פרק 286 - פעולותיו של הרבי יוסף יצחק ברוסיה.

00:01 אנו עוברים עכשיו לנשיאותו של בנו של הרבי הרש"ב, רבי יוסף יצחק, שמכונה גם הרבי הריי"צ, ראשי תיבות של רבי יוסף יצחק. הרבי הריי"צ למעשה מרכז בתוכו ופועל מפעיל את כל ההשפעות שהוא קיבל מאבא שלו, מסבא שלו, מהסבא של סבא עד רבנו הזקן מייסד חב"ד. והרבי הריי"צ הוא זה שאחראי לתחיית היהדות ולהחזקת מעמד של היהדות ברוסיה במשך השנים הקשות שעברו עליה. וכדי שנבין את הדברים טוב יותר, אני עכשיו קורא את המבוא שמתאר לנו את הרקע לפעילותו של רבי יוסף יצחק, הרבי הריי"צ. מצבה הקשה של יהדות רוסיה במשטר הצאריסטי ידוע היטב. כבר דיברנו על זה כמובן גם בשנות נשיאותו של הרבי הצמח צדק, גם בזמן נשיאותו של הרבי מוהר"ש וגם בזמן נשיאותו של הרבי הרש"ב, כאשר מצד אחד תנועת ההשכלה הסתערה על היהדות וניסתה לנתק את היהודים מיהדותם, והשתמשה לצורך זה במלשינות ובעלילות בממשלה הצאריסטית והממשלה הצאריסטית שהיו בה גם כמה וכמה שונאי יהודים, ומוכרחים גם לומר שהיו בה גם כמה וכמה אוהבי יהודים. אז הממשלה הצאריסטית ירדה לחייהם של היהודים הדתיים, וכאן אנחנו נמצאים. כמו כל נשיאי חב"ד לדורותיהם, גם רבי יוסף יצחק מסר את נפשו בפועל ממש לטובת יהודי רוסיה בחוגי הממשלה. כפי הידוע, הוכתרו נשיאי חב"ד עוד מתקופת רבנו הזקן כאזרחים נכבדים. זה ניתן כפרס לרבנו הזקן על הפטריוטיזם שלו במלחמת נפוליאון. הרבי כאבותיו ניצל במידה מרובה זכות זו בעבודתו לטובת יהדות רוסיה. לעיתים קרובות היה רבי יוסף יצחק נוסע בעניינים אלה לפטרבורג ולמוסקבה, ועל פי רוב היו פעולותיו מוכתרות בהצלחה. בזמן מלחמת רוסיה יפן בשנת תרס"ד, כלומר אלף תשע מאות וארבע, נטל רבי יוסף יצחק חלק רב בפעולות של אבא שלו, הרבי הרש"ב,

02:56 באספקת מצות לפסח לחיילים היהודים בחזית המזרח הרחוק ובעת המאורעות שאחרי המלחמה הזאת של רוסיה יפן ובזמן הפוגרומים שהיו בתחום המושב, פעל הרבי הרש"ב רבות ונכבדות, כפי שכבר סיפרנו בסיפורים קודמים. הרבי יוסף יצחק נסע בשליחות אביו לגרמניה ולהולנד, נפגש עם דיפלומטים ומנהלי בנקים ופעל עליהם להתעניין בטובת יהודי רוסיה הנרדפים כדי לשים קץ לגלי הפוגרומים, והפעולה הזו הוכתרה בהצלחה. במסגרת ההסכנות הזו נפגש הרבי הריי"צ עם שרי ממשלה גבוהים. מעניין לציין מה שענה לשר הממשלה הצארית מלניקוב [?], שהתבטא פעם בנוכחות הרבי ואמר, "אנוכי הייתי כורך את היהודים בדפי התלמוד ושורפם יחד." אומר הרבי הריי"צ, וכבר סיפרנו את זה בעבר, פקעה סבלנותי, ובקול היוצא מן הלב אמרתי לו, ומהיכן ייקחו אז השרים סמירנובקה? ובמה ישלימו את המחסור בקופות שתחת ידם שלוקחים משם לפי שעה עד שיזדמן להם להפשיט עור יהודי. כי מאלף עורות יהודיים מכניסים עשרה מיליון בקבוקי סמירנובקה, דבר אשר כל השרים מתחשבים בזה. כך אמר הרבי הריי"צ לשר מלניקוב [?]. בשנת תרס"ח אלף תשע מאות ושמונה השתתף הרבי הריי"צ באספת הרבנים שהתקיימה בוילנה. כעבור שנה נסע לגרמניה ונפגש עם המנהיגים היהודים. כאשר חזר מגרמניה התעסק בהכנות לאספת הרבנים בשנת תרע"א, כלומר אלף תשע מאות ועשרים. המרץ והפעולות של הרבי הריי"צ לטובת יהדות רוסיה. המלחמה העקשנית נגד גזרות מסוימות של הממשלה הרוסית עוררו אי שביעות רצון בחוגי הממשלה ובמשך השנים תרס"ו ותרע"א, כלומר אלף תשע מאות ושש עד אלף תשע מאות עשרים ואחת. נאסר הרבי הריי"צ ארבע פעמים במוסקבה ובפטרבורג, ואחרי שהחקירות לא הוכיחו שום עוול, שוחרר בכל פעם אבל באזהרה להבא. אמנם הדבר הזה לא מנע אותו מלהמשיך בפעולותיו לטובת הכלל. בשנות תרע"ז תרע"ח נטל חלק בראש אספות הרבנים

05:41 והעסקנים שהתקיימו במוסקבה ובחרקוב. עם פטירת אביו הדגול, הרבי הרש"ב, ביום ב' בניסן תר"פ, כלומר אלף תשע מאות ועשרים. הוכתר בכתר הנשיאות החב"דית ומיד החל במשנה מרץ. לייסד ישיבות וחיידרים בכל רחבי רוסיה, והגיע אפילו למדינת גרוזיה ולחם את מלחמת השם בעוז ובגבורה נגד המהרסים והמחריבים של היהדות שנקראו אז היבסקציה הבולשביקית, יבסקציה מלשון המחלקה היהודית במשטרה החשאית הרוסית. שינויים גדולים ניטשו אז ברוסיה ובכל העולם היהודי. גלי דם נשפכו ברחבי רוסיה לרגל המלחמה לרגל הרבולוציה, כלומר המהפכה, שכרגיל היו היהודים הקורבן הגדול ביותר. הרבי הריי"צ היה יחיד ממש בעומדו מול תפקידים על אנושיים. הוא התחיל לארגן מחדש את חיי הקהילות היהודיות של יהדות רוסיה, והיה מוכרח לנהל מלחמה בשתי חזיתות. מצד אחד היה מצב היהודים הגשמי רע מאוד. עניות, סבל רב שלטו בכל מקום. מצד שני, עמדה היהדות בסכנה גדולה עקב פעולותיה המזיקות של היבסקציה. בניהול מלחמת יחיד זו לקיום היהדות ברוסיה הסובייטית בפני כוחות עצומים ביותר, הבין הרבי שמרכז התורה ברוסיה מוכרח לעבור למדינה אחרת. ואז נוסדה הישיבה הליובאוויטשית תומכי תמימים בוורשה. בשנת תרפ"א, כלומר אלף תשע מאות עשרים ואחת, ובעזרת הרבי הצליחו מספר תלמידים וראשי ישיבה לעבור לפולין ולנהל שם את הישיבה הגדולה שהתפתחה וגדלה בממדים עצומים, כמו ברוסיה, כך גם בפולניה ארגנה הישיבה הליובאוויטשית מספר גדול של ישיבות וסניפים ברחבי המדינה, בהם למדו מאות רבות של תלמידים, ובאותו זמן המשיך הרבי הריי"צ בלא כל פחד את עבודתו ברוסיה. יסד ישיבות ותלמודי תורה ושאר מוסדות הדת בחלקי רוסיה השונים. הוא לא נבהל מאיומי היבסקציה באותם הימים. מרכזו היה אומנם בעיר רוסטוב, אבל בגלל סיבות שונות יצא משם ועבר ללנינגרד. משם, מלנינגרד, הפעיל את פעולותיו הנרחבות ויסד אז

08:27 ארגון מיוחד שעזר לבעלי מלאכה ועובדים יהודים לשמור על השבת, כיוון שיהודי ששמר אז על השבת ולא הלך לעבוד היה מפוטר מייד מעבודתו, ולכן הרבי הריי"צ דאג שיהיה ליהודים אפשרות להתפרנס באופן פרטי. הרבי שלח רבנים, מלמדים ודרשנים לכל רחבי רוסיה לחזק את היהדות. לרוב היה עוזר לרבנים ולמוסדות בשליחת כספים שגייס בתור הלוואות ממקורביו, שכן באותו זמן קשה היה מאוד לארגן עזרה כלכלית. המלחמה של הרבי נגד אלה שרצו לעקור את הדת היהודית, הממשיכים של תנועת ההשכלה, נהייתה קשה ומרה. היבסקציה, המחלקה היהודית הזאת, החליטה לא להרשות לרבי להמשיך בפעולותיו וניהלה נגדו מלחמת עצבים מלווה באיומים. אנחנו נביא כמה דוגמאות מאיומים של היבסקציה. יום אחד בבוקר, כשהרבי התפלל לפני העמוד, נכנסו שלושה סוכני צ'קה. צ'קה זה המשטרה החשאית, אקדחים בידיהם, לאסור את הרבי. אמנם הרבי סיים את תפילתו בשקט, בלי התרגשות, והלך איתם. כאשר עמד לפני ועדת החקירה אמר להם ששום לחץ בעולם לא יפעל עליו להפסיק את פעולותיו הדתיות. אחד מאנשי הוועדה איים עליו באקדח ואמר לו, "צעצוע קטן זה פעל כבר על הרבה אנשים לשנות את דעותיהם." ענה לו הרבי הריי"צ בקור רוח, "צעצוע קטן זה יכול להפחיד אדם שיש לו אלים רבים ועולם אחד. אבל כיוון שלי יש אל אחד ושני עולמות, אין בכוחו של הצעצוע שלך להפחידני." והרבי שליט"א מלך המשיח מספר, "סיפר כבוד קדושת מורי וחמי האדמו"ר..." כלומר הרבי מספר על הרבי הריי"צ, "שפעם אחת הלך עם אביו, הרבי הרש"ב, לטייל בעיר רוסטוב. אביו, הרבי הרש"ב, דיבר איתו בעניין עמוק בחסידות. הוא כל כך התעמק בדברי אביו שלא הרגיש כלל שאביו עמד, והוא המשיך בהליכתו שקוע ברעיונותיו עד שאביו קרא לו, ואז הוא חזר

11:02 אל אביו. כאשר חזר אל אביו אמר לו הרבי הרש"ב, 'ההבדל בין שכל אנושי לשכל אלוקי, ששכל אנושי מתחיל בהבנת העניין, ומתוך ההבנה הוא מגיע לאמונה. אבל שכל אלוקי-אלוקי מתחיל באמונה, ומתוך האמונה הוא מגיע להבנה.' כאשר קראו אז יותר מאוחר, שנים רבות יותר מאוחר..." ממשיך הרבי לספר, "כאשר קראו לכבוד קדושת מורי וחמי האדמו"ר לגפ"ו," כלומר למשטרה החשאית, "בעיר רוסטוב." וכאן הרבי מוסיף בסוגריים שהבניין של הגפ"ו היה בדיוק באותו מקום ששם נעמד האבא שלו בשעת השיחה שעליה דיברנו. ואז שאלו אותו בגפ"ו כמה שאלות. בין הדברים שהוא אמר להם היה אותה האמרה שהוא שמע אז מאביו בעניין השכל האנושי והשכל האלוקי. והמלחמה הקשה נגד היבסקציה ונגד החרמת היהדות התמשכה. מסביב רעש והמולה, עולמות נחרבים, אידיאלים נשגבים של טוהר ומוסר מתנפצים אל סלע. המציאות היא של תוהו ובוהו בכל שטחי החיים ובתוך הקלחת הרועשת והפוקרת הזו מתהלכים להם אברכים חב"דיים עזי נפש וקנאי רוח לתורתם ולא רוצים לדעת מה נעשה מסביבם, כי הם טרודים, טרודים מאוד. הם עסוקים בארבע אמות של חינוך והלכה. אין להם פנאי להתפנות לדברים של מה בכך. רוח הקרבה של מסירות נפש לופפת אותם ולא נותנת להם מנוח. על כל צעד ושעל ברוסיה של אז רוח כפירה באלוקים חיים ובתורתו. הרוח כפירה סובבת והולכת וכל היקום נטען בחרדת מוות על כל סטייה איזושהי מאותה דרך קומוניסטית קלוקלת ורשעה צפוי פסק דין מוות על כל דיבור שלא כהלכה מאסר ושילוח לארץ גזרה לסיביר כידוע. משטר דיקטטורי מיוחד במינו עם צבא בולשת עצום ורב מנצח על שדרים חדשים אלה, והוא משגיח בשבע עיניים על כל איש ואשה אם אינם חס ושלום סוטים מהדרך. אבל האברכים החב"דים קנאי

13:53 הרוח, כאילו הדבר איננו נוגע להם כלל וכלל. הם ממשיכים בדרכם על אף שהם יודעים שהם בוגדים בכך במשטר הדיקטטורי ונאסרים בהאשמה של קונטרה-רבולוציה. הם לא מפחדים מזה ולא נסוגים אחור מדרכם המסולאת והקבועה, כי חונכו בדרך של הקרבה ומסירות נפש ולא יסטו מדרכם זו אף זיז כלשהו, ואם הם לא יכולים להמשיך בגלוי, הם יורדים למחתרת וממשיכים שם. פרשת מסירות נפשם של חסידי חב"ד ליובאוויטש ידועה ומפורסמת למדי. ומהו סוד עמידתם החזקה והאיתנה? זהו פלא גדול. הם חיו במדינה דיקטטורית שהמשטר מיגר במשך ימי שלטונו את כל המפלגות הגדולות והקטנות בלי יוצא מן הכלל. ובמשטר כזה חמור ומסכן נפשות, הצליח קומץ אנשים להתקומם ובלהט נפשי גדול עצום יסדו וקיימו ישיבות וחיידרים נגד החוק הסובייטי. ועוד ביותר מופלא סוד קיומם, כי הרי לא יכלו להתחפש שלא יכירו אותם שאנשי חב"ד הם, כי הם לא שינו את לבושם. הם התהלכו בפומבי בכל רחבי המדינה עם הזקנים והפאות והתלבושת החסידית ולא שינו שום דבר. נשאלת השאלה מאין הם שאבו כוח מופלא זה? מי נתן להם את הכוח המסירות נפשי הזה? התשובה היא הרבי מליובאוויטש. הוא המעיין של מסירות נפש, ומכאן סוד קסם הצלחתם הרבה של חסידיו בפעולותיהם הברוכות.