פרק 252 - לידתו של הרבי הרש"ב.

00:00 אנחנו רוצים להתחיל לספר את סיפורו של הרבי הרש"ב, בנו של הרבי מוהר"ש, שמילא את מקומו. ובתחילה ללידתו של הרבי הרש"ב. על הולדתו סיפרה אמו הרבנית רבקה, אשתו של הרבי מוהר"ש. ביום י' כסלו תר"ך, אלף שמונה מאות ושישים, חלמתי חלום בו ראיתי את אמי, אמא הייתה גברת שרה, בתו של האדמו"ר האמצעי ואת סבי הרבי האמצעי בפנים שמחות. אמי רבקה אמרה לי. סליחה אמי שרה אמרה לי, "רבקה את ובעלך כתבו ספר תורה." הסבא הרבי האמצעי אמר, "והיה לכם בן טוב ועל שמי אל נא תשכחו." אמי שרה הוסיפה, "רבקה השומעת את מה שאבי אומר לך?" התעוררתי. כל היום, מספרת הרבנית רבקה, הייתי טרודה בדבר החלום. אבל עם בעלי הרבי מוהר"ש לא דיברתי מאומה ולא סיפרתי לו על דבר החלום. עברו יומיים או שלושה. חמותי הרבנית, אשתו של הרבי הצמח צדק, חלתה בחולי של חום ואני הייתי משמשת אותה. בלילה סר החום ובבוקר הוטב לה. אחרי התפילה נכנס חותני הרבי הצמח צדק לחדר חמותי הרבנית לבקר אותה, והיא סיפרה לו שבלילה היא חלמה חלום. אמר הרבי הצמח צדק מובא בגמרא שחלום יפה לחולה. ובעניין החלומות בכלל ישנן שתי דעות. יש דעה שאומרת שהיא מאמינה בחלומות. יש דעה שנייה שאומרת שהיא לא מאמינה בהם. והרבי הצמח צדק פנה אליי ואמר לי, "וחלום טוב בוודאי שיש לקיימו." כאשר הלך חותני הרבי הצמח צדק, התבוננתי במה שאמר בדבר החלומות ודברי קודשו האחרונים, שחלום טוב בוודאי שצריכים לקיימו. חשבתי על מחזה החלום שאני ראיתי בי' כסלו והחלטתי לספר לבעלי הרבי מוהר"ש את דבר החלום. אבל כשהגעתי הביתה מצאתי שבתינו דבורה לאה חולה במחלת הגרון עם חום גבוה. הייתי טרודה כמה ימים עד ששכחתי

03:11 מכל העניין. וכעבור שלושה ימים סר החום והיא שבה לאיתנה. בליל י"ט כסלו חלמתי עוד פעם שבאו אליי אמי הרבנית שרה וסבי הרבי האמצעי ועוד אדם זקן אחד. אמי אמרה לי, "רבקה את ובעלך כתבו ספר תורה." סבי הרבי האמצעי אמר, "ויהיה לכם בן טוב." והאיש הזקן אמר, "אמן כן יאמר השם." אמי סיימה, סבא ברך אותה, ויברכני. היה זה רבינו הזקן. סבי הרבי האמצעי ואמי אמרו אמן, וגם אני אמרתי אמן בקול רם והתעוררתי. בעלי הרבי מוהר"ש כבר התעורר משנתו, אבל עדיין היה בחדר ושאל אותי, "מה זה שמעתי אותך אומרת אמן?" נטלתי את ידיי ואמרתי לו כך הדבר. חלום חלמתי ובעוד שעה אבוא לחדרו ואספר לו. סיפרתי לבעלי הרבי מוהר"ש את דבר החלום של י"ט כסלו והחלום בלילה שעבר. ואמר לי בעלי חלום טוב הוא. ומדוע לא סיפרת לי מיד שחלמת בי"ט כסלו? כי חלומות כאלה הם מדברים העומדים ברומו של עולם. והרבי בעלי הביע את רצונו שספר התורה שנכתוב יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשירים. קלף כזה לא בנקל למצוא. ועד שהשיגו כמה יריעות של קלף עברו כחמישה שבועות. חותני הרבי הצמח צדק ציווה על בנו בעלי שהתחלת כתיבת הספר תורה תהיה בחשאי בנוכחות אחיו בלבד, וההתחלה תהיה בחדרו. וביום חמישה עשר בשבט התחילו בכתיבת ספר התורה בחדרו של חותני בחשאי. בעלי זירז את הסופר בכתיבת הספר, ובחודש אלול כמעט ונגמרה. בעלי הרבי מוהר"ש חשב שמחרת יום הכיפורים שהיה ביום חמישי יהיה סיום למזל טוב וחותני הסכים לכך. אני הייתי הרה. לא יכולתי להתעסק בהכנת סעודת המצווה של הסיום, כי בעלי רצה לעשות סעודה גדולה וחותני הרבי הצמח צדק הסכים לכך, ולכן לקחו איש מיוחד שיסדר

06:04 את הכל. ובמשך הימים של ראש השנה ועשרת ימי תשובה התפרסם שלמחרת יום הכיפורים יהיה סיום הספר תורה, וכמה אורחים שבאו ליום הכיפורים נשארו לכבוד הסיום. ואז למחרת יום הכיפורים בהשכמה קרא הרבי הצמח צדק חותני את בעלי ואמר לו היום תערוך סעודה גדולה. גם אני אבוא לסעודה ואומר חסידות, אבל את סיום הספר תורה לא תעשה היום ולא אמר לו שום סיבה. ואז ביום שני י"ג מרחשוון קרא חותני הרבי הצמח צדק לבעלי הרבי מוהר"ש ואמר לו היום בערב תקרא את הסופר לחדרי ותקרא את אמך ונעשה סיום הספר בחשאי. אני תפרתי את המעיל של ספר התורה, וכשהכנסתי את המעיל לחדרו של חותני אמר לי מזל טוב. ויקיים השם יתברך את דבר הברכה שבירכו אותך חותני וסבי. כלומר הרבי הצמח צדק ורבינו הזקן. וביום שני בעשרים לחודש מרחשוון תרכ"א בשעה תשע בבוקר ילדתי את בני למזל טוב ולאריכות ימים ושנים. לברית המילה שהיה צריך להיות ביום כ"ז חשוון. מספרת הרבנית רבקה באו הרבה אורחים מכמה עיירות הסמוכות והכינו סעודה גדולה. בשבת קודש פרשת חיי שרה היה הבן זכר וביום השבת שלום בן זכר. באותה השבת אמר חותני הרבי הצמח צדק שתי פעמים חסידות. בלילה בא להתוועדות של הבן זכר, וכן במסיבת השלום בן זכר. וכל פעם ישב כשעה והיה בשמחה גדולה. ביום ראשון בלילה היו הרבה עשרות אורחים וגם גיסי בני חותני. כלומר כל הבנים של הרבי הצמח צדק, נעורים כל הלילה באמירת המזמורים ולימוד הזוהר שנוהגים בלילה שלפני הברית שנקרא וואכנאכט. בעת ההיא הייתה חמותי הרבנית חלושה בבריאותה ובחדרה לנה הייתה בתה, גיסתי מרת דבורה לאה, וחדר חמותי היה ליד חדרו של חותני הרבי הצמח צדק. בלילה בשעה

08:59 שלוש בערך שמעה חמותי וגיסתי שחותני מדבר עם המשרת רבי חיים דוב. חמותי ביקשה את בתה שתלך לראות מה קרה בחדר חותני שבשעה מאוחרת כזו קרא למשרת הנמצא בחדר השני מחדרו של חותני. גיסתי שמעה שחותני מצווה לחיים דוב לומר לבעלי שמחר לא יהיה ברית המילה. באה וסיפרה לחמותי את אשר שמעה. חמותי הצטערה מאוד על כך. שלחה את בתה לבקש את חותני שיחדל מלשלוח לומר לבעלי שהברית לא יהיה בזמנו בטענה שאני הייתי חלושה אז וכשיודע שהברית נדחה יצטער ויזיק לבריאותי. חותני הרבי הצמח צדק לא רצה לשמוע ואמר לשלוח את חיים דוב בשליחות האמורה, וחמותי שלחה עוד הפעם את גיסתי אל חותני בבקשה שלא לדחות את ברית המילה, בטענה שבאו הרבה אורחים והכינו סעודה גדולה ויהא הפסד מרובה וכבוד החסידים וצערם. חותני הרבי הצמח צדק ענה שהוא יודע ובקיא בדין ויש לו סיבות שהברית לא יהיה בזמנו ורוצה לשלוח את משרתו לומר לבעלי על כך. שלחה חמותי את בתה בפעם השלישית אל חותני בבקשה לחדול מלשלוח את משרתו להודיע שהברית לא יהיה במועדו, ומכיוון שהיא בת תלמיד חכם, הרי בכוחה לומר זאת. את זכותה זו היא דורשת ממנו כעת. אמר חותני הרבי הצמח צדק לגיסתי מה אוכל לעשות לאמך הרבנית? מכיוון שהיא רוצה כך ודורשת בדין בת תלמיד חכם, הרי אני מוכרח לקיים את רצונה. אבל הדבר כן הוא. הכנסת ספר התורה הייתה במועד שהייתה צריכה להיות, כי הכל בהשגחה פרטית כפי רצון העליון יתברך. הכנסת הילד לבריתו של אברהם אבינו עליו השלום תהיה גם כן במועד שהיא צריכה להיות. ולמוחרת, ביום שני היה הסדר הנהוג בכל זמן של ברית. בבית הכנסת הדליקו נרות כל המתפללים ולא אמרו

11:19 תחנון. אחרי התפילה נכנס חותני לבית הכנסת. הכינו את הכיסא של אליהו הנביא וחותני היה צריך להיות הסנדק. הביאו את התינוק. בעלי הרבי מוהר"ש היה מוהל אומן, ומכיוון שרצו למול ראו שאי אפשר למול אותו, ובעלי ועוד כמה מוהלים מובהקים החליטו בהסכמת חותני שבהכרח לדחות את הברית. חותני הרבי הצמח צדק נשאר בבית הכנסת. ציווה להביא משקה ומזונות כפי הנהוג, שתה לחיים, אמר חסידות והמסיבה נמשכה עד זמן המנחה. חותני הרבי הצמח צדק ציווה לערוך את הסעודה ובסוף הסעודה בא גם הוא ואמר חסידות. ואז עברו כמה שבועות, ובאור ליום השני נר שני של חנוכה קרא חותני לבעלי ואמר לו מחר תעשו את ברית המילה של בנכם וזה יהיה בחדר התפילה שלי ובחשאי רק במעמד אחיך והקרובים ביותר שלא יהיו יותר משני מניינים. הלוחות שניתנו בחשאי, כלומר הלוחות השניים, נאמר עליהם לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר השם מעתה ועד עולם. חותני הרבי הצמח צדק אמר לקרוא לילד בשם שלום דב בר על שם אביו של חותני כלומר אביו של הצמח צדק ועל שם הרבי האמצעי בשעת קריאת השם אמר הרבי הצמח צדק ראשי התיבות של השם הוא רש"ב רש"ב בפירוש אותיות זה בשר וגם שבר מכיוון שצריכים לשבור את בשר הגוף הוא נולד בכ' חשוון תרכ"א שיש בזה שני כפים שזה רמז לכתר עליון