פרק 192 - מגילת יט כסליו- ראש השנה לחסידות

00:01 אנחנו ממשיכים סיפורו של רבנו הזקן לאחר המאסר. כאשר הגיע רבנו הזקן מדירתו של המתנגד וראה את גודל השמחה של החסידים עד שהתגלגלו ברחובות פטרבורג, היה מפחד. פחדו לא היה מהעניין עצמו, כי הרי חופש גמור ניתן לו. פחדו היה מההתרחבות וההתפשטות של הניצחון. למחרת, ביום רביעי בבוקר אחרי התפילה, אמר רבנו הזקן, על יום רביעי נאמר מאורות חסר ו' בכתיב. ופירש כפירוש הרמב"ן שהאור שנברא ביום הראשון שימש במשך שלושה ימים, כלומר שלושה דורות, הבעל שם טוב, הרב המגיד עשה הפסקה וסיים ביום הרביעי ניתלו המאורות. מורינו הבעל שם טוב מסתלק ביום רביעי. אז זה ניתלו המאורות, כלומר ניתלו בט'. נלקחו. אבל אומר רבנו הזקן, בו ביום ניתלו המאורות בת'. כעת אמר רבנו הזקן, אין הדבר תלוי אלא בכם חסידים. באותו יום נודע דבר החופש והשחרור בכל העיר פטרבורג ולפנות ערב התאספו אנשים רבים ורבנו הזקן אמר שהוא לא יאמר חסידות. ניגשו אליו שני יהודים שהתפרצו מתוך הקהל ואמרו לרבנו הזקן, אנחנו התרחקנו מאוד מהקדוש ברוך הוא ברוסיה, אבל הקדוש ברוך הוא עד בנו שאנו עובדים עמנו אותו ומקיימים את כל מה שידוע לנו מהכתוב בתורתנו הקדושה. רבי, אמרו לנו תורה, חזקו את לבבנו לעבודת הבורא ברוך הוא. ואז כעבור זמן מה, יצא רבנו הזקן אל החצר ואמר את דרוש החסידות שמתחיל בפסוק כמים הפנים לפנים. ואפילו שהקור היה גדול, התחממו הלבבות ונהיה חם בכל האיברים. לפני שרבנו הזקן התחיל לומר את דברי החסידות, הוא אמר כך. כתוב בפסוק בתהילים, זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלע. כלומר, זה דור שדורשיו, מנהיגיו, פרנסיו הם מבקשי פניך. כלומר, את הפנימיות שלך של הקדוש ברוך הוא. פנימיות אין סוף. שיעקב סלע,

03:07 היהודי הפשוט, שהוא בבחינת יעקב, י' עם המילה עקב. הרי הוא בכל מקום ובכל זמן בבחינת סלע. סלע זה חזק בחוזק ונצחיות של אין סוף. יש את הפסוק ויאבק איש עמו, העלו אבק עד כיסא הכבוד. היה צריך לומר וילחם איש עמו, למה הוא ויאבק? אבל אמר רבנו הזקן, יש מלחמות שבאות מהאבק בלבד. וכמו במחלוקת על ידי מי שמחרחר ריב, שכל העניין של המאבקים האלה היא מהאבק. לאחר זאת אמר רבנו הזקן לדרוש החסידות כמים הפנים לפנים. ועוד נמסר בידינו רב מפי רב שכאשר רבנו הזקן יצא מהפטרופבלובסקי קרפוס, הנה כשנפגש בפעם הראשונה עם משפחתו ועם החסידים אמר, "בארבעים ותשעה ימים שישבתי. עברתי ממ"ט שערים. הם הממשלה רצו להגביר עליי את המ"צ פנים צמה על המ"צ פנים צהוב. אבל באו הרב המגיד ממעזריטש והסבא הבעל שם טוב ונתנו לי כוחות להידבק ולהגביר את המ"צ פנים טהור. ולקראת יום החמישים נפתחו כל הדלתות." ועכשיו ממשיך רבנו הזקן ואומר את השכר על מסירות נפשי ברצון ובכוונה עבור דרכי החסידות אני נותן לדור דורות שלי עד ביאת משיח שילכו בדרך זו. והצלחה להם ולחסידים בכל אשר יעשו ללכת בדרך הקדושה. עם צאתו מבית האסורים כתב רבנו הזקן שלושה מכתבים לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, לרבי ברוך ממעזיבוז' נכדו של הבעל שם טוב אל כלל החסידים, בהם בישר להם את בשורת שחרורו. יש פה את המכתבים, אבל אני לא אקריא את כולם. במשך ימי שבתו של רבנו הזקן במאסר נעשה רעש גדול בכל המדינות שאליהן הגיעה השמועה המבהילה. וכנודע שגם חברי רבנו הזקן תלמידיו של הרב המגיד וכל החסידים בכל המדינות השתתפו בצערם של חסידי חב"ד. בנוסף על התעמולה של קבוצת החסידים בנסיעותיהם

06:12 בכל היישובים והקיבוצים, כפי שכבר הסברנו, הכל יחדיו פעל ועשה שהתרבו החסידים והנמשכים על צדם של החסידים בכל עיר ועיר, כי נודעו השקרים והעלילות אשר בדו מחרחרי ריב ומבעירי הבערה. וכמה מגדולי המתנגדים ראו שנמשכו בטעות ונסוגו אחור. וצדקת רבנו התפרסמה בעולם. בדרך חזרה לביתו עבר רבנו הזקן בעיר ויטבסק והתעכב שם כמה ימים ובבואו לליוזנה כבר חיכו הרבה מאות אנשים מהעיירות הסמוכות, ונשמע קול שמחה מחנות אנשים ממקומות רחוקים הולכים ובאים לקבל את פני רבנו הזקן. חסידים רצו לכתוב מגילת י"ט כסלו ולקבוע אותה כמו מגילת אסתר, וכבר היו נבחרים מעדת החסידים אשר בינם לבין עצמם הכינו נוסחאות של המגילה ונדברו ביניהם זמן מתי להתאסף יחדיו בליוזנה, לשאול את דעת קודש הקודשים רבנו הזקן והיו עתידים לבוא בין פסח לעצרת, אבל העניין היה שמור אצלם בסוד. כאשר הגיעו לליוזנה ופנו לרבנו הזקן וביקשו את החלטתו לא הרשה להם ואמר, "זה היום," הוא אמר להם רבנו הזקן "יקבע למועד תמידי בישראל אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה חקוק בלב ישראל סבא וכתוב בלב ישראל דלתתא." נוסח אחר של תשובתו של רבנו הזקן. אמר אותו החסיד רבי דוד צבי חן. זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה הזה, כשתהיה חקוקה בלב ישראל סבא, תהיה כתובה בלב ישראל דלתתא. אמנם נכדו של רבנו הזקן, רבי נחום, בנו של הרבי האמצעי, היה מספר בכל שנה ושנה את סיפור י"ט כסלו מתחילתו ועד סופו. סדר הסיפור היה מתחיל כך: "הסבא היה במשך עשר שנים תלמיד אצל המגיד ממעזריטש. חמש שנים שימש

09:09 בתור ראש החברה הקדישא עד שנתגלה ונתפרסם בשם המגיד ממעזריטש ומורה דרך. עשרים שנה עמל ויגע רבנו הזקן בהתייסדות שלושת החדרים ובהדרכת החסידים והתעסק לפרסם, לבאר ולהסביר את תורת רבותיו הבעל שם טוב והמגיד. את החלק הקשה ביותר בהתייסדות וקביעת עבודת החסידות על פי תורת הבעל שם טוב והרב המגיד לקח רבנו הזקן על עצמו. גם המקום גרם לכך. רבנו הזקן היה קרוב יותר לליטא. כאשר התפרסמו הקונטרסים, ממשיך רבי מנחם נחום..." לא מנחם נחום אלא נחום. כלומר ספר התניא היה נפוץ בקונטרסים. "והיו כבר הרבה אלפי חסידים ברוך השם והרבה מורי הוראה למדנים מופלגים בעלי הוראה כהוראת הסבא בכמה דינים כמו תיקוני מקווה, סכינים מלוטשים. ואז קרתה, התרחשה המלשינות. רבי נחום היה מספר את כל פרטי ענייני המלשינות ופרטי העניינים, איך באו לקחת אותו לפטרבורג וגודל השמחה שהייתה בין המתנגדים על ניצחונם. עד שכאשר ביום ראשון כ"ז תשרי באו השליחים לוילנה, מינסק ושקלוב והודיעו שהובילו את הסבא לפטרבורג בעגלה שחורה תחת שמירה גדולה של פרשים וחרבות שלופות. הכריזו ברבים שביום שני כ"ח תשרי יאמרו בכל בתי הכנסת ובתי המדרש הלל שלם ויערכו סעודת יום טוב. אבל אחדים מזקני גאוני המתנגדים אמרו שהם לא מסכימים, כי בכל אחת משלושת העיירות האמורות כבר היו כאלה שהכירו את רבנו הזקן, והם התאמצו שלא לתת מהלכים לרצון הנצחנים, וכך ברוב בתי הכנסת לא קיימו את דברי ההכרזה בפועל, יהי זכרם ברוך. הישיבה במאסר ופרטי הגאולה ופרסום הבשורה הטובה בין החסידים והמתנגדים וסדר נסיעותיו של רבנו הזקן חזרה הביתה בכבוד גדול שניתן לו על ידי הרבה אלפים מישראל שליוו אותו בדרכו עד שהגיע ביום שלישי נר שני של חנוכה לויטבסק, שם יצאו לקבל את

11:45 פניו אלפי אנשים ורבנו הזקן התעכב שם כל ימי חנוכה. רבי נחום היה מספר את הסיפור לכל פרטיו בלשון קצרה ובשפה ברורה, ובשעה שסיפר על המאסר היה מדבר בקול נמוך ובקול בוכי, וכשהיה מספר על הגאולה היה מגביהה את קולו בשמחה ובצהלה. ואופן סיפורו היה כקורא את המגילה בלילה ושונה אותה ביום. וכאשר היה נכנס מישהו מהמכובדים היה מתחיל את הסיפור מחדש. המאסר, סיפר רבי נחום, התחיל בכך שבמוצאי שמחת תורה, אור ליום חמישי בשעה מאוחרת בלילה, נודע שבאו שליחים מיוחדים לאסור את רבנו ולהוליכו לפטרבורג. ורבי נחום סיפר על גודל המהומה שנוצרה בתוככי החסידים. ביום חמישי לעת ערב אסרו את רבנו, הרשו לו להתפלל ערבית בביתו ואחר כך הוליכו אותו בעגלה שחורה עם שוטרים מזויינים וחרדת מוות נפלה על כל משפחתנו. הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב תהה שנים אחרי המאורע מרבנו הזקן למה הוא לקח על כתפיו כל כך הרבה? מה שהרבי רב המגיד ממעזריטש לא התכוון לזה. היו כל כך הרבה ייסורי כלל עם ישראל וייסורים של מעלה, ייסורי הנפש והגוף שלכם. הרי יכולתם לחסל את הכל עם מקיפים. אמר לו רבנו הזקן הרי הקדוש ברוך הוא רוצה שתהיה לו דירה בתחתונים וזה אי אפשר לעשות על ידי מקיפים, אלא רק... באופן פנימי. וכאן נספר שבעצם י"ט כסלו נהיה לראש השנה לחסידות, כי הרש"ב כותב באחד במכתביו. ברוך השם, הוא כותב. יום רביעי ט"ז כסלו תרס"ב מוסקווה. כותב ככה, "בני שיחיו, תתאספו בי"ט כסלו הבא עלינו לטובה. הלומדים, ראשיהם, מוריהם, משגיחיהם ותשמחו בשמחת החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתנה לנו. היום הזה הוא ראש השנה לחסידות, אשר אין חילוק הוא אבותינו הקדושים והיא היא

14:28 תורת הבעל שם טוב. נוהגים החסידים לאחל איש לרעהו בי"ט כסלו חג שמח לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו." אבל המאסר הראשון לא הספיק וארבע שנים מאוחר יותר היה מאסר נוסף. באיסרו חג הסוכות תקס"א, כלומר אלף שמונה מאות ואחד, נתבקש רבנו הזקן עוד פעם מטעם המלוכה לפטרבורג. הושיבו אותו שוב במאסר בגלל מלשינות נוספת שהוגשה מטעם המתנגדים על תורת החסידות. רבנו הזקן ענה על כל השאלות בטוב טעם ודעת. אמנם המלך אלכסנדר הראשון היה איש טוב ואוהב ישראל. בתחילת מלכותו היה טוב ליהודים. לאחר מכן השתנה לרע, אבל בכל זאת היה טוב יותר בטבעו מאחיו ניקולאי, שהיה איש רע ומושחת המידות בסביבו והיה נושא עימו תמיד... כפי שאמרנו, ניקולאי היה איש רע, מושחת מידות אכזרי ואדוק באמונתו. בימים האחרונים, רבנו הזקן ישב במאסר, מאסר השני אנחנו מדברים כרגע, הובילו אותו מלשכת החוקרים למקום שבו הוא היה אסור. באותו זמן היה אותו ניקולאי, נער צעיר, והוא שיחק אז בחצר עם עוד אחד מהנערים מזרע המלוכה. ומכיוון שניקולאי היה איש אכזרי בטבעו, היה נושא עמו תמיד שוט. כאשר ראה את רבנו הזקן, התחיל להניף עליו את השוט כדי להפחיד אותו. רבנו הזקן הסתכל עליו במבט חד. ההסתכלות הזו פעלה על הנער ניקולאי האכזר חלישות כזו שהשוט נפל מידו. הוא הוריד את עיניו והוריד את ראשו ואמר למורה שלו שהלב שלו פג בקרבו מהפחד שהאסיר הסתכל עליו. הרבי הצמח צדק אמר כאשר הכתירו את אותו ניקולאי שנים מאוחר יותר לצר, אמר צמח צדק שסבו רבנו הזקן היה פועל בהסתכלות שלו, כמו הקדושים שהיו פועלים בדיבורם, והפעולה בהסתכלות הייתה במדרגה גבוהה יותר, כמו המעלה של ראייה על דיבור. המשיך הרבי

17:52 הצמח צדק ואמר הקדוש ברוך הוא בורא רפואה לפני המכה. בהשגחה פרטית רואים במוחש בכל עניין כללי ופרטי שזה כך. זאת הייתה השגחה פרטית של ניקולאי האכזר. שיחק בילדותו בחצר כשהובילו את רבנו הזקן מלשכת החוקרים אל מקום מאסרו. ההשגחה הפרטית הייתה של ניקולאי כאשר ראה את הסבא התנפל עליו עם השוט כדי להפחיד אותו, וכשהסבא הסתכל עליו במבט חד ומגודל הפחד נפל השוט מידו. ההסתכלות הזאת של רבנו הזקן פעלה שבירה כללית ברע של ניקולאי. זה העניין של קדימת הרפואה למכה. לולא אירוע זה לא היו יכולים חס ושלום לסבול את הגזרות הקשות שהיה גוזר. הסבא בהסתכלותו פעל שבירה בשוט המלכות של ניקולאי, כפי שיוסף פעל בדיבורו באזכרת שם אלוקים. שבירה כללית בקליפת מלכות פרעה. והרבי הרש"ב הוסיף ואמר ההסתכלות הזאת עזרה להחליש, להחליש את גזרות השמד של אותו ניקולאי.