פרק 241 - סיפורו של לייב פזין ושמואל ברין.

00:01 לייב פזין נמצא ביחידות אצל הרבי מוהר"ש, אחרי שהיו לו שתי שריפות. הוא מבין שזה בגלל סיבה שהוא לא התפלל על חברו, ועכשיו הרבי מוהר"ש מסביר לו. אדמו"ר האמצעי אמר בשם אביו אדמו"ר הזקן בפירוש המאמר המתפלל בעד חברו הוא נענה תחילה. אם הוא זקוק לאיזה דבר הוא נענה תחילה, ואם באותה שעה הוא לא זקוק לשום דבר, הוא גם כן בעל שכרו, שהוא נהנה תחילה ומן השמיים נותנים לו את שכרו בעד הנהגתו הטובה. ועכשיו אומר הרבי מוהר"ש על פזין אתה תיתן שלושת אלפים רובל במזומנים לרבי שמואל ברין בתורת הלוואה בלי כל הטבה, וזאת כדי שהוא יוכל לקנות סחורה ולשוט ברפסודות לריגה. ותיתן לו אותם בעין יפה ובקורת רוח, ותודה להשם יתברך שזיכה אותך לעשות טוב וחסד. אתה בעצמך תיסע למוסקבה לרכוש סחורה לחנותך, והשם יתברך ימלא חיסרון בכפליים. לייב פזין חזר לביתו והלך מיד אל רבי שמואל ברין וצרור הכסף בידו, כפי שציווה עליו הרבי מוהר"ש, אבל הוא לא מצא את רבי שמואל ברין בביתו. אנשי הבית אמרו לו שזה כשבועיים ששמואל ברין נסע לחפש קבוצת רפסודות המיועדות לשוט לריגה וטרם חזר. עברו יום, יומיים, שלושה, שבוע יותר ועדיין שמואל ברין לא חזר. רבי לייב פזין מחכה מיום אל יום לקראת בואו של רבי שמואל כדי לקיים את פקודתו של הרבי, לתת לו את ההלוואה וכל יום נחשב לו לשנה, כי נדרש לו לנסוע למוסקבה כדי להביא סחורה לחנותו. לייב פזין מפחד לשנות מכפי הסדר שפקד עליו הרבי מוהר"ש, כלומר לתת הלוואה לרבי שמואל כדי שיוכל לקנות רפסודות ולשוט לריגה, ולאחר מכן לנסוע למוסקבה לרכוש סחורה לחנותו. כאשר הגיע לייב פזין לבית הכנסת לקראת קבלת שבת, ראה

02:26 את רבי שמואל ברין עומד וסביבו עומדים צפופים על הרצפה ועל הספסלים, פניו צוהלים רוח טובה עליו והוא מספר וכולם שומעים. באותו רגע קינא רבי לייב פזין ברבי שמואל. אשרי האיש חשב לעצמו שככה לו זה יותר משני חודשים שנהפך עליו הגלגל וחי חיי צער ודוחק, ואף על זאת הוא מסוגל לשכוח על הכל ובשעה זו הנה הוא כאילו המאושר בעולם. הכאת כפו של ר' הירשמן הגבאי על השולחן בהכרזת "שש רבי שמואל ברין יחזור על החסידות ששמע מהרבי שליט"א מליובאוויטש" עוררה את רבי לייב פזין מעומק מחשבותיו. יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה מתחיל רבי שמואל את ויב[?] ובבית הכנסת הושלך הס ונחת רוח מיוחדת שפוכה על פני כל השומעים. ובאותה שבת הלכו כל אנשי בית הכנסת לביתו של רבי שמואל ברין לקידוש, ושם חזר את המאמר בפעם השלישית ולשמחת החסידים אין קץ. הגיע מוצאי שבת רבי לייב פזין נלחם עם עצמו בחושבו שיש אומרים שבמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב אין זה מן הנכון לתת כסף אפילו להוצאות הבית, ומה גם לאיש שאינו מבני הבית ולא ידע כיצד להחליט. אבל פתאום נראה לו שניצב לנגד עיניו פני קודש הקודשים הרבי מוהר"ש המסתכל עליו במבט רציני, ובאותו רגע לקח את צרור כספו שלושת אלפים רובל והלך אל ביתו של רבי שמואל ברין. כאשר הגיע פזין לביתו של רבי שמואל ברין, מצא אותו יושב ולומד טור חושן משפט. רבי שמואל ברין קיבל את פניו של פזין בסבר פנים יפות והתחיל לעודדו מהשריפות שאירעו אצלו. רבי שמואל לא היה בהיר בזמן ההוא וסיפר לו וכן הסביר את המאמר המקובל שלאחרי שריפה מתעשרים. לייב פזין שומע ובקרב ליבו מתפעל על תוקף דעתו

04:59 ואבירות לבבו של רבי שמואל בא בשעה שהוא עצמו נהפך עליו הגלגל. לפני תשעה חודשים היה בדעתו של רבי שמואל לקנות בית חומה גדול, ועכשיו הוא נמצא בשפל המדרגה. איבד את כל מה שהיה לו. נשאר ברחוב. אין לו מזון אפילו לסעודה אחת משלו, ובכל זאת נסע לחפש סחורה. נסע לליובאוויטש, חזר משם ומאמר בידו, חזר אל הרבים בשמחה ובקול צוהל, יושב ולומד חושן משפט, ויש לו עוד עוז לנחם אותו ולעודדו. מה אתם חושבים לעשות? שואל רבי לייב פזין את רבי שמואל ברין. ביחס למצבי עונה לו רבי שמואל. הנה כמאמר הנ"ל במוצאי שבת צריכים לדבר על עניינים שמחים ולא כדאי לדבר על אודות מצבי בהווה. חזק אני בתקוותי שהשם יתברך יעזור. עשיתי את שלי. נסעתי לחפש רפסודות מוכנות. בדקתי הרבה סחורה טובה המונחת על שפת הנהר וצריכים לו כושרן ברפסודות והשם יתברך יעשה את שלו ויזמין לי את הסכומים הדרושים. וייתן את ברכתו בשפע רב. כאשר באתי לליובאוויטש ממשיך רבי שמואל ברין לספר. שמחתי לשמוע מאמר חסידות ושמעתי שלוש פעמים חזרה מבניו ומחתנו של הרבי מוהר"ש. ביום הראשון נכנסתי ליחידות אל הרבי והייתי אצלו למעלה משעה. הרבי מצטער מאוד מהתרעומת האצילים, בעלי האחוזות ובעלי היערות המתרעמים על היהודים, סוחרי היערות המשלמים במיטב לנוכריים, החותרים והמובילים, ומשום כך אינם עושים את עבודת האצילים במחיר זול. תרעומת זו אומר הרבי תגדיל את מדורת המשטמה נגד היהודים ורוח הפרעות שהתפשטה בשנה זו. ועל היהודים הסוחרים להתחשב בכך, בייחוד אלה שבסיבה כללית זו קונים מאצילים את אחוזותיהם ויערותיהם בזיל הזול. בסיום היחידות שאל הרבי על מצבי ובקיצור נמרץ תיארתי את המצב באשר הוא. הרבי אמר לי שמואל, אל תתייאש רכוש

07:34 פרטי כפלטים, קנה אותם על החוף וקשור אותם בעצמך והשם יתברך יזמין לך קניות טובות וסוחרים טובים במקום וגם בריגה וגם פרנסה מן הצד. כשבאתי לרודניה מספר שמואל ברין ללייב פזין ולקחתי כרטיס נסיעה לביתי, פגשתי במרכבה ברב אהרון ברודני הנוסע מסמולנסק בקשר לסכסוך שפרץ בין הגבירה דינה וייטנברג מדננבורג לבין הגביר שוורץ מסמולנסק, והם שניהם הסכימו על זה בוחר לו אחד. ואכן כבר בחרובזה בוחר לו אחד והוא נוסע אליי לויטבסק שהסכים להיות לשלישי, כי שני הבוררים בוחרים בי. ירדנו שנינו מהמרכבה ונשארנו ברודניה לחכות למסע ההולך לסמולנסק. ארבעה ימים וארבעה לילות עמלנו עד שעלה בידינו להשוות ולסדר את הסכסוכים, ובא לי שכרי בכבוד בסך של שש מאות רובל. שלוש מאות רובל של הגביר שוורץ קיבלתי בסמולנסק ושלוש המאות של הגבירה וייטנברג ישלח לי ברודניה בימים אלה. "ועכשיו ראה לייב'ה", אומר שמואל ברין לרבי לייב, "כי ברכתו של הרבי מתחילה להתקיים וברכני בפרנסה מן הצד נוסף על הרווח בעסקים ותהילה לא-ל הרווחתי. לייב'ה, צריכים להיות חסיד ואז טוב גם בגשמיות ואני תודה לא-ל, יש כבר בידי לשלם מעט מחנויות המכולת וכמה מאות רובלים יישארו להוצאות המסחר. "ומה יהיה עם דמי קדימה?" שואל רבי לייב, "שיש לתת לבעלי הרפסודות והוצאות השייטים והמובילים את הרפסודות, בייחוד אם לקנות על החוף ולקשור בעצמו, הרי זה עולה סכומים גדולים של כמה אלפי רובל. "הרי הרבי ברכני", ענה לו רבי שמואל, "שהשם יתברך יזמין לי קניות טובות והרבי הרי יודע שאי אפשר לקנות בידיים ריקות. הרי שגם זה בכלל הברכה שהשם יתברך יזמין את כל הדרוש לקניות הטובות. אמונת חכמים זו", ממשיך רבי שמואל, "נוזלת בעורקינו אנו החסידים. לנו לא דרוש

10:03 לא אות ולא מופת. רואים אנחנו את השמש באוויר השמיים. אף אחד מאיתנו לא בדק ולא בחן אותה. אף אחד מאיתנו לא יודע מהי אותה שמש המנסרת בשמיים ממעל. מה טיבה, מה טיבה ועם זאת כולנו כאחד יודעים שהשמש מאירה ומביאה תועלת לכל חי, עד שגם החולים יקל חוליהם בעת צאת השמש בגבורתה. הרבי הוא השמש של החסידים. הוא הישועה והתקווה שלנו. מה אומר לך לייב'ה? מכירים אנו זה את זה איזה כשלושים שנה, מימי חברותנו, ואתה הרי מכיר אותי שמעולם לא התגאיתי בעליותיי ולא נכנעתי בירידותיי, כי תמיד ידעתי שגלגל החוזר הוא בעולם, בין בזמני העלייה ובין בזמני הירידה. אבל הפעם לוח החד שנפל ליבי בקרבי וכמעט שנפלתי בייאוש גמור. ולולא פקודתו של הרבי על ידי ישראל נחמן הכהן, המלמד בביתו של שלמה זלמן ירוחם ב-ווליז'[?] הייתי עוזב את המסחרים לגמרי והייתי בוחר ברבנות אפילו בעיירה קטנה. כשלושה ימים", ממשיך רבי שמואל ברין לספר, "לפני הפסח קיבלתי בשורה ראשונה בדבר העסקים, ובערב פסח כבר ידעתי שנפלתי בפח של מוכרים רמאים ואיבדתי את כל אשר לי, וכל מה שלוויתי והשקעתי בעסק ביש זה. בכוח עצום התגברתי על עצמי בשני הימים הראשונים של פסח. בכל המועד פסח הייתי כמו משוגע, אבל אמרתי לעצמי שעד אחרי הפסח אסיח דעתי מזה שהשם יתברך יעזריני שיכולני למלא החלטתי זו. מוצאי אחרון של פסח נפלתי למשכב בחום גדול במשך יומיים. ביום השלישי הוטב לי במעט, ולעת ערב בא אלי ישראל נחמן הכהן מדוברובנה ואמר לי שאתמול הוא בא והרבי שלח אותו בשליחות מיוחדת אליי. בבוא מצען אני חולה ומחכה עד שיוכל למסור לי את דבר השליחות, כפי שהרבי פקד עליו, כי הוא ממהר לנסוע לוליש[?].

12:28 וזה הדבר כפי שסיפר לי. בחול המועד פסח רב לויק המשרת בשם הרבי מוהר"ש אמר לו שהיות ולפעמים הוא נוסע ישראל נחמן הכהן מליובאוויטש מבלי שייכנס ליחידות, הנה הפעם לא יעשה כך, כי הרבי צריך לשלוח על ידו שליחות מאוד נחוצה. כאשר נכנסתי אל הרבי, ממשיך רבי ישראל נחמן לספר לי, מצאתי אותו יושב על כיסאו ושני ספרים פתוחים לפניו. בהיכנסי לחדר פרש את מטפחת המשי שלו על פני הספרים הפתוחים ואמר לי, "כשתבוא לויטבסק תלך אל שמואל ברין ותאמר לו שאני יודע הכל ואין אני מסכים לדעתו. אדרבה, אני פוקד עליו שיעזוב מחשבתו זו. רבנו אומר כי המוח שליט על הלב וטבע תולדתו זהו כמו שהאדם באשר הוא אדם צריך להתנהג, ובפרט ההנהגה על פי דרכי החסידות. כשהלב הולך אחרי הראש באפשרות הלב לקלוט את מה שהראש מבין. דברים אלה, אמר לי הרבי, תמסור לשמואל ברין ואיש שלא ידע מזה, ואם צריך לחכות יום תחכה ותמסור לו כפי האמור. ראה הזהרתיך." אמר רבי שמואל ברין לרבי לייב, הבנתי את דברי השליחות, וכשעמדתי משכבי הלכתי לבית הכנסת להתפלל. כאשר חזרתי פגשתי ברב דובער פייגלסון ולוויתי ממנו שלושים רובל, בהם עשיתי את מסעי. ועכשיו, סיים רבי שמואל את סיפורו, בקבלי את שלוש מאות הרובל מדננבורג, אסיים את דבר העסקים. לייב פזין, שכל הזמן ישב ושמע את כל אשר סיפר רבי שמואל ברין, לא ידע כיצד לגשת לדבר מסירת צרור הכסף, אבל לפתע, כאילו מעצמו נפלט מפיו היגיון לבו, והוא אמר, אין מה לדאוג על עודף הכסף בשביל העסק, שכן הבאתי לכם סכום נכון. ועוד טרם כילה לדבר, הוציא כמה צרורות שטרות בני מאה וחמישים רובל. רבי שמואל ברין הסתכל

15:02 פעם על רבי לייב, פעם על צרורות השטרות המונחים על השולחן ולא אמר שום דבר כי לא הבין מה קרה לרבי לייב. האם הוא יודע? הוא מכיר את רבי לייב, שהוא בעל גמילות חסדים. תמיד אפשר להשיג אצלו איזה גמילות חסדים של חמישים או מאה רובל, אבל סכומים כאלה זה לא גמילות חסדים. שלושת אלפים רובל, אומר רבי לייב לרבי שמואל, הבאתי לכם בתור הלוואה עד אחרי מכירת הרפסודות בריגה, שאז תחזירו לי בשלמות בלי כל הטבת עסקה. מה אתה מדבר לייב'ה? התריס כנגדו רבי שמואל ברין. לא אקח ממך גמילות חסדים בסכום כזה, ואתה גם לא רשאי לעשות את זה, כי כל מסחר, איזה שיהיה, גם המעולה והמשובח ביותר, יש לו שתי פנים. חלילה לך לסכן סכום כזה בעסק של מישהו אחר בתור גמילות חסדים. אני בכל אופן לא אקח ממך את הכסף. כיצד זה עלה על דעתך להציע לי דבר כזה בכלל?