אומרת עכשיו יהיה, אנחנו צריכים, יהיה לנו גם וגם וגם וגם. יש מעלה בישיבות הגדולות שיש בהם אלפי תלמידים. כל אחד מבין את זה. כן, נכנסת לזה שאתה רואה אלף בחורים זה שם. עכשיו אתה צריך לבנות מערכת שתדע לטפל באלף בחורים. זה במקום להחזיק חמישים אנשי צוות תחזיק שלוש מאות אנשי צוות. זה אתה צריך עוד אנשים.

38:42 דובר 3 כן.

38:42 דובר 2 שוב, כי אתה לא צריך בן אדם אחד שיכיר את כולם. זה לא שייך. אתה צריך לבנות מערכת נכונה. עכשיו אם המערכת בנויה נכון, אז בסוף זה לא משנה כמה תלמידים יש לו, כי אם המערכת לא בנויה נכון אז גם בתלמיד האחד היא לא יכולה לטפל כי גם אותו לא מכירה. אם המערכת בנויה נכון, זאת אומרת שיש כיתות ויש כיתה ויש גדול ועומד על גבה וגדול ויש איזושהי פירמידה, היררכיה משלימה, אז אתה יכול. יש לך עוד עשרה תלמידים? עכשיו תקן עוד איש צוות, נגיד.

39:08 דובר 3 כן.

39:08 דובר 2 ויש גם את הצורך בישיבות הקטנות. הלוואי שיהיו עוד ישיבות גדולות. אתה מבין? ישיבה גדולה.

39:13 דובר 3 אין צמיחה, אין צמיחה של ישיבות גדולות.

39:14 דובר 2 ישיבה גדולה זה אירוע קשה. קשה לפתוח.

39:18 דובר 3 בשונה מישיבה קטנה.

39:19 דובר 2 ישיבה קטנה זה, ישיבה גדולה יותר קשה לפתוח מסיבות, אה, כל מיני, אה, אבל יהיה זה ויהיה. יקרה, זה ילך.

39:28 דובר 3 כלומר המציאות תביא את זה.

39:29 דובר 2 אין דרך אחרת. הישיבות הקיימות יגדלו מאוד והיום יש גידול בכל הישיבות הגדולות. א-א-א-- מה שקורה היום זה השאלה מה איכות הבאים. זאת אומרת, האם באים אליך בחורים טובים או זה, אבל האם באים מספרים כמה? אין דרך אחרת.

39:46 דובר 3 וואו.

39:47 דובר 2 אבל זה אתגר. ישיבה גדולה זה לא ישיבה קטנה. ישיבה קטנה בעיקר צריך סדר ומסגרת. ישיבה גדולה צריכה, נותנת משהו אחר. צריך לדעת לתת. אז עוד הבדלים. לא משנה, כאילו. ישיבה גדולה זה הרבה יותר-

40:01 דובר 3 בישיבה גדולה, גם אם הכמות וגם הכל, המערכת יותר משוחררת, ככה אני זוכר אותה. כלומר אתה מרגיש שיש יותר מרחב אוויר. ככה אני אקרא לזה. כלומר פחות על הקטנות. משהו שהוא מכוון ומאפשר את הגדילה, או שזה משהו שאני זוכר אותו בגלל כוח החמציות של הכיתות?

40:20 דובר 2 בעיניי כן. כן.

40:23 דובר 3 וואו.

40:23 דובר 2 אני יכול להגיד לך אפילו שיש-- היו בחורים שבאו מאוד, אמ, מצולקים מאיזושהי ישיבה קטנה. לא ספציפית, אבל היה להם מאוד קשה ה-- ה-ה-הישיבה הקטנה.

40:38 דובר 3 כן, זה-

40:38 דובר 2 ודווקא בישיבה גדולה הם פרחו, פורחים.

40:41 דובר 3 פורחים.

40:41 דובר 2 פורחים כי דווקא השחרור הזה ו... עכשיו ישיבה גדולה, אני אגיד את זה כאילו ב-- המגיד שיעור בישיבה קטנה, הוא מדקוט, כן? לא יכול להגיד לתלמידים אני לא יודע. הוא לא יכול. בשיעור א', כן?

40:56 דובר 3 כן.

40:56 דובר 2 ישיבה קטנה, הוא חייב לדעת הכל. הוא צריך לדעת כל סוגיה.

40:58 דובר 3 הוא מתאר ככה, אני זוכר את זה ככה.

41:00 דובר 2 כשאתה בא לישיבה קטנה ואתה שאלת את המגיד שיעור שלך איזו שאלה בנגלה והוא יגיד לך, יחסינס, הוא יגיד לך אני לא יודע. תבין מה הוא עושה, כאילו הוא לא -- יש לך םמ-- ישיבה גדולה הפוך. זה די פשוט שהמגיד שיעור שלך לא יודע, נכון? הוא לא יודע את כל התורה כולה. ואיך יש דברים שהוא לא יודע? עכשיו, זאת אומרת ה-ה-ה, ה-ה-- זה, זה הקשר הופך להיות קשר אחר. הקשר הופך להיות קשר יותר אישי, יותר-

41:31 דובר 3 אנושי אפילו.

41:32 דובר 2 זה לא רק אנושי, זה קשר שיותר, אה, שם לב ל-ל-למקום שבן אדם שמולך נמצא בו. אתה לא-- המסגרת היא רק כלי מאוד מאוד חיצוני וטכני לאפשר את הצמיחה של ישיבה גדולה.

41:50 דובר 3 מסגרת אתה מתכוון הגעה בזמן.

41:52 דובר 2 הסדר, המשטר.

41:54 דובר 3 המשמעת.

41:54 דובר 2 המשמעת. בישיבה קטנה, מטבע הדברים חייב להיות, חייב להיות דגש מאוד גדול על, על, אה, על, אה-

42:04 דובר 3 כללי.

42:05 דובר 2 אבל אני לא מכיר ישיבות קטנות. אני לא, לא הייתי. רק יש לי ילד וזה-

42:09 דובר 3 הוא כבר בישיבה.

42:10 דובר 2 בישיבה קטנה.

42:11 דובר 3 וואו.

42:11 דובר 2 אז אני לא יכול להגיד את זה, אבל יש ישיבות קטנות ש-שעובדות לשחרר קצת יותר, אז, אז זה מורגש בבוגרים שלהם.

42:21 דובר 3 וכשהם באים לישיבה גדולה אתה מרגיש עליהם.

42:24 דובר 2 מייד. יש, חד משמעית. מאוד, מאוד נרגיש.

42:27 דובר 3 וואו.

42:27 דובר 2 עכשיו יש לזה מחירים. כי ישיבה קטנה שמשחררת אז יש לה נשירה. יש בחורים מתפספסים. זה אחד עם השני.

42:36 דובר 3 זה מחיר.

42:36 דובר 2 כשהמסגרת לא חזקה אז יש בחורים שלא יכולים, אבל מי שיכול, ישיבה גדולה היא לכתחילה מדברת אינדיבידואלית יותר ופחות ציבורית. וזה עולם אחר. גם אתה יודע, אני כשאני הייתי מדבר עם בחור הרבה פעמים הייתי כל הזמן עוצר שנייה ואומר, חיימי, תזכור, עומד מולך בן אדם עם רגשות, תאוות, עם מה שהוא. הוא לא, הוא לא ילד רע.

43:08 דובר 3 כן.

43:09 דובר 2 הוא, הוא, הוא לא קם בבוקר בהחלטה להיות. אתה יודע, לפעמים כשאתה רואה ברחוב, סליחה, בן אדם מסכן. אנחנו נתקלים באנשים מסכנים.

43:20 דובר 3 כן.

43:20 דובר 2 ואני אומר לעצמי, כשהוא היה ילד הוא לא היה ככה, נכון? הוא היה יפה, ילד, שיחק כדורגל, רץ. הוא לא הולך עם, לא יודע, אם פתאום אני רואה עכשיו מולי איזה מישהו עם מלא בגדים ולוך פח, הוא לא היה ככה. עכשיו גם הבחור בישיבה, לפעמים אתה נתקל בו כי הוא לא יודע, קפץ מהחלון לוואדי ויצא ל... או הוא יכעס.

43:41 דובר 3 אתה צריך לטפל באירוע.

43:42 דובר 2 זה חמור מאוד, לא, יש לך דבר לטפל, אבל כשאתה יודע ש-כשאתה מדבר עם מישהו, עם בחור, אז השיחה היא שיחה אחרת. אתה לא עכשיו במשטרה. אתה מבין, עברת על החוק, כנס, נקודות. זה שוטר, אתה לא שוטר, אתה עוסק בחינוך וחינוך זה עבודה מורכבת מאוד, כי זה לא כפתורים שאתה לוחץ.

44:04 דובר 3 כן.

44:05 דובר 2 זה עניינים יצירתיים. זה עבודה, עבודה גדולה, ברוך השם.

44:09 דובר 3 אני רוצה לשאול על ה, על ה-- הרי העברת שנים ב-- של דורות של, אה, תלמידים שעברו שנה אחרי שנה. אני מבין שזה גם השתנה בעשרים שנה האלה, אבל אם אתה יכול להצביע על האתגרים המרכזיים שאתה ראית שבחורים חווים בשנים האלה, ב-בגילאים של שמונה עשרה, תשע עשרה, עשרים. כאילו מה-

44:29 דובר 2 יש אתגרים. יש לנו, יש לנו אתגרים כלליים, בוא נגיד, משותפים לכל הדור. מדיה, אה, ציבור.

44:37 דובר 3 אהמ.

44:39 דובר 2 עכשיו, לא לשמחתנו, הצבא או הגיוס זה אירוע לא פשוט בכלל. זה יכול להוציא בחור מדעתו, הסיפור עם זה. זה ממש אירוע גדול.

44:49 דובר 3 אין מנוחת הנפש ב...

44:51 דובר 2 אין, זה-זה-זה, זה אירוע לא פשוט בכלל, הסיפור הזה עם הגיוס, כי אנחנו רוצים לשמור את האופציה שאפשר לנסוע לחוץ לארץ.

45:00 דובר 3 לקראת זה.

45:01 דובר 2 לא רק לקראת זה, גם בתשרי זה. וזה מאוד מסבך את העסק, כי אם בחור בא ואומר, "לא אכפת לי, אני עריק על מלא", זה סוג של או קטנות המוחין או גדלות המוחין. אבל בסדר, גמרנו. עכשיו הוא מחכה שיעצרו אותו או לא אכפת לו. לצורך העניין הוא חושב שלא אכפת לו, והכלא הצבאי הוא לא קטן, שיהיה ברור.

45:19 דובר 3 הכלא הצבאי הוא לא-

45:20 דובר 2 הכלא הצבאי זה לא קייטנה. זה לא שבן אדם יכול לקחת שם עכשיו ספר והוא יגמור שם את הש"ס. זה לא עובד ככה. אבל בוא נגיד, בן אדם יכול להכין את עצמו מנטלית לאירוע הזה-

45:29 דובר 3 כן.

45:29 דובר 2 באופן מסוים. אה, אנחנו לא רוצים להיות עריקים, אנחנו רוצים לנסוע לחוץ לארץ. כאילו, ואז אתה נכנס ל-לריקוד עדין ומסובך מול הצבא, כי אתה גם-גם שומר איתם על קשר. זה אירוע מורכב מאוד, מאוד. זה בחור מסתבך.

45:47 דובר 3 עכשיו אתה רואה את הבחור, מזל, אתה אומר הוא לא רגוע בגלל זה.

45:50 דובר 2 אני אומר, יש עשרות בחורים. אני אומר, היום דיברתי עם בחור. הוא-הוא השנה יש לו צו גיוס לתחילת כסלו, עוד חודש. צו גיוס. עכשיו, זה-זה מטמטם בן אדם, זה. עכשיו זה אתגרים, בוא נגיד, שמשותף-- אנחנו, זה אוניברסלי.

46:06 דובר 3 כן.

46:06 דובר 2 זה משותף לנו, לכל הדור. זה לא בעיה חב"דית דווקא. אבל יש את האתגרים החב"דיים, הולכים ראש, פשוטות. יש לו הורים תאי ולא שומרים ואתה רוצה לחנך דור מקושר, חי. אתה בעצמך, אתה מדבר על החינוך. אני בעצמי רוצה לחיות, רוצה לעשות ליום בנחת, רוצה ללמד את הילדים שלי ואת הבחורים שזה אולי הדבר הכי חשוב שיש להם בחיים, וזה באמת ה-הסיפור. זה אתגר. אתגר גדול.

46:38 דובר 3 וואי.

46:38 דובר 2 עכשיו, אתה לא, זה לא מן השפה ולחוץ פה. אתה לא עושה כאילו סנט. אנחנו ישיבה כותבים פעם בחודש לרבי. אני יודע מה, זה לא סיפור. ת-ת-אתה רוצה חינוך-

46:49 דובר 3 זה התחיל.

46:49 דובר 2 אתה צריך להתניע הרגלים, לשנות חיים. ובוא נגיד בסוגריים, אתה רוצה שבחור ייסע לסנטר ולא יתבלבל מימין ומשמאל.

46:58 דובר 3 כן.

46:59 דובר 2 וזה אתגר. אתגר שהוא ייחודי לנו. זאת אומרת-

47:03 דובר 3 כן.

47:03 דובר 2 אה, שבחור יהיה חסיד. בוא נראה עכשיו שילוב של מבצעים עם לימודים, שילוב של כן, אה-

47:10 דובר 3 כן, קמפים, חיוביות.

47:12 דובר 2 קמפים, קמפים, נטנות, אה, פסח, מבצע מצה ול"ג בעומר, ולא חסר. ישיבה מלאה לטוב ולמוטב. עכשיו זה-זה-זה אתגרים. עכשיו, זאת אומרת, על ה-- על כל האתגרים החינוכיים הרגילים של הדור, כאילו נקרא לזה-

47:27 דובר 3 של סמארטפונים, אה-

47:29 דובר 2 מדיה, אינטרנט ומטה, נגיד ככה, אה, עוד אחסן בכל זאת. אז יש גם אתגרים שהם אתגרים מאוד אמיתיים, אתגרים פנימיים. אתה רוצה ללמד בחור על הנהגות חסידיות, על אפילו, על אתה אומר אפילו להיות מהדר במצוות-

47:47 דובר 3 לשמר.

47:48 דובר 2 להיות-- ל-ל-להאיר, להאיר את עצמו, את הבית, את הקהילה. אה, בזמן שנגדל פה בית חסידי, זה-זה-זה ערכים. זה לא דף גמרא, זה משהו אחר בכלל. זה בא מהתוועדויות, זה בא ממבצעים, זה בא מכל מיני, מ-מ-מהבלתי פורמלי בכלל. אולי, אבל-אבל ה-- זה אתגר. זה אתגר, אתגר גדול. אתגר אמיתי שהוא בשונה, נגיד, אתגרי המדיה. לצורך העניין, אתגרי המדיה, אז יש אנשים שיודעים ללמד אותך להתמודד.

48:23 דובר 3 כן, שיטות או-

48:24 דובר 2 שיטות. בוא נתחיל, יש לך סינון. בוא נתחיל בדבר הכי פשוט. יש פלאפון, הוא חסום. הדרן ספציפית, לא משנה, הוא חסום.

48:32 דובר 3 כן.

48:32 דובר 2 אין דפדפן, לא משנה, כל אחד וזה שלו. עכשיו, אבל יש אתגרים שאין לנו פתרונות. בוא, עכשיו באנו מתשרי, יש הרבה בחורים ש-- שאתה מתבונן בזה, אז אתה מבין כאילו שהרבי חי, זה לא טבעי מה שקורה.

48:49 דובר 3 כן.

48:50 דובר 2 אבל ביחד עם זה לא היינו, לא שמענו.

48:55 דובר 3 נכון.

48:56 דובר 2 עכשיו אני בתור המבוגר כאילו אין לי מה להגיד ליל-- לבחור שמולי. אין לי פתרונות, אין לי פטנטים, אין לי מה להגיד לו. תקשיב, תעשה אחת, שתיים, שלוש ותרגיש. מה פתאום?

49:10 דובר 3 וואו.

49:11 דובר 2 עכשיו, ולא רק זה, אלא שאנחנו-- הדור, זאת אומרת, יש בינינו הבדלי שנים. הזיכרונות שלי, זיכרונות אחרים, ה-ה-אנשים שאני מכיר זה אחרת, ובאיזשהו מקום ככל שאני אתאר לו יותר אני אהפוך את עצמי לבדיחה יותר. כאילו זה יותר, יותר רחוק, ופה זה אתגר. אתגר עצום. אתגר גדול. עכשיו, ברור שזה, שזה אפשרי, אחרת זה לא היה קורה.

49:36 דובר 3 זה קורה.

49:37 דובר 2 אבל לא, אבל זה, זה אתגר. זה אתגר. אגב, בתור בחור בסמב"ט היה לי קשר עם-- הלכנו קצת, היינו בוולונטריה בסבתא בתור בחור בסמב"ט.

49:48 דובר 3 חבר סבא?

49:49 דובר 2 לא, לא הלכנו, אה, היינו לומדים שם עם בחורים. לא משנה. אז אמר לי מישהו מאנשי הצוות בישיבה, אז אני בס"ח ב' או ג', כתבתי ס"ח ב' או ג'. מישהו אמר לי מהצוות, אומר: אנחנו עכשיו מקבלים את הבחורים קונרד[?], קונרץ[?], את הבחורים הראשונים שלא ראו את הרבי.

50:07 דובר 3 בס"ח ב'.

50:07 דובר 2 זאת אומרת, כן, נכון.

50:08 דובר 3 כן.

50:09 דובר 2 בחורים שלא ראו את הרבי. זאת אומרת, ישראלים אף פעם לא ראו, כאילו, פתאום מתחילים לקבל אמריקאים שלא ראו. הוא אומר, זה, זה אתגר אחר. אתה ילד שאין לו בבית תמונה של הרבי כמו לאח שלו הגדול. אין לו דולר שהוא קיבל מהרבי, כאילו אין לו במה, אין לו זיכרון חי, סוג של להיאחז בו. והוא אמר, מישהו מהצוות שם בישיבה אמר: זה אתגר אחר.

50:33 דובר 3 וואי, מה נגיד היום?

50:35 דובר 2 בטח, אבל זה, זה אתגר אמיתי שהוא, הוא, הוא חי. האתגר חי וקיים, כאילו זה אתגר שהוא מאוד, מאוד, אה...

50:43 דובר 3 נוכח.

50:44 דובר 2 נוכח. עכשיו כשאתה יודע ואם אתה חי את הדברים ואתה מתבונן בהם, תקשיב, מהרבי עשית, תכתוב. אתה בעצמך כותב ואתה בעצמך, כי בסוף, בסוף, בסוף, כשבחור מקושר לרבי אז, אז הוא נמצא במקום טוב. והבחורים הם טובים, הם רוצים. סך הכל יש היום עכשיו סמב"ט, התחושה, העמוד. זהו, אין אנו מניחים אותו. אנחנו לא מוותרים, לא מוותרים על, לא מוותרים על הגאולה. אתה רואה דברים כאילו עוד דקה ועוד דקה ועוד תפילה ועוד, זה לא נגמר. כאילו אתה מחכה, מחכים שהרבי יתגלה כאילו ב-ב-באופן מאוד, מאוד חי, מאוד, מאוד נוכח. ואז אתה מבין שיש כזה, זה עובד. זה אפילו הולכים בחצי עין בשביל הדברים שאתה מסתכל עליהם. בשמחת בית השואבה אתה רואה את שני הבלוקים שם, רבי אייכטם[?]-

51:35 דובר 3 כן, זה מין-

51:35 דובר 2 וקנדרובי[?] שרוקדים שמה. שמע, התבוננתי בזה מהצד כאילו רגע, תדע, זה לא נורמלי, זה לא, זה לא קורה. אין לזה שום היתכנות. אם לא הרבי שעושה את זה, אין לזה, זה לא יכול, לא ייתכן שזה יקרה כי אתה יודע משהו, אתה יודע חוויה-

51:55 דובר 3 וואו.

51:55 דובר 2 אחרת, אבל זה אתגר. אתגר גדול.

52:00 דובר 3 אני, אני יש לי ילדים קטנים, בן שבע, כן. שלוש, ארבע. זו שאלה שאני שואל את עצמי, איך אני, סבא היה בחלוקת דולרים. כאילו, זה מה שאני יכול להגיד.

52:10 דובר 2 זה, זה טוב.

52:11 דובר 3 טוב, זה איך-

52:12 דובר 2 אני לא יכול להגיד. אני אגיד, אני אגיד לך משהו. זה כמו כל, כמו כל שאלה חינוכית. כן, כאילו, אבל בסוף בסוף קודם כל חינוך צריך סייעתא דשמיא. צריך להתפלל. אני לא יודע אם יש מרשם לחינוך.

52:25 דובר 3 כן.

52:25 דובר 2 אבל בסוף בסוף יש דברים, יש דוגמה אישית. יש, אה, איך בית-- אם אנחנו-

52:33 דובר 3 כן.

52:34 דובר 2 מחזי-- רוצים.

52:34 דובר 3 איך אני שם את עצמי כאבא?

52:36 דובר 2 איך אני? מה, איך אני חי באמת בבית? בסוף אי אפשר לשקר.

52:40 דובר 3 כן.

52:40 דובר 2 זאת אומרת, איך אני חי, איך אני, עם מה אני הולך לישון, עם מה אני קם. כן, כל אחד יודע את כל הדברים, בפועל זה נרגש ומוכר. כשאתה הולך עם מבצעים, אתה-- בא חג, בא חג הסוכות, אז אתה הולך עם מבצעים. הילדים שלך יודעים, הילדים שלי יודעים שעכשיו זו הזדמנות לברך עם אנשים על הלולב או שהם חושבים שעכשיו זו הזדמנות לא יודע מה. אותו דבר בא חג. אגב, זה חינוך לאין שיעור.

53:04 דובר 3 כן.

53:05 דובר 2 זה לא חינוך. ב-ב-- אני סיפרתי את זה לבחור. אומר, גם אתה שאלת ממני. היה בבית כנסת בקריית חב"ד. הסתובב מה שנקרא עם הספר. חבל על הספר נקרא. אחר כך ראיתי שיש עוד ספר כזה. איך לעשות סעודת שבת עם ילדים.

53:20 דובר 3 אה.

53:20 דובר 2 ואז ראיתי גם עוד משהו. "איך להתפלל עם ילדים?" זה יהודי חסיד ברסלב, אני חושב, עליו השלום, שכתב שני ספרים. בספר הזה היה בית כנסת. הייתי שם. סיפור מרתק. נראה מעשה שלא היה, כמו בליל שישי אז. הוא מספר כך: גן ילדים, אבא של שבת. אבא של שבת עושה קידוש, נכון?

53:39 דובר 3 כן.

53:41 דובר 2 לפני זה הרבה פעמים ראית. נעמד, אה, הילד שנתמנה להיות-

53:46 דובר 3 האבא של שבת הסמלי.

53:48 דובר 2 אומר, תחזיק את הגביע אצלך לי.

53:49 דובר 3 כן.

53:50 דובר 2 מחזיק את הגביע ואומר, "אוי, אין לי כוח. יום השישי ויכולו השמים". עכשיו המסר, עברתי על זה, ברור לנו מה קרה פה.

54:01 דובר 3 כן.

54:01 דובר 2 הילד הזה, אבא שלו, שיהיה בריא, כשהוא עושה קידוש, הוא יכול לומר, "אין לי כוח". הילד לא יודע שזה לא כתוב בסידור, "אין לי כוח". שאומרים, אנחנו שבעי שבת ובשמחה וטוב לבב, וברוך השם יש הזדמנות, ועוד לא עשו נס שוב. מה מדברים בשולחן? איך נראה שולחן שבת?

54:24 דובר 3 תמיד, תמיד, תמיד השאלות זה איך אני גורם לילד? בסוף התשובה זה איך אתה.

54:28 דובר 2 ילד-

54:29 דובר 3 כן.

54:29 דובר 2 הולך אחרי ההורים שלו. צריך סייעתא דשמיא.

54:34 דובר 3 כן.

54:34 דובר 2 זה לא ביטוח, אבל בסוף בסוף יש, אה, אה, כששותלים עץ תפוחים שם יוצאים תפוחים, לא תפוזים. זאת אומרת, אנחנו צריכים, יש לנו עבודה לעשות. אנחנו צריכים להתפלל, לכתוב, לתת צדקה. יש עניינים רוחניים.

54:49 דובר 3 ממ-ממ.

54:50 דובר 2 אה, ויש גם עניינים. יש נטילת ידיים ליד המיטה, כל הדברים האלה הם דברים רוחניים שעוזרים לנפש האלוקית להתמודד. אגב, באמת בישיבה הרבה פעמים כשבחור בא ואומר אני לא אוהב ללמוד, אני לא מדבר על לא מבין.

55:07 דובר 3 כן.

55:08 דובר 2 לא מבין זה עולם אחר. כישרונות.

55:10 דובר 3 נכון.

55:10 דובר 2 לא אוהב ללמוד, זה לא מדבר אליי. לרוב, לרוב המוחלט זה עניינים רוחניים.

55:16 דובר 3 זה אומר מקווה-

55:17 דובר 2 מקווה, גומי בציצית, ברכות השחר, נטילת ידיים ליד המיטה, קריאת שמע שעל המיטה מההתחלה עד הסוף. רבנו תם אחרי התפילה ולא משקיע, אמ, וכאלה.

55:30 דובר 3 זה הסיפורים שאתה מדבר-

55:32 דובר 2 בדוק.

55:33 דובר 3 וואו.

55:33 דובר 2 זה אני אומר בדוק ומנוסה. כמו הוא בא ואומר לי אני לא מוצא חברותא, אין לי עם מי ללמוד. אני לא הייתי עוצר לשאול אותו: אתה אומר קריאת שמע שעל המיטה? איפה? איך זה נראה? אתה נוטל ידיים ליד המיטה? אתה לא קם?

55:44 דובר 3 והוא אומר לך אחרי תקופה אני-

55:46 דובר 2 והרבה פעמים אני-- זו עבודה, אבל, אבל כן. זה לא ביום.

55:50 דובר 3 ודאי.

55:50 דובר 2 אבל, אבל כן. בסוף בסוף עניינים רוחניים שמשפיעים בדוק, כאילו.

55:55 דובר 3 וואו.

55:56 דובר 2 הרבה פעמים זה שם.

55:58 דובר 3 איך מה-- זה גיל שהוא מלא כל כך הרבה אתגרים, גיל ההתבגרות.

56:03 דובר 2 זה מרתק, אגב.

56:04 דובר 3 כן. ואיך, איך אפשר לגרום לבחור שהוא לא תמיד רואה את זה, לראות את הרווח? אני אקרא לזה רווח, כאילו רווח והפסד. לראות את ה, את מה מקבלים בדבר הזה. כי, כי היום הרבה פעמים ההסתכלות היא אנשים קונים, אה, אתה יודע, משלמים קורסים של שבע, שמונה אלף שקל ב"אתה תרוויח כך וכך" וקונים את זה. בעולם כזה של כל הרווח והפסד, כשאתה פוגש בחור שהוא לא רואה את הרווח, ואני מבין שפגשת הרבה כאלה.

56:33 דובר 2 בוא נגיד ככה, רוב הבחורים הם רוצים להיות טובים, מאוד. כשבחור בא לישיבה גדולה, אבל גם לישיבה קטנה, אבל כשבחור בא לישיבה גדולה הוא בא מלא החלטות טובות.

56:43 דובר 3 כן.

56:44 דובר 2 שום בחור לא בא לישיבה גדולה ואומר, "אני אהיה פה חצי שנה ואני הולך הביתה". אין כאלה. בחור בא לישיבה גדולה מלא החלטות טובות. הוא רוצה ללמוד כל ה-- אפילו החלטות לפעמים שלא קשורות אליו. הוא רוצה ללמוד כל היום, הוא יקום כל יום. מה, מה יש פה? היצר הרע שלך, אתה לא משאיר אותו שם, מה תגיד לו? אבל אבל הבחור, אם אתה חושב שאתה תלך לישיבה גדולה, אתה תשאיר לנו את היצר הרע שלך? לא, הוא הולך איתו הביתה.

57:09 דובר 3 הוא הולך איתו לכל החיים.

57:10 דובר 2 אז אנחנו, אין לנו מקום רק ליצרו. עכשיו, הבחורים רוצים להיות טובים, הם, הם יודעים מה הם מרוויחים. זה לא-- באמת. עכשיו מה שצריך, צריך להאמין בו, לתת לו את היכולת, אה, לתמוך בו לפעמים כשיש, אה, עולם הזה מול העיניים והאלוקות בספרים. אבל באמת, אני נהנה מזה גם, כמו כל בן אדם, כשבחור לומד והוא מתפלל טוב לו וכשהוא לא עושה את זה הוא מרגיש דפוק. הוא יודע את זה והוא רוצה לצאת משם. לפעמים הוא לא יודע לדבר ולפעמים הוא לא יודע לבקש עזרה. לפעמים הוא לא יודע ממי. אבל יסוד האנשים באמת זה להיות טובים.

57:54 דובר 3 זאת אומרת את הרווח הוא, הוא יודע, הוא יודע שהרווח מבפנים.

57:57 דובר 2 עכשיו, לפעמים צריך לחדד, להגיד, לעזור, ל-להאמין שזה, אבל אנחנו לא מדברים עכשיו על משהו שהוא לא, לא קיים. לפעמים זה סיפור, יש שם בגן עדן, יש שם באי, כשנגיע לשם הוא יודע את זה. בחור רוצה להתיירא.

58:13 דובר 3 אני חושב שגם בצפת מרגישים את זה. מרגישים שאתה-- ככה אני, זו החוויה שלי. זה נוכח שאתה מגיע.

1:00:15 דובר 2 בסביבות תשנ"ו נ"ז באיזושהי צורה. לא, אבל יש לו ש-- הרבי הריי"צ זה... כי יש את-- הרבי הקודם הקים מוסד שרצה שכל ה, כל הישיבות יהיו חברים, יאגדו תלמידי הישיבות, כל אחד יהיה חבר בחבר. תוכנית פנימית או- ישיבות חב"ד בפשטות, כמובן ש-- ובסופו של יום זה פשט צורה ולבש צורה. מה שאנחנו מכירים היום בעצם שבכל ישיבה יש את"ה שהוא המסגרת הארגונית של הפעילות של הבחורים. הנחת תפילין, מסיבות שבת, הקהלת קהילות, לפעמים סיומי רמב"ם. כל הפעילות הזאת שהיא הלא פורמלית המקומית. הייתי אומר הפעילות שהבחורים מארגנים מתוך ה... כן, תלוי. יש ישיבות שההנהלה מארגנת אז דרך הבחורים, יש ישיבות שההנהלה-- שהבחורים מארגנים את ההנהלה, תלוי לפי, לפי עניין. אה, בחגי מתאווז[?] בעצם היה איזשהו כאילו הרגשה ליצור איזושהי תנופה מחדש בלימוד ענייני גאולה ומשיח. בסופו של יום, הלימוד ענייני גאולה ומשיח זה הדרך הישרה לפעול את ההתגלות, ככה הוא אומר. כן. ואז בעצם עשו, זה התחיל במבצעי לימוד שעשו בישיבות. כשאני למדתי, כשאני למדתי בישיבה יש כבר סדר גאולה ומשיח. כן. אז לא היה- לא, לא היה כדבר הזה. אה, ולאט לאט זה התחיל, את"ה העולמי הזה נולד בהתחלה- איזה שנים אנחנו מדברים? תשנ"ו נ"ז, טסתי ל-770. אה, חלק מ-- והוא מבין בזה הרב ברל אנדל אחר כך ויהודה ויובל מישנסקי[?] ומנדי אנדל ועוד, כאילו שבעצם היא- בעצם בחורים ש- בחורים ואברכים צעירים שניסו ל-- מנדי שינסקי[?], כל דור של, אה, שבעצם אמרו צריכים לעשות חיות בענייני גאולה ומשיח. זאת אומרת פשוט עושים מבצע, שולחים לישיבות, יש מבצע הגרלה, זה נותן כוח וכן הלאה וכן הלאה. ולאט לאט זה לבש צורה. אני נכנסתי לזה ב-770, הייתי בקבוצה, נכנסתי

1:02:16 דובר 2 לעבוד בזה. אז היה י"א ניסן מאה שנה. אז עשינו היה, התחיל לצאת אז ליקוטי שיחות גאולה ומשיח. זה היה בעצם בגלל המבצעים וזה הלך ולבש והתפשט. אחר כך בשנים הטובות שאתה מכיר היה דור דעה. כן. זה כבר היה ליגה אחרת. אז הרב דרזין שיחיה נתן הרבה כסף, אה, אה- חברים, מדברים כמויות של... כמויות של חומר. בשנים האחרונות הוא הפסיק את זה והמוסד הולך ומתפתח, ברוך השם. אז מה היום? עיקר עניינו של, עיקר ענייננו נגיד, זה לפעול, אה, לימוד ענייני גאולה ומשיח, אה, או ש- אז בוא נעשה, אני- בשביל זה הכל. יש בשביל זה גם חלקים אור פנימי נקרא לזה, כמו מבצעי לימוד. בשנים האחרונות, ברוך השם, התחלנו לעשות חידון בגאולה ומשיח, חידון ארצי שמאוד מצליח. אז הבחורים חורשים חומר בכמויות אדירות. של גאולה ומשיח. של שיחות על גאולה ומשיח ומכירים, יש חידון בעולם, כאילו- והם לומדים את זה בזמן ההפסקה. לומדים את זה בהפסקות, לא, ודאי מה. ויש פרסים מאוד משתלמים וכולי ויש מקיף: שבת של גאולה ומשיח, שבת קיץ, תשרי. בסוף הכל הכל נולד בשביל להביא בחור לחיות עם משיח. כאילו הוא אומר בשבת פרשת תזריע מצורע תנש"א שהדרך הישרה, הקלה והמהירה לפעול התגלות מלך המשיח זה ללמוד שיחות, ליקוטי שיחות ומאמרים של נשיא דורנו. ככה הוא אומר, בפירוש. עכשיו, בעינינו. כן. זה הדרך הישרה והקלה לפעול התגלות מלך המשיח. זאת אומרת, זה על ראש סדרתנו, לפעול התגלות מלך המשיח. אז אנחנו צריכים ורוצים ללמוד גאולה ומשיח. עכשיו כל ישיבה באיזשהו מקום היא, המשאבים שלה מוגבלים. כן. בזמן, בכסף, בכוח אדם. בהמון, היא גם עסוקה בהמון המון פרטים טכניים שמקיפים את היצירה הזאת שנקראת

1:04:12 דובר 2 ישיבה. גם יש איזשהו, זה הסדר הקבוע שאי אפשר יותר מדי להזיז אותו. שפה אתה יכול, כאילו כמובן בשיתוף פעולה עם ההנהלות, עבודה משותפת, למצוא את שביל הזהב בין מבחוץ לבפנים. ואתה נותן לבחור מעטפת שהישיבה לא תמיד יכולה להגיע אליו. החלום הגדול שלנו זה לעשות- כן. חומר לימודים מסודר בגאולה ומשיח. יש עכשיו עבודה על זה ואני מקווה שזה מבשיל כבר לפיילוט ראשון. בעצם שבחור במשך שבע שנות לימוד בישיבות חב"ד. ששוטף אותו מישיבה קטנה. יש מסלול לימוד מסודר שהוא לומד, בוא נגיד חומר מסודר, הוא קונה ידע. מה, מה סדר הגאולה, מה, מה זה אליהו הנביא? מה זה? מה זה כל השיחות שאני מדבר? כאילו שתי תקופות, ימות המשיח, כל הדברים האלו, שבחור יהיה מונח וחדור בענייני גאולה ומשיח. אני כבר לא מדבר על הלכות בית הבחירה ודברים שהם כאילו סוג של עוד חלק מתורת הגאולה. דיני הקורבנות וכן הלאה. אבל בסופו של יום אנחנו מחפשים שבחור לא ירפה. אני חושב שסייעתא דשמיא היא בלתי רגילה. את כל הזמן יש עוד רעיון ועוד איזה חוברת ועוד איזה כאילו ישיבה כזאת גדולה. מפרסמים, חושבים. לא, זה לא כך. זה בחורים שיושבים בספסל עם המשרד וכמה עובדים שצריכים להשיג את הכסף, וזה הרבה כסף, המון המון כסף, מיליונים, ביליונים. אדיר. למרות שההורים משלמים קצת לפעמים, נגיד שבת קיץ עולה כסף להורים. זה לא מכסה את כל מה שצריך, זה לא מכסה. בעצם בכל הזמנים שהישיבה לא ממלאת את החלל הזה, בוא נקרא לזה בין הזמנים פסח, בין הזמנים ישיבה גדולה תשרי. כן. שמה אתה נכנס. אז אתה נכנס. כן. כן, הוא, הוא והוא מנצל את ההזדמנות הזו. כן. לחיות

1:06:01 דובר 2 בעצם בסוף כולם מרוויחים. כן. הישיבה מקבלת בחור. יש היום, ברוך השם, יש ישיבות שמבינות את זה ובמידה מסוימת משתדלות לדחוף את הבחור להירשם לישיבת קיץ ולא להיות בבית. מאשר לקבל אותו בשיעור א', הבחור בוגר שיעור א' בישיבה קטנה. מה הוא עושה בבין הזמנים? כן, מאשר להיות בבית ולהעביר זמן. כמובן היום יש סוגיה של להיות מדריכים בקייטנות וקמפים. נחזור לזה. האם זה נכון? לא נכון. לאיזה גיל? מה בדיוק? אבל דבר ראשון, לא להיות בבית. הבטלה אם כל חטאת. עכשיו הבחור נמצא בבית. אתה יודע, בתור בחור בישיבה היה לנו תמיד שהזמן הכי מסוכן בבית זה יום ראשון בבוקר, כי יום שישי היה לנו שבת של ללמוד לשבת, ויום ראשון ההורים הולכים הביתה, הולכים לעבוד. יש מחשב ויש זמן. אנחנו פה בצפון. כן. מה קורה אחרי פסח פה באזור טבריה? עד פסח יש שבועיים לפסח, אין זמן. בחול המועד כבר יש רגיעה. אחרי פסח אתה נוסע ורואה. כן. הוא לא עשה משימה אחת אפילו. זאת אומרת, הזמן הזה בניסן יש ישיבות בין הזמנים, ובקיץ הייתה ישיבה גדולה שהשנה הייתה בגבעת וושינגטון. זה היה שדרוג גדול גם כלכלית. נפלנו, נכנסנו לאיזה, קפצנו לאיזה הר, אבל זה ישיבת 99, ישיבת קיץ. עכשיו תשרי, התוועדויות, חומרי לימוד. אתה לא רוצה שלבחור שנוסע לסנטר, סליחה שאני מפריע, זמן פנוי. ואף אחד לא... לא מייצר, הוא חייב ורוצה. אין מישהו שלוקח את ה... זה, את נכנס שם? בסופו של יום, כשאנחנו ביחד אנחנו יכולים למקסם משאבים. ישיבה יכולה במקרה הכי טוב לדאוג לעצמה. לאותה כמות תלמידים. לתלמידים שלה, וגם זה בשלט רחוק מאוד מורכב, מאוד יקר. כן. מאוד מסובך, הבדלי שעות. אבל

1:07:49 דובר 2 אתה זה... אתה צריך לשלוח מישהו. צריך לקחת בחור ולתת לו. אם אתה זה נר אחד נר למאה. כן. בסופו של יום, וגם יש דברים שהם, בסופו של דבר הבן אדם לא בישיבה עכשיו. זה לא שיש לך משגיח על הראש שבודק איזה סוכה, תארגן לו מקום מבצעים. אם מישהו יספק לו את זה, יאללה, הוא הולך למבצעים. אז אתה עושה את זה? משתדלים. כן, זה קשה, אבל משתדלים. יש התוועדויות, כינוסים, פאנלים, כל מיני דברים שהתכלית שלהם בסוף לייצר, וזה השנה, ברוך השם, היה מאוד מאוד מורגש, הדבר הזה. זה מאוד מורגש. יש סדר יום שממלא בחור ונותן לו, אה, מקום וכיוון, וזה ממלא אותו. האווירה משתנית, הוא מונח, המקיף שלו מונח בדברים טובים. במילא יש לו זמן לקלוט בפנימיות את מה שהוא צריך לקלוט. אבל אם חס ושלום, חס ושלום, בחור מונח במקיף שלו בשטויות, אז במילא גם הפנימיות שלו הוא קולט שטויות. כן. אותו דבר יש בקיץ, אותו דבר. עכשיו היה חידון גאולה ומשיח. בסופו של יום אנחנו אנשים מגויסים, גשמיים. נכון. כאילו, זאת אומרת, יש לנו המון המון עיסוקים מעניינים חוץ מלימוד. עכשיו אם בן אדם פתאום רואה פרס מול העיניים, אז ככה זה, הלב שלו עומד, נכנס לעבודה. איזה תקופה מבצע החידון? חידון בקיץ. בשנים האחרונות יש צ'ארטר של י"א ניסן וחידון בקיץ. זה מאוד הולך. השנה אולי היה צ'ארטר לטיימס. מה זאת אומרת? ארבעים שעות של מבצע לימוד, שבסופו של יום קבוצה מבחורים בכל הישיבות בארץ... לשם. נוסעים ביחד ל-770. כן, כבר כמה שנים. זה כל הדברים האלו בסופו של יום ביחד. המערכת הזו שהיא משלימה את הישיבות, זה ממש ביחד איתה. האתגר הגדול

1:09:31 דובר 2 זה כסף בסוף. כן, זה תמיד ה... אבל זה תמיד האתגר הגדול, אתגר של כל אחד וכסף. ואיך, מי המערכת? כלומר כמה אנשים מדובר על הפרויקט, כל הפרויקטים האלה? בוא נגיד היום, כאילו, טוב, זה, יש משרד שעובד, שעובד צפת. המנהל של, של אותו זה מנדי חרמץ[?], ויש אביתר שלאר[?], יש אברכים, יוסף אהרוניאן[?]. זה מערכת, זה לא... מערכת. יש הנהלה שמורכבת מאבישי גלישנסקי[?], אני, מנדי חרמץ[?]. יש, נו, זה העניין, זה משרד ב-770, שיש בחורים שמפעילים אותו, שמשם יוצאת הוראה לכל העולם. אה, הרב דוד גבריאל, שאיתו בכריך ה... תכנים. ועוד אנשים. יש גם מערכת שלמה שנוסעת לבחור עם דניאל כהן וגדי. יש קבוצה שלמה של ידידים. חמש שנים, שש שנים אנחנו לא, לא בבית המקדש. זה לעשות את אותו, אותה המעטפת שאמרת, את השבע שנים ואחרי... זה ל... בזמן שהשני זה לחשוב עוד חמש שנים, קח אסתופה. אבל בוא נגיד, יש את כל החלום הגדול של לייצר חומר מסודר בגאולה ומשיח, שזה דבר יסודי. שזה המטרה הגדולה. זה לא ה... זה חלק זה, ובעיקר להצליח לייצר מעטפת לכל הבחורים, לכל בחור. זאת אומרת, גם לבחור המצטיינים וגם לבחור המאוד מצטיינים. אפילו לפרוץ קצת את גבולות הגזרה החב"דיים ולא ל... להיות, לתת מענה נכון להרבה אנשים. כן. אה, שיהיו... לתת ל... להכניס אותם שכולם יהיו בקיאים בסוף בתורת הגאולה. בקיאים, לדעת את כל השיחות בשליפה. כאילו שזה, בסופו של יום, אה... דבר גדול. זה הרבה וקשה, אבל כשהמטרה הגדולה, בוא נגיד המטרה היא להביא להתגלות של ה... כן, זה בסוף ה... לא בסוף, זה הסיפור, על זה אתה עובד, על זה אתה חושב, על זה אתה חולם, אה, וזה, וזה

1:11:27 דובר 2 בעצם לכם, זה ה-, זה הציפייה שכל הפעולה תהיה מהכלי פטיש. לא מתגלגלים. לא צריך עבודות. בעזרת השם. כן. בשנים האחרונות, מה זה בשנים, שנתיים כבר אני הבנתי, אתה עברת לתפקיד חדש. כן. אז בוא קצת, אה, נשמע עליו. ממש מעשה עברנו פה. התגלגלו העניינים ו... אז היום אתה בישיבה גדולה. אני נמצא בישיבה מאוד מעט, בטח יחסית לקודם. אה, נמצא בסדרי בוקר, שבתות, משתדל לעזור מה שאני יכול ו... רגע, אני-אני-אני רוצה להגיד לך את זה. אני מאמין שהרבה בוגרים שלנו ששומעים את זה, של הישיבה, יזכרו. אני לא אשכח שבשבת בבוקר כשקמים מאוחר... אני לא עושה את זה. הרב חיים הלל שפרינגר מסתובב בפנימיות, כל החמש קומות, ומנגן ניגונים. זה אני, אני ניסיתי לעשות את זה כמה שנים. רציתי לראות, אני לא אשכח את זה, אם זה יעבוד. זה היה מאמץ גדול. טוב לשעתו, אה, לא, לא, לא, בוא נגיד עד שהיית מגיע לחבר שלי כבר הייתי... אני לא יודע באיזה קומה ישנת. אה, הייתי מתחיל בראשונה, עולה ויורד וזה. אני אגיד לך בינינו, ראיתי שזה לא עובד. מי שרוצה לישון, ישן. כן. מי שרוצה לקום, קם. זה, זה לא הסיפור. אה, זה מאמץ מדי גדול לבזבז את שבת בבוקר, כן, להעיר את מי שלא רוצה לקום, שישן. אז אני אומר, לי זה נכשל חזק. לי עבד, כן. אה, התגלגלו העניינים. לא משנה כל הסיפור פה, אה, ונתבקשתי, נקראתי, הוצע לי לעבור לבית חנה, בהנהלה של בית חנה, וכתבתי את זה לרבי והתייעצתי. ראיתי תשובה חיובית. אז, אה, וואו, עברתי לבית חנה, ששם אני עסוק פחות בחינוך, יותר בארגון של המערכת החינוכית, אבל לא... בית חנה

1:13:21 דובר 2 פה בצפת. זה מה הסדר גודל שלו? בצפת לבנות. כן, אז זה לא עולמות אחרים, עולמות שונים מאוד. יש מה ללמוד מכאן לכאן. יש מה ללמוד מזה. יש מהישיבה לבית חנה, מבית חנה לישיבה כמובן. כל מקום והנשמה שלו. מוסדות שונים, איזה סדר, ולא בגלל שזה בנים ובנות. גם ה-DNA של המקום שונה. אה, זהו, זה ה-, זה ה-, זה החיים. איזה סדר גודל זה היום אצלם? מה, בית חנה? כן. אלפים, כאילו כמעט אלף תלמידות. וואו. יש שם מאות תלמידות בתיכון. סמינר של ישראליות וחו"ל, מעל שלוש מאות. אה, זה מערך ענק. בקרוב יהיה לנו אלף תלמידות, כן. עוד ועוד. זה מקום גדול. יש בית ספר תיכון, חטיבת ביניים, תיכון. אז אתה גם עושה שם שיעורים אבל גם ב... גם עושה שיעורים, בעיקר ב... גם בזה. להגיד לך, אני מתגעגע לישיבה, לקשר עם הבחורים. בסדר, ברוך השם, שהרבה שנים זכיתי. זוכה. כן, להיות במוסדות של הרבי, כן, כל היום, כן, זו זכות גדולה. לא, ברוך השם. ברוך השם על מה שהיה. ברוך השם על מה שיהיה. בעזרת השם שיהיה לי עוד נחת. כן. טוב, אז יש לנו פה מסורת קטנה לסיים באיזה... כל אורח לסיים באיזה, אני קורא לזה טיפ בעבודת השם או בחינוך. אני חושב שכל הפרק היה, אה, אבל משהו קצת יותר אישי ככה שעובד לך. מדבר קצת על חינוך וזה, אני אגיד ככה סתם ש... האתגר הגדול שלנו, כאילו סתם כהורים, כמחנכים, זה לדבר עם הילדים. לא לדבר על הילדים, לדבר איתם. לדעת לפתח עם הילדים המתבגרים שלנו, אה, יכולת לדבר איתם. כ-כ-כאילו לא לשאול ילד בישיבה, ״מה שלומך? איך היה?״ אלא

1:15:10 דובר 2 להתעניין באמת ולהיות מסוגל לדבר איתו שיחה, שיחת עומק על החיים. לפתח את השריר הזה זה מאוד קשה, כי אנחנו מול האנשים שקרובים אלינו, גם אנשים שמאוד ורבליים, שמאוד מדברים, כן, הם נאלמים מטבע הדברים. זה, זה הילד שלך, זה עצמך ובשרך. פתאום הילד שלך בא מהישיבה עם איזה שטוצ'ו שמה, אוהב לראות, משלה בדעתו. וגם אם אתה לא, לא יכול להגיד לו לא. תשמור את הלא לדברים רציניים, אבל לדעת לדבר, לדעת גם לדעת לתת לו לדבר, כן, לדעת לדבר ביחד. אולי זה יכול להיות הדבר, ה-דבר שיכול להשפיע על חינוך. לדעת שתמיד, תמיד, תמיד, תמיד אנחנו מדברים. תמיד. שיהיה לנו גם, אני יודע שאנחנו מדברים. יש בינינו תקשורת שהיא... אה, היה לי פעם, התייעצתי עם איזה איש, אולי אני אגיד. התייעצתי פעם עם הרב יעקב אבוחצירה על איזשהו אתגר, מישהו... פה מהקהילה? כן, כן. אהמ. ילד, אה, שהוא היה אתגר חינוכי ברמה בלתי רגילה. בעיקר בחור בישיבה. בחור, אולי מהישיבה אז כבר, אבל... הסתובב בעולמות כבר, הלו חבר'ה, סליחה, הוא כן. להגיע למקומות שב-בדקות אפילו שאין מהם חזור. וואו. והיה לי איתו קשר, עם הבחור, ולא יודע, אה, נפגשנו פעם ו-ושאלתי את הרב אבוחצירה: ״תגיד לי, תעזור לי, תע... מה, מה, מה, איך אני משפיע עליו?״ הוא היה כזה בתחילת דרך. אמר לי הרב אבוחצירה: ״באמת, איך תשפיע עליו? כאילו מה? הוא לא ישמע ממך״, כאילו הוא אומר. ״דבר ראשון תקבע איתו חברותא. תשבו לאכול כמה פעמים ביחד. תחזיק איתו קשר לשם הקשר, לא קשר לשם ה-העברת המסר״. כן. זאת אומרת, זה אני איתך... איתו בקשר, לא בגלל שיש לי עכשיו משימה, אה, להחזיק אותו בדת לצורך העניין.

1:17:26 דובר 2 כן. ואז אני שומר איתו על קשר. לא. אני שומר איתו על קשר נקי, חף מ-מ... מ-מאינטרסים. מאינטרס. קשר לשם קשר. ואז באמת אמרתי לבחור הזה: "שמע, יש לנו קשר, בוא-בוא נעשה איתו משהו. בוא נלמד פעם בשבוע". והוא הסכים. הוא-- אני מאוד הייתי נבוך. אני פחדתי שהוא יגיד לי: "רב חיים, אני לא אתעסק בבלבול מוח". אמרתי לו: "תשמע, בוא, אתה מסתובב פה בצ-- הוא הסתובב פה בצפת ואני פה. בוא, בוא נקבע איזשהו משהו". הוא, ככה הוא נענה. במשך תקופה למדנו ביחד עשר דקות בשבוע בטלפון, אבל למדנו עשר דקות בשבוע. פעם שיחה, פעם איגרת קודש. למדנו כל שבוע משהו. עכשיו, במשך הזמן הקשר הזה הבשיל וצמח. כאילו, אז נגיד happy end, הבן אדם הזה התחתן, בית חסידי, באמת. עכשיו זו הייתה עצת זהב, עצת זהב ואני מוכר אותה. אל תחזיק קשר בגלל ש- כן. אני צריך להגיד לך משהו. זאת אומרת, כאילו- אבל עכשיו זה קשור למה שאמרת מקודם שבגלל שהילדים שלנו זה הפחד הכי גדול, אז אנחנו יכולים להחזיק את הקשר הזה לשם, אתה יודע, שהוא, שהוא יהיה טוב, שהוא יסיים את הישיבה, שיסדרו אותו, שהוא יהיה עם חליפה והכל ו- אגב, זה טעות, כאילו זה-זה-זה... כן. באמת, באמת, האתגר זה הישיבה, האתגר זה החיים. מה זה ישיבה? ישיבה זה שלוש שנים. מהסיום. כן. ישיבה זה לא הרבה בתוך מעגל חיים. זאת אומרת משמעותי. עכשיו אנחנו בשביל לשרוד את הישיבה. לא, מה אתה מדבר לשרוד את הישיבה? לאיזה צורך, כאילו? למה להחזיק קשר? ואגב, אפילו בתור, בקהילה, כן? להחזיק, לומר שלום לבן אדם, לא בגלל שאני מחר צריך ללוות ממנו אלף שקל, אז אני רוצה

1:19:13 דובר 2 שהוא יגיד לי בוקר טוב. לא, אתה אומר שלום לבן אדם כי הוא חי פה, כי אתה רואה יהודי ואתה בן אדם, אתה אומר לו בוקר טוב, שלום. כבן אדם לבן אדם, אתה מחזיק, אתה, אתה רואה בו ערך ואתה מ-מחזיק איתו קשר. וואו. בלי, זה עוד לא אומר ש-ש-שלא, לא אכלת אצלו סעודת שבת והוא לא אוכל אצלך והכל טוב. זה קשר לשם קשר. ואצל בחורים ובמתבגרים וגם סתם גם אצל מתבגרות, זה אותו סיפור. כשיש קשר לשם קשר, כשיש קשר בריא, אז על הקשר צומחים דברים טובים. הקשר הוא טוב, אז כבר אז, אז כשיש לילד קשיים הוא ידע לדבר, הוא ידע, אתה תדע להרגיש, תדע לכוון. אבל אם הקשר הוא כל הזמן בשביל משהו שהוא אף פעם לא מושג, אגב, כן? כן. אז-אז-אז-אז אין קשר ואז אין קשר, אז אין, אין מה שיצמח על מה כלום. אהמ. וזה אולי אחד ה- וואו. הדברים וזה, וזה גם איש חינוך במערכת וגם אבא לילדים וגם בן אדם, בן אדם לחבר, כאילו, לא כל הזמן להיות עם אינטרסים כמו שאתה אמרת. היום אנחנו כאלו, כן, מה מרוויחים? אין זמן. כאילו אני יכול כאילו-- ו-ו-והילדים שלנו מחפשים את הקשר. התחלת את זה. כן. מחפשים קשר. מחפשים את המקום הזה שמתעניין בהם, מ-מתעניין בהם. הייתי ממש עכשיו ראיתי איזה שלחו באיזה קבוצת וואטסאפ, אה, מכתב שמישהו כתב לאחותו. יהודי שהוא אומר לה על הרבי. הוא אומר לה אני אוהב, הוא אומר פחות מזה-- מאוד התרגשתי כשראיתי את זה. הוא אומר אני אוהב את הרבי יותר, לא רק חסיד, אני אוהב אותו כי הוא אוהב אותי. הוא, הוא אומר הרבי שמח בשמחות שלי, כואב

1:21:02 דובר 2 לו שכואב לי. זה אומר, הוא אומר לאחותו, אוקיי כן תכתבי לו כמו שאת כותבת לאבא. ככה הוא יניח לו. ככה הוא כותב על הקשר שלו. עכשיו ת-תבין מה הוא הרגיש. הוא הרגיש שהרבי כאילו קשר אישי רואה אותו לעצמו כמו שהוא. לא בשביל לקרב אותו או בשביל לשמר אותו או להתרים אותו. כן. לראות אותו על ככה. כמו שאתה, כמו שכל אחד. ו-ו-ותראה איזה תנועת נפש זה עשה אצלו. כאילו הוא אומר אני, לא רק שאני חסיד, אני אוהב אותו, שזה כבר משהו אחר. כן. אומר לאחותו תכתבי לו כמו שאת כותבת לאבא. כאילו באיזשהו מקום זה כמובן גם, אבל שאתה מחזיק קשר עם בן אדם לא בגלל שאתה צריך אותו, אלא כי אתה, כי הוא מעניין אותך. אז הקשר הזה זה כמו אדמה בריאה, יציבה שעליה אפשר שעליה, אפשר עליה, על הקשר הזה, אה, אפשר לצמוח. ל-לכל מיני דברים לצמוח. תראה, אני גם בישיבה למדתי גם בדרך הקשה שזה ככה. זאת אומרת, כשיש בחור שכל התקשורת שלך איתו היא סביב אם הוא קם או לא קם. בוא. או אם הוא לומד או לא לומד. בסוף לא יוצא מזה כלום. אבל אם אתה מחזיק איתו קשר, כאילו הוא בא לישיבה. תמיד אומרים לנו לבחורים, הקדוש ברוך הוא גלגל אותנו לפה, שאנחנו פה ביחד. לא ישיבה. עכשיו, מאיפה אתה מתחיל? אז יש לנו קשר. אין מה לעשות. עכשיו, בוא קודם נעשה קשר. בוא נדבר כמו בן אדם אחד עם השני. אחר כך בוא נראה מה יצא מזה, לאן זה יצמח. אבל הקשר עצמו כמטרה. שוב, לא בשביל להרוויח משהו. כן קשר לשם קשר, וזה צריך לשאוף, להתבונן ולא להתבלבל. וזה עובד.

1:22:45 דובר 2 בדוק ומנוסה. טוב. הרב חיים הלל שפרינגר, יישר כוח. תודה רבה. שוב הריחו לך. וואו. החזרת אותי אחורה. אפילו בעצמי לא יודע כמה הדברים האלו עדיין יושבים אצלי בכל מיני תהומות. זה מורגש. יישר כוח. תודה רבה על הזמן. כל הכבוד לך.