פרק 238 - הסתלקותו של הרבי צמח צדק ועליית בנו המהר"ש.

00:01 המשכילים שהם למעשה במגמה סופר מוזרה לנתק את היהודים מהיהדות שלהם. מה גורם להם לזה? אף אחד לא מבין. ובכל אופן, הם לא הפסיקו אף לרגע אחד לאחר שהם הפסידו את כל המאבק שלהם. כפי שאמרנו אתמול. מנדלשטם, שהיה המלומד היהודי אצל שר הפנים, אבד חינו בעיני שר ההשכלה ובעיני שר הפנים ושמו וזכרו היו לשמצה בפי כל יהודי רוסיה. אבל הם המשיכו. ובשנת תרי"ד, כלומר אלף שמונה מאות חמישים וארבע, גזרה ממשלת רוסיה. דבר ראשון להקים בתי ספר, כלומר בתי ספר רגילים עבור ילדי ישראל. אם אנחנו מסתכלים על המקבילות, אנחנו רואים שגם בימינו יש את אותם המאבקים של אותם המשכילים שנקראים בשמות שונים היום נגד היהדות ונגד יהודים. הממשלה הרוסית גם גזרה שהרבי הצמח צדק יכהן בתור נשיא הכבוד של כל בתי הספר אשר ליהודים ברוסיה הלבנה. הם גזרו לייסד בית ספר כזה בליובאוויטש עצמה, כלומר בבירת החסידות. הם גם גזרו להכריח את הצמח צדק למסור שניים מנכדיו כתלמידים בבית הספר. הגורל הזה נפל על שני הנכדים רבי לייב, בנו של רבי ברוך שלום, ועל רבי ברוך, בנו של רבי שניאור. בשנת הגזרה נסע בנו של הצמח צדק, רבי יוסף יצחק עם בני ביתו אל חותנו הצדיק רבי יעקב ישראל מטשערקאס, כדי להציל את בניו הקטנים מגזירת הלימוד בבית הספר. במשך כמה שנים לפני זה, משנת תר"ד ועד תרי"ד, היה סכסוך בין הגיסים המחותנים. הצמח צדק והרב הצדיק רבי יעקב ישראל מטשערקאס. הסכסוך היה לגבי היכן ישב רבי יוסף יצחק. הצמח צדק רצה שמושבו יהיה בליובאוויטש. יעקב ישראל המחותן רצה שיתיישב באחת הערים שבפולין ויהיה לרבי. המשכילים עמלו ויגעו במשך כמה שנים לסדר את ספרי הלימוד שעליהם

03:00 הוחלט בשנת תר"ג. הרבי הצמח צדק עיכב את התהליך הזה באופנים שונים במשך כעשר שנים עד שנת תרי"ג. באותה שנה התחיל ועד המשכילים לסדר את הספרים. שוב עיכב זאת הצמח צדק עיכובים שונים, ובתחילת שנת תרט"ז, כלומר אלף שמונה מאות חמישים ושש, נאלץ הרבי הצמח צדק על ידי איומים של שוטרים לחתום על העתקת הספרים בתור אחד מחברי ועד המשכילים, ואז הצמח צדק פרסם מכתב כללי על ידי שליחים מיוחדים שמה שהוא חתם היה באונס, והוא מתנגד ללימודים בספרים המקוצרים והביע את חששותו שבהעתקות נעשו זיופים. ואז אחד המשכילים ששמו אהרון יונה הלשין על הצמח צדק. על הפרסום של המכתב הזה. ובקיץ של שנת תרי"ז אלף שמונה מאות חמישים ושבע, בחודש תמוז נכנס למאסר בית. במשך חודש ימים והמאסר בית היה כאלה, היה כזה שחוץ מאלה הגרים בביתו, שאז גרו בביתו בנו הרבי מוהר"ש והמשפחה שלו, אף אחד חוץ מהם לא רשאי להיכנס אליו, גם לא בניו ובני משפחתם, וגם אסור שיהיה מניין תפילה בבית. בתחילת חודש ט' כסלו תרת"ו הגיעה פקודת סמפך בויטבסק באמצעות המשטרה בבבינוניץ של הצמח צדק, לאמור שבעוד שישה שבועות יוקם ועד המועצה תחת הנהגת שר הפנים שידון בדבר הדפסת אותם ספרים עבריים מתורגמים לשפה האשכנזית, שהילדים היהודים יצטרכו ללמוד גם את השפה האשכנזית, וכאחד מחברי אסיפת הרבנים בשנת תרג' הוא נקרא לבוא לפטרבורג כדי להשתתף במועצה הזו. הרבי הצמח צדק סירב לנסוע לפטרבורג. הוא גם היה חלש בבריאותו. באותו זמן ביקר הרופא ליליענטל אצל אחד מבעלי האחוזות הסמוכות לובביץ' וקראו לו לבקר גם את הרבי הצמח צדק. כאשר העלו לדוקטור ליליענטל את ההזמנה הזאת לפטרבורג, כתב את תעודתו בתור רופא מומחה שבגלל

05:34 חלישות בריאותו של הצמח צדק הוא צריך להישמר מלצאת החוצה עד ימי האביב. התעודה בצירוף מכתב בשפת המדינה שלרגל חלישות בריאותו לא יוכל להשתתף במועצה המיועדת, ובאין נחוצה חוות דעתו, הרי ברשות החוק ישלח שני צירים כבאי כוחו. המכתב הזה נשלח על ידי שליח מיוחד לפטרבורג אל החסידים רבי צבי הירש ורובשוב[?] ורבי ישראל חייקין בבקשה שהם ימסרו את המכתב והתעודה לבית הפקידות של שר הפנים. הבקשה התקבלה והצמח צדק שלח כבכוחו את בנו הרבי מוהר"ש. ואז בשנת תרת"ו, כאמור, הייתה עת צרה ליהודי רוסיה בגשמיות ובעיקר ברוחניות, כי המשכילים נשאו אז ראש והכריחו את בני ישראל ללמוד את הספרים שהדפיסו. בזמן ההוא שאל הצמח צדק את בנו הרבי מוהר"ש אם הוא בקיא בספר התניא באותיותיו, והרבי מוהר"ש ענה לאבא שלו, "כן, הנני בקיא בו באותיותיו". שאל אותו הרבי הצמח צדק אם בקיאותו בתניא היא ממש כמו בקיאותו בחמישה חומשי תורה, כיוון שהרבי מוהר"ש הצטיין מאוד בבקיאותו בתנ"ך. "כן", אמר הרבי מוהר"ש, "אני בקיא בתניא כמו שאני בקיא בחמישה חומשי תורה". בראשית שנת תרי"ז שלח הצמח צדק את בנו הרבי מוהר"ש לפטרבורג וציווה עליו שבכל מקום שהוא נמצא בין מוסדות הממשלה או אצל שרי המלוכה יאמר פרשת חומש, פרק תהילים ופרק תניא. היתה זו, אומר הרבי מוהר"ש, תרופה מצוינת. מספר זאת הרבי מוהר"ש לבנו הרבי הרש"ב. בשלושת פרשיות חומש, שלושה פרקי תהילים ושלושה פרקי תניא התפוררו כל תוכניותיהם של המשכילים ובני ישראל והתורה הקדושה יצאו ביד רמה, וראש המשכילים, דוקטור ליליענטל, ברח לחוץ לארץ מחמת בושה ופחד על שגרם הפסד מרובה לממשלה על ידי הדפסת הספרים שהציעו המשכילים. הרבי הצמח צדק עשה את דוקטור ליליענטל לבורח בראש השנה. כפי

07:55 הידוע היה ליליענטל מקורב למלכות, ובאותו ראש השנה היה עליו לנסוע כדי לבצע את גזרת חברת מפיצי ההשכלה, להכריח את ילדי ישראל ללמוד בספרי החברה הזאת של המשכילים ובבתי הספר שלהם, והעלילו עליו השרים שהוא... כלומר על ליליענטל העלילו עליו השרים שהוא גנב מהכסף שניתן לו לצורך הדפסת הספרים. באמת היה גנב מישהו אחר, אבל העלילו עליו והוא נאלץ לברוח ולחצות את הגבול והוא ברח לארצות הברית לעיר סינסינטי . ובשנת תרי"ט אלף שמונה מאות חמישים ותשע . עוד פעם הלשינו על הרבי צמח צדק והרבי צמח צדק סיפר לבן שלו הרבי מוהר"ש ככה, "כאשר הייתי ילד וגדלתי בביתו של הסבא רבינו הזקן, אז בכל פעם לתקיעות השופר בראש השנה ולברכת הכוהנים היה לוקח אותי תחת טליתו. בשנת תקנ"ט. אלף שבע מאות תשעים ותשע. בשעת התקיעות ראיתי שבשנה הזאת תהיה צרה גדולה לרבנו הזקן ואת הישועה לא ראיתי. כנראה לפי שלא הייתה גאולה שלמה" . בכ"ד טבת בשנת תרח"א שהיה ביום חמישי בלילה . לא, כ"ד לח... ח' טבת . הסתלקה, נפטרה הרבנית אשתו של הרבי צמח צדק, חיה מושקא, שהייתה בתו של אדמו"ר האמצעי, והרבי צמח צדק אמר אז עולמי חשך בעדי. ואז, כשבועיים לאחר מכן עבר הרבי מוהר"ש יחד עם בני ביתו המשפחה לגור בדירה של הרבי צמח צדק . אה היה שם רבי נחום, הבן של הרבי צמח צדק, והוא אמר על הרבי צמח צדק כך, "מי יכול היה להאמין על אותו גיבור, הרבי צמח צדק, שהיה מתענה יום יום", כלומר צם שבועות ארוכים, מסתפק בחתיכת לחם וציקוריה, משקה דומה לקפה . "מי היה יכול להאמין?" הוא היה ישן שלוש שעות ביום, "שגיבור כזה יהיה חולה ובעל

11:08 ייסורים קשים בחמשת שנותיו האחרונות" . חצי שנה לפני פטירתו של הרבי צמח צדק היה לו קשה מאוד לדבר, אבל ראו אצלו כל מיני גילויים מאוד גבוהים. אבל הרבי צמח צדק הפסיק לקבל חסידות, הפסיק לקבל חסידים ליחידות מכיוון, זאת אומרת לפחות לבעיות של דברים גשמיים, מכיוון שהוא אמר שהוא כבר לא רואה את הגוף של החסידים, של דברים גשמיים בכלל. הוא רואה רק את הנשמה של כל דבר ולכן הוא לא יכול לתת תשובות לעניינים גשמיים . ההסתלקות של הרבי צמח צדק הייתה ביום י"ג בניסן בשנת תרכ"ו אלף שמונה מאות שישים ושש. לא סיפרו על כך לחסיד יקותיאל ליעפלי. לא סיפרו לו במשך חצי שנה שהרבי נפטר. כאשר סוף סוף נודע לו שהרבי הצמח צדק נפטר, צעק, "טיפשים! למה נתתם לרבי להסתלק? כיבו את ספרי התורה, כיבו את עצמכם!" יקותיאל ליעפלי שבר את כל שמשות החלונות ויצא רגלית לליובאוויטש. כשהגיע לליובאוויטש אמר, "לא אעשה שום דבר. לא אתפלל, לא אלמד. ראשית כל עליי לשמוע מה יאמר לי הרבי." הוא הלך לאוהל הצמח צדק והתרפק שם במשך כל היום, לבסוף הוציאו אותו משם כשהוא מתעלף. כאשר התעורר יקותיאל ליעפלי מעלפונו, אמר, "צריכים לצאת בריקוד." לאחר מכן אמר לבניו של הצמח צדק, "בואו ושמעו מאמר חסידות שאמר אביכם." רבי יקותיאל נשאר אז בליובאוויטש לבחור לו רבי מבין בניו של הצמח צדק, ואז לבסוף אמר לרבי מוהר"ש, "עד עכשיו דיברתי איתך בלשון נוכח. עכשיו אתה הרבי שלי. לבש כובע ואמור חסידות." ונספר אחד מהסיפורים על הרבי הצמח צדק. אנשי ויטבסק היו ידועים כקמצנים בענייני צדקה, אבל הם כן היו נותנים אוכל לעניים. כסף לצדקה רק אם היו לוחצים עליהם. פעם אחת

14:16 הגיע חסיד אחד מויטבסק לצמח צדק וסיפר לרבי שבנו יחידו צריך להתגייס לצבא, ובאותה שנה אף בנים יחידים היו לוקחים לצבא. ביקש החסיד את ברכתו של הצמח צדק. אמר לו הרבי הצמח צדק, "אני לא יכול לעזור לך במאומה." החסיד הפציר כמה וכמה פעמים וקיבל את אותה התשובה. נכנס החסיד אל הרבי מוהר"ש, הבן של הרבי הצמח צדק, שהיה מקורב אליו, וסיפר לו. הרבי מוהר"ש נכנס אל אביו הצמח צדק וביקש ברכה עבור אותו חסיד שהבן שלו לא ילך לצבא. גם לו ענה הצמח צדק אותה תשובה שהוא לא יכול לעזור לו במאומה. יומיים לפני מועד התייצבותו של הבן היחיד לצבא שלח החסיד שליח מיוחד אל הרבי מוהר"ש בבקשה שינסה עוד הפעם לבקש עבורו אצל אביו, הרבי הצמח צדק. אמר לו הרבי הצמח צדק, "מה אתה רוצה? אני לא יכול לעזור לו." הרבי הצמח צדק ביקש מהבן שלו, הרבי מוהר"ש, להביא לו ספר מדרש תנחומא. הרבי פתח את הספר בפרשת משפטים על הפסוק, "אם כסף תלווה," אומר המדרש, "השם חונן דל." אמר רבי פנחס הכהן, "אמר הקדוש ברוך הוא, נפשו של עני הייתה מפרכסת לצאת מן הרעב, ואתה נתת לו פרנסה והחייית אותו. חייך שאני מחזיר לך נפש תחת נפש. למחר בנך או בתך באים לידי או לידי מיתה. אני זוכר להם את המצווה שעשית שאני משלם לך נפש תחת נפש. הרבי מוהר"ש לא בדיוק הבין או תמה על כוונתו של אביו כשהוא מראה לו את המדרש הזה. כעבור כמה ימים התקבלה ידיעה שבנו של החסיד שוחרר בלי כל סיבה. הרבי הצמח צדק היה מאוד מרוצה מזה, והרבי מוהר"ש רצה להבין מה קרה פה. באותו זמן היה עליו לנסוע לויטבסק,

16:52 אל הרופא ליליענטל, ולכן הוא הורה לבעל העגלה להביאו להביא אותו אל אותו החסיד. כאשר נפגש עם אותו החסיד ביקש ממנו הרבי מוהר"ש לספר לו מה היה ביום שבו הבן היה צריך להתייצב לצבא. אמר לו החסיד אני לא יודע. ביקש מוהר"ש שישאל את אשתו. גם היא אמרה שהיא לא זוכרת, אבל היא נזכרה שבאותו יום נכנס יהודי עני לביתם וביקש לתת לו לאכול וענו לו שהם מאוד טרודים. הם הולכים לבית העלמין לעורר זכות אבות על בנם יחידם ואין להם זמן להתפנות אליו. לאחר שהעני הפציר בהם ואמר להם שזמן רב הוא לא אכל, הוא רעב מאוד. כיצד לא נותנים ליהודי עני לאכול? ומכיוון שבבית הכינו הרבה אוכל ובגלל העוגמת נפש שלהם לא יכלו לאכול, נתנה האישה לעני את כל האוכל לשבת מכל טוב. כאשר שמע מוהר"ש את המילים, הפסיק אותם ואמר זהו, מספיק שמעתי.