פרק 55 : ברוך הצעיר והצדיקים הנסתרים

00:02 בסיפורים שלנו על רבי ברוך הצעיר שבעתיד יהיה אביו של רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד. אנחנו עכשיו מתעכבים על הקשר של ברוך הצעיר עם הצדיקים הנסתרים, שליחיו של הבעל שם טוב לפני שהבעל שם טוב התגלה. כי יש לברוך סימפטיה מאוד גדולה על הצדיקים הנסתרים וזה משפיע על כל צורת ה-- אה חיים שלו בהמשך. במשך נדודיו על פני עיירות יהודיות שונות, הייתה לברוך הזדמנות להכיר שורה של אישים יהודיים שהשאירו עליו רושם בל ימחה. היו אלה הצדיקים הנסתרים שנדדו באותו זמן על פני ערים ועיירות יהודיים. בין הצדיקים הנסתרים הללו היו כמה סוגים. היו ביניהם גאונים וצדיקים שנדדו כנסתרים כדי לערוך גלות. הם רצו לסבול בעולם הזה וקיבלו על עצמם סיגופים ועונשים שונים כדי לכפר על עוונות בהם נכשלו או הם או אנשים אחרים, או כדי להביא על ידי כך תיקון לכלל עם ישראל. היו בין הנסתרים כאלה שיצאו אל בין שורות העם מצוידים בסגולותיהם הרוחניות ובמידותיהם הטובות על מנת לרומם את מצב ההמונים גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית. עוד בשנת תכ"ה התקיימה קבוצה של צדיקים נסתרים שקיבלו על עצמם את המשימה לרומם ולהיטיב את המצב הרוחני בעם היהודי. היה זה עוד לפני שנולד הבעל שם טוב ולפני שהבעל שם טוב התחיל לפעול תחילה כנסתר בחיי היהדות. העוני בין היהודים היה אז גדול מאוד. יהודים רבים טרם חזרו לאיתנם מגזרות שנות ת"ח ות"ט. בגזרות ת"ח ות"ט נהרסו קהילות יהודיות רבות והשתרר תוהו ובוהו בחיים היהודיים. ילדים קטנים היו נאלצים לצאת לעבודת פרך כדי לעזור להוריהם בפרנסתם, ולכן במצב הזה לא יכלו ילדי ישראל בדרך כלל להתמסר ללימוד התורה. ילדים רבים נותקו מהחיידרים שלהם, הישיבות כמעט והתרוקנו. הדבר

03:09 הזה הוביל בהכרח לידי כך שגדל דור של עמי הארץ, אם כי היו יהודים יראי שמיים. הצדיקים הנסתרים ראו אחת המטרות שלהם לעודד את היהודים האלה במידה גדולה, ולעורר בקרבם תקווה ואמונה בעתידם ובעתיד עם ישראל. ולכן הנסתרים הללו, הצדיקים האלה, יצאו לדרך מעודדים, מנחמים והשפעתם הייתה גדולה וחשובה במידה יוצאת מן הכלל. רבי ישראל בעל שם טוב נולד בשנת תנ"ח. כלומר חמישים שנה אחרי גזרות ת"ח ות"ט. המסורת שלנו אומרת שעוד כילד בן עשר שנים השתלב הבעל שם טוב בקבוצה של צדיקים נסתרים ונדד איתם על פני יישובים יהודיים, כאשר הוא עוזר לאותה עבודה גדולה של הצדיקים הנסתרים. יותר מאוחר, כאשר הבעל שם טוב בעצמו התחיל להפיץ את הדרך החדשה שלו דרך שנקראה דרך החסידות. אז הוא ניהל בעצמו בהתחלה פעילות גדולה ומסועפת באמצעות צדיקים נסתרים. הבעל שם טוב רצה להכשיר בהתחלה את הקרקע כדי לצאת מאוחר יותר בגלוי עם דרך החסידות. כבר סיפרנו שכוונת הבעל שם טוב הייתה בתחילה להיטיב את מצבם הגשמי של בני ישראל, בין השאר על ידי זה שמכוונים אותם לעבודת כפיים, חקלאות ועבודות יצרניות נוספות. לאחר הכשרת הקרקע על ידי הפעילות הזו, התגלה הבעל שם טוב ברבים והתחיל בעבודתו הקדושה לרומם את מצבם הרוחני של בני ישראל. כלומר, יש לנו כאן שתי משימות עיקריות לרומם את מצבם הגשמי, את מצב פרנסתם של היהודים, ולאחר מכן לרומם את מצבם הרוחני. על הזמן שבו הבעל שם טוב בעצמו נדד כנסתר בהתחלה כילד, לאחר מכן כמבוגר. מסופרים סיפורים רבים. כידוע, שימש הבעל שם טוב תקופה מסוימת כראש דוכנא, כלומר עוזר למלמד שהיה לוקח את הילדים מביתם, מביא אותם אל החיידר, מחזיר אותם בסוף הלימודים, וסיפר הבעל שם

05:56 טוב בעצמו כך. כאשר הייתי ראש דוכנא הייתי עמל מאוד להחדיר בליבותיהם הרכים של התינוקות אהבת אב ואם. הייתי מראה לילדים באופן מוחשי את מידותיהם הטובות של ההורים. הבעל שם טוב ראה כבר אז את הנחיצות ליצור קשר חזק בין הילדים לבין ההורים ולמנוע ניכור בין הדורות. כל כמה שהיה רע מצבם הגשמי של היהודים באותו זמן, כך שמעט מאוד הורים יכלו לעסוק בחינוך ילדיהם, השתדלו הבעל שם טוב והצדיקים הנסתרים לחזק ולעודד את הלבבות ולקרב את הדור הצעיר אל הדור הבוגר יותר. מאוחר יותר בבגרותו המשיך הבעל שם טוב בנדודו על פני יישובים יהודיים, כשהוא הולך מבית לבית לא בשביל לבקש תרומות, כי אם לשם חלוקת תרומות תרומות רוחניות לחזק את לבבות בני ישראל. הבעל שם טוב היה לבוש כהלך יהודי רגיל, כך שהיה נראה כפושט יד ההולך ממקום למקום לקבץ נדבות. מה עשה? הוא היה מתייצב בכיכר השוק, אוסף מסביבו יהודים ומספר להם סיפורים מתולדות עם ישראל, ומסביר להם את מאמרי חכמינו זכרונם לברכה. לבעל שם טוב הייתה שפה ברורה ושומעיו הבינו היטב כל מילה מדבריו. כך היה מעורר ושובה את הלבבות. כל סיפור מסיפורי הבעל שם טוב חדור באהבת ישראל. בכל סיפור היה שיעור ומוסר השכל שמעורר את התקווה, מחזק את הביטחון בבורא העולם. הבעל שם טוב בכלל לא חיכה עד שהיהודים האלה יבואו אליו. הוא הלך אליהם לאן שהם נמצאו. הרי לא בכל מקום יש בית מדרש. לא לכל היהודים יש הזדמנות ללכת הכנסת, להתפלל, לשמוע דבר תורה או מוסר, ולכן נקט הבעל שם טוב בשיטה של ללכת אל היהודי לחזק, לעודד וללמד ולעורר לעבודת הבורא. הצדיקים הנסתרים שעליהם נמנה הבעל שם טוב היו מתעכבים בדרכי

08:37 נדודיהם בבתי המדרש. שם ישנו, שם סעדו את ארוחתם הדלה מהצידה לדרך שלקחו איתם. טבעי איפה לאחר שסיפרנו את כל זה, שברוך הצעיר, שבילה בבתי המדרש הרבה זמן בנדודיו כנסתר, הכיר את הנסתרים הנודדים האלו, כיוון שהם לא מצאו לנכון להסתיר את עצמם ממנו. היו כאלה שהתגלו לפניו באופן ישיר והיו אחרים שעל פי דבריהם אם בדברי תורה, אם בדברי חול, הכיר ברוך בהם את מהותם האמיתית. ולכן למד ברוך מהנסתרים האלה הרבה וייתכן שדרכו של הבעל שם טוב הגיעה לאוזניו של ברוך באמצעות נסתרים אלה. במשך הזמן שימש ברוך רבים מהנסתרים הללו וביצע עבורם שליחויות שונות, וכבר אז נולד ברעיונו של ברוך המחשבה שכאשר תהיה לו את האפשרות, הוא יעשה את ביתו כבית ועד לצדיקים הנסתרים הנודדים. מכיוון שצדיקים אלה היו נאלצים ללון בבתי המדרש על גבי ספסלים קשים, לאכול מן המזדמן להם, ולא במהרה הוזמנו להתארח בבתים. כיוון שלרבנים ולמגידים מפורסמים או משולחים שהיו מוכרים בלמדנותם ובכושר הנאום שלהם, נמצאו הרבה מארחים שהזמינו אותם לבתיהם וסיפקו להם את כל צורכיהם. אבל הצדיקים הנסתרים שהתחפשו לאנשים פשוטים נשארו בצל ואף אחד לא הסתכל עליהם.