פרק 107 : רבי ברוך מוויזין שומע את סיפורו של אהרון יעקב לאחר מכן הוא מגיע אל הבעל שם

00:00 צדוק יחיאל בעל האחוזה העשיר מארח באחוזתו אדם שמקרב אותו מאוד, ותוך זמן קצר הוכרה השפעת האורח על צדוק יחיאל. החוכר העשיר התחיל להתרחק יותר ויותר מחברת ההוללים והפריצים, ומיום ליום התקרב יותר לתורה וליהדות. לא עברו שנים וצדוק יחיאל היה לירא שמיים הזהיר בקלה כבחמורה. והנה יום אחד יצאו צדוק יחיאל ואשתו לדרך רחוקה. הם עשו מסע ארוך לאיזשהו מקובל. המקובל בירך אותם בילדים. הברכה התקיימה וצדוק יחיאל נהיה לאב. מאוחר יותר נודע שאותו אורח שהחזיר את צדוק יחיאל למוטב היה אחד מהצדיקים הנסתרים הנודדים. בואו נזכור שאת הסיפור הזה מספר אהרון יעקב, ראש הישיבה הצעיר, לרבי ברוך מוויז'ניץ כאשר הוא נמצא אצלו בישיבה, הוא מספר לו את הסיפור המופלא הזה שהוא נתקל בו בדרך נדודיו. היה זה אחד הצדיקים הנסתרים אשר בדרכו המיוחדת ביהדות ובגישתו האוהבת כבש את ליבו של יחיאל צדוק העשיר או צדוק יחיאל. צדוק יחיאל היה נוהג מאז לומר שהדרשן ההוא בדברי התוכחה שלו גירש אותו מבית השם. הצדיק הנסתר בדברי הנועם שלו החזיר אותו לבית השם. עד כאן היה סיפור המעשה אותו סיפר אהרון יעקב, ראש הישיבה הצעיר, לרבי ברוך מוויז'ניץ. הוא הוסיף ואמר: "כאשר שמעתי סיפור זה וראיתי אותו למעשה, התמלאתי הערכה רבה לנסתרים, ומאז הקדשתי תשומת לב אליהם תוך כדי נדודיי, ואכן הצלחתי לפגוש כמה מהם בדרכיי ולעקוב אחרי דבריהם והתנהגותם. במיוחד התעניינתי בדרכם וגישתם המיוחדת לעורר את ליבם של פשוטי העם ולקרבם לתורה." כל הדברים האלה שאותם שמע מפי ראש הישיבה הצעיר לא היו כמובן כל חידוש בשביל רבי ברוך מוויז'ניץ. הוא הרי ידע היטב מה פועלים הצדיקים הנסתרים וכיצד הם משפיעים על אנשי ההמון. אמנם הדברים הספיקו לרבי ברוך להסיק

03:00 מהם שהעילוי היושב מולו מודע היטב לדרכם של הנסתרים ומתייחס אליהם באהדה. מצד שני, היה ברור שאין הוא יודע עדיין את הכל עליהם ועל דרכם המיוחדת. רבי ברוך אף הביע בפני אהרון יעקב את צערו על שלא הזדמן לו להכיר יותר את הצדיקים הנסתרים וטיב פעולותיהם. והנה תוך כדי כך הגיע פעם לאחוזתו של רבי ברוך מוויז'ניץ, שהייתה כמובן, כפי שאנחנו יודעים, סמוכה לסלונסק, אחד הנסתרים, הצדיקים הנסתרים ממכריו הקרובים של מנשה ישראל. כאשר הגיע לאחוזה ונפגש עם אהרון יעקב, הכיר אותו מייד. אותו צעיר, אותו אהרון יעקב, שאישיותו הייתה תעלומה לרבי ברוך, לרבי מנשה ישראל, אותו צדיק נסתר הכיר אותו מייד. "הלא זהו הגאון רבי אהרון יעקב מפינצ'וב, המפורסם בשם העילוי הפינצ'ובי, ונודע גם בייחוסו המשפחתי הרם," אמר הצדיק הנסתר לרבי מנשה ישראל. הצדיק הנסתר סיפר כי כבר בהיותו של אהרון יעקב בן חמש עשרה שנה נודע שמו של העילוי מפינצ'וב לתהילה על גאונותו. בגיל עשרים ושלוש הוצעה לו כהונת רבנות של העיר פולוצק, עיר ואם בישראל, במקומו של הגאון המפורסם רבי צבי. רבי מנשה ישראל סיפר על כך לרבי ברוך. שניהם סיכמו ביניהם לשמור את הדבר בסוד ולא לגלות לגאון הצעיר שהצליחו לגלות את, את התעלומה מסביבו. הם זכרו שהגאון התנה איתם שלא ישאלו אותו על אישיותו ולא ינסו לחקור אודותיו, רק כשהובטח לו הדבר הסכים להישאר בישיבה למשך השנתיים שנשארו לו לשהות בנכר לאחר שנות גלותו. ואכן, כעבור שנתיים ימים להופעתו באחוזה הודיע רבי אהרון יעקב לרבי ברוך כי הגיעה השעה שעליו לעזוב את הישיבה ולשוב למשפחתו. רבי ברוך הציע לו סכום כסף נכבד כשכר עבור עבודתו עד עכשיו, אבל אהרון יעקב סירב בתוקף לקבלו. "אם כך",

05:40 הציע רבי ברוך מוויז'ניץ, "הצעה חליפית. אני מבקש ממך להיות לנו לראש ישיבה קבוע. נשלח אדם מיוחד להביא הנה על חשבוננו את משפחתך וכל צרכיך וצרכי משפחתך יסופקו על ידינו." רבי אהרון יעקב הסכים לקבל עליו את ראשות הישיבה, אבל עם זאת עמד על כך שאת משפחתו הוא יביא בעצמו והוא די חשש שמא על ידי שיגור שליחים ייוודעו פרטים רבים מדי על אישיותו ועל ייחוסו. ואכן, כעבור חודשים מספר חזר רבי אהרון יעקב לאחוזה יחד עם בני ביתו. רבי ברוך מוויז'ניץ העביר את הנהגת הישיבה באופן מוחלט לידיו ולידי רבי מנשה ישראל. הוא עצמו, רבי ברוך, החליט להגשים משאלה נושנת שלו לנסוע לרבי אדם בעל שם וללמוד אצלו תורה ומעשים טובים. בזמנו שהה רבי ברוך זמן ממושך אצל רבי יואל בעל השם מזאמושטש. עכשיו השתוקק לשהות במחיצתו של רבי אדם בעל שם מרופשיץ, ממלא מקומו של רבי יואל. אותו אומנם ראה בסלונסק כאשר הוא ביקר שם, כפי שכבר סיפרנו, אבל לא הייתה לו כמובן שעת הכושר להתקרב אליו כראוי. רבי ברוך גם החליט למסור לרבי אדם בעל שם חלק גדול מרכושו כדי לחלקו בין הנסתרים, ובנוסף לכך לקח איתו עוד סכום כסף גדול כדי לחלקו בעצמו לצדקה. ברוך מוויז'ניץ נעדר שלוש שנים מביתו. בשנת תפ"ב, כלומר בשנת אלף שבע מאות עשרים ושתיים למספרם, חזר לאחוזתו. שמונה חודשים מתוך שלושת השנים שהה אצל רבי אדם בעל שם ברופשיץ ולמד אצלו קבלה. במשך הזמן הזה הספיק גם להכיר את החשובים שבין הנסתרים והמקובלים, תלמידי הבעל שם. רבי ברוך סיפר לרבי אדם על הגאון רבי אהרון יעקב, ראש ישיבתו, ועל כך שהוא איננו לומד את קבלת האר"י ז"ל, משום שלדעתו חלו

08:15 שיבושים בהעתקת כתביו. רבי אדם בעל שם לא הגיב על כך מאומה, ורבי ברוך ראה בשתיקה הזו דבר פלא. כשמלאו לרבי ברוך שבעים שנה נסע שוב לרבי אדם בעל שם. הפעם נמשך המסע שנה אחת בלבד. בינתיים נפטר רבי מנשה ישראל, מנהלה של הישיבה. רבי ברוך מוויזין הצטער על כך מאוד. הוא החזיק את רבי מנשה ישראל לידידו הקרוב ביותר. כעבור חמש שנים, בהיותו בן שבעים וחמש, קיבל רבי ברוך ידיעה כי רבי אדם בעל שם מרופשיץ התפטר מהנהגת הצדיקים הנסתרים ומסר את ההנהגה לידי רבי ישראל בעל שם טוב, שמקום מגוריו היה בעיר טלוסט. כפי שסופר אז אמר רבי אדם בעל שם שרבו אחיה השילוני הודיעו לו, הודיע לו שבשמיים רוצים שרבי ישראל בעל שם טוב יהיה מנהיג הדור. ועכשיו כאשר הנהגת הנסתרים עברה לידיים חדשות, תקף את רבי ברוך חשק עז לנסוע אל המנהיג החדש רבי ישראל בעל שם טוב בטלוסט. אם בגלל גילו או מסיבות אחרות לא עשה רבי ברוך את מסעו לבדו, כי אם לקח איתו את שני בניו, וכך ניתנה לשני הבנים הזדמנות להכיר את המנהיג החדש ואת שיטתו. מה התפלאו רבי ברוך מוויזין ושני בניו כאשר מיד עם עברם את סף חדרו של הבעל שם טוב, אמר להם הצדיק מי הם ופירט את כל אשר עבר עליהם בחייהם. הבעל שם טוב הורה לרבי ברוך שמיד עם חזרו לביתו יפתח בהכנות לנסוע לארץ ישראל. הבעל שם טוב הבטיח לברוך אריכות ימים בארץ הקדושה. רבי ברוך מוויזין ושני בניו שהו אצל רבי ישראל בעל שם טוב בטלוסט במשך חודש ימים, ומיד כשחזרו לאחוזתם הסמוכה לסלוצק, החל רבי ברוך מוויזין להתכונן לדרכו לארץ ישראל, כפי שהורה לו

10:43 הבעל שם טוב. הוא ובניו היו מוקירי המוחלטים של דרך החסידות שעיצבה רבי ישראל בעל שם טוב. ועכשיו מסר רבי ברוך בפעם הנוספת את עסקיו ורכושו לידי בניו, וגם את נחלתו הרוחנית, את הישיבה. הישיבה הייתה עכשיו בת ארבעים שנה. בראשית דרכה הכינה תלמידים שיהיו מוכשרים לקליטת שיטת הנסתרים והמקובלים. לאחרונה התחילה להכין תלמידים שיהיו מוכשרים לקליטת שיטת החסידות. רבי ברוך ציווה על בניו שינהלו את הישיבה באותה הרוח בה הוא ניהל אותה, וכי ימשיכו ללכת בדרך הבעל שם טוב. אחת לשלוש שנים לפחות היה עליהם לנסוע אל הבעל שם טוב. כאשר סיים רבי ברוך את כל הכנותיו לנסיעה לארץ ישראל, עזב את אחוזתו ונסע שוב אל הבעל שם טוב. ארבעה שבועות שהה במחיצת הבעל שם טוב ולאחר מכן נסע לארץ ישראל. הבעל שם טוב מסר בידי רבי ברוך מוויזין שליחויות רבות לארץ ישראל. אמנם לא ידוע מהו טבען של המשימות האלה. גם לא ידוע בבירור מה שארע לרבי ברוך בארץ הקודש. יש רגליים לדבר שרבי ברוך עמד מארץ ישראל בקשר הדוק עם הבעל שם טוב והפיץ בארץ הקודש את דרכו החדשה. כעבור פחות משלוש שנים, כשהגיעו בניו של רבי ברוך לטלוסט אל הבעל שם טוב בהתאם להוראת אביהם בזמנו הוטלה עליהם משימה חשובה על ידי הבעל שם טוב. הבעל שם טוב הורה להם כי בשובם הביתה יתאמצו לחקור את כל אחוזות הנסיך רדז'יוויל על הנהרות, הטחנות, המלבנות, הפונדקים ועל כל המתקנים שיש שם ולהושיב בכול אלה יהודים שיתפרנסו מהם. הוא אמר להם כאשר תהיה ליהודים פרנסה, יוכלו להתמסר יותר לעבודת השם. כמו כן אמר רבי ישראל בעל שם טוב לבניו של רבי ברוך כי הגיעה השעה שיעבירו את

13:08 הישיבה לתוך העיר סלוצק עצמה. סלוצק, עירם של המתנגדים הקיצוניים, יריביה הממרים של הצדיקים הנסתרים והמקובלים בשעתם ושל החסידים לאחר מכן, אותה עיר השתנתה מאוד. שוב לא היה הכרח שישיבה מסוגה של ישיבתו של רבי ברוך תימצא במרחק ניכר מהעיר סלוצק. עכשיו נפתחה האפשרות להקמת הישיבה הזו בסלוצק עצמה, מבלי לפחד מאיש. בניו של רבי ברוך מוויזין מיהרו לעשות כהוראת רבם. הם בנו בניין גדול בסלוצק והעבירו אליו את הישיבה. בחודש סיוון שנת תק, כלומר 1740 למניינם, התקיימה חנוכת הבית של בניין הישיבה ומסיבה חגיגית גדולה נערכה לכבוד המאורע. בניו של רבי ברוך הביאו את משאלתם שרבי ישראל בעל שם טוב יואיל לבוא לחגיגה הזו. הייתה זו לדעתם הזדמנות נהדרת שסלוצק המתנגדית תכיר מקרוב את מנהיגה של התנועה החסידית. הבעל שם טוב קיבל את ההזמנה והופיע בשערי העיר סלוצק ושהה בה חודש ימים. סלוצק כבר לא הייתה כפי שהייתה בזמנו של רבי אדם בעל שם מרופשיץ. הבעל שם טוב לא נתקל בהתקפות מצד הקיצוניים, גם אם היו מתנגדים בעיר לא היה להם העוז והכוח לצאת בסערה נגד הבעל שם טוב וחסידיו. במשך החודש בו שהה בעל שם טוב בסלוצק, נהרו אליו חסידיו מרחוק ומקרוב, וסלוצק שימשה מקום מפגש לכל חסידי המדינה. הם גם שמעו דברי תורה חדשים מהבעל שם טוב וגם תלמידיו הקרובים קיבלו ממנו הוראות לתפקידים חדשים ומשימות חדשות. גם החסידים הנסתרים מהעיירה הורקי הגיעו אז לסלוצק. כזכור היה מוצאו של רבי יצחק שאול, חתנו של הנפח מדבור[?] מישראל, המספר לרבי ברוך סיפור זה מעיירה זו הורקי. ממנו קיבל רבי ברוך הצעיר, לא רבי ברוך מוויזין, אלא רבי ברוך שלנו, שהוא אביו של מייסד חב"ד את ידיעותיו הראשונות על

15:39 הבעל שם טוב ועל שיטתו החדשה בעבודת הבורא. יצחק שאול סיפר לברוך שאביו רבי ניסן היה בין אלה שבאו לבעל שם טוב לסלוצק. רבי ניסן רשם אז את דברי תורה רבים של הבעל שם טוב והיה חוזר עליהם לאחר מכן מפעם לפעם. יצחק שאול מסר את התורות האלו לברוך הצעיר. באמצעותם הרגיש ברוך עצמו לפתע קרוב יותר ואף קשור יותר במידה מסוימת אל הבעל שם טוב וחסידיו. כל התהליך של העברת שרביט הנהגת הנסתרים והמקובלים אל הבעל שם טוב היה עכשיו ברור לברוך. הייתה לו כבר ידיעה על תולדות התפתחות החסידות, החל מן הנסתרים והמקובלים ועד לחסידות של הבעל שם טוב. אותו רבי ברוך מוויז'ניץ שיצחק שאול סיפר עליו כה רבות לברוך הצעיר, שימש בשביל ברוך חוליה המקשרת כמה דורות של בעלי שם, החל מרבי אליהו הבעל שם מברמיז'ה, דרך ממלא מקומו רבי יואל בעל שם מזמוז'ט שממנו עברה הנהגה לרבי אדם בעל שם מרופשיץ ועד לרבי ישראל בעל שם טוב, שבהנהגתו קיבלה החסידות פומבי והחלה להתפשט בתפוצות ישראל. לברוך הצעיר היה עכשיו חומר רב למחשבה. האם זכה אכן סוף סוף למצוא את דרכו בעבודת הבורא אותה חיפש כל כך? האם אכן משמש יצחק שאול, חתנו הצעיר של הנפח הפשוט אליעזר ראובן, שהחל בעצמו לעסוק במלאכת חותנו, שליחה של ההשגחה העליונה, שנבחר על ידה להביא אותו, את ברוך, לדרך החסידות? זה זמן רב שברוך מרגיש שכדי לרוות את צימאון נשמתו הצעירה, אין עליו לפנות דווקא אל אלה ששמם הולך לפניהם כלמדנים ומתגאים בתורתם. תשובות רבות לשאלותיו ותהיותיו הצליח למצוא דווקא אצל יהודים פשוטים, בעלי נשמה ורגש, וביצחק שאול מצא את שליבו חפץ. הוא היה למדן גדול, צדיק אמיתי, בעל

18:11 מידות טובות, מבלי שיתיימר בכך. את לחמו הרוויח בזיעת אפיו, מבלי לעשות את התורה כקרדום לחפור בו. היה לו ליצחק שאול הרבה לספר ולגלות. ברוך מצידו קלט את הכל ושתה בצמא את דבריו של הלמדן הנפח הצעיר מחסידיו הנלווים של רבי ישראל, בעל שם טוב. אילו ידיעות נוספות דרושות עתה לברוך? חשב לעצמו. ושמא רצוי אולי שילך בעצמו אל הבעל שם טוב. הוא הרי כה צעיר. את משפחתו עזב. אחותו דבורה לאה רצתה כל כך שיחגוג את הפסח בביתה ובבית בעלה רבי יוסף יצחק, ראש הישיבה בויטבסק. והוא ברוך התחמק ממנה. הוא עצמו לא ידע בבירור מדוע, אבל נשמתו נמשכה לדוברומיסל, אל הנפח ואל חתנו יצחק שאול, ממנו היה מסוגל לשמוע על החסידות ועל מנהיגה. נראה היה לברוך שהוא גילה כאן עולם חדש, אשר אם לא היה בא לכאן, היה עולם זה נסתר ממנו. אמנם האמת היא כי גם מאחותו ובעלה, ראש הישיבה, היה יכול ליוודע פרטים רבים אילו היה מתקרב אליהם יותר. היה מתברר אז לברוך שלאמיתו של דבר קשורה כל משפחתו באותן שיטות ביהדות, שסללו את הדרך והביאו לשיטת החסידות. אמנם תשוקתו של ברוך לנדודים הוליכה אותו למרחקים עוד משחר ילדותו, כשנשאר יתום מאביו ומאמו. אילו היה נשאר סמוך לאחותו, היה שומע ממנה דברים שהיו מביאים לו תועלת רבה בחיפושיו אחרי דבר שיפיח בו רוח חיים רעננה והתקשרות מחוזקת לתורה ולמצוות. אמנם בגלל גלגוליו נשאר ברוך זר למסורת משפחתו ולאחותו, אשר מסורת זו הייתה חרוטה בזיכרונה וגם רשומה אצלה בכתב. היא הייתה יכולה עד דור עליה לספר לו סיפורים מרתקים שהיו מהווים עבורו תגלית של ממש.