האושפיזין #7 דוד המלך, נשיאי חב"ד וסוד האורחים של שמחת תורה | הרב חיים זילבר

00:00 דובר 1 גוט מועד רב חיים, גוט מועד

00:02 דובר 2 מועד.

00:03 דובר 1 אז אנחנו באחרון בסדרה הזאת

00:05 דובר 2 כן

00:05 דובר 1 מדבר גם על השביעי והשמיני והתשיעי

00:08 דובר 2 כל השביעין חביבין

00:09 דובר 1 כן

00:09 דובר 2 הגענו להושענה רבה. זה בזמן שמחתנו. יש בו גם רצינות ביום הזה שמה שנקרא יום החתימה ואצלנו הכל מתבטא באופן חסידי בגם גם את זה עושים מתוך שמחה.

00:25 דובר 1 כן

00:25 דובר 2 אז באמת גמר טוב לכולם וביום הזה יש לנו אושפיזין חשובים.

00:33 דובר 1 אז מי יש לנו היום? מי האורחים?

00:35 דובר 2 דוד המלך והאושפיז החסידי, הרבי הרש"ב.

00:40 דובר 1 אז מה הקשר בין דוד המלך לרבי הרש"ב?

00:44 דובר 2 אוקיי, אז יש קודם כל את הדבר שממש בולט שאתה אומר הרבי הרש"ב, אתה נזכר בתומכי תמימים והחיילים של תומכי תמימים שנקראים חיילי בית

00:54 דובר 1 דוד

00:55 דובר 2 דוד וזה ממש בולט. זה לא רק משהו טכני שהם נקראים ככה. כשהרבי הרש"ב ייסד את תומכי תמימים, זה היה בשמחת תורה והוא הכריז שאנחנו הרי מבית דוד שזה בעל שם טוב. נו, מה אגיד? הוא אמר את השמות של כל רבותינו נשיאינו שאנחנו מבית דוד ויש לנו את ההבטחה שלא יכבה נרו לעולם ועד. החסידות יונקת מדוד המלך, כי בפשטות הם היו מזרע דוד רבותינו נשיאינו. ואצל הרבי הרש"ב זה התבטא באופן שהוא באמת גילה את זה שהוא ייסד את תומכי תמימים והקים צבא אדיר עד היום הזה שנקראים חיילי בית דוד. יותר ספציפי, אז הרבי ירד לפרטים שמלכות בכלל, לא רק דוד קשורה עם הכתר. מלך יש לו את הכתר שלו

01:48 דובר 1 בזה הוא שונה. הוא נראה שונה מכולם, בזה שהוא

01:50 דובר 2 גם נראה שונה ועל הכתר הוא לא יכול לוותר. הרבי הביא מאמר על יביאו לבוש מלכות. אחשוורוש אמר להמן יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו. בעצם זה התחיל. המן אמר לאחשוורוש יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו ואת זה יתנו לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. מה ענה לו אחשוורוש? מהר קח את הלבוש ואת הסוס. מה חסר?

02:15 דובר 1 כתר

02:16 דובר 2 כתר. אומר האדמו"ר הזקן בתורה אור מגילת אסתר שעצם המלוכה תלוי בהכתר. זה הלשון. הכתר המלך לא יכול לתת. המן אמנם חמד את הכתר, אבל המלך לא יכול לתת אותו

02:30 דובר 1 כי זה מסמל, זה סמל מאוד חזק של מלכות. הכתר

02:34 דובר 2 מלכות. את הכתר הוא לא יכול לתת לאף אחד. ומה זה קשור לאדמו"ר? זה דוד המלך. יותר עוד יותר מזה, חוץ מכל מלך. אז דוד המלך קשור במיוחד לכתר, כי הגמרא מספרת שהכתר של דוד המלך היה לו צורה מסוימת שזה היה עדות היא. הכתר היה עדות לבית דוד כל הראוי למלכות הולמתו. כל הצאצאים של דוד המלך שרצו להיות מלכים היו היו בוחנים אותם בכתר. אם הכתר התלבש עליהם, הם קיבלו את המלכות, אחרת ידעו שהם לא ראויים. אומרים שהיה צורה מסוימת לראש של, של, של בית דוד שאלו ראויים למלכות. ואצל דוד הכתר היה עוד יותר קשור עם המלוכה שלו. איך כל זה קשור לרבי הרש"ב? הרבי הרש"ב כידוע נולד בשנת תרכ"א שהצמח צדק קרא לו שנת כתרה. הוא נולד בשנה של כתר ובזה גופא הוא נולד ביום העשרים לחשוון שהמילה עשרים היא בגימטריה כתר, וזה היום החמישים של השנה, כ' חשוון שבספירות זה קשור לעניין הכתר. הרבי האריך בזה על פי חסידות, ואצל הרבי הרש"ב הוא כבר נולד לתוך העניין הזה של המלוכה, של הנשיאות שלו בתוך הכתר. כתרה

03:53 דובר 1 זה זה זה הקשר שהרבי מביא בין שתיהם

03:56 דובר 2 בין שתיהם. מקום אחר מובא גם פדה בשלום נפשי שדוד המלך אמר זה השם הראשון של הרבי הרש"ב שקראו לו שלום דובער

04:04 דובר 1 פדה בשלום

04:05 דובר 2 שלום

04:06 דובר 1 מקרב לי עוקץ. ומה? מה? מה מלמד אותנו?

04:11 דובר 2 זהו, אז אני חושב שכשאנחנו מגיעים ליום הושענה רבה, אז בעצם יש לנו-- אנחנו יכולים ל-להבין שיש ביום הזה את הכתר ש-- כתר המלכות שזה מתבטא בתומכי תמימים שמחבר את הניגלה עם החסידות. זאת אומרת שהגענו לשלב אחרי כל הסוכות שישבנו בסוכה, בסוכות תשבו שבעת ימים. היום השביעי אנחנו יכולים ל-ל-- שהאור של סוכות החיצוניות יתבטא גם בפנימיות גם ב... בעצם זה החידוש של תומכי תמימים שהבחור גם אוכל בתומכי תמימים וישן בתומכי תמימים, שהרבי הסביר את זה על הרבי הרש"ב שאצלו הפנימיות והחיצוניות זה דבר אחד, אז נראה לי שזה ההוראה של תומכי תמימים שכל אחד יהיה תמים שיירגיש כל הזמן שהוא חייל של בית דוד, ש-ש-שכל מה שהוא למד תהיה, תהיה מורגש ביום יום ובגם בדברים הגשמיים שלו, גם בהנהגה שלו. ממתי שהוא קם עד מתי שהוא הולך לישון. גייט אַ חסיד, עסט אַ חסיד. זה כן, בתרגום הולך חסיד אוכל חסיד וזה גם משפיע על הסביבה. פשטות העניין של חיילי בית דוד שאנחנו חיילים שצריכים גם להאיר את הסביבה שלנו בכל מה ש יש לנו להאיר. היום האחרון של מפצועים. אל תשכחו לצאת עם הלולב.

05:46 דובר 1 הזדמנות אחרונה.

05:47 דובר 2 הזדמנות אחרונה ואפשר תמיד למצוא כאלה שיברכו שהחיינו שפעם ראשונה שהם מברכים היום.

05:52 דובר 1 גם.

05:53 דובר 2 חיים בהצלחה.

05:54 דובר 1 רגע, אנחנו בגלל שאנחנו לא נספיק לדבר על ההמשך אז כן, אולי ניגע קצת ביום השמיני, עצרת, מה הרבי התבטא על ה

06:02 דובר 2 זהו הרבי בעצם

06:03 דובר 1 לא סיימנו את שלשלת את האושפיזין החסידי.

06:06 דובר 2 הרבי גילה שלמרות שהאושפיזין ידוע בעולם זה שבעת האושפיזין, אבל יש שני מקומות בזוהר שהוא מוסיף גם את שלמה המלך. הוא אומר דוד הוא שלמה. ומכיוון שהרבי כבר הוסיף את הרבי הריי"צ, הרבי הריי"צ הוא זה שגילה את האושפיזין. אז הרבי אומר שהיום של הרבי זה שמיני עצרת שבחוץ לארץ גם יושבים בו בסוכה והוא מקביל לשלמה המלך. אז איך קשור שלמה המלך עם הרבי הריי"צ?

06:34 דובר 1 הרבי ממש בירר את הקשר

06:35 דובר 2 בירר את הקשר שלהם כמה וכמה פעמים. הרבי אמר שהרבי הריי-- ששלמה המלך הייחודיות שלו שהוא ש-- אצלו הגיעו כל הגויים. "ויהי שמע שלמה שהגיעו אליו כל ה..."

06:49 דובר 1 מלכים הגיעו אליו.

06:50 דובר 2 אפילו מלכת שבא הגיעה אליו מרחוק. ואיך זה קשור לרבי הריי"צ? הרבי הריי"צ היה הראשון שתרגם את התניא ואת והחסידות לכל השפ-- להרבה שפות לאנגלית, צרפתית, איטלקית. והתחיל בזמן שבתקופה של הרבי הריי"צ שהוא ביקש לתרגם את האת התניא, הוציא Talks and Tales שיחות לנוער באנגלית וכבר התחיל בעוד שפות. אצל הרבי זה כמובן היה הפצה, הגיע לכל השפות, אפילו לכתב

07:24 דובר 1 ברייל.

07:24 דובר 2 ברור. אבל זה מכנה משותף אחד. שלמה הגיע לכל העמים וקוראים לזה אאוטריטש לצאת החוצה, לנגוע גם בחוץ, מחוץ לגבולות הקדושה של הרבי הריי"צ זה התבטא בתרגום החסידות והגעתו גם לשפות של אומות העולם. העניין השני זה בית המקדש. שלמה המלך בנה את בית המקדש, הדבר הכי בולט בפעילות של שלמה המלך והרבי הריי"צ הוא זה שלמרות שאבא שלו ייסד את תומכי תמימים, אבל הוא לא ייסד את זה עד שאדמו"ר הריי"צ התחתן בגיל שבע עשרה. הוא התחתן כידוע בי"ג באלול, יומיים אחרי זה, ב-ט"ו אלול באותה שנה תרנ"ז אבא שלו ייסד את תומכי תמימים. למה? כי היה מי שינהל את זה. הרבי הריי"צ היה מנהל מהיום הראשון של תומכי תמימים. הוא זה שקיבל את הבחורים והעמיד אותם בקרן אורה, והרבי הרש"ב חיכה לחתונה שלו כדי להעמיד את תומכי תמימים. אז כמו שדוד המלך תכנן את בית המקדש אבל שלמה המלך בנה אותו בפשטות, כך הרבי משווה שהרבי הרש"ב תכנן וייסד את תומכי תמימים, אבל מי שניהל אותו בפשטות היה דווקא הרבי הריי"צ. הוא היה מנהל פועל. וכמו שבית המקדש זה איפה שהאלוקות ירדה באופן של קביעות, עד אז זה היה והיה מתהלך באוהל ובמשכן, ובית המקדש זה השראת השכינה באופן ובית, ככה תומכי תמימים. עד אז חסידים היו יושבים בליובאוויטש אצל האדמו"ר מוהר"ש והיו, היו כבר חדורים אצל האדמו"ר הזקן. אבל ישיבה באופן ששמה-

09:07 דובר 3 חלק מהסדרים שלה זה לימוד חסידות.

09:09 דובר 2 סדרים, יש סדרים קבועים של שעות לחסידות נגלה, והבחור עומד במבחנים מול המשגיחים שלו, וזה היה רק בתומכי תמימים, שהרבי הריי"צ הוא זה שעמד על המשמר וניהל את זה.

09:28 דובר 3 ומשם חסידים מגיעים לשמחת תורה. כלומר, פה בארץ שמיני עצרת ושמחת תורה זה באותו יום.

09:34 דובר 2 כן.

09:35 דובר 3 בחוץ לארץ זה יומיים.

09:36 דובר 2 שמחת תורה זה ידוע בתור היום של הרבי, וזה לא, חסידים אמנם ידעו את זה תמיד, אבל הרבי נתן לזה גושפנקא בשמחת תורה תשמ"ח, שהרבי שואל שמה אחרי שהוא מדבר על מעלת חג הסוכות, שיש לנו אושפיזין שבאים אלינו ומתארחים אצלנו, וגם בשמיני עצרת אנחנו עדיין יושבים בסוכה בחוץ לארץ ומגיעים אלינו שוב האושפיזין. כידוע שכל יום יש את האושפיזין של אותו לילה והם באים יחד עם כל האושפיזין. כמו שהזוהר אומר, ואימה שאיתו באים כולם. אז הרבי אומר, איך ייתכן שבשמחת תורה אין לנו את עניין האושפיזין? הרי הגענו לפסגה, ודווקא עכשיו אנחנו נמצאים בבית ואין לנו את האושפיזין. איך ייתכן שבעילוי הכי גדול חסר משהו? הרבי אומר לא יכול להיות שחסר, אלא צריך לומר שביום הזה יש לנו את האושפיזין, אבל הוא לא נמצא במקום ארעי בסוכה, אלא אושפיזין נכנס לתוך הבית. ולא סתם בית, אלא לתוך בית הכנסת ובית המדרש, ובאופן שלעיני כל ישראל זה שרוקדים עם התורה.

10:44 דובר 3 אובייס[?]

10:45 דובר 2 החסידים קיבלו, הנה זה מה שאמרנו שהאושפיזין של שמחת תורה זה הרבי, וזה הרבי בעצמו. אין לו מקביל בזוהר שהרבי רקד לעיני כל ישראל עם הספר תורה ביום הזה. אז באמת השמחה של שמחת תורה, הרבי משווה את זה ליום כיפור. ישראל ואורייתא וקוב"ה כולא חד, זה אחדות של ישראל עם התורה באופן שלמעלה מהגבלה, וזה בשבילנו האחדות שלנו עם הרבי ביום הזה. אנחנו שרים את הניגון של שהרבי ניגן בהקפצה.

11:25 דובר 3 של אבא של הרבי.

11:26 דובר 2 שזה גם הניגון של אבא של הרבי. איי איי איי איי איי איי איי! וגם הניגון השני ש, שהניגון שבהקפה של הרבי. איי איי איי איי! ולא צריך להסביר, זה למעלה ממילים.

11:39 דובר 3 כן.

11:39 דובר 2 כשאנחנו נכנסים למתחם שמחת תורה. אני לא אשכח מה שאני חוויתי בשמחת תורה. ריקודים כאלה של הרבי לא ראינו בשום יום בשנה. הרבי פשוט עמד על מקומו עוד לפני ההקפות. אני זוכר כששרנו את הניגון של הרבי שליט"א, אין כמוך בעולם, והרבי עמד על מקומו וקפץ, ממש התרומם מהקרקע והניף את הידיים לכל הכיוונים. זה היה מעמד שאי אפשר לתאר את זה ואי אפשר לשכוח. אין לנו וידאו מזה, אבל זה ברוך השם מאות או אלפי אנשים שראו את זה ואומרים לך ששמחת תורה זה משהו שרומם אותנו, הגביהה אותנו ליומיים מעל הקרקע. ויש לנו את ההארה עד היום שרואים איך שחסידים בקהילות חב"ד רוקדים בשמחת תורה.

12:37 דובר 4 המנגינה הזאת ישר מכניסה אותך למצב. אה מאמאמה.

12:42 דובר 2 תראי איה איה איה איה איה.

12:45 דובר 4 איה איה איה איה טוב, חיים יישר כוח. יישר כוח על כל הפרוייקט המדהים הזה.

12:49 דובר 2 שנזכה לרקוד יחד עם הרבי. זה היום של הרבי. הוא רוצה לראות אותנו ואנחנו רוצים לראות אותו בגשמיות. אנחנו לא מסתפקים עם השמחה שהיא גדולה. אנחנו רוצים את השמחה המושלמת.

13:01 דובר 4 בביאת משיח צדקנו.

13:03 דובר 2 קרוב מאד.

13:03 דובר 4 יישר כוח על כל הזמן והפרוייקט.

13:06 דובר 2 עונג שלי שנזכה באמת לכל הגילויים. זה לא פייר שהילדים שלנו לא זוכים לראות את מה שאנחנו ראינו. הבן שלי פעם אמר לי אני מעדיף להיות מבוגר ולא אכפת לי מה. בשביל מה אני צעיר שלא זכיתי לראות את הרבי המשיח? מוכן להיות מבוגר ולזכות לראות את הרבי כמו שאתה זכית. הם צודקים. הנוער שלנו, הצעירים והילדים שלנו מגיע להם לראות את הרבי. באמת מגיע להם ואנחנו באמת.

13:38 דובר 4 על זה צריך לעשות לך עם בעזרת השם שנזכה.

13:40 דובר 2 אמן. חיים ולראות אותו.

13:41 דובר 4 חיים.

13:42 דובר 2 קרוב מאד.

13:44 דובר 4 שהסרטון יתפרסם אנחנו כבר.

13:46 דובר 2 כן, אנחנו מ-מוכנים. מוחלים על זה שהסרטון הזה היה מיותר.

13:50 דובר 4 לחלוטין.

13:51 דובר 2 ל.

13:52 דובר 4 בעזרת השם יישר כוח.

13:53 דובר 2 אמן.