פרק 259 - הביקור של הרש"ב במוזיאון.

00:01 הרבי הרש"ב מספר: כשהייתי במסע מחוץ למדינה, כלומר מחוץ לרוסיה, ראיתי כמה וכמה תמונות, ציורים מצוירים על ידי אמנים מפורסמים בחוכמת הציור ומהם שלושה ציורים מצוירים על ידי האמן הנודע והמפורסם רפאל. התמונה הראשונה שראיתי משתרעת על שטח גדול ומצוירת בה מערכת קרב. שדה רחב ובו גדודי חיילים לוחמים זה עם זה ובמקום גבוה עומדים המפקדים הגבוהים ומביטים בזכוכית המגדלת ומסתכלים באופן מלחמת אנשי החיל עם אויביהם. תמונה זו מטילה אימה ופחד ממש. מעבר מזה נחלי דם ופני אנשים נלהבים בשאיפת דם כחיות רעות הטורפות. ומעבר לזה שוכבים פצועים קטועי רגליים ושבורי ידיים. פה ושם זוחלים פצועים ואחים רחמנים נושאים במיטה אחת שלושה פצועים ורופא הולך על ידם ופתאום מתפוצץ כדור וקורע לגזרים את אחד האחים הרחמנים והרופא ההולך עמהם. המיטה נופלת והפצועים נופלים בבור עמוק. בתוך כדי כך רץ אחד הרכבים על סוס אביר וכדור פגז פוגע בהם וקורעם לרסיסים וזורקם למרחוק עוד גופי הרכב והסוס טסים באוויר. והנה רכב שני רץ עם סוס דוהר בידו הימנית מנופף בחרבו ובשמאלו אוחז ברסן הסוס פיו פתוח כנראה צועק כמורה דרך ופוקד פקודות ללוחמים. ואחריו רצים עוד כמה רוכבים. מרחוק נראה פלוגת רוכבים רצים לקראת אלו. ועוד טרם קרבו זה אל זה עלה עשן מכברת הארץ אשר ביניהם. התמונה הזו בוקרה על ידי מאות ואלפים אמנים נפלאים ויודעי מדע בהלכות המלחמה. כולם כאחד הודו שהתמונה היא ציור אמיתי כמו שהוא בפועל בחיים ממש. מספר הרבי הרש"ב. כך כותב בנו רבי יוסף יצחק, שאחד המציירים מהאומנים הידועים בהתבוננו בתמונה הזו בעמקת דעתו כמה שעות רצופות התעלף עד שבקושי גדול השיבו את נפשו. הרופא אמר שסיבת התעלפותו הייתה כיוון שהתמונה היא כל כך

03:03 אמיתית, והאמן הזה, בעת שהתעמק במחזה הציור, נראה לו כאילו הוא בעצמו עומד בקשרי המלחמה והתעלף מרוב פחד. תמונה שנייה מציירת שדה זרוע בתבואה, חלקה אחת זרועה חיטים וחלקה אחת זרועה שעורים. התבואה הם כבר אביב. מראה פני השמיים טהורים והשמש זורחת בכל תוקפה. בצידי השדה עוברת דרך. בשדה הזרוע שעורים עוברת רוח קלה וכגל עובר על ראשי השעורים. בשדה הזרוע חיטים אין הרוח ניכרת כלל, כי כל התבואה היא קמה רק על ראש שיבולת אחת עומד ציפור קטן. בקצה השדה עומד אילן בעל ענפים מרובים, ועל אחד הענפים יושב עורב שחור. מתחת לאילן הר צבור מנשרי האילן שעשו הנמלים, וכשלוש פסיעות מהאילן יושב לו חומט ומתחמם לחום השמש. את התמונה הזו ראו מאות ואלפים אמנים ידועים בחוכמת הציור. כולם כאחד ענו פה אחד ואמרו בשבח הציור הזה. ואמת הדבר, אשר המחזה עושה רושם יפה מאוד, ובשעה שמסתכלים בתמונה נראה לך כאילו אתה עומד באחד השדות בצ'רבנה[?], בכפר, שם היו קוצרים חיטים בשביל מצה שמורה. אבל, ויהי היום אחד הגיע איכר אחד להסתכל על התמונה. הוא הסתכל בתמונה, התבונן בה כשעה קלה, גירד בקרחתו ואמר "טרוחו ניה פראבדה" מעט לא אמיתי. כלומר, אמר האיכר, "הציור איננו מתאים אל האמת. האמת." כאשר שמעו פקידי המוזיאון את דברי האיכר על התמונה הנהדרה מעשה ידי האמן הנפלא והנודע רפאל, שעלתה בסכומים עצומים, באו לאיכר ואמרו לו "אתה איכר ואיש כפרי. אין לך בינה וחוכמת הציור ואתה מדבר אודות ציור אשר צייר אותו אחד המציירים הידועים רפאל?" אמר להם האיכר "חוחל רפאל" האיכרים הפשוטים במחוז הזה אינם יכולים לבטא את האותיות ריש ופי. תו חוחל נוחו תוכה פטרת ניה פראבדה. בזמן ההוא עבר

06:18 אחד הפקידים הגבוהים ואיתו קבוצת חכמים שבאו לראות את התמונות הנמצאות במוזיאון הזה. כאשר ראה הפקיד את הפקידים עומדים מסביב לאיכר וצוחקים בקול פרוע, התעניין בזה. הוא קרא לפקידים ושאל אותם מה הדבר אשר קרה? סיפר לו פקיד אחד כי בא איכר אחד התבונן בתמונה מספר זאת וזאת, כי הרי כל תמונה ותמונה יש לה מספר מיוחד. מלאכתו של הצייר רפאל והאיכר הזה כאשר הביט כשעה קלה בתמונה, גירד בקרחתו ואמר את משפטו על התמונה שהיא לא טובה, ומזה אנו צוחקים. כאשר שמע הפקיד הגבוה את דברי המשרת הזה, צחק גם הוא וסיפר לחבריו ורעיו האומנים המפורסמים את המאורע הזה, וכולם צחקו מעומק ליבם על תמימותו של האיכר הפשוט. עוד הם צוחקים, ראו מרחוק קבוצת אנשים שבאו לבקר את המוזיאון, עומדים ומסתכלים באותה תמונה, אותו השדה הזרוע והחיטים והשעורים והאיכר עומד על ידם ומראה להם בידו הימנית, ובידו השמאלית אוחז את כובעו, ובכל שעה קלה הוא מצטלב לאמת את דבריו, ומתוך תנועת האנשים נראה שהם מודים אל האיכר. הדבר הזה עניין את הפקיד ואת קבוצת החכמים אשר איתו מאוד. אמר אחד החכמים "לדעתי, ביקורתו של איכר ואיש כפרי בתמונה המציירת מראה כזה היא ביקורת יותר אמיתית מביקורתו של אחד החכמים הגדולים ביותר." ניגש אותו אדם אל מקום עמידת קבוצת האנשים ואותו האיכר, ואחריו הלכו גם שאר החכמים והפקיד הגבוה ההולך איתם. כאשר ניגשו אל הקבוצה, שמעו את האיכר מסביר לעומדים סביבו כשדה השעורים והרוח הקלה עוברת על ראשי השיבולים כגלי הים. כך הוא באמת בחיים הטבעיים והאילן וענפיו עם העורב היושב על אחד הענפים, והחומט המתחמם כנגד השמש. אכן הכל טוב ויפה, אבל אמר האיכר העוף הקטן העומד על שיבולת

08:51 החיטה לא יכול להיות באמת, כי בשעה שהעוף עומד על השיבולת, אם זאת שהעוף קטן וגופו קל, ובכל זאת צריך כובד גופו לכופף במעט את קצה השיבולת. ואילו על התמונה הנה גם שיבולת זו שעליה עומדת אותה ציפור, נשארה בקומתה כשאר השיבולים. כאשר שמעו הפקידים והאומנים המפורסמים את הביקורת של האיכר והאיש הכפרי על מלאכת התמונה הנהדרת מעשה ידי אביר החכמים רפאל, הסתכלו איש בפני רעהו בתמהון לבב וזמן רב היו בהשתוממות על הפלאת החושים והכישרונות הטבעיים הנמצאים בבני אדם, גם הפשוטים ביותר. והתמונה השלישית היא ציור של בית המשפט בעיר רומי. בתי המאסר ובתי הכלא אשר האסירים הנמצאים שם אסורים בכבלי ברזל. אולם השופטים מקום ישיבתם, עמידת הנידונים, העדים, הקטגור והסניגור והעם שומעי הלכות המשפט ובתוכם קרובי הנידונים המתעלפים בשומעם את נאומו של הקטגור ודרישתו בפסק דין שייגזר על הנידון. ובתוך כך צועק ילד קטן ומבקש מאת ראש בית הדין יורשה לו לומר מילים אחדות לטובת ולזכות אביו, שרוצים לדונות למיתה. הילד עומד על כיסא וכפיו פרושות בידו הימנית, מראה על המון הנאספים ובעיניו לנוכח השופטים יביט, כאילו אומר עליכם השופטים לדעת, כי על כל מילה היוצאת מפיכם תתנו דין וחשבון בשמיים, ועליכם גם להתחשב עם יגון לב כל הנאספים בבית המשפט, החושבים כבעלילה באתם על אבי החף מפשע. הנידון יושב ראשו בין ברכיו. הסניגור עומד פיו פתוח ורשמי שמחה מתוחים על פניו ומעיניו יורדות דמעות. הקטגור עומד בפנים זועפות, עיניו עצומות וכולו מקשיב, והשופטים יושבים פיהם פתוח ועיניהם מלאות דמעה, ובכל האולם מבלי הבט על רוב ההמון, הושלך הס עד אשר גם זימזום של יתוש יכול להישמע. מספר הרבי הרש"ב בעומדי ליד תמונה זו לא יכולתי לזוז ממקומי

11:51 שעה ארוכה הלכתי ולקחתי כיסא וישבתי שם עד אשר סגרו את המוזיאון, ושלוש פעמים הלכתי לראות תמונה זו שעשתה עלי רושם עז. הרבה הרבה מאוד נתנה לי ראיית התמונות האלו בעבודת השם, כי שמעתי מאבי הרבי מוהר"ש בשם מורנו הבעל שם טוב, שכל מה שיהודי רואה או שומע יש בו משום הוראה ודרך בעבודת השם יתברך. מהתמונה הראשונה, ציור המלחמה, יכולים לקחת לקח בעבודה אלוקית במלחמת היצר הטוב נגד היצר הרע. מהתמונה השנייה, תמונת השדה, יכולים לקחת הוראות יכול להיות שהכל טוב כמו דבר חי, אבל כשחסרה ההטיה הכל איננו אמת. וההוראה מהתמונה השלישית, ציור בית המשפט, כשאדם נידון, הנה על ידי שעשה טובה לאחד מישראל, מעשה טובה הזו סניגורית עליו להצילו והתענוג מכך הוא גדול.