פרק 190 - אירועים במאסרו של רבינו הזקן

00:00 אנחנו ממשיכים בסיפור המאסר של רבנו הזקן. מסופר שישב רבנו הזקן במאסר בתוך התאים של המורדים במלכות. ביקרו אותו שם המגיד ממזריטש והבעל שם טוב. הם באו אליו מעולם האמת. ואז שאל אותם רבנו הזקן למה מגיע לי? מה רוצים ממני? מה פשעי ומה חטאתי? אמרו לו הבעל שם טוב והמגיד התחזק עליך הקיטרוג בשמיים מפני שאתה אומר הרבה דברי חסידות ובגילוי. אם כך שאל אותם רבנו הזקן כאשר אצא מכאן, האם להפסיק מלומר דברי חסידות? אמרו לו הרב המגיד והבעל שם טוב מכיוון שהתחלת אל תפסיק, אלא אדרבה, כאשר אתה תצא מבית הסוהר אתה תאמר יותר. ואכן כך היה. כאשר עם שחרורו הוסיף רבנו הזקן בזמני אמירת דברי חסידות. המאמרים היו ארוכים יותר וההסברים היו הרבה יותר רחבים ומובנים גם לאנשים פשוטים. הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר יותר את העניין שלפני המאסר האמירת דברי חסידות של רבנו הזקן הייתה באופן חזק ביותר מבחינת האור האלוקי שהוא גילה. אבל אחרי המאסר התלבש האור האלוקי העצום הזה יותר בכלים של הסברה, הסברה רחבה ועניינים שאנשים יכלו גם להבין אותם וגם להשתמש בהם לחייהם היומיומיים. בעצם בגלל הקיטרוג למעלה בשמיים אסרו את רבנו הזקן. וכאשר התבטל הקיטרוג, למעשה שחררו את רבנו הזקן והשחרור היה בי"ט כסלו ומאז י"ט כסלו הוא יום חג לכלל עם ישראל ויום של ניצחון שיטת החסידות על המתנגדים לה. בסוף ביקורם של המגיד ממזריטש והבעל שם טוב בתאו של רבנו הזקן אמר הבעל שם טוב לרבנו הזקן לומר איזשהו דרוש או איזשהו מאמר חסידות. ורבנו הזקן אמר לפניהם מאמר חסידות שמתחיל במילים מראיהם ומעשיהם. הבעל שם טוב אמר למגיד תראה אמת הדבר שהוא אומר אות באות כפי שאתה

03:08 קיבלת ממני. ואז הם אמרו לרבנו הזקן כאשר יביאו אותך למשפט, תענה להם בעזרת השם על כל השאלות ותראה שהם יתקבלו לרצון ואתה תצא לחופשי. והם בירכו אותו והלכו לדרכם. בקשר לביקור הזה של הבעל שם טוב והרב המגיד אצל האדמו"ר הזקן בזמן המאסר אמר הרבי שליט"א כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר, כלומר הרבי הריי"צ, ביקר פעם אחרי כמובן שנים רבות בתא מאסרו של רבנו הזקן. כאשר הוא חזר משם מה שאלו אותו אביו. שאל אותו אביו הרבי הרש"ב האם ראית אם יש באותו תא מקום לשלושה אנשים? מהשאלה הזו המשמעות היא שגם הבעל שם טוב וגם הרב המגיד, אם כי באו מעולם האמת אבל באו אליו לבושים בגוף גשמי. ההתגלות של הנשמה כשהיא לבושה בתוך גוף גשמי גבוהה יותר מאשר ההתגלות של הנשמה ללא גוף. באותה הזדמנות הרבי שליט"א גם הסביר מהי הסיבה בעצם לכל עניין המאסר ומהי הסיבה לקיטרוג שהיה בשמיים. אז הרבי מסביר שביחס לסודות של התורה ישנן ביהדות שתי שיטות. שיטה אחת אומרת שסודות כאלה עמוקים שייכים רק לאנשים יחידי סגולה שהם ברמה רוחנית גבוהה מאוד. זאת שיטה אחת. יש שיטה אחרת, שיטה שונה והשיטה של רבנו הזקן, שאומר שעניין החסידות וסודות התורה העמוקים שייכים לכל יהודי ויהודייה בעולם, וכל אחד יכול ללמוד ולהבין את החסידות והניצחון הזה שהיה לרבנו הזקן שהשיטה שלו ניצחה. וזה כל העניין של י"ט כסלו השחרור של רבנו הזקן, שלא זו בלבד שניצחו את הממשלה הרוסית, הניצחון היה גם בשמיים. השיטה של רבנו הזקן של גילוי סודות התורה לכלל עם ישראל התקבלה גם בשמיים, ונעתר לשיטה המקובלת ולהלכה הפסוקה שתורת החסידות שייכת לכל יהודי ויהודייה. ומכיוון שכך אי אפשר היום שאדם

06:11 יבוא ויאמר אני לא רוצה ללמוד חסידות, אלא מכיוון שזה כבר נהפך לחלק מלימוד התורה לכולם, כל אחד מחויב ללמוד גם את תורת החסידות. נמשיך בדברים שקורים מסביב לעניין המאסר. מאסרו של רבנו הזקן פעל מאוד על בריאותם של משפחת רבנו הזקן. הרבנית, בניו, בנותיו, נכדו רבי מנחם מנדל בעל הצמח צדק, שהיה אז בן תשע שנים. בלי להתחשב במצבם הגופני היו צמים כל הימים ואומרים תהילים בציבור, ומבקרים בבית הקברות על קברה של בתו של רבנו הזקן דבורה לאה. כאן אני קורא בהערה שהרבי הצמח צדק סיפר שבכל יום הם היו הולכים בעשרה לומר את כל התהילים על הקבר של אמו, והיו קוראים את הנוסח שכתב הרבי האמצעי, שהוא מספר את סיפור מאסרו של רבנו הזקן. ובסוף היה כתוב ואנחנו הבית דין גוזרים עליכם שתודיעו את צערנו למורנו ורבנו הרב המגיד ממזריטש ולמורנו ורבנו הבעל שם טוב, שהם יתפללו שהמאסר לא יעשה שום רושם על בריאותו של רבנו הזקן ואשר יצא בהצלחה ויצליח בכל. אמנם הסבתא הרבנית רבקה, שאנחנו זוכרים שהיא בתו של רבי אברהם הגנן, אמו של רבנו הזקן. אמנם גם היא הייתה חלשה מעצומות, אבל בכל זאת היא הייתה מחזקת את רוח כולם בתוקף דעתה, ברוחה השקטה ובשכלה הזך. בשבת קודש פרשת וישלח התעלף בנו של רבנו הזקן, הרבי האמצעי, פעמיים מרוב חולשה וצער אמרה לו הסבתא הרבנית רבקה: "אני נשבעת בחיי ראשי אשר כן היה כאשר הגיד לי אבי..." אבי, כלומר אבי הזה, כפי שכבר סיפרנו, רבי אברהם הגנן, כן? שהוא היה חותנו של רבי ברוך. זוכרים את כל הסיפורים? בכל אופן, היא נשבעה שבשבוע הזה יצא אביך ממאסרו. אומנם יותר מכולם התרגש

09:15 רבי מוישה, בנו הצעיר של רבינו הזקן. הוא דרש שייתנו לו לנסוע לפטרבורג, כי היה ברור לו שבטענותיו הצודקות היה מצליח ומוציא את אביו מבית הכלא. כאן בהערה הרבי כותב כאשר מוישה היה בן שש עשרה שנים בערך בשנת תקנ"ז, אלף שבע מאות תשעים ושבע, כאשר בא חסיד רב מוישה מייזליש מווילנה לליאוזנה כרגיל, עיכב אותו רבינו הזקן למשך כמה חודשים כדי ללמוד עם בנו רבי מוישה, רוסית וצרפתית. ומכיוון שרבי מוישה היה בעל כישרונות מצוינים מאוד, למד יפה ובמעט זמן, והיה שקדן בקריאת ספרים הנחוצים להטבת ידיעת השפות, ולכן היה בטוח שבחלקת לשונו ובתקיפות דעתו ינצח ויוציא את אביו ממאסרו. הוא היה אומר אנוכי הייתי מפלס לי נתיב גם אל הקיסר בעצמו, והייתי מנצח את כל המקטרגים. אבל פקודת רבינו הזקן הייתה חזקה שחוץ מגיסו רב ישראל קזיק[?] שכבר שמענו עליו, לא יבוא איש מבני ביתו לפטרבורג, וגם החסידים לא יסעו, חוץ מאלה שחברי הוועד המיוחד הרשו להם לנסוע לפטרבורג לעזור בבירור האמת. כאן בהערה למטה כותב הרבי ככה: "רבינו הזקן כאשר יצא ממאסרו אמר ככה: יש עשרה מהתלמידים שלי שהייתי מפחד שלא יזדמנו יחד בפטרבורג. בין העשרה מנה את רבי מיכ'לה אופצקר[?], שאמר שבעבודתם הקדושה היו שורפים את אתוני הסובייט, והרי הכוונה של הקדוש ברוך הוא היא לא שבירה, אלא תיקון ובירור." כנסו פר לאל, נמשיך בעניין. שלחו על פי ציוויו של רבינו הזקן איש מיוחד לוילנה. זוכרים את הסיפור עם האבטיח? בבואו לוילנה התנכר כאילו הוא מהמתנגדים, והיה יושב בבית המדרש ולומד והיה שומע מהם את הכול, עד שנודע לו שיש מכתב של רבינו הזקן ששלחו אותו אל המתרגם בוילנה כדי לתרגמו. ואז הבין השליח למה הוא

12:09 נשלח. הוא הלך אל המתרגם וביקש ממנו על נפשו ועל נפש רבינו הזקן ועל נפש החסידים, וביקש שיעתיק את המכתב כפי שהוא בדיוק לפי הכוונה של רבינו הזקן, בלי שום הוספה או החסרה. המתרגם אמר לו למה אתה צריך לבקש ממני? הרי אני מחויב בזה ואני מושבע על כך. ושנית, הרי שלחו את זה גם למתרגם נוסף ואנחנו מוכרחים להעתיק כפי האמת כדי שההעתקות תהיינה שוות. ושלישית, אפילו אם הייתי רוצה לשנות אני לא יכול, כי רבינו הזקן כתב כל תיבה בכזה דיוק שאי אפשר לשנות בשום אופן מהכוונה האמיתית. אמר לו השליח הרבי הוא איש אלוקים, ומכיוון שהוא שלח אותי לכאן בוודאי יש לזה סיבה, ולכן יעבור עליי מה אני לא אזוז מכאן עד שאשמע ממך הבטחה נאמנה שתעתיק רק את האמת כפי כוונת רבינו הזקן, ואז אהיה בטוח שהדבר שהדבר כך יהיה. המתרגם הבטיח לו נאמנה שאכן כך יעשה ויתרגם כפי הכוונה, וגם סיפר לו המתרגם שהמתנגדים כבר היו אצלו והם ביקשו ממנו להעתיק באופן שונה כדי למלא את הכוונות שלהם. אבל הוא סירב בתוקף, כי האמת אהובה עליו ואמר להם שיבוא אליו למחרת בשעה שתיים עשרה בצהריים. ואמר לשליח תבוא לכאן מחר ואני אחביא אותך בחדר צדדי כדי שתוכל לשמוע את מה שאני אדבר עם המתנגדים. ואכן למחרת הגיע לשם השליח אל המתרגם בשעה אחת עשרה, ובמשך שעה שלמה סיפר למתרגם על גדלותו של רבינו הזקן, על עדינותו, על חרדיותו. והנה המתרגם הסתכל דרך החלון החוצה ואמר מהר ועבור לחדר השני. הנה המוסרים, כלומר המתנגדים, הולכים. השליח נכנס לחדר השני והמתרגם סגר את הדלת. כאשר עמד בחדר השני שמע אחדים מהמלשינים שנכנסו ואמרו למתרגם שהם הביאו

14:47 בשבילו שלושת אלפים רובל עבור המצווה הזו, שהוא המתרגם יקיים כלומר מצוות ובערת הרע מקרבך. והכסף הזה אמרו לו זה רק הפירות של המצווה, והקרן קיימת לעולם הבא, ולכן אתה אמרו לו, תקנה חלק גדול בעולם הבא על ידי זה שתיתן את ידך להתפטר משונאי ישראל כמו רבינו הזקן. ולכן אתה חייב לשנות את הכתיבה לפי מה שאנחנו נאמר לך. איך אני יכול לעשות זאת? שאל אותם המתרגם. בזמן שהרי זה נשלח לעוד מתרגם, כשיתברר שאני שיניתי את המכוון אבוא לידי בושה וכלימה. לא נורא, אמרו לו המלשינים. לשון הקודש היא שפה רבת מובנים, ומכיוון שאתה המתרגם הראשי יאמינו לך יותר מאשר למתרגם השני, ולכן אנחנו מתחננים ומבקשים אותך לקבל את שלושת אלפים הרובל ועשה מיד את התרגום ואנו נחכה עד שתגמור כדי שנוכל לראות זאת במו עינינו. אני לא אקח מכם אף פרוטה, אמר להם, ואני כן אתרגם כפי בקשתכם ואני מקווה לגמור מחר את המלאכה ויכולים אתם לשלוח אליי מחר נציג שלכם ואני אראה לו את התרגום ותשמחו לדעת שתרגמתי כרצונכם ובאופן חריף עוד יותר. המלשינים יצאו מביתו שמחים וטובי לב. המתרגם פתח את דלת החדר השני. השליח יצא בבהלה והתחיל לבכות. במר נפשו הוא ביקש שירחם על רבינו הזקן, על זוגתו, בניו, חבריו, תלמידיו וחסידיו ומה גם שכל מה שדורשים ממנו שיעשה תרגום נכון ואמיתי. המתרגם ניחם אותו ואמר לו אל תירא, לא ייפול דבר מההבטחה, הבטחתי לך. הרי תבין, אמר המתרגם, אילו היה בדעתי לעשות ההפך ממה שהבטחתי לך, לא הייתי אומר לך לבוא אלי היום. ובדבר העולם הבא שהם הבטיחו לי, נו, נו, מאמין אני שזכות הצלת נפשות של הרבי ואלה שאיתו יינתן לי

16:50 עולם הבא יותר גדול מהעולם הזה שהם הבטיחו לי. אבל הייתי מוכרח להבטיח להם כדי שירפו ממני. אמנם זאת אני אעשה. אני אעשה שני העתקים. האחד כפי פירושם להראות להם, אבל אותו לא אשלח. השני העתק אמיתי כפי כוונת הרב ואותו אשלח לפטרבורג. ולמען תהיה בטוח בזה, אתה תראה בעיניך את ההעתק האמיתי ובפניך אשלחהו עם הדואר ותוכל בעצמך ללכת עם השליח לראות איך שישלח אותו. למחרת אכן הראה המתרגם לשליח של רבנו הזקן את התרגום האמיתי ואת חוות דעתו שהוא הוסיף שלדעתו אין ברבנו הזקן כל חטא ואדרבה הוא פטריוט ומגיע לו כבוד מהממשלה כי הוא מלמד את חסידיו להיות נאמנים לצאר ולממשלה. את התרגום האמיתי הזה הוא שם במעטפה חתומה והאיש השליח נכנס למשרדו של המתרגם בהולכו לדואר לשלוח את המכתב ולאחר מכן חזר אל המתרגם והודה לו על כך. השליח המשיך לשבת בוילנה וכל מה ששמע וראה אצל המתנגדים היה מודיע. והנה יום אחד שמע את הקול מדבר שלפי הנשמע תוחלתם של המתנגדים נכזבה כי רבנו הזקן יצא בקרוב לחופשי ואז עזב את וילנה ונסע חזרה לביתו בשמחה וגיל על כי הצליח השם יתברך את דרכו. שרי המלוכה חקרו את רבנו הזקן והוא ענה להם על כל שאלותיהם כפי שסיפרנו. השאלות והתשובות נרשמו ונשלחו לסנאט לעיין בהם, וגם שם התנהלו הדיונים בטוב, כי כולם ראו בתשובותיו של רבנו הזקן את חוכמתו הנפלאה ואת טהרת לבבו הנאמן לשם ולמלכו ולארצו. הדבר נודע בין החסידים כי הגביר רבי מרדכי מלפלי[?], שהיה חבוש בין האסירים, והם סיפרו לו מכל הנעשה. ביום שישי ערב שבת קודש חמישה עשר בכסלו נודע לחסידים בבירור שנגמר בבית הסנאט כל המשא ומתן וכבר גמר המשפט הוגבל

19:08 לעוד ארבעה ימים ושבוודאי יצא זכאי בדינו ויוציאוהו ממאסרו ותגדל שמחתם מאוד והיו מצפים בכיליון עיניים ליום הישועה. וביום שלישי י"ט בכסלו תקנ"ט אלף שבע מאות תשעים ותשע יצא לאור משפט רבנו הזקן כי חף מכל פשע וגזר דינו אומר להוציאו לחופשי.