פרק 280 - הרבי הרש"ב מספר בשם הרבי מוהר"ש.

00:01 הרבי הרש"ב מספר סיפור על אבא שלו, הרבי מוהר"ש. בסופו של דבר הסיפור הזה מסופר לנו על ידי הבן של הרבי הרש"ב, רבי יוסף יצחק, וכזה הוא הסיפור. "בהיותי במרינבאד", כך החל הסבא, כלומר הרבי מוהר"ש, את סיפורו, "החלטתי לנסוע חזרה הביתה דרך ורשה ולבקר על ידי כך בברדיטשוב, אבל עשיתי זאת בחשאי שאף אחד לא ידע מכך ורק הגבאי פנחס לייב ליווה אותי. כאשר הגעתי לברדיטשוב השכם בבוקר, נסעתי לאחד המלונות, התפללתי ויצאתי לבקר את האוהל, מקום הקבורה של הרב מברדיטשוב. כאשר סיימתי להתפלל באוהל הלכתי לבקר את בתי הכנסת השטיבלך של חסידי פולין. והנה במקום אחד מצאתי מספר די גדול של אנשים יושבים ולומדים, וקבוצה אחרת יושבת ומשוחחת בשיחות חסידיות וסיפרו סיפורים. ולאחר מכן ביקרתי", מספר הרבי מוהר"ש, "בבית כנסת שני ושלישי ובכל מקום מצאתי אנשים זקנים וצעירים יושבים ולומדים ומתוועדים בשיחות נעימות. וכך הסתובבתי זמן רב. ביקרתי במספר רב של בתי כנסת. באחדים מן המקומות נכנסתי בשיחה עם אנשים שונים, פעם אחת עם חסיד, חסיד קשיש, פעם אחת עם אברך צעיר. שאלתי מה שלמדו באותו זמן והם ידעו די טוב מה שלמדו. ואז חשבתי כבר לחזור למלוני כדי להינפש. עד לשעת יציאת הרכבת היו עוד כמה שעות, ולפתע נתקלתי בכמה יהודים זקנים בעלי זקנים לבנים הולכים כאשר כנפי בגדיהם מופשלות, לבושים נעליים וגרביים על אף שלא היה חם, סוחבים חבית גדולה מלאה מים ומשוחחים ביניהם בלהט. הדבר עניין אותי. הכרתי באותם יהודים שהם לא שואבי מים סתם. לידם צעדו מספר אברכים צעירים. מדי פעם ביקשו הצעירים להחליף את הזקנים בנשיאת חבית המים, אבל הזקנים סירבו. כאשר הלכו כך כברת, כברת דרך ארוכה הגיעו לסמטה צרה. נכנסו לסמטה ואחרי

02:51 שעברו על פני כמה בתים ראיתי שכמה יהודים זקנים עומדים לבושים בטליתות קטנים, שרוולים מופשלים כלפי מעלה, מנקים את הרצפה ואת הקירות וכל זה עניין והפליא אותי. שאלתי ומיד סיפרו לי שהמקום הזה הוא בית כנסת של חסידי טולנא. שוחחתי עם כמה יהודים מאלה שהביאו את המים. מיד ראיתי שהם יהודים, תלמידי חכמים, חסידים מסורים. שאלתי, 'מה אירע?' הם סיפרו לי שהם מחכים לביקורו של רבם שצריך להגיע לכאן מחר ומשום כך הם מכינים את הקלויז שלהם, בית הכנסת שלהם, שיהיה מוכן כראוי לקבלת פני אורח חשוב כזה. אבל שאלתי אותם, 'למה אתם עושים את העבודה בעצמכם ולא נותנים לאברכים הצעירים לעשות זאת? הרי יש לחנך את האברכים בדרכי החסידות ואז זקני החסידים למסור את נפשם על חינוכם של האברכים.' אמרו לי הזקנים, 'אנו רוצים במלאכים בריאים שיהיו לעזר למליצי יושר בשעת התקיעות של השופר. הרב הקדוש מברדיטשוב סיפר אחד הזקנים אמר על מה זה שאחרי היעיר אסון שאנחנו אומרים אחרי תקיעת השופר שבו נמנים המלאכים היוצאים מן השופר, מן התקיעה, מהשברים, מהתרועה, מהתקיעה. לאחר מכן כתוב שם ומן קשרק והרבי מברדיטשוב אמר על כך "אב חנון, אב רחום" כלומר אבינו שבשמיים. באם המלאכים שיצאו מן השופר שתקע לו יצחק בן שרה מלאכים חלשים, יבואו נא המלאכים הקדושים והבריאים שנבראו מעבודתם והגיעתם של בני ישראל לפני הפסח. ממה שביצעו בכלים את העבודות של קרצן, שבן, רבן, קשרן, כלומר קשרק, קרצוף, שפשוף, גירוד והכשרה לכבוד פסח לשם הידור מצווה. המשיך הזקן ואמר לי מספר הרבי מוהר"ש אנחנו עושים הכל למען שמו יתברך ולמען עבדו הקדוש הרבי שלנו שיהיה בריא. ממשיך הרבי מוהר"ש ומספר לבנו הרבי הרש"ב שמספר לבנו הרבי יוסף יצחק

05:37 בהתבוננתי בחסידים אלה עשה עלי אירוע זה רושם טוב מאוד. כאשר עמדתי לעזוב את המקום הבחנתי בבאר מים הנמצא ליד הקלויז ושאלתי את הזקנים למה הבאתם מים ממקום כזה רחוק בשעה שליד ביתכם נמצא באר? אמר לי אחד הזקנים שרב ברוך יוסל, אחד מעשירי חסידי טולנא ביקש וגם הבטיח שבאם ייקחו מים דווקא מהבאר שלו לשימוש לכל ההכנות לבואו של הרבי וגם לשימוש ביום הביקור הראשון של הרבי הוא ברוך יוסל יעשה על חשבונו את הסעודה הגדולה הראשונה עבור כל החסידים. ממשיך הרבי הרש"ב ומספר לבנו רבי יוסף יצחק עד כמה עשה עלי כל האירוע הזה רושם על אבי הרבי מוהר"ש אפשר לראות מכך שבשעה שסיפר את המאורע סיפר ודייק בכל פרטי פרטיו וסיים הרבי מוהר"ש כאן רואים במוחש אילו כוחות המשיך הבעל שם טוב הן במשפיעים כלומר ברבים ברבים והן במקבלים כלומר בחסידים שהמקבלים והמשפיעים יכשרו את העולם לקראת ביאת המשיח במהרה בימינו אמן. כשסיים אבי מספר הרבי הרש"ב על אביו הרבי מוהר"ש כשסיים אבי לספר התבונן ושתק משך זמן ולאחר מכן אמר תשובתו של החסיד הזקן על השאלה מדוע עשו זאת בעצמם ולא על ידי אנשים שכירים היא תשובה טובה. אבל על השאלה למה לא מסרו את העבודה לידי אברכים הם לא ענו, שכן מסירות נפש כזו, כלומר להניח את עצמו לוותר בשביל איזה אברך צעיר זה פועלת רק חסידות חב"ד. אמונת הצדיקים בפולין העמידה את החסידים על רגליהם שבאמונתו יחיה והם חיים באמת בכך. הרגשת הדרת הקודש שבתמורה ללקיחת המים מן הבאר שלו יערוך ברוך יוסל את הסעודה על חשבונו וזה קשור לא רק בכסף, כי אם גם בשעבוד הגוף שלו ושל כל בני ביתו. הרגשה זו

08:23 נקראת באמונתם יחיו. האמונה מוחזרת בחיים. חיים באמונה. אבל ממשיך הרבי מוהר"ש ואומר מעלה זו שבאמונתו יחיה הייתה עד לשעת מתן תורה. יציאת מצרים הייתה בזכות האמונה, כמאמר בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים. במצרים החזירו בני ישראל את האמונה בחיות, חיו מתוך אמונה, ובזכות זה נגאלו הם וגם אנחנו ממצרים. וגם היו הגילויים העצומים שנגלה להם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כפי שמוסבר בחסידות שכן אין דבר גבוה יותר מאמונה, ובייחוד כשמחזירים את האמונה בחיות. כלומר שחיים באמונה. חיים זה מקיף את כל ענייני החיים, גם ביחס לרוחניות, גם ביחס לגשמיות, גם בעניין של הדרכת בני הבית, הכל מתוך אמונה. זוהי דרגה גבוהה. אבל כל זה היה עד לשעת מתן תורה. במתן תורה ניתן סדר העבודה של תורה ומצוות להמשיך חיות בתוך האמונה, שכן אמונה היא מקיפה מבחינת האמונה בלבד. אפשר להיות גם דבר והיפוכו באותו רגע. מצד אחד אמונה בהשם, חיים באמונה ולמרות זאת לעשות דבר נגד השם. כאשר ממשיך הרבי מוהר"ש ומספר כשביקש רבנו הזקן בפעם הראשונה, כשביקר רבנו הזקן בפעם הראשונה בעיר מינסק, וזה כדי להשתתף בוויכוח הגדול שכבר סיפרנו עליו. הרי אחרי השבת הידועה שרבנו הזקן הראה לקהל הלמדנים מה פירוש לדעת ללמוד וניצח את כל המתנגדים לתורת החסידות. התקרבו אז הרבה עשרות אברכים לומדים אל רבנו הזקן. ואז, כאשר המתנגדים ראו שהאברכים הלומדים עומדים להיות לחסידים, קראו לאסיפות וגזרו איסור על לימוד החסידות. באיזה טענה? בטענה של ביטול תורה. כאשר רבנו הזקן שמע את סיבת האיסור ללימוד החסידות, ביטול תורה, אמר ככה. בעל דבר, כלומר השטן, בא למתנגדים בשכלו של גנב חכם. כאשר תופסים את הגנב החכם בגניבתו, הוא מתחיל לקרוא רחמנא ריבונו של

11:15 עולם, תעזור לי. רחמנא קרי. הוא מזכיר שם שמיים, אבל האמת היא שהוא באותו זמן נגד הקדוש ברוך הוא גונב. אם כך, אומר רבנו הזקן, אפשר להיות גנב אפום מחתרתא, הגנב בזמן הגניבה שלו, רחמנא קרי. הוא קורא לקדוש ברוך הוא שיעזור לו בגניבה. זה מצד האמונה, כיוון שהיא מקיפה. עניין זה מוסבר היטב בתורת החסידות, שכן אמונה היא בבחינת מקיף. הגנב מאמין בהשם שהוא הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס את העולם כולו. יחד עם זה חושב הגנב שהכלי לפרנסתו היא באמצעות הגניבה, ולכן הוא מבקש מהשם יתברך שיצליח לו בפרנסתו זו של הגניבה. אבל העבודה האמיתית היא להחזיר את האמונה במובנה הפנימי, כלומר להכניס חיות באמונה, שזהו ושמן על ראשך אל השמן והיין שבתורה זהו לימוד תורת החסידות שבאמצעותה באה האמונה בקליטה פנימית. כאשר האמונה נקלטת בצורה פנימית, קיים אז סדר עבודה אחר לגמרי. מרגישים את המעלה של הזולת דווקא, ומבינים שאדם צריך להפקיר את עצמו כדי לקרב את הזולת. ואז מתגלה הכוח שכדי לקרב אברך, להעמיד אותו על דרך האמת, כדאי למסור את הנפש על כך.