פרק 2 : מלחמתו של פנחס זעליג נגד רבי אליהו בעל שם

00:01 אנחנו ממשיכים בסיפורים המרתקים על תולדות והתפתחות החסידות ונמצאים כעת עם יוסף יוספה הספרדי הקדוש שהתחתן עם האלמנה. וממשיכים בסיפור. לאחר נישואיו של רבי יוסף יוספה הספרדי הקדוש עם האלמנה, החלה הקהילה לדאוג לצורכי הזוג. כל עוד היה רבי יוסף יוספה בגפו, כלומר בעצמו, הסתפק במועט מאוד. הוא ישן בבית המדרש, אכל רק לחם ומים, אבל עכשיו היה צורך להעמיד דירה לרשות הזוג, והאישה הייתה צריכה לנהל חיים של עקרת בית. בשנה השנייה לנישואיהם נולד להם בן ושמו נקרא בישראל אליהו על שם אליהו הנביא. עוד לפני שמלאו לילד שנתיים התחיל אביו רבי יוסף יוספה ללמוד איתו תורה וגם המשיך בכך בשנים שלאחר מכן, שכן הוא לא רצה לסמוך על מלמדים אחרים. כאשר מלאו לאליהו הקטן שבע שנים לקח אותו אביו מדי לילה איתו לתיקון חצות. רבי יוסף יוספה אמר לבנו שימנע מלדבר עם איש לא רק בדברי חול, אלא גם בדברי תורה. הוא היה מכניסו לחדר מיוחד ולומד איתו תורה בהתבודדות. ואז, שבועיים לפני שעמד אליהו הקטן להיכנס לעול המצוות, קרא אליו רבי יוסף יוספה את אשתו הצעירה ואמר לה כי הגיעה שעתו להחזיר את נשמתו לבורא העולם. הוא ציווה עליה שלא תתאבל עליו הרבה וכך אמר לה: "הינך עדיין במיטב שנותייך ואם יזדמן לך שידוך הגון אל תדחי אותו. בננו אליהו יחליט בקרוב לאחר בר מצווה לנדוד למרחקים. אל תסרבי לו, שכן עליך לדעת כי נשמתו של אליהו ירדה לעולם הזה למטרה קדושה לקיים שליחות גדולה לטובת הכלל, כי בו, באליהו, מתחילה שרשרת של דורות שבניה יתפסו מקום נכבד בדרך לביאת המשיח. דעי לך כי כל הזמן למד תורה מפי אליהו הנביא, אשר הכשיר אותו לקראת השליחות שהוטלה

03:20 עליו בעולם הזה התחתון." תוך כדי שיחה סיפר רבי יוסף יוספה לאשתו כי מיד לאחר שבעלה הראשון נהרג הודיעו לו מן השמיים כי בית דין של מעלה פסק שעליו לשאת אישה כדי שיולידו בן בעל נשמה גבוהה מאוד שנועדה להביא תיקון לעולם. לאחר השיחה הזאת הזמין אליו רבי יוסף יוספה את ראשי קהילת קרקוב והודה להם על החסד שגמלו איתו ועם אשתו ועם בנו. הוא ביקש מהם להמשיך לדאוג לאשתו ולבנו לאחר שהוא יסתלק מן העולם. הוא ברך את ראשי הקהילה ומיד לאחר מכן נפטר. אליהו הקטן אמר קדיש ולימד משניות בציבור לעילוי נשמת אביו. לראשונה הופיע בפני הציבור בתפילותיו ובלימודיו. כולם ראו כי למרות צעירותו גדולה מאוד צדקותו וללמדנותו אין שיעור. ובינתיים הגיע זמן חגיגת הבר מצווה וכל העיר השתתפה בשמחה. כעבור מספר שבועות אמר אליהו לאמו שהחליט לעזוב את קרקוב ולנדוד למרחקים. אמו, שידעה על כך מראש, לא הביעה כל התנגדות ובירכה אותו בברכת אם לבבית. להיכן נדד אליהו? מה עשה במשך ארבעים שנה מאז שנת ש"י, כאשר עזב את קרקוב ועד שנת ש"ן, כאשר נתגלה לפתע בוורמייזה שבגרמניה לא ידוע לנו, אבל כשנודע שמו בוורמייזה כבר הוכר בשם רבי אליהו בעל שם. לוורמייזה לא הגיע בעצמו לבד, כי אם יחד עם אשתו ונודע כי יש להם גם בן ושתי בנות, כולם נשואים, הדרים במקומות שונים. רבי אליהו בעל שם התפרסם מיד כבעל מופת, מרפא חולים, פוקד עקרות. ביתו היה פתוח לרווחה וכל מי שהייתה לו בקשה יכול היה להגיע אליו, ואכן המונים הגיעו אליו מקרוב ומרחוק. הוא גם החזיק ישיבה על חשבונו. בעיקר היו עניים בני ביתו. אלה הגיעו מכל קצווי תבל והיו יושבים אצלו שבועות ואף

06:17 חודשים. וכך ישב רבי אליהו בעל שם כעשר שנים בוורמייזה ופרסומו גדל משנה לשנה. במרחק מאות מילין סיפרו בהתפעלות את מעשי הנפלאות שלו. באותו זמן התפרסם גם שמו של גאון גדול וצדיק ושמו רבי פנחס זעליג שפירא. הוא היה אדם טוב לב וידידותי, עניו גדול וסבלן. יחד עם זה חונן ברצון עז שאינו ניתן לשינוי. כאשר הגיע לרבי פנחס זעליג שפירא שמעו בסיפורי נפלאותיו של רבי אליהו בעל שם, הוא בחר שלושה מטובי תלמידיו ושלח אותם לוורמייזה כדי לתהות על קנקנו ולעמוד על טיבו של רבי אליהו בעל שם ועל הסיפורים המתהלכים אודותיו. רבי אליהו בעל שם קיבל את השלוחים הללו בסבר פנים יפות ובידידות. הם שהו בביתו עשרה ימים. במשך זמן זה שוחח איתם רבי אליהו בעל שם בדברי תורה, וגילה להם סודות מתורת הקבלה ולימד אותם את ספר הזוהר הקדוש. אני חוזר על קטע רבי אליהו בעל שם קיבל את השלוחים הללו בסבר פנים יפות ובידידות. הם שהו בביתו עשרה ימים. במשך הזמן שוחח איתם בדברי תורה וגילה להם סודות מתורת הקבלה ולימד אותם את ספר הזוהר הקדוש. תלמידי רבי פנחס זעליג היו שבעי רצון מלמדנותו וצדקנותו של רבי אליהו. הם גם עקבו אחרי טיפולו בחולים הרבים שבאו אליו מקרוב ומרחוק, שכולם התרפאו. התרופות שנתן לחולים היו מאפי דבש או שמן, צמחי ציפורן טבולים בדבש, מי דבש, יין, צימוקים, שיכר. שלוחי הגאון שפירא לא האמינו למראה עיניהם כשנוכחו לראות חולים שאינם יכולים לעמוד על רגליהם, מבריאים לגמרי תוך יום או יומיים לאחר שקיבלו תרופות שנתן להם רבי אליהו בעל שם. חולים רבים לא קיבלו שום תרופה, אלא שרבי אליהו הכניס אותם לחדר מיוחד והשמיע באוזניהם דברי תוכחה

08:59 והתעוררות לתשובה. חולים אלה פרצו בבכי מעומק ליבם, חזרו בתשובה ותוך ימים מספר הבריאו גם אלה. השלוחים חזרו לרבי פנחס זעליג ודיווחו לו על התרשמותם החיובית הגדולה מכל מה שראו ושמעו אצל רבי אליהו בעל שם מוורמיישא. לא היה ספק אצלם כי כל הסיפורים המסופרים עליו הם נכונים. תוך כדי כך סיפרו לו גם על לימודיהם אצלו, שהם מזכירים בין השאר את תורת הקבלה ואת ספר הזוהר, ספר קדוש מאוד בעיניו ומכיל לדבריו את סודות התורה. הפרט הזה, לימוד ספר הזוהר הרגיז מאוד את הגאון משפר[?]. למה? כי רבי פנחס זעליג ניהל זה זמן רב מלחמה נגד תורת הקבלה ונגד ספר הזוהר בפרט. למן היום הראשון שספר הזוהר הגיע אל רבני גרמניה לאחר שנדפס באיטליה, יצא רבי פנחס זעליג בחריפות רבה נגד ספר הזוהר למרות שהיה אז צעיר לימים. ספר הזוהר נדפס לראשונה בשנת שי"ח במונטובה ובכרימונה שבאיטליה. גאוניה הנודעים של איטליה באותה עת, רבי עזריאל טרביטו, ראש ישיבת אסכולה, ורבי יוסף איטלינג, ראש ישיבת כרימונה, שלחו את ספר הזוהר אל הגאון והמקובל רבי אליעזר, רבה של פרנקפורט, פרנקפורט שעל נהר המיין, ובאמצעותו התוודעו גדולי התורה של גרמניה של אז אל ספר הזוהר וסמכו עליו את ידיהם בהתלהבות. אבל רבי פנחס זעליג, למרות שהיה אז כעודנו צעיר לימים, יזם התנגדות לספר הזוהר וגם לתורת הקבלה, ותוך זמן קצר השיג תומכים לדעתו אשר יחד איתו הכריזו מלחמה נגד הזוהר, נגד הקבלה ונגד העוסקים בהם, ומלחמה זו נמשכה כבר שלושים שנה. והנה עכשיו שומע רבי פנחס זעליג משלוחיו שרבי אליהו בעל שם הוא מקובל, והוא רואה את ספר הזוהר כמקור עיקרי לרזי התורה. הדברים קוממו אותו, ומיהר מיד לקרוא למושב של בית דין

11:46 מיוחד ומורחב שידון בצעדים נגד הבעל שם מוורמיישא. לאספה הזו הוזמנו גאונים ידועים, ורבי פנחס זעליג הסעיר את הנאספים בדרשתו שבה הכריז כי רבי אליהו בעל שם, יהיה גדול בתורה ככל שיהא, עלה על דרך מסוכנת בכך שהוא מלמד את תורת הקבלה ומבאר את ספר הזוהר לפי דרכו. לאחר ממושך, הוחלט בבית הדין לבחור משלחת חדשה שתהיה מורכבת מגדולי הדור אשר תיסע לוורמיישא ותזהיר את רבי אליהו כי עליו חדול מדרכו החדשה, להימנע מלהשתמש בשמות קדושים לצורך ריפוי חולים ופקידת עקרות, להימנע מלימוד הקבלה ומעשיית פירושים לספר הזוהר. סיכומה של האזהרה יהיה שאם לא ישנה דרכו, ידרש לעזוב את גרמניה, שכן לא תינתן בת דריסת רגל לדרך חדשה זו.