מאחורי קלעים של עולם הכשרות: מהשוחט בעיירה ועד לחינוך הילדים בבית | הרב אהרן וולקן #016

00:00 דובר 1 מה ההבדל בין בד"ץ העדה החרדית, חתם סופר, רבנות מהדרין ורבנות? פה כשאנחנו מדברים הרבה על חינוך, בעיקר גם נדבר על חינוך עצמנו. מהי הרמה של הכשרות שאני בוחר להכניס לבית שלי? וכדי לעשות בזה סדר, התיישבתי לשיחה מרתקת עם הרב אהרן וולקן, מנהל ועדת מהדרין בחברת תנובה ומומחה לכשרות המזון. דיברנו על כל ההיסטוריה של הכשרות, מהשוחט והרב בעיירה ועד לכל הכשרויות שיש לנו היום. פרק מרתק, מעשיר ועם המון המון ידע פרקטי. אני מאיר ווישנפסקי ואתם מקשיבים לעל החינוך החב"די. הרב אהרן וולקן, ברוכים הבאים.

00:33 דובר 2 ברוכים הנמצאים. תודה על האירוח.

00:35 דובר 1 תודה לך שהגעת על הזמן, פינית והגעת. אמ, נדבר היום על כשרות. זה נראה לי הכותרת של הפרק שלנו. אבל לפני, קצת בוא נעשה היכרות שלך ל-ל-לקהל, לצופים שלנו. אז איפה אתה? במה אתה מתעסק היום? איך הגעת לזה? נשמח לשמוע.

00:52 דובר 2 אני, אה, כבר מתעסק שלושים וחמש שנה בעולם הכשרות. התחלתי את המסע שלי כמפקח ברבנות אור יהודה וחולון. לאט לאט נכנסתי לחברת תנובה בסיבוב ראשון, וכך מכאן הייתי אחראי על כל כשרות הדגים בארץ. אה, משמה עברתי לעדה החרדית, הייתי מנהל מחלקת כשרות הדגים בעדה החרדית כמה שנים, ומשם חזרתי חזרה לתנובה ואני היום, אה, מנהל את ועדת מהדרין בחברת תנובה.

01:27 דובר 1 שתנובה זה, זה, זה כל זה מוצרי חלב או שכבר יש להם היום עוד הרבה?

01:31 דובר 2 תנובה היא חברת המזון הגדולה, אה, בארץ. יש לה משחטה גדולה ויש לה מפעל של, אה, בצקים ורטבים ו-- סנפרוסט, ירקות קפואים, וכמובן את, אה, חטיבת החלב.

01:45 דובר 1 אז חלב, אתה אומר, זה רק, אה, זה נישה.

01:47 דובר 2 חטיבה, לא נישה. היא נישה גדולה, אבל יש חטיבה. בתנובה יש שתי חטיבות גדולות: חטיבת המזון, חטיבת החלב.

01:54 דובר 1 אוקיי, אז תנובה זה מעבר ל--

01:56 דובר 2 כן.

01:57 דובר 1 טוב, אז כשרות, אמרנו כשרות. קצת נדבר על המושג. הייתי רוצה שנתחיל מההיסטוריה. אני יודע, אנחנו יודעים שפעם בכל עיירה יהודית היה את השוחט והבודק ואת הרב, וחלב היו עושים, מחליפים ככה את החלבן. היום זה נהיה חותמות וכשרות כאלה וכאלה. אני אשמח אם תוכל לעשות לנו קצת סדר. מה? מה זה בדיוק היום? איך זה השתלשל למצב שזה היום ו--

02:20 דובר 2 קודם כול, אנחנו צריכים להתחיל ביסוד ההלכתי. היסוד ההלכתי אומר: עד אחד נאמן באיסורין. מה פירוש המשמעות של עד אחד נאמן באיסורין? אז למעשה אנחנו לומדים משחיטה, שאם אני בא אליך הביתה ואני רואה חתיכת עוף ואתה אומר לי העוף הזה הוא כשר, אני יכול לאכול אותו. למה? כי אתה עד אחד ואתה נאמן באיסורים. לא כמו בממונות, צריך שני עדים, על פי שני עדים. באיסורין מספיק עד אחד. אז למעשה אני בא אליך הביתה, יש חתיכת עוף, אתה נותן לי אותו לאכול ואתה יהודי ירא שמיים ואתה יודע מה זה כשרות ואתה יודע שאני מקפיד בכשרות גם כן. אז אתה נותן לי, אני סומך עליך. בעדות יש שני כללים. כדי שאתה תהיה נאמן בעדות צריך שני כללים. הכלל הראשון, צריך שיהיה שאין לך אינטרס כלכלי. ברגע שיש לך אינטרס כלכלי איבדת את הנאמנות בעדות.

03:21 דובר 1 כאילו שאני אפסיד משהו מזה אם אני...

03:23 דובר 2 כן, אז לך אין את זה. והדבר השני, אתה צריך לדעת שאתה באמת יודע על מה אתה מעיד. כשהולכים היום לבית משפט, השופט שואל: מה ההסמכה שלך שאתה בא לתת את העדות הזו? יש את בורחי.

03:37 דובר 1 כן.

03:38 דובר 2 שואל: מה ההסמכה? מה למדת כדי שתוכל להעיד על זה? אז כדי שאתה, העדות שלך תהיה נאמנה, אז אתה צריך לדעת שני דברים. אחד, אתה צריך לדעת שאני אוכל מהדרין. והדבר השני, שאתה מבין. אתה אומר לי: שמע, הירק הזה נקי. אז באמת אתה מבין ש-- אם אתה לא מבין, אז העדות לא שווה פה שום דבר. אז למעשה פעם בעבר...

03:57 דובר 1 אמרנו שלא יהיה הפסד ושאני אבין בכלל בכשרות.

04:01 דובר 2 מה אתה נותן עדות?

04:01 דובר 1 כן.

04:03 דובר 2 אז, אז, אז עכשיו נלך קצת להיסטוריה. אבות אבותינו היו גרים בעיירות קטנות, כמעט ולא הלכו מעיירה לעיירה. היו סוחרים, הייתה תנועה של שיירות של גמלים וחמורים שהיו הולכים מהעיירה לעיירה, אבל רוב האנשים היו חיים בתוך העיירה, היו עובדים בתוך העיירה, היו חקלאים בתוך ה-- הכול בתוך העיירה. כולם הכירו את כולם והיו חילופים של מזון. זה היה מגדל ירקות וזה היה עגבניות וזה היה לו לול עם תרנגולות וזה היה לו כמה פרות, והחליפו אותם. כולם הכירו את כולם. כולם ידעו מי הרפתן ומי הלולן ומי החקלאי. ידעו הכול. רק דבר אחד היה צריך מישהו מקצועי, זה לשחיטה. אז היה את הרב והיה את השוחט ובודק. זה היה שתי המשרות התורניות של הכשרות.

04:52 דובר 1 כן, הרבי הריי"צ שלח ברוסיה המון, הוא הכשיר המון אנשים כדי שיהיו שוחטים בודקים בתחומים האלה.

04:59 דובר 2 זה כבר קצת אחר כך.

05:01 דובר 1 כן, זה מאוחר.

05:01 דובר 2 זה קצת אחר כך, אבל למעשה ככה היה החיים, כל, כל חיי היהודים. כשתסתכל בכל הראשונים, רו-- כל השו"תים בנויים על שחיטה. לא היו שאלות אחרות, לא היה מצוות התלויות בארץ, לא הייתה מודעות לתולעים. כולם הכירו את כולם. לא הייתה תעשיית ממתקים וגלידות כמו שיש היום. למעשה היה, איך אומרים ביידיש, היה את הבעקעריי והיה את החלבן. זה מה שהיה.

05:27 דובר 1 כן.

05:30 דובר 2 ועם השנים התחיל איזשהו מסחר בין עיירה לעיירה, עדיין ב-ב-בקטן. זאת אומרת שהיה יריד בלייפציג והיה יריד פה והיו נוסעים והיה באמת סוחר. יותר שמן, יותר יין, אלו דברים, ובזה באמת התחילו לראות בגמרא שמתחילים להתייחס לאיזשהו פיקוח נאמנות, שהיו מביאים שמן ויין ממקום למקום. מפה זה התחיל. יותר מאוחר, ואני מדבר איתך שיותר מאוחר, אני חוזר איתך כבר לארבע מאות שנה אחורה, התחיל כבר מסחר טיפה יותר רציני מכפר לכפר. היה מוסד שנקרא ועד ארבע ארצות. זה ועד שישב במזרח אירופה ואיגד רבנים מרוסיה ומליטא ומ-מ-מפולין, כל, כל זה, והוא היה מתכנס פעמיים בשנה לתקן תקנות על פי החיים שמתחדשים משנה לשנה. פעמיים בשנה שהיה יריד באיזה מקום, אז כמו שבאו סוחרים, באו גם הרבנים והיו מתכנסים ומתקנים תקנות כפי הצורך.

06:45 דובר 1 דוגמה למשהו שהם תיקנו.

06:46 דובר 2 ואחת התקנות שהם תיקנו...

06:49 דובר 1 לפני שאנחנו ממשיכים יש לי משהו קטן להגיד לכם. לפני ארבע חודשים הקמתי את על החינוך החב"די עם שלושה מטרות ברורות. מטרה ראשונה לייצר תוכן חסידי, יהודי, חינוכי. מטרה שנייה ברמה גבוהה של צילום ושל שמע, והמטרה השלישית להגיע לכמה שיותר אנשים. היום, אחרי עשרים ושלוש פרקים, עשרות אלפי האזנות לפרקים המלאים, מאות אלפי צפיות בכל הפלטפורמות לתכנים שלנו, ובעיקר המון תגובות איך התכנים וההתוועדויות עזרו לאנשים בעבודת השם ובחינוך הילדים. אני מזמין אתכם להיות שותפים ולתמוך בפרויקט. בתיאור הפרק יש קישור לתמיכה חד פעמית או הוראת קבע. עם התמיכה שלכם נוכל יחד להביא תוכן יותר איכותי ברמה יותר גבוהה ולהגיע לכמה שיותר אנשים. ממשיכים.

07:36 דובר 2 שהיות ומתחיל להיות מסחר ו-הובלות של מזון מכפר לכפר, והיות והאנשים מאבדים את הנאמנות בגלל שהם הופכים את זה למשהו כלכלי, חייבים שיהיה תעודת כשרות בעסק. זה תקנה שתיקנה אותה ועד ארבע ארצות. בכל אותם השנים-

07:55 דובר 1 לפני כמה שנים זה בערך?

07:57 דובר 2 סביבות ארבע מאות שנה.

07:58 דובר 1 ארבע מאות.

08:00 דובר 2 זה עדיין היה בקטן. עוד פעם, לא היה את התעשייה כמו שיש היום. אבל אם מישהו מביא משהו ממקום אחר שלא מכירים אותו, צריך שיהיה תעודת כשרות, ופה אני רוצה לתרגם את זה ל-ל-למעשה להיום למשל. בוא נגיד ואתה שאלת אותי האם אני אחרי השידור מסכים לבוא אליך הביתה לכוס קפה ועוגה. אמרתי בסדר, אתה אומר לי איזה עוגה אתה הכי אוהב לאכול? אז אני אומר לך אני אוהב עוגת שוקולד עם שוקו צ'יפס. אתה בא הביתה ושואל, אני מביא את אהרן וולקן הביתה, הוא אוהב עוגת שוקו צ'יפס. האם אפשר להכין לו עוגה כזאתי? בודקים בבית ורואים שאין שוקו צ'יפס, אז אומרים מצטערים, הוא יאכל עוגת תפוז.

08:52 דובר 5 מה שיש.

08:53 דובר 2 זה מה יש.

08:54 דובר 5 כן.

08:55 דובר 2 אני אבוא ואני אקבל כוס קפה ואני אראה שיש עוגת תפוז. אני אגיד תודה רבה, זה טוב וזה טוב, הכל טוב. אבל בוא נגיד שבני הבית אצלך פתחו עסק למכור לקהילה בצפת עוגות לשבת. אני בא אליך ואומר תשמע, אני רוצה לעשות הזמנה של חמש עוגות שוקו צ'יפס. עכשיו אתה בא הביתה ואין שוקו צ'יפס. בני הבית לא יגידו אנחנו נעשה עוגת תפוזים. אני לא הזמנתי עוגת תפוזים. הזמנתי עוגת שוקו צ'יפס. אז מהר מהר ירוצו לחנות הראשונה ויש שם שוקו צ'יפס. לא בכשרות שאתה משתמש בבית. האם תעמוד בניסיון ולא תקנה את זה? אני אומר לך התשובה היא שלא תעמוד בניסיון. אתה בונה עסק, אתה רוצה שהעסק הזה הוא ילך וקיבלת הזמנה יפה. אתה רוצה שאני אזמין עוד פעם? אז אתה תיתן לי את מה שאני רוצה. ופה כשיש לך ניסיון כספי איבדת את הנאמנות. ואני נתקל בזה הרבה. אני ראיתי את זה הרבה במציאות. ראיתי אנשים שחיפפו בירק עלים בגלל שלא היה בשוק. אה, פעם אחת אני ראיתי משפחה שעושה סלטים לשבת. היא הכינה גם כבד ואני בא והם עשו בבית כנסת אה, כזה באסטה כל יום שישי עם סלטים וכולי וכולי.

10:32 דובר 5 אה, שמוכרים בקהילה.

10:33 דובר 2 שמוכרים בקהילה. כולם מכירים אותו וכולי וכולי. ואני ידעתי שבאותו שבוע לא היה להשיג בארץ לא של העדה החרדית ולא של הרב לנדא כבד.

10:46 דובר 5 והם מכרו שם.

10:47 דובר 2 והם מכרו כבד.

10:48 דובר 5 וואי.

10:49 דובר 2 ואני הלכתי ועשיתי חקירה מאוד מאוד רצינית ואני ידעתי מאיפה הוא קונה את זה והתברר שהוא קנה בכשרות הרבה יותר פחותה ממה שכל אנשי שלומנו קונים לשבת. ה-ה-הניסיון שיש לך לא לייצר הוא מאוד חזק, יותר חזק ממה שאתה, ולכן קבעו שברגע שיש לך איזשהו שיקול ממוני, אתה איבדת את הנאמנות. ואני רוצה להגיד לך בצער גדול יש יותר הונאות בכשרות בציבור חרדי מאשר בציבור חילוני.

11:32 דובר 5 מה הכוונה?

11:33 דובר 2 לפעמים אני תופס חילוני שהוא זייף בכשרות, הוא מתחיל לבכות. יא, מה, איך אני אבוא לבית כנסת? ברוך השם. כשאתה תופס חרדי, בן אדם משלנו שעושה הונאה בכשרות, הוא בחיים לא מתחרט. רגע, אבל מה אתה מאבד את המוח? אבל זה קר, זה לא נותן טעם. הוא כבר לא-- הוא למד כבר. הוא כבר נותן לך את כל הטיעונים שהוא הכין לעצמו. אין לו אפילו מצפון בזה. ואתה צריך להבין, זה שאתה מכיר אותו מהקיבוץ, שאתה מכיר אותו מהישיבה, שאתה מכיר אותו מהבית מדרש, אתה מכיר אותו מ-מ-מפעילות אחרת שהוא עושה, לא נותן לו את החותמת שהוא נאמן בכשרות. לא לחינם הרבנים החליטו ופסקו ברמה של הלכה שלקנות מזון רק אם יש לו תעודת כשרות.

12:29 דובר 5 אז עכשיו מה ההבדלים ביניהם? כמובן אני כל אחד ייקח מכאן מה שאנחנו מדברים כאן לעצמו, מה שהוא לומד ומבין, אבל באופן כללי, מה ההבדלים ברמות? עכשיו אני, אני, אנחנו יודעים ונראה לי מקובל ברוב בתי בבית, בבית שלי זה היה ככה. בד"ץ ולנדא זה הכשרות שאוכלים ויש הרבה כשרויות שאני לא-- והאתגר שלי וגם הסיבה שביקשתי שנשב זה כי כשאני התחתנתי זה שלב שאני צריך להבין שאני צריך להחליט מה אני כן אוכל בבית, מה אני לא אוכל בבית ויש כל כך הרבה. אז מה ההבדלים ביניהם ברמה הכללית? מה ההבדל בין הכשרויות היותר חזקות, פחות חזקות? מה זה משנה לכאורה? אוקיי, יש פה חותמת, יש פה כשרות. מה ההבדל ביניהם?

13:11 דובר 2 אז אתה שאלת עכשיו הרבה שאלות ביחד וננסה לפרק את ה, את השאלות לכמה חלקים. אז קודם כל נתחיל. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים גוף כשרות שיפקח.

13:22 דובר 5 נכון.

13:23 דובר 2 מהו גוף כשרות? ופה אנחנו צריכים קודם כל לחלק את זה לשני חלקים: גוף קהילתי במקום מסוים וגוף כשרות גדול בינלאומי. זה שני-- דברים אחרים לגמרי. ואנחנו נתחיל קודם כל בגוף קהילתי. בגוף קהילתי נחלק את זה לשני חלקים, כמו כל דבר ביהדות.

13:51 דובר 5 הכל מתחלק לשתיים ובסוף יש דרגה שלישית שיהיה.

13:54 דובר 2 קודם כל יש רבנות מקומית בכל מקום ומקום.

13:58 דובר 5 זאת אומרת רבנות של עיר.

14:00 דובר 2 של עיר, כן. כמו שאצלנו בצפת יש את הרב ביסטריצקי, שהוא המרא דאתרא של הקהילה. יהודי, אני זוכר את אבא שלו עוד בצפת, יהודי משכמו ומעלה, ואין לנו ספק שהכשרות שלו היא כשרות מהטובות שיש. ואני אומר לך כאחד שבדק את הכשרות הזו, היא מהכשרויות הטובות שיש. אבל בוא שנייה נפרק את זה. מה תפקידה של מחלקת כשרות ברבנות מקומית? ומה תפקידה של כשרות קהילתית בארצות הברית? אנחנו צריכים לדעת דבר אחד. כשרות בסיסית היא כשרות שבאמת על כל ההיתרים שיכולים להיות וכשאין לנו ברירה. אספר לך סיפור. לפני הרבה שנים הייתי מפקח ברבנות בחולון, והגיע לאוזניי לשון הרע על בעל מאפייה של פיתות, שהוא נכנס בארבע בצהריים בשבת ומדליק את התנור כבר. למה? פיתות טובות נאפות על אבן, ולחמם את תנור האבן לוקח כמה שעות, אז כדי שחצי שעה אחרי צאת השבת הוא יוכל להתחיל לעבוד, אז הוא היה נכנס למאפייה בשבת אחרי צהריים והוא מדליק את התנור. רק נכנס, מדליק את הגז ויוצא. ואני שמעתי מזה. אז עשיתי שבת בבת ים והלכתי ברגל אחרי צהריים למאפייה. עשיתי תצפית, ואכן ראיתי אותו שבארבע הוא נכנס, ואיך שהוא נכנס, נכנסתי מיד אחריו למאפייה. הוא היה בהלם שהוא רואה אותי. שמתי בשקית את תעודת הכשרות מהקיר וחזרתי חזרה לאכסניה שלי. לא דיברתי, לא אמרתי שום דבר לו. מוצאי שבת התקשרתי לרב של העיר, מי שהיה אז בזמנו הרב זה הרב, אה, רב לנדמן, וסיפרתי לו את הסיפור. וקבענו שביום ראשון בבוקר אני אגיע למשרד, ובאתי למשרד והבאתי את התעודה. אמר לי הרב לנדמן משפט מאוד חשוב, שאחר כך שנים הבנתי את התפקיד של הכשרות הבסיסית. אמר לי, אהרן, תשמע, אם ניקח לך

16:26 דובר 2 את התעודה, אני נותן לך את כל הגיבוי שיש, אבל בוא נגיד ולקחנו את תעודת הכשרות ממחר, מהיום בבוקר, יום ראשון, אין למאפייה הזאת יותר כשרות. כמה לדעתך היהודים יפסיקו לאכול במאפייה הזו? אמרתי לו, שלושים אחוז, נכון?

16:45 דובר 6 כן, השאר ימשיכו לקנות.

16:47 דובר 2 שבעים אחוז ימשיכו לקנות במאפייה במקום שלא מנפים את הקמח, שיש תולעים, שיש ג'וקים, שלא מפרישים חלה, שאנחנו לא יודעים באיזה חומר גלם משתמשים. זאת אומרת שאנחנו הולכים מעכשיו לדעת ששבעים אחוז מהקליינטים, תושבי חולון, יעברו איסורים דאורייתא.

17:08 דובר 6 הבנתי.

17:09 דובר 2 הדילמה היא מאוד גדולה. אמרתי לרב, אנחנו עכשיו נחזיר לו את התעודה. עשינו עוד תקנות, שמנו לו עוד מנעול. כל יום שישי גם המשגיח שם לו מנעול על הדלת. הוא לא יכול לפתוח את המקום. עשינו תקנות, הוספנו שעות השגחה, אבל לא הורדנו את התעודה. למה? צריך להבין שקודם כול אנחנו בשליחות להציל את היהודים מכמה שיותר איסורים, ולצערנו עדיין הרבה, הרבה מעם ישראל, אנשים טובים, מסורתיים, רוצים לאכול כשר, אבל הם יקנו גם אם לא יהיה כשר.

17:48 דובר 6 אהמ.

17:49 דובר 2 ואנחנו צריכים להציל אותם, ועל כן נבנתה, נבנתה בארץ כשרות שהיא מורידה מהרבה מנהגים שלנו, מהרבה עניינים שאנחנו מקפידים עליהם. לא הלכתי, לא איסורים של, של התורה, אבל היא לא הכשרות שאנחנו מקפידים עליה.

18:11 דובר 6 שזו הכשרות שהיא-

18:13 דובר 2 בסיסית.

18:13 דובר 6 של העיר, נכון, של המקום.

18:15 דובר 2 אז לפעמים יש רב עיר שאנחנו מכירים אותו כבן אדם ירא שמיים, בן אדם משלנו, אבל הוא לא נותן את הכשרות שהוא גם היה אוכל אותה.

18:25 דובר 6 אהמ.

18:27 דובר 2 ולכן הקימו בכל עיר עוד כשרות שהיא מהדרין.

18:32 דובר 6 כן.

18:32 דובר 2 ומה הבעיה איתה? שרבנות מהדרין על פי החוק חייבת להכניס כל מה שכתוב מהדרין, גם כשרויות שאנחנו לא כל כך מאמינים שהן מהדרין. עצם זה שכתוב מהדרין הוא מהדרין, ואז עשו רמה שלישית, דרגה שלישית, בד"ץ, כמו שיש בצפת בד"ץ של צפת, ששם אתה, אתה רוצה להכניס כל מיני כשרויות מהדרין אחרות, יש לך מהדרין. היא לא בנויה לאנשים שלנו.

19:00 דובר 6 אהמ.

19:01 דובר 2 ולכן כשגרים באיזושהי עיר מסוימת ויש שמה רבנות, אז צריך לדעת איזה רמות רבנות יש שמה ומה אומרת כל רמה.

19:11 דובר 6 אז הרמה הבסיסית תמיד תהיה להתיר, כאילו ל-לעשות, ל-שיהיה כמה שיותר-

19:16 דובר 2 בלי לעבור על איסורי תורה.

19:18 דובר 6 בדיוק, כן.

19:19 דובר 2 אבל כמה שיותר יהודים להציל.

19:20 דובר 6 כן. שיאכלו אוכל שהוא כשר, לא יבואו ל-

19:23 דובר 2 זה הדבר הבסיסי.

19:24 דובר 6 כן.

19:25 דובר 2 אבל זה לא בשבילנו.

19:26 דובר 6 נכון.

19:26 דובר 2 עכשיו אנחנו צריכים, אנחנו צריכים לדעת משהו. אני נשאל הרבה שאלות בכשרות. אני יכול להגיע ביום למאתיים שאלות בכשרות.

19:35 דובר 6 וואו.

19:37 דובר 2 כשהתחילה המלחמה לפני שלוש שנים הייתי מקבל מחיילים ביום שש מאות, שבע מאות שאלות. וצריכים להבין שאני עונה לבן אדם תשובה, היא לא תמיד תהיה-- אותה שאלה יכולה להיות, היא לא תמיד תהיה אותה תשובה. צריך לדעת מה הסיטואציה.

19:55 דובר 6 אהמ.

19:57 דובר 2 חייל שמשרת בפיקוד לא יקבל תשובה לחייל שנמצא עכשיו בשטח הכינוס, וחייל שנמצא בשטח הכינוס לא יקבל תשובה שאני אתן לחייל שנמצא בתוך עזה או בתוך לבנון. צריך להבין מה הסיטואציה. התקשר אליי ביום שישי יהודי משלנו לגבי שהוא קנה דג ללא עור עם כשרות מאוד חלשה. כשאני מקבל כזאת שאלה עשרים דקות לפני שבת, אני צריך לדעת שבאותו רגע יש גם כן עניינים של שלום בית. כשלקחתי שימוש לגבי לענות לאנשים לשאלות בכשרות, ישבתי הרבה שעות עם הרב בלוי מהעדה החרדית והוא נתן לי כלל מאוד ברור: אל תגיד בחיים אסור אם אתה לא מסוגל תשע פעמים להגיד מותר. כשאתה בא לענות לבן אדם על שאלה, אתה צריך להבין את כל הסיטואציה מסביב ולדעת האם הסיטואציה הזאת אומרת שאולי איזה מנהג אתה יכול קצת לוותר הפעם או משהו כזה. צריך מאוד בחוכמה להגיד אסור ומאוד בחוכמה להגיד מותר, ולכן לפעמים-- היה פעם מתקשר אליי מישהו בשאלה על דגים והוא אומר לי, "תשמע, מישהו אצלי בכולל דיבר עם הרב וולקן ואמר שזה אסור. איך אתה אומר שזה מותר?" הוא כמובן לא ידע שהוא מדבר עם, עם וולקן, והוא חצי שעה נתן לי הרצאה שככה וולקן אמר, ככה וולקן אמר. בסוף עלו לי העצבים. אמרתי לו, "תשמע, אני וולקן, אני אומר לך שזה מותר. אני לא יודע מה הוא שאל אותי. אני לא יודע, אני לא יודע באיזו סיטואציה ומה כל הדברים היו מסביב. אתה שואל אותי". ולכן כשאנחנו מדריכים אנשים בכשרות, אנחנו קודם כול נותנים להם את הרמה הגבוהה ביותר. לפני שקנית, אנחנו מדריכים אותם איך לקנות את האוכל, איך להסתכל על האוכל. כמובן שאם בן אדם כבר קנה, פעם

21:55 דובר 2 אמר לי הרב בלויי, "תמיד, תמיד תזכור שליד יורה דעה יש גם חושן משפט. כשאתה אומר למישהו לזרוק אוכל, תדע לך שאם יכלת למצוא לו היתר, אתה עברת על גזל". לכן כששואלים שאלה צריך לדעת את כל הסיטואציה מסביב, להבין אותה ולפי זה לתת תשובה.

22:19 דובר 7 אז אני רוצה לחזור טיפה לפני. דיברנו על ה... על לפי עירייה, לפי ערים, יש את המקומי, על הכשרות הקהילתית.

22:27 דובר 2 נכון.

22:27 דובר 7 עכשיו נכון.

22:28 דובר 2 עכשיו יש כשרות של קהילה מאוד מסוימת שעושה כשרות לאנשי שלומם. בדרך כלל בבני ברק לא יעשו את זה, כי יש כשרות של הרב לנדא, שהוא רב העיר, ויודעים שזו כשרות מהודרת לעילא ולעילא. אבל יש מקומות מרוחקים שיש שמה התקבצות של שלוש מאות, ארבע מאות משפחות מאנשי שלומנו, והם רוצים לעשות כשרות מקומית. עכשיו מה פירוש הוא יעשה כשרות מקומית?

22:53 דובר 7 תן לי דוגמה.

22:53 דובר 2 הרי אין לו כלים.

22:55 דובר 7 קהילה שגרה באילת, סתם לדוגמה, או ב... לא באילת, בערד.

22:58 דובר 2 בוא, בוא, בערד נגיד.

22:59 דובר 7 כן.

23:00 דובר 2 כן, בערד יש היום קהילה קה... כשרות קהילתית. אין לה כלים לתת כשרות, אין לה כלים.

23:07 דובר 7 כי לא דרך הרבנים, כי לא-

23:08 דובר 2 לא, אין לה כלים, אין לה ידע.

23:10 דובר 7 מממ.

23:12 דובר 2 אז היא יכולה לקבוע כלל מאוד בסיסי. אני משגיח על חנות פיצה למשל. אני כשרות קהילתית עכשיו בערד ואני רוצה לתת השגחה על חנות פיצה. אז אני יכול לקבוע כלל, תשמעו, אתם יכולים להכניס לחנות רק חומרי גלם שיש עליהם חותמת בד"ץ העדה החרדית, על זה אני משגיח.

23:32 דובר 7 מממ.

23:32 דובר 2 זאת אומרת, אני לא יודע איך משגיחים על רסק עגבניות, ואני לא יודע איך משגיחים על בזיליקום, אני לא יודע שום דבר. אני יודע רק דבר אחד, לראות שבשערי החנות כל מה שנכנס יש לו עדה חרדית ורב לנדא.

23:43 דובר 7 מממ.

23:44 דובר 2 זה הכול. יש חנות ירקות בקהילה שרוצה למכור לקהילה ירקות, הדבר היחיד שאני עושה זה להשגיח שכל הסחורה שנכנסת היא עדה חרדית. זה הכול. אין לי אפשרות ואין לי ידע איך להשגיח על ערלה ועל תרומות ומעשרות. אני לא יודע, לא נכנס לזה.

24:01 דובר 7 אני סומך על זה שעל הכשרות-

24:02 דובר 2 בדיוק, אז אנחנו קבענו מדיניות שאנחנו מקבלים לפה לחנות רק הרב לנדא ועדה חרדית, על זה אני משגיח.

24:10 דובר 7 ומהחותמת של החנות אני בחוץ.

24:12 דובר 2 אני, אני, כן.

24:13 דובר 7 אני ר-

24:14 דובר 2 זה הקהילה סומכת עליי.

24:15 דובר 7 קהילת ערד.

24:16 דובר 2 בדיוק.

24:16 דובר 7 הבנתי.

24:17 דובר 2 ואני סומך עליה. למה? אין לי משגיחים בכל הארץ ואין אפשרות לתת השגחה בגלל חנות קטנה על מפעלים גדולים.

24:24 דובר 7 נכון.

24:25 דובר 2 יכול להיות שבגלל כוח מסוים אז יכול להיות שנותנים גם רובין למשל, או כשרות אחרת. עוד פעם, כל דבר צריך לשקול למה עושים את זה, אבל זה הכלל. אני, ההשגחה שלי מתבטאת בזה שאני משגיח בכניסה לחנות מה נכנס.

24:47 דובר 7 אוקיי.

24:48 דובר 2 בוא נגיד, ובחצור רוצים לפתוח חנות שחיטת ליובאוויטש ואני השליח של חב"ד בחצור. לדוגמה, זה לא שליח. נגיד שאני השליח ואני נותן לו כשרות של שחיטת ליובאוויטש, אבל אני לא שוחט ואין לי בית שחיטה. אז מה ההשגחה שלי? שאני יודע ואני שם בן אדם בכניסה לחנות שבודק שזה מגיע מכפר חב"ד, שזה מגיע מבסריסק[?], שמגיע מבית שחיטה.

25:17 דובר 7 כן.

25:18 דובר 2 כל מה שמגיע זה שחיטת חב"ד. פה מתחילה ונגמרת השגחה. זה קל.

25:27 דובר 7 כן, זה פשוט, זה לא, לא, לא.

25:28 דובר 2 זה פשוט. ופה אין לנו שאלות. השאלות מתחילות בדברים יותר מורכבים ופה אנחנו נכנסים לכשרות שהיא כשרות עולמית. אנחנו צריכים להבין שמדובר בעסק מסובך. זה לא יכול להיות כשרות שבנויה על בן אדם אחד. רוב הכשרויות שאנחנו רואים, כל מיני חותמות שיש, זה בן אדם אחד והוא האחראי על הכסף ועל התשלומים והוא המשגיח והוא הפוסק והוא אחראי על הערלה ועל התולעים. הוא אחראי על הכול. הכול זה בן אדם אחד. אנחנו צריכים להבין שכשרות זה עסק מסובך מאוד. זה לא עסק של בן אדם אחד.

26:10 דובר 7 מה זה אומר כשרות בינלאומית? בוא, בוא ננסה לפשט את זה קצת.

26:17 דובר 2 אני תמיד שואל שאלה.

26:18 דובר 7 אוקיי.

26:19 דובר 2 מה לדעתך יותר קשה להשגיח, על שחיטה או על סוכריה?

26:29 דובר 7 שחיטה, מה...

26:30 דובר 2 שחיטה.

26:31 דובר 7 כן.

26:31 דובר 2 הרבה סימנים בשולחן ערוך, צריך לדעת הרבה דברים. אין דבר יותר קל בהשגחה מלתת השגחה על שחיטה.

26:39 דובר 7 וואלה.

26:40 דובר 2 למה? זה מאוד פשוט. אתה סוגר שחיטה, בונה לך צוות, יש לך שוחטים, בודקים, מעמידי סכינים, משגיח שבודק. אתה מחליט באיזה מהירות המסוע ייסע. שוחטים, אורזים ומוכרים, הכול פה בפניך.

27:04 דובר 7 הכול בחלל אחד, במקום אחד.

27:05 דובר 2 הכול בפניך. השאלות נמצאות במקום, הפוסק נמצא במקום, מה שאתה פוסל נמצא במקום, הכול פה. בסוכריה יכול להיות שלוש מאות, ארבע מאות חומרי גלם שכל אחד מגיע ממדינה אחרת.

27:24 דובר 7 וואו.

27:24 דובר 2 בכל דבר אתה צריך לנסוע ולהשגיח ולראות שהוא בסדר, וזה כשרות עולמית.

27:31 דובר 7 וזה, וזה בסוכריות שלנו היום בחנות.

27:33 דובר 2 ברור.

27:34 דובר 7 וואו.

27:35 דובר 2 שאתה רואה את הרכיבים ויש לך צבע כחול, בדרך כלל זה מופיע כמספר. כזה צבע כחול יכול להיות מאה ארבעים חומרי גלם, שחומר אחד יגיע מהפיליפינים ואחד מסין.

27:49 דובר 7 צבע של הסוכריה יכול להיות-

27:51 דובר 2 כן. עכשיו אנחנו צריכים להבין דבר אחד ופה אנחנו נכנסים לעניין בהלכה של ביטול.

27:57 דובר 7 כן, כל ה-

27:57 דובר 2 ונפתח את זה לשנייה. אנחנו יודעים שיש ביטול בשישים. תמיד אנחנו אומרים, "מה זה בטל בשישים?" זה סלנג ידוע, בטל בשישים. לביטול בשישים יש כללים. למשל, אני עכשיו מעמיד סיר צ'ולנט לכל ה... לכל הישיבה, סיר ענק, ואני תוך כדי גם שותה נס קפה. לא בסדר, אבל עשיתי ככה. אז העפתי כד וטפטפתי מהכוס קפה כמה טיפות לתוך הסיר. הסיר נאסר? לא. למה? בגלל שיש לי פי שישים.

28:41 דובר 8 מול הטיפה שנפלה.

28:42 דובר 2 מול הטיפה שנפלה. עכשיו בזה יש כמה כללים. אחד, אני רציתי שייכנס החלב לסיר?

28:48 דובר 8 לא.

28:48 דובר 2 לא. אני רואה אותו? אני עכשיו מסתכל לתוך הסיר, אני רואה את החלב?

28:51 דובר 8 לא.

28:52 דובר 2 לא רואה אותו. אני עכשיו, הוא ייתן לי טעם למרק הטיפה הזאתי? ל-ל-לצ'ולנט? הוא לא ייתן לי. אם אני רוצה שהוא ייתן טעם הוא לא בטל בשישים. אם אני רוצה שהוא ייראה הוא לא בטל בשישים, ולכן בסיר ענק, אם אני מטפטף כמה טיפות של צבע מאכל הוא נותן לי צבע, הוא לא בטל בחיים. בעולם למשל צבע אדום עושים מחרקים.

29:22 דובר 8 צבע אדום שאנחנו אוכלים ב-

29:24 דובר 2 כן, כן. והוא לא בטל, לעולם הוא לא בטל.

29:29 דובר 8 אז מה-

29:29 דובר 2 ולכן כשמייצרים צבע כחול והוא מיוצר מכמה עשרות חומרים משניים, שום דבר לא בטל שמה. כל דבר צריך להיות כשר, עם כשרות.

29:41 דובר 8 וואו.

29:43 דובר 2 אני מכיר סך הכול חמש שש אנשים בעולם הכשרות שמבינים ומכירים את כל חומרי הטעם והצבע. שאר הגופים בונים על אותם חמש אנשים.

29:52 דובר 8 כל מערכות הכשרות עובדות על אותם חמש אנשים שפשוט...

29:55 דובר 2 כן. יש אחד בעדה החרדית, יש אחד באוקיי, יש אחד, זה הרב לנדא היה, הוא יצא לפנסיה, לא יודע מי מחליף אותו, כן? יש באו-יו אחד, יש, יש אנשים בודדים. השאר עובדים עליהם.

30:10 דובר 8 וואו.

30:10 דובר 2 מדובר באמת ב-ב-ב-בנקודה מאוד מאוד קשה להשגחה, הרבה יותר מבשר ומעופות ומה שאתה-- ומאפייה ומה שאתה חושב. זה אותו דבר בגלידות, אותו דבר בעוגות, ב-ב-בלחם יש לך היום שלושים ארבעים חומרי גלם. הדבר מגיע ממקום אחר.

30:33 דובר 8 אז איך באמת?

30:33 דובר 2 ככל שהתעשייה מתפתחת, ה-השאלות יותר קשות. אני רוצה לתת לך דווקא דוגמה ממשהו שהוא נראה מאוד מאוד פשוט. השגחה היא לא רק על החומר גלם, היא גם צריכה להיות על המפעל איפה שמייצרים אותו. ולמה אני אומר את זה? לפעמים אני פוגש אנשים והם לוקחים, "אה, זה טבעי, זה הכל טבעי".

31:05 דובר 8 כאילו על איזה מוצר שהכל טבעי.

31:07 דובר 2 אז אני רוצה לספר לך שתי סיפורים. שלחו אותי להשגיח במפעל שעושה מיץ לימון טבעי. מיץ לימון טבעי, זה אורזים את זה בבקבוקים כמו לימון כזה ומוכרים את זה טבעי מאה אחוז, מגיע ממזרח אירופה. צריך השגחה?

31:26 דובר 8 לימון לא.

31:26 דובר 2 לא.

31:27 דובר 8 לימון לא צריך.

31:27 דובר 2 חוץ לארץ אין תרומות ומעשרות, אין שמיטה, אין שום דבר, לא, נאכל חי, אין פה בישול, אין פשוט שום דבר, לא. סוחטים, עובר פסטור ונארז. ואם יש על זה רבנות אז בטח אין בעיה.

31:44 דובר 8 כן.

31:44 דובר 2 נסעתי לחו"ל ואמרו לי תעשה ביקורת שעה, שעתיים שנתית כזאת במפעל. ומה אני רואה שאני בא לשמה? לפעמים שאתה טס ל... טס ליעד, יש לך סייעתא דשמיא, לפעמים שאתה בדיוק נופל ברגע הנכון. המפעל מאוד עסוק, מאוד מאוד עסוק, יש לו המון הזמנות ואין לו זמן לארוז את ה-, את הלימון הזה במפעל. אז מה הוא עושה? סוחט את הלימונים אצלו, מפסטר אותו ומעביר אותו למכלי נירוסטה, ועם משאית של נירוסטה הוא מעביר את זה למפעל אחר שהוא יעשה את האריזה עבורו. מקובל מאוד בענף המזון להשתמש במפעלים שכעת יש להם פחות עבודה וכולי וכולי.

32:32 דובר 9 כן.

32:32 דובר 2 מה הבעיה? שהמיכלים שהוא מעביר אותם זה מיכל שלפני שנתיים העביר חלב מהרפת למחלבה. ולימון זה דבר חריף, כמו בישול.

32:46 דובר 9 אז הוא מוציא-

32:47 דובר 2 מיץ לימון חלבי.

32:51 דובר 9 והגעת וראית את ה...

32:52 דובר 2 וראיתי. תראה איך משהו שהוא טבעי. אני אספר לך עוד סיפור. שימורי טונה. אתה יודע שבתעשיית המזון לא זורקים שום דבר לפח, כל דבר עושים משהו. לכן בכל מפעל שמכבד את עצמו בסין ובתאילנד שעושים את הטונה, יש לו לידו מפעל שמייצר גם כן אוכל לחתולים, שאת כל השאריות של הטונה שנשאר במפעל מעבירים לשמה ולזה מוסיפים בשר של דבר אחר. מוסיפים לזה שרימפסים, כל מיני דברים של טריפה, מערבבים וסוגרים. אוכל לחתולים. יש בעיה?

33:33 דובר 9 לכאורה לא.

33:34 דובר 2 נכון. הבעיה שמערכת הקיטור משותפת לשני המפעלים והקיטור שעכשיו חימם את הטריפה נכנס עכשיו לבשל את הטונה. והוא עם טעם. וכשיש השגחה רצינית, וזה לא כולם, שעושים עבור הייצור עם השגחה רצינית, משביתים את המפעל של החתולים לאותו שבוע.

34:03 דובר 9 זאת אומרת בשבוע שייצרו את הטונה כשרות.

34:06 דובר 2 הכשרות למהדרין, המפעל של החתולים סגור.

34:09 דובר 9 רגע, אז אני, כל הכשרויות, אה, בד"צ לנדא, הכשרויות היותר, אה, שהן לא קהילתיות, לא כמו-

34:14 דובר 2 הרציניות.

34:15 דובר 9 הרציניות.

34:16 דובר 2 לא, לא כולם.

34:16 דובר 9 כמה כאלה יש בארץ?

34:18 דובר 2 עכשיו תראה.

34:19 דובר 9 מה?

34:20 דובר 2 אני לא רוצה עכשיו לעמוד פה עם רשימה של הכשרות, אה.

34:24 דובר 9 לתת, אה.

34:25 דובר 2 ציונים.

34:26 דובר 9 דין וחשבון, כן.

34:27 דובר 2 אבל בוא נדבר מה אנחנו מצפים ואיך אנחנו רואים מה זה מערכת כשרות.

34:32 דובר 9 אהמ.

34:33 דובר 2 אז כמו שאמרתי, מערכת כשרות חייבת להיות משהו מאוד, מאוד גדול.

34:38 דובר 9 כן, זה לא, לא משהו של בן אדם אחד כמו שתיארת.

34:40 דובר 2 אז בוא קודם כל נגיד שצריך מערכת כשרות שלידה יש מחלקת כספים שאין קשר בין אחד לשני, שלא אלו שעוסקים בכשרות מתכס-- מתעסקים גם כן בעניינים הכספיים של המערכת. זה ברור שמערכת כשרות צריכה שיהיה לה הכנסות, היא נותנת משכורות ויש הוצאות ויש לה מעבדות. יש הרבה, הרבה הוצאות בכשרות וחייב שיהיה הכנסות, אבל אסור שהמפקחים יהיה להם שיקולים כספיים ולכן המערכת של הכסף צריכה להיות נפרדת ממערכת הכשרות.

35:15 דובר 9 אהמ.

35:18 דובר 2 בראש המערכת צריכים לעמוד רבנים שהם באמת תלמידי חכמים ומתמצאים בתעשיית המזון. אני נתקל ברבנים שמתעסקים בכל מיני שאלות כשרותיות והם לא מבינים את השטח. הם לא יודעים איך מתבצע הדברים בשטח והפסקים שלהם לפעמים קצת, אה, מביישים.

35:43 דובר 9 זאת אומרת הוא, הוא למד את זה אבל הוא לא מחובר ב-ב-ברמה של ה...

35:46 דובר 2 הוא למד את התאוריה. הוא לא למד מעשי. אחד שלמד רק תאוריה יכול לנהוג?

35:50 דובר 9 לא.

35:51 דובר 2 צריכים ללמוד את המעשי.

35:51 דובר 9 יכול, יש לזה משמעות.

35:52 דובר 2 להבין, להבין מה זה קיטור, מה זה בישולים, איך מכשירים מכונות בסדר גודל, אם אפשר להכשיר או לא להכשיר. צריך להבין מה זה תעשייה, מה זה מפעל. אנחנו הולכים למפעל של שבע, שמונה אלף פועלים. זה לא שאתה-- צריך להבין כל צינור מה המשמעות שמה. אנחנו צריכים להבין שבראש המערכת צריכים להיות רבנים עם הרבה הרבה ניסיון בתחום הזה, שכל שאלה מובאת להם להכרעה והם מחליטים. והרבנים זה העבודה שלהם. אין להם דברים אחרים לעשות בחיים. זה העבודה שלהם. ותחת הרבנים.

36:32 דובר 10 לפעמים אותם רבנים יצטרכו לנסוע למקומות, לראות אותם.

36:35 דובר 2 ברור, איך הם ידעו?

36:37 דובר 10 מה זה לטוס למפעלים בכל העולם?

36:39 דובר 2 ברור. הרב לוי היה מבוגר מאוד וכיתת רגליו בסין, והפיליפינים ובתאילנד.

36:48 דובר 10 וואו.

36:50 דובר 2 מתחת לאותו גוף רבני צריך להיות שני אשכולות. אחד מטה של אנשי מקצוע, כל אחד בתחומו. צריך שיהיה אגרונום שיודע לפקח על נושא של השדות והגידולים. צריך שיהיה אחד שהוא מומחה למצוות התלויות בארץ. כן, בעדה החרדית זה מישהו משלנו, חב"דיק. כן, צריך שיהיה מומחה לשחיטה. צריך שיהיה מומחה לדגים, מומחה לתולעים, מומחה לחומרי גלם. כל דבר כזה צריך להיות בן אדם שהוא מומחה לזה, שרק זה המומחיות שלו.

37:33 דובר 10 ברמה ההלכתית והמקצועית.

37:34 דובר 2 הלכתית ומקצועית, כדי שהוא יביא לרבנים את השאלה בצורה מקצועית והלכתית, ידע להביא אותה למקום שהם צריכים להחליט בו. זה שכל אחד חייב שיהיה לו.

37:49 דובר 10 רבנים, אנשי מקצוע בתחומם.

37:50 דובר 2 בתחומם. ויותר מזה, צריך שיהיה מפקח ארצי על כל גוף הכשרות. המפקח הזה אסור לו לקבל את השכר שלו לפי מספר העסקים שיש להם כשרות. זאת אומרת, אם קובעים לו שכר, נגיד סתם אני אומר עשרים אלף שקל בחודש, אם יש שני עסקים לכשרות, חמשת אלפים עסקים, הוא יקבל אותם עשרים אלף שקל. כדי שלא יהיה מצב שאם הוא מחליט להוריד כשרות מאיזה מקום בגלל שהוא לא התנהג כמו שצריך, זה פוגע לו בכסף. שלא יהיה בכלל שיקול כספי בכל העניין הזה של קבלת ההחלטות. אותו דבר כל אנשי המקצוע שאנחנו אמרנו מקבלים משכורת חודשית.

38:45 דובר 10 שהיא לא קשורה.

38:45 דובר 2 היא לא קשורה. אני הייתי מנהל מחלקת כשרות טהרת הדגים בעדה החרדית במשך חמש שנים.

38:51 דובר 10 בעצם היית הרב המומחה לאותו דבר.

38:53 דובר 2 כן.

38:53 דובר 10 וואו.

38:55 דובר 2 וזה לא היה משנה כמה יבואנים אני עובד וכמה חנויות דגים יש. המשכורת שלי הייתה חודשית, אותו דבר. הורדתי כשרות למקומות, הוספתי, זה לא שינה בשום דבר. השיקול הכספי הוא לא שיקול פה בכלל.

39:10 דובר 10 שלא יהיה, שלא יפריע.

39:13 דובר 2 אותו גוף כשרות צריך להחזיק מעבדה, מעבדה רצינית לתולעים, שיכול לבדוק את הירק אם הוא יכול לאשר אותו, לא לאשר אותו, לבדוק את הדגים אם יש להם תולעים. צריך מעבדה רצינית. כשאני בא ואומר לך, אז איזה כשרות אני יכול? אתה צריך לבדוק לאיזה כשרות יש את התנאים שאני אמרתי.

39:38 דובר 10 שהכסף מופרד מה, מה.

39:41 דובר 2 בדיוק. יש הרבה גופי כשרות, גם בארץ וגם בעולם, שהרב המכשיר הוא גם כן זה שנותן את הכסף, והוא גם כן זה שנוסע, וזה שפוסק וזה שהולך וזה שמבין, הוא הכל. אספר לך סיפור אישי. לפני כמה שנים קרוב משפחה שלי, סטודנט למשפטים, למד בישיבת חברון, היהודי.

40:12 דובר 10 לא שם.

40:14 דובר 2 תשמע אהרן, בפסח אני באיטליה. מה פירוש? איזה יזם לקח אותי שאני אהיה משגיח כשרות של המלון לפסח. אני אומר לו, אני לא זוכר שפעם דיברנו על הכשרות. שאתה מבין בכשרות? מה זה מבין כשרות? אתה חייב להביא בשרי. שם מנייה, כסף על כל ה... כל המטבח. כל המטבח. מחממים את זה כמה שמתחמם וזה כאילו מה? מה? אני לא יודע מה אמא שלי עושה בבית, מה כאילו אני היום נולדתי? הייתי בהלם. הייתי בחרדה, הלם. אמרתי לו, תגיד לי, אתה יודע איך משגיחים? אתה יודע מה זה מטבח מוסדי? אתה יודע מה זה הטמנה בשבת? אתה יודע מה זה בישול? מה זה גויים? מה? מה זה, זה בית. טוב, אחרי שלושה ימים מתקשר. תשמע, אני במטבח. וואלה גם זה, זה, אני לא יודע איך מתחילים, איך עושים פה. אני לא מבין, אבל זה שמארגן את זה, מארגן בן אדם חרדי מבני ברק, לא? כן. הוא לא לקח איזה רב שיהיה. הוא לא לקח שום רב, לקח אותי והוא מפרסם שיש רב שנותן השגחה. התקשרתי לרב הזה, הוא אומר לי תשמע, הוא לקח שני בתי מלון ואני נמצא רק בבית מלון השני. אני לא לוקח אחריות על עוד מלון, אבל יהיו הרבה הזמנות. אז הוא שכר עוד מלון והוא לקח משגיח לשמה. אני לא קשור לזה. אז הוא פרסם אותו שהוא בכלל לא. כן. אז אני ראיתי שהולך להיות פה ששון ושמחה. אמרתי תשמע, בוא נעשה קבוצת וואטסאפ ואני מכניס מומחה לכשרות לתוך הקבוצה. תצלם כל מה שאתה רואה. תשאל כל שאלה שאתה רואה, אני אשתדל לעזור לך, וכך עשיתי. הכנסתי מומחה לתולעים והכנסתי מומחה לקיטור.

42:18 דובר 2 ומומחה לבישולים ומפקח בעל ניסיון בבתי מלון. הכנסתי את כולם לקבוצה הזו. אמרתי תשמעו, כחבר אני מבקש מכם, אני יודע, ערב פסח כולנו עסוקים בכשרות. תעזרו שיהודים לא ייכשלו. וואו. וככה זה היה, הכל התנהל דרך ה... אני רוצה להגיד לך, הגיע אחרי יומיים, עשינו דיון בינינו. אמרנו תשמעו, לפסח זה לא יהיה כשר, אבל בואו שלא יהיו טרפות שמה. זה הרמה. זה הרמה. וואו. היו שם חסידים, שטריימלך. כן, הם באו לחופשה מבחינתם. השאלות היו כל כך קשות, הבעיות היו כל כך גדולות. ביום הראשון של חול המועד אמרתי לו תשמע, יותר מזה אתה לא יכול כבר, תודיע לציבור שאתה חוזר הביתה, אתה לא יכול להשגיח שמה. זה נגמר באלימות מהמארגן. והוא הביא לשם מהר את רבנות צהר, כאילו אחד האנשים של צהר שהמשיך. זה בן אדם שכוס מים מינרלים אי אפשר לשתות. המשיך את ההשגחה שמה. מישהו שמאוד מקל, מאוד ב... מקל ברמה של מים מינרלים לא הייתי שותה. וואו. אז כשאתה אומר גוף כשרות, אני רואה כל הזמן פרסומות, אנשי נושאים, הרב הזה, הרב הזה, הרב הזה. מה לא, יש כל כך הרבה שאלות. אתה יודע, אני שלושים וחמש שנה בהשגחה. הייתי בארבעים ושבע מדינות בהשגחה ומאות מפעלים בעולם. אתה יודע כמה מבקשים ממני לתת השגחה על בתי מלון? אני לא מעז ללכת. אני מפחד. אתה יודע בכשרות, אתה יודע ליל שבת כמה יש? אני נכנסתי פעם לעשות ביקורת באיזה אולם בשבת ואני רואה את הגוי שופך רוטב על העופות בארון חימום. אני שואל את המשגיח, תגיד לי הרוטב הזה מבושל? בישלו אותו כבר? אמרתי לו, עכשיו הוא הולך לבשל את העופות עם הרוטב.

44:32 דובר 11 כל כך הרבה פרטים.

44:34 דובר 2 יש כל כך הרבה פרטים, כל כך הרבה שאלות ואתה רואה חותמות של אנשים בעיתונים על חופשות וכולי וכולי. צריך לדעת שיש גופי כשרות מקצועיים שזה העבודה שלהם, שהם צריכים את כל הדבר הזה שנקרא גוף כשרות. לפני עשרים וחמש שנה פנו אליי מהרבנות הראשית לישראל שיש שמועות על איזה גוף כשרות בדרום אמריקה שמביא הרבה הרבה מוצרים לישראל.

45:09 דובר 11 מה זה אומר זה? הוא נותן כשרות שם והכשרות סומכות עליו, על הכשרות.

45:13 דובר 2 הרבנות הראשית סומכת עליו ויש לו שם יידישאי, חותמת משכנעת מאוד. באמת. הציבור היה אוכל את זה ושלחו אותי טיסה למדינה הזו ותבדוק את הכשרות אם היא באמת ראויה. ונסעתי לשמה, אף אחד לא ידע למה באתי. נסעתי לשם שלושה חודשים. חודש הראשון הסתובבתי סתם להריח, לדבר, לשמוע, לראות.

45:42 דובר 11 במפעלים ובאופן כללי.

45:44 דובר 2 גם במפעלים הייתי, גם במפעלים הייתי. ואני אומר לך שיהודי חרדי היה אוכל את הכשרות הזאת רק בגלל השם שלו, היידישאי והחותמת היפה שהוא עשה, ואני אומר לך שיש שם איסורים של בשר וחלב.

45:59 דובר 11 בדברים שהוא נתן להם כשרות.

46:00 דובר 2 אחרי חודשיים שישבתי, אחרי חודש שישבתי שמה, אז באתי אליו, ואז נודע לו שבאתי לבדוק אותו. הוא נתן לי רשימה של שלושת אלפים מוצרים שהוא עושה רשימה, ליסט כזה, שהקהילה באותה מדינה יכולה לאכול ללא שום פקפוק. זאת אומרת, כשאני בדקתי, זה מדובר במשהו כמו שש מאות מפעלים. עכשיו, באותה מדינה זה לא כמו פה. אתה נוסע פה לאזור תעשייה שלך, צורך של עשרים מפעלים. אתה נכנס שם, כל מפעל זה יום.

46:33 דובר 11 כן, זה פה, זה שם.

46:34 דובר 2 בדיוק, יש נסיעות. אמרתי, שמע, לפי הרשימה, הרי ביום שישי אתה לא עובד, נכון? בשבת אני מקווה שאתה לא עובד. ביום ראשון המפעלים סגורים. נשאר לך שלושה ימים בשבוע לנסוע. כמה משגיחים יש לך? אומר, לא, אני המשגיח. הבן שלי לפעמים עוזר לי. לפי החשבון שלי אתה נמצא פעם בשנתיים במפעל. מזה אתה רוצה שכולם יאכלו? הלכתי לכמה מפעלים שמה, הספקתי להיות בארבעה־חמישה מפעלים שלו. חזרתי לארץ, פסלתי אותו. הרבה שנים היה אסור לו להביא לארץ סחורה, וסידרנו שם השגחה אחרת. הבאנו מ--, הבאנו מכל היצה אנשים משם שעשו השגחה, ובנינו שם השגחה אחרת.

47:30 דובר 11 מהסיבובים האלה יצא לך בטח לפגוש המון שלוחים.

47:33 דובר 2 נכון.

47:35 דובר 11 ודוק שזה.

47:36 דובר 2 אני גם עזרתי לבנות בית חב"ד באילינוי.

47:38 דובר 11 כן. איפה, בשיקגו?

47:40 דובר 2 ליד שיקגו.

47:41 דובר 11 אה? אז באמת אם תוכל קצת לספר על זה, על החוויות האלה עם ה-- אתה מגיע לחורים, נראה לי, בכל העולם, וגם קצת לספר על האתגרים ששלוחים הביאו לך. כאילו, אתגרים כשרותיים שיצא לך להתעסק איתם עם שלוחים.

47:56 דובר 2 אז אני רוצה לתת קודם כול הקדמה, והקדמה מאוד מאוד חשובה. מה תפקידו של השליח למקום שהוא נוסע? ופה אנחנו צריכים לחלק את השלוחים לשתי קטגוריות.

48:14 דובר 11 כרגיל אנחנו מפצלים פה את ה...

48:15 דובר 2 נכון. הרי יש הבדל בין שליח של הרבי שנמצא בירושלים לשליח של הרבי שנמצא במרוקו. נכון?

48:28 דובר 11 כן.

48:28 דובר 2 יש הבדל בין שליח שגר בצפת לשליח שגר בבלגיה, באיזשהו כפר נידח. שליח שנמצא בירושלים או בבני ברק לא מתעסק בכשרות.

48:45 דובר 11 כן, הוא מתעסק בהפצת המעיינות.

48:47 דובר 2 כן, כשרות היא מחוץ לתחום שלו. הוא רב בני ברק? הוא יכול להיות הרב לנדא? כל, אין, אין יהודי שזה, שאין לו בעיה להשיג, אה, בכשרות. זה לא, זה לא הנקודה.

48:59 דובר 11 זו לא השליחות.

49:00 דובר 2 יפה. הוא יפיץ, אה, ל-ל-- תפילין ונרות של שבת. יש לו מספיק, אה, עוד, עוד מה לעשות חוץ מהכשרות. שליח ש-שנמצא בארצות הברית אפילו, אין לו אתגרי כשרות גדולים. למה? הוא מתקשר לחבר שלו שגר בניו יורק ואומר לו, "תשמע, תעמיס לי כך וכך קרטונים של בקר", ככה וזה. ומעלים על משאית והיא באה אליו. אבל יש מקומות שקשה להשיג חומרי גלם, ואני הייתי בכאלו מקומות. עכשיו בוא נצלול לאיזושהי עיירה באיזשהו מקום. בעיירה הזו יש אוניברסיטה. באוניברסיטה הזו נמצאים שלוש מאות יהודים.

49:51 דובר 11 שבאים ללמוד את זה.

49:52 דובר 2 באים. חמש שנים, שש שנים, באים ללמוד. הסטודנטים האלו הולכים לצום שש שנים?

50:00 דובר 11 לא, הם הולכים לאכול.

50:02 דובר 2 הם הולכים לאכול מה שיש. ועכשיו התפקיד של השליח לגרום להם לאכול אוכל כשר. כדי שהם יאכלו אוכל כשר זה צריך לגרות אותם. זה צריך להיראות טוב, לא פחות מהאוכל שיש לו בשוק. נכון?

50:21 דובר 11 כן.

50:24 דובר 2 השליח עצמו, שהוא, עד שהוא יבנה לו מערכת, הוא יסתפק במנה חמה ובקופסת שימורים של טונה שישלחו לו מהארץ וכל מיני כאלו דברים. אני רוצה להגיד לכם שאני ראיתי שליחים של חב"ד עם מסירות נפש אדירה. אנחנו לא מבינים לפעמים מה זה מסירות נפש של שליח. הוא מוותר על אירועים משפחתיים, הוא תקוע באיזה חור, הוא צריך ללמד את הבנים ואת הבנות שלו את ה, את ה, את, את, את הסדר הלימודים. הוא צריך להתחיל מאל"ף בי"ת. לכן אמרתי שאנחנו נחלק את זה בין שליח שנמצא במקום מסודר לבין במקום אחר, שזה, זה דברים אחרים לגמרי. שליח שגר בצפת לא מתעסק בחינוך של הילדים שלו, כמו כל אבא אחר.

51:07 דובר 11 כן, הוא שולח את ה...

51:08 דובר 2 בלי... זה. והוא צריך מחר בבוקר להביא אוכל כשר לפחות במינימום. לא תמיד יש שחיטת חב"ד, אלא אם הוא עצמו ידע לשחוט. אני ראיתי את ה-- אפילו הרב בלוי מהעדה החרדית ראה את השחיטה של, של הרב, אה, וילהלם בקנדה, בתאילנד. הוא אמר שזו שחיטה לעילא ולעילא. אבל הוא צריך להתחיל להביא דברים, ולא תמיד הוא יכול להביא לשם את הכשרויות הטובות ביותר.

51:41 דובר 11 אהמ.

51:42 דובר 2 אבל כל יהודי, כל יהודי, כל נשמה של יהודי שבזכותו הוא יאכל היום צהריים משהו שהוא כשר ולא טרף, הוא הציל. הוא הציל את הנפש שלו, הוא הציל את הלב שלו. אנחנו יודעים שמאכלים, מה זה טמטום הלב. אנחנו צריכים כל נפש, וזה התפקיד שלו. תמיד שליחים אמרו לי, "אני לא פה כדי לארגן לך משגיח כשרות לאכול. אתה תסתדר, אתה, אתה לא תאכל טרף. אבל יש לי פה סטודנטים, יש לי פה מטיילים." ולכן לא כל פעם בית חב"ד הוא הפתרון לאוכל.

52:16 דובר 11 כלומר, בשביל מישהו שפה מקפיד על-

52:18 דובר 2 בדיוק.

52:18 דובר 11 בשבילנו, לבוא לבית חב"ד זה לא תמיד הפתרון.

52:20 דובר 2 נכון. הוא צריך מראש לפנות לשליח. השליח ישאל אותו, "אתה מאנ"ש? אתה משלנו?" ואז הוא ידע שהבן אדם הזה מקפיד ויידע להגיד לו, תשמע, את זה אתה יכול לאכול, את זה... אני לא הסתדרתי עם זה. זה לא אומר שמפני שזה מבית חב"ד זה כבר יש לו סטמפל שהוא יכול לאכול אותו. צריך להבין את זה. גם, גם רשימות למיניהם זה נעשה ליהודים.

52:47 דובר 11 זה אומר שאני טס, בוא נגיד, לאירופה. אני מקווה שיש רשימות שרצות בוואטסאפ או משהו, כל ה-

52:51 דובר 2 שבנו את האו־קיי ואת האו־יו בארצות הברית, הרי לא בנו את זה בשביל, בשביל האנשים שלנו. בנו את זה בשביל יהודים אמריקאים, בשביל להציל אותם. האדמו"ר מבובוב, אני חסיד בובוב. האדמו"ר מבובוב שהגיע מפולין אחרי המלחמה לארצות הברית, אז היה מחנה ששם קלט את כולם במנהטן, באיסט סייד. כולם הגיעו לאיסט סייד במנהטן. בשבת הראשונה שאדמו"ר מבובוב הלך ברחוב, הוא ראה בית כנסת וישבו שם יהודים והניחו תפילין בשבת. שבת, הוא רואה בית כנסת מלא, כל היהודים מתפללים עם תפילין. זה היה מאוד משונה. כאילו, אם אתם רפורמים, אני יודע, אפילו ביום חול אל תניחו תפילין. אבל כאילו מה זה לעמוד בשבת ולהניח תפילין? אז, אז, אז הוא לא התאפק ונכנס לבית הכנסת והלך שם. ראה שבן אדם ככה נראה חשוב. שאל אותו, תגיד לי, מה?

53:40 דובר 11 מה קורה פה?

53:41 דובר 2 מה תפילין פה עכשיו? אומר, תשמע, אנחנו באמריקה, אנחנו חייבים ללכת לעבוד בשבת. אתה יודע שבשנות הארבעים מי שלא עבד באמריקה בשבת לא היה לו עבודה, לא היה לו מה לאכול. אנחנו חייבים לעבוד בשבת, אז אין לנו את האות של שבת, אז לפחות שיהיה לנו את האות של תפילין. זו הייתה הרמה של היהודים בארצות הברית, ולהם בנו תוכנית של, של גוף כשרות שייתן להם אוכל. הרי כמו שאתה יודע, שר' משה פיינשטיין אחרי המלחמה התיר אבקת חלב נוכרי, שאנחנו מקפידים לא לאכול את זה. לא היה משהו אחר. אז מה תיתן להם? שיאכלו בכלל חלב של נוכרי? זה עוד יותר גרוע. אז לכן-

54:21 דובר 11 הרבי, הרבי הרבה פעמים, במכתבים לאנשים שאמרו שהילד לא מרגיש טוב, היה אומר לבדוק שאין-

54:28 דובר 2 לילדים.

54:28 דובר 11 כן, שאין אבקת חלב נוכרי, לבדוק שאין.

54:31 דובר 2 לילדים. מבוגרים בכלל אפילו לא הייתה שאלה. אז, אז, אז, אז, אז אנחנו צריכים להבין שהגופי כשרות הפשוטים האלו בארצות הנכר קודם כול נבנו להציל יהודים. לפני שזה נעשה על מנת לתת השגחה. אנחנו יהודים יראי שמיים ורציניים, שאנחנו מקפידים על טמטום הלב, על הנשמה שאנחנו רוצים שיהיה לנו. הרי למה אוכלים כשרות? למה צריך כשר בכלל? הקדוש ברוך הוא נתן לנו סימן. הקדוש ברוך הוא אמר לנו למה צריך כשר. הקדוש ברוך הוא אמר שמי שלא יאכל כשר זה מטמטם לו את הלב. מה פירוש טמטום הלב? אתה אומר טמטום הלב. יש הרבה אנשים שמתבטאים: העיקר הלב. הלב שלי הוא יהודי. הכול, הכול, הכול, הכול הלב.

55:24 דובר 11 כן, מצוות מעשיות, זה העיקר זה בלב.

55:27 דובר 2 הלב, הלב. אני פעם ראיתי בעבודה איזה יהודי בן ארבעים חילוני קיבל התקף לב. הלכתי לבקר אותו. אני לא יודע למה, למה הקדוש ברוך הוא נתן לי כזה עונש שאני כבר בגיל ארבעים קיבלתי התקף לב. אמרתי לו, תשמע, זה לא הקדוש ברוך הוא, זה אתה. אם כל המצוות העמסת לך על הלב, הלב לא יכול לשרוד את זה. אני, אני יש לי מצוות על היד, על הראש, בארנק יש, יש הרבה מצוות. אני מחלק את זה. אתה הכול, הכול, הכול העמסת לך על הלב. הלב לא עמד בזה. אני רואה שני יהודים נראים אותו דבר. למדו באותה ישיבה, היו באותה קבוצה אפילו, הכול אותו דבר. על אחד אתה רואה, נכנס לבית המדרש, לבית כנסת עם ברען, להבה. איך הוא רץ למקווה? איך הוא טובל? איך, איך הוא ניגש לתפילה? איך, איך הוא לא, הוא לא, לא הולך לפני שהוא, הוא פתח ספר חסידות. אתה רואה ברען, ברען. אתה רואה אותו אחד נראה אותו דבר בקרירות. איך פעם מישהו אמר לי, יש אנשים שקמים, קמים בבוקר, מודים לקדוש ברוך הוא שנתן להם את התרי"ג מצוות. מודים כל רגע, מי המועד אידיאלי, כל רגע יש לו.

56:47 דובר 12 ממש מרגיש את זה עליהם.

56:49 דובר 2 ויש כאלו שקמים בבוקר עם תרי"ג בעיות. כל דבר צריך לעשות, אוי אוי, עכשיו צריך להתפלל. אוי, עכשיו זה קשה. מה ההבדל ביניהם? זה טמטום הלב. כשאתה משגיח על הלב, יש לך ברען במצוות. כשאתה רואה מישהו עם קרירות, תדע לך שהקרירות הזו באה מקרירות בכשרות. זה כתוב בתורה. זה לא, זה לא המצאות. ולכן אנחנו, כשאנחנו ניגשים לאוכל, הראייה שלנו צריכה לדעת איך אנחנו מתחזקים את המנוע שלנו. זה בן אדם קונה אוטו יקר והיצרן אומר לו, אתה כל עשרת אלפים שקל, כל עשרת אלפים קילומטר צריך לשים שמן מסוים יקר. הוא ישים שמן אחר?

57:45 דובר 12 לא.

57:45 דובר 2 אבל לא, למה היצרן אמר דווקא השמן הזה? הוא לא שואל, הוא לא יודע. כך כתוב בספר של הרכב. זה מה שהוא שם. הוא רוצה שהמנוע יעמוד שנים רבות, שלא ישים זיופים. הקדוש ברוך הוא אמר: זה מתחזק את המנוע. הלב שלך מתוחזק מאוכל כשר. ככל שתשביח אותו, המנוע ייתן לך ביצועים יותר טובים. וזה שאתה נכנס לבית כנסת, תראה על יהודי, תגיד זה מקפיד בכשרות מאוד, זה לא פחות מקפיד. הכול תראה איך הוא ניגש לשולחן עם הסידור.

58:21 דובר 12 מה, מה אחריות.

58:22 דובר 2 בדיוק.

58:23 דובר 12 כן. אז היינו בשלוחים.

58:27 דובר 2 כן.

58:28 דובר 12 אז, אז דיברנו על זה שיש את הרשימות. יש כאלה שלפעמים אתה טס למקום, מביאים לך רשימה בוואטסאפ.

58:35 דובר 2 אז אתה צריך לדעת מול השליח מה ברשימה הוא באמת ברמה שלך ומה לא. אתה לא יכול להתחבר לקהילה המקומית שם ולהגיד, הנה אני בחב"ד. צריך לדעת כל דבר מה באמת מתאים לרמה שלך ומה ש...

58:51 דובר 12 כמו שאמרת בהתחלה, שהרב התפקיד שלו להתאים את ה, את עצמו ל...

58:56 דובר 2 הוא צריך להיות כל הזמן ברמה של עלייה, וזה מה שהשלוחים עושים. הם כל שנה ושנה מעלים את הרמה שלהם, אבל זה לא ביום אחד. הוא יכול להתנהל עם ה, עם מה שיש לו סביבו, אבל הוא לא מסתכל על המטייל שמגיע מבחוץ. הוא מסתכל על הסטודנטים שנמצאים: איך אני אעלה אותם? הנה עשיתי, הדלקתי נרות חנוכה איתם, קראתי שמה קריאת מגילה.

59:20 דובר 12 אז בכשרות מה זה הבסיסי ששלוחים עושים בדרך כלל?

59:24 דובר 2 דבר ראשון, לא לעבור על ההלכה. קודם כול נתחיל עם ההלכה. אחר כך יש לנו כל מיני דברים, עניינים שהתקבלו אחר כך, כל מיני דברים אחרים, זה עושה בשלב שני. קודם כול לא לעבור על ההלכה, ברור. הוא לא הולך להתיר נבלות טריפות, כן? קודם כול ההלכה, אבל יש היתרים, יש כל מיני היתרים. בבישול יש, יש כל מיני היתרים. אז הוא צריך להגיע למצב שהוא, שהוא מעלים בקודש, אבל לא תמיד זה מתאים לנו.

59:55 דובר 12 יש שלוחים מתקשרים להתייעץ איתך בהרבה דברים?

59:57 דובר 2 כל הזמן. יש לנו קבוצת וואטסאפ של השלוחים עם מומחי כשרות, ועולות שאלות על חומרי גלם ועל כל מיני דברים, לדעת מה אפשר להתיר ומה אי אפשר להתיר. שאלות בדגים, שאלות, אנחנו נקבל רשימות של כל אחד שמגיע למקום, רשימות דגים שיש לו, ואני צריך להסביר לו איך לבדוק קשקשים ומה יש קשקשים, מה אין קשקשים, מה הוא דג טהור, לא דג טהור. אני רוצה לספר לך סיפור. סיפור שחצה יבשות. יש דג שנקרא קינג קליפ, ככה הוא נקרא.

1:00:35 דובר 3 קינג קליפ?

1:00:36 דובר 2 כן, זה השם של הדג. ובדרום אפריקה רגילים לאכול את הדג הזה. אוכלים אותו.

1:00:47 דובר 3 כן, הוא גדל, הוא בעיקר שם נמצא? כאילו.

1:00:50 דובר 2 לא, אבל שמה יש אותו הרבה ואוכלים אותו, והם יום אחד החליטו שהם רוצים לפתוח כולל רציני בדרום אפריקה, והם הביאו מדרום אמריקה, הם הביאו מדרום אמריקה ראש כולל שיחזק, שיבנה את הכולל. יהודי, תלמיד חכם גדול. בדרום אמריקה יש דג שנקרא קינג קליפ וידוע כדג טמא ואסור לאכול אותו, והוא הולך בשבוע הראשון, אה, לקנות אוכל לשבת. נכנס לחנות דגים, הוא רואה שמוכרים דגי קינג קליפ. אומר: ריבונו של עולם, כמה מרצים יש באפריקה? מה? ידוע! זה דג טמא. והוא ישר התחיל לדבר עם הקהילה, וכדרכם של יהודים היה חצי חצי, חצי כשר, חצי לא כשר. ומודעות ופשקווילים ואתה יודע, סוגרים כביש ארבע באפריקה. בקיצור, נהיה ששון ושמחה.

1:01:51 דובר 3 כן.

1:01:53 דובר 2 ראשי הקהילה ראו שהם מביאים ראש כולל לחזק את הקהילה, בינתיים נהיה בקהילה מחלוקת, נהיה הפוך ממה שהם רצו. קראו לו, אמרו: תשמע, אנחנו מבקשים ממך, תחזור. זה לא מה שרצינו. והוא חזר.

1:02:12 דובר 3 חזר לדרום אמריקה.

1:02:15 דובר 2 כן. נכנס לחנות וקנה שמה דג קינג קליפ, שם בתוך ארגז קלקר כזה, קלקר כזה, נסע עם זה לבני ברק. בא לביתו של הרב ניסים קרליץ, שהיה מגדולי הדיינים בבני ברק, ומביא לו את הדג ואומר: תשמע, הם באפריקה אוכלים את זה, זה דג טמא. עכשיו, דג, לבדוק אם הוא טמא או לא טמא זה הכי קל.

1:02:38 דובר 3 כן, קשקשים.

1:02:39 דובר 2 מה אתה עכשיו לדרוש? מי שחט, לא שחט? אתה לוקח או סרגל או סכין, מעביר מהזנב, מעביר אותו לכל האורך ומסתכל. אתה רואה קשקשים? לא רואה קשקשים? אין פה...

1:02:51 דובר 3 כן, זה לא מורכב.

1:02:53 דובר 2 ובאמת בדקו והפכו את הדג, אין קשקשים. אז הוא הוציא מכתב, הרב ניסים קרליץ, שהדג הזה טמא. ובארץ מכרו קינג קליפ מדרום אפריקה, ויצאו מודעות בארץ לאסוף את הדגים ולהשמיד אותם, ושלחו את המכתב של הרב ניסים קרליץ לאפריקה, והחצי שהיו עם הראש כולל עשו מזה מודעות ענק. כל ערב שבת, כל אפריקה, שהדג הזה טמא. אז הקהילה הייתה בהלם. הלכו, קנו דגים, שמו את זה בתוך צידנית, נסעו לבני ברק.

1:03:28 דובר 3 לבני ברק, הגיעו ל-

1:03:29 דובר 2 הביאו את זה, שמו את הדג, לקחו סכין, יש קשקשים. לא, זה טהור. אולי הקשקשים נפלו לו בים הקודם? אז הוא ביקש עוד פתק לכתוב, וכבר נהיה בלבול ואז קראו לי. אז אני אומר: רבותיי, זה הדג היחיד שיש שני דגים אחרים עם אותו שם.

1:03:52 דובר 3 מכל עולם.

1:03:53 דובר 2 מכל השישים אלף סוגי דגים שאוכלים, זה הדג היחיד שזה שני דגים אחרים, אחד עם קשקשים ואחד בלי קשקשים. הבאתי את הספרים, יש לי ספרים של כל הדגים בעולם והראיתי להם על המפה שמצוין בספר את הדג עם הקשקשים, דגים באפריקה, יש מפה. את הדג בלי הקשקשים בדרום אמריקה, יש דגים אחרים. זה באמת טהור, זה טמא. עכשיו אני שואל אותך שאלה. סוחר, איש עסקים מאפריקה שהיה נוסע עכשיו לדרום אמריקה, היה נכנס לחנות, קונה קינג קליפ או לא?

1:04:30 דובר 4 סוחר?

1:04:31 דובר 2 כן, סתם בן אדם, איש עסקים.

1:04:34 דובר 4 הוא היה קונה.

1:04:35 דובר 2 נכון, הוא יודע שקינג קליפ זה טהור.

1:04:37 דובר 4 כן, הוא צורך את זה כל הזמן.

1:04:38 דובר 2 הוא לא היה חושב שזה דג אחר והיה אוכל דג טריף, דג טמא.

1:04:44 דובר 4 אהמ.

1:04:45 דובר 2 פה בארץ מכרו פילה דג טונה, היה כתוב על זה טונה לבנה וזה דג שהוא בכלל בלו מרלין. זה שאלה-- זה דג שיש לו ספק אם הוא, הוא בכלל דג טהור. צריך לדעת גם בדברים שאנחנו חושבים שאין שום בעיה, רואים את זה.

1:05:07 דובר 4 שזה פשוט.

1:05:09 דובר 2 צריך לדעת שצריך להסתכל שיש חותמת כשרות רצינית שבודקת את זה.

1:05:16 דובר 4 כן, וכשמדברים על שלוחים, מה, מה, מה הדבר המרכזי ששלוחים כשמתחילים, מגיעים למקום חדש, מתעסקים בו בעיקר ברמה הכשרותית? אז אני יודע ששחיטה הם עושים לרוב או מייבאים מאזור קרוב, אבל שלוחים במקומות נידחים, מה אתה חווה, האתגרים המרכזיים?

1:05:33 דובר 2 האתגר הכי גדול לשליח-

1:05:35 דובר 4 כן.

1:05:36 דובר 2 זה דווקא להביא חלב.

1:05:39 דובר 4 חלב.

1:05:39 דובר 2 חלב, חלב וגבינות זה האתגר הכי גדול, בגלל שבשר קפוא תמיד אפשר לשלוח לו מאיזה מקום. אני אומר לך, כשהייתי משגיח כשרות, כשהייתי טס, היה תקופות שהייתי טס כל שבוע לתאילנד וסין. תמיד היה לי שתי מזוודות מלאות שימורים ואוכל לבית חב"ד. קטשופים, תמציות, רטבים. תמיד הייתי מביא. כל משגיח נוסע לבית חב"ד, נוסע. הקבועים שיודעים לוקחים לבית חב"ד כאלו דברים. האתגר הכי גדול זה חלב ומוצרי חלב.

1:06:14 דובר 4 למה?

1:06:14 דובר 2 בגלל שפה אתה צריך להשיג רפת שתסכים לעשות לך ולשים בחור שיעשה, שיהיה שמה כל הזמן, שיהיה חלב ישראל. צריך לטפל בניתוחים של הפרות, שזה סיפור בפני עצמו. צריך אחר כך להשגיח לאיזה מחלבה זה נוסע ושתהיה מחלבה רק שלך. לא להתערבב עם חלב אחר, זה מאוד מאתגר, ולעשות גבינות זה פרויקט. אתה צריך את החומרים כדי ש-- יש בתי חב"ד שהצליחו לארגן את זה.

1:06:40 דובר 4 אה, ממש לארגן את ה...

1:06:41 דובר 2 בגלל שאמרתי לך עוד פעם, סטודנט שלא תביא לו את החלב הכשר ישתמש בחלב המקומי. הוא לא, הוא לא ידלג על זה.

1:06:49 דובר 4 וזה התפקיד של השליח.

1:06:50 דובר 2 נכון, ו-- א-אז למשל תגיד לי אם, אם, אם, אם, אם יהיה אבקת חלב לאורך תקופה, יכול להיות שהשליח יהיה, יהיה חייב לעשות את זה. עדיף אבקת חלב מאשר שלא יהיה שום דבר.

1:07:02 דובר 4 כן.

1:07:02 דובר 2 אז לכן אני אומר, אה, זה האתגר. יש-- רוב הדברים אפשר להביא ממקום אחר.

1:07:09 דובר 4 אבל האתגר המרכזי זה חלב ומוצרי חלב.

1:07:11 דובר 2 בדיוק, כל הדברים הטריים שאתה לא יכול להביא את זה שיישב, שיישב באונייה בקונטיינר.

1:07:17 דובר 4 כן.

1:07:17 דובר 2 זה אתגר מאוד גדול.

1:07:18 דובר 4 עכשיו רציתי לשאול אותך-

1:07:19 דובר 2 הדבר השני זה, זה, זה, זה, זה לעשות ל-לחמים ומאפייה.

1:07:24 דובר 4 למה? זה אפשר ב-בבית, לא?

1:07:26 דובר 2 אז אתה צריך אבל לארגן שיהיה לך קמח ותנורים. אתה לא יכול לעשות את זה בבית. אתה רוצה להביא למאה ושלוש מאות אנשים, אתה צריך שיהיה לך מיקסר גדול. זה גם אתגר.

1:07:37 דובר 4 זה-- אני יש לי גיסים שם, שלוחים באפריקה, בהודו, ופתאום אתה חושב שהדברים כאילו שפה אנחנו קונים בחנות. אתה יודע, אתה הולך, קונה, אתה לא מבין מה זה בשביל שליח שהוא מכין אירוע עם חלות, ואיך אמרת, מוצרי חלב ודברים כאלה, זה מטורף.

1:07:52 דובר 2 ה, ה, ה, הפרויקט הרי, הרי, הראשון של, של, של שליח לצד הכשרות זה עוד דברים.

1:07:57 דובר 4 כן.

1:07:57 דובר 2 זה לארגן מקווה.

1:08:00 דובר 4 מקווה, כן.

1:08:00 דובר 2 זה, זה, זה, זה, זה נושא ש-שלא פחות מהכשרות. זאת אומרת זה חייב להיות במקביל. הוא לא יכול לעשות את זה במקום זה. זאת אומרת מקווה וכשרות זה, זה ה, זה א' ב' שהוא צריך לטפל בו.

1:08:11 דובר 4 ולקיים שם חיים יהודיים כשרים.

1:08:13 דובר 2 זה יבוא.

1:08:14 דובר 4 כן.

1:08:14 דובר 2 זה יבוא. שיש מקווה, שיש טהרה, שיש אוכל כשר, זה גם טהרה. זה, זה החיים יבואו. אני אומר לך שבית חב"ד שהייתי מעורב בהקמה שלו.

1:08:23 דובר 4 כן.

1:08:23 דובר 2 אז מה שמה השליח? היה שמה מאה חמישים משפחות שהיו קשורים לקהילה הרפורמית, ותוך חמש שש שנים הוא העביר את כולם מהרפורמים אליו לקהילה, והכומר נלחם נגדו והשלטונות נלחמו. הוא, הוא יש לו בית חב"ד מפואר היום שאחד מחברי הקהילה תרם לו.

1:08:41 דובר 4 וואו.

1:08:42 דובר 2 זה ממש ניסים. אני אומר לך שהרבי היה שמה כל יום, כל יום הרבי היה שמה ועזר לו. אני אומר לך, אני אפילו לא אגיד את השם שלו. רב שמעון קדנר[?].

1:08:52 דובר 4 קדנר[?]?

1:08:53 דובר 2 כן, הוא, הוא, אני אומר לך, הוא, הוא עכשיו בדיוק החודש הזה חנך מקווה חדש מפואר של המפוארים. אני זוכר שלפני חמש עשרה שנה, פעם ראשונה שדרכתי איתו על הקרקע שמה. אם היית אומר שיש שם מקווה מפואר, הייתי חושב שאתה צריך אשפוז.

1:09:08 דובר 4 וואו, ברוך ה'.

1:09:09 דובר 2 אני אומר לך, אני הייתי בקשר יומיומי איתו. אני אומר לך שהרבי היה שמה כל יום. אין יום שהרבי לא היה שמה.

1:09:15 דובר 4 וואו, היום זה שם מקווה ו...

1:09:18 דובר 2 אתה לא מבין מה שיש שם. ויותר מזה, שם היה מפעל דגים שהיינו צריכים שיעשו השגחה. ככה התחיל כל הבית חב"ד.

1:09:29 דובר 4 בסוף רציתי לשאול איך הקשר שלך לאילינוי התחיל.

1:09:32 דובר 2 בסוף, בסוף רובשקין, שמו אותו בכלא בדיוק איפה שבנינו את הבית חב"ד. הוא היה שליח שהיה צמוד לרובשקין איזה שלוש שנים. הוא היה שליח שהיה איתו בקשר יומיומי, הבחור הזה. אז, אז שתבין, זה אני אומר לך שזה נס ש--

1:09:55 דובר 4 אתה ראית.

1:09:56 דובר 2 יום יום, יום יום היה שמה נס.

1:09:58 דובר 4 רציתי לשאול אותך, עם כל ההתקדמות של הטכנולוגיה היום, זה מגיע גם למזון. זאת אומרת, היום יש מפתחי מזון במעבדות.

1:10:05 דובר 2 נכון.

1:10:06 דובר 4 מעבר ל... לא, איך, איך ההלכה, ובניסיון שלך והידע שלך, מתמודדים? כי לא יכולים לתת כשרות למשהו, שיהיה בשר סטייק שעשו במעבדה.

1:10:17 דובר 2 אז, אז.

1:10:18 דובר 4 זה משהו שיצא לך להתעסק איתו פה ב...?

1:10:20 דובר 2 אני חושב שאני היחיד בכשרות שהכי מבין בזה ברקע. אני גם לומד את זה מבחינה מדעית, אבל אני חושב שאני היחיד. יש כמה תחומים.

1:10:33 דובר 4 חשבתי שתתחיל לחלק את זה לשתיים.

1:10:35 דובר 2 לא, זה ארבע פעמים.

1:10:36 דובר 4 ארבע.

1:10:39 דובר 2 אבל בוא ניתן הקדמה קודם כול, לפני שאנחנו עושים עם כל הסיפור הזה של ה... זה נקרא בלשון המקצועית פוד טק.

1:10:47 דובר 4 פוד טק, כן.

1:10:48 דובר 2 בוא ניתן קודם כול הקדמה קצרה. עולם המזון הולך להשתנות, כמו שאנחנו היום לא אוכלים את המזון שאבותינו אכלו. כן?

1:11:01 דובר 4 כן, כל הדברים, המטוס כאילו שטס ש...

1:11:04 דובר 2 זה לא רק תעשייה. כל מה שאתה אוכל היום, כל מה שאתה אוכל היום עבר טיפול גנטי, עגבנייה וחיטה ותפוחי אדמה. כל מה שאתה אוכל זה לא טבעי מה שיוצא מהשדה. כל דבר הטכנולוגיה שינתה אותו והיטיבה אותו לצרכים שלנו. לכן יש לנו ירקות שפעם היו רק עונתיים כל השנה. לכן פתאום הענבים יותר מתוקים ויותר שחורים. כל הדבר הזה על ידי טיפול גנטי שעשו לו. העולם עובר שינויים. קודם כול, כמה לדעתך אחוז החקלאים שיש בעולם מכלל האנושות? כמה לדעתך?

1:11:49 דובר 4 חקלאים יש.

1:11:50 דובר 2 חקלאים יש באחוזים?

1:11:52 דובר 4 וואו, שאלה, לא יודע.

1:11:53 דובר 2 שלושה אחוז.

1:11:55 דובר 4 כל העולם, שלושה אחוז מתעסקים בלייצר אוכל.

1:11:57 דובר 2 בחקלאות, וזה במגמת ירידה כל הזמן.

1:12:02 דובר 4 אתה אומר שזה הולך ל--

1:12:03 דובר 2 לרדת יותר ויותר. אם תלך פה, אנחנו נמצאים בצפון, יש פה המון המון חקלאים. אתה תראה שרוב החקלאים בני שישים ומעלה.

1:12:16 דובר 4 והילדים לא.

1:12:17 דובר 2 לא רוצים.

1:12:17 דובר 4 כן.

1:12:18 דובר 2 הוא ירוויח עשרים אלף שקל, יעבוד בשמש ובחום כל הזמן. שבעה ימים בשבוע החקלאי עובד, כולל שבתות וחגים. הוא יכול ללכת לתל אביב, לעבוד במפעל, לקבל אותה משכורת במזגן. למה שיעשה את זה? ואנחנו רואים, למה אתה חושב שכל הזמן מחירי האוכל עולים? יורדים חומרי הגלם כל הזמן.

1:12:45 דובר 4 מה הכוונה יורדים חומרי הגלם?

1:12:47 דובר 2 מגדלים פחות.

1:12:48 דובר 4 אה.

1:12:49 דובר 2 דבר שני, הטמפרטורה בכדור הארץ משתנה מאוד. מאוד קשה לגדל בשנים האחרונות. אתה יודע, למשל בחורף אומרים לך, תשמע, ירד אותו גשם השנה כמו שנה שעברה. נכון, ככה אומרים בסוף השנה?

1:13:08 דובר 4 כן.

1:13:09 דובר 2 מה לא אומרים?

1:13:11 דובר 4 כמה.

1:13:12 דובר 2 ירד בשבועיים. פעם היה לנו קצת גשם, עוד קצת גשם, עוד קצת גשם.

1:13:16 דובר 4 נכון, מאוד בשנים האחרונות.

1:13:17 דובר 2 פתאום בא לך איזה שבועיים של גשם בלי סוף. שיטפונות בכל הארץ, אנשים טובעים. זה לא טוב לחקלאות. זה לא, צריך חורף עם גשמים. גשם בבת אחת עושה קור, הורס את הפריחה וגורם לגרעינים ולזרעים, לזרעים להרקיב. צריך רוח במידה נכונה, קור במידה נכונה.

1:13:44 דובר 4 כמות גשם.

1:13:44 דובר 2 גשם בפריסה יותר רחבה, וזה משתנה כל הזמן. ואז זה גורם לנזקים אדירים בחקלאות. הילודה בעולם עולה. אנחנו רואים, אנחנו מייצרים פחות אוכל ויש דרישה יותר לאוכל. וזה מביא את העולם להבין שצריך לפתח מזון אחר ממה שאנחנו אוכלים, וצריך להתחיל לפתח מזון שהוא יהיה מיוצר במעבדה ולא בגידולי שדה.

1:14:23 דובר 4 זאת אומרת, העתיד, אתה רואה אנשים שמדברים על שכל עגלת הקניות, פירות, ירקות, מלפפונים, הכול מיוצר במעבדה, לשם זה הולך?

1:14:36 דובר 2 אם אתה שואל אותי בעוד מאה שנה מה שיהיה?

1:14:38 דובר 4 כן, פשוט עוד שנים קדימה בלי מספר.

1:14:43 דובר 2 מה שהם אומרים.

1:14:44 דובר 4 כן, מה שמי שמתעסק בזה בעולם.

1:14:49 דובר 2 עכשיו תבוא הביתה בערב. יש לך מחשב בבית. ליד המחשב יש לך מדפסת גדולה תלת־ממד. יש את השם שלך על המחשב, אתה עושה דאבל קליק עליו, והיום זה יום שלישי.

1:15:06 דובר 4 כן.

1:15:08 דובר 2 שש בערב, ארוחת ערב. אתה עושה יום שלישי דאבל קליק, ארוחת ערב דאבל קליק, וזה מדפיס לך את הארוחה.

1:15:16 דובר 4 לשם זה הולך.

1:15:17 דובר 2 לשם זה הולך. עכשיו אם היית אצל רופא בבוקר והוא אומר לך, תשמע, חסר לך B12, חסר לך B1, אז אתה לא תלך לבית המרקחת לקחת את זה. בקסטה של החומר כבר יהיה בפנים.

1:15:39 דובר 4 שולח לך את זה למחשב.

1:15:41 דובר 2 הכול בפנים. עכשיו הטכנולוגיה כבר קיימת. אני אכלתי דג שהדפיסו אותו במדפסת, והוא נראה, מריח, במראה שלו, בהרגשה שלו בפה, אותו דבר.

1:15:55 דובר 4 והוא כשר?

1:15:56 דובר 2 כן.

1:15:57 דובר 4 כי חומרי גלם כשרים.

1:15:59 דובר 2 כן. אז זה לשם מה זה הולך. אם תגיד לי אם, אם, אם זה יהיה מחר בבוקר, עוד עשר שנה.

1:16:09 דובר 4 אוקיי, זה ייקח זמן.

1:16:10 דובר 2 ייקח קצת זמן. ולמה זה לוקח זמן? כשהדפיסו את הקציצה הראשונה של הבשר, זה היה בהולנד, עלתה כל קציצה שלוש מאות אלף יורו.

1:16:27 דובר 4 מטורף.

1:16:28 דובר 2 ורוצים להגיע לחצי דולר קציצה. היום זה כבר אוחז בשלושים דולר.

1:16:37 דובר 4 אנחנו מעוד-

1:16:38 דובר 2 אז אנחנו לשם.

1:16:39 דובר 4 כן.

1:16:42 דובר 2 עכשיו, עד אז יש כל מיני ניסיונות לעשות דברים ביניים. למשל, לקחת תא גזע מפרה, זה משהו מיקרוסקופי מאוד, ושמים אותו במעבדה בציוד מיוחד והוא מתחיל להשתכפל כמו בגוף, משכפל את התאים. עשר, עשרים, ארבעים, שמונים וכך הלאה למיליארדים מיליארדים, עד שנתחיל לראות רקמות, רקמות, רקמות, רקמות. ולמעשה מעשר תאים יוכלו לתת סטייקים של בשר לכל עם ישראל כמה שנים.

1:17:22 דובר 4 וזה הכוח של לקחת את החלקיקים האלה.

1:17:25 דובר 2 ועכשיו נכנסנו לשאלה: האם זה בשרי?

1:17:29 דובר 4 זה לא בשר?

1:17:30 דובר 2 האם זה אבר מן החי?

1:17:32 דובר 4 וואי, וואי.

1:17:33 דובר 2 יש לזה גם פתרונות הלכתיים. לכל שאלה יש פתרון.

1:17:36 דובר 4 כלומר אתה מתעסק בדבר הזה, נכון?

1:17:39 דובר 2 כן.

1:17:39 דובר 4 מטורף.

1:17:39 דובר 2 עכשיו לצערי הרב יש כאלו שמתעסקים בזה והם לא מבינים את התהליכים האמיתיים, וכשלפעמים מביאים-

1:17:46 דובר 4 מה שאמרת בהתחלה, המקצועיות מאוד יחסית.

1:17:49 דובר 2 ואני אתן לך דוגמה. תראה, מביאים רבנים לכל מיני מעבדות. יש בארץ, ישראל היא מעצמה בנושא הזה של המחקר. באים הרבנים שאין להם מושג איך מעבדה מתנהלת ואיך, איך בודקים, והם מתביישים להגיד. הם ככה מסתובבים ליד המעבדה והם עושים עם הראש ככה וזה, ויוצאים ונותנים פסקים. אני אתן לך דוגמה. יש מפעל ברחובות שמייצר, אה, חזה עוף במעבדה.

1:18:18 דובר 4 והוא משווק כבר בחוץ כאילו, לאנשים?

1:18:20 דובר 2 כן. לא, זה יקר מאוד. כן. והוא לוקח את תאי הגזע מביצים. אז יש רב שאפשר למצוא את התשובה הזאת בכל מיני מקומות, שנתן תשובה ארוכה. היות וביצה זה פרווה והיא יצאה מהעוף וכולי, אין בזה שום בעיה הלכתית, אפשר לאכול את זה. תשובה מאוד מנומקת ויפה, נכון? מה הוא לא יודע? שהביצה הזאת הייתה באינקובטור כמה ימים וכבר החל להתפתח בפנים אפרוח. הרי תא, תאי גזע צריכים להוציא מבעל חי. אי אפשר לעשות את זה מביצה. ברגע שהתפתח בביצה זה כבר טרף, הביצה הזו, אז זה כבר טרף. אז כל התשובה שהוא כתב היא לא נכונה, כל הבסיס שלה לא נכון. לכן אני אומר שאתה, אתה בא לדון בזה. למה? ולכן אני כבר כמה שנים יושב ולומד את הדבר הזה באוניברסיטה כדי שאוכל עוד כמה שנים לתת הסמכה לזה. לדון בדברים אתה צריך לדעת את התהליכים. הדבר היחיד שיש כבר על המדף במחיר זול זה החלב שעושים אותו במעבדה, שהיום כבר נקרא חלב גד, של מה, של גז פרווה, שהוא בנוי מחלבונים של חלב. מזה שיכול חלבון חלב, שולחים אותו והופך אותו לפרווה, ומוכרים. זה כבר יש על המדף. יש גם דבש מעבדה.

1:19:43 דובר 4 היום זה-

1:19:43 דובר 2 שפשוט, שפשוט מכונה עושה את הפעולה של הדבורה. שמים צוף ממקום אחד ויוצא דבש מצד שני.

1:19:52 דובר 4 וזה כתוב עליהם, על המוצרים, מיוצר.

1:19:54 דובר 2 כן, מיוצר בזה. ו-ו-וכבר אני, אני במעבדות, עדיין לא בציבור, אכלתי למשל בשר בקר. כן, שהוא אמנם זה לא היה סטייק, זה היה פירורים של בשר בקר. אתה אוכל אותו ממש, אתה מרגיש בשר בקר, אתה מרגיש גם בטעם, בלשון אתה מרגיש בשר בקר. ממה זה עשוי אתה יודע?

1:20:17 דובר 4 לא.

1:20:18 דובר 2 מקליפות של בננות.

1:20:20 דובר 4 קליפות של בננות?

1:20:21 דובר 2 כן, כן.

1:20:22 דובר 4 וזה טועם כמו בשר, הכול.

1:20:25 דובר 2 מרגיש כמו בשר. יש לקנות ביצת עין בסופרים, כשר למהדרין, שזה עשוי מחלבונים של אפונה.

1:20:37 דובר 4 איזה גאולה, זה יש דברים הופכים אותה לגמרי.

1:20:40 דובר 2 בדיוק. יש נקניקיות שראיתי במעבדה, עדיין לא, לא בציבור, זה במעבדה, אבל אני אכלתי אותן והן ממש ממש טעימות כמו נקניקייה לכל דבר ועניין. שבעים אחוז מחומר הגלם זה גזר. אז-

1:20:57 דובר 4 מטורף.

1:20:57 דובר 2 כל עולם המזון הולך להשתנות.

1:20:59 דובר 4 זה שם.

1:21:00 דובר 2 פשוט לא תהיה ברירה, לא יהיה אוכל אחר. תראה, כל שנה, כל שנה המזון עולה ואנשים נופלים כבר מבחינה כלכלית בגלל שאין להם כסף, אבל אין מה לעשות, אנשים לא רוצים לעבוד בחקלאות. ולכן העולם מחפש פתרונות לדבר הזה.

1:21:16 דובר 4 אז אם עכשיו הייתי בא אליך זוג צעיר, אני עכשיו בונה את הבית שלי. אני רוצה לעשות סדר לעצמי בכל הדברים, אז ההמלצה שלך היא לחפש את ה-- אני רוצה קצת להוציא את התכל'ס ממה שדיברנו. זה לחפש גוף כשרות שהוא בנוי בצורה--

1:21:33 דובר 2 בוא נחלק את זה לשני חלקים. אני רוצה אבל שזה יהיה משהו פרקטי, כאילו לא תאכל את זה, אל תאכל את זה, אלא קצת יותר את ההבנה של הדברים ואז מזה נתקדם הלאה. זוג צעיר שבונה את הבית שלו בעיר והם בישראל, אין לו, אין לו שאלות של כשרות. הדברים מאוד מסודרים. יהודי שגר בצפת יש, יש את הרב לנדו, יש את החרדית ויש את הרב ביסטריצקי שנותן השגחה. הדברים פשוטים מאוד.

1:22:04 דובר 4 כן.

1:22:05 דובר 2 לא על זה אנחנו מדברים.

1:22:06 דובר 4 כן.

1:22:07 דובר 2 וגם לא על זוג צעיר שהולך לגור בירושלים או בבית שמש. בסדר? בוא נדבר על זוג צעיר שהולך עכשיו לגור בבית שאן. אתן דוגמה. והוא צריך לבנות לו שם את המטבח. ובסופר הוא ימצא מספיק מוצרים של העדה החרדית ורב לנדו, אבל יש דברים שהוא לא ימצא.

1:22:30 דובר 4 כן.

1:22:31 דובר 2 ופה הוא צריך לשאול את עצמו: מה אני יכול לעשות? ופה לפעמים אתה צריך במוצר מסוים לדעת שני דברים. האם יש באותו מוצר שאלות הלכתיות כבדות, או שאנחנו יודעים שהמוצר הזה הוא באמת לא בעייתי, או ש-- אבל פה אני רוצה להעיר הערה מאוד מאוד חשובה. או שאתה בונה לעצמך מה אני מצפה מגוף כשרות? ואני מציע לזוג צעיר לא לעשות את זה לבד, לבנות את זה עם מישהו שהוא מבין. ובאים אליי הרבה מכל מיני מקומות בארץ, כולל אנשים שעברו לגור באילת ובבנימינה וכל מיני מקומות. יש גם נושא של חינוך וזה משהו מאוד מאוד חשוב. שואל אותי יהודי מבת ים. יש רשת מאפיות שהיא רק אופה, היא לא, לא מייצרת, והמוצרים בפנים הם כולם באים מהעדה החרדית. כל הקרטונים שלה קפואים, מגיעים מהעדה החרדית, ויש משגיח משלנו שנמצא שם, אבל על השקיות, על השקית ועל הניירות מודפס כשרות שאנחנו לא מכניסים הביתה.

1:24:00 דובר 4 כשרות שנותנים למקום עצמו.

1:24:02 דובר 2 למקום עצמו. זה רק חותמת. המשגיח אומר לי, "אני נמצא פה, לא נכנס פה שום דבר שהוא לא עדה חרדית. יש לי תנור חלבי ותנור פרווה ומגשים כאלו, הכל מסומן." הוא שואל אותי האם זה בסדר שהוא יקנה את זה הביתה? ושקלתי ושקלתי ושקלתי. ואז תשמע: עד שהילד שלך לא בן אחד עשר, אל תקנה שם. למה? בסוף ילד, מה שהוא רואה בבית זה מה שהוא יעשה. ילד קטן בן ארבע שיראה את החותמת הזאת במטבח, לא ידע שזה מאפייה שאתה בדקת, שראית שהיה הכל זה. הוא מחר הולך עם חברים שלו לחנות: "הנה, זה אוכלים אצלנו בבית, את הממתק הזה, את הכשרות הזאת. בואו נקנה את השוקולד הזה." ילד שהוא גדול אתה יכול להסביר לו, הוא יבין: אנחנו לא אוכלים את זה, אבל אנחנו רק נמצא בגלל שאנחנו בדקנו את זה ואנחנו יודעים שזה הכל עדה חרדית ואני בקשר עם המשגיח וכולי וכולי. אני קונה את זה עם החותמת הזאתי ובלי החותמת הזאתי, זה לא מוסיף ולא מוריד, החותמת הזאת. אז אתה יכול לקנות את זה, אבל תדע לך שילד קטן רואה את הדברים אפילו שאנחנו חושבים שזה. יש סיפור ידוע מהאבי זצ"ל שפעם פגש אותו אברך ושואל אותו ברחוב: "מאיזה גיל מתחיל גיל חינוך?" ככה הוא שואל את זה. אז הרב מביא את זה, שואל אותו: "בן כמה הבן שלך?" אז הוא בן חצי שנה. כבר איחרת.

1:25:41 דובר 4 מאוחר מדי.

1:25:41 דובר 2 אנחנו צריכים לדעת ש־ש־ש־הדוגמה, איך שאנחנו מביאים הביתה, זה מה שיהיה. אי אפשר אחר כך לחפש תירוצים.

1:25:50 דובר 4 אהמ, אמן.

1:25:54 דובר 2 אני נשאל הרבה על אנשים שנוסעים לארצות הברית. כן, כל הזמן נוסעים, נוסעים.

1:26:03 דובר 4 עוד מעט פורים, תעשו מתשרי כל החבר'ה.

1:26:05 דובר 2 כן, עושים תשרי, יש כאילו בחורים שעושים לי קבוצה לשנה וכולי וכולי. מה לאכול?

1:26:12 דובר 4 כן, שם זה עולם אחר לגמרי בכשרות.

1:26:15 דובר 2 צריך לדעת שבחוץ לארץ תשעים אחוז מהכשרויות הטובות-- לא תשעים אחוז. לא, בוא נגיד את זה שיש שלוש־ארבע כשרויות בארצות הברית שהן נמצאות במקום אחד אחר. הן אפילו לא מגיעות לרמה של הכשרות הגרועה בישראל. אבל שהרף שם הוא הרבה יותר נמוך. זה ל-- ואני רוצה להגיד משהו. זה לא שמי שעומד בראש הכשרות הזו יש לו פחות יראת שמיים. זה נבנה לקהל אחר וזה צריך להכניס לראש.

1:26:50 דובר 4 כמו שסיפרת אז על ה-- על מנטים.

1:26:52 דובר 2 בדיוק, זה נבנה לקהל אחר.

1:26:55 דובר 4 אז כשאני מגיע מהארץ לשם...

1:26:58 דובר 2 צריך להתעניין אצל, אצל המשפיעים שנמצאים שמה מה נבדק ומותר לאכול. לא כל מה שכתוב בעברית "כשר" עם ניאון על החלון, רבא, פת ישראל, אהה, קמח ישן. דרך אגב, זה לא נכון, אין כזה דבר קמח ישן.

1:27:21 דובר 4 מה הכוונה?

1:27:22 דובר 2 אנחנו אומרים ההפך מקמח חדש, קמח ישן. אין כזה דבר קמח ישן. יש לא חשש לחדש. זה לא ישן, זה לא ישן וחדש. כן?

1:27:32 דובר 4 זה לא דבר והיפוכו.

1:27:33 דובר 2 בדיוק, אז, אז, אז, אז אנחנו צריכים באמת להתעניין אצל המשפיעים שנמצאים שמה עכשיו ולהתעניין מה, מה נהוג לאכול שם.

1:27:41 דובר 4 זה מאוד נוגע כי ממש עכשיו חבר'ה עושים נהרא בלי תשרי.

1:27:44 דובר 2 נכון, נכון, נכון, נכון.

1:27:46 דובר 4 אין, צריך לבדוק. זה לא, זה לא שאתה בא ואתה יכול לאכול הכל.

1:27:50 דובר 2 ושאלת השאלות, ותגיד לי, אתה רוצה להיכנס לזה עכשיו?

1:27:55 דובר 4 כן, אני איתך.

1:27:56 דובר 2 זה נושא של קוקה קולה בעולם.

1:27:58 דובר 4 רציתי לשאול. אתמול אני, אני במכון נמצא, ואתמול הגיע אליי תלמיד, שאל אותי על קוקה קולה בעולם.

1:28:04 דובר 2 יפה, אז ברשותך, ב־ברשותך אני, אני, אני אתן הקדמה איך בנויה חברת קוקה קולה בעולם.

1:28:15 דובר 4 אוקיי, אז השאלה אם קוקה קולה בעולם כשר או לא, השאלה.

1:28:21 דובר 2 כן. לא אם הוא כשר או לא, אם אפשר לשתות אותו. לא כל מה שכשר אפשר לשתות גם.

1:28:29 דובר 4 כן, זה הסברנו.

1:28:30 דובר 2 כן. בארץ אין חברת קוקה קולה. אין.

1:28:38 דובר 4 יש את המפעל בבני ברק, אתה רואה את זה על הכביש וזה.

1:28:40 דובר 2 יש חברה שנקראת החברה המרכזית למשקאות קלים.

1:28:45 דובר 4 אה, מאחורה זה מופיע תמיד.

1:28:47 דובר 2 והיא זכיינית להשתמש בסמל של קוקה קולה, כי זה לא מפעל של קוקה קולה. בא יהודי, פותח מפעל למשקאות קלים בבני ברק ורוצה לייצר משקה קוקה קולה. הוא פונה להנהלת קוקה קולה בארצות הברית ומבקש להיות הזכיין של קוקה קולה במדינת ישראל. הוא מקבל בלעדיות על זה. מגיע גוי בלגי למפעל קוקה קולה בארצות הברית ואומר: "אני רוצה להיות הזכיין שלכם בבלגיה." הוא מקבל בלעדיות לזה. ומה זה אומר? הוא לא יודע איך מייצרים קוקה קולה. הוא לא יודע. הוא מקבל בשערי המפעל חביות עם תמציות מוכנות. אצלו במפעל יש דודי נירוסטה גדולים. הוא שופך את התכולה של התמצית, מוסיף מים וסוכר, מערבב את זה כפי שהחברה דורשת ממנו.

1:29:56 דובר 4 הוא כאילו ממש מקבל הוראות כזה כמו ש-

1:29:58 דובר 2 לא רק הוראות. מגיע טכנולוג מטעם החברה ובודק שהוא אכן פועל בדיוק כמו ההוראות. כמו שיש משגיח כשרות, יש משגיח איכות. והוא שם את זה בפחיות ובבקבוקים, מוסיף לזה גז ומשווק. אז למעשה מה שהוא מוסיף זה סוכר, מים ואת הגז. זה שלושת הדברים שהוא מוסיף.

1:30:27 דובר 4 מעבר לתמצית שהם מביאים.

1:30:29 דובר 2 את התמצית הוא יכול לקנות רק בחברת קוקה קולה, ופה נמצא הרווח של חברת קוקה קולה. הוא לא יכול לבוא אליי, "אני רוצה לקנות את זה בפחות כסף." אין תחרות.

1:30:40 דובר 4 כן.

1:30:41 דובר 2 הוא קונה רק מקוקה קולה. אז מה שהם מחליטים ש-- למכור לו, זה הכסף שלהם וזה הם מרוויחים כסף.

1:30:47 דובר 4 ככה זה בכל העולם.

1:30:48 דובר 2 כל העולם ובכל מדינה ומדינה ובכל עם ועם.

1:30:52 דובר 4 כל עיר ועיר.

1:30:53 דובר 2 יש זכ-- זכיין שהוא, יש לו חברה למשקאות קלים, שהוא הזכיין להשתמש במותג של קוקה קולה. החברה היא לא בבעלות קוקה קולה. לחברת קוקה קולה יש כמה מפעלים בעולם של תמציות. חברת קוקה קולה לא מייצרת בקבוקי שתייה, היא מייצרת אך ורק תמציות.

1:31:15 דובר 4 מטורף.

1:31:17 דובר 2 שלכל מדינה ומדינה היא מתאימה את הטעם כפי שהתושבים אוהבים.

1:31:24 דובר 4 את התמצית.

1:31:24 דובר 2 זאת אומרת, התמצית של התפוז בצרפת לא חייב שיהיה דומה בדיוק בדיוק לטעם של התמצית שנמצא בישראל. רק כל טעם שהם עושים, מביאים קבוצות של אנשים שיטעמו ומתאימים את הטעם לפי האוכלוסייה. כיסא לארצות הברית יטעם את ה...

1:31:44 דובר 4 מתוקה ופרת.

1:31:45 דובר 2 הרבה, מתאימים את זה אחד לאחד. לפעמים תראה שפתאום עושים לך איזשהו טעם מהדורה קיצית. למה? מה זה מהדורה קיצית? עושים ניסיון. אם זה יימכר זה יהפוך למהדורה ארצית.

1:32:03 דובר 4 אה, ככה הם בודקים את השוק.

1:32:04 דובר 2 ככה בודקים את השוק ושולחים אנשים לסופרים. קנית, אתה טעמת, היה לך טעים. אתה חושב שצריך לעשות אחרת: יותר צבע, פחות צבע, והם בונים איזשהו ידע. אז משה, קצין המבצעים של חברת משקאות קלים בבני ברק, צריך עכשיו לחודש הבא כך וכך סירופ קולה, כך וכך סירופ לימון, כך וכך סירופ ככה.

1:32:31 דובר 4 לימון, כל הספרייט, כל הדברים.

1:32:33 דובר 2 כן, כל זה. הוא שולח לחדר המלחמה של חברת קוקה קולה בארצות הברית מייל עם הזמנה מה הוא צריך. הוא לא יודע באיזה חברה של קוקה קולה הולכים לייצר את זה. זה לא מעניין אותו.

1:32:50 דובר 4 כי יש, אמרנו, כמה מפעלים בעולם שמייצרים.

1:32:54 דובר 2 אותו קצין מבצעים בחברת קוקה קולה בודק איפה יש זמן במפעל להכניס את תוכנית העבודה הזו והוא עושה את זה. יכול להיות שהחברה תקבל קונטיינר מארצות הברית, קונטיינר מאירלנד, קונטיינר מאסיה.

1:33:09 דובר 4 והם יקבלו, והוא מקבל את... לפי ה... לפי הטעם הישראלי.

1:33:13 דובר 2 הטעם הישראלי, לפי החומרים, לפי... הכל יהיה אותו דבר. זה לא מעניין אותו מאיפה זה בא. אותו דבר בעל המפעל בבלגיה וצרפת וכולי וכולי. ולמעשה רק מי שנמצא בחברה, כמה אנשים בודדים שנמצאים בחברה שעושה את התמציות, יודעים איך עושים את התמציות. זה סודי ביותר ולא נותנים את זה.

1:33:36 דובר 4 אז על מה הכשרות?

1:33:38 דובר 2 ובמשך הרבה הרבה שנים הייתה בבני ברק חברת קוקה קולה עם היתר של הרבנות תל אביב. למה הרבנות תל אביב? היא מפעל בבני ברק, שבבני ברק לא היה רבנות, היה רק הרב לנדא.

1:33:54 דובר 4 אה.

1:33:56 דובר 2 איך רבנות תל אביב נתן לזה השגחה? לפני שבעים שנה ראשי הכשרות של OU באו לחברת קוקה קולה ואמרו: תשמעו, יש הרבה יהודים באו עכשיו מהמלחמה, וקוקה קולה זה סמל אמריקה וכולי וכולי. אנחנו רוצים לתת לכם כשרות. הם סירבו. כי הכשרות זה אומר להסתכל, אה, לא לחשוף לפניך את זה. מוכנים לתת לך רשימה איך אנחנו עושים, מה אנחנו עושים, להתייעץ. אני לא הייתי שם לפני שבעים שנה ואני לא יודע בדיוק מה היה, אבל ה-OU החליט שהם מאשרים את השימוש בקוקה קולה, ועל סמך ההיתר הזה רבנות תל אביב נתן הכשר למפעל בבני ברק.

1:34:44 דובר 4 בעצם אז.

1:34:45 דובר 2 כשרות רצינית לא יכול לתת ככה כשרות.

1:34:48 דובר 4 אז הכשרות זה עד היום ככה?

1:34:51 דובר 2 שנייה.

1:34:51 דובר 4 אה.

1:34:52 דובר 2 כשרות רצינית לא יכול לתת ככה כשרות. וכשהם כל הזמן רצו כשרות או של העדה או של הרב לנדא, דרשו לנסוע למפעל ולבדוק את הדברים ולא יכלו לתת להם את זה. אז אני זוכר בילדותי, לא היה בבני ברק קוקה קולה לקנות, לא היה. זה לא... היה קריסטל, היה טמפו, היה דברים אחרים. ויום אחד פפסי הפתיעה. פפסי היא המתחרה הכי גדולה של קוקה קולה. היא הפתיעה את קוקה קולה והיא נכנסה לארץ בבת אחת אחרי הסכמי אוסלו. יש לזה סיבה גם, אחרי הסכמי אוסלו, והיא נכנסה עם היתר של העדה החרדית. על זה קוקה קולה לא יכלה לסלוח, וזה היה מספיק לחץ על החברה בארצות הברית, על המטה בארצות הברית, שייתנו לרב לנדא זכרונו לברכה להיכנס למפעל ולבדוק אותו. ולכן הוא נסע לבדוק אותו, והוא היה צריך להחליף חומרי גלם, והוא כתב מודעה ברורה: תדעו לכם שאסור לשתות קוקה קולה בעולם. אני יודע ממה זה מורכב רק ממה שנתתי השגחה, וכל מי שאומר לכם שמותר, זה הלשון של הרב לנדא במודעה, זה סברות מהבטן שלו.

1:36:13 דובר 4 אה.

1:36:14 דובר 2 הוא לא ראה את הייצור. כשהרב לנדא כותב כזה משפט, כזאת מילה, אסור לנו לשתות קוקה קולה בלי השגחה שלו.

1:36:25 דובר 4 אבל זה אומר שעד היום, כשהם שולחים קוקה קולה, תמצית של קוקה קולה, ארצה...

1:36:29 דובר 2 משגיח נוסע לבדוק את חומרי הגלם.

1:36:31 דובר 4 שזה מה ש...

1:36:31 דובר 2 זה החברה היחידה בעולם, בעולם.

1:36:34 דובר 4 כן.

1:36:35 דובר 2 ולכן באמת עבור חברת קוקה קולה מייצרים רק בשני מפעלי תמציות את התמציות, בגלל שאי אפשר להיות עם נייד, ולכן בצורה, אה, יוצאת מן הכלל, בצורה יוצאת מן הכלל, אתה יכול למצוא בניו יורק קוקה קולה בהכשר של הרב לנדא שמיוצר בישראל. הרי תמיד יש בלעדיות, לא? אסור למכור במדינה אחת...

1:36:59 דובר 4 במקום אחר.

1:37:01 דובר 2 בניו יורק זה המקום היחיד בעולם שמוכרים מארץ ישראל, בגלל שהם הבינו שהם צריכים למכור רק עם הכשרות של הרב לנדא, אחרת הסיפור לא יקרה. אז צריך לדעת, כשיושבים במטוס, כשנוסעים לחוץ לארץ, קוקה קולה — הרב לנדא הוא היחיד שיודע את זה, והוא אומר שאסור. אנחנו יכולים לחלוק עליו את זה? יש לנו כוח לחלוק עליו? אז אם הרב לנדא אומר שאסור, אז אסור. אני הייתי באיזה ועידת כשרות, ישב הרב לנדא בשולחן המזרח, והיה שם קוקה קולה מקומי, ואיזה רב ביקש ממנו. הרב לנדא סירב אפילו לתת לו את הקוקה קולה. הוא סירב ואמר: אני לא, אני לא אכשיל אותך. אתה תנהג ככה, אבל אני לא אתן לך את זה.

1:37:43 דובר 4 וואו, אז רק קוקה קולה שמיוצר בארץ בהכשר הרב לנדא זה...

1:37:48 דובר 2 אפשר, אפשר להשתמש.

1:37:50 דובר 4 בספרייט זה אותו דבר?

1:37:51 דובר 2 בספרייט כל השנים, עכשיו הרב לנדא אומר שלא. לא יודע למה ספרייט היה מותר, כנראה שהיה בעיה בצבע מאכל, בזה היה בעיה. אמרו שגליצרין, אני לא יודע כן או לא, הרב לנדא לא אמר, אבל יש כאלו שהתירו כן את הספרייט לשתות.

1:38:10 דובר 4 וואלה, טוב, מאוד רציתי להפתיע אותך עם השאלה והקדמת אותי על הקולה.

1:38:15 דובר 2 כן.

1:38:16 דובר 4 אז אנחנו פה לסיום שואלים את כל האורחים טיפ בעבודת השם, משהו שעובד לך שאתה יכול לשתף אותנו, או בחינוך, כי הכותרת בסוף היא חינוך. אז מה? אם יש לך איזה משהו לשתף אותנו ככה ב...

1:38:30 דובר 2 אני רוצה לסכם את הדברים שבעצם אנחנו כבר אמרנו את זה ותפסנו את זה לאורך כל השיחה שלנו. אנחנו גם בשיחה שלנו גם דיברנו על חינוך וגם על יידישקייט, ואני רוצה לחזור על זה ועם זה לסכם את השיחה. בן אדם שרוצה להיות כלי קיבול, וכשאני אומר כלי קיבול זה אומר שאתה יושב ליד ספר של חסידות, אתה מבין את מה שאתה קורא. אתה צריך שיהיה לך לב נקי, לב מושלם. כל החמימות של החסידות נמצאת בתוך הלב, והדבר הזה יגיע אך ורק, אך ורק, אם אנחנו נדע לשמור על הלב. ושאני... אני אשאל אותך שאלה. בוא נגיד ובצפת רצה שמועה לא מוסמכת שעכשיו בערב התברר שהמים בצפת מזוהמים מאוד. לא העירייה הודיעה. שמועה. האם לדעתך רוב האנשים ישתו מים מהברז או ירתיחו את המים?

1:39:44 דובר 4 ירתיחו.

1:39:45 דובר 2 אבל לא אמרו את זה בעירייה, לא אמרו את זה במקורות.

1:39:47 דובר 4 לא לוקחים את הסיכון.

1:39:48 דובר 2 שמועה.

1:39:49 דובר 4 כן.

1:39:50 דובר 2 ככה צריך להתנהג עם מזון. אפילו שמעת בשמועה שיש שאלה על זה, עד שלא ביררת את המציאות אל תיגע בזה.

1:40:03 דובר 4 כן.

1:40:03 דובר 2 זה ירים לך את הלב.

1:40:05 דובר 4 שזה ההשלכות.

1:40:06 דובר 2 והילדים שלנו רואים איך אנחנו מתנהגים בזה. החינוך זה בדוגמה אישית. וככל שאנחנו נשאל שאלות ואנחנו נראה שאכפת לנו מהכשרות, ככה זה יעבור לדור הבא. יש לי חבר שהיה לו משפחה גדולה והוא קנה עוד דירה, את הדירה הצמודה לו. אז אמרתי לו, "או, עכשיו אתה הולך לחבר את שתי הדירות, הולך להיות לך שני מטבחים, בטח תעשה מטבח פסח, שבפסח עוד תבוא תשע שיהיה הכל-"

1:40:44 דובר 4 כן, הכל מוכן.

1:40:45 דובר 2 הכל מסודר. הוא אומר לי, "נראה לך? אני עושה מטבח חלבי ומטבח בשרי. אני רוצה שהילדים שלי יראו כמה אנחנו עובדים ואיך מכשירים מטבח לפסח. איך יהיה להם את האווירה של פסח? איך הם ידעו מה זה פסח? אם הם לא יראו את זה בבית."

1:41:03 דובר 4 כן, את כל התהליך ש-

1:41:04 דובר 2 אני רוצה שיראו שאנחנו מתאמצים! אנחנו מגרדים את הקירות, מגרדים את השיש, מכסים את זה, שיהיו בתוך האווירה הזאת של הכשרות. זה חינוך. חינוך זה להראות דוגמה ולהראות שזה משהו שמפריע לנו, שאנחנו עובדים בשביל זה. עובדים בשביל הכשרות, מתאמצים בשביל זה. אני צריכה ללכת לעוד חנות, לעוד חנות. הילד רואה את זה ומעריך את זה ובזה אנחנו צריכים להתמקד.

1:41:37 דובר 4 מדהים. אתה אומר זה, זה עובר ב-ב-במה שהם רואים אותנו, איפה אנחנו מונחים, כמה זה חשוב לנו אם-

1:41:44 דובר 2 בדיוק.

1:41:44 דובר 4 אין את הדבר הכשר הזה.

1:41:45 דובר 2 בדיוק.

1:41:46 דובר 4 כן, להתחיל להגיד יש פה... ממש. טוב, הרב אהרן וולקן, יישר כוח גדול. תודה רבה על הזמן.

1:41:53 דובר 2 שמח על האירוח שלך.

1:41:54 דובר 4 היה מרתק מאוד.

1:41:55 דובר 2 נעים מאוד.

1:41:56 דובר 4 כן.

1:41:56 דובר 2 ואנחנו נשמח, איך אומרים, אם יהיו עוד שאלות.

1:41:58 דובר 4 כן, כמובן. אז אני, אני אגיד ב-- אני שם ב-- אני שם בתחתית הפרק בתיאור. אתה עושה היום גם הרצאות בנושא.

1:42:06 דובר 2 אני עושה הרצאות בנושא של כשרות וכל מיני פרקים בכשרות.

1:42:10 דובר 4 אז אני אשים פרטים למטה בתיאור. מי שרוצה מוזמן.

1:42:12 דובר 2 בעזרת השם.

1:42:13 דובר 4 משם אני הכרתי אותך, ראיתי אותך בהרצאה ואמרתי חייבים לשבת. אז תודה רבה על הזמן.

1:42:17 דובר 2 תודה, יישר כוח.