פרק 229- ועידת הרבנים הראשונה בפטרבורג.

00:01 בסיפור על הרבי הצמח צדק והמאבק שלו נגד תנועת ההשכלה, אנחנו נכנסים לאחד השלבים הכי דרמטיים. המשכילים שמנסים לכפות על היהדות את החינוך הכפרני, יזמו אסיפת רבנים, כפי שכבר סיפרנו, והממשלה הרוסית הסכימה להם. האסיפה הזו נקראת אסיפת הרבנים בשנת תר"ג. וכך זה, המשכילים לחמו נגד תורת החסידות באמצעים של עלילות שווא, מלשינות, עד כי באסיפת הרבנים בשנת תר"ג דרש שר הפנים שאסיפת הרבנים תסכים לרצון הממשלה לעשות תיקונים בדת, לאסור את תורת החסידות איסור עולם. באסיפת הרבנים אז היו רק ארבעה חברים נבחרים מכל היהודים שבמדינת רוסיה, אוקראינה, וולין ופולין. כל היהודים שנמצאו אז ברוסיה ואגפיה הנזכרים התחלקו על ידי הממשלה לארבע מפלגות כלליות. האחת, החסידים. השנייה, המתנגדים. השלישית, המשכילים. הרביעית, הסוחרים. הממשלה בחרה על ידי שר הפנים ארבעה נציגים נבחרים של היהודים, אחד מכל מפלגה, והם היו חברי אסיפת הרבנים. על אסיפת הרבנים הזו הטילה ממשלת רוסיה משימה לפתור כמה שאלות דתיות, לבצע כמה תיקונים בדת ישראל כפי דרישתם של המשכילים, וראשית דבר לאסור את לימוד תורת החסידות איסור עולם. הרב הצמח צדק עמד וחירף את נפשו הקדושה נגד הצעת הממשלה, והוכיח בראיות ברורות איסור של תיקונים בדת על פי חוקי התורה, והראה לדעת את חיוב לימוד תורת החסידות והתועלת ביראת שמיים ובתיקוני המידות שהיא מביאה. שר הפנים נוסף על רשעותו, שרצה להעיק ולהצר ליראי השם, היה גם משוחד מאת חברי הדנובה[?] בעת ההיא, כלומר של ליליענטל וחבריו, ועמד בכל תוקף עוז על צד המשכילים ודרש מאת חברי אסיפת הרבנים לחתום על הפרוטוקול שהוא ערך כפי רצון הממשלה. הרב הצמח צדק התנגד ואמר שאם יכריחו אותו לחתום, יבקש להגיש תעצומותיו לפני המלך. במשך האסיפה הזאת

03:02 אסרו את הרבי הצמח צדק כעשרים פעמים, אולי יותר. שר הפנים כתב עליו שהוא מורד במלכות, והרבי הצמח צדק היה אז בסכנת חיים. אמנם הדבר נודע לציבור הרחב, ובכל מדינת רוסיה ואגפיה אוקראינה, וולין, פולין, התעורר רעש גדול, כי בכל עיר ועיר שהידיעה המעציבה מגיעה שהמשכילים דורשים לעשות תיקונים בדת, והרבי מליובאוויטש מתנגד לכך, ובגלל זה אסרו אותו בכלא, גזרו תעניות ציבור בקריאת ויחל ושביתת מלאכה. הרעש הכולל הזה ותוקף דעתו ומסירות נפשו הקדושה של הרב הצמח צדק הבהיל גם את שר הפנים, והוא נסוג אחור מכל הצעותיו בתיקוני הדת והותר ללמוד תורת החסידות. כאשר ערך הרבי הצמח צדק את פסיקתו בשנת תר"ג בענייני הכלל, קיבלו אותו כל גדולי התורה והיראה, מעולם המתנגדים בהדר כבוד. כל הזכרונות הקודמים המרים גזו ונעלמו. אני ממשיך לספר ולתאר קצת מסביב. הרבי הצמח צדק הובא לפטרבורג אם כי למראית עין נקרא לבוא לאסיפת הרבנים, אבל לא הייתה זו קריאה בלבד אלא הכריחו אותו לבוא והזהירו אותו שאם הוא לא יבוא בעצמו יביאו אותו בעל כורחו. חוגי הממשלה רצו לעשות אותו כתושב תמידי של העיר פטרבורג. הרבי הצמח צדק כמובן הצטער מאוד על כך, ולולא הפרשה עם החיילים היהודיים, שאת זה נספר בהמשך, אפשר מאוד שהיה נשאר תושב פטרבורג. כל רצונה של הממשלה היה לכבות נר ישראל. בימי שיבתו של הרבי הצמח צדק בפטרבורג ניתן לו על חשבון הממשלה מעון לפי כבודו עם הרבה חדרים. היה אצלו מניין קבוע. בחודש הראשון פחדו החסידים לבוא, אבל מהחודש השני התחילו לנסוע לפטרבורג בקבוצות גדולות. ואז התחילה אסיפת הרבנים. נפרט קצת מה שהיה. בוועידה הראשונה הודיע הרבי הצמח צדק שלדעתו כל עניין האסיפה הוא רק

05:31 לחזק שמירת דת ישראל בקרב היהודים ולברר על פי דיני תורת ישראל את האיסור לנגוע אף גם במנהגי ישראל, מכיוון שגם הם תורה. והרבי הצמח צדק הביע את מחאתו על הממשלה שלא הכחישה את השמועה הבדויה שהפיצו מזלזלי תורת ישראל, שכאילו נאסרה הדפסת ספרי קבלה וחסידות, ודרש שהממשלה תפרסם את האמת שמותר להדפיס ספרים אלה. יושב ראש הוועידה, סגן שר ההשכלה, התרגש מאוד. הסתכל במבט חודר בפני הצמח צדק ואמר, "הממשלה ערכה כבר תוכנית מפורטת על מה לדון באסיפה הזו ואין ספק," המשיך את דיבורו הקשה, "שרבני ישראל יודעים את מטרת האסיפה, כי בפי הם יאמרו בידם יחתמו את פסק התלמוד של דינא דמלכותא דינא." אמר לו הרבי הצמח צדק, "פסקי התלמוד אינם זקוקים להסכמתנו. תוכן הפסק דינא דמלכותא דינא הוא שכל המיסים, הארנוניות, מנהגי משפטי הממשלה לטובת הנהגת המדינה וכלכלתה הוא דין. יש להם תוקף כדין תורה. כל זה ביחס לענייני כלכלה והנהגת המדינה. אין לדינא דמלכותא שום שייכות לענייני דת ומנהגי ישראל, כי גם עניינים הקלים והפעוטים ביותר תורה הם על פי פסקי התלמוד, ואם כוונת המבטלים אותם הוא כדי לנגוע בדת, מחויבים לשומם ולקיימם במסירות נפש כפי החוק המפורש, ייהרג ובל יעבור." הצמח צדק מסר את נפשו על כל עניין, אפילו הקל ביותר שהציע שר ההשכלה האכזרי שנקרא הגראף אוברוב באסיפת הרבנים הזו. בישיבה הראשונה של אותה אסיפה, אותה ישיבה שאנחנו מדברים עליה כרגע, הורה שר ההשכלה למזכיר האסיפה להגיש את תוכנית סדר הלימוד והחינוך של ילדי ישראל שהשר ועוזריו תכננו, וציווה על ארבעת הנבחרים הצמח צדק, רבי יצחק מוולוז'ין, רבי ישראל הלפרין והמלומד בצלאל שטרן לחתום על התוכנית. בראותו שהמצב מסוכן עמד הרבי הצמח צדק ואמר,

07:56 "הממשלה קראה לנו כאן כדי לשמוע את דעתנו אנו ולא כדי לחתום על מה שתכננו אחרים. אני," אומר הרבי הצמח צדק, "מסרב לחתום ומתפטר מהשתתפותי באסיפה." דוקטור ליליענטל, שעמד ליד השר, לחש באוזנו של שר ההשכלה ומיד קם השר מרוגז ואמר בקצף רב דינא דמלכותא דינא. אמר הצמח צדק דינא דמלכותא דינא הוא רק בעניינים גשמיים ולא ביחס לענייני מלכות שמיים. כן דינא דמלכותא דינא הוא רק ביחס לדיני ממון, מיסים, ארנוניות, אבל מנהגי ישראל היא תורה ולא ניתנת רשות לאף אחד לבטלם. שאל השר האם גם מנהגן של הנשים לכסות את פניהן בידיהן בשעה שמדליקות נרות של שבת הוא גם כן תורה? אכן, אמר לו הרבי הצמח צדק, גם זו תורה ומצאנו בירושלמי שמנהג נשים תורה היא. יושב הראש של האסיפה כעס מאוד והוכיח את הצמח צדק והפחיד אותו ממאסר כבד כמזלזל בחוקי המלוכה ורק בהתחשב שזוהי הפעם הראשונה יקל במשפטו והזהירו את הצמח צדק לשמור את עצמו להבא ולמלא את חובתו לעזור להביא לידי פועל את חוקי הממשלה לטובת היהודים אזרחי המדינה. הוועידה נפסקה ואחרי שעה הודיעו לרבי הצמח צדק שהוטל עליו עונש מאסר בית שלושה ימים באחד ממעונות בית פקידות שר ההשכלה ובמשך שלושת ימי המאסר הנה חוץ ממשרתו ישראל חייקין לא יבוא אליו איש. הובילו את הרבי הצמח צדק לאחד הבתים של בית פקידות שר ההשכלה תחת משמר שוטרים לילה ויום. אזהרתו של סגן שר ההשכלה, ההפחדות השונות לא עשו שום רושם על הרבי הצמח צדק. על פי סיפורו של החסיד ישראל חייקין שהיה משמש את הצמח צדק בכל משך ימי שבתו בפטרבורג הוטלו על הרבי הצמח צדק באותה תקופה עשרים ושניים עונשי מאסר ליום, יומיים, שלושה

10:15 ימים ומהסיבה הזו התארכה האסיפה יותר מהזמן שהוגבל לה. הוועידות של אסיפת הרבנים הזו התחילו בשישי במאי והסתיימו כלומר בשישי במאי אלף שמונה מאות ארבעים ושלוש והסתיימו בעשרים ושבע באוגוסט אחרי חג השבועות ועד תחילת אלול תר"ג שוב אלף שמונה מאות ארבעים ושלוש. באחת ההזדמנויות של האספות האלה שאל השר כלומר שר ההשכלה את הרבי הצמח צדק ואמר לו הרי זוהי כל מה שאתה עושה זה מרידה במלכות. אמר לו הרבי הצמח צדק מורד במלכות חייב מיתה גשמית אבל מורד במלכות שמיים חייב מיתה רוחנית. מה עדיף? הגאון רבי יצחק מוולוז'ין אמר לצמח צדק הרי אתה מאבד את העולם הבא. אמר לו הרבי הצמח צדק אם לא יהיה עולם הזה לכלל ישראל בשביל מה אני צריך את העולם הבא של הקדוש ברוך הוא? באותו זמן בליובאוויטש הנהיגו בניו של הצמח צדק תענית ואמירת תהילים בכל יום בציבור ובהרבה קהילות ישראל גזרו תענית ציבור. במשך הוועידה שאל הגאון רבי יצחק מוולוז'ין את הצמח צדק הרי כל דבר יש לעשותו על פי תורה ואיפה ראינו בתורה שצריכים למסור את הנפש כשמדובר בענייני השכלה. אמר לו הרבי הצמח צדק מסירות נפש בכלל אנחנו לא מוצאים בתורה אבל קידוש השם כן. קידוש השם אין לו גבולות ואין לו שיעור. החסידים כמובן היו מאוד כי ניקולאי הראשון היה מלך רשע. החסידים היו מאוד ממורמרים. הם לא העזו לשאול את הצמח צדק, אבל הוא הרגיש בכך ואמר להם לו ידעו הם שבשעה שמכניסים ילד יהודי לחיידר גורמים לאור בהיכל הזכות. כאשר שמעו החסידים כך היו נושאים את ילדיהם וגם את ילדי אחרים בשמחה רבה, כמו שנושאים כלי זהב. בין השאלות שנשאל הרבי הצמח צדק באסיפה הזו

12:54 הייתה שאלה אחת עיקרית מה חידשה תורת החסידות? הרי גם לפני התגלות תורת החסידות היו צדיקים שלמדו מוסר והייתה להם חיות בתורה. אמר להם הצמח צדק כתוב בתורה מימינו אש דת למו. התורה נקראת אש. אש היא מאירה ומחממת, אבל אי אפשר להיות חם בלי להאיר, ואי אפשר להאיר בלי להיות חם. הקדוש ברוך הוא הטביע באש את טבע ההתגברות והניצחון כאשר פורצת בארה ומתיזים מים לכבותה. הרי המים הראשונים ששופכים על האש גורמים להגדלה של האש. התורה נמשלה לאש. היא מחממת ומאירה ותורה מנצחת את כל מתנגדיה. במים עצמם יש מים טובים ויש מים רעים. ומכיוון שבכלל הבריאה של מים ישנם גם מים רעים, אפשר שיהיו גם במים הטובים תערובת של מים לא טובים, אם כי הם לא דומים לא טוב שבמים הרעים. כדי להפריד את הפסולת מהמים שהיא גורמת שהמים יהיו למים רעים, וכדי למצוא את הלא טוב שעלול להיות במים הטובים, הטביע הקדוש ברוך הוא בבריאה את האש. האש מרתיחה את המים ועל ידי כך מופרשת הפסולת והמים נהפכים לטובים. האש מוציאה ומבדילה גם את הפסולת הדקה שעלולה להיות במים היפים ועושה את המים היפים למים נקיים וזכים בתכלית. הנגלה של תורה היא מים. כשלומדים תורה לשמה הרי אלו מים יפים. אבל כשלומדים תורה כדי לקנטר ולהתייהר היא נעשית סם המוות. תורת החסידות לעומת זאת, היא אש. עבודת הלב על פי תורת החסידות היא פעולת הרתחה, ואז היא מפרידה את הפסולת הגסה של המים הרעים והפסולת הדקה של המים היפים. ואת זה אמר הרבי הצמח צדק חידושו של הבעל שם טוב והרב המגיד ממזריטש בתורת החסידות בכלל ורבינו הזקן בתורת חכמה, בינה, דעת בפרט. ותרגם זאת רבי ישראל

15:21 חייקין לרוסית. באגף הוא ברוב נשאר יושב תפוס במחשבות. דבריו של הרבי הצמח צדק עשו עליו רושם עז. האברך התורגמן מסר את הדברים בשפה הרוסית הפשוטה והבהירה ובחום רב. ניכר היה שלא זו בלבד שהאברך מבין את הדברים, אלא הם גם קרובים לליבו. את שתיקתו הפר שר הפנים במילים הרי זוהי פילוסופיה דתית עמוקה.