פרק 100 : פגישתם של ברוך מאוויזן ורבי שלמה ראש הישיבה.

00:01 ברוך הצעיר שומע מחברו יצחק שאול את הסיפור באמת המעניין, המרתק, המדהים על יהודי נוסף שקראו לו ברוך, ואנחנו מכנים אותו ברוך מאוויזן. ברוך מאוויזן קיבל עבודה אצל אלמנה שיש לה בית מסחר קטן ליד העיירה אוויזן, והוא מוביל פעמיים בשבוע תוצרת מהמחלבה שלה אל העיר ותוצרת נגדית מהעיר אל המחלבה. היה זה ביום חורף קר. ברוך הביא לאוויזן את תוצרת החלב של האלמנה והצטייד בסחורה על מנת להביאה אל האלמנה. אל ביתה של האלמנה הגיע בשעה מאוחרת בלילה, שהוא עייף וחדור צינה. לאחר שינח קצת והחום חזר לגופו, התפלל ערבית, אכל משהו ועכשיו התכונן לחזור העירה ולבלות את לילו בבית המדרש. אמרה לו האלמנה כיוון שהשעה מאוחרת ובחוץ שורר קור, קור עז ומקפיא, כך שמסוכן עכשיו לצעוד העירה. מוטב שתלון כאן הלילה ובבוקר תיכנס לעיר. ברוך הסכים. האלמנה הכינה לו מיטה. ברוך קרא קריאת שמע בכוונה רבה ושכב לישון. אמנם ברוך לא יכול היה להירדם. לפחדו הרב התחילו להטרידו מחשבות לא טהורות נגד רצונו. לראשונה בחייו תקפו אותו הרהורי עבירה, דבר שלא התנסה בו מעולם. הדבר הפיל על ברוך אימה ופחד ומיד התרומם ממשכבו, פרץ החוצה מהבית והתחיל להתגלגל לבוש לנחצה על גבי השלג, כחלק מסיגופים שקיבל על עצמו באותו רגע לכפרה על הרהורי החטא שעלו למוחו. קפוא כולו נכנס לבית, התלבש במהירות והלך מיד לדרכו העירה. לבית המדרש שבו לן דרך קבע הגיע לאחר חצות הלילה וגם שם לא שכב לישון כי החל לומר תהילים בבכי ובתחנונים. לבו כאב על שהתפתה ללון בביתה של האלמנה ובכך להיכנס לחשש של ייחוד, דבר שהביאו להרהור עבירה. ברוך החליט בנפשו לחדול לבוא לבית האלמנה ולחדול לעבוד בשבילה. בתחילה גם רצה להתוודות

03:02 לפני ליפא וולף הזקן, אבל הוא לא אזר עוז בנפשו מרוב בושה. ברוך היה צריך לחפש מקור חדש של פרנסה, ואכן הוא מצא זאת מיד. הוא השכיר את עצמו לשירות אצל אליהו שלמה הכפרי. אליהו שלמה הכפרי גם הוא קיים משק לחלב ותוצרת חלב בכפר סמוך לאוויזן, וגם עכשיו הוא היה מתפקידו של ברוך להוליך את תוצרת החלב העירה וסחורה מן העיר אל הכפר. אבל עכשיו לא היה צריך לשאת את המסעות על גבו, שכן אליהו שלמה העמיד לרשותו עגלה וסוס. יומיים בשבוע, יום ראשון ויום רביעי עסק ברוך מאוויזן בהובלה חד סטרית עבור אליהו שלמה הכפרי, ובשאר ימי השבוע עסק יומם ולילה בתורה בבית המדרש. ברוך היה ממשיך להיות שבע רצון ומלא סיפוק מאורח חייו. הוסיפה לכך העובדה שמעבידו אליהו שלמה היה כפי הנראה נסתר, שכן לא אחת הזדמן לברוך לראותו כאשר הוא יושב בביתו הכפרי בבדידות ועוסק בתורה בשקידה רבה. אמנם ברוך חש שאיפה למשהו נוסף על לימוד הגמרא, משהו שיאיר את נפשו ונשמתו באור גדול יותר, שאין בה מהתקשרות גלויה יותר ומוחשית יותר אל הקדוש ברוך הוא, אל הבורא. הייתה לברוך מאוויזן תחושה שבלימוד הגמרא בלבד אינו עובד מספיק את הקדוש ברוך הוא. שאיפה זו התעוררה אצלו במיוחד כשהגיע לידו הספר עבודת הקודש. ספר זה הדליק אצלו את התשוקה למציאת תוכן רוחני יותר וצרוף יותר בעבודת השם. יחד עם זאת לא מצא בספר הזה את הסיפוק המלא לשאיפתו, ולכן החליט לחפש דרך למימוש חפצו הנפשי העמוק. לאוזניו של ברוך מאוויזן הגיעה השמועה כי בבריסק מתקיימת ישיבה בהנהלתו והדרכתו של הגאון הצדיק רבי שלמה, שבה לדעתם נמצא ניתן למצוא את משאלת לבבו. הוא שם אפוא פעמיו לבריסק

05:37 בהליכה ברגל כמובן. כאשר הגיע לבריסק, שמע ברוך הרבה על ישיבתו של רבי שלמה ועל אישיותו המיוחדת של ראש הישיבה. רבי שלמה היה ידוע לא רק בגאונות בתורה, כי אם גם בדרכו המיוחדת בעבודת הבורא. בישיבה שלו למדו שישים תלמידים, כולם מבוגרים יותר מברוך, ומהם כאלה שהיו כבר נשואים ואכלו מזונות על שולחן חותנם. כאשר הגיע לישיבה של רבי שלמה, בתחילה לא העז ברוך להתוודע אל ראש הישיבה ולספר לו שמשכה אותו לכאן הדרך המיוחדת שלו בעבודת הבורא שעליה שמע רבות. ברוך מאוויזן, שהה ימים מספר בישיבה מבלי שהתוודע לאיש. הוא מצא בישיבה חדר מיוחד מלא בספרים, מהם כאלה שאפילו לא שמע עליהם עד אז. היו שם לא רק ספרי הלכה ופירושים על הגמרא, כי אם גם ספרי חקירה, ספרי קבלה, ספרי מוסר, וכך התאפשר לברוך בכישרונותיו הגדולים ושקידתו להכיר עולמות חדשים שלא הייתה לו עד עתה כל ידיעה עליהם. שני ספרים שמצא שם הרשימו אותו במיוחד. האחד מהם ספר שנקרא המפואר שחיבר אותו הרי ברץ[?]. הספר השני, ראשית חכמה, שנכתב על ידי אליהו די וידש. ספרים אלה פתחו לו צוהר לעולם חדש ומלא אור. מהראשון המפואר למד לכוון ולדקדק במזמורים ובתפילות, בכל מילה ובכל אות שבהם, ולהקפיד שיהיו התפילות בלב טהור ובשפה ברורה, וזאת כדי שהתפילות יוכלו ויהיו ראויות לעלות ולהגיע אל כיסא הכבוד. מן הספר השני, ראשית חכמה, למד לעבוד את השם בקדושה ובטהרה ולזכך את מידותיו. הנוהג בישיבתו של רבי שלמה היה כי המעוניין להתקבל לישיבה צריך להיבחן על ידי רבי חיים אורי, אחד מראשי הישיבה. ברוך המתין אפוא לתורו. תוך כדי תקופת ההמתנה האזין לשיעורים שהושמעו בישיבה, והספיק להתבונן לסדרים הנהוגים בה. אמנם את מרבית זמנו

08:24 בישיבה, כפי שאמרנו, בחדר הגדוש ארונות ומדפים עמוסי הספרים. בחדר זה לא יכול היה ממש להיפרד ברוב שעות היממה. היה זה חדר קטן והיו בו שני חלונות. האחד פנה אל החצר והשני פנה אל הגינה. ברוך מאוויזן בחר לו את החלון הפונה אל הגינה והיה יושב לידו שעות רבות רצופות, כשהוא מתעמק בספר זה או בספר אחר. והנה פעם אחת ישב ברוך כדרכו והתעמק בספר "ראשית חכמה". לחדר נכנס הגאון רבי שלמה, ראש הישיבה. ברוך, מתוך התעמקותו, לא הבחין בכך. לפתע שמע ברוך קול פונה אליו: "מי אתה בחור צעיר? ובאיזה עניין אתה שקוע כל כך?" ברוך ניתק עיניו מן הספר והתבונן וראה לפניו את ראש הישיבה. הוא נחרד כל כך, ומרוב פחד שיראת כבוד לא היו מילים בפיו. הייתה זו הפעם הראשונה שברוך עמד פנים אל פנים עם הגאון הנערץ עליו, שעליו שמע כה רבות. ברוך מאוויזן היה עסוק אז בפרק ארבעה עשר של שער היראה בספר שעליו דיברנו. שם נידון עניין היראה ושם מובא מאמר המכילתא על הפסוק "ויאמר משה זה הדבר אשר ציווה השם תעשו וירא אליכם כבוד השם". על כך אומרים חכמינו זכרונם לברכה: אמר להם משה לישראל אותו יצר הרע תעבירו מלבבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת לשבת לפני המקום. כשם שהוא יחידי בעולם, כך תהא עבודתכם מיוחדת לפניו. הספר "ראשית חכמה" מסביר את המאמר על פי הידוע שיש בלבו של אדם שני בתים, האחד משכן ליצר הטוב והשני משכן ליצר הרע, ועל כך הוזהרנו לא יהיה בך אל זר. איזהו אל זר? זה שהוא בלבו של אדם, זה היצר הרע. ולכן כאשר היצר הרע נמצא שם, כל עבודה שאדם עושה יש בה חלק

11:09 גם ליצר הרע, ולכן הקדוש ברוך הוא לא מתייחד בה. על כן באה עכשיו האזהרה שתהיה עבודתכם מיוחדת בלב אחד ולא תהיה שום פנייה בעבודת השם, כי כל פנייה שתהיה בעבודת השם נמצאת אותה פנייה סיבה לעבודה של הקדוש ברוך הוא, וזה נקרא כאל זר. הדברים האלה הרשימו מאוד את ברוך, ולכן לא הצליח לקלוט במהירות את דבריו של רבי שלמה אליו. אבל מיד לאחר שהתאושש, השיב לראש הישיבה על שאלותיו מי הוא ובאיזה ספר הוא עוסק. רבי שלמה לא אמר מאומה. יצא מן החדר. ברוך לא יכול כל היום להשתחרר מרושם פגישתו הראשונה עם הגאון הנערץ. בערב ציפתה לברוך הפתעה מרעישה. רבי אברהם שאול, השמש של הישיבה, קרא לו הצידה ואמר לו שראש הישיבה, רבי שלמה, מזמין אותו לבוא לחדרו. אמנם אמר לו הדבר חייב להישמר בסוד. ברוך היה המום. כאשר נכנס לחדרו של רבי שלמה, התחיל הגאון לחקור אותו על ידיעותיו והבנתו בגמרא, בפירוש רש"י, בתוספות, פירושי הראשונים. רבי שלמה בחן אותו במספר מסכתות וברוך הבחין כי רבי שלמה שבע רצון מידיעותיו. רבי שלמה התחיל עכשיו לשאול את ברוך כיצד הוא מתפרנס, האם הוא מקבל תשלום כלשהו מקופת הישיבה או שהוא אוכל ימים אצל בעלי בתים? רבי שלמה גם התעניין לדעת היכן הוא ישן. ברוך השיב לרבי שלמה שהוא מתפרנס מיגיע כפיו. הוא לן בבית המדרש הסמוך. הוא סיפר לראש הישיבה על מניעי בואו לבריסק, כאשר רצונו הוא לא רק ללמוד תורה, כי אם גם לחפש דרך בעבודת השם. עד עכשיו כבר קיבל על עצמו סיגופים שונים, שעות רבות קיים התבודדות בשדה וביער והפנה את מבטו לתכלת השמיים ושפך דמעות רבות. הגאון רבי שלמה הקשיב בהתעניינות. ברוך המשיך

14:12 בסיפורו. במשך חצי שנה עסקתי בסיגופים שונים, אבל הדבר לא הפריע כלל ללימודי. בישיבתו של רבי שאול באוויזן הגעתי אל השולחן השני למרות שהייתי צעיר התלמידים. אבל, אמר ברוך לרבי שלמה, לא הרגשתי סיפוק בנפשי. ליבי משך אותי לדרך חדשה בעבודת השם. באוויזן לא מצאתי מרגוע לנשמתי. הזדמן לידי הספר מראות אלוקים, וכשעיינתי בו נפל עליי פחד. הרגשתי שבספר הזה מתגלים סודות גדולים ולא הצלחתי להשיג אותם. הדבר ציער אותי. מצד שני, חששתי לחדור לגילוי הסודות שמא אינני ראוי להם. קיבלתי על עצמי סיגופים נוספים, תעניות, תיקוני חצות. רציתי לטהר על ידי כך את מחשבותיי מכל שמץ של רע ולעלות לדרגה ראויה להשגת הסודות שבספר. ברוך מאוויזן המשיך לספר לרבי שלמה כיצד לא הצליחו כל מאמציו לחדור לרזי הספר ולכן הוא סיפר את דאגתו לפני שניים מחבריו, תלמידי הישיבה, והם שלושתם ביחד ניסו להתמודד עם סודות הספר. שלושתם עמ-- עמלו קשה על תוכנו של הספר ולא הצליחו. שני החברים נואשו מכל תקווה ואילו חשקו של ברוך להבין את הספר גדל עוד יותר, והוא החליט לחפש לו רב שיכניס אותו לפרדס רזי הספר וילמדם אותו. כאן השתתק ברוך. הוא הביט על הגאון רבי שלמה כמי שרוצה לבדוק אם לא דיבר יותר מדי. המשך נא בסיפורך, עודדו רבי שלמה בחיוך של קירוב. ברוך המשיך. אז הגיע לאוזניי שמע הישיבה בבריסק, ושמעתי גם על רבנו שמפיו אוכל ללמוד את אשר ליבי חפץ ונשמתי משתוקקת לדעת. עזבתי את אוויזן והלכתי ברגל ממקום למקום. בדרך חליתי, אבל שום דבר לא עיכבני מלהמשיך בדרכי עד שהגעתי בעזרת השם הנה. ועכשיו תודה לקל אני בישיבה של רבנו שלמה ומצפה לשעת הכושר שבה אזכה להתחיל ללמוד את דרכו

17:01 בעבודת הבורא. עם זאת, לא מילאני ליבי לגשת ביוזמתי אל רבנו, עד שזכיתי בחסדי השם ונקראתי לבוא אל הקודש פנימה. כל אותה העת שברוך מאוויזן שפך את ליבו לפני רבי שלמה לא הסיר ראש הישיבה את עיניו ממנו. היה ברור כי רבי שלמה מתעניין מאוד בטבעו של הבחור שלפניו. לברוך עצמו הייתה תחושה שהגאון חודר במבטו אל מעמקי נשמתו ובוחן אותו מכף רגל ועד ראש. האם אכן ימצא אותו הגאון ראוי להיות תלמידו וללמד אותו את סודות התורה? ברוך מאוויזן חש כאילו גורלו מוטל על כף המאזניים. הדבר השפיע עליו כל כך עד שפרץ בבכי שנבע מעומק נפשו. מדוע אינך בוכה? שאל רבי שלמה בנימה של רחמים. והרי השגת את יעדך ועלית על דרך המלך בעבודת הבורא. ברוך מאוויזן חפץ מאוד לענות בכל ליבו. רצה להסביר לראש הישיבה כי חסר לו הרבה לשלמות נפשו, לא רק בתחום הידע, אלא גם בתחום היציבות הרוחנית והביטחון הנפשי בדרכו. חסר לו מאוד מדריך בשיעור קומתו של רבי שלמה, שבו יש לו אמון רב, אבל רוחו הייתה סוערת ודמעות חנקו את גרונו ולא יכול היה לפצות פה ולהשמיע מילה. לאחר רגע של שתיקה אמר רבי שלמה לברוך שהוא ייכנס אליו לחדרו מחר לאחר תפילת ערבית. ברוך מאוויזן עזב את חדר של רבי שלמה בדרך אחורית, כדי שלא ייוודע לאיש על ביקורו אצל הצדיק. ברוך קיבל על עצמו תענית של שלוש יממות, שבעים ושתיים שעות, כמניין גימטריה של המילה חסד, והוא התפלל אל הקדוש ברוך הוא שייתן לו חן וחסד בעיני הגאון רבי שלמה. וגם קיבל על עצמו תענית דיבור ולא לישון במשך שלוש היממות הללו. את הלילה בילה בתורה ותפילה בבית המדרש שבו נהג

19:48 ללון. הוא הרגיש חולשה גופנית גדולה מבלי שידע מדוע. שכן צומות וסיגופים לא היו חידוש בשבילו, והיה רגיל גם לעבודה קשה שממנה היה מתפרנס. ברוך מספר. כשהתחלתי לערוך תיקון חצות באותו לילה חשתי מעין אטימות בלב. התאמצתי מאוד, ולאחר מאמץ ממושך הרגשתי סוף סוף שליבי נפתח לעבודת הבורא. יחד עם כך, התחילו מאותו רגע לעמוד לנגד עיניי תמו-- תמונות זוועה שמעולם לא ראיתי כמותן. לאחר שכל מאמציי להיפטר מן הרעיונות הרעים והמחזות הנוראים לא הועילו, התחלתי להתחנן לפני הקדוש ברוך הוא שיסיר ממני את המחזות הרעים. מפי פרצה קריאה נואשת 'אוי ריבונו של עולם!'. הדבר הזה עזר ומאותו רגע שוחררתי לגמרי מהרעיונות האלו. את תיקון חצות עשיתי בבכיות. בסופו של דבר חשתי הקלה. עם הנץ החמה התפללתי תפילת ותיקין ויצאתי החוצה לנוח קצת."