תולדות החסידות · פרק 235 · 2026-07-09 · 20:53
פרק 235 - ועידת הרבנים השנייה והמשך המאבק כנגד המשכילים.
תיאור הפרק
ועידת הרבנים השנייה והמשך המאבק כנגד המשכילים.
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 המשכילים ממשיכים לעשות בלגן ודוחפים שוב ושוב להכנסת שינויים בתוכניות החינוך של ה... אמ, חדרים ותלמודי תורה ודוחפים לעוד אספת רבנים כדי להחליט את זה והממשלה הרוסית משתפת איתם פעולה. בחודש תשרי תר"ח, כלומר ספטמבר אלף שמונה מאות ארבעים ושבע נודע למר חייקין, חבר ועד עסקני הכלל של חב"ד שהיו בפטרבורג, שבבית פקידות שר הפנים הוקם ועד מיוחד לסידור אספת רבנים. אמנם סידורה של האספה הזו יהיה שונה מהאספה של שנת תר"ג, כלומר שנת אלף שמונה מאות ארבעים ושלוש. אז בחרה הממשלה בעצמה את חברי האספה, אבל לאספה הזו אמרו יבחרו היהודים... יבחרו היהודים אזרחי מדינת רוסיה, צירים מכל המדינה כולה, ומתוך צירים אלה תבחר הממשלה ועד מצומצם על ידי ועד משותף מבאי כוח בית פקידות שר הפנים ושר ההשכלה, אשר יחד עם צירי הממשלה יהוו את ועידת הרבנים. שר הפנים הטיל על הוועד המיוחד א. לקבץ את כל החומר למחלקותיו, להעלות שאלות והצעות דתיות, להעלות שאלות במנהגי ישראל, להעלות את שאלת יחס היהודים אל העמים שהם גרים ביניהם וענייני מסחר וקניין שקשורים בענייני דת. גם ענייני מסחר וקניין הקשורים עם ענייני יושר לבב. זה השאלות שרוצים להעלות. שר הפנים הטיל על הוועד גם לקבוע את מספר הנבחרים לפי מספר התושבים בתחום המושב ומחוץ לתחום המושב או לפי סוגי הבוחרים, אם הם סוחרים, בעלי בתים, בעלי מלאכה, פועלים, רבנים, משרתי דת, בעלי מדע, רופאים, עורכי דין וכדומה. יחד עם כל זה, קבע שר הפנים שמספר הנבחרים לא יעלה על שלושים וחמישה ולקבוע מספר נבחרים לוועידה לא יותר משישה אנשים. ועוד ועוד. בינתיים היה אירוע שנקרא העלילה על יהודי גלובובקה. גלובובקה היא אחת מאחוזות הגרף גליצין בגליל של אזור של בריסק.
02:47 בכפר גלובובקה גר ברקוביץ' ומשפחתו והיה לו גן וכרם גדול והיה לו שכן כומר קתולי שקראו לו קסיינדז, והקסיינדז הזה חמד את כרמו וגנו של ברקוביץ'. פעמיים הציע ברקוביץ' לכומר למכור לו את ביתו ונחלתו עם הגן במחיר השווה, כפי אשר יפסקו אנשי הכפר. אבל הכומר דרש שימסרו לו את הכרם חינם. במשך שנתיים אשר הכומר מלשין על ברקוביץ' ומשפחתו, ותמיד מגינים אנשי הכפר על היהודי עד שהגיעו הדברים אל הגרף והודיע לכומר שבאם לא ירפה מן היהודי הגרף יתלונן עליו על הכומר באפרכיה. כאשר הזדמן שבאוצר הצבא ארסנל בבריסק נגנבו בגדים ומנעלים, עשה הכומר יד אחת עם הגנבים וקברו חלק מהגניבה בגנו של ברקוביץ, ואז הכומר העליל על היהודי שהוא גנב את הבגדים והנעליים. אסרו את הזקן ברקוביץ' ושני בניו ירוחם ואליהו נחום במאסר קשה. חבר ועד עסקני הכלל חיים מסיאבו ביקר את הגרף והשתדל שיעשו חקירה חשאית ובמשך שלושה חודשים נודע כי עלילת שקר ושווא היא. כאשר ביקר חיים מסיאבו, חבר ועד עסקני הכלל, את הגרף גליצין לרגל אותה עלילה על היהודי ברקוביץ תושב גלובובקה, סיפר לו הגרף גליצין שדוקטור נוימן ותלמידי האקדמיה ברנשטיין וגורביץ, שניים מאודסה, בני עשירים המבקרים בביתו של הקניאז שרמטייב, נתקבלו בעזרתו לריאיון אצל בן אחותו ניקולאי גריגורביץ, סגן שר הפנים, והגישו לו קובלנה. הקובלנה הייתה בשם יהודי וולין ויהודי ליטא על האזרח הנכבד הצדיק מנחם מענדל שניאורסון, כלומר הצמח צדק, שהוא על ידי השרים למשמעתו מורדים בפקודת הרוממות בעניין סידור בתי ספר ליהודים, והוציאו דיבה שכוונת הממשלה היא להמיר את היהודים מדתם. כל זה מספר הגרף גליצין לחיים מסיאבו, וחיים מסיאבו העביר את זה מיד אל הצמח צדק. כאשר התקבלו הידיעות
05:19 האלו אצל הצמח צדק, הזמין אליו אחדים מעסקני הכלל כדי לתכס עצה. גם בעניין אסיפת הרבנים שהממשלה מתכוונת לקרוא, וגם על הקובלנה שהגיש דוקטור נוימן בשם משכילי וולין וליטא, וגם כיצד לסדר את עסקנות הכלל ברחבי המדינה בהסתדרות ובחשאי. האסיפה אצל הצמח צדק התקיימה בחודש מרחשוון ועובדה תוכנית מסודרת. דבר ראשון, כאשר תתפרסם הפקודה על בחירת צירים שמהם ייבחרו חברי הוועידה של אסיפת הרבנים, לסדר תעמולה גדולה בחריצות ובמאמץ רב שהחופשים והמשכילים לא ייבחרו, ולבחור בבעלי בתים ובעלי עסקים ולמעט ברבנים. דבר שני להפיץ מכתבים, קונטרסים, מאמרים המציירים את מהותם של אנשי ברלין, ולגלות ברבים שהם מלשינים ומעלילים עלילות על עם ישראל ודופקים על פתחי בית פקידות שר הפנים לבטל את מנהגי ישראל. דבר שלישי לסדר מרכזים של עסקני הכלל ברחבי המדינה שעל ידם תיעשה התעמולה לכל פרטיה וענייניה, ולשים עין על התעמולה של המשכילים. בט"ו בשבט הגיע פקיד המשטרה נובוקים[?] איוון פטרוביץ'. הוא הביא איתו פקודה שקיבל מבית פקידות המחוז, וככה אמרה הפקודה. אדוני כבודו שר הפלך מודיע פקודת הרוממות מיום עשרים בספטמבר אלף שמונה מאות ארבעים ושבע, לסדר בשנת אלף שמונה מאות ארבעים ושמונה ועידת רבנים ואנשי מדע לדון בענייני היהודים. על פי תוכן פקודה זו נוסד ועד משותף מורכב מפקידי שר הפנים ושר ההשכלה לסדר את הוועידה. היהודים אזרחי רוסיה יבחרו שלושים ושניים מועמדים לחברי הוועידה, מהם ייבחרו פקידי שר הפנים ושר ההשכלה בהסכמת שרי הפלחים שישה אנשים. פקודת שר הפנים היא לפרסם הודות בחירת המועמדים בהקדם, ושעד החמש עשרה במרס, במארס, במרץ, מארש, מארצ, אלף שמונה מאות ארבעים ושמונה יתקבלו בלשכת הוועד המיוחד לסדר ועידת הרבנים ואנשי מדע היהודים, ובית פקידות שר הפנים מפקד להודיע
07:58 לאזרח הנכבד הצדיק ר' מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש, כלומר הצמח צדק, כי עליו להיבחר בתור מועמד מפלך מוהילוב, שכן בוודאי ייבחר כאחד מששת חברי הוועידה. הצמח צדק שלח מכתב בקשה אל שר הפנים שמכמה סיבות אינו יכול להעמיד את מועמדותו להיות אחד הצירים לנסוע לעיר הפלך. החוק דרש שהצירים בכל פלך צריכים לבוא לעיר הפלך למסור כתב הסכמה שבאם ייבחרו יסכימו להיבחר וגם להיבחר בתור אחד מחברי הוועידה. בקיצור, הרבי הצמח צדק הודיע שהוא לא יכול. כעבור חודש ימים הגיעה פקודה נמרצת מטעם שר הפלך במוהילוב, ששר הפנים דחה את בקשתו של הצמח צדק, והוא עומד על דעתו בכל תוקף שהצמח צדק יהיה אחד מהצירים מפלך מוהילוב ופוטרים אותו כיוצא מן הכלל מהנסיעה לעיר הפלך ואשר ייתן הסכמתו להעמידו בין חברי האסיפה. הרבי הצמח צדק הגיש תעודה חתומה מהרופא המפורסם, האקדמאי אייכוואלד[?], שמצב בריאותו דורש מנוחה ואסור לו להתעסק בדברים המביאים לידי התרגשות. במשך כל הזמן הזה התעסקו כל המרכזים בתעמולה רחבה והבחירות ברוב הערים חוץ מווילנה, ז'יטומיר, בסרביה, אודסה, עלו יפה ונבחרו עשרים ושישה צירים, בעלי בתים וסוחרים חרדים ורק שישה צירים מבין החופשיים. פקידי שר הפנים ושר ההשכלה בחרו מבין הצירים שישה חברי אסיפה אחד המכונה בשם הרב אליעזר ליפשיץ, שני מלומדים מר וורבל ומר אייכנבוים, הסוחר ברנשטיין מאודסה, הסוחר גולדברג מביאליסטוק והסוחר בשקוביץ מוויטבסק. על פי הצעת דוקטור מנדלשטם, הזמין בית פקידות שר ההשכלה את המלומדים דוקטור שטרן ודוקטור פינסקר, שיהיו מועצה ליד הוועידה כדי להרצות בייחוד אודות מנהגי ישראל, שהמורים בבית המדרש הרבנים בווילנה וז'יטומיר הראו בראיות מפורשות מן התלמוד שאין להם כל יסוד בדת. על אותו מנהגי ישראל. ואדרבה, רובם אסורים המנהגים האלה כן
10:20 על פי דת ישראל מפני ניחוש וכישוף. כן, הם המציאו המצאות חדשות. ועד השכלה הכללית בפטרבורג השגיח בעין פקוחה על מהלכי הוועידה ועל הנהגתם של חברי האסיפה וחברי המועצה, הן בהנהגתם ביחס לענייני הוועידה והן בהנהגתם בפרטיס. חברי הוועידה וורבל, אייכנבוים, ברנשטיין היו פוקרים גמורים, אוכלי טריפות, מחללי שבת בפרהסיה. נוסף על גודל עם הארצות שלהם, כלומר חוסר ההבנה שלהם ביהדות בכלל. אליעזר ליפשיץ, יליד שטוטגארט, היה אחד מתלמידי בית מדרש הרבנים בעיר מיץ במזרח צרפת. אמנם בעל כישרון ולמדן יחד עם זה פוקר בעל תאווה, והוא אחד המיוחד בין מורי ההוראה בפוסקים בבית מדרש הרבנים בווילנה והסוחרים גולדברג ובשקוביץ היו בעלי ידיעה בינונית בידיעת התורה, אבל יראי אלוקים ובעלי דעה תקיפה. חברי המועצה דוקטור שטרן, אף שהיה מסור ונתון בכל נימי נפשו וליבו להשכלה ומגמת נפשו ומטרת חייו היה הוראה לתלמידים והשפעתו עליהם. עם השתתפותו באספת הרבנים בשנת תר"ג, ובייחוד פתרון חקירותיו אצל הצמח צדק ועמידתו התקיפה של הצמח צדק במסירות נפש, פעלו על דוקטור שטרן שנשתנה לטוב בשמירת קיום המצוות המעשיות. שמחה פינסקר היה מסור ונתון לחקירת כת הקראים ושקד בתולדותם ובספריהם ובמנהגיהם. הוא היה אחד הפוקרים הכי גדולים, בייחוד בכל הקשור למנהגי ישראל, ובהיותו מדבר צחות בשפה הצרפתית ובשפת המדינה היה מרבה לדבר בלעג על דבר מנהגי ישראל. לדוקטור מנדלשטם היה מיודע בשם שוורצל, פקיד גבוה בבית פקידות שר ההשכלה ואהובו של שר ההשכלה ובערבו הממלא את כל רצונותיו, ובפרט בענייני דת ישראל, שהם היו שנואי נפש בעיניו. באמצעות אותו שוורצל הישיג דוקטור מנדלשטם ששר ההשכלה יחליט להנהיג את סידור התפילה המתורגם לאשכנזית והחומש המקוצר בכל חדרי ישראל, ומי שמסרב ייענש. ועד עסקני הכלל, נוסף על התעניינותו
12:51 במהלך הוועידה על ידי הצירים החרדים גולדברג ובשקוביץ, חקרו ודרשו על ידי מכיריהם ומיודעיהם בבית הפקידות של שר הפנים בלשכת אמונות ודתות שונות, שם התקיימה הוועידה לוודא את כל פרטי העניינים דבר דבור על אופנו וכל אשר נודע להם על התנהגותם של חברי הוועד וחברי המועצה, הצעותיהם, דיבוריהם, התייחסותם בזלזול אל דת ישראל ונאומי פינסקר הלועג על מנהגי ישראל, מיהרו להודיע למרכזים כדי לפרסם את הדברים ברבים. ואחרי כל פגישה של הוועידה היו חברי הוועד גולדברג ובשקוביץ באים לבית הכנסת ומספרים ברבים מה שדובר בוועידה בכל הנוגע לדת ישראל. הם סיפרו שהממשלה מתייחסת לפסקיו של אליעזר ליפשיץ, שהם כינו אותו בשם מנוול. ולא היו מזכירים את שמו, מתייחסת הממשלה אליו כמו לפסקיו של רב בישראל, משום היותו מוכתר בתואר רב מבית מדרש לרבנים בעיר מיץ, ולהתנגדותם הם של גולדברג ובשקוביץ לא שמים לב כי החופשיים המה רבים. אירע כמה פעמים ששניהם יצאו בהתנגדות גדולה ובקריאת תגר ובדברים חריפים נגד חברי הוועד וורבל ואייכנבוים, שהם גרועים מהאינקוויזיטורים בספרד. הללו באו מטעם שומרי דת משה וישראל, ואילו אלה באים בשם דת ישראל כביכול. ופעם אחת, כשדברי אייכנבוים הכעיסו אותם מאוד, פנו גולדברג ובשקוביץ אל היושב ראש נוצרי ואמרו שחרפה היא לבעל דעת לשמוע מחרף דת וגם להתחשב עם דעותיהם של מחרפי דת, והם מוחים בכל תוקף עזות החוק שניתן להם בתור חברי הוועידה נגד זה שמחליטים על פי דעתם של ארבעה חברי הוועידה, מפני שהם הרבים, בזמן שכוח הנבחרים היא ככוחם של הבוחרים. ובוודאי יודעים גם פקידי הממשלה שארבעה חברים אלה באים בכוחם של חמישה אחוזים בלבד מבין הבוחרים, ומצד שני הם אמנם הם רק שניים, אבל הם באים בכוחם של תשעים
14:58 וחמישה אחוזים מהיהודים שומרי דת ותורת ישראל. ליפשיץ, וורבל ואייכנבוים התרגזו מאוד ודרשו מהיושב ראש להורות על רישום דברי החברים גולדברג ובשקוביץ שהעליבו אותם. הם תובעים שיענשו אותם עבור זה, ומנדלשטם הוסיף שהם פגעו בכבוד הממשלה. להאשימה שבחירת הנבחרים הייתה של עוקרים, כאילו הבוחרים המועטים קיבלו ארבעה נבחרים והבוחרים המרובים רק שני נבחרים. הוא הסתכל במבט חודר על גולדברג ובשקוביץ. אמר לו בשקוביץ האם האמת איננה כך? לא זו בלבד שתשעים וחמישה אחוזים מהבוחרים הם שומרי דת, אלא עוד זאת תשעים אחוזים מהשאלות שהציעו לפני הוועידה לפתור אותן הן ביחס לשמירת דת שאתם כולכם בכלל לא מודים בדת הזאת. תשע שאלות בענייני שחיטה. חמש שאלות בענייני בית הכנסת. אתם האוכלים טריפות ומחללים את השבת והמועדים. מה זה נוגע לכם בכלל? ענייני השחיטה והזובחים או ענייני בית הכנסת, וגם ארבעת השאלות מענייני קידושין. אלה אין כל קשר אליכם. רק שתי שאלות אם בלתי נימול הוא יהודי או על דרך מומר שהורה ובירור מנחלתו יש להם שייכות אליכם. צחוק, צחוק הוא שמעשרים השאלות של הוועידה בגללן הכריזו את בית פקידות שר הפנים ושר ההשכלה לקרוא לוועידת נבחרים כלפי שמונה עשרה מהן הנבחרים לא הוגים עליהם והאנשים האלה הם הרבים שבדעתם להכריע. היושב ראש התרגז ולא אמר כלום. המשיך ואמר גולדברג לפני כשבועיים שסיפרנו ליהודים בבית הכנסת על מהלך הוועידה ודעותיהם של הנבחרים על ענייני הדת ולעג למנהגי ישראל. קהל השומעים דרש מאיתנו לפרסם את הדברים ברבים בכל עיירות ישראל, ואם היושב ראש של הוועידה ופקידי הממשלה מתחשבים רק בדעת הכופרים בדת ישראל ולועגים למנהגי ישראל, הרי שעלינו הנבחרים בשקוביץ וגולדברג להגיש את מחאתנו בכתב, ויחד עם כך להגיש כתב התפטרות
17:10 בנימוק פשוט שבמצב רוח כזה שהדעה בפתרון ענייני הדת נמסרה למחללי הדת, אין בידינו למלא את חובותינו ופורקים אנחנו מעלינו את האחריות. מנדלשטם הכריז. אמר ככה אתם מספרים ברבים על הנבחרים גולדברג ובשקוביץ. רגע, סליחה. אתם מספרים, הוא צעק, על הנבחרים גולדברג ובשקוביץ ממארגני האסיפה. כל עניינכם הוא להבאיש בעיני היהודים את הנהגת פקידי הממשלה. הם ממלאים בפקודת הרוממות את חובתם בענייני היהודים ואזרחי המדינה, ואתם ראויים להיענש כמורדים במלכות. ענה לו גולדברג. האם בית הכנסת גרוע ממסעדתו של ניקולאי חריטונוב שבה אתם מתאספים ומתייעצים ביניכם? אם הגיע כבר הזמן להציע בפני הוועידה לבטל את החליצה והעיגון בישראל? והחבר אייכנבוים חיווה את דעתו שבוועידה הזו צריכים להציע שאלות אלו ויפטרו ברוב דעות. ואילו אנחנו אסור לנו לגלות את דעותיכם והצעותיכם ברבים. המשיך ואמר גולדברג, שבימים האלה קיבלנו מכתבי הוראה והתראה מארבעים ערים גדולות וקטנות, וכולם כותבים בנושא אחד. כפי שנודע שרוב חברי הוועידה הם פורקי עול הכופרים בתורת משה ומזלזלים במצוות, ואת האיש אליעזר ליפשיץ, המנודה מגאוני ישראל, הכתירוהו בשם רב לפסוק ולפתור שאלות שהוגשו אל הממשלה. הנה אנו היהודים שומרי תורה ומצוות שבחרנו בכם להגן על דתנו ותורתנו, מכיוון שאתם המעט תביאו לכן את מחאת היהודים שומרי תורה ומצווה נגד דעותיהם והצעותיהם של חברי הוועד מר ליפשיץ ומר וורבל ומר אייכנבוים ומר ברנשטיין, האוכלים טרפות ומחללים את השבת והמועדים ותגישו ללשכת האמונות והדתות השונות שליד בית פקידות שר הפנים את התפטרותכם. על יסוד המכתבים וההוראות האמורים שקיבלנו, ממשיך גולדברג לומר, ותוך כדי כך קם ממושבו ויחד איתו קם גם חבר הוועידה בשקוביץ אנו מתכוונים להביע לפני רום הדרת כבוד היושב ראש את מחאתנו הנמרצה בשם היהודים שומרי תורה ומצווה ששלחו
19:26 אותנו לוועידה זו. ויחד עם כך היינו מגישים את התפטרותנו כנבחרי הוועידה. כשהגיש גולדברג את הנייר אל היושב ראש, נבהלו ארבעת חברי הוועידה האחרים עד שלא יכלו להוציא הגה מפיהם. היושב ראש, אף שהתקצף מאוד כיצד יעיזו יהודים בעלי זקן ופאות מלובשים בבגדי ישראל הנהוגים בכל תפוצות ישראל בתחום המושב לדבר בשפה ברורה כזו נגד המלומדים ונגד שרי הממשלה. ובכל זאת התאפק ואמר בפנים צוחקות לא ידעתי שבין היהודים נמצאים בעלי לב תום הרוצים לצאת ידי חובתם כלפי שולחם באמת ובאמונה. זוהי ענה לו בשקוביץ. זוהי הצרה של עם ישראל שפקידי הממשלה אינם מכירים את היהודים, שומרי הדת והמצווה, המוסרים את נפשם על שמירת התורה וקיום המצוות. היהודים יכולים לוותר על ממונם ולפעמים גם על ייסורי גופם, אבל בכל הנוגע לדת ולתורה אינם מוותרים. ומה מאוד גדולה צרת ישראל ששרי הממשלה מכירים רק את אלה שאומנם ממי ישראל יצאו, אבל אין להם שום יחס לא לתורה ולא לדת. והם מושחתי המידות בעלי תאווה ועוד ועוד. ומהם דנים שרי הממשלה על כל היהודים. למרות כל ההצעות והבקשות עזבו חברי הוועידה גולדברג ובשקוביץ את הוועידה והלכו.