פרק 45 : כיבושו של רבי אליהו בעל שם את העיר פינסק

00:02 במכלול-- במכלול הסיפורים על רבי אברהם הגנן[?] אנחנו מספרים על העיר פינסק, מכיוון שלעיר פינסק הגיעה בסופו של דבר רבי אליהו בעל שם מוורמייזא המקובל הגדול, כאשר העיר פינסק, כפי שסיפרנו, הייתה עיר מתנגדית לקבלה באופן כללי. ותוך כדי כך אנחנו מספרים על שלוש ישיבות מפורסמות שהיו בפינסק. הישיבה השלישית היא הישיבה על שם גולדה'לה, כפי שהיא מכונה הסבתא, ואנחנו ממשיכים לספר על גולדה'לה. הנשים היו מביאות לה כסף רב. גולדה'לה סירבה לקבל מהן אפילו פרוטה למרות כל ההפצרות. הנשים התחננו בפניה שתגרום להן נחת רוח ותיקח מהן מתנת ידיהן, אבל גולדה'לה לא הסכימה. היא הייתה אומרת שקיום משאלות לבן בא להן מידו הפתוחה והמלאה של הקדוש ברוך הוא, ולו בלבד הן צריכות להודות. היו אפוא נשים פיקחיות תוקעות לה מטבעות בידה ומשיבות לה, "קחי, אפוא, בשביל הקדוש ברוך הוא". במקרה כזה הייתה היא נותנת את הכסף לצדקה לסיפוק צורכי החולים. כסף רב ממה שהצטבר אצלה לצדקה הייתה מעבירה לצורכי הישיבה החדשה שנוסדה בפינסק. שתי הישיבות הקודמות היו מיועדות בעיקר לאברכים נשואים שפרשו מבתיהם או שהיו סמוכים על שולחן חותנם. הישיבה החדשה הייתה מיועדת לבחורים, ומכיוון שזו הייתה ישיבה חדשה לא היה לה ממש מקור כספי, ולכן גולדה'לה הופיעה כמלאך מושיע לאחזקת הישיבה, ובינתיים גדלו הסכומים שזרמו אל גולדה'לה מיד הנשים, וככל שגדל פרסומה כך התרבו התרומות שהגיעו לידה. גולדה'לה לא נענתה אפילו מפרוטה אחת מהכסף הזה. את ביתה ניהלה בצמצום רב משכרה המועט כמיילדת ומההכנסות בעלה כחייט. כאשר הייתה מיילדת נטלה תשלום מבעלי יכולת בלבד, ומן העניים לא לקחה בכלל כסף, ומכיוון שאת מרבית התרומות הייתה מעבירה לצורכי הישיבה, התפתחה הישיבה מיום ליום וגדלה באיכות ובכמות עד שתפסה מקום

02:55 מכובד בין הישיבות. שמה של הישיבה החל להיות בפי כל על שמה של הצדקנית המחזיקה אותה, ישיבתה של הסבתא גולדה'לה. בשנת שע"ה, כלומר בשנת אלף שש מאות וחמש עשרה למניינם, התמנה הגאון רבי זונדל כראש ישיבת הסבתא גולדה'לה. רבי זונדל היה מתנגד לקבלה ולשיטת הנסתרים, ובזה הוא השתווה אל מנהיגי שאר ישיבותיה של פינסק, וכך הייתה פינסק למרכז של מתנגדים לקבלה והשפיעה בכך על ערים אחרות. פינסק הייתה עיר ואם בישראל, ובאמצעות שלושת הישיבות הגדולות שהוציאו מקירבן אברכים שהתפזרו על כל הסביבה ובקהילות ישראל גדלה השפעתם מיום ליום. לישיבה או לישיבה היה תמיד ערך משמעותי בחיי עם ישראל, וכאשר התרכזו בעיר אחת, שתיים או שלוש ישיבות שנהגו ופעלו באותה השיטה, הייתה השיטה צוברת עוצמה רבה של השפעה להפצה. במקרה שלפנינו הביא הדבר להפצת והגדלת כוח ההתנגדות לקבלה. המקובלים והנסתרים נוכחו לדעת שפינסק מהווה מכשול גדול בדרך התפשטות דרכם הקדושה, וכדי להתגבר על ההתנגדות היה עליהם להתגבר על העיר פינסק. התקופה האמורה שבה תפסו שלושת הישיבות בפינסק מעמד מרכזי ורב השפעה הייתה התקופה שבה חי ופעל רבי אליהו בעל שם. מי שהיה בהתחלה בוורמייזא, לאחר מכן בפראג והיה אביה של תנועת המקובלים והנסתרים, זו שקדמה ושימשה יסוד לתנועת החסידות שהקים הבעל שם טוב. רבי אליהו בעל שם הרגיש והבין שכדי להביא לידי כך שדרך הקבלה תמצא אחיזה בליטא או בפולין, עליו לכבוש תחילה את פינסק וישיבותיה. הייתה זו משימה לא קלה. הישיבות הללו עמדו תחת השפעת גאוני תורה גדולים וידועים שהחזיקו בעקשנות רבה בהתנגדותם לקבלה. רבי אליהו בעל שם החליט איפוא להופיע בכבודו ובעצמו בעיר פינסק. כאשר החליט רבי אליהו בעל שם לבוא לפינסק כדי לסלול בדרך ללימוד הקבלה, ובזה להכשיר

05:57 את הקרקע להופעת החסידות שבאה בעקבותיה, היה הצדיק המקובל הזה בן שבעים שנה. מסע מפראג לפינסק לא היה משימה קלה עבור אדם בגילו, אבל רבי אליהו, הבעל שם מוורמייזא, כך היה נקרא על שם העיר שבה התפרסם שמו לראשונה לא נרתע משום דבר ויצא לדרך. הוא הגיע לפינסק כאורח פשוט, כמו אחד מן הנודדים הרבים שבאותה תקופה. הוא הלך ללון בהקדש העירוני, שם התאכסנו כל העניים עוברי האורח ולא גילה לאיש את שמו. אמנם, אמנם אם הצליח רבי אליהו להסתיר את שמו וזהותו, לא יכול היה להסתיר את הדרת פניו, את אורח התנהגותו. די היה להסתכל בו ולראות כי מאחורי הבגדים הפשוטים וההשתדלות שלא לבלוט, מסתתר אדם שאיננו מן הרגילים. היו אם כן כמה מן האכסנאים שהרגישו בו כבן מעלה. באותה תקופה רבו הצדיקים והגאונים הנסתרים שערכו גלות. הם לא גילו את זהותם וגם לאחר שאנשים עמדו על גדלותם. במקרים רבים, כאשר התברר שהאורח הוא למדן, נערכה לו קבלת פנים בהתאם לדרגת למדנותו, ובכל אופן לא היו משאירים אותו בהקדש העירוני, כי אם נותנים לו דירה לפי כבודו. היו מקרים אחרים שהאורח רצה בכל מחיר להישאר נסתר, וגם כאשר דיברו איתו דברי תורה היה מעמיד פנים שאיננו מבין את הדברים. במקרה הזה של רבי אליהו בעל שם הודיעו אנשי האכסניה לראשי הקהל שנמצא באכסניה יהודי זקן הנראה כלמדן גדול. רבי נפתלי כץ, שכפי שסיפרנו היה רבה של העיר שמסרו לו על כך, בחר בשני אברכים שישוחחו עם האורח בדברי תורה ויראו את מידת למדנותו. כאשר הגיעו שני האברכים אל רבי אליהו והתחילו לדבר איתו דברי תורה, הוא לא ניסה כלל להסתיר את גדלותו בתורה, והשליחים נוכחו מיד לדעת כי לפניהם

08:46 עומד איש שאיננו למדן רגיל, כי אם מגדולי הדור. הם לא לחצו על האורח שיגלה את זהותו, אבל מיהרו לדווח מיד לרב העיר על ממצאיהם, ואז אורגנה קבלת פנים מיוחדת במינה לכבוד האורח הנסתר המיוחד במינו. רב העיר וטובי למדני פינסק ניהלו איתו שיחה תורנית מקיפה והתפעלותם מגאונותו גדלה מאוד. האורח, שהוא רבי אליהו בעל שם, הוזמן להשמיע שיעור בכל אחת משלושת הישיבות המפוארות של פינסק, שכפי כבר שסיפרנו עליהם כמובן. רבי אליהו בעל שם הסכים לכך בתנאי שבתחילה יאמרו ראשי הישיבות עצמם את שיעוריהם, כדי שכך יוכל הוא להכיר את דרכם בלימוד התורה. לאחר שסיימו אמר הבעל שם בעצמו פלפול באותו נושא ובאותה דרך. חידושי התורה של רבי אליהו השאירו רושם חזק מאוד. כל ציבור הלומדים התפעל מהם מאוד. רבי אליהו קיבל אכסניה אצל אחד מנכבדי העיר פינסק והבית המה כל העת מבקרים למדנים מבוגרים וצעירים שהתענגו מאוד מתורתו של הבעל שם שהייתה קדושה בבקיאות ובחריפות. אף אחד לא שאל לשמו של האורח ואיש לא גילה את זהותו, פרט לרבה של העיר רבי נפתלי כ"ץ. עברו שלושה שבועות. במשך הזמן הזה רכש לו רבי אליהו תלמידים רבים שהיו כרוכים אחריו וראו בו את מורם ורבם. הם לא נפרדו ממנו אפילו לזמן קצר. גם הוא מצדו, רבי אליהו, היה מעוניין בתלמידים והיה משמיע לפני תלמידיו כל יום שיעור. כעבור זמן קצר שכר רבי אליהו לעצמו דירה ובה קיבל תלמידים ומעריצים והשמיע בפניהם שיעוריו. לא עבר זמן רב והתברר שדרכו של הגאון האורח היא דרך הקבלה. כל תלמידיו, כולם חניכי אותן ישיבות שנלחמו בדרך הקבלה, הפכו להיות מעריצים נלהבים של דרך לימוד הקבלה. והנה לפתע תפסו ראשי הישיבות והלמדנים של פינסק,

11:43 ראשי המתנגדים לדרך הקבלה, שאחד מגדולי המקובלים חדר לתוך מבצרם ומשך לצידו מספר רב מטובי למדני העיר. דבר זה העלה את חמתם. הם, שניהלו כל ימיהם מלחמה בקבלה, היו בטוחים שאצלם בפינסק לא תהיה לקבלה לעולם כל אחיזה. והנה נוכחו לדעת כי הקרקע מתחת לרגליהם. התכנסו ראשי הישיבות לעצה מה לעשות, כיצד לעצור את התפשטות לימוד הקבלה. אבל באמת לא היה לאל ידם לעשות הרבה. ככל שגדל חרונם, כך התרבה מספר התלמידים מכל שלושת הישיבות של פינסק שעברו אל רבי אליהו בעל שם והפכו להיות ממעריציו ומן ההולכים בדרכו. שוב לא היה רבי אליהו בודד. יציאה למלחמה גלויה נגדו פירושה היה מלחמה נגד רבים מטובי למדני פינסק שהיו לצידו. מובן כמובן שהשלום לא שרר, לא שרר בפינסק. ויכוחים סוערים התנהלו שם כל העת מול המתנגדים שעדיין נשמע רק קולם בלבד עמד ציבור בעל דעה יציבה והחלטית ובעל כוח.