פרק 282 - תחילת מסעו של הרב מברדיצ'וב.

00:01 אנחנו ממשיכים בתיאור היתרון והמעלה של חוש הציור שיש לאדם, ובהקשר לזה מביאים סיפור שסיפר הרבי הרש"ב בשמו של הרבי הצמח צדק. כנראה שהוא שמע מאבא שלו. הרבי הרש"ב שמע מאבא שלו, הרבי מוהר"ש, ששמע מאבא שלו הרבי הצמח צדק. והנה הסיפור. ביום קיץ אחד השכים הרב הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'וב להתפלל. דבר זה הפליא את תלמידיו. הרבי סיים את תפילתו בשעות המוקדמות של הבוקר הוא קרא אליו כמה מתלמידיו וציווה להזמין בעל עגלה ושכר אותו לנסוע אל אחד היישובים שלושים ארבעים קילומטרים מברדיצ'וב. לא בעל העגלה, לא התלמידים ידעו מי נמצא שם באותו מקום שבגללו עורך הרב מברדיצ'וב את מסעו הארוך. לבעל אחוזה מסוים נוצרי הייתה חווה גדולה ליד ברדיצ'וב. כולם ידעו על החווה הזו. כולם הכירו את בעל האחוזה שהיה רגיל לבוא לעיתים קרובות אל העיר. היו לו כמה סוחרים יהודים שהיו קונים אצלו תבואה ושאר יבול הארץ, וגם החזיקו יהודים שונים בחכירה בטחנות הקמח ובנהרות של החווה והאחוזה. והנה פעם אחת בא לשם אדם מגרמניה וקנה מבעל אחוזה שטח קרקע שכלל יער קרקע לזריעה ונחל קטן העובר בינותם. בצידו האחד של הנחל היה יער צעיר ויפה של עצי אורן, ולידו תל מכוסה צמחיית דשא, ובצידו השני של הנחל הסתעפו שדות של אדמה פורייה. אף אחד לא הכיר את הגרמני שקנה את האחוזה וחוץ מקשרים מסחריים איתו לא נגע הדבר לאף אחד. הגרמני הזה הקים בניינים יפים במקום היפה ביותר בעזרת הטבע בשטח הקרקע שקנה מבעל האחוזה שם חי עם משפחתו והיו לו אנשים שונים שעיבדו את האדמה. הוא גם הקים לו חווה יפה, טחנת קמח משוכללת, טחנת מכונה שהיה בה משום חידוש באותם הימים, וגם העסיק

02:31 אנשים שונים בהפעלת החווה. הרבה יהודים הרוויחו פרנסתם בשפע מהחווה שלו. עבר זמן מסוים. טחנת הקמח הפיקה קמח רב. היבול של האחוזה הצליח מאוד. הגרמני בעל האחוזה הביא מנהל חדש שידע היטב כיצד לנהל את האחוזה ואת טחנת הקמח. המנהל החדש היה יהודי שחי לו ערירי ללא משפחה. מיהו אותו יהודי? ובכן, מנהלה של האחוזה נולד בגרמניה למשפחה יהודית מכובדת. אומנם בגלל היותו בסביבה לא דתית היה רחוק מיהדות. בבגרותו שירת בצבא. לאט לאט שכח על מוצאו היהודי. גם הסובבים אותו לא ידעו בכלל שהוא יהודי. היו לו פנים נאים, גוף בריא. הוא היה חרוץ, זריז, בעל מרץ רב, בעל כישרונות שכליים טובים, וכך הגיע לדרגה גבוהה בשירותו הצבאי, עד כדי כך שהוא נכלל במשמר המלכותי של המלך. מכיוון שהיה מסור ביותר לעבודתו בהצלחה מיוחדת, עלה מחיל אל חיל. אומנם חייו הפרטיים היו גרועים מאוד. הוא היה שותה ומשתכר, שקוע בתאוות. שכח לגמרי על מוצאו היהודי. התחתן עם נוכרייה ונולדו לו ממנה ילדים, ויחד עם כך המשיך בחיי התאווה המופקרים שלו. אחד ממכריו הטובים הפגיש אותו עם בעל האחוזה הגרמני, והוא התיידד עם משפחת בעל האחוזה. עלתה בו מחשבה רעה שבגללה עזב את עבודתו בחצר המלכות, התנתק ממשפחתו, השאיר להם את כל רכושו, נסע עם מכרו ומונה כמנהל הראשי של האחוזה. עם בואו של המנהל החדש נקבעו סדרים חדשים באחוזה. בראש ובראשונה החלו היהודים לסבול בזיונות גדולים. גירשו אותם מהאחוזה, הפסיקו לסחור איתם, גירשו את כל היהודים שהיו קשורים עד אז לאחוזה. ובגלל אותו יהודי השקוע ברעתו עורך עכשיו הרב הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'וב את מסעו אל אותה אחוזה. חוזרים אל המסע. הרב מברדיצ'וב הורה כיצד לנסוע. נסעו כמה

05:27 שעות. הדרך הייתה טובה מאוד. הם הגיעו ליער. ביער ציווה הרבי לעצור והורה לבעל העגלה להאכיל את הסוסים. הרבי בעצמו נכנס לבדו אל עומק היער. התלמידים המתינו במקומם לא רחוק מהעגלה. מרחוק שמעו את הרב מברדיצ'וב אומר תהילים והם נזכרו שהרבי עדיין לא אכל שום דבר ורק אז הבינו שהוא בעצם צם. אבל הם לא העזו לגשת אליו. עברו כשעתיים. פתאום קם הרב מברדיצ'וב ממקומו, ניגש במהירות אל העגלה, ציווה על בעל העגלה לרתום את הסוסים ולהמשיך בנסיעה. התלמידים חשבו שבוודאי יתפלל הרב מברדיצ'וב מנחה ביער, אבל לא אמרו שום דבר. נענה הרב מברדיצ'וב ואמר להם לא רחוק מכאן ישנו יישוב קטן של פריץ, שם נתפלל אם ירצה השם מנחה. הנסיעה נמשכת. עברה עוד קרוב לשעה. מרחוק נראו קצהו של בניין גבוה מאוד, שאליו צמודה גזוזטרה בעלת מעקה חזק ובה עמדו ספסלים. משם, ממרומי הגזוזטרה, ניתן היה לראות את כל הסביבה למרחקים. לפני שהגיעו ליישוב אמר הרב מברדיצ'וב בוודאי ישנם שם כמה וכמה בתים. אל תמהרו לגשת אל אחד מהם עד שאני אראה לכם לאיזה בית לגשת. הם נכנסו אל החצר. הכלבים התחילו לנבוח. אמר הרב מברדיצ'וב כאשר בני ישראל יצאו ממצרים כתוב לא יחרץ כלב לשונו. אבל כאשר נכנסים למצרים הכלבים אכן נובחים. ממשיך הרב מברדיצ'וב ואומר מצרים היא מקום של טענות ותביעות. גם כאשר יוסף הצדיק היה במצרים והיהודים הראשונים בני יעקב הגיעו לשם היו ליוסף הצדיק טענות ותביעות כלפיהם. מצרים היא מקום של טענות ושל תביעות. הרב מברדיצ'וב הורה והצביע לאיזה בית להתקרב אליו. הוא הורה לבעל העגלה להיכנס אל הבית ולומר שם שעובר כאן צדיק, הרב מברדיצ'וב, והוא צריך להתפלל מנחה והוא מבקש רשות להתפלל שם.

08:10 עוד לא הספיק בעל העגלה לרדת מהעגלה ומתוך הבית יוצא בשנותיו האמצעיות, אדם גבוה בעל מבנה גוף חזק גלוי ראש עם שערות ארוכות מסולסלות, מגולח עם שפם שחור לבוש הדר כמו גנרל ושוט בידו חגור חגורת עור רחבה שעל צידה הימנית תלוי אקדח ובצידה השמאלי כידון. כולו אדום מכעס. עיניו נוצצות בשל היותו שיכור בשיא שיכרותו והתחיל לצעוק. תוך כדי כך יוצא כלב שחור בריצה מהבית ומתחיל לנבוח ולהתנפל על הסוסים ועל העגלה. בעל העגלה הסיר את כובעו ונשאר בכיפה של קטיפה ורצה לומר את הדברים שהרב מברדיצ'וב הורה לו לומר. אבל האדם בעל הגוף לא רוצה לשמוע כלל וכולו בוער מרציחה. ובינתיים נפתחו כמה חלונות בבית. מתוך החלונות נראו פניהם של שיכורים שצעקו אה עגלת זונות! הרב מברדיצ'וב התחיל להתרומם בתוך העגלה בכוונה להוציא את ראשו מהעגלה. כך עשו גם התלמידים. באותו רגע נתקף בעל הגוף בחמת רצח ותפס באקדח והתחיל לכוון אותו כדי לירות בעגלה. הוא לחץ על ההדק, הוא ירה, אבל הכדורים לא נפלטו מהאקדח. כאשר הכלב ראה שהעגלה נהיה שם רעש והמולה התנפל על העגלה והתחיל לנבוח עוד יותר חזק. והנה בעל הגוף יורה שוב. האקדח לא יורה כדורים. כעסו גובר עוד יותר. הוא תופס באקדח לבדוק אם הוא לא התקלקל. והנה האקדח בסדר גמור. הוא מנסה שוב לירות שוב. האקדח אינו יורה בלי כוונה וכאילו מאליו הטה בעל הגוף את האקדח לעבר תחתית העגלה. הוא ירה שני כדורים, הוא פגע בכלב והרג אותו במקום. כאשר ראה בעל הגוף שהוא בעצמו ירה בכלבו האהוב עליו ביותר, התבלבל מבלי יכולת לדבר, כאילו איבד את לשונו. הוא נשאר עומד על מקומו כמשותק מרוב תדהמה, ובתוך כך ירד אחד

10:30 התלמידים מצידה השני של העגלה, ניגש אל בעל הגוף ואמר לו שנוסע כאן הצדיק המפורסם הרב מברדיצ'וב, ועליו להתפלל מנחה, והוא רוצה להתפלל בביתו, והוא מבקש רשות להתפלל מנחה בביתו. כאשר שמע את השם הצדיק מברדיצ'וב, שהיה ידוע ומכובד בכל הסביבה, גם בין האינם יהודים להבדיל, השתנה האיש לגמרי ואמר שאפשר להיכנס לביתו להתפלל. הרב מברדיצ'וב נכנס לבית. הוא והתלמידים התחילו להכין את עצמם לתפילת המנחה. בעל העגלה הפנה את העגלה לאחורי החצר. הרב מברדיצ'וב הורה למסור לבעל העגלה שאם יצאו לתת לו מהבית מספוא לסוסים הוא לא יקבל, ובמידת הצורך יקנה את המספוא בכסף. בעל הגוף, בעל הבית התהלך טרוד והמום מבלי לדעת את הנעשה איתו. כל האנשים שישבו איתו והשתכרו יחד לפני שהגיע לשם הרב מברדיצ'וב וראו את כל אשר קרה, התחילו להסית אותו שבגלל היהודונים שהגיעו לכאן נגרם לו כזה נזק עצום באיבוד כלבו הטוב ביותר. ובגלל כך עליו לנקום ביהודים. אמנם בעל הגוף היה עדיין מבולבל מאוד ולא יכול היה לחזור אל עצמו. כאשר נרגע קצת אמר שבראותו את פניו של הצדיק נפל עליו פחד כזה של דרך ארץ, כאילו ראה את הקיסר הגרמני. הדבר הרעיד אותו כל כך שהאקדח נטה ממקומו וירה מעצמו, מכיוון שהיה בעבר אחד מחיילי משמרו של הקיסר הגרמני, הרי כשנזכר על הקיסר התחיל לספר לחבריו ולתאר את עמידתו על המשמר ליד חדרו של הקיסר. הוא סיפר על המורא והפחד שנפל על שרי המלוכה כאשר היו צריכים להיכנס אל הקיסר. האנשים חבריו השיכורים לא ידעו ולא שמעו אף פעם מהו הסדר כשצריכים להיכנס אל הקיסר וביקשו ממנו לספר להם על כך. ובעל הגוף החל לספר ולהסביר להם.