פרק 248 - על הגרף מבאטשייעקוו.

00:01 אני מ-ממשיך ומספר סיפור על חסידים של הרבי מוהר"ש לפני שאנחנו עוברים לרבי הרש"ב, בנו של הרבי מוהר"ש. בינתיים אנחנו עדיין עם הרבי מוהר"ש. העיר באטשייעקוו שבמחוז ויטבסק הייתה שייכת לגרף אחד. העיר והרבה עיירות ויערות בסביבה הזו היו אצל הגרף הזה נחלת אבות. לגרף היה ארמון משלו עם הרבה בניינים לשיכון אנשיו ומפקחיו שניהלו את רכושו הרב. בין הבניינים היה גם מנזר קתולי, כומר וחבר עוזרים שהיו שייכים למנזר. הגרף היה אדם טוב וכל ימיו אפשר ליהודים להתפרנס בכבוד. ליהודים העניים בבאטשייעקוו ביטל את תשלום מס האדמה, ציווה לתת מרעה בחינם לבהמות ולעזים של הרב, השוחט ובודק, החזנים, המלמדים וכמעט כל יהודי העיר ינקו את פרנסתם פחות או יותר מאחוזת הגרף. הגרף היה כל ימיו אדם חלש ולעיתים תכופות היה חולה והתרפא אצל הרופא הגדול הייבנטל[?] בעיר ויטבסק. כאשר הזקין הגרף גבר חלישותו ואז הוא התרפא אצל הרופא המפורסם ברטנסון. כאשר גבר חלישותו, העביר הגרף את כל ענייני ניהול אחוזותיו למנהל הראשי שהיה שונא יהודים. באותו הזמן בדיוק הגיע למקום כומר שונא ישראל. אז בהשפעת הכומר החדש הרחיק המנהל הראשי את היהודים מאחוזת הגרף. אצל היהודים העניים התחילו לקחת מס האדמה. אצל כלי הקודש התחילו לקחת תשלום עבור המרעה ומצב הפרנסה של היהודים התערער לגמרי וכך נמשך הדבר בערך שנתיים. רוב יהודי באטשייעקוו היו ממקורבי הסבא הרבי מוהר"ש, אנשים שקטים, היו באים לליובאוויטש לחג, לשבת, שומעים מאמר החסידות, נכנסים ליחידות, מבקשים ברכה מהרבי לבני חיי מזוני ואז חוזרים לביתם בביטחון שהשם יתברך ירחם. אמנם לדבר עם הרבי מוהר"ש על דוחק הפרנסה או על כומר צורר ישראל ועל מנהל ראשי שונא ישראל לא העז אף אחד. בין

02:57 המשפחות היהודיות שגם הוריהם וסביהם ניהלו במשך שנים רבות קשרי מסחר עם אחוזת הגרף, היה יהודי בשם שמואל ברבי אייזיק מוניה או כפי שהוא כונה מוליה אייזיקס. שמואל היה ממקושרים של הרבי מוהר"ש, יהודי חסידי מכובד. הייתה לו פרנסתו בשפע, בעל שם טוב כסוחר ישר בכל הסביבה, יהודי שהיה מכניס אורחים, בעל צדקה, ידע ללמוד ביתו וגם הבין אמרת חסידות. שמואל עצמו היה מאותם יהודים שהיו קשורים בקשרי מסחר עם אחוזתו של הגרף. בחג השבועות בשנת תר"מ היה שמואל בליובאוויטש. בהיותו אצל הסבא ביחידות שאל הרבי מוהר"ש את רבי שמואל למצב הפרנסה בעיר. רבי שמואל סיפר לרבי מוהר"ש שזה כמה שנים שהפרנסה היהודית נלכחה וסיפר לרבי את הסיבות לכך. הוא סיפר לו שהגרף הזקן חולה, הפרנסה היהודית הולכת ונעשית רעה יותר מיום ליום, ויהודי העיר ויהודי הסביבה מודאגים מאוד מהמצב. "יודע אני", אמר לו הסבא. "פרופסור ברטנסון אמר לי שהגרף במצב מסוכן מאוד." אמנם הרבי מוהר"ש התרעם קשות בפני שמואל על שלא סיפרו לו כל הזמן על שינוי ההנהגה באחוזת הגרף בכל הנוגע ליהודים. "הרבי מספר לי רבי שמואל באטשייעקוו, וכך קראו לו בליובאוויטש, שקע בהרהורים, וכעבור משך זמן אמר ככה אתה תיסע הביתה. כאשר תראה את הגרף בפעם הראשונה, תאמר לו שאני ציוויתי עליך למסור לו שיודע אני שהוא במצב מסוכן והרופאים התייאשו מחייו. אבל אומר אני לו אם הוא יעזור ליהודי באטשייעקוו והיישובים שבסביבה בפונדקאות שבאחוזתו ייתן לו השם יתברך עבור כל משפחה יהודית חודש של חיים ובריאות." כאשר חזר שמואל לביתו, ביקר כעבור מספר ימים באחוזתו של הגרף, כיוון שרצה לראות את הגרף. אמנם הדבר היה בלתי אפשרי. לא הכניסו אל הגרף אף אחד. חיכה

06:00 רבי שמואל כמה ימים, ואז היה זה ביום קיצי בהיר. מזג האוויר היה טוב והרופא ציווה לרתום את הסוסים ולקחת את הגרף בשוכבו על מיטתו לטיול ביער. כאשר הוציאו את הגרף מביתו כדי להושיבו בעגלה, עמד שמואל בצד וראה איך מובילים את הגרף הזקן והשבור, והדבר גרם לו צער עמוק. אמנם הגרף הבחין ברבי שמואל וציווה שהוא יתלווה אליו אל היער. הגרף ידע שרבי שמואל קשור אל הסבא, אל הרבי מוהר"ש. כאשר התיישב רבי שמואל בעגלה מיד מסר לגרף את דבריו של הרבי מוהר"ש. הגרף אמר לרבי שמואל, "תערוך רשימה מכל המשפחות היהודיות החיות בבאטשייעקוו ויכולות להתפרנס מהאחוזות שלי, וגם תערוך בעצמך או על ידי שליח רשימה מכל היישובים, הפונדקאות, הנהרות השייכים אליי ושהיהודים יכולים להתפרנס מהם. את הרשימה תמציא לידי בלבד, כך שאף אחד לא ידע מכך." אכן רבי שמואל עשה את הרשימה. ברשימה שמסר רבי שמואל הגרף היו למעלה ממאה ושישים משפחות בבאטשייעקוו, עוד כמה עשרות משפחות ביישובים שבסביבה, ואז ליהודים הייתה שוב פרנסה בהרחבה והגרף הזקן החלים והבריא. רבי שמואל היה נערץ מאוד באחוזתו של הגרף. בין יתר הצמחים בגנו של הגרף צמחו גם לולבים והדסים יפים. משנת תרע"א היה רבי שמואל שולח כל שנה לסבא, כלומר לרבי מוהר"ש, לולב והדסים מגנו של הגרף. ממשיך הרבי יוסף יצחק ומספר את הסיפור האמור שמעתי מרבי שמואל בעצמו כאשר הגיע בסוף חודש מנחם אב תרנ"ד לליובאוויטש. אבי, הרבי הרש"ב, היה אז במושבות שבחרסון. כאשר סיפר רבי שמואל את הסיפור למורי רבי שמואל בצלאל ולחסיד חנוך הנדל ולי, סיים את הסיפור באומרו כך. הגרף עכשיו הוא זקן מופלג. מאז קיץ תר"ם ועד היום, תקופה של ארבע עשרה שנים,

09:14 היה הגרף בריא ולא חלה אף פעם אחת. לפני שבוע חש הגרף בחולשה. הוא שלח לקרוא לי, מספר רבי שמואל, וציווה עליי לנסוע לליובאוויטש אל מקום הקבורה של הרבי מוהר"ש, למסור שהוא מרגיש חולשה. ולפי חשבון מספר החודשים לעומת המשפחות היהודיות מגיע לו עוד שנה ושבעה חודשים של חיים שהרבי יקיים הבטחתו.