פרק 12 : לימוד התורה לנשים

00:01 בהמשך לסיפור על תולדות החסידות והסיפור על מהר"ל מפראג והשושלת של המהר"ל, שבסופו של דבר הביאה ללידת רבי שניאור זלמן אדמו"ר הזקן שייסד את חסידות חב"ד. אנחנו מביאים כאן קטעים שמתארים את השוני בהשקפה בין המקובלים, שזה היה לפני החסידות, אלה שלמדו קבלה ולימדו קבלה והפיצו את תורת הקבלה לבין המתנגדים להם שהתנגדו ללימוד תורת הקבלה במצד אחד והתנגדו לעוד כמה דברים. לומדי הקבלה, למשל, לימדו גם את הבנות תורה. אלה שהתנגדו לתורת הקבלה התנגדו לכך שבנות ילמדו תורה. אנחנו עוקבים אחרי כל התהליך הזה דרך רבי שניאור זלמן, אותו בן של אותו רבי מוישה שאנחנו זוכרים שהוא הנכד של מהר"ל מפראג. הבן שלו, רבי שניאור זלמן, מתחתן עם רחל, הבת של רבי ברוך בטלן. ההבדל היסודי בין רבי מוישה הנכד של המהר"ל ורבי ברוך בטלן הוא שרבי מוישה מתנגד ללימוד תורת הקבלה, ואילו רבי ברוך בטלן הוא חסיד של רבי יואל בעל שם מזאמושטש. כפי שאנחנו זוכרים, רבי יואל הוא התלמיד של רבי אדם בעל שם של רבי אליהו בעל שם מוורמייזא, הראשון מבין הצדיקים שהתחיל להפיץ את לימוד תורת הקבלה. כך שרבי ברוך בטלן, התלמיד של רבי יואל, היה חסיד ולימד גם את בתו תורה. ואילו רבי שניאור זלמן, בעלה של רחל הבן של רבי מוישה, היה בדעה שלא מלמדים את הבנות תורה, ולכן רחל לא גילתה לבעלה שהיא למעשה למדנית גדולה, אולי אפילו למדנית גדולה יותר ממנו. נמשיך בתיאור של הסיפור. כל עוד ישב רבי שניאור זלמן בביתו העשיר של אביו רבי משה לא חסר לו דבר. אמנם מאוחר יותר, כשכל המשפחה עזבה את פוזנא ונדדה לפולין, התחיל רבי שניאור זלמן לסבול מדוחק הפרנסה, מכיוון שדעתו הייתה

03:05 כפי שכבר סיפרנו, שעם בנות אין ללמוד תורה, השאיר את בתו דבורה לאה, בתו כן, בתו המשותפת עם רחל. אז אותה דבורה לאה, הבת שלהם, נשארה בחוסר לימוד, למרות שאשתו של רבי שניאור זלמן רחל הייתה למדנית גדולה כפי שדיברנו והסברנו. רחל, למרות שלא החזיקה בשיטת בעלה שבנות לא ילמדו תורה, כיבדה את רצונו שבתו לא תלמד תורה. עכשיו אנחנו מגיעים לשיחה שמתנהלת בין רחל, אשתו של רבי שניאור זלמן, והבת שלה דבורה לאה, והיא אומרת לה ככה, ועכשיו בתי אמרה הרבנית רחל, שאת יודעת את אופן חינוכו של אביך רבי שניאור זלמן בסביבה של גאוני עולם ויראי אלוקים אבל מתנגדים בכל תוקף ללמד את בנותיהם תורה. ואני לעומת זאת חונכתי בסביבה של גאונים בעלי קבלה ובעלי מוסר המחבבים גם אנשים פשוטים, ודעתם ברורה שגם בנות צריכות ללמוד תורה. ולכן שני אופני החינוך האלה באים משתי שיטות שהן שתי דעות בגמרא. שיטה אחת אומרת שאדם צריך ללמד תורה גם את בתו. השיטה השנייה אומרת שלא. גם הדעה שאומרת שלא איננה אוסרת את הלימוד לנשים, אלא סוברת שהוא לא חייב ללמד את בתו תורה, ויכול להיות שאפילו הלימוד עלול להזיק. שואלת דבורה'לה את אמה במעלה לימוד התורה לנשים להזיק. למה הנערים הבנים חייבים בלימוד? ויותר מזה, כל המתמיד בלימודו הרי זה משובח. למה לנערות עלול הלימוד להזיק? עונה לה אמה רחל. טבעי בני אדם שונים המה, וכך לימדו אותנו רבותינו במשנה במסכת סנהדרין שבני האדם נבדלים האחד מהשני בפרצופם, בתוארם, במראם. למעשה, מסבירה רחל לבתה כל הנבראים שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו מתחלקים לארבעה סוגים כוללים. הסוג הנמוך ביותר סוג הדומם אבנים, עפר, מתכות ועוד. סוג מעליו הוא סוג הצומח כמו

06:16 אילנות, דשאים, עשבים וכדומה. מעליו סוג החי, בהמות, חיות ועופות, שקצים ורמשים, דגים. ומעליו הסוג המובחר ביותר הוא מין האדם הנקרא מדבר למדבר. לאדם יש יתרון ביצירתו של הקדוש ברוך הוא על כל שלושת הסוגים האחרים. ארבעת הסוגים האלה דומם, צומח, חי, מדבר. כולם בעלי נפש הם. כי כל מה שברא אלוקים בארץ, בין אם אלה ברואים שביבשה, בין אם אלה ברואים שבמים, בין אם אלה ברואים שבאוויר בשמיים כמו השמש והירח והכוכבים והמלאכים. הקדוש ברוך הוא ברא את כולם עם גוף ונפש. הנפש מחיה את הגוף, וכל נברא ונברא. מסבירה הרבנית רחל נפשו היא לפי גופו, ולכן אי אפשר לדמות את נפש הצומח לנפש הדומם, ואי אפשר לדמות את נפש המדבר האדם לנפש החי. וכן גם נבדלים נפשות המלאכים מנפשות צבא הרקיע כמו השמש, הירח והכוכבים. צבא הרקיע, השמש, הירח והכוכבים הם נבדלים מצבא הארץ וגם מהמלאכים. כי צבא הרקיע הוא מחומר דק יותר מחומרם של צבא הארץ. אבל כולם מורכבים מארבעה יסודות יסודיים אש, רוח, מים ועפר. אבל צבא השמיים, שהם המלאכים, הם מורכבים רק משני יסודות מהרוח ומהאש, כפי שאנחנו אומרים עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. כאמור ממשיכה הרבנית רחל ומסבירה ארבעה סוגי הנבראים דומם, צומח, חי ומדבר. כולם הם בעלי נפש ובכל נברא ונבראה. מעלת הנפש מתאימה לגוף החומרי, ולכן צריכים להיות גם ארבעה סוגים של נפשות הנפש הדוממת, הנפש הצומחת, הנפש החיית או החיונית והנפש המדברת. ממשיכה הרבנית רחל ומסבירה שבכל אחד מהשלושה הסוגים הנמוכים יותר הדומם, הצומח והחי, כל אחד מהם יש בו את כל השלוש נפשות, גם של הדומם, גם של הצומח וגם של החי. אבל בעיקר זה הנפש שהוא לפי העניין

09:42 שלו כמו האבן הוא דומם. יש בו גם את נפש הצומחת שהוא צומח מקטנות לגדלות. יש בו גם את נפש החיונית שהוא חי. אבל שתי הנפשות האלו הוא בדומם. הם בהעלם ולא רואים אותם כל כך, כי הצמיחה שבאבן הוא במשך שנים רבות וגם החיות שלו הוא בלי תנועה ועיקר הנפש בדומם הוא הנפש הדוממת. בצומח הגוף של הצומח הוא דומם ויש בו גם את נפש החיונית, אבל העיקר שלו זה הנפש הצומחת וזה ניכר בנברא הזה ביותר כיוון שהוא צומח. ובעלי החיים, הנה הגוף שלהם צומח מקטן לגדול וזה העניין של הנפש הצומחת. אבל עיקר הנפש בחי זה הנפש החיונית שהיא באה לביטוי בתנועה. תנועה של איברים. כפי הכלל הידוע שכל דבר חי מתנענע. מעל לכל אלה יש לנו את האדם. האדם הוא בכיר הנבראים, ובו קבע הקדוש ברוך הוא בנוסף לכל השאר, נפש שכלית. לכן הנפש השכלית יודעת להשכיל, כלומר לקחת רעיון שכלי ולפתח אותו ולהבין ולהעמיק בכל דבר, בין אם זה מדע או חכמה, וגם לגלות את הדברים ברבים בדיבור בשפה ברורה. ובעניין הזה הנפש של האדם המדבר הוא גבוה יותר אפילו ממלאכי השרת. האדם שהוא הבריאה המרכזית בכל הבריאה של הקדוש ברוך הוא. חכמי הגמרא אמרו עליו שיש בו שישה דברים שלושה הוא דומה לבעלי חיים, ושלושה הוא דומה למלאכים. והחיבור של שני הקצוות האלה, שמה שהוא דומה לבעלי חיים ומה שהוא דומה למלאכים זה על ידי הנשמה המיוחדת של אדם היהודי, שהיא מתגלה רק על ידי לימוד התורה וקיום מצוות הקדוש ברוך הוא. יחד עם זה, כל אדם יש לו דעות שונות וכישרונות שונים. באנשים מסוימים הכישרונות מתפתחים ומתגלים, באנשים אחרים מתגלים פחות, וכך יש

12:41 לאנשים אופי שונה. זה תלוי בסביבה. תלוי בחינוך. תלוי בהתפתחות הפנימית של האדם. המין הזה שנקרא מין המדבר או הסוג המדבר, מתחלק לשני מינים שונים. אנשים מצד אחד ונשים מצד שני. החלוקה הזו היא לא רק חילוק גופני, מסבירה הרבנית רבקה שגוף האיש שונה מגוף האישה, אלא יש פה גם הבדל רוחני ונפשי בטבעם, במידותיהם, בשכלם ובמהלך נפשם של אנשים ונשים. האיש, הגבר הקדוש ברוך הוא ברא אותו בטבע קשה. האישה הקדוש ברוך הוא ברא אותה בטבע רך. הקשיות והרכות הן שתי מידות בטבעי בני אדם. וכמובן שבכל אחד מהם יש גם מעלה ויכול להיות גם חיסרון. בנוגע ללימוד המדע והתורה, לקשיות יש יתרון על הרכות, כי הקשיות לומדת את הדברים כפי שהם, אבל הרכות הנשית העלולה להשתנות נוסף על חלישות הדעת לעומת הטבע הקשה שעומד חזק על דעתו. הקדוש ברוך הוא כאשר נתן לנו את התורה שכוללת מצוות שהן גם לנשים וגם לאנשים, אמר למשה רבנו כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל. בית יעקב אלו הנשים בני ישראל אלו האנשים. האנשים שהם רכות הטבע ציווה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו לדבר אליהם בלשון רכה שהיא נקראת אמירה. והאנשים הגברים שהם בטבע קשה ציווה הקדוש ברוך הוא למשה רבנו לדבר אליהם בדיבור, לא באמירה, אלא בדיבור שדיבור הוא קשה. ומכיוון שהנשים הן בטבע רך והטבע הרך עלול להשתנות, לכן ישנם מן החכמים בחכמת הגמרא שחושבים אשר לימוד התורה שעיקרה הוראה בהלכה במצוות עשה ומצוות לא תעשה, לא ראוי ללמד אותן לנשים אשר מצד טבען הרך לא יוכלו להתעמק בעומקי ההלכות, והן עשויות לטעות. נוסף על כך שאין להן את אותו תוקף בהנהגה מסודרת כמו לאנשים שהם בטבע הקשה. כל

15:51 זה הסבירה הרבנית רבקה לבתה דבורה לאה לגבי השאלה למה הבנים לומדים תורה והבנות לא צריכות ללמוד תורה. דבורה לאה בתה מבלי להתחשב עם כך שהייתה בחורה צעירה מאוד, הבינה היטב את מה שאמה הסבירה לה ובגודל שמחתן-- שמחתה נשקה את ידי אמה על גודל חסדיה להסביר לה את יסודי טעמי המתנגדים ללימוד התורה לנשים. ביקשה מאמא שלה רבקה, שגם תספר לה על החינוך שלה, איך היא התנהגה בילדותה, ואז אמרה דבורה'לה גם היא תתאמץ להתנהג ככה. דבורה'לה, שבטבעה הייתה מתונה ביותר, והיא החביאה אפילו מאמא שלה את הידיעות שלה שהיא כבר רכשה בתורה. למשל, היא כבר למדה כיצד לכתוב בלשון הקודש. והשיגה ספר לימוד כזה, ובמשך שנה היא למדה לכתוב לשון עברית צחה בכתב נאה, ולכן ישבה וכתבה את כל הסיפורים שאמה סיפרה לה וחזרה עליה פעמים רבות ורוחה טובה עליה מאוד בתקווה טובה שאמה רבקה אכן תקבע איתה שיעור בלימוד התורה.