פנינים מר' מיילך – הרב אלימלך צוויבל ע"ה · קטע 32 · ה׳ כסלו תשפ״ה · 3:52 · 2 חלקים

אדוננו

תיאור הפרק

הדבר הראשון הוא להיות עבד של הרבי.

תמלול אוטומטי מהשמע, ותרגום מכונה לעברית. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית. ההקלטה מחולקת ל־2 חלקים כמו במקור; לכל חלק קישור לשמע שלו.

חלק א׳

2:31 · השמע המקורי

00:00 מה הפירוש? צריך לתרגם את זה ליידיש. אומרים שהרבי הוא אדמו"ר. אדמו"ר — מה הפירוש? אדוננו, מורנו ורבינו. מה פירוש ״אדוננו״? אדוננו פירושו אדון ועבד. מה פירוש ״אדוננו״? הרבי, הרי הרבי הוא הרבי של חב"ד. מה שהרבי מספר לנו כאן למטה, מהי נשמה שרואה בגן עדן, והרבי רואה באצילות — הרי הוא אומר כאן: מהי ההשכלה? אומרים שהרבי הוא אדמו"ר. מה פירוש המילה אדמו"ר? המילה הראשונה היא ״אדוננו״. מה זה אדוננו? אדוננו הוא אדון ועבד. אחר כך בא ״מורנו ורבינו״. אדמו"ר הזקן אומר בפרק מ"א: ״ראשית העבודה ועיקרה ושרשה״. העניין הוא שאהבה לבדה לרבי אינה מספיקה. אהבה היא שורש כל רמ"ח מצוות עשה, ויראה היא שורש שס"ה מצוות לא תעשה. צריך שיהיה במצוות עשה [לא ברור]. ״ועבדתם את הוי' אלקיכם״, כפי שאדמו"ר הזקן מפרש. אחרת חסר כל הקשר עם הרבי. לכאורה היה אפשר לומר תחילה ״מורנו ורבינו״ — זה מלמטה למעלה — ואחר כך, כשמישהו לומד את תורתו של הרבי, הוא [לא ברור] יקלוט: הרבי הוא אדוננו. איך יבינו את הרבי עוד יותר? אומרים: לא, הסדר הוא ״אדוננו״. הדבר הראשון, אם אני רוצה שתהיה לי שייכות לרבי, הוא שהרבי הוא האדון שלך. בקיצור, אם אתה לא מרגיש שאתה העבד והרבי הוא האדון שלך, הרי עוד לא ניגשת ל־

00:00 וואס איז דער טייטש? מ'דארף עס אפטייטשן אויף אידיש. מ'זאגט דער רבי איז אדמו"ר. אדמו"ר, וואס איז דער טייטש? אדוננו, מורנו ורבינו. וואס איז דער טייטש אדוננו? אדוננו מיינט אן אדון מיט אן עבד. וואס איז דער טייטש אדוננו? דער רבי, דער רבי איז דאך דער רבי פון חב"ד. וואס דער רבי דערציילט אונז דא למטה, וואס איז א נשמה וואס זעט אין גן עדן, און דער רבי זעט אין אצילות — דא זאגט ער דאך, וואס איז די השכלה? מ'זאגט דער רבי איז אדמו"ר. וואס איז דער טייטש פונעם ווארט אדמו"ר? דער ערשטער ווארט איז אדוננו. וואס איז אדוננו? אדוננו איז אן אדון מיט אן עבד. שפעטער קומט מורנו ורבינו. דער אלטער רבי זאגט אין פרק מ"א: „ראשית העבודה ועיקרה ושרשה“. דער ענין איז נישט מספיק, אהבה אליין צום רבין — נישט מספיק. אהבה איז שורש פון אלע רמ"ח מצוות עשה, ויראה איז שורש פון שס"ה לא תעשה. עס דארף זיין ביי מצוות עשה [לא ברור]. „ועבדתם את הוי' אלקיכם“, ווי דער אלטער רבי טייטשט. אנדערש פעלט דער גאנצער קשר מיטן רבין. ערשט מ'האט דאך געקענט זאגן מורנו ורבינו, דאס איז למטה־למעלה, און דערנאך, אז איינער לערנט דעם רבי'נס תורה, איז דערנאך וועט ער [לא ברור] דערהערן: דער רבי איז אדוננו. ווי וועט מען פארשטיין דעם רבין נאך מער? זאגט מען: ניין, דער סדר איז אדוננו. די ערשטע זאך איז, אויב איך וויל האבן א שייכות מיט דעם רבין, איז די ערשטע זאך: דער רבי איז דיין אדון. בקיצור, דו פילסט נישט אז דו ביסט דער עבד און דער רבי דיין אדון? האסטו דאך נישט צוגעגאנגען צום

02:06 רבי. מה פירוש ״אדון״? עבד. עבד, [לא ברור], את זה כולם מבינים; אני לא מבין את זה. האדון הוא ה[לא ברור]. אתה עבד. הרבי אומר לנו שצריך ללמוד פרק אחד ליום, פרק אחד, שלושה פרקים, שלושה פרקים. הרבי אומר שצריך ללמוד חסידות, כך וכך שיעורים, אבל—

02:06 רבין. וואס מיינט דער אדון? אן עבד. עבד, [לא ברור], דאס פארשטייט יעדער; דאס פארשטיי איך נישט. דער אדון איז דער [לא ברור]. ביסטו עבד. דער רבי זאגט אונז, מ'דארף לערנען פרק י"ח ליום, פרק י"ח, שלשה פרקים, שלשה פרקים. דער רבי זאגט מ'דארף לערנען חסידות, כך וכך שיעורים, אבער—

חלק ב׳

1:21 · השמע המקורי

00:00 הדבר הראשון: כולנו יהודים, חסידים. אנחנו חסידים של הרבי, טוב, אנחנו יהודים טובים, אבל אנחנו רוצים שתהיה לנו שייכות עם הרבי. הדבר הראשון, אחרי כל הסיפורים שצריך לכתוב ולדרוש עליהם, הוא שהרבי הוא אדוננו. אדוננו — בזה הכול טמון. אנחנו עבדים, עבדים של אדוננו. הדבר הראשון שבחור צריך לחשוב הוא: מה עליי לעשות? כל אחד בתפקידו. הרבי אומר שראש ישיבה, מחנך, כשיש תלמיד, בחור, [לא ברור], הוא לא צריך להיות מסוגל לישון בלילה. ומחנך שישן בלילה — הוא לא מחנך. הוא צריך ללכת לאוהל ולהתחנן לרבי: רבי, תן לי את הכוחות לחנך תלמידים. כל אחד בתפקידו. אנחנו עבדים של אדוננו. זה הדבר הראשון: אדוננו. אחר כך, זה לא מספיק, אומרים: הוא מורנו ורבינו; שהרבי ייכנס אצלנו בפנימיות, שנבין את השיחות של הרבי, את המאמרים. אבל הדבר הראשון הוא הביטול, ההנחה של עצמנו בצד: הרבי הוא אדוננו, וכל אחד צריך לעשות את המוטל עליו בתפקידו. לחיים, חבר'ה, לחיים. אני כבר לא רוצה דרשות. לחיים, לחיים.

00:00 די ערשטע זאך, מיר אלע אידן חסידים, מיר זענען רבי'ס חסידים, גוט, מיר זענען פיינע אידן, אבער מיר ווילן האבן א שייכות מיט'ן רבי. די ערשטע זאך, נאך אלע מעשיות וואס מיר דארפן שרייבן, דרש'נען, איז דער רבי אונזער אדוננו. אדוננו — אין דעם שטייט עס. מיר זענען עבדים, עבדים פון אדוננו. די ערשטע זאך וואס א בחור דארף טראכטן: וואס דארף איך טון? יעדער איינער אויף זיין תפקיד. דער רבי זאגט, אז א ראש ישיבה, א מחנך, ווען א תלמיד, א בחור, [לא ברור], דארף ער נישט קענען שלאפן ביינאכט. און א מחנך וואס שלאפט זיך ביינאכט, דאס איז נישט קיין מחנך. ער דארף זיך גיין צום אוהל און אויסבעטן זיך פון דעם רבי'ן: רבי, גיב מיר די כחות מחנך צו זיין תלמידים. יעדער איינער אויף זיין תפקיד. מיר זענען עבדים פון אדוננו. דאס איז די ערשטע זאך: אדוננו. שפעטער, נישט מספיק, זאגט מען: ער איז אונזער מורנו ורבינו; זאל דער רבי אריינקומען אויף פנימיות אין אונז, מיר זאלן פארשטיין די שיחות פון רבי'ן, די מאמרים. אבער די ערשטע זאך — דער ביטול, דער אוועקלייגן: דער רבי איז אונזער אדוננו, און יעדער איינער אויף זיין תפקיד וואס ער דארף טון. לחיים, חברה, לחיים. איך וויל נישט שוין קיין דרשות. לחיים, לחיים.