העיניים הבורקות: המהפכה החינוכית של הרבי | הרב שלמה בר נתן #005

00:00 דובר 1 איך לוקחים את האנרגיות החזקות של הילדים שלנו, של הנוער שלנו ומנתבים את זה למקום הנכון במקום לחבוט ולהשתיק אותם? לפרק הנוכחי ישבתי לשיחה עם הרב שלמה בר נתן, משפיע בישיבת צעירי השלוחים ומרצה בסמינרים בצפת. נבין יחד מה החסידות מחדשת לנו על איך לחנך וניסינו להוריד את זה כמה שיותר לפרקטיקה הכי פשוטה של החיים. אני מאיר ווישנפסקי ואתם מקשיבים לי על החינוך החב"די. הרב שלמה בר נתן ברוכים הבאים.

00:29 דובר 2 תודה על ההזמנה.

00:31 דובר 1 כן, אמ, אני רוצה שהיום, אה, אנחנו נדבר על, אה, על מה זה חינוך בראי החסידות. כמובן בוא נראה, ננסה. ננסה להגיע לדבר הזה. מה, מה, מה הכוונה חינוך? ואנחנו כחסידים בסוף אנחנו חסידי חב"ד. מה, מה זה אומר? איפה זה מגיע גם במו-- ברמה הפרקטית?

00:50 דובר 2 יפה, שאלה טובה . לא יודע אם מספיק, אה, פרק אחד אבל, אה, נתחיל. אמ, האמת ששכשמסתכלים על הדברים מה-- מנקודת המבט של החסידות יש לנו הסתכלות מהפכנית. זה לא סתם, אה, עוד חידוש או הוספה של פרט אחד. זה הסתכלות שונה לגמרי. אני רוצה להתחיל עם, עם וורט יפה מאוד ששמעתי, אה, משיחה של הרבי. הרבי אמר פעם, שאל על ההתחלה של פרק ב' בפרקי אבות, אה, מתחיל רבי אומר איזו היא דרך ישרה, מתחיל רבי אומר. אבל בדרך כלל בסגנון של התלמוד, אה, ה-הדעה הראשונה שהגמרא או המשנה מביאה תמיד אומר אמר רבי פלוני אל"ף עד גימ"ל, והשני זה שבא לחלוק הוא אומר ורבי אומר נה נה נה. זאת אומרת ה-- להגיד רבי אומר במקום אמר רבי פלוני זה כאילו שבא לחלוק הדעה השנייה. ופה מתחיל פרק ומשום מקום רבי אומר כאילו שהוא חולק על מישהו, אבל זה ההתחלה של פרק. מסביר הרבי ככה, זה וורט נפלא. אומר הרבי ככה. בגלל שרבי זה נשיא הדור, בגלל שהוא נשיא הדור, כל מה שהוא אומר זה בעצם, אה, בא להפריך את הסטטוס קוו באיזשהו דרגה. מה שהוא אומר זה גילוי אלוקי מלמעלה. זה לא המציאות המוכרת לנו בעולם. וממילא כשרבי מדבר זה לכתחילה רבי אומר. כי כל מה שהיה עד עכשיו, אה, נשאר כאילו, אמ, איך אומרים חסר. אני לא אגיד ש-שאין לו, שאין לו חשיבות, אבל הוא בהשוואה להסתכלות הזו הוא כאילו חסר חשיבות, וזה החידוש הגדול. כלפי מה הדברים אמורים? אני אתחיל עם סיפור, אמ, מעשה שהיה עם הרבי. מעשה מדהים שמסתכלים עליו ככה בחיצוניות נראה מעשה חמוד, כזה מעשה שאפשר להגיד אה אבל, אה, אבל אם מסתכלים

02:55 דובר 2 בפנימיות הוא ממש, אה, וורט מהפכני. היה פעם בשנים הראשונות של הנשיאות, כשהרבי ייסד את רשת החינוך החב"די בארץ, והרבי מאוד, אה, דחף לזה שרשת החינוך החב"די יהיה, אמ, כאילו בית ספר ציבורי, בית ספר ממלכתי, כדי שכל הילדים יבואו ותהיה להם את הזכות ללמוד תורה, ללמוד חסידות.

03:21 דובר 1 פה בארץ.

03:21 דובר 2 כן, כן, כן, כאן בארץ בישראל. אמ, אני לא זוכר בדיוק את הפרטים באיזה שנה זה היה, אבל בשנים הראשונות הוא שלח איזה שליח לבדוק את המצב של, אה, רשת החינוך החב"די בארץ. תתאר לעצמך הרבי שולח שליח והשליח ההוא מגיע במיוחד לבית ספר. אה, אז כל בתי הספר לא יודע כמה היו אז אבל התכוננו ועשו איזה קבלת פנים גדול והשליח הגיע והוא חזר בפניהם שיחה שהרבי, אה, שלח במיוחד בשביל הילדים. המנהל קיבל אותו וכולי וכולי. אחרי כל הטקס, אה, נפרדו לשלום. ציצן שולחן באיי [?] והוא הלך. המנהל חוזר לחדר שלו למשרד וכמה דקות אחר כך לא יודע איזה עשר דקות אחר כך הוא יוצא. הוא יוצא מהמשרד שלו והוא פתאום פוגש את ה, את השליח של הרבי שכנראה הוא לא עזב והוא כאילו ככה מציץ מן החלונות הוא מסתכל מהחלון הקטן של, של דלת הכניסה לכיתה, הוא כאילו מרגל.

04:25 דובר 1 הוא מסתכל לתוך הכיתה ב-

04:27 דובר 2 כן, הוא מסתכל לתוך הכיתה ככה. אני חושב לעצמי הוא מציץ מן החלונות כי הוא שליח, שלוחו של אדם כמותו, אז כמו של משיח כתוב מציץ מן החלונות, אז הוא פשוט עומד ככה ומסתכל. הוא אומר "רגע, לא עזבת?" "אה, לא". "מה? מה אתה עושה?" כאילו מה אתה בוא-- רגע, רגע, רגע, הוא ש, הוא שם לב, "האם הרבי, כאילו הרבי ביקש ממך שתסתכל מהחלון ותבדוק משהו כשלא שמים לב?" הוא כזה רגע חושב לעצמו, "אה, בעצם כן, הרבי לא אמר לי לא להגיד, אז כן". "מעניין. מעניין. ומה הרבי ביקש שתבדוק?" תחשוב לעצמך רגע, אני אפסיק את הסיפור באמצע. מה הוא יכול לחשוב? כאילו מה לבדוק אם הילדים מקשיבים? אם המורה מעביר תוכן טוב? אם יש נשמעת בכיתה?

05:14 דובר 1 יש סדר בכיתה.

05:14 דובר 2 אם יש סדר, כן. אם הילדים, לא יודע, מקשיבים. מה הרבי שאל? "תבדוק לי בבקשה אם העיניים של הילדים בורקות".

05:25 דובר 1 וואו. חבר'ה, עוד פרק של על החינוך החב"די מתחיל. אם אתם מתחברים למה שקורה כאן, תלחצו על עוקב או Follow באחת הפלטפורמות. ככל שהקהילה שלנו תגדל, כך נוכל להגיע לאורחים מיוחדים ולייצר תכנים ברמה הכי גבוהה שיש. תהיו שותפים לדרך. ממשיכים.

05:43 דובר 2 זה חזק. הרבי רצה לדעת כאילו מה הדרך, איך אתה עושה, כמה משמעת, אה, זה דורש וכמה סדר וכמה תוכן וכמה זה, זו לא השאלה. זה כבר שלב שני. אני שואל את המהות הראשוני והעיקר. האם הילדים חיים? העיניים שלהם בורקות, הם בתוך העניינים. אתה יודע, כשילד עם ה, עם הכתפיים ככה והוא כולו מתלהב ושומע וה, וכל הנשמה שלו בתוך העניין, זה מה שהרבי רצה לדעת. למה אני חושב שהסיפור הזה הוא מהפכני ממש? כאילו זה לא מובן ב, בפשטות, זה ממש רבי יאמר. למה? כי כדי להסביר את זה נ, ניכנס רגע למושג בחסידות, אני אנסה לא ל, להאריך יותר מדי, אבל בחסידות כתוב ש-- אה, כתוב מובא על פרשת בהעלותך, בהעלותך את הנרות, או גם על ה, על ה, על המנורה שראיתי והנה מנורה זהב כולה שהולך על עם ישראל וכל יהודי הוא נר, נר השם נשמת אדם. בקיצר, הנשמה שלנו היא נר השם, היא אש, והאדמו"ר הזקן מסביר בתניא שהאש הזה הוא חי והוא מחפש והוא כאילו האש הוא כזה מנסה לברוח מהפטילה. יש לו חי, יש לו חום.

07:09 דובר 1 תמיד רוצה לעלות למעלה.

07:10 דובר 2 הוא תמיד רוצה לעלות למעלה ולהתחבר לקדוש ברוך הוא. ומה התכלית של אהרון הכוהן? אהרון הכוהן הוא מחנך. הרבי מביא את זה הרבה בשיחות של, אמ, למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים. למה? כי חלשה דעתו של אהרון כשהוא ראה שכל הנשיאים מקריבים קורבנות, עושים חנוכת המזבח והוא לא השתתף.

07:31 דובר 1 איפה המקום שלי?

07:32 דובר 2 הוא כאילו, בסדר, אני לא חלק מהמשחק. אז הקדוש ברוך הוא אמר לו, "חייך, חייך שלך גדולה משלהם". מה זה שלך גדולה משלהם? מסביר הרבי, שלך זה הטבת והדלקת הנרות של המנורה, שזה בעצם להדליק נשמה של יהודי, וזה אומר הרבי עבודת החינוך. עבודה-

07:52 דובר 1 עבודתו של אהרון זה עבודת החינוך.

07:53 דובר 2 כן. חינוך זה להדליק נשמתו של יהודי. יש לך שלוש עשרה שנה, שתיים עשרה עם שבת של זמן שהקדוש ברוך הוא נותן להורים, למורים כדי להדליק את הנשמה של הילד, להלהיב אותו, לקל-- מה זה נשמה? אני רוצה להסביר כי בכל דבר יש נפש וגוף. ביידישקייט יש גם נפש וגוף. הגוף הוא המסגרת, המערכת, מה שחייב לעשות, מה שאסור לעשות. אבל יש את ה, את הנשמה, את האש, את הכוח, את החיבור, את ההתלהבות, ה-ה-העיניים הבורקות. זו הנשמה וזה העצם והמהות של החינוך. למה זה מהפכני? כי בדרך כלל אם לא חושבים על זה בעומק, תופסים את כל החינוך, אני יכול להגיד לך פתוח כאילו.

08:42 דובר 3 בשביל זה אנחנו פה.

08:44 דובר 2 הילד הוא פרא אדם קטנצ'יק, כאילו א קליינע משוגענע שמגיע לשגע אותי ואני בתור מחנך רציני ומבוגר אני אמור להרגיע אותו, לחוות אותו, לדכא-

08:56 דובר 3 לחבוט אותו, כאילו ל

08:58 דובר 2 כן, כן, להרגיע ל-ל-לכבות את הלהבות. כאילו תרגע ילד, כאילו אני שם לו-

09:04 דובר 3 להציב גבול.

09:05 דובר 2 להציב גבול. אני שם לו גבולות, אני משתיק אותו, אני מדכא כי, כי בעצם יש לו חיות יתרה. אפשר לקרוא לזה ככה. הילדים פשוט מטפסים לך על הקירות ואנחנו יודעים בתור הורים, בתור, אה, מורים, וזה לא רק ילדים קטנים, אני מתכוון גם לבני נוער. יש להם חיות ומרץ כזה.

09:25 דובר 3 כן, אנרגיה.

09:26 דובר 2 כן, אנרגיות ש-שלפעמים קשה לנו. אז מה אני אמור לעשות בתור, בתור מחנך? להרגיע, לכבות את הלהבות, ל-להשתיק אותו קצת, אה, אם צריך אז קצת, אה, נזיפה ו-ודיכוי.

09:41 דובר 3 כן, זה כמו לקחת בעדר את ה, את אותו, אותה, אותה כבשה שהולכת לצד לתת כמה מכות.

09:47 דובר 2 בדיוק.

09:48 דובר 3 תהיה במסלול, תהיה כמו שצריך.

09:49 דובר 2 אומר הרבי הבנת את זה הפוך. זה בדיוק הפוך. מה שאני צריך אותך כאן זה כדי להלהיב אותו, להדליק אותו, למלא את הנפש שלו עם חיות, עם רצון.

10:01 דובר 3 אבל פה, פה יבוא השואל וישאל.

10:03 דובר 2 פה מגיע-

10:04 דובר 3 כן, אומר אם אני אמור להלהיב את הילד כל הזמן, התינוק.

10:07 דובר 2 משתגע.

10:08 דובר 3 כן, מ-מ-מה יהיה לי? איך, איך חיי הכיתה? חיי הבית? אז מה זה אומר להלהיב? אני אשמח אם קצת ננסה להבין מה זה, מה הכוונה להלהיב את הילד.

10:17 דובר 2 אוקיי, אז ככה. אמ, לכן באתי להגיד שבעצם בחינוך יש מה שאני אוהב לקרוא לזה סור מרע ועשה טוב, ועשה טוב של החינוך זה ה, התכלית. כאילו מה, לאן אתה חיי-- לאן אתה רוצה להגיע? לעורר בו רצון, לעורר בו התחברות, הזדהות עם ה, עם המושגים, עם המהות, עם היידישקייט, עם עצמו, עם הקדוש ברוך הוא. למשל ילד מתפלל במקום, במקום ל-- אה, לצעוק עליו תתפלל, תגיד לי ת'מילים, אה, תגיד לי ת'מילים. במקום ככה לנסות ל-לעורר בו י-יסודות, כאילו התעוררות, השראה. תספר לו מה יש איך שיש ומייש על הבן אדם. משהו שיעורר אותו שיתחבר ל-- ל-- אני אגיד לך, אמ, אני לא יודע אם, אם אפשר להגיד שמות, אבל זה דווקא לטובה. לבן שלי היה כאן בצפת אה, לפני שנתיים מורה בכיתה ב', אה, ילד קטנצ'יק.

11:20 דובר 3 איזה ג-- מה זה, איזה גיל שבע, שמונה?

11:22 דובר 2 אה, כן, גיל שמונה, לפני שנתיים, ואני ראיתי, שמתי לב שכשהם בית ספר, לא יודע בשבת או מ-מ-מתי שהוא לא בבית ספר הוא מתפלל, הוא פשוט מתפלל עם ניגונים. הוא שר את התפילה אבל ניגונים כאלו עמוקים והוא ממש בתוך העניין. אני ראיתי את הבן שלי, אני אומר את זה בתור, אה, הפתעה לטובה, כי זה לא בדרך כלל מה שקורה. אבל הוא, הוא מתפלל ככה עם, עם ניגון עמוק ובתוך העניין. העיניים שלו ממש בורקות ואני אמרתי סתם אחרי זה לא ידעתי איך אני, אני רציתי לשאול אותו איך, ממה, מאיפה הוא קיבל, אבל לא רציתי ל-ל-- איך אומרים לקרר אותו או שישים לב שאני שמתי לב ואז אתבייש וכולי. אבל אז שמתי לב שהמורה שר איתם את התפילה עם ניגונים עמוקים והוא נותן לזה ל, הוא נותן ל-לנפש של הילד ל-להתבטא, ל-לצאת החוצה, ל-לזרום. הילד מרגיש שהתפילה זה העניין שלו והנפש שלו מתגלה והוא מתחבר עם הקדוש ברוך הוא. הרבי אומר את זה בקשר להרש"ב שהוא הגיע לצמח צדק ובכה. למה הקדוש ברוך הוא לא מתגלה אליי? הסיפור הידוע. והרבי אומר כל ילד יכול להגיע לכזה דרגה ואנחנו.

12:41 דובר 4 כן.

12:42 דובר 2 טיפה'לה לא מאמינים בזה. כן, כן, הרבי אומר כאילו קדוש, קדוש.

12:45 דובר 4 ונשאר שם.

12:46 דובר 2 זה ממש אמיתי. הילד יכול, אתה רק צריך ל-לסמוך עליו ולתת לו את זה והוא יעוף. הוא יזרום עם זה, הוא ילך עם זה.

12:55 דובר 4 כן, אבל אני שואל קצת, אני רוצה לדייק את זה. ה-ה-הבשורה שיש לנו בחסידות שהרבי מביא של רבי יאמר[?] זה תלהיב את הילד, קח את הילד ותלהיב אותו. זה העשה טוב שלו. כן, העשה טוב, תלהיב את הילד, תפרגן לו, תעשה איתו. איך אמרת על המורה שהוא מנגן איתו את התפילה וזה ילך איתו הלאה לכל החיים. השאלה שלי זה

13:18 דובר 2 איך מוודאים שיהיה גבולות וכבוד הסמכות וכל מה שצריך?

13:23 דובר 4 איך זה בא?

13:24 דובר 2 אז זהו, שני דברים. רוצה לסיים רגע את העשה טוב ואז אני אעבור לסור מרע. אמ, בקשר לעשה טוב אני מאוד מתחבר לסיפור. מובא בקיצור ממש ביום יום הסיפור של הבעל שם טוב עם השפולער זיידע. נכון ידוע שבעל שם טוב לפני ההתגלות הוא עבד בתור סייע בגן, בגן ילדים. הוא פשוט אפילו לא, לא המלמד. הוא זה ש-- העוזר של ה-- של המלמד. ושאלו פעם את ה-- לא, זה מתחיל מ-ממתחיל מאחרי זה. שאלו את השפולער זיידע כשהוא היה צדיק גדול ומפורסם וכולם הכירו אותו והוא עבד את השם עם התלהבות, עם חיות, עם כזה, עם כוח, עם ווארעמקייט ש-שלא יאומן. אז שאלו אותו פעם איך, איך אתה עושה את זה? כאילו לכולנו יש ימים ימים טובים וימים שאנחנו לא כל כך. והוא ממש ככה, תמיד עם חיות וזה. איך אתה עושה את זה? אז הוא אמר כשהייתי ילד קטן, הבעל שם טוב היה הילף, העוזר של ה-המלמד שלי, והוא פעם כשלקח אותי מהבית לבית ספר לגן, הוא שם לי את היד ב-בלב. הוא אמר, "אתה מרגיש את הלב שלך? תתאר לעצמך הבעל שם טוב בכבודו ובעצמו". הוא יורד לדרגה של הילד בגשמיות ורוחניות. מסתכל לו בארבע עיניים ככה, עיניים מול עיניים, והוא אומר לו, "אתה מרגיש את ה-- את הדופק?" הקטנצ'יק אומר, "כן, נראה לי". אני מה זה הייתי אוהב להיות שם, לראות את ה, את ה, את הרגע.

14:58 דובר 4 כן.

14:58 דובר 2 "אה, כן, זה הלב שלי". הוא אומר לו, "הלב הזה, הלב של יהודי צריך להיות תמיד חם, חמים לקדוש ברוך הוא וליהודי שני. לאהבת השם ולאהבת ישראל. תזכור את זה". והוא אמר, "מאז שבעל שם טוב נגע לליבי, חם לי בגשמיות, מאז ולתמיד". היום יום מסיים שם שמכאן רואים שתנועה של צדיק צריך לפעול השפעה תמידית וכולי. אבל מה הוורט כאן? הוורט הוא ככה. איך אפשר לבדוק אם הבעל שם טוב נגע בלבך או לא? אם החסידות, מה זה בעל שם טוב? החסידות. איך אפשר לבדוק אם אתה באמת חסיד? אם החסידות, אם הגילוי, אם ה, אם ה, אם המהפכה החסידית של הבעל שם טוב נגע לך על הלב? אם אתה חמים, מודדים את זה עם ווארעמקייט, עם, עם תענוג, עונג בעבודת השם, כוונה בעבודת השם, רצון לעשות את זה. ואז כשיש את הרצון הזה, אז צריך רק לוודא שיהיה גם סור מרע. מה זאת אומרת? עכשיו פיתחתי את הכוח, פיתחתי את החיות, פיתחתי את הנשמה, את ה, את העיקר, את התוכן, את ה, את המוצר.

16:11 דובר 4 כן.

16:12 דובר 2 נגיד לי-

16:12 דובר 4 העיניים הבורקות.

16:13 דובר 2 אה?

16:13 דובר 4 את העיניים הבורקות. מה שדיברנו בהתחלה.

16:15 דובר 2 זה המוצר שאני מפתח ורוצה למכור. עכשיו אני לא יכול למכור מוצר אם אין לו, אה, לא יודע איך, עם, אה, קופסה ומארקטינג וזה. עכשיו אני צריך למסגר אותו. איך אני ממסגר אותו? סור מרע. מה זה סור מרע? לא לבטל. לא לבטל ו-ולמחוק את החיות הזה, אלא לנתב אותו. החוכמה של ה-- של המורה האמיתי, של המחנך האמיתי, זה לדעת לנתב את כל החיות, את כל העיניים הבורקות למקום הנכון ולא למקום הלא נכון. במילים של חסידות, האדמו"ר הזקן חוזר על זה הרבה פעמים ב'תורה אור' ו'ליקוטי תורה' הרבה פעמים. הוא אומר שצריכים לבטל את התאווה ולא את כח המתאווה. תאווה מתייחס לרצון לעשות דבר אסור. אוקיי? אני רוצה משהו. המשהו הזה אסור על פי תורה. אומר האדמו"ר הזקן זה חשוב מאוד שכשעושים את התהליך של הבירור והזיכוך העצמי-

17:18 דובר 4 של בן אדם מול עצמו.

17:19 דובר 2 בן אדם מול עצמו כמובן. תבטל את התאווה. זאת אומרת אני רוצה לאכול משהו שלא כשר, אז האוכל הזה אני מוריד מהתמונה. הוא טרף, חזיר, יוצא מכאן. אבל עצם כח המתאווה, זאת אומרת הרצון, הכוח הנפשי לרצות, הכוח של ההתחברות, ה-ה-המעיין של רצון הנפש, את זה חלילה לא לכבות. את זה צריך להשאיר בחיים כדי להפוך אותו, לנתב ולהשתמש בו לקדושה. הרבה פעמים רואים שכשמצליחים בחינוך כאילו לפי התפיסה ה-המוטעית אני הייתי אומר, מוטעית, אמ, של כאילו לדכא ולשתק ו-ו-ולכבות את הלהבות. נו, הצלחתי. הילד ילד רציני ומסתכלים עליו והוא ככה. הוא חסר חיות, הוא חסר חיבור, הוא לא מתחבר לעניינים, הוא לא מתחבר בפנימיות, הוא לא מבין את תועלת העניין בשכל, הוא לא מרגיש את טובת העניין בלב ו-ועוד קוראים לזה קבלת עול. הקבלת עול זה לא לייבש את הנפש. הקבלת עול זה לנתב את כוחות הנפש למקום הנכון ולא למקום הלא נכון.

18:42 דובר 4 עכשיו אז אוקיי, אז הסברנו עשה טוב. התחלנו עם עשה טוב. אחרי זה ירדנו לתוך זה ש-- הסיפור עם הרבי של עיניים בורקות. כן, אמרנו עיניים בורקות. זה מה שצריך לחפש. זה המוצר. עכשיו אני רוצה לקחת את כל הסור מרע, איך זה נראה בפרקטיקה? איך לוקחים את הדבר הזה? שומעים-- אני הורה, שמעתי, אני רוצה מחר לבוא הביתה ו-- היום לבוא הביתה ולפעול לפיה. אני רוצה שילד שלי את הברק הזה בעיניים. אני מחנך בכיתה. אני רוצה ש-- איך אני לוקח את הרעיון ש-- רעיון החינוך החסידי הזה ומוריד אותו לחיים בפרקטיקה, ברמה הכי, הכי פשוטה. איך אתה, איך אתה רואה את זה יורד לשטח?

19:25 דובר 2 אה, שאלה מעניינת. אני אגיד רגע קודם. תחשוב על זה ככה, עמי. אני מאוד מתלהב מזה שהמכתב הראשון שקיבלנו מהרבי בתור, אפשר להגיד בתור רבי, כי זה היה שבוע לפני יו"ד שבט. כאילו לקראת יו"ד שבט תשי"א, כאילו כולם באו לשאול מה עושים ביארצייט, מה עושים ביארצייט של הרבי הקודם, כאילו לא ידעו איך לפעול. אז הרבי כתב מכתב עם כל המנהגים החסידים מה, מה, מה הוא מייעץ לחסידים לעשות באותו יום. הדלקת הנר ונתינת צדקה ועליית תורה שבת לפני וכולי וכולי. בסוף המכתב הוא נותן הוראה. הוא כבר שולח את החסידים לשליחות כאילו לפני קבלת הנשיאות, והוא אומר: "תלכו בבקשה למקומות של קיבוצי בני הנוער איפה שמתאספים בני הנוער ולמי שיש לו את היכולת, מי ששייך לזה גם למקומות של בני נוער לא שומרי מצוות לעת עתה. לפני הנשיאות תלכו למקומות של בני נוער לא שומרי מצוות. כן, ומה היית מצפה שיהיה כתוב? תקרבו אותם ליהדות?

20:33 דובר 5 תקרב אותם ליידישקייט.

20:34 דובר 2 אהה זה מה שאומר. תודיעו להם על כאילו על הרבה נשיא ישראל, נו על האדמו"ר הריי"צ, עד כמה הוא העריך ואהב ואיך אומרים לוקד אפ.

20:49 דובר 5 העריץ.

20:50 דובר 2 כן, הוא העריץ את המרץ ואת החיות המיוחדת שיש לבני נוער ועד כמה חשוב לנתב את זה למקום הנכון. כמה הם יכולים לפעול ביידישקייט ולהביא את העולם לשלמותו למשיח עם כל המרץ הזה שיש להם לבני נוער. זה זה חזק מאוד. אתה מסתכל על על בחור צעיר בן נוער לא שומר תורה ומצוות בשנות החמישים, אמריקאי כאילו אה אמ איך אומרים? אמ איי התבוללות שהוא כאילו חצי זה

21:27 דובר 5 מתבולל.

21:28 דובר 2 מתבולל. והרבי מסתכל עליו עם עיניים שונות לגמרי. הרבי אמר לו וואו, איזה חיות, איזה מרץ. כמו שרבי יוחנן אמר לריש לקיש הוא עדיין היה ריש לקיש, הוא עדיין היה גנב. אתה מסתכל על גנב, קופץ למים. חילך לאורייתא. הנה מצאתי, מצאתי אוצר. הרבי רואה את זה כאוצר. יש פה כוח. בוא נשתמש בכוח הזה. אבל הוא לא אמר איך אתה מעז לעשות משהו לא נכון. קודם הוא אמר יש לך כוח מדהים והרבי מעריץ את זה. משם אנחנו לוקחים את זה למקום של ניתוב.

22:08 דובר 5 לאורייתא או כל הדברים ש

22:09 דובר 2 כן, לדברים הטובים לעבודת השם. שששאלת זה תמיד, זה תמיד השאלה שאלת המיליון כאילו. יש, יש סיפור שאנחנו אשתי תמיד מספרת את זה. אנחנו תמיד מתוועדים מדברים על זה. סיפור עם הרבי המוהר"ש. מאוד מעניין. כנראה כל כל הצופים יודעים שהרבי המוהר"ש היה מאוד מאוד חולה בגשמיות.

22:34 דובר 5 כן.

22:34 דובר 2 כאילו פיזית היה כל החיים שלו. מאז שנולד היה לו בעיות כנראה מטבוליות או משהו, כי מאז שנולד היה לו כל מיני בעיות בבריאות.

22:45 דובר 5 מצד שני הוא היה מתנהג בצורה מאוד של עשירות.

22:49 דובר 2 מעניין מאוד. כן, בפרנסה הוא היה עשיר מהיחידים של הרבי שבפרנסה היה ברחוב וכאילו ממש עשיר, אבל ב בבריאות ממש היה חסר לו ואה ובגלל זה הוא גם ההסתלקות שלו היה בגיל צעיר. בקיצר כשהיה ילד קטן נראה לי בן ארבע חמש, הרופאים כבר זיהו שהיה לו אני לא יודע להסביר בדיוק את הבעיה, כנראה בעיה בעצמות או ב מוטורית או משהו כזה. ואז הם הם אמרו לאמא, לרביצן, שהוא צריך לעשות. לא יודע איך קראו לזה אז ברוסיה פיזיותרפיה כזה כל מיני תרגילים עם האצבעות כדי שלא יהיה לו שיהיה לו זרימת דם נכונה וחלילה לא יהיה לו בעיות ביד אמ בידיים. ו מעניין מאוד מה הרביצן עשתה מהסיפורים האלו. זה סיפור קטן, זה פרט קטן בסיפור, אבל רואים הרבה חוכמת חוכמות נשים בנתה ביתה. אמ מה היא עשתה? היא היא העסיקה איזה חסיד. הם קראו לזה חסיד שהוא היה. איך אומרים עובד בעץ?

24:00 דובר 5 נגר.

24:01 דובר 2 נגר, נגר שילמד את הילד נגרות. כי ככה אתה לא תגיד לילד תעשה מאמץ, תעשה תרגילים. הוא בן ארבע, הוא לא, הוא לא, הוא לא יהיה ככה חצי שעה. הוא לא יעשה לך את התרגילים ואז יהיה לך בעיות. אבל רגע, למה שאתה? אתה הרבי, הרביצן תגיד לו אתה חייב לעשות זה. מה חינוך של קבלת עול. ככה האבא אמר הרביצן אמר הרבי אמר הילד צריך לעשות וכנראה הוא היה עושה את זה, אבל היא מצאה מקום לתת מקום ל למשל ליצירתיות ולחשיבה יצירתית של ילד קטן. לנתב את הצורך הפיזי שבשבילו זה היה צורך וחינוך כי יש לו בעיה אה רפואית והיא השיגה. וידוע שהרבי המוהר"ש אכן התחבר לזה מאוד והוא עבד. כי כשאתה עובד שעות עם, עם איך אומרים עם עץ אתה מזיז את האצבעות לכל מיני אופנים. וידוע שהרבי המוהר"ש עשה יש נראה לי אה, להביא דוגמה פרקטית. שמעתי פעם ממחנך שמסר הרצאה מאוד מעניינת. אמ, בקיצר אני אנסה ל-ל-לא לספר את זה בפרט. זה סיפור ארוך אבל בקיצר הוא, הוא יועץ של הרבה בתי ספר של מנהלים, יועץ ארצי של הרבה ב-בתי ספר. בקיצר מנהל מתקשר אליו ואומר לו "תקשיב, יש לי ילד בלתי אפשרי". כאילו לא אני ולא המורים ולא ההורים. אף אחד לא יודע מה לעשות איתו. נו מה הבעיה? הוא אלים? לא, לא. הוא פשוט, אמ, הוא כאילו מתערב למורה. הוא לא מקבל את הסמכות של המבוגר. מה זאת אומרת? יש בעיה בכיתה. המורה אומר לילד, אה, "אתה תשב בשקט חמש דקות" או מה שלא יהיה והוא יוצא ואומר "סליחה מורה, זה לא נכון. אתה חייב להגיד לו ככה ולא ככה". מה

29:09 דובר 2 זאת אומרת? אתה ילד, זה חוצפה. והוא אומר לכולם מה לעשות והוא מתערב למנהל באמצע השיחות ולה-- הוא, הוא כזה יש לו גישה ממש לא נכונה וחוצפה, כאילו שהוא הבעל הבית כאן ולא יודעים מה לעשות איתו. אז הוא אמר לו "אוקיי, בסדר, אז אני, אני מגיע ואני מגיע לבית ספר ביום, נגיד ביום רביעי. נגיד תעשה לי טובה, תזמין את האבא. אני רוצה לדבר עם האבא דקה לפני שאני פוגש את הילד". יופי. בקיצר הוא אמר ככה. הוא נכנס לשיעור. הוא ביקש מהמנהל שלא יספר שהוא יועץ או משהו חינוכי, סתם זר, בן אדם שיושב בשיעור, ישב בכיתה וראה מה שקרה ומה שהוא מאוד דומה קרה. היה ריב בין שני ילדים והמורה החליט משהו וההוא קפץ באמצע והוא אמר לכולם "לא, זה לא נכון, אתה טועה. עושים ככה, לא עושים ככה". עוד פעם. בקיצר, אחרי זה הוא נפגש עם האבא והוא מדבר עם האבא. הוא שואל אותו "שלום עליכם" וזה. "תגיד לי משהו, מה-- איך היית מגדיל את הילד שלך?" והאבא כאילו כזה הופתע קצת. כאילו מה זאת אומרת? החמוד שלי, הוא ילד טוב, לא יודע, אני אוהב אותו, הילד שלי. אמר לו "לא, לא, לא שאתה אוהב אותו אני כבר יודע. אני שואל איך אתה מגדיל אותו. בוא נגיד את זה ככה. מה הייחודיות שלו ומה הוא שונה מהילדים האחרים שלך שאתה גם אוהב עם כל הלב?" "אמ, מה זאת אומרת? הוא ילד חכם וזה ואני אוהב אותו". הוא שם לב שהאבא יש לו אהבה כללית כזו אל הילד, אבל הוא אף פעם, פשוט לא לקח זמן לחשוב על מה הוא הילד, מה מהותו.

30:53 דובר 6 מה מייחד.

30:54 דובר 2 מהות מלשון מה הוא.

30:56 דובר 6 כן.

30:56 דובר 2 לא כמות כמה הוא אלא מה הוא, מה מהותו. והוא אומר לו ככה: "תקשיב, אני אגיד לך מי הילד שלך. אני ישבתי שעה בשיעור והתבוננתי בו. הוא בן אדם שבוער לו בלב צדק ויושר. הוא תמיד צריך לעשות צדק. הוא תמיד צריך ל-ל-ל-- מה שיש לך זה שופט. אתה הבאת לעולם שופט או, אה-

31:25 דובר 6 עורך דין.

31:26 דובר 2 עורך דין, רב פוסק הלכה, מה שלא יהיה, ובשביל זה הוא נולד וקשה לו כשהוא רואה, אה, מה שהוא לא-

31:35 דובר 6 לא צודק. חוסר צדק.

31:36 דובר 2 חוסר צדק בעולם, בכיתה, מה שלא יהיה. אז יש שתי אפשרויות או לדכא את זה כי באמת זה לא המקום שלו כי הוא ילד והוא חוצפן, או לנתב את הכוח הזה למקום הנכון. אז מה עושים? והוא גם גילה מה שהאבא אמר שהיה נכון, שהילד מאוד מאוד חכם. הוא מעל הממוצע, מעל הממוצע ב-ב-בבירור. אז מה הוא אמר? הוא עשה ככה. הוא הביא את המורה. הוא אמר לו ככה: "תקשיב. כל מה שאתה הולך את מהלך השיעור, מה שאתה הולך ללמד באותו יום, אתה נפגש עם הילד לפני זה ואתה אומר לו תקשיב, כל מה שאני הולך ללמד, אתה יכול להקשיב לזה כאילו-יד[?], אבל תעשה את זה שיעורי בית בבית. אתה חכם, אתה תעשה את זה תוך שעה. תמלא את כל הזה. מה שאני רוצה ממך זה שתלמד את הסוגיה הזאת ואתה מדפיס לו משולחן ערוך חושן משפט, כאילו דינים של שופטים ומה עושים במקרה שמגיע אחד ואומר ככה ת-תכין לו שיעור בשבילו, כאילו משנה גמרא, שולחן ערוך, חושן משפט, אם צריך לתרגם את זה, להנגיש את זה לרמה של הילד ואז אתה שואל אותו מה אתה היית עושה במקרה הזה ששולחן ערוך מביא? איך אתה היית פוסק עם, עם איזה מהמפרשים אתה מסכים? עם איזה אתה לא מסכים?" הילד כאילו לא הבין מה רוצים ממנו, אבל הם עשו את זה. היה ילד בלתי אפשרי כבר בכיתה ו' או משהו שכל הבית ספר, כולם, אה, אה, רק התלוננו עליו.

33:05 דובר 7 כל המורים.

33:06 דובר 2 כל המורים, כל ה-- הילדים, כולם. הוא היה כזה אישיות שמתנגשת כאילו עם החברה, אבל לא בקטע רע או אלים אבל איך ש-- איך שסיפרתי. בקיצר, הילד בהתחלה לא הבין מה רוצים ממנו, אבל בסדר, הוא נתן לו את הדפים. הוא הסתכל, התחיל, הוא אהב את זה. הוא אמר, "או, רגע, זה מעניין" ורואים אותו, הוא נכנס לסוגיה בעומק. הוא כותב כאילו, אמ, איך אומרים, אה, פסקת, אה, אה, הבעת דעה, לא יודע איך לקרוא לזה. אה, הילד ממש נכנס לעניינים ומכיתה ו' התחיל ללמוד חושן משפט כמו שצריך וכמו שכולם ציפו, אה, לסוף ה-- לסוף הסיפור, הילד הוא אכן, אמ, אה, שופט נראה לי.

33:57 דובר 7 וואו, הוא מתעסק בתחום הזה.

33:58 דובר 2 הוא מתעסק בתחום הזה והוא באמת הצליח. ולא רק זה, אלא שבכל שעה, הש-ה-- יתר השנים של בית הספר לא התחצף עוד אף פעם. כאילו הם, הם מצאו מקום איפה שהוא יכול לשים את העניין הזה, את, את, את עניינו, את נפשו הוא יכול להכניס לתוך העניין הזה ואז כבר לא צריך לריב עם כולם על הצדק ויושר, כי יש לו את התהליך של גילוי צדק ויושר בלימוד שלו, שהוא לומד הלכות חושן משפט. זה נראה לי דוגמה טובה ל--

34:29 דובר 7 שמוצאים משהו. למצוא איזו נקודה ול-- ושם להתחיל ל-לת-לתת ל--

34:34 דובר 2 לתת לו לרוץ עם מה שיש לו בנפש באופן הנכון במקום הנכון.

34:38 דובר 7 כן, אבל במערכת אני חושב על זה קצת. אם אנחנו מסתכלים במערכת זה...

34:43 דובר 2 במערכת זה קשה.

34:44 דובר 7 כן. וואו.

34:46 דובר 2 אבל למשל גם כהורים זה הרבה יותר, לא יודע אם הייתי אומר קל, אבל יש לך הרבה יותר מרחב לפעול. יש לך שיחות נפש עם הילד, אבל למשל בתור, אה, משפיע עם בני נוער, אמ, יש לנו זמן לסיפור?

35:05 דובר 7 בטח.

35:05 דובר 2 כן? אמ, לא, זה, זה לא רק לנתב את החיוך, להלהיב ולנתב. יש גם לתת, אמ, לתת ל-למוח וללב, כאילו מה שנקרא בחסידות פנימיות הנפש, כוחות הנפש ופנימיות הנפש להתחבר לתהליך. אמ, אני אנסה לקצר את הסיפור. לפני הרבה הרבה שנים עבדתי ב-בסיוט"א[?] ובחור לא הגיע, לא הגיע--

35:35 דובר 7 סיוט"א זה גילאי לפני ישיבה קטנה.

35:37 דובר 2 אאאה, כ-- לא, ישיבה קטנה.

35:39 דובר 7 אה, ישיבה קטנה.

35:39 דובר 2 כן, ישיבה קטנה, אה, בן חמש עשרה.

35:41 דובר 7 חמש עשרה.

35:42 דובר 2 אמ, והוא לא הגיע בבוקר לשיעור חסידות כי הוא לא, לא, לא קם. פעם, פעמיים, שלוש. אז, אה, סתם באתי לדבר איתו אחרי השיעור, כאילו באמצע היום, "היי, מה נשמע?", "אה, כן", "איפה...? מה? מה יש? מה? למה לא בא?" "לא, כי אני יושן מאוחר. לא יודע, לא יוצא לי." "למה? מה יש?" "לא, אני לא אספר לך כי אחר כך תספר למשגיח ויהיה לי בעיות." אני אומר לו, "אוקיי, ומה אם אני אבטיח לך שזה בינינו? אני רק רוצה לעזור לך ולא, לא להעניש או ל-ל-לספר להנהלה." אה, אוקיי, הוא כאילו בסדר, אני אסמוך עליך, אבל שלא ת-- לא, לא, לא, אל תדאג. אוקיי. הוא מספר לי אמ שהוא יצא עם חבר ו-ו-ו-ונהיה מאוחר כי כ-- לא יודע, בדרך וזה ו-- ונפגשו עם כמה בנות ואז פטפטו ואז צחקו ואז זה ואז זה. כאילו בחור ישיבה רציני שאמור להיות ירא שמיים וכולי, ופתאום נופל בעניינים של צניעות, חוסר צניעות ו-- בכל המשתמע מכך, אה ולכן הוא התבייש שההנהלה לא, לא תגלה את זה. והוא אמר עכשיו אתה שונא אותי, נכון? עכשיו אתה תיתן לי על הראש ותצעק עליי ותעיף אותי מהישיבה. אמרתי לו לא. אני אנסה להסביר לך למה התורה שמה דגש כל כך חזק בעניין ושאתה תסכים עם העניין ואתה תחליט לפעול נכון ולא נכון, כי אתה כבר בן אדם גדול, נכון? כן, בערך. אוקיי, אבל אתה חכם מספיק כדי להבין עניין. אוקיי. ואז פשוט ישבתי והסברתי לו, אה, מה עושים עם הריגושים האלו, בשביל מה יש לנו אותם. למה הקדוש ברוך הוא שתל בנו את ה, את התחושות האלו שמתפתחות בגיל ההתבגרות ב-ב-ב-- אני קורא לזה צונמי

37:41 דובר 2 של הורמונים, אוקיי, וזה קש-קשה להם, קשה להם להשתלט על זה. וישבנו והסברתי לו בשביל מה זה, למה זה, איך משתמשים בזה נכון, מתי, כמה, למה, איך. פשוט ישבנו שעה.

37:57 דובר 8 וואו.

37:58 דובר 2 אני אומר לך אני, אני מספר את הסיפור, אני זוכר את זה היה לפני הרבה שנים. למה אני זוכר? כי העיניים שלו נפתחו ככה. הוא היה כאילו הא! עיניים בורקות. לא רק התלהבות לתפילה, עיניים בורקות זאת אומרת שאתה מזמין את ה, את השכל והמיד, את המוח ואת הלב של הילד, של המתבגר, מה שלא יהיה, להיות חלק מהתהליך. אתה לא רק כופה עליו את העניין, אלא מזמין אותו להעריך את העניין. ושים לב למשהו. תמיד מדברים על קבלת עול, נכון? על קבלת עול מלכות שמיים. שמת לב שהמילה קבלת עול זה קבלה ולא השמה? אני לא יכול לשים עול. הוא לא חמור.

38:42 דובר 8 חז-- אני צריך לקבל על עצמי.

38:44 דובר 2 אני צריך לעזור לו, בפרט אם הוא מתבגר, אם הוא לא ילד קטנצ'יק. אני צריך לעזור לו לקחת על עצמו את העול מלכות שמיים. ואז אני, אני מביא אותו ל-- הוא ממש פתח את העיניים ככה, והוא אמר לי, הסברתי לו, אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל הוא אמר לי "אה. אה רגע, עכשיו אני מבין משהו." מה? יכול-- ילד בן חמש עשרה. יכול להיות שבגלל זה כל מה שהסברת לי, כאילו, אה, בשביל מה השם עשה לנו את זה ולמה יש לנו את התחושות והריגושים האלו ואיך אני צריך להשתלט עליהם ואיך לבטל-- הסברתי לו את העניין הזה של לבטל את התאווה, אבל לא את כוח התאווה, כי יום אחד אתה תשתמש בזה לקדושה וכולי וכולי. הוא אמר אה, יכול להיות שבגלל שאנשים לא עושים את התהליך הזה, לכן רוב הגברים בבית חב"ד של אבא שלי גרושים? הבנת לאן הגענו?

39:47 דובר 8 כן.

39:47 דובר 2 הוא הבין-

39:47 דובר 8 הוא השליך את זה כל כך.

39:49 דובר 2 כן, ילד חכם. הוא לה-- הוא השליך את זה הלאה. הוא הבין למה הדרך של התורה, הדרך של הצניעות, היא דרך שעוזרת לנו לחיות את החיים שהוא רוצה ומחפש, אבל באופן הרבה יותר טוב מ-- בהשוואה אם אתה עושה את זה באופן של קליפה, באופן של יצר הרע וכולי וכולי. הוא הבין את זה, השליך את זה לחיים. הוא, הוא כיבד את כל הקליק, קליק, קליק, קליק וזהו. וזהו. הוא לא-- זה לא קרה לו עוד יותר אחר כך. הוא כאילו חזר לעצמו. זה תהלי-- אתה-- כמובן, לא הייתי עושה את זה בכיתה. אתה לא יכול לעשות את זה מול כולם, אבל צריך לחפש. תמיד יש את ה-- הגעת שבת אחרי הצוהריים, יש לך לא יודע איזה זמן שיחה. אתה אם, אם, אם הוא מרגיש יש לו על מי לסמוך והוא יכול להיפתח כי אתה במקום לש-לשפוט אותו ולנזוף בו אתה תעזור לו לגדול.

40:46 דובר 9 במקום לפסל אתה מ-- אתה נהיה גנן.

40:48 דובר 2 בדיוק. ואז רציתי ל, אה, ל-לבוא לנקודה הזאת. כן, ממש ככה. אני, אה, זה תמיד צרב לי. שמעתי את זה לפני שנים. היה פסל, אה, מפורסם ב-באירופה, מ-- באיטליה, נראה לי, מיכלאנג'לו קראו לו, שהוא נראה לי שפסל את הפסל של דוד המלך או משהו ויצאה לו, אה, יצירת מופת, אה, וכולם, אה, אה, שבחו אותו וכולי, ואז שאלו אותו, "איך הצלחת לפסול, אה, כזה זה?" והוא אמר והוא אמר, אה, "אני פשוט כשמביאים את החומר גלם אני כבר רואה את הפסל. אני פשוט מוציא כל מה שלא שייך."

41:35 דובר 9 הבנתי.

41:37 דובר 2 ואני חושב על זה שלפעמים אנחנו בתור הורים או, או מחנכים חושבים שאנחנו אמורים לעשות פיסול של ילד, של תבנית, של מבנה של ילד טוב. אז אני פשוט חותך חלקים מהאישיות שלו. אני מוריד לו חלקים ב-ב-בכל מיני, אה, אה, שחיתות וצעקות ונזיפות וכולי, ו-ואני מנסה להביא אותו לאן שאני חושב שהוא צריך להיות. מה-- ההבדל בין פסל לגנן, דיברנו על זה שאדמו"ר הריי"צ אומר שמחנך הוא גנן. גנן הוא, הוא, אה, איך אומרים? ידשן את הצמח ויטפל בו וישקה אותו ויכסה ממנו את השמש הקופחת של הקיץ וכולי וכולי. אבל הוא אף פעם לא ינסה להפוך את התפוח אדמה לתפוח עץ, כי זה לא יצליח לו. או אם כן, אולי זה כלאים, לא יודע. אבל, אבל מה שבטוח, מה שבטוח שאם אתה מנסה ל-- זה מעניין שפיסול ופסול זה אותו שורש. חינוך כזה הוא חינוך פסול. אתה לא תצליח וזה פסול וזה טרף. זה לא אמור להיות ככה. ואולי, אולי אני מקשר את זה, יכול להיות שבגלל זה או קשור לזה אנחנו מוצאים בתורה שהאיסור שהכי, הכי הרבה חוזר על עצמו בכל התנך זה איסור עבודה זרה. לא תעשו פסל, אבל זה לא רק פסל להתפלל לו. לא תעשה מהילד שלך פסל, כי הוא לא פסל. אתה צריך לפתח אותו, לגדל אותו, לא לפסול אותו. נראה לי שזה העוצם.

43:22 דובר 9 הרב שלמה בר נתן, לפני שאנחנו מסיימים איזה טיפ קטן בחינוך, חינוך עצמנו, חינוך הילדים, משהו ש, שאתה לוקח איתך, שהולך איתך.

43:33 דובר 2 אוקיי. אמ, הטיפ יהיה מבוסס על ה, על ה, על ההקדמה עצמה של כל ספר התניא ותורת החסידות. האדמו"ר הזקן מתחיל, כאילו מ-- לפני שמתחיל את הספר הוא כותב שהוא הולך להסביר לנו איך להיות קרוב לשם בדרך ארוכה וקצרה. נכון? אז, אה, במילים פשוטות בשבילי דרך ארוכה וקצרה זה לעזוב את ה, את הלחץ, את החרדה להגיע לתוצאות מיידיות ולהתמקד בתהליך. כשאתה מתמקד בתהליך אתה גם נהנה ואתה גם מגיע לתוצאות. כשאתה מתמקד אך ורק בתוצאות, לבסוף אתה לא מגיע ואתה גם סובל בדרך. אז, אה, להיכנס לתודעה של דרך ארוכה וקצרה, ליהנות מהתהליך, בברכת השם מגיע בטוח.

44:31 דובר 10 שלמה בר נתן תודה רבה, יישר כוח גדול.

44:34 דובר 2 אה, ויש עוד הרבה מה להתעכב על זה, אבל בעזרת השם יהיו לנו עוד הזדמנויות.

44:40 דובר 10 בעזרת השם. תודה רבה, יישר כוח.

44:41 דובר 2 תודה רבה, נשמה יקרה. כל טוב.