פרק 228- הקמת ועידת רבנים ביוזמת המשכילים.

00:01 בתהליך של המאבק מול המשכילים היו, אה, התפתחויות שונות שאחת המרכזיות שבהיה, אה, שבהם הייתה אותה אסיפת רבנים מפורסמת שהמשכילים למעשה יזמו אותה כדי לנגח את היהדות הדתית, וזה היה בסביבות שנת אלף שמונה מאות ארבעים ושתיים, תר"ב. ואנחנו ממשיכים לספר את הסיפור הזה. בשנת תר"ב התחילו לדבר אודות אסיפת הרבנים בפטרבורג. למעשה התקיימה האסיפה בקיץ תר"ג, אלף שמונה מאות ארבעים ושלוש. במשך כל החורף של תר"ג באו חסידים להיפרד מהצמח צדק לפני נסיעתו לפטרבורג. היה פחד גדול. הרבי מוהר"ש ציין את שנת תר"ג כשנה בעל ש"טית, שנה מיוחדת שבה הרבי הצמח צדק נהג באופן שונה משנים אחרות. בדרך כלל הייתה הנהגתו של הרבי הצמח צדק מסודרת. המקורבים אל הרבי ידעו היטב את סדר יומו, מתי הוא קם מהשינה, מתי הוא מתפלל וסדר היום כולו. הדלת של חדרו של הרבי הצמח צדק הייתה בדרך כלל פתוחה, אבל אף אחד לא היה נכנס לחדר מבלי שיקרא תחילה על ידי הגבאים שישבו בחדר הקדמי. גם הבנים של הרבי הצמח צדק, כשהיו צריכים להיכנס אליו היו מחכים שהרבי יקרא לאחד הגבאים ועל ידו שאלו אם עליהם להיכנס. אבל בשנת תר"ג השתנה הסדר לגמרי. זה מתחיל עוד מחודש אלול של שנת תר"ב. קביעותו של היום הקדוש חי אלול, שזה יום ההולדת של הבעל שם טוב, יום ההולדת של האדמו"ר הזקן. אז קביעותו של חי אלול בשנת תר"ב הייתה ביום הרביעי בשבוע, ואז באותו יום הורגשה, הורגש שינוי בהנהגתו של הרבי הצמח צדק. הייתה זו הפעם הראשונה שהצמח צדק הורה להתפלל מנחה שעה וחצי לאחר חצות היום ולחכות בשבילו לתפילת ערבית. כל היום היה הרבי סגור בחדרו. בשעה אחת עשרה בלילה פתח את דלת חדרו

02:48 והורה להתפלל ערבית. מקובל היה בין החסידים הראשונים שעבודתם של הרבנים בשנה מעוברת שונה מאשר בשנה פשוטה, ולכן חשבו שסיבת השינויים בהנהגתו של הצמח צדק היא כי שנת תר"ג היא שנה מעוברת. אמנם הם נזכרו מיד שבשנים מעוברות קודמות לא היה שינוי חריף כזה להיות בהבדלה ובבדידות כמו השנה. הסיבה האמיתית לשינוי היה שרבנו הזקן הודיע לנכדו הצמח צדק שהשנה הבאה, שנת תר"ג, תהיה לו שנה קשה. ואכן כך היה. באותה השנה נסע הצמח צדק לפטרבורג לאסיפת הרבנים שבה סבל ייסורים קשים מהמשכיל והכופר מנחם ליליענטל, נכדו של הכופר והמשכיל שמעון מיזמוט[?]. גם בערב ראש השנה תר"ג הרגישו שינוי בהנהגה של הרבי הצמח צדק. בכל שנה בערב ראש השנה, לאחר עצרת נדרים, היה בית דין של עשרה מברך את הצמח צדק באריכות ימים לרגל יום ההולדת שלו שחל בערב ראש השנה, והצמח צדק היה עונה אמן כן יאמר השם או אמן כן יהי רצון. בערב ראש השנה תר"ג אמר את הנוסח אמן כן יהי רצון, והוסיף השנה החמישים וארבע בחיי אדם היא קשה ביותר וזקוקים לברכה כפולה ומשולשת. בערב ראש השנה תר"ג ובצום גדליה, יום הזיכרון של אמו הרבנית דבורה לאה, שלח הצמח צדק על ידי הגבאי החסיד רבי חיים דב בער פדיון נפש לליאזנא לקבר אמו, ובשני הפדיונות של ערב ראש השנה ושל צום גדליה היה הנוסח אותו הנוסח, וכך היה כתוב בפדיון הנפש. אנשי ברלין מתגברים. הגזירה מוכנה להתפרסם. עצתם להזמין רבנים שיסכימו להצעות שלהם. בין כך ובין כך, בין אם אחיה ובין אם אחלה, הואיל ללכת להיכל אביך ומסרי לו את בקשתי לעורר הרחמים שיתבטלו הגזרות, ואם אינני זוכה יהי רצון שיתבטלו על ידי. הגבאי רבי חיים דב

05:48 בער היה בעל סוד מוחלט. לא זו בלבד שאף אחד לא ידע שהרבי שלח אותו בשליחות, אלא אף אחד גם לא הרגיש בכך. בשתי הפעמים, בערב ראש השנה ובצום גדליה נסע בלילה ועם אור הבוקר ביקר על ציון קבר אמו של הרבי הרבנית דבורה לאה, מסר את השליחות, נסע חזרה, הגיע בזמן שאף אחד לא הרגיש במתרחש... בסעודת הלילה. בהמשך השנה, בשביעי של פסח תר"ג, אמר הצמח צדק. שביעי של פסח הוא ראש השנה למסירות נפש. כאשר משה רבנו מסר את מאמר השם יתברך, דבר אל בני ישראל ויסעו, קפץ מיד נחשון בן עמינדב לים בכוח של מסירות נפש. הגילויים של שביעי של פסח הם גילויים עצמיים בדרך של התעוררות מלמעלה. בדרך כלל הרי כל השביעים חביבים בייחוד השביעי לגילוי העצמי של נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כגילוי שהיה בליל הפסח. ועל אף זאת, הרי לקראת הגילויים העצמיים של שביעי של פסח וקריעת ים סוף... שהים, העולם המכוסה, נהפך ליבשה, עולם מגולה. היו זקוקים להקדמה של מסירות נפש. ונחשון בן עמינדב מסר את נפשו כיוון שהקדוש ברוך הוא אמר ויסעו. מסירות נפש על העניין של הלוך ונסוע שעוד אברהם אבינו כבר התחיל בו. השביעי של פסח הוא ראש השנה למסירות נפש. ביום הזה צריך ויכול כל אחד לקבל על עצמו את התקיפות של מסירות נפש על תורה ומצוות ועבודת הבורא במסירות נפש לכל השנה. ואז למחרת, בסעודת היום השביעי של פסח אמר הרבי הלכה פסוקה היא שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם... התדיר של היום הזה, אומר הרבי הצמח צדק, זה שהוא יום רביעי ושאינו תדיר שזהו יום שביעי של פסח. הפרשה של היום ביום

08:28 רביעי יהי מאורות אבל מאורות כתב כתוב בלי ו'. מאורות עם ו' הוא מאור שהוא מקור השפע והברכה. אבל מאורות ללא ו' זה לשון קללה. מארה. ביום רביעי ניתלו המאורות להאיר על הארץ. מובנו של מאורות ברוחניות הוא עניין של תינוקות של בית רבן, כלומר הבל שאין בו חטא שעל זה קיים העולם. אבל כתוב מאורות ללא ו'. ורש"י כותב שחסר ו' מכיוון שזהו יום של מארה ליפול אסכרה בתינוקות. על מחלת האסכרה אומרת הגמרא שהיא עונש על חטא לשון הרע, וזהו ביום הרביעי, כי ביום הרביעי חטאה הלבנה בלשון הרע על השמש. הפרשה של אינו תדיר היא פרשת אז ישיר אשירה על גילוי העצמות שנתגלה בקריעת ים סוף. סיים הרבי הצמח צדק בברכה. שימו לב. ירחם השם יתברך שהאז ישיר של משה רבנו ועם ישראל יבטל את זירת האסכרה הרוחנית שאנשי ברלין רוצים לגזור בכוח הממשלה על ידי ישראל. ואז לפני נסיעתו לפטרבורג הורה צמח צדק לבניו ולאשתו הרבנית חיה מושקה, חיה מוסיא, בתו של אדמו"ר האמצעי ונכדת רבנו הזקן, לומר בחדרו בכל יום, כולל ימי שבת, שלושה פרקי תהילים ואת רבי הירש המשרת שלח לליוזני עם פדיון על ציון על ציון קברה של אמו. עכשיו אמר הצמח צדק כך. את הסבא רבנו הזקן הובילו לפטרבורג. אני נוסע לשם בעצמי. לסבא הייתה מסירות נפש על תורת הבעל שם טוב ועל החסידים, ואילו לגבינו זה כבר צריך להיות בדרך סלולה, דרך רגילה. הרבי הצמח צדק ביקר בעצמו על קבר אמו לפני נסיעתו לפטרבורג, וכפי שסיפר לבנו הרבי מוהר"ש כך סיפר. בשנת תר"ג, שנקראתי לאספת הרבנים בפטרבורג, הייתי על ציון אמי הרבנית הצדקנית בליוזן, והיא סיפרה לי שבגלל המסירות נפש שלה

11:14 על חסידים וחסידות היא זכתה להיות בהיכל הבעל שם טוב כדי לעורר רחמים עבורי, והיא ביקשה מהבעל שם טוב שייתן לה איזה סגולה עבורי שאוכל בעזרת השם לעמוד נגד המתנגדים לתורת החסידות. אמר לה הבעל שם טוב. הבן שלך בקיא בחמישה חומשי תורה בתהילים ובתניא בעל פה באותיות שלהם. הפסוק אומר בספר בראשית פרק ל"ה פסוק ה' "ויהי חתת אלוקים" וחת"ת ראשי תיבות חומש תהילים תניא, והבקיא באותיותיהם משבר כל העלמות וההסתרים.