תולדות החסידות · פרק 260 · 2026-08-16 · 12:51
פרק 260 - הקמת חבורת "פועלי צדק".
תיאור הפרק
הקמת חבורת "פועלי צדק".
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:01 דובר 1 סיפורי הרבי הרש"ב. בשמחת תורה בשנת תרמ"ח אלף שמונה מאות שמונים ושמונה אמר הרבי הרש"ב את המאמר "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו". במאמר הזה מדבר הרבי הרש"ב על מעלתם של האנשים הפשוטים ומסביר את זה במשל מהעקב והמים הרותחים. כלומר שבמים הרותחים מכל החלקים של הגוף, דווקא רק העקב יכול להיכנס מבלי להינזק. המאמר הזה עשה רושם חזק על האנשים הפשוטים, ואז נוסדה בליובאוויטש חברה שנקראת חברת פועלי צדק. הם היו קמים בשעה שלוש לפנות בוקר לומר תהילים בציבור, וגם הקימו שיעור ללימוד דיני התורה. חברת פועלי צדק הייתה לומדת את שיעוריה בבית המדרש שנקרא רבי בנימין שטיבל. אנחנו הרי זוכרים את השם של בנימין שטיבל עוד מהסיפורים על העיירה ליובאוויטש שמופיעים בספר הזכרונות של הרבי יוסף יצחק. כאשר יצאו שני אנשים פשוטים מאותו בית מדרש, היו בהליכתם חוזרים על אותו הדין שלמדו עכשיו מפי הרב שלהם. החברה הזאת נהגה כך במשך ארבע שנים משנת תרמ"ח ועד שנת תרנ"ב אלף שמונה מאות תשעים ושתיים. בשנת תרנ"ב, "בחתונת דודי מחותני רבי משה הכהן", מספר הרבי יוסף יצחק, נערכו כל יום שבע ברכות באולם הגדול, ובכל יום היו באים הרבה אורחים. באחת ממסיבות השבע ברכות שיבח הרבי הרש"ב ואמר: "זה דומה ליהודים שיוצאים מבית המדרש ומדברים ביניהם על דין איזשהו. צריך להסתכל על כך כפי שהמלאך מיכאל מסתכל והמלאך מיכאל מנצל זאת לזכותם של ישראל. לי", אומר הרבי הרש"ב, "יש רצון גדול לצאת איתם, עם היהודים הפשוטים, בריקוד". באותו זמן היה שם אחד מחברת פועלי צדק שנקרא בשם מתי יוסי דוד שלויימס[?]. הוא היה אדם חי ושמח ונטל חלק בכל עניין ציבורי מקומי. הוא גם היה חבר בחברת פאזשארנע
03:06 דובר 1 קאמאנדע, מכבי אש. הוא היה גם הראשון שבשמחת תורה תרמ"ח, אחרי ששמע את המאמר מהרבי הרש"ב, דפק בידו על ליבו והכריז: "רבי, אני אקים את חברת פועלי צדק!" ועכשיו, כששמע מתי יוסי שהרבי הרש"ב רוצה לרקוד עם חברי פועלי צדק, הכריז: "רבי, אנו נמצאים כאן." סידר דרך למעבר וצעק ברוסית
03:36 דובר 2 "סלושאיטע! מוכנים לצעוד!"
03:39 דובר 1 והרבי הרש"ב רקד איתם. בזמן הזה היו שם גם החסידים רבי ישעיה ברלין, שלא היה לו הרגש כל כך באהבת ישראל, ורבי שלום דב קובאקוב, שהיה לו תענוג ביהודי. כאשר חזר הרבי הרש"ב למקומו מהריקוד וזיעה נזלה ממנו, אמר לחסידים האלה: "טבלתי בתענוג של זכותם של ישראל, שזהו גבוה יותר מהזיעה של מצווה". חברת פועלי צדק התרחבה כל כך שגם השוליות של בעלי המלאכות חייטים, סנדלרים ידעו דינים בתורה, שכן באמצע העבודה דיברו ביניהם על דינים שונים, כמו למשל היכן מותר להפסיק באמצע התפילה לענות אמן וכדומה. בליובאוויטש היה אז שייגעץ גדול ישעיה, בנו של ישראל הצהוב, ישראל המשולח אותו שייגעץ ישעיה גרם עוגמת נפש רבה, כי הוא הלשין על הרבי הרש"ב שהוא ייסד ליגה של פועלים, ובגלל הלשנתו של אותו שייגעץ ישעיה נאלץ הרבי הרש"ב לנסוע בכל המועד סוכות לרודניה לבית המשפט, וכמה פעמים ערכו חיפוש בביתו. כפי הנראה אותו ישעיה שייגעץ הזה מהגדולים בין הקטנים. הסוף היה שערכו חיפוש בביתו ומצאו שם ניירות לא חוקיים והגלו אותו לסיביר. פעם אחת היה חסיד רבי מוניה מונסזון אצל הרבי הרש"ב. הוא דיבר או הם דיברו ביניהם אודות כמה אנשים שהיו אנשים פשוטים, והרבי הרש"ב שיבח אותם מאוד. החסיד רבי מוניה מונסזון תמה מאוד על כך שהרבי משבח אותם כל כך, והוא שאל מה אתם עושים מהם עניין שלם? ענה לו הרבי הרש"ב יש בהם מעלות. נענה רבי מוניה מונסזון ואמר אני לא רואה אותם. כידוע היה חסיד רבי מוניה מונסזון, סוחר גדול ביהלומים. שאל אותו הרבי הרש"ב אם הביא איתו את חבילת היהלומים. ענה רבי מוניה כן, הבאתי אותה איתי, אלא שכעת, כשהשמש זורחת אי אפשר
06:26 דובר 1 להסתכל על היהלומים. לאחר מכן לקח רבי מוניה את חבילת היהלומים ופרס אותם בחדר אחר והצביע על אבן אחת שהיא פלאי פלאים. אמר לו הרבי הרש"ב אני לא רואה באבן הזו שום דבר מיוחד. ענה לו רבי מוניה צריכים להיות מבין. אמר לו הרבי הרש"ב דע לך יהודי הוא פלאי פלאים, אבל צריכים להיות מבין. נספר קצת על קבלת הנשיאות של הרבי הרש"ב לאחר שאביו המוהר"ש נסתלק. המוהר"ש נסתלק בשנת תרמ"ג אלף שמונה מאות שמונים ושלוש בתאריך י"ג בתשרי. הבן שלו, הרבי הרש"ב, לא רצה לקבל על עצמו את הנשיאות של חב"ד ועברו עשר שנים. אומר הרבי יוסף יצחק, בנו של הרבי הרש"ב. עשר שנים אלה היה אבי, כלומר הרבי הרש"ב בגדר של התבודדות. אמנם הוא היה אומר חסידות ברבים וגם משנת תרנ"א קיבל אנשים ליחידות, אבל היה מתבודד לעצמו. אבל מראש השנה תרנ"ד התחיל סדר חדש של עבודה בהתגלות. נמשיך בסיפור. בקיץ תרנ"ו מספר הרבי יוסף יצחק, היינו בנאות דשא בליבקה סמוכה לליובאוויטש. הלכתי עם אבי הרבי הרש"ב לטייל בשדה. התבואה כמעט והבשילה. רוח נעימה נשבה והשיבולים התנענעו אנה ואנה. אבי אמר לי "תראה אלוקות. כל נענוע של כל שיבולת היה כלול במחשבה הקדומה של הקדוש ברוך הוא, במושג של צופה ומביט עד סוף כל הדורות. וההשגחה העליונה מבצעת את הנענועים האלה של השיבולים בגלל כוונה אלוקית." תוך כדי הליכתנו נכנסנו ליער, מכיוון שהייתי שקוע במה ששמעתי על ההשגחה הפרטית והייתי נרגש מרצינות ההסברה, מבלי משים קטפתי מזמן לזמן עלים מהאילנות ומוללתי אותם באצבעותיי. אבי הרבי הרש"ב פנה אליי ואמר, "האר"י הקדוש אומר שמלבד זאת שכל עלה של אילן הוא בריאה עם חיות אלוקית שהשם יתברך ברא
09:42 דובר 1 בגלל תועלת מסוימת וכוונת הבריאה יש בכל עלה ניצוץ של נשמה היורדת לעולם לשם תיקון. ותראה", אומר לי אבי הרבי הרש"ב, "עד כמה אדם מועד לעולם, בין שהוא ער, בין שהוא ישן. ההבדל בין אדם ער לבין אדם ישן", אמר לי אבי הרבי הרש"ב, "הוא בכוחות הפנימיים של שכל ומידות. הכוחות החיצוניים ישנם גם באדם ישן. רק הכוחות הפנימיים מטושטשים בשעת השינה ובגלל זה רואים בחלומות שני דברים הפוכים וכוח הראייה ניכר אם האדם הוא ער או ישן. אדם ישן לא רואה, אבל אדם ער רואה. ער וישן מתבטאים בכוח הראייה. כשאדם ער הוא רואה אלוקות, כשהוא ישן הוא לא רואה אלוקות. אבל בכל מקרה אדם הוא מועד לעולם, בין שהוא ער או בין שהוא ישן. שים לב," אומר לי אבי, "הנה עכשיו דיברנו בעניין ההשגחה הפרטית ואתה מבלי לשים לב קטפת עלה, מוללת אותו בידך, שיחקת איתו, קרעת אותו לגזרים ופיזרת אותו במקומות שונים. איך זה אפשרי? איך יכולים להיות שווה נפש כל כך לגבי בריאה של הקדוש ברוך הוא? את העלה ברא הקדוש ברוך הוא לשם כוונה מסוימת ויש בו חיות אלוקית. יש לו גוף וחיות. למה?" שואל אותי אבי, "האני של העלה קטן יותר מהאני שלך? אכן יש הבדל גדול. העלה הוא צומח ואתה בן אדם מדבר ובין צומח למדבר יש הבדל גדול. אבל הרי צריך לזכור תמיד את התפקיד ואת הכוונה האלוקית שבכל דבר. התפקיד המוטל על הצומח לבצע בעולם והתפקיד שמוטל על האדם המדבר לבצע." אבי הרבי הרש"ב דיבר איתי אז על הביאור של המאמר יתוש קדמך, שקיים יתרון בדומם, בצומח ואפילו בחי לגבי המדבר, בכך שהדומם והצומח והחי שומרים את תפקידם ומבצעים את הכוונה
12:23 דובר 1 העליונה. במשך כמה ימים דיבר אבי בשעת הטיולים בנושא הזה עד שהגיע לעניין של ידיעה ובחירה ואמר שהידיעה שלמעלה, כלומר מה שהקדוש ברוך הוא יודע מה יהיה, הידיעה הזאת לא מכריחה את הבחירה של האדם. לאדם יש בחירה חופשית להיות בוחר בטוב ומואס ברע