פרק 247 - חזרתו ליהדות של האיש ברכבת.

00:01 החסיד ברכבת ממשיך לספר לרבי יוסף יצחק את סיפורו המרתק. ביום השני לבואי ביקרתי את אבי וסיפרתי לו, כמובן בסוד גמור, שביקרתי אצל סבכם הרבי מוהר"ש. סיפרתי לו את מה שדיבר איתי על-- להפך, את אשר דיבר איתי על דבר מצבי הפרטי לא סיפרתי לו, ואשר אמר לי שהוא רוצה לראותו, כלומר את אבי בהקדם. ענה לי אבא, "עד ראש השנה הבא נשארו פחות משבועיים. בדעתי אמנם היה לנסוע לליובאוויטש ביום הראשון של סליחות, אבל כעת אני אקדים כמה ימים כדי לבוא לליובאוויטש לשבת שלפני סליחות." שני המכתבים, מספר החסיד י.מ לרבי יוסף יצחק, שני המכתבים לפרופסור ב' ולאדון ז' פתחו לפניי שערי ארמונות עוזני ארץ, ובמשך כשלושה שבועות גמרנו את כל עבודותינו בהצלחה בלתי משוערת מראש, וכל אשר יצא מפי סבכם נתקיים הכל. כאשר פגשתי את אבי אחרי ראש השנה נודע לי שמיד אחרי שבת נסע לליובאוויטש. אמנם בבואו לשם היה סבכם חולה ואף כי דיבר איתו פעמיים בקצרה, אבל מיום ליום גברה מחלתו ואבי חושב לנסוע למחרת יום כיפור לבקרו. ואז הגיעה הידיעה המעציבה מהסתלקות סבכם. הידיעה הגיעה לפטרבורג ביום שלישי, רביעי לחודש ספטמבר בצהריים, ויהי רעש גדול בכל מחנה ישראל, גם בין המתנגדים ואפילו החופשיים קוננו על האבידה הגדולה שאיבדה כנסת ישראל, ואנחנו חברי מרכז קדימה, התאספנו לוועידה ובכינו את צער ישראל. כשנה הייתי עוד תחת השפעתו הרוחנית של סבכם. מרכז קדימה התפזר ובמקומו נוסד מרכז של מורדים רבולוציונרים. במרכז הזה לא עבדתי באותה חמדה שעבדתי במרכז קדימה. אמנם הייתי נותן להם ועוזר להם בסכומים גדולים כפי יכולתי, בנוסף לעזרת עבודה. לאט לאט ניתקתי מהחיים הדתיים עד שהתבוללתי בגויים ועשה כמעשיהם. בעשרים ושבע לחודש דצמבר הוא

03:12 יום הולדתי, ואני חוגג את היום הזה בכל שנה ושנה בחברת מכריי ומיודעיי, במשתה בסעודת רעים באחד מבתי האוכל הנודעים לתהילה בעיר פטרבורג. אמנם זה כחמש שנים שנפטרה רעייתי. חוג רעי התרחב, כספי התרבה וגמרתי אומר לחוג את יום הולדתי באחד ממקומות העידון בחוץ לארץ, והנה אני מזמין אחוזת מלאיי ונוסעים יחד ומיטיבים את ליבנו. בשנה זו החלטתי לנסוע למונטה קרלו, משם לניצה לכמה ימים, משם לפריז. חבריי אישרו את החלטתי ונסענו למונטה קרלו, ניצה ופריז ובילינו ימים אחדים יחד. חבריי נסעו ואני נשארתי עוד ימים אחדים בפריז, ושלשום בלילה יצאתי במסע הרכבת הזה להגיע לביתי פטרבורג. והנה אתמול, ביושבי במרכבת האוכל הרמתי את עיניי וראיתי אתכם. והנה כרגע נראו לי פני קודש סבכם באותה תבנית שראיתי בפעם האחרונה, ונזכרתי בדבריו. זרוק חוטרא לאוירא, אעיקריה קאי, ובשנה זו מלאו לי חמישים וחמש שנים. כל הערב וכל הלילה צלצלו באוזניי דברי סבכם האומר לי כמה נודד בן אדם חמישים, חמישים וחמש שנים. דמים רותחים ותאוות צריך להיות להם גבול. זכור מי אתה ואל תשכח את גזע משפחתך. ושינה לא ראיתי בעיניי. היום אני צם כל דבר אוכל לא בא אל פי ואני תוהה על סדר חיי עד עכשיו. הוא בכה בכי רם עד שבעמל רב הרגעתי וביידיש כי יושב בתענית וכבר הגיע זמן תפילת ערבית. זירזתי אותו ללכת לטעום דבר מה, אבל הוא סירב והמשיך בסיפורו. כשלוש שעות בהפסקות קצרות אורך סיפורו של י.מ. ולפני שנפרדנו אמר לי בוודאי גם מחר תשאילו לי את התפילין שלכם, וכאשר אבוא לביתי אשיג לי במשך היום תפילין ואשנה את אורחות חיי. אהיה יהודי נאמן ומקיים מצוות סבכם לזכור כי יהודי אני ולדעת את גזעי.

06:23 בדברו את דבריו אלה ראיתי שרגש פנימי תקפו ובחיבה יתירה נפרדנו איש מרעהו. זמן רב אחרי הולכו מאיתי הייתי תחת השפעת הרושם שעשה עלי סיפורו. והנה קרוב לשלושים שנה משנת תרמ"ב ועד תרע"ב היה האש האלוקי בדברות קודש סבי טמון בחובו וכמוס בתוכיות נקודת לבבו, והוא חבק אשפתות התאווה והחמדה. אבל סוף סוף עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות הזמין לו עילה וסיבה בה ועל ידה האש האלוקית בדברי צדיקים החיים וקיימים לעד תצא ללהב בשלהבת אש קודש לשוב אל השם מקרב ולב עמוק. מה נפלאו דרכי ההשגחה הפרטית שהשם יתברך בורא ומזמין עילות וסיבות לסמוך נופלים ולתת יד לפושעים להורותם הדרך ילכו בה. כאמור טוב וישר השם על כן יורה חטאים בדרך. מובא במדרש שוחר טוב. למה טוב שהוא ישר? ולמה ישר שהוא טוב? מה רבו חסדיך השם. אתמול ישב על סיר בשר טריפה ונבלה והתענג על בקבוקי יין נסך והיום הוא צם ומתענה ושב אל השם, ומסגף עצמו ומקווה כי מעתה ישנה אורחות חייו ויחיה כיהודי נאמן. ממשיך הרבי יוסף יצחק בהמשך דבריו ביומן שהוא כותב הוא מספר בהמשך הדברים. בשעה חמש צלצל אליי מר י.מ זאת אומרת אותו י.מ כן זמן מסוים שנה בערך אחרי כן ולא הייתי בחדרי וביקש שבבואי אצלצל אליו. צלצלתי פעמיים ולא היה במעונו. ממשיך ומספר מוסקבה. יום חמישי י"ג שבט תרע"ב. בשעה אחת עשרה באתי למלון בולשוי סיבירסקי, חדר שבעים וארבע. אתמול בשעה תשע וחצי בלילה צלצלתי למר י.מ והוא שמח מאוד שמילאתי בקשתו לצלצל, ובישר לי שאתמול רכש לו תפילין וטלית וגם סידור חומש ותהילים, ואת תקוותו הוא מגשים בחיים. הוא רצה לשוחח עוד, אבל אמרתי לו שעלי לנסוע למוסקבה

09:26 במסע היוצא בשעה אחת עשרה בלילה ועוד עליי עבודה רבה. המשך היומן קיסינגען. יום שלישי כ"ג מנחם אב תרע"ב. היום פגשתי את מר י"מ בפעם הראשונה אחרי שנפרדנו איש מאל רעהו כשישה חודשים לפנים בפטרבורג, ובשמחה רבה בירכנו איש את רעהו לשלום ונדברנו להתראות היום בערב או מחר בבוקר. קיסינגען יום חמישי כ"ה מנחם אב תרע"ב. היום ביום רביעי בשעה ראשונה בא אליי הרבי מסטולין שליט"א, ובשעה רביעית ביקרתי את הרבי שליט"א מאלכסנדר, ולכן לא יכולתי להתראות עם מר י"מ עד היום. הקדמתי היום לעשות את כל חוקי הכוהן ומשעה שתיים אחרי הצוהריים עד שמונה בערב טיילנו יחד ושמעתי בשמחת לב את כל אשר סיפר לי, וזהו תוכן סיפורו. כאשר הגיע אז לפטרבורג לא יכול לסבול יותר את הסביבה של רעיו, ולכן החליט לנסוע לכמה שבועות למנטון וחג הפסח היה בפרנקפורט אם מיין ולאחר מכן כחודש ימים בביתו בפטרבורג. אבל רעיו הרגישו שעברה עליו מהפכה פנימית. לאחר מכן נסע למעון קיץ וזה כשבועיים שבא לפה לקיסינגען. מכאן ייסע לביתו ובחודש תשרי הבא עלינו לטובה בדעתו להיות בפרנקפורט אם מיין או באמסטרדם. המשך היומן מוסקבה יום חמישי י"ד טבת תרע"ה, כלומר שלוש שנים מאוחר יותר. היום בהולכי ברחוב ניקולסקי פגשתי את מר י"מ. הוא שמח מאוד לקראתי וגם אני נהניתי לראותו והוא סיפר לי מכל אשר איתו עימו כי עסקיו מצליחים ובדעתו להעתיק מושבו לחוץ לארץ. עוד לא החליט לאיזה מקום, אבל למקום שיוכל לחיות חיים דתיים באין מפריע. והמשך היומן רוסטוב דון יום שלישי כ"ב תמוז תרע"ח. עוד שלוש שנים קדימה. היום סיפר לי מר ז', שזה עתה בא מפטרבורג ומנהל הבנק הסיבירסקי, מר ס', סיפר לו

12:19 שמר י"מ הסתדר באמסטרדם וגם עלה בידו להעביר לשם את כל הונו במזומן ושטרות ורכושו הרב בזהב ובאבנים טובות. בהמשך היומן, ברלין, יום רביעי, ו' כסלו, תרפ"ח, עוד עשר שנים קדימה. מלון קייזרהוף, חדר ארבע מאות שבעים ושתיים. היום, ביושבי בפרוזדור המלון עם חתני רש"ג, שיחיה, קרא אליי איש שיבה ונתן לי שלום בשמחה רבה והתפלא שלא הכרתי. הסתכלתי בו, אבל לא יכולתי להכירו. "האם לא תזכור", אמר אליי, "שנסענו יחד מפריז לפטרבורג?" וכרגע עבר לנגד עיניי כל המחזה ההוא. "יכול אני", אמרתי לו, "להתנצל באותה התנצלות שאחי יוסף לא הכירו את יוסף." "כן," אמר לי, "אבל מלבד הזקן, גם שאר אורחות חיי מתאימים למה שציווה נספחם הצדיק." וסיפר לי את הנעשה איתו, שהסתדר באמסטרדם וחי חיי מנוחה, חיים דתיים באין מפריע. והמשך היומן, ניו יורק, יום רביעי, י"ז מרחשוון, תר"צ. כלומר, בנסיעה המפורסמת של הרבי הריי"צ לארצות הברית, כעשר שנים לפני מלחמת העולם השנייה. היום, מספר הרבי יוסף יצחק, ביקר אותי מר ח"ך מאמסטרדם, ובהמשך השיחה סיפר לי שכמה ממכרינו בפטרבורג הסתדרו באמסטרדם והרבה לדבר בשבחו של מר י"מ בגודל פזרונו לצדקה והחזקת תלמידי חכמים. הוא חי חיי אושר ומנוחה בחצר הגדולה שקנה וגם יסד בו בית הכנסת ומתפללים שם הרבה מניינים בכל יום, והוא בעצמו בא בכל בוקר להתפלל ולעיתים לא רחוקות גם למנחה ולמעריב ושומע את השיעורים שבין מנחה למעריב ושאחרי מעריב. בהמשך היומן, ורשה, יום חמישי, י"ז טבת, תרצ"ד, כלומר אלף תשע מאות שלושים וארבע. היום שמעתי ממר ל"ל שמר י"מ חלוש בבריאותו באמסטרדם. הוא בא לבית הכנסת רק בשבתות, אבל ביתו פתוח לרווחה לתלמידי חכמים. "לא האמנתי," אמר לי מר ל"ל, "כי י"מ משתנה כל

15:30 כך? הנני זוכר שבביתנו לא היו רוצים להזכיר את שמו מפני רוע מעלליו, וכיום אפשר לומר עליו התואר צדיק?" והמשך היומן, מארינבאד, יום חמישי, ז' אלול, תרצ"ה. היום שמעתי, מספר רבי יוסף יצחק, שבחודש סיוון העבר נפטר י"מ אחרי מחלה ממושכת ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים.