פרק 217 - הרבי הצמח צדק וחסידים.

00:01 אנחנו עוברים לספר על הרבי השלישי של חב"ד, רבי המכונה הרבי הצמח צדק. אני מזכיר את סדר הדברים אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, תלמידו של הרב המגיד ממזריטש, שהוא מייסד חסידות חב"ד. לאחר שהוא נסתלק בסוף מלחמת נפוליאון בגלל הבריחה מנפוליאון. בנו, הרבי האמצעי, המיטעלער רבה נהיה הרבי, ולאחר הסתלקותו של המיטעלער רבה, הרבי הצמח צדק, שהוא הנכד של רבינו הזקן, הנכד של רבי שניאור זלמן, הנכד מביתו דבורה לאה. הנכד הזה, רבי הצמח צדק, הוא נהיה הרבי. כיצד הוא נהיה הרבי? ותולדות חייו אנחנו נמשיך לספר בסיפורים הבאים, כרגע אנחנו נספר סיפורים של חסידים הקשורים עם הרבי הצמח צדק. והנה הסיפורים. בעיירה אחת כמובן באירופה, ברוסיה הלבנה או ברוסיה הקטנה או באוקראינה. בעיירה אחת היה נוהג הרב מדי שנה ושנה לנסוע מביתו אחרי חג הפסח למספר חודשים, ואמר שמכיוון שאין לו מספיק לצורכי הפרנסה מהתושבים העניים של העיירה, הוא יוצא למקומות שונים כדרך אותם מגידים שנותנים דרשות כדי להשלים את החסר לו. התושבים של העיירה הסכימו והרב המשיך במנהג הזה. אותו רב הקים גם ישיבה ביישוב שלו, ויום יום אחרי הלימוד היה לומד עם הבחורים מעט מוסר וכך נהג שנים רבות. והנה יום אחד, לאחר שחזר הרב מנסיעתו, אמר לתושבי העיירה שהוא מתכונן לנסוע עם בני ביתו לארץ ישראל. יפה. ערכו לתושבים מסיבת פרידה ובה נכחו כולם והרב סיפר לפניהם דברים. לאחר מכן הזמין הרב את תלמידיו הבחורים הלומדים בישיבתו וגם את אלה אשר כבר בעבר למדו אצלו שהם עכשיו אברכים צעירים. בזמן מסיבת הפרידה אמר הרב לתלמידיו, עכשיו אני אגלה לכם סוד. אני בעצם חסיד. כל נסיעותיי אשר נסעתי כמגיד כביכול היו נסיעות לרבי, לרבי הצמח צדק

02:52 והמוסר היומיומי שלמדתי אתכם לא היה מוסר סתם, אלא חסידות מספר התניא. בזמנו קראתי את הדף הראשון מהתניא ואמרתי לכם שאינני יודע מהו שם הספר אשר מצאתי. אמנם בגלל שהוא טוב נלמד ממנו יחדיו, אבל דעו לכם שזהו ספרו של אדמו"ר הזקן. הסביר להם הרב החסיד את האור כי טוב, את העניין של רבי, את העניין של חסידות וסיים את דבריו ואמר עכשיו לפני עוזבי אתכם בקיצור אני אומר לכם: סעו לליובאוויטש, סעו לרבי, שימרו את הדבר בסוד זמן מה ולאחר מכן עשו כאצתי. לאחר מסיבת הפרידה נסע הרב לארץ ישראל ותלמידיו שמרו את דבריו בסתר כשנה, אבל לפתע פתאום נעלמו אברכים רבים מבתיהם בעיירה. הם שכרו עגלות ונסעו לליובאוויטש. ותירעש העיר עד אשר נודע הדבר לאן נסעו. כאשר למדו חזרה, כאשר חזרו חזרה למדו כבר חסידות ותניא בגלוי ולא יצטרכו לקרוע את שאר הספר. הם גם הקימו בית כנסת לתפילה משלהם, משום שהתפללו בנוסח המיוחד. עכשיו בחרו להם גם רב חסיד. היה זה הרב אהרון יעקב אשר נענה לבקשתם, אבל הסכים לשנה וחצי בלבד. בינתיים עזב אותם גם השוחט שמצא מקום טוב יותר. חיפשו החסידים גם אחרי שוחט ובודק חסידי, אבל לזאת כבר לא הסכימו בעלי הבתים באומרם גם רב חסיד, גם שוחט ובודק חסידי. לא עד כאן. לזאת נתנגד בכל תוקף. נסעו החסידים אל הרבי הצמח צדק ושאלו את הרבי מה לעשות. אמר להם הרבי הצמח צדק שימו לב שוחט ובודק קחו דווקא מהחסידים, אבל רב אפשר לאו דווקא חסיד. וכך אכן עשו. וסיפור נוסף. הרבי הצמח צדק בהיותו ילד גדל אצל סבו רבנו הזקן. יום אחד החזיק רבנו הזקן את נכדו הצמח צדק הקטן בידיו. הצמח צדק היה

05:46 אז ילד קטן וישב בניחותא בחיק זקנו וליטף את זקנו ואמר זיידע, זיידע. אמר לו הרבינו הזקן זהו הרי זקנו של זיידע. אבל איפה הוא זיידע בעצמו? הניח הילד הקטן את ידיו על ראשו של רבנו הזקן ואמר אותו איז דער זיידע, זהו הסבא. אמר לו שוב אדמו"ר הזקן זהו הרי ראשו של הסבא. אבל איפה הסבא בעצמו? הראה הצמח צדק על עיניו של רבנו הזקן, אבל קיבל את אותה התשובה. הניח את ידו על ידו של רבנו הזקן על גופו, ובכל פעם אמר לו רבנו הזקן כנ"ל מה עשה הרב הצמח צדק? ירד מידי סבו, התחבא מאחורי הדלת ופתאום צעק בקול כדרך הילדים זיידע זיידע! פנה אליו אדמו"ר הזקן ואמר וואס. אמר הצמח צדק אותו איז דער זיידע, זהו הסבא. כלומר, כאשר קראו לו בשמו והוא פנה אליו זהו כל עצמותו של הסבא. וסיפור נוסף אחד מחסידיו של רבנו הצמח צדק היה בעל חוב גדול. תבעו אותו כל בעלי חובו לדין ולא נתנו לו מנוח. חשב מה לעשות עד אשר עלה בדעתו רעיון אמכור את ביתי, אשלם את כל חובותיי, אשכור דירה ואחיה במנוחה. ומה בכך שאגור בדירה שכורה ולא בדירתי שלי? לאנשים רבים אין בתים משלהם, אבל כחסיד נאמן שאל את הרבי הצמח צדק. אמר לו הרבי לא את ביתך אל תמכור בשום אופן. עברו ימים רבים הנושים אינם נותנים לו מנוח, אין עצה ואין תשועה. חושב הוא שוב מוכרח אני למכור את ביתי. ושוב שאל את הרבי הצמח צדק, והרבי אומר לו אל תמכור את ביתך בשום אופן. ושוב עברו על החסיד ימים קשים. הורע מצבו עד כדי כך שהוא החל מואס בחייו ולא ידע מה

08:29 לעשות. הוא שאל את נפשו למות. לבסוף לא עמד בניסיון הקשה, מכר את ביתו, שילם את כל חובותיו והחייה את נפשו. אבל לא ארך זמן רב והחסיד נפטר. רחמנא ליצלן. אמר על כך הרבי הצמח צדק. חכמינו אמרו על אנשים מסוימים וביניהם גם כאלה שלהם הרבה נושים, שחייהם אינם חיים. מה הכוונה? חייהם אינם חיים? פירוש הדבר הוא כך. חייהם, כלומר מקור החיות שלהם, שמשם מקבלים את חיותם, אינם חיים. מקום כזה שנקרא אינם חיים, משם יונקת החיות של מי שיש לו נושים רבים. ובכן, כל זמן שהיו לו נושים רבים הייתה לו חיות מאותו מקור. אבל מכיוון ששילם את כל חובותיו ואין לו נושים, הרי המקור איננו קיים יותר ובגלל זה נפטר, לא עלינו. וסיפור נוסף. יהודי אחד בא אל הרבי הצמח צדק ואמר רצוני לגרש את אשתי משום שאני חפץ לתת צדקה והיא מונעת זאת ממני. אמר לו הרבי הצמח צדק הרי ידוע שאיש ואישה זהו אש יו"ד זה איש ואש ה' זוהי אישה. כאשר מתייחדים הרי השם יו"ד והא ביניהם, כמאמר חז"ל שכינה ביניהם. ההבדל בין יו"ד להא הוא שיו"ד הוא בצמצום והא הוא בהתפשטות. מה מה שאצל האיש הוא בצמצום וב היעלם אצל האישה זה בגילוי ובהתפשטות. אבל דע לך שההתחלה היא מהאיש ודי למבין. וסיפור נוסף. בזמן שהרבי הצמח צדק היה בפטרבורג, כלומר היה שם האספה הגדולה שרצו לשנות את מערכת החינוך של היהדות, עשה לו טובה אחד מחסידי פולין. היה זה איש עשיר מאוד אשר סחר עם השרים הגבוהים שבפטרבורג. והרי הרבי הצמח צדק לא הכיר אותו בכלל, וגם לא ידע שהוא הזה אשר עשה לו את הטובה. וביום אחד הגיע אליו אותו אדם,

11:30 הציג את עצמו בפניו וסיפר לו אני הוא אשר טיפלתי עבורך בעניין ההוא בפטרבורג. הודה לו הרבי הצמח צדק ושאל אותו ובמה אברכך? ענה לו אותו אדם ברוך השם לא חסר לי מאומה. יש לי הכל בנים, אושר וכבוד. אולם עניין אחד מעיק עליי ומבקש אני את הרבי שיבאר לי והוא כך מבואר בכמה וכמה מקומות עניין ההשגחה הפרטית, שכל דבר ואפילו דבר קטן וקל ערך וכל מאורע שישנו בעולם, יש בו כוונה מיוחדת מלמעלה, והדבר הזה איננו מובן לי. הסביר לו הרבי הצמח צדק את העניין בטוב טעם ודעת. ניכר היה על האדם הזה שהוא שייך להבין עניינים כאלה, ובכל זאת אמר לרבי רבי עדיין אינני מבין. רמז הרבי הצמח צדק ליהודי שיתקרב אל החלון. אמר לו הבה תחצה ראה שהנה נוסע גוי ואיתו עגלה עמוסת קש. אחרי העגלה הולך יהודי. היהודי לוקח קנה קטנטן של קש שהיה בעגלה ומחטט לו בשינו. דבר מה בשן מפריע לו ובגלל זה לא יכול הוא להתפלל כראוי. דע לך אומר לו הרבי הצמח צדק. היהודי הזה הוא הרי אחד מ-ל"ו צדיקים. עכשיו הוא יעמוד ויתפלל. לכן דע לך כל הכפר הזה, כל הגוי והעגלה עמוסת הקש. כל זה נברא למען היהודי הזה, כדי שהוא יוכל לעמוד ולהתפלל כראוי. כאשר סיפר הרבי הצמח צדק והראה ליהודי את כל זה, אמר היהודי עכשיו הבנתי מהי השגחה פרטית. וסיפור נוסף בתקופת החטופים. כלומר הייתה תקופה של גזרה של ניקולאי הראשון שייקחו ילדים יהודים ויגייסו אותם לצבא הרוסי. זו הייתה סכנה עצומה לילדים היהודים וגם עוגמת נפש איומה להורים. והיו חוטפים. היו אנשים שהיו חוטפים ילדים ומוכרים אותם ומביאים אותם אל הצבא הרוסי. חטפו בעיירה אחת

14:34 ילד, בן להורים עניים, שלא היה באפשרותם לעשות מאומה למען הצלתו. לילד הזה היה דוד עשיר, סוחר שהיה נוסע לעיתים קרובות למוסקבה. כאשר נודע לדוד הדבר, התחיל מיד לברר להיכן נשלח הילד. נודע לו שהילד נמצא במחנה צבא במוסקבה והוא נסע לשם, ולאחר מתן שוחד קיבל רשות להיכנס ולראות את הילד. הילד היה במחלקת החייטים ולמד את מלאכתם. ילד עליז ושמח, ללא כל דאגה. הוא נטמע בין הגויים. הדבר חרה מאוד לדוד. הוא נסע לליובאוויטש של הרבי הצמח צדק וסיפר לו על הילד. אמר לו הרבי תשתדל בבקשה להביא את הילד לליובאוויטש אפילו לזמן קצר. הדוד נסע שוב למוסקבה והתחיל לפתות את הילד לנסוע עמו מעט לנוח, אבל הילד לא הסכים. שיחד הדוד את הפקידים הממונים על הילד שישפיעו הם על הילד. זה לא עזר. אמר לפקידים להרע לו, להכותו כדי שירצה לעזבם. וכך לאחר מאמצים רבים הסכים הילד לנסוע עם דודו אל הרבי הצמח צדק לנוח. הדוד לא הביא אותו לנעוט דשא כפי שהבטיח, אלא הביא אותו לליובאוויטש. היה זה בערב שבת לקראת ערב, וכשבאו לאולם הישיבה שנקרא בפי החסידים זאל היה האולם מלא אנשים. הרבי הצמח צדק צריך לבוא ולומר חסידות. היה רעש גדול וכשלפתע נכנס הרבי, החסידים נחלקו לשניים ופילסו דרך באמצע לעבור. עבר הרבי הצמח צדק בשביל בין החסידים העומדים ומביטים בו, ובין כל החסידים בשורה הראשונה של העומדים ראה את הילד החטוף עומד ליד דודו. הסתכל הרבי הצמח צדק על הילד במבט חד והילד רעדה חזתו. הוא חש כאבים בבטנו, כאבים גדולים עד כדי כך שחשב הנה בא קצי. והם נשארו שם בשבת וביום ראשון, והילד כועס על דודו שרימה אותו והביא אותו לכאן ומחכה

17:02 הוא בקוצר רוח לעזוב את המקום ולחזור למוסקבה. ביום ראשון בערב הכניס הדוד את הילד אל הרבי הצמח צדק ליחידות. כאשר נכנס אמר לו הצמח צדק, נו, רצונך לנסוע חזרה? התהפך לב הילד ואמר לרבי לא רבי. נתן לו הרבי הוראות כיצד להתנהג והילד נשאר אצלו ובבוא הזמן עשה אישה וגר בכפר אחד ברוסיה, אבל לצבא לא חזר יותר.