פרק 250 - ביקורו של המוהר"ש את שר הפנים.

00:00 הרבי מוהר"ש עוסק מול הממשלה הרוסית בטובת עם ישראל. במשך שבוע ימים התקבל הרבי מוהר"ש לראיון אצל שר הפנים יחד עם החסידים רבי חיים משיייעב[?] ונחום הר מונד[?]. ואם כי שר הפנים קיבל את הרבי בהדרת כבוד, וכפי שסיפרו החסידים, הנה עשה הרבי עליו רושם אדיר, בכל זאת דיבר שר הפנים קשות והוכיח את הרבי מוהר"ש על אשר עומד לנגד ענייני הנהגת המלוכה ועוד נסע לחוץ לארץ לדבר עם אזרחי שאר המדינות להבאיש את ממשלת מולדתו בעיניה, אשר בגלל זאת ראוי לעונש קשה כמורד במלכות או כמפריע סדרי הממשלה. הרבי מוהר"ש ענה לשר לאמור מה חושבת הממשלה כי ישפכו דמנו ודם בנינו ובנותינו, ויבזו את רכושנו ועמלנו, ואנחנו עוד עלינו לכרוע ברך ולנשק את ידי הרוצחים והחומסים? לא אזרחי המדינה אנחנו המקיימים חובותנו בגוף ובממון אל הממלכה ככל אזרחי המדינה, ודי ביזיון וכסף על אשר חמסו לפנינו את מרחבי המדינה, ויעשו תחום מושב לפני היהודים בפלחים המוגבלים. הנה עוד זאת עושה הממלכה לתת יד עזרה לפושעים וחלאת בני אדם לעשות פרעות בנשינו, בנינו ובנותינו ובנו כעם אשר אין לו מגן. אנחנו כאזרחי המדינה דורשים מהממשלה הגנה על נפשנו ורכושנו. לכן באתי להודיע לשר הפנים בשמי ובשם כל היהודים, אזרחי המדינה, כי רצוני להתקבל לראיון אצל המלך, להרצות לפני הוד רוממותו על מעמדנו ומצבנו ולשמוע ברור האם מלפניו יצא משפטנו משפט מוות בידי רוצחים וחומסים. כי דברי השרים והבטחותיהם אבדו חנם ושווים בעינינו ובשם הצדק והיושר הנני פונה אל שר הפנים למלא בקשתנו האמורה. שר הפנים נבהל לשמוע את הדברים המפורשים שיצאו מפיו של הרבי מוהר"ש מעומק לבבו הקדוש ולא יכול לדבר, אבל בהתאוששותו אמר שבעוד ימים אחדים ייתן מענה והוא

02:35 מקווה שהדבר יוגמר בטוב. כעבור כעשרה ימים, תחילת חודש אלול, נתקבל הרבי לראיון אצל שר הפנים ושר הפנים הודיע לו שבקשתו להתקבל לראיון אצל הוד רוממותו הוא דבר כבד בנוגע למעמד ומצב היהודים אזרחי המדינה. אך זה הממשלה באמצעים בטוחים שמעתה לא יאונה כל רע של פרעות ביהודים בכל מרחבי המדינה. וכך היה שבמשך כשני שבועות קיבלו כל שרי הפלחים פקודה להכריז ולהודיע לכל שרי המחוז ושרי ערי השדה, הכפר והמושב, שבהם יימצא, יימצא איש או אנשים מעוררי מדנים המשבית את המנוחה בין אזרחי המדינה, או כי יקרא לעשות פרעות באיזו עדה מאזרחי המדינה יענש קשה והרווחה את על היהודים בכל מקום מושבותיהם. עבודתו הכבירה של אבי מורי הרבי הרש"ב על אביו הרבי מוהר"ש בענייני הכלל בשנת תר"מ עשתה נזק גדול על בריאותו החלושה, ולכן הוא הוכרח לנסוע למקומות ההבראה בחוץ למדינה, והחליט שאחרי חג הסוכות ייסע לחוץ לארץ. כיוון שידע הרבי מוהר"ש שבנסיעתו זו יוכרח לשהות כל חודשי החורף בחוץ לארץ, מצא לנכון לקרוא ועידה מהסכני הקלן מפטרבורג, מוסקווה, מוהילוב, מינסק, פולטאבה, צ'רניגוב והגביל את מקום הוועידה בעיר ויטבסק ליום שלישי ז' מרחשוון. ביום הראשון, בחמישי למרחשוון תרמ"א נסע הרבי מוהר"ש לעיר ויטבסק, לקח איתו את בנו, אחי רבי זלמן אהרון ואותי לנסוע איתו לויטבסק. ביום שני בשעה שתים עשרה בצהריים נסע הרבי עם סגולת אנשים נכבדי עיר ויטבסק לבקר את שר הפלך ונתקבל לראיון בכבוד גדול והתמהמה בחדר מסקיתו[?] כחצי שעה ביחידות. וכאשר יצא הרבי מוהר"ש מחדר מסקיתו[?] לאולם במעמד סגולת הנכבדים ומעמד פקידי לשכת שר הפלך ונשיא השוטרים, הודה שר הפלך לרבי על הכבוד שהואיל לעשות לו בביקורו הנכבד ואמר עד כה תודה לאל הייתה מנוחה

05:27 גמורה בין אזרחי יושבי הפלך, והוא מבטיח באות הכבוד שקובע את הרוממות, כי גם לעתיד תהיה מנוחת שלום ואחדות בין אזרחי יושבי הפלך. ובאותו יום, בשעה רביעית בא פקיד מלשכת שר הפלך לבית מעונו של הרבי מוהר"ש אשר גר בבית דירתו של מחותנו גינזבורג, ואמר לו שר הפלך שלחו לשאול באיזו שעה מחר בבוקר יכול הוא לבקר את הרבי במעונו. ענה לו הרבי אם לפני שר הפלך מתאים השעה עשירית בבוקר גם לפניו מתאים הזמן ההוא. ושר הפלך עם עוד חמישה מהפקידים הגבוהים בלשכתו באו למועד המוגבל והתמהמהו כעשרים רגעים והלכו. ובשעה שתים עשרה בצהריים התקיימה הוועידה ונמשכה שלושה ימים. הישיבה האחרונה הייתה ביום חמישי ולפני שנסגרה הישיבה פנו הרבה מבעלי הוועידה אל הרבי ואמרו לו אומנם ברוך השם, כללות המצב טובה יותר, אבל לאמיתו של דבר לבבות בני ישראל שבורים ונפחדים ביותר. רבי, אתה נוסע לחוץ לארץ ואם יארה מה שלא יהיה, מה יהיה עם בני ישראל? ענה להם הרבי מוהר"ש. היו רגועים והרגיעו גם את האחרים. אכן, זה זמן שלא יודעים מה טוב יותר לעשות. יש האומרים ללכת בדרך זו ויש האומרים ללכת בדרך אחרת. יש האומרים שכל דרכי בחזקת סכנה. אני אומר אם יעשו על פי התורה במדינות יהיה טוב. היו רגועים והרגיעו גם את היהודים למקומותיהם. כתוב בתהילים אני אל אלוקים אקרא והויה יושיעני. לכאורה היה צריך לומר אני אל הויה אקרא כמו שכתוב אליך הויה אקרא ואל הויה אתחנן. למה כתוב כאן אני אל אלוקים אקרא? ולמה כתוב והויה יושיעני? לכאורה היה צריך לומר והויה יענני כמו שכתוב ענני במרחב. מדוע כתוב יושיעני? אלא אמר הרבי מוהר"ש הפירוש הוא כזה אני אל אלוקים אקרא

08:10 שרחמנא ליצלן היא אותה שעה של גבורות המשבות ונעשים לעני, אותיות אני. ביטול המציאות נזכרים באמת שהגבורות הם משם אלוקים, שהוא שם קדוש כמו שם הוויה, ולכן מבינים שהגבורות שמשם אלוקים יש בהן כוונה מבורא העולם שיעשו תשובה. התשובה היא לא רק על עניינים פרטיים, אלא גם כדי לרכך את הלב ולפתוח את הידיים לעשות צדקה וגמילות חסדים. זהו פירוש אני אל אלוקים אקרא. הקריאה לכוונה הפנימית של גבורות וייסורים שבורא עולם שולח חס ושלום. ועל ידי שמבינים את הכוונה של הגבורות ועושים תשובה ומעשים טובים שנעשה אחדות גמורה. נוסף על מעשי הצדקה וגמילות חסדים אזי והוי' יושיעני עוזר השם יתברך ונעשה טוב. ולכן כתוב והוי' יושיעני, שכן הפירוש של לענות הוא הרי שמבקשים דבר מסוים ויודעים מה לעשות. אבל כאשר לא יודעים מה לבקש ולא יודעים מה לעשות, אז הבקשה היא שמה שעושים יהיה טוב. ולכן כתוב והוי' יושיעני. אכן בזמן הזה אנו זקוקים לרחמים. אבל כאשר אצל בני ישראל יהיה העניין שאני עני אל אלוקים אקרא שבורים ונפחדים מהמעמד והמצב המר של הגבורות הקשות. אך שיודעים שהגבורות הן בשביל כוונה שיהא עני אל אלוקים אקרא שיקראו אבא רחם. צריכים להיות בטוחים בביטחון גמור שהוי' יושיעני, שמה שיעשו ואיך שיעשו לטובת הכלל הרי זקוקים ללבושי הטבע. וזה יביא ישועה וליהודים יהיה אור בכל מקום מושבם. החסיד רבי חיים משיבו[?] הוסיף וסיפר לרבי הריי"צ את הדברים הבאים. בקיץ תרל"ט הפיצו אדוני האחוזות והעיירות בכמה פלכים שנאת היהודים ועוררו את האיכרים, יושבי הכפרים והעיירות לערוך פרעות ביהודים. הרבי מוהר"ש עשה כמה אספות בפטרבורג בחורף תר"ם וביקר כמה שרים גבוהים ונכבדים שהבטיחו לו כי הם יעמדו לימין היהודים. וזה אכן הועיל,

10:55 אמנם רק בכמה מקומות ולא בכולם. כאשר ראה הרבי שרוח הפרעות סוערת, ומצד הממשלה לא נעשה דבר, עשה את מסעו לחוץ למדינה להתראות עם עסקני הכלל במדינת אשכנז ובמדינת צרפת, אשר הם ישפיעו על מהלכי ההנהגה במדינתנו לטובת היהודים. כאשר חזר הרבי מוהר"ש מחוץ לארץ ביקש מגבירי פטרבורג המפורסמים ששניים מהם ילכו איתו אל השר לבקש ריאיון אצל השר. לא חפצו גבירי פטרבורג ללכת כי יראו לנפשם. אמר להם הרבי אם אתם יראים לגופכם ולרכושכם אני אקח שני חסידים שלי, כי חסידים אינם מוגי לב כמו הגבירים הפחדנים וחסידים יכולים למסור גופם ורכושם בעד כלל ישראל ונלך והשם יתברך יצליחנו להיות שלוחים טובים להציל את אחינו בני ישראל. על ידי השתדלותו של הפרופסור ברטנזון[?] ובמשך כשבוע ימים התקבל הרבי לבקר את שר הפנים ולקח איתו את החסיד ר' נחום הרמונט[?] ואותי ללכת איתו אל שר הפנים. הרבי נכנס לחדר לשכתו של שר הפנים ואנחנו אחריו. החדר היה גדול מאוד באורכו וברוחבו. אך נכנס הרבי והנה בהדרתו על פני קודשו, ברוחב לבבו, בנועם קולו האדיר, ובצחות דיבורו ובמלבושתו העשירה עשה רושם אדיר על שר הפנים, אשר מיהר ללכת לקדם את פני האורח הגדול בהושטת יד וביקש ממנו לשבת ליד אחד הכיסאות שעמדו ליד השולחן מימין מושב השר. אבל כרגע נשתנו פני השר ודיבר דברים קשים, גם הפחיד את הרבי בעונש קשה כמורד במלכות. הרבי ענה לשר בדברים חריפים ותבע מדוע נעשה כל עם ישראל ורכושו הפקר לכל רצחן וחמסן. מה אומר לך יקירי? אז ראינו מה זה מסירות נפש ואיך צריכים למסור את הנפש אהוב בני ישראל וראינו במוחש כי הוי' יהיה עמו ומלאך מיכאל עומד לימינו. כולנו ידענו שהרבי יודע

13:22 שפת המדינה, אבל צחות דיבור כזה עוד לא שמענו ממנו. ובשומעי צחות דיבורו וחלקת לשונו נפל ברעיוני לשון רז"ל שדיברו על יוסף הצדיק שבא מלאך גבריאל ולימדו שבעים לשון. והיה נדמה לי שמלאך מיכאל מדבר, אלא בשעת מעשה חשבתי שמסירות נפש כזו יכול רק רבי לא מלאך. הרבי במסירות נפשו הציל את כלל ישראל בגופו וברכושו. דברי הרבי פעלו מאוד על השר והבטיח לתת מענה וליווה את הרבי עד אמצע האולם שלפני חדר לשכתו. כאשר חזר הרבי למעונו היה חלוש מאוד וישב על הכיסא לנוח ואמר, "הביקור עלה לי הרבה בריאות, אבל בעזרת השם יביא תועלת אמיתית וירים כבוד ישראל". החסיד ר' נחום הרמונט[?] אמר לרבי, "כשנכנס הרבי לחדר לשכתו של השר, נרעש השר ונתפעל מאוד עד כי נתבהל". אמר הרבי, "כך צריך להיות. כשיהודי נכנס לחדרו של גוי ומגלה את צלם האלוקים שעל פניו, הרי זה תוכן עניינה של מזוזה. מזוזה היא סימן שהבית וכל אשר בו שייכים לאלוקות. המזוזה מגלה את החיות האלוקית שישנה בהעלם בנבראים, וכך הדבר כשגוי רואה את צלם האלוקים שעל פניו של כל יהודי מוכרח הוא להיות נרעש ונפחד, אבל זה רק לשעה". ממשיך הרבי מוהר"ש אומר, "אבי הצמח צדק סיפר לי שכאשר הביאו את רבנו הזקן לטיינות סובייט[?] והכניסו אותו למשרד שבו ישבו הרבה פקידים ורבנו הזקן ניגש לחלון והוציא את התפילין ולבש אותם והפנה את פניו אל עבר הפקידים, נפל על כולם מורא ופחד, עד שאלה שישבו לא יכלו לקום ואלה שעמדו לא יכלו לשבת. אמר אבי על התפילין כתוב וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך. תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש". ממשיך

15:55 מישהו לספר לרבי יוסף יצחק, "באותו ערב התעלף הרבי מוהר"ש בהתעלפות גדולה והודיעו מיד לפרופסור בוטקין ומיהר לבוא וייתן לו סמי מרפא והוכיח את הרבי על אשר מזלזל בבריאותו ועשה דברים כאלה המזיקים לבריאותו, כי התרגשות גם קלה מסוכנת לו. ענה לו הרבי, "אנחנו אין אנו ברשותנו כלל גופנו ונפשנו, רוחנו ונשמותינו נתונים מסורים בנוגע לכלל ישראל ברוחניות ובגשמיות. אכן חיצי אויבינו שונאינו שוברים את גופנו לרסיסים, מוצצים את לשד עצמותינו, ממררים את חיינו, אבל בזה הננו מצילים ומגנים על עם השם. כה היה עם כבוד קדושת אבותינו, כה הוא עימי וכה יהא עד כי יראה הוי' יהא בענייניו וישלח לנו גואל צדק לקבץ נדחינו מארבע קצוות ארץ ויובילונו קוממיות לארצנו" והרבי בכה מאוד. פרופסור בוטקין ציווה על הרבי לעזוב מיד את העיר ולגור באחת הערים הסמוכות לעיר באוויר טוב. ומפני כי מפני חלישות, חלישות בריאותו כבד היה לרבי לנסוע לצ'רקסק סלע, נסע לכפר סמוך לעיר שגם שם נמצאים בתים עם חדרים מרווחים וגר שם כמה ימים עד שהתחזק בכוחו ונסע לצ'רקסק סלע לחכות לתשובתו של השר. בבוא הרבי אל השר השני קיבל אותו השר ברוב כבוד ואמר כי הממשלה נקטה באמצעים טובים לטובת היהודים. כשבוע התעכב הרבי בצ'רקסק סלע להנפש ולאחר מכן נסע לליובאוויטש. אני מזכיר את הסיפור שסיפרנו בפעם הקודמת על אותו איש ברכבת בעל התשובה שסיפר שהוא ביקר את הרבי מוהר"ש כשהרבי מוהר"ש הגיע לפטרבורג וסייע ביד הרבי מוהר"ש בעבודת הכלל שלו. אז כאן כשאנחנו מספרים על הרבי מוהר"ש כיצד הוא מבקר את שר הפנים וכן הלאה, יכול להיות שזה אחד מאותם הביקורים.