שומחת עלייך- פרק 10 -המדריך למתבגר

00:01 דובר 1 שומחת עלייך, מיכל לויטין. מה נשמע?

00:04 דובר 2 שומחת עלייך, חני מרזל. מעולה. אנחנו במזג קצת קריר אבל חם בלב.

00:10 דובר 1 שימו לב שאנחנו ב-- כמעט עיר.

00:15 דובר 2 טוב.

00:18 דובר 1 אה, אנחנו מקליטות עוד פרק.

00:21 דובר 2 יאללה, איזה כיף.

00:21 דובר 1 בחצר שלכם עם הציוד פודקאסט ועם דובי שככה...

00:27 דובר 2 אלוף, אלוף.

00:28 דובר 1 ממש משקיע אצל כולן.

00:31 דובר 2 נכון.

00:32 דובר 1 אה, אז על מה אנחנו מדברות היום?

00:35 דובר 2 וואו, על מה אנחנו מדברות? קודם כול על מזג האוויר הקריר. סתם. נו יאללה, על מה מדברים?

00:41 דובר 1 את האמת שפרק קודם ככה התחלת להגיד, היה לנו על הבריאות ו-ואחר כך ככה אמרת שהשמחה, אחד מהחיסון הזה זה שמחה.

00:53 דובר 2 לגמרי.

00:54 דובר 1 לי יש קטע עם שמחה, אה, שאני כאילו מבינה מ"עבדו את ה' בשמחה" שזה עבודה ו-

01:02 דובר 2 הכול בסופו של דבר זה עבודה.

01:04 דובר 1 כן, אבל, אה, בואי תספרי לי איך, איך אפשר לחיות בשמחה. אני לא מרגישה שאני מצליחה תמיד לחיות בשמחה.

01:11 דובר 2 בואי אני אגלה לך, גם אני לא.

01:14 דובר 1 לא.

01:14 דובר 2 זהו, אפשר לסגור את הפרק.

01:17 דובר 1 אז את עובדת בזה?

01:18 דובר 2 בטח.

01:19 דובר 1 מה?

01:20 דובר 2 כי זה הכי קל לנו להיות ב-בדיכי ובעצבות ו...

01:25 דובר 1 לא, לא בהכרח אי אפשר. זה דיכי ועצבות, אבל-

01:28 דובר 2 יש בזה עונג מסוים.

01:29 דובר 1 בקורבנות.

01:30 דובר 2 כן. יש גם בעצבות וגם ב-- מסכנות יש בזה עונג. זה כיף, זו תחושה של כיף ומ-יפה ואת רוצה עוד מזה, ואת יורדת יותר נמוך ויותר נמוך וזה משהו שהוא מדרדר ומקר והוא כיף. זאת אומרת, אפשר ליהנות ממנו.

01:47 דובר 1 את יודעת להגיד את זה גם?

01:48 דובר 2 אני גם יודעת להגיד את זה.

01:49 דובר 1 יש לך את זה גם לפעמים?

01:51 דובר 2 לפעמים. לפעמים אני בוחרת להיות שם כזה. כאילו בא לי להרגיש מה אנשים מרגישים. בא לי כאילו לחוות את זה. אז אני מכניסה כזה כאילו אני אומרת לעצמי.

01:59 דובר 1 אנחנו נבוא לזה, נבוא לשם.

02:01 דובר 2 אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך. למשל אני שומעת איזה חדשות לא טובות לדוגמה, אז אני, אני רוצה לחוות את העצב הזה. אז אני עושה עבודה. אני עוצרת רגע ואני אומרת לעצמי: ריבונו של עולם, כרגע לא יודעת, איזה מישהי צעירה נפטרה וזה כואב ואני יכולה כאילו להגיד טוב, אה, קורה וכאילו עצוב נכון, אבל זה כאילו מרגיש, מרגיש לי לא פייר לדלג על זה.

02:27 דובר 1 אוקיי.

02:27 דובר 2 אז אני עושה עבודה בשביל להיות טיפה ב-ב-בעצב הזה ב-

02:33 דובר 1 ואז מה את משיגה מזה?

02:35 דובר 2 אני משיגה בזה קודם כול את התחושה הכיפית הזאת.

02:38 דובר 1 כן?

02:38 דובר 2 יש בזה. תקשיבי, יש בזה, יש בזה. להיכנס לתוך עצבות. אני יכולה להבין. אני יכולה להבין אנשים שנתקעים שם.

02:47 דובר 1 שנמשכים לשם.

02:48 דובר 2 נמשכים ונתקעים.

02:50 דובר 1 וואו.

02:50 דובר 2 יש בזה, יש בזה כיף מסוים.

02:52 דובר 1 מעניין.

02:54 דובר 2 זה, זה תחושה של כאילו לא אכפת לך כלום. תחושה של... קודם כול אתה רואה רק את עצמך.

03:04 דובר 1 וזה וזה כיף.

03:06 דובר 2 ואף אחד לא מעניין.

03:07 דובר 1 אני כאילו מנסה להבין איפה, איפה זה פוגש אותי. כי אני, אני ב-במקומות האלה אני לא מרגישה שמחה, אבל אני לא מרגישה מחור-- אני כאילו לא שם ולא שם, אז אני מפספסת גם much.

03:19 דובר 2 גם אני לא. לא, בואי, אני גם לא שם.

03:21 דובר 1 לא, את יודעת להגדיר את זה.

03:23 דובר 2 אני יודעת להגדיר, אני יודעת להגיע לשם אם אני בוחרת ו-

03:27 דובר 1 אז בואי נדבר על עבודת השמחה רגע.

03:29 דובר 2 עבודת השמחה היא לראות את העצב, לראות את הרוע שקורה בעולם. ל-- יש כל כך הרבה סיבות לעצב סביבנו.

03:41 דובר 1 וכאב.

03:41 דובר 2 שאתה צריך כאילו להילחם, כאילו ל-לבחור לראות את זה טוב ולבחור ל-לשמוח למרות ש- ועל אף ש-. ו-ולתת לזה לגיטימציה כי-

03:56 דובר 1 תסבירי.

03:57 דובר 2 בוא נגיד שאם אנחנו לא היינו עכשיו בזמן מלחמה, אז הומור על מלחמה אין לו לגיטימציה, נכון? הומור על כמה אנחנו, אה, לא יודעת מה אוכלות כרבע כרגע, אז אין לזה לגיטימציה. אה, הומור על, על טילים שעפים לנו לא-- כאילו דווקא כש-כשיש המון כאב יש לגיטימציה להומור.

04:23 דובר 1 ואנשים מחפשים את זה.

04:24 דובר 2 אנשים מחפשים את זה וצריך לבחור בזה וצריך להיות בתדר הזה.

04:29 דובר 1 וואו.

04:30 דובר 2 כי אם אתה לא בתדר הזה אתה יכול גם להיפגע מזה. אתה יכול כאילו להגיד על מה הם צוחקים. אנחנו... על מה כאילו, מה יש לי, מה יש פה, מה-מה מצחיק בעולם הזה?

04:41 דובר 1 אוקיי, ואת יש לך בעצם ראייה, אמ, מהצד. לא יודעת, מחוץ לקופסה.

04:47 דובר 2 נכון.

04:47 דובר 1 איך זה עובד?

04:49 דובר 2 איך זה עובד? אני קודם כול, אמ, באמת אני רואה כאילו צעד, צעד קדימה כזה. מה-

04:55 דובר 1 את אמרת לי פעם את הקומדיה של טעויות.

04:58 דובר 2 נכון.

04:58 דובר 1 איך זה עובד? בואי בואי תני לנו. תני לנו רק קצת. אל תדאגי.

05:02 דובר 2 תראי, בסופו של דבר מה אנחנו צוחקים? מה מצחיק אותנו? פאשלות של אחרים. מישהו שנופל, מחליק. בואי. מיליוני צפיות על בן אדם שכתבו, אה, אה, נפילה בראשון לציון. כולם נכנסו לראות את הנפילה ואז רואים בן אדם מחליק עם עוגה. בואי. מיליוני צפיות על הנפילה בראשון. זאת אומרת, מצחיק אותנו פאשלות של אחרים וכולי. זה בסופו של דבר-

05:23 דובר 1 למה? כי, כי מה זה מנרמל אותנו?

05:25 דובר 2 זה גם מנרמל אותנו וזה גם, אה... בואי, זה מצחיק. לא יודעת להגיד לך. זה מצחיק. יש גם עניין לצחוק אגב. את יודעת שמישהו נופל.

05:35 דובר 1 כן. למה?

05:36 דובר 2 מהגמרא או לא יודעת איפה שכתוב, אל תתפסו אותי על הזה, שכאילו יש היה דין על אותו בן אדם או מישהי ש-- ואם צוחקים מבטלים את זה.

05:43 דובר 1 ממתיק. ממתיק את זה.

05:44 דובר 2 זה ממתיק. כן.

05:44 דובר 1 אוקיי.

05:45 דובר 2 אז יש עניין.

05:46 דובר 1 אבל גם-

05:46 דובר 2 עכשיו-

05:47 דובר 1 אבל יש גם את הסכנה בלא לצחוק על הבן אדם, אלא לצחוק על ה-- לצחוק על הסיטואציה.

05:51 דובר 2 נכון. נכון, זה, זה בהחלט.

05:53 דובר 1 זה גם גבול.

05:54 דובר 2 זה גבול וזה משהו שגם כן ילדים אגב, אם קורה להם משהו, לא יודעת מה נפלו, מחליקים. שוב אנחנו לא צוחקים מהם. אז צריך לדעת להפריד ול-- ומתי לצחוק על זה וכולי. אבל הבייסיק, הרעיון הוא האם בעוד חמש דקות, עשר דקות אחרי הסיטואציה, שנה, שנתיים, שלוש, את תצחקי מזה, אז למה לא להתחיל מעכשיו?

06:15 דובר 1 אם את יכולה לצחוק מזה, אז למה לא לצחוק עכשיו?

06:17 דובר 2 כן. זה בגדול. זה הנוסחה.

06:19 דובר 1 הנוסחה.

06:20 דובר 2 כן, בדיוק.

06:21 דובר 1 אוקיי.

06:21 דובר 2 בדיוק. רוב הדברים שקורים לנו אחר כך הם קורעים מצחוק. זאת אומרת ב-בראייה ל-

06:28 דובר 1 תני לי דוגמה בסיטואציה איך קורית לך ואיך את מצליחה לראות את ה, את ה, את הדבר הזה ואיך את עושה מזה צחוק.

06:37 דובר 2 סתם, היום שמעתי סיפור. לא משנה מי, מה, מו. טוב, האמת שלא. אז אני לא רוצה לעשות את הסיפור הזה, אבל הוא קשה לי עכשיו.

06:44 דובר 1 אה.

06:45 דובר 2 נעשה הנחה.

06:47 דובר 1 לא, בסדר.

06:48 דובר 2 לא, אבל-

06:48 דובר 1 עוד פעם את לא רוצה לצחוק על הבן אדם כנראה.

06:50 דובר 2 אוקיי. כן, כן. אני אומרת צריך לעבור עוד קצת זמן בשביל הסיפור הזה.

06:54 דובר 1 אהה.

06:54 דובר 2 זאת אומרת, כל דבר יש לו את ה-

06:55 דובר 1 אין קשר שסקרן. אוקיי, אבל הבנתי. אז, אז בואי תנסי לחשוב על משהו אחר.

07:02 דובר 2 מה הייתה השאלה עוד פעם?

07:04 דובר 1 שקורה סיטואציה ואת-- איך את-- אז יש נוסחה ואת מבינה, ואז מה את עושה שם? זאת אומרת, אני כן רוצה לקבל איזשהו, אה...

07:14 דובר 2 מה אני עושה שם? אני עושה קודם כול-

07:15 דובר 1 איזה כלי לעבודה הזאתי.

07:16 דובר 2 יפה. אז קודם כול אני עושה את העצירה, את הקאט הזה. אני לא מיד מגיבה. כמובן, אם סיטואציה שקורית מולי. אוקיי? אם דיברנו על זה שברייני גזרה את השיער, אני לא-- אולי כן. לא זוכרת אם דיברנו על זה. אז קודם כול תנשמי עמוק ות-ותחשבי כרגע. יש-- קודם כול לא חייב להגיב. אני כל הזמן אומרת את זה. אנחנו בדור שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להגיב מיידית.

07:45 דובר 1 אוקיי.

07:45 דובר 2 נכון?

07:46 דובר 1 והכול-

07:46 דובר 2 ראיתי את הווי הכחול בוואטסאפ. למה את לא עונה? כאילו סליחה, פעם זה היה ביונת דואר. אוקיי, פעם זה היה בפקס אחרי שבוע.

07:55 דובר 1 אצלי זה מרגיש מאוד גם אישה יולדת ותוך שנייה היא בתוך העניינים.

07:58 דובר 2 מה נסגר? כאילו תנו לנו לנשום.

08:02 דובר 1 כן.

08:03 דובר 2 לעכל. כאילו נגמרה הלגיטימציה.

08:05 דובר 1 עכשיו בכלל במלח-- במלחמה יכולות לדבר עם אנשים בשלוש לפנות בוקר, ארבע לפנות בוקר.

08:09 דובר 2 הכול נהיה.

08:10 דובר 1 שעה.

08:10 דובר 2 ממש ממש.

08:11 דובר 1 אוקיי. אז, אז רגע, בואי תביאי אותי לסיטואציה עם ברייני.

08:15 דובר 2 אז הסיטואציה עם ברייני, טוב, אני חושבת שסיפרתי את זה באחד הפודקאסטים, לא?

08:19 דובר 1 לא, אבל הערב היא הסתבכה.

08:20 דובר 2 הערב כן. זה הקהל עוד לא יודע רק.

08:24 דובר 1 הוא כבר יודע.

08:27 דובר 2 אז הערב היא גזרה שוב. אז קודם כול אני נושמת עמוק ואומרת לעצמי, קודם כול זה רק שיער, בואי.

08:33 דובר 1 את יודעת, להגיד לצוחמיאן[?] זה רק שיער. בואי, זה גדל.

08:36 דובר 2 כן, כל דבר זה רק שיער. זה רק ואזה, זה רק חומר. זה רק כל משהו שהוא לא קשור לפגיעה נפשית, אישית, גופנית, השחתה.

08:48 דובר 1 כדורי זכוכית.

08:49 דובר 2 יפה, כדורי זכוכית, אז יש לזה זמן תגובה. את יכולה להגיב בזמן הראוי. אגב, רק כששיפצתי לה את השיער אחרי איזה חצי שעה, ארבעים דקות. את יודעת, היא קיצצה צד אחד, אני קיצצתי את הצד השני. אז עשינו שיח. אמרתי לה, מה את חושבת על לגזור את השיער? כבר גזרת פעם ודיברנו על זה. מה? מה את מבינה מזה? אני מבינה מזה שאסור לי לגזור את השיער ואני מבינה. אוקיי, היא כבר הוציאה את כל התובנות שהיא זה. תשמעי, להגיד לך שהיא מאה אחוז הבינה את זה?

09:22 דובר 1 שהיא לא תעשה את זה שוב.

09:23 דובר 2 שהיא לא תעשה את זה שוב. אני לא יודעת, אבל זה המהות של ילדים.

09:26 דובר 1 את מצליחה גם לתת לה חוויה שיפה לה.

09:27 דובר 2 אני נופל וקם, נופל וקם.

09:29 דובר 1 שאולי הייתה לה חוויית יצירה טובה שם.

09:31 דובר 2 היא עפה על עצמה, היא עפה על עצמה, היא אוהבת את המראה, היא אוהבת זה. אגב, כל המשפחה דאגה להגיד לה כמה היא נראית נורא. אז לפני שהלכה לישון היא אמרה, לא יודעת אם אני אגיע מחר לגן, זה כבר לא יפה. היא כבר פתאום אולי.

09:46 דובר 1 זאת אומרת, השפעה סביבתית.

09:47 דובר 2 השפעה סביבתית, אבל אישית. בואי נגיד אם לא היה עכשיו את ההפרעה של כולם, שכולם חיוו את דעתם על איך שהיא נראית, היא הייתה בחוויה שהיא בסדר, שהיא בסדר.

09:57 דובר 1 כי גם את שיקפת לה שהיא בסדר.

09:58 דובר 2 אני שיקפתי לה שלא בסדר לגזור לבד. לא שיקפתי לה את התוצאה, איך שהיא נראית.

10:04 דובר 1 וואו.

10:05 דובר 2 כי זה שלה, זה שלה. אם היא אוהבת את עצמה.

10:07 דובר 1 האם הצלחת למצוא הומור?

10:08 דובר 2 אם הצלחתי. בואי תקשיבי.

10:12 דובר 1 כל הסיפור, את אומרת, זה קומדיה.

10:13 דובר 2 כל הסיפור היא גם תראה את עצמה והיא תצחק מזה בעוד כמה שנים. אין לי ספק. אין לי ספק. אני חושבת שהיא כבר, לא יודעת, תגלה שצוחקים איתה על איך שהיא נראית. אבל שוב, זה פגע בי ברמה האישית שיש לה עכשיו פוני. בואי, קרוב לקרקפת. לא.

10:38 דובר 1 מדהים.

10:39 דובר 2 זה שלה.

10:40 דובר 1 זאת משחררת.

10:41 דובר 2 ודאי.

10:42 דובר 1 וואו.

10:43 דובר 2 ואני חושבת שזה הסוד בכלל בחיים. שחררו כל מה שלא קשור אליכם, כל מה שלא פוגע בכם, כל מה שהוא. למה להעמיס? למה להעמיס תחושות קשות? החיים כל כך קשים.

10:58 דובר 1 אז באמת הרבה שחרורים ו-- אבל עדיין אני לא הצלחתי לקבל את ה-- את לא מגלה את הסוד עדיין של ה-- לא, אני רוצה את-- כי בסוף אנחנו כן מבינים שצריך לעבוד. עבדו את ה' בשמחה, זה כתוב.

11:15 דובר 2 נכון.

11:16 דובר 1 ואנחנו צריכים להיות בשמחה. ואת אומרת ששמחה זה חיסון לבריאות גם.

11:20 דובר 2 נכון.

11:20 דובר 1 אז בבקשה. אבל ה-- איך? איך עושים את זה בפועל, את הלשמוח?

11:27 דובר 2 וואי, יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות. שנייה. הנה הביא לך צחוק.

11:36 דובר 1 לא, את רואה? אני בוויב.

11:38 דובר 2 אז שינוי מיידי של האווירה. ואם זה לקום ולרקוד, למחוא כפיים, לצחוק אפילו באופן מלאכותי.

11:46 דובר 1 אפקט לימייקית.

11:47 דובר 2 יפה, אפילו באופן מלאכותי, משהו שהוא חד, שהוא אחר, הוא מביא שמחה. הוא פשוט מביא שמחה. שימי פאה מצחיקה, תלכי בבית, שימי שיר מצחיק. תה--

11:59 דובר 1 כאילו תהיי במודעות שאת רוצה כרגע לשמוח.

12:01 דובר 2 כן.

12:02 דובר 1 לא משנה מה ולא משנה מה קורה.

12:04 דובר 2 לגמרי. כאילו אני לא יודעת. תעשי הכרזות מצחיקות, כאילו כל דבר. תגידי, אימא עכשיו אומרת לילדים שלך: הולכים לישון.

12:14 דובר 1 אני פותחת, פותחת את המיקרופון עם הקול הזה.

12:16 דובר 2 יפה, כאילו קצת שינוי, קצת רענון, קצת משהו שהוא אחרת ממה שאת.

12:23 דובר 1 וואו.

12:23 דובר 2 זה, זה, זה עושה, זה עושה.

12:25 דובר 1 אוקיי, ננסה את זה בבית.

12:26 דובר 2 כן.

12:27 דובר 1 תנסו את זה גם.

12:29 דובר 2 עכשיו זה היה אפקט, אבל אני יכולה לעשות את זה אמיתי, כן. ילדות, עכשיו אנחנו הולכות לישון, בסדר? את רואה את הקטנות שלי, ככה הן זה.

12:37 דובר 1 אוקיי, אבל זה כן, אני יכולה להגיד, זה את. אפילו ליבי, הבת שלי, מגיעה, רואה אותך ואומרת לך תצחיקי אותי, כי היא כבר הבינה את ה- את הקונספט.

12:44 דובר 2 בכל אימא יש.

12:46 דובר 1 כן.

12:46 דובר 2 בכל אימא. אפשר אפילו לבקש מהילדים. ילדים נולדים שחקנים. את יודעת את זה. ילדים נולדים שחקנים, נולדים הומוריסטים, נולדים. אנחנו מכבים להם את זה.

12:56 דובר 1 ומה עושים עם אנשים שאין להם הומור?

12:59 דובר 2 אני לא מאמינה במשפט הזה. פשוט לא מאמינה.

13:01 דובר 1 את לא פוגשת בן אדם שאת מנסה להצחיק והוא לא צוחק?

13:05 דובר 2 אממ, זה נשי-- קודם כול יש. הם קיימים. אני לא אגיד לך שהם לא, אבל זה לא בגלל שאין בהם הומור, זה בגלל שהם חוו חוויות קשות מדי כל החיים.

13:16 דובר 1 כן.

13:16 דובר 2 שהם כבר שמו על עצמם כל כך הרבה הגנות.

13:18 דובר 1 וואו.

13:19 דובר 2 פחד שאם הם ישחררו ואם הם יצחקו זה.

13:24 דובר 1 לא, אבל את לא פוגשת ילדים שאפילו לא עברו, וכאילו את מנסה לדבר איתם והם לא מבינים את ה-- לא מבינים, לא מוצאים את המצחיק, לא מבינים, כאילו זה לא.

13:37 דובר 2 ילדים? לא.

13:39 דובר 1 נוער.

13:41 דובר 2 נוער. אולי נוער כן, יכול להיות.

13:44 דובר 1 אולי זו תקופה כזאתי שאף אחד לא יצחיק אותי.

13:46 דובר 2 כן, כן, כן, כן, לא, בנוער. את רוצה לדבר על זה? זה.

13:51 דובר 1 כן, כן.

13:52 דובר 2 וואו.

13:53 דובר 1 לא, בכלל אני חושבת אנחנו צריכים לדבר על מתבגרים.

13:55 דובר 2 יאללה, בואי נדבר על מתבגרים. שנייה, צריך פה.

13:58 דובר 1 מה את רוצה?

13:59 דובר 2 רגע.

14:01 דובר 1 יאללה, תעשי הכרזה, הכרזה.

14:03 דובר 2 טוב, מתבגרים יקרים, אנחנו מקדישים לכם כרגע את הפודקאסט הזה למען רווחתכם הנפשית והאישית. כן, מתבגרים זה עולם. וואו, רגע, זה הסאונד, נכון? זה הסאונד, סבבה. אממ, אני לא יודעת למה שמו להם תווית של כאילו הם מתבגרים.

14:31 דובר 1 מה זה מתבגרים?

14:32 דובר 2 ולצד סלאש מתפגרים.

14:35 דובר 1 מה זה מתבגרים?

14:35 דובר 2 ככה זה נשמע.

14:36 דובר 1 איזה גיל לדעתך זה מתבגרים?

14:37 דובר 2 לדעתי מתבגרים מגיל שנה וחצי. זאת אומרת, זה ה...

14:42 דובר 1 כן, עכשיו את, יש לך ילדים קטנים, יש לך ילדים...

14:45 דובר 2 יש לי את כל הגילאים, ממש מגיל...

14:48 דובר 1 גם בכל ההגדרות. את כאילו גם אמא לקטנים, למתבגרים, לנשואה.

14:52 דובר 2 נכון.

14:53 דובר 1 את בת ואת נכדה ואת אחות ואת דודה. כאילו יש לך את כל הטייטלים.

14:57 דובר 2 נכון.

14:59 דובר 1 את לא רואה, את בטוח רואה הבדל בין הקטנות למתבגרים.

15:03 דובר 2 בוא נגיד שההבדל היחיד הוא באמת השינויים ההורמונליים שקצת מחרפנים אותם. יכולים להתעצבן, אממ, בקלות וכל דבר מקפיץ אותם. הפיוז מאוד מאוד קצר.

15:13 דובר 1 בסדר, אבל גם הדאגה לא דאגה. אבל כאילו האחריות, מה שאת נותנת לקטנות למה שאת נותנת לגדולים, זה גם שונה.

15:20 דובר 2 נכון.

15:21 דובר 1 והפידבקים גם שאת מקבלת מגדולים וקטנים זה שונה. זאת אומרת, זה, זה לא אותו דבר.

15:27 דובר 2 זה קצת יותר אינטימי.

15:27 דובר 1 למרות שבאמת הילדים שלנו הקטנים היום, שהם, הם גם גדלים ומתבגרים.

15:33 דובר 2 נכון.

15:33 דובר 1 זאת אומרת, גם לך יש וגם לי יש את זה ואנחנו מכירות את זה מאוד.

15:36 דובר 2 כן, זה אחרת לגמרי.

15:37 דובר 1 זה, זה גידול אחר, זה...

15:40 דובר 2 שיר הלל.

15:41 דובר 1 שיר הלל.

15:42 דובר 2 השבוע התחילה לעשות... את רצינית? הילדה בת שנתיים וחצי. אוקיי?

15:49 דובר 1 היא לא אומרת לך, "את חיה בסרט".

15:51 דובר 2 כן. אז אני אומרת לך, היא כבר בשלב של התבגרות. תראי, אני חושבת שה...

15:55 דובר 1 לא, הם לא הדוגמה. אבל, אבל את, קחי את הגדולים שלך, שהם היו קטנים ושהם גדלו. זאת אומרת, ואת ההורות שלך ב-ב-במקום הזה.

16:05 דובר 2 וואו.

16:07 דובר 1 ההומור עוזר לך או שיכול להיות שהם אפילו כועסים על ההומור שלך?

16:11 דובר 2 לא, לא, לא, לא. תראי, אני רוצה להגיד שגם עשיתי שם עבודה. אה, אולי דיברתי על זה? רגע, אני כבר לא יודעת. אני איבדתי את זה, מה שדיברתי ומה לא דיברתי. אין לי מושג. שעם הגדולה שלי, אממ...

16:25 דובר 1 דיברת על זה ב-- טסתי לכנס.

16:28 דובר 2 אה, אוקיי. ש-- אז היה לי באמת איזשהו קטע, אה, לא חושבת שדיברתי על הנקודה הזאת, שהיא אמרה לי יום אחד, "אימא, את יודעת, היה לי מאוד קשה עם זה שבאתי אלייך עם, עם מקרים לכאורה קשים שהיו לי והקללת את זה עם ההומור".

16:48 דובר 1 מממ.

16:48 דובר 2 וזה נתן לי בוקס בבטן. ו-ואז כאילו הבנתי משהו מאוד מאוד חשוב.

16:53 דובר 1 לקחת מזה?

16:53 דובר 2 כן.

16:54 דובר 1 אוקיי, שזה, שזה גדולה.

16:55 דובר 2 ודאי.

16:56 דובר 1 שזו גדולה.

16:57 דובר 2 והתנצלתי וממש.

16:59 דובר 1 איזה כיף שהיא באה ואמרה לך.

17:01 דובר 2 כן. וזה היה שיעור מאוד מאוד חשוב בשבילי. מאוד.

17:03 דובר 1 ומה עשית?

17:05 דובר 2 תראי, אני לא יכול-- לא יכולה לשנות את מה שזה בא לי טבעי להקליל, אבל מה כן קיבלתי על זה? זאת אומרת, מה כן לקחתי, שזה קודם כול להיות-- להישאר כמה שהילד זקוק בתחושה הקשה.

17:19 דובר 1 ואת מסוגלת לעשות את זה?

17:21 דובר 2 כן.

17:22 דובר 1 לדוגמה?

17:22 דובר 2 זאת אומרת, נגיד תבוא אליי ה...

17:26 דובר 1 אחת הבנות.

17:26 דובר 2 מתבגרת ותגיד לי, "תקשיבי, המורה עשתה לי כך וכך ואמרה לי כך וכך ונורא נפגעתי ונורא בכיתי", ו-ואני אהיה איתה בזה. זאת אומרת, כמה שהיא צריכה.

17:37 דובר 1 אז אם את תהיי איתה זה אומר שאת כבר לא מקלילה.

17:39 דובר 2 שנייה, שני-- לא, לא, לא. קודם כול לתחושה ה-- ואז תגיד-- ואני יכולה לבט-- ל-להגיד לה, פה אני, אני אשאל אותה, אפשר לעשות לך איזשהו חיקוי של המורה?

17:53 דובר 1 אה.

17:54 דובר 2 אז תגיד, "לא, לא בא לי". אוקיי, אז לא. אם בא לך שאני אעשה לך חיקוי של הבנות מסביב, איך הן ראו את זה?

18:00 דובר 1 מה, את ממש, אה, ס-- סצנה טיפולית.

18:03 דובר 2 כאילו, כן, כאילו ואז טוב, אם בסדר, כזה אוקיי. אז אני יכולה לעשות משהו מצחיק על המורה, כן? להגיד, "כשאני הייתי בגילך לא בכיתי על דבר כזה", או ל-- אעשה איזשהו חיקוי נניח, וזהו.

18:17 דובר 1 אה.

18:17 דובר 2 וכאילו, אבל אני-

18:19 דובר 1 אז את כבר במודעות ואז את לא מקלילה, את רק עושה-

18:22 דובר 2 לא מיד, לא מיד, לא מיד. וזה משהו שקיבלתי על עצמי, כי היה לי נורא טבעי כשמספרים לי משהו קשה ל-להגיד-- להקליל את זה.

18:34 דובר 1 כי בסוף זה מגננה שלך.

18:35 דובר 2 כן, כן. ולקחתי זמן להבין את זה.

18:38 דובר 1 כי בסוף גם את לא מתמודדת עם כאב.

18:40 דובר 2 נכון.

18:40 דובר 1 כאילו את בורחת מהכאב.

18:41 דובר 2 נכון, נכון. קיבלתי את זה.

18:43 דובר 1 וואו.

18:44 דובר 2 נכון. והיום אני ככה כן אהיה בכאב הזה, אפילו גם לקטנות. למשל אם קורה משהו אז גם, וואי, נכון, זה נורא כואב, אני מבינה אותך. וואו. את רוצה לבכות? את רוצה זה-- גם אני. כאילו בואי נ-- עד שזה כבר-- מתחילה כבר-- את רואה שזה כבר מתמוסס להם.

19:01 דובר 1 מהמם.

19:02 דובר 2 טוב, אם די, זהו, זה. עכשיו אפשר לצחוק.

19:05 דובר 1 וואו.

19:06 דובר 2 זה כמו, זה מרגיש לי, כשאני חיפשתי כאילו עוגן כדי לדעת מתי אני יכולה ל-להקליל את זה, אז נורא טבעי לי בחיבוק: כשמחבקים ילדים אז יש איזשהו מחקר שאומר שעד מתי מחבקים אותם? עד כאילו שאת מרגישה שהילד רוצה לעזוב.

19:23 דובר 1 אוקיי.

19:24 דובר 2 זה כאילו ה...

19:25 דובר 1 אהמ.

19:26 דובר 2 כל עוד הוא לא עוזב, תישארי.

19:28 דובר 1 אוקיי.

19:29 דובר 2 אז אותו דבר על זה.

19:31 דובר 1 גם בלהיות בכאב.

19:31 דובר 2 כן, כן.

19:32 דובר 1 יפה. יפה מאוד. אבל ועם, עם המתבגרים וה-- את, את מרגישה שההומור שלהם, אה-

19:42 דובר 2 שונה? אחר?

19:43 דובר 1 תקין או ש--

19:43 דובר 2 תקין?

19:44 דובר 1 או שבהור-- עם ההורמונים, עם ההומור?

19:46 דובר 2 תראי, שום דבר לא תקין בשלב הנעורים, אבל הם כאילו, אמ, אנשים חכמים.

19:54 דובר 1 מה קורה להם? מה קורה להם?

19:54 דובר 2 אני אגיד לך מה. הם אנשים חכמים, משכילים, אה, הכול, אבל כאילו נורא איטיים. כאילו נהיים יצורים מאוד, מאוד איטיים. עד שלוקח להם להבין דברים, עד שלוקח להם, אה-- כאילו לאכול הם יאכלו מהר, ללכת, כאילו, זאת אומרת-

20:13 דובר 1 לרטון.

20:14 דובר 2 לרטון הם ירטנו מיד. אבל להבין תהליכים, להבין מה מבקשים מהם, להבין, זה לוקח להם נורא לאט.

20:24 דובר 1 אוקיי.

20:24 דובר 2 אבל אנחנו צריכים לקחת הרבה אוויר והרבה סבלנות.

20:29 דובר 1 שמה?

20:29 דובר 2 לא להתעצבן, לא להגיד "אני אמרתי מאה פעם". אל תגיעי למאה פעם. תעבירי את הפעם האחת בצורה איטית.

20:36 דובר 1 חמש דקות.

20:37 דובר 2 בחמש דקות, מובנת.

20:40 דובר 1 זאת אומרת, את לוקחת אחריות שאם הוא לא הבין, אני לא הסברתי את זה טוב.

20:43 דובר 2 כן, כן. ואני יכולה גם לבוא אליו: כנראה שלא הסברתי את עצמי טוב. לא אגיד לו, "אתה כרגע לא, לא מחובר לעצמך ולמה שאני רוצה להגיד באמת". זאת אומרת, אני לא, לא הסברתי את זה טוב.

20:57 דובר 1 ושם את עושה הומור?

20:59 דובר 2 כן, כן, כן. תשמעי, שוב, תלוי מצב ותלוי עצבים ותלוי טיימינג. אני לא חושבת שילדים יגידו לך שיש לי הומור דקה לפני שבת והם לא עשו את המטלות שהם צריכים לעשות. אני ממש, אני סוגרת חלונות ומעלה ווליום. אוקיי, זה לא יהיה לי שם הומור באותה דקה. אז-

21:21 דובר 1 ואחרי, אחרי שהעלית ווליום, מה המפגש שלך עם עצמך?

21:26 דובר 2 קודם כול איתם. הם יעשו עליי את ההומור.

21:29 דובר 1 אה.

21:32 דובר 2 והמפגש שלי עם עצמי.

21:33 דובר 1 אז ההומור קיים, את אומרת.

21:34 דובר 2 אני אנושית וגם מותר לי לצאת מהכלים.

21:38 דובר 1 אוקיי.

21:39 דובר 2 אוקיי, אני אנושית, מותר לי להתעצבן, אבל עד שאני אגיע לשם צריך לקחת... כאילו, זה צריך לקרות משהו גדול ומאוד.

21:48 דובר 1 כל כ-, כל כמה זמן קורה כזה דבר?

21:51 דובר 2 כל כמה זמן קורה כזה דבר? הנה דובי יענה. מתי אני מגיעה לשיא של העצבים?

21:57 דובר 3 מתי? שיא של... בואי נתחיל בשישי.

22:02 דובר 1 כל שישי.

22:02 דובר 2 כן, אבל כל שישי.

22:04 דובר 3 לא, אין שישי שעובר בלי צעקה. בוא.

22:06 דובר 2 איזושהי צעקה.

22:07 דובר 3 כן, זה חייב לבוא, אם לא אין שישי.

22:09 דובר 1 אז זה מסורת, איטס טרדישן.

22:11 דובר 3 כן, אם לא אין שישי.

22:13 דובר 2 לא, האמת ש-

22:14 דובר 3 למה מסודר פה? למה מסודר פה? אני אומר לך.

22:15 דובר 2 די. אל תגזים. למה מסודר פה? אני לא צריכה להגיד למה מסודר פה.

22:19 דובר 3 אם משהו מסודר, זה פנלים.

22:20 דובר 2 די נו, זה הם צוחקים עליי כבר, באמת צוחקים עליי. אמא, עוד לא צעקת השישי הזה, אז כאילו אני כבר... כן, כן, כן. אז אין על מה לצעוק, אז אני ממציא משהו. טוב, לא משנה. מהממים אתם! לא יודעת. אוקיי.

22:31 דובר 1 וכאן סוגרת חלונות.

22:32 דובר 2 וסוגרת חלונות. שוב, אני חושבת שזה נורא אנושי. צריך גם, זה בריא מדי פעם לתת איזו צעקה.

22:40 דובר 1 בשבילך או בשביל הילדים?

22:41 דובר 2 בשבילי.

22:43 דובר 1 אה, את צריכה את האוורור הנפשי שלך.

22:44 דובר 2 כן, אני חושבת שזה צריך.

22:46 דובר 1 פעם ב... הולכת למחלבי פעם וצועקת.

22:49 דובר 2 כן, צריך איזושהי נוכחות של אמא. אני, אני פה. לא תמיד זה קורה לי, כי צריך אנרגיות לצעקה. לא תמיד יש לי את זה.

22:57 דובר 1 זה יותר מעניין כי את לא בן אדם שעושה את זה. איך, איך את מוציאה? אבל אני אוהבת, את לא שופטת את עצמך.

23:03 דובר 2 נכון.

23:03 דובר 1 כאילו אחר כך.

23:04 דובר 2 לא, ממש לא.

23:05 דובר 1 כי אם אני-

23:06 דובר 2 זה כיף לצעוק.

23:07 דובר 1 כן?

23:08 דובר 2 כאילו איזושהי... זה משחרר.

23:10 דובר 1 משחרר, אבל כאילו אצלי יש את הרגשות אשם, ומה, ולא הייתי צריכה וכן הייתי.

23:15 דובר 2 לא, בואי גם נשמע על מה אני צועקת.

23:17 דובר 1 לא, לא יודעת.

23:18 דובר 2 כאילו.

23:19 דובר 1 בואי נדבר רגע על סליחה.

23:20 דובר 2 להתנצל?

23:21 דובר 1 סליחה לילדים.

23:21 דובר 2 וואי, אני מאוד קלה עם זה. אין לי בעיה עם זה.

23:24 דובר 1 אה?

23:25 דובר 2 אני בעד וממש בכיף.

23:29 דובר 1 מה, תני דוגמה.

23:32 דובר 2 לא יודעת. אם למשל צעקתי על הילד, זה לא נכון. אז-

23:38 דובר 1 אני הייתי צריכה לשחרר, אבל בסוף זה השתחרר על מישהו לא...

23:41 דובר 2 יפה. אז סליחה מותק, סליחה, מצטערת. ממש כאילו, כן, ברור.

23:47 דובר 1 כאילו זה לא משפיל אותך או...

23:49 דובר 2 לא, לא, בכלל לא. בכלל לא. בכלל לא.

23:53 דובר 1 מה זה דוגמה? דוגמה חיה לילדים מתבגרים.

23:57 דובר 2 זה להראות להם שאנחנו-

23:57 דובר 1 אני חושבת שבאמת דוגמה חיה זה בכל גיל. אבל אני כן רגע מתמקדת על מתבגרים.

24:03 דובר 2 זה להראות להם שאנחנו אנושיים וגם אנחנו עושים טעויות. אנחנו מתנצלים ועושים טייק שני ומנסים שוב. אני כל הזמן אומרת לילדים, תקשיבו, אני לא נולדתי להיות אמא, אבל נבחרתי.

24:18 דובר 1 אבל נועדתי.

24:19 דובר 2 נועדתי, נבחרתי, ואני מנסה לשאת ולעשות את התפקיד כמו שצריך. אם יש דברים שצריך ל-ל-לתת לי פנס לדרך, אתם מוזמנים לתת את זה ב-בצורה מכובדת ולהביע את דעתכם. לא כשפיטה ולא כביקורת ולא כ-

24:34 דובר 1 ומה את עושה בחוצפה?

24:37 דובר 2 אה, חוצפה זה, אני חושבת שזה... אני, אני לא חושבת שילדים רוצים להתחצף. אני, אני לא מאמינה-

24:45 דובר 1 את לא רואה ילדים כחוצפנים.

24:47 דובר 2 יפה. אנחנו שמים להם תווית ומדרדרים את המצב.

24:51 דובר 1 אוקיי.

24:51 דובר 2 מה שאמרת כרגע נרשם-

24:52 דובר 1 בכלל את נגד תוויות.

24:54 דובר 2 נכון.

24:55 דובר 1 אוקיי.

24:55 דובר 2 כי אנחנו יצורים שמשתנים כל הזמן. עכשיו יגידו לי, אמא, את, אה, לא יודעת מה, שיא הבריאות. לא, אני כרגע בשלב של לא. אז, אז מה? אז אני לא יכולה לשים לעצמי תווית שאני... כאילו, כי אנחנו כל הזמן-

25:06 דובר 1 יש לי שאיפות, יש לי, אה-

25:08 דובר 2 בדיוק.

25:08 דובר 1 מטרות.

25:08 דובר 2 יש לי מטרות, שאיפות, רצ-רצונות, וגם לילדים. הם רוצים להביע את עצמם ולא תמיד הם מוצאים את המילים הנכונות, ואנחנו פה כדי לעזור להם להוציא את מה שהם רצו להגיד.

25:19 דובר 1 אז תני דוגמה לסיטואציה.

25:21 דובר 2 אז דוגמה לסיטואציה, שאם ילד אומר משהו שהוא נשמע לכולם כחוצפה, אוקיי? אז תמיד יהיה מי שיגיד לו, אה, "חצוף, בוא". תמיד יהיה מי שיגיד לו את זה.

25:32 דובר 1 אה, יש סגנים, את אומרת.

25:34 דובר 2 כל הזמן. תשמעי, כשאת גדלה בסביבה של חבורה, אז... אמ, ואני אגיד, אמ, "התבלבלת? בוא ת-- מה התכוונת להגיד?"

25:45 דובר 1 וואו. אבל זה מגיע מהמקום שאת, את לא חושבת שהוא התכוון להתחצף.

25:50 דובר 2 נכון. כי הם באמת-

25:52 דובר 1 אף פעם הם לא מתכוונים?

25:53 דובר 2 הם רוצים להגיד, אה, אם הם מתכוונים לזה, אז יש פה משהו עמוק יותר שצריך טיפול. זאת אומרת, יש פה דרישה ל-לעצור ולעשות רגע איזשהו בדק בית, לעשות איזושהי שיחה. אה, יש פה משהו כואב שזה יושב על משהו אחר.

26:10 דובר 1 וואו.

26:10 דובר 2 זה לא יושב על החוצפה הספציפית הזאת.

26:12 דובר 1 וואו.

26:13 דובר 2 החוצ-- אז החוצפה היא איזשהו, אה, תמרור שמשהו קורה כאן. מ-מ-יש פה כאב עמוק יותר. זה לא, זה לא המילה הזאת.

26:23 דובר 1 מהמם. לא, זו שיחה מאוד יפה. ו-וזה גיל שהם פחות אוהבים לדבר. איך את, אה, מה את עושה?

26:31 דובר 2 לא יודעת אם הם פחות אוהבים לדבר. אני לא בטוחה. אצלי הם חופרים עד... זאת אומרת, הם, אה... נוצר איזשהו רושם, פחות אוהבים לדבר כי הם לא מצאו אוזן קשבת. אבל זה לא גיל שפחות אוהב לדבר. יש להם המון על מה לדבר. הם חכמים מאוד, יש להם תובנות פתאום על החיים.

26:49 דובר 1 יש סבלנות לשמוע את כל השיחות?

26:51 דובר 2 אה, לא אגיד לך שתמיד, כי מתי הם מגיעים אליי? בדיוק כשאני רוצה את הזמן לעצמי, כשאני נכנסת למיטה ואומרת לעצמי, אוקיי, עכשיו אני אראה קצת מה חדש בעולם, ואז אמא, ואם-- ומגיעים אליי לשיחות נפש. אני לא אגיד לך שזה תמיד, אה, הטיימינג המושלם, או שאני בדיוק רוצה לדבר עם בעלי ואז הם כולם מתקרצצים. אה, אבל, אה, אני כן, כן שמה לזה-

27:14 דובר 1 לי יש, לי, אני עושה, אה, שיחות כיף, כאילו מגיל מאוד, מאוד קטן, וזה נעוץ, וזה המתנה הכי, הכי גדולה שיכולתי לתת לעצמי.

27:23 דובר 2 מדהים.

27:24 דובר 1 כי יש לי, זה-- קודם כול הם באמת ל-למדו לדבר, והדברים שאני היום שומעת זה-

27:32 דובר 2 אז תגידי לי שהמתבגרים לא אוהבים לדבר.

27:34 דובר 1 אבל זה לא-- זה, זה כאילו יש לזה את, את הזמן של זה, ואז שמה הם פתוחים יותר.

27:40 דובר 2 זה הכי טוב שיש. אני תמיד ממליצה, באמת.

27:42 דובר 1 אבל זה לא שאני באמת יכולה-- הם יבואו וישפכו. כאילו, אה, הבת יותר, הבנים פחות. כאילו זה-

27:50 דובר 2 אז אצלי הם-

27:50 דובר 1 עבדתי בשריר הזה של, של תמלול ושל שיח.

27:55 דובר 2 אז יפה, אז גם אני מ-מגיל קטן. אה, כשהם היו קטנים יותר הייתי נותנת לכל אחד את ה-- בין עשר דקות לחצי שעה איתי בחדר לבד.

28:05 דובר 1 כל יום?

28:05 דובר 2 והיה כל יום.

28:06 דובר 1 וואי, וואי, וואי.

28:06 דובר 2 זה היה מתיש ברמות.

28:08 דובר 1 מה זה קשה.

28:08 דובר 2 אבל זו הייתה תקופה חשובה. זה הרגשתי שזו תקופה מאוד חשובה והם ר-רצו את זה וחיכו לזה וזה היה. לאט לאט הרגשתי שאין להם צורך בזה כי הם מוצאים אותי גם במהלך היום. לא חיכו לזמן הזה. והם פשוט היום הם כן. הם מוצאים את הזמן הזה. הם מוצאים.

28:30 דובר 1 לא, אבל הם כן יודעים שזה חשוב לך.

28:32 דובר 2 חשוב לי וגם חשוב להם, כי אני מאוד אוהבת לשמוע אותם. בסופו של דבר הם יצורים כיפיים.

28:39 דובר 1 מהמם.

28:40 דובר 2 כאילו יש כל כך הרבה מה ללמוד מהם.

28:42 דובר 1 לגמרי.

28:42 דובר 2 וואו אמאל'ה. יש לי אחד שמתעניין ב-באולפן אז הוא מספר לי על ה-על כל הפיצ'רים שאפשר היום להקליט ב-AI. זה מטורף! הוא אומר לי, אמא, תקשיבי, את לא צריכה להיות היום זמרת, את רק אומרת לי שלום, מה נשמע? אני עושה לך שיר. חבל לך על הזמן. אני אומרת, תספר לי על זה, והוא מראה לי וזה. וזה מעניין. ועוד ילד אחד, תקשיבי אמא, אני...

29:02 דובר 1 את נכנסת לעולמות התוכן והשלם שלהם.

29:05 דובר 2 וואו וואו וואו וואו וואו וואו, זה מטורף. תראי, אני לא אגיד לך שאני נהנית מכל עולמות התוכן שלהם. וואו אמאל'ה, יש לי ילד שעכשיו חופר לי על נושא המסחר וההון ואני רחוקה מזה שנות אור.

29:21 דובר 1 מה את עושה?

29:21 דובר 2 את שומעת לגבי המדע? תעשי אם עכשיו אתה, בואי תראי, אני עשיתי דמו, עשיתי דמו, עשיתי דמו. אם עכשיו אני אגיד לך את זה.

29:26 דובר 1 יו יו יו.

29:28 דובר 2 אני מקשיבה בקשב רב. וואו וואו, איזה יופי. ואז רגע, אז מה? אני שואלת שאלות שמעניינות אותו. זאת אומרת שהוא ממשיך לענות לעצמו.

29:38 דובר 1 את לגמרי שם בשבילו.

29:40 דובר 2 כן, כן, כן.

29:41 דובר 1 שזה מעניין אותך.

29:42 דובר 2 תשמעי, אנחנו לא יכולים להתעניין. אחת מספרת לי על החברה שלה שהתחילה לעשות קוקו נמוך, וכמה זה, בואי, זה מעניין אותי עכשיו. היא אומרת, תקשיבי, כל השנים שלך עם קוקו פה ועכשיו את לא מבינה. אני אמרתי לה, וואו, איזה יופי, למה היא הקשיבה לי? בסדר, בסדר, אבל זה זה. זה היופי.

30:00 דובר 1 אנחנו צריכים לעורר את ה-את ה-להראות לילדים שזה מעניין אותנו. לא, לא חייב שיעניין אותנו.

30:06 דובר 2 אני לא משקרת להם.

30:07 דובר 1 לא, את אומרת, לא חייב שיעניין אותנו. מעניין אותי שאת רוצה לספר לי.

30:11 דובר 2 בדיוק.

30:12 דובר 1 זאת אומרת, מעניין אותי השיח איתך.

30:13 דובר 2 ויפה. וגם אני שמחה על זה שהם משתפים אותי, וגם אני גורמת להם לשאול שאלות לגבי... זאת אומרת, לפתח להם את העניין. זאת אומרת.

30:29 דובר 1 בסדר, צריך ילד מתעניין במשהו ואת כבר קונה לו אולפן. ואז את קונה לו את כל הציוד.

30:34 דובר 2 נכון.

30:34 דובר 1 אצלכם זה מאוד מהר קורה.

30:37 דובר 2 כן כן.

30:38 דובר 1 שזה מדהים.

30:39 דובר 2 זה, זה קצת באג. טיפה. טיפה.

30:42 דובר 1 כי הם לא עובדים נראה לי.

30:44 דובר 2 ילד שרצה ללמוד תופים אז כבר קיבל מערכת.

30:49 דובר 1 כן כן כן.

30:49 דובר 2 ואז אמרתי לעצמי, מה אני אעשה עם זה? למה קניתי לו את זה? ואת לא יודעת מה זה עשה לנו בבית. כאילו באיזה קטע קנינו את המערכת. באיזה קטע לפעמים אנחנו לא...

30:57 דובר 1 לא לא.

30:58 דובר 2 לא. בסדר, כל אחד צריך ללמוד ה...

31:00 דובר 1 באג חיובי. אבל זה באג חיובי.

31:02 דובר 2 שוב אני אומרת, אז מה יכול להיות? כאילו אז יהיה לו אולפן, יעשה את זה, לא יעשה את זה. כמה יעשה את זה?

31:08 דובר 1 לא אבל.

31:09 דובר 2 זה לא איזה...

31:10 דובר 1 אולי יש מקום שהוא צריך גם קצת להתאמץ.

31:13 דובר 2 ודאי.

31:13 דובר 1 ללמוד.

31:14 דובר 2 ודאי.

31:14 דובר 1 ולהשקיע.

31:15 דובר 2 ודאי. כן. אז אני עוקבת. מדי פעם אני ככה באה להתעניין, מה, מה למדת עכשיו? אבל בואי, אני מעדיפה לשלם כל הון. באמת.

31:25 דובר 1 אני זוכרת. חני שלך למדה.

31:27 דובר 2 הכול. בואי, יו ניים איט, יו ניים איט. מה היא למדה? היא למדה פאנות. היא למדה קונדיטוריה. שפית. היא למדה סיראה, היא למדה...

31:36 דובר 1 למטבח כאילו.

31:37 דובר 2 כן.

31:37 דובר 1 דפנה.

31:38 דובר 2 נכון.

31:39 דובר 1 פשוט החליטה בסוף שהיא לא משהו כזה.

31:41 דובר 2 נכון, אבל את אומרת לעצמך על מה להשקיע אם לא כאילו על, על זה?

31:46 דובר 1 מדהים.

31:47 דובר 2 בסדר, מקסימום בסוף היא בנקאית. אבל מה זה משנה?

31:52 דובר 1 בסדר, מישהו צריך לחשב את הכסף שההורים מוציאים. לא, ברור שהשם שתגידי לנו.

32:00 דובר 2 הפודקאסט הזה.

32:01 דובר 1 גם נו. הילד רוצה. לא, ברוך השם ובעזרת השם שיהיה לנו לתת לילדים כל הזמן. אבל איפה המקום של ילדים, של אחריות ושל פיננסי וכל הדברים האלה?

32:15 דובר 2 וואו, זאת שאלה. זאת שאלה. אמ, קודם כול הילדים שלנו, יש להם מוסר עבודה מאוד גבוה. הם עובדים מגיל צעיר ממש.

32:26 דובר 1 מאיפה המוסר הזה?

32:28 דובר 2 קודם כול, תמיד יש להם בין הזמנים בישיבות, הם פשוט עובדים. הם לוקחים עבודות. אם זה, לא יודעת, קיץ שעבר הם היו ב"אושר עד" ועבדו, או לא יודעת, עבודות נגרייה, כאילו ממש.

32:41 דובר 1 זה לא כסף קל.

32:42 דובר 2 לא, ממש עבודת כפיים ממש.

32:45 דובר 1 שמאיפה זה בא להם?

32:47 דובר 2 קודם כול יש להם הורים מאוד עם דוגמה של עבודה סיזיפית. אנחנו עובדים קשה וגם אבא שלהם עבד עד לא מזמן ב-ב-בהרבה עבודות. לא, לא בוחלים בשום דבר.

33:04 דובר 1 זאת אומרת, יש להם יעדים שהם רוצים כסף, אז הם ישיגו בעצמם?

33:08 דובר 2 כן, ודאי. רוצים טיסה, רוצים מחשב, רוצים-

33:12 דובר 1 זה לא הכול יבואו להורים ויגידו, אנחנו צריכים.

33:13 דובר 2 לא, מה פתאום. אנחנו מממנים משהו שהוא, אה, מה שאני רואה אותו כמקצוע לעתיד או איזשהו-

33:22 דובר 1 שיכול לקדם אותם.

33:23 דובר 2 בדיוק. זה משהו שאני אעזור, אני אממן. לימודים אני אממן, כאלה דברים. אבל כל הדברים מהצד שאתם רוצים לעצמכם, תעבדו, תשלמו.

33:34 דובר 1 על זה יש להם אחריות.

33:36 דובר 2 ודאי.

33:36 דובר 1 יש מוסר עבודה.

33:37 דובר 2 כן, כן, כן, כן. זה מאוד חשוב. זה מאוד חשוב ש-- הם לא, זאת אומרת הם אולי נראים כמפונקים, אבל ממש לא.

33:46 דובר 1 לא, לא באתי ואמרתי נראים. אני סתם, אני סקרנית ואני שואלת. אה, שיחה מאוד מהנה איתך.

33:52 דובר 2 הם יודעים, הם...

33:53 דובר 1 ועוד שאלה, כמה את מתמללת לילדים שלך את ה-- מה שאת משקיעה בשבילם? כמה-- כדי שלא ייקחו את הכול כמובן מאליו.

34:05 דובר 2 וואו. אני חושבת שהם עושים את זה יפה. הם מתמללים את זה.

34:10 דובר 1 מה, לבד?

34:12 דובר 2 כן.

34:12 דובר 1 יודעים לעשות הכרת הטוב ותודה והכול?

34:15 דובר 2 יש, יש להם.

34:16 דובר 1 את לא צריכה להיות שם קצת לתמלל?

34:20 דובר 2 בעבר היה. היו כמה שיחות כאלה. זה הגיע בעקבות למשל תלונות, אנחנו פה צריכים לשמור על הקטנות ואתם יוצאים וכזה. אז הייתי צריכה להעמיד רגע במקום ולתת איזושהי שיחה כזאת של תראו מה אני עושה כאן, אבל היום זה כבר, כבר שנים שאין לי צורך. הם רואים. הם רואים את ה-

34:44 דובר 1 אז זה לא רק רואים, זה כנראה את עושה שמה משהו. אני חושבת שילדים כן צריכים את התמלול.

34:50 דובר 2 הם מקבלים את ההערכה. קודם כול הם מקבלים הערכה על מה שהם עושים בבית. הטיול השנתי שאנחנו יוצאים כל שנה, הם יודעים שזו הערכה על כל מה שהם עושים בבית כשאנחנו לא נמצאים בבית, והם עושים המון. המון.

35:07 דובר 1 אז את נמצאת במקום שהם עושים המון.

35:10 דובר 2 כן, גם.

35:12 דובר 1 אבל איפה, איפה ה-- לא יודעת, אצלי יש לפעמים, אני יכולה להגיד, אני זוכרת שהם היו יותר קטנים, היה לי מאוד במודעות לתמלל. אז הייתי יכולה להגיד: חשבתי עליך בחנות, קניתי. כאילו אני מאוד מאוד מתמללת. לא לוקחת-- כאילו מתמללת את מה ש-- את החשיבה ואת האהבה הזאת, ואז בעצם הילד מקבל ומבין: זה לא מובן מאליו. ואז כשילד רואה-

35:38 דובר 2 מה שהוא מקבל?

35:39 דובר 1 כן, מה שהוא מקבל מאיתנו זה לא מובן מאליו, ואז שמה יש הכרת הטוב.

35:43 דובר 2 וואו. הילדים שלנו חיים בתחושה שאנחנו כאילו מפנקים אותם ונותנים להם בטירוף. הם חיים-

35:52 דובר 1 והם לא לוקחים את זה כמובן מאליו?

35:53 דובר 2 לא.

35:54 דובר 1 איך את יודעת?

35:54 דובר 2 כי הם רואים את החברים שלהם, מה הם מקבלים.

35:58 דובר 1 אה, זה בהשוואה.

35:59 דובר 2 בהשוואה.

36:04 דובר 1 לא, אוקיי. דיברת על זה שפעם המורה אמר שהוא לא יכול לתת שום דבר לילדים חוץ מעדשים.

36:09 דובר 2 יפה. הילדים שלי, אני כל פעם צריכה לרענן.

36:12 דובר 1 אבל הרבה פעמים ילדים שמקבלים כל כך הרבה הם מפונקים, וזה מאוד מובן להם. ואם לא תתני להם לרגע, אז הם, אז הם יכעסו עלייך.

36:22 דובר 2 לא, לא, לא, אצלנו זה לא ככה.

36:24 דובר 1 אז מה את עושה שם?

36:25 דובר 2 כל הזמן אני אומרת לילדים שזה לא מובן מאליו, כל הזמן.

36:29 דובר 1 אז את מתמללת.

36:30 דובר 2 כן. את הלא מובן מאליו שיש לנו ושאנחנו יכולים לאפשר וכולי. אני רוצה רגע לחזור איתך למקום הזה, שתהית רגע בשוק שם, שאני מחזירה להם את ההערכה.

36:44 דובר 1 על ההערכה שלהם.

36:45 דובר 2 על ההערכה, מה שהם עושים בבית.

36:47 דובר 1 לא, שזה מהמם.

36:49 דובר 2 זה מהמם, אבל זה גם לא מובן מאליו.

36:51 דובר 1 שאמא מעריכה את הילד.

36:53 דובר 2 שאני, שאנחנו מקדישים להם את הטיול השנתי הזה על מה שהם עושים בבית כל הזמן. יש פה באמת הדדיות. זאת אומרת, יש פה מקום שהם יודעים שאנחנו עובדים קשה ואנחנו רואים אותם, מה שהם עובדים פה קשה.

37:10 דובר 1 מהמם.

37:11 דובר 2 זה יש פה.

37:12 דובר 1 אז זה לא, זה לא תלות וחובה. זה, זה הכרת הטוב והערכה.

37:16 דובר 2 כן, לגמרי לגמרי לגמרי. לכל ילד יש פה תפקיד בבית שהוא עושה אותו כל השנה. יש כביסות ויש ארוחות.

37:25 דובר 1 אמרתי, הייתי פעם אצלך ואחד הילדים הגיע בשעה מאוחרת ואני בהלם. לא, כאילו אצלך זה כבר היה ברור. זה תפקיד.

37:35 דובר 2 נכון.

37:35 דובר 1 אז איך שומרים שזה לא ברור? אז את אומרת אנחנו עושים את הטיול הזה.

37:39 דובר 2 נכון. נכון. ממש ממש הערכה. ובטיול הזה אנחנו מעצימים.

37:46 דובר 1 הרבה, הרבה זמן משפחתי.

37:47 דובר 2 הרבה זמן משפחתי וגם את ההערכה על כל אחד, מה שהוא עושה. ממש ממש ממש אומרים את זה בקול.

37:53 דובר 1 איזה מהמם.

37:54 דובר 2 מוחאים כפיים, נותנים לזה כבוד, נותנים לזה מקום וזה.

38:00 דובר 1 את מעבירה אותי לשאלה הבאה. אני לא מתאמת שאלות. לא, לא תחשבי, אבל זה מאוד. יש אצלך בבית, ברוך השם, מאוד, ככה על פניו זה נראה, אהבה בין האחים.

38:14 דובר 2 וואו.

38:15 דובר 1 בטוח יש גם מריבות.

38:16 דובר 2 הרבה שואלים אותי על זה.

38:18 דובר 1 מה, מה, מה הסוד?

38:21 דובר 2 מגיל קטן. את יודעת, זה כמו אהרון הכהן. כאילו לדבר שלום אחד על השני.

38:29 דובר 1 בפרקי אבות של השבת.

38:31 דובר 2 זה, זה פשוט להכניס להם את זה מגיל קטן כל הזמן. אם זה אפילו שאני.

38:37 דובר 1 איפה יש אבל? ומה עם קנאה בין אחים?

38:39 דובר 2 בסדר, יש. אני לא שמה על זה את ה-- את הדגש.

38:43 דובר 1 אז מה את עושה?

38:45 דובר 2 הדגש הוא: מה יש לך? תראה כמה יש לך. זה לא כמה יש לו. מה שהוא קיבל, מה שהוא קיבל זה מה שהוא צריך. זאת אומרת, נקרעה לילד הנעל. זה הגיוני שאמא תקנה לכולם נעליים או רק למי שנקרעה הנעל?

39:03 דובר 1 אוקיי.

39:04 דובר 2 אז אנחנו בבית הזה רואים אינדיבידואלית כל ילד והצרכים שלו. יש לנו אצבעות, לא כולם באותו הגובה. לא כולם יקבלו את אותה כמות של טבעות. זאת אומרת, כל אחד מקבל לפי הצרכים שהוא נולד איתם ומה שהוא זקוק לו כרגע. אז ברגע שמבינים את זה.

39:30 דובר 1 מה זה עושה?

39:31 דובר 2 אז זה קודם כול מוריד את ההשוואות: למה הוא מקבל ואני לא? מה אתה צריך? אני שואלת, מה אתה צריך? היא קיבלה איתי עכשיו וסידור מקלחת.

39:43 דובר 1 אחד שצריך מאוד מאוד הרבה ואחד שבכלל לא צריך כלום.

39:46 דובר 2 נכון. אז מאוד חשוב לקחת את זה שלא צריך כלום ולראות מה הוא צריך ולהגיד לו: אתה צריך. כן, צריך לשים לב. צריך לשים. תמיד צריך לשים לב לילדים השקטים. תמיד צריך לשים לב לילדים שלא צריכים. הטובים, המרצים, זה הכי מפחיד. אני אומרת, ילדים הבלגניסטים, הילדים השובבים, הם יסתדרו בחיים. הם יודעים לקבל את מה שהם צריכים.

40:07 דובר 1 בדיוק.

40:08 דובר 2 והילדים השקטים שלא, זה מספיק לי. לא, זה טוב לי. כן, יש לי ילד כזה. לא, אנחנו הולכים לסבב קניות, כולם מוצאים והוא לא מוצא. לא, לא צריך כלום, לא צריך כלום. מספיק לו המכנס והחולצה. לא צריך כלום. אני קונה. לא מעניין אותי. אתה מתחדש, אתה מתחדש. אז אין בעיה. אז אני אקנה לך. תישאר בחוץ, אני קונה. כי לא כולם יודעים לשים את עצמם, מה הם צריכים.

40:34 דובר 1 שם ההורים יכולים-

40:34 דובר 2 אז שם, אז אוקיי. זה שיקול דעת שלי. אבל כן, צריך להיות מידת איפוק בדבר הזה.

40:41 דובר 1 לא, אבל זה מהמם מה שאת אומרת, אבל איך זה באמת? וזה, זה בעצם הדרך ש-

40:47 דובר 2 זה נקודה אחת.

40:48 דובר 1 אה, אוקיי.

40:48 דובר 2 זה נקודה אחת שצריך לשים לב אליה מגיל קטן. שתמיד יש אחים צמודים, אז נגיד להלביש אותם אותו דבר, אותו דבר. הילדים שלי שונאים להתלבש אותו דבר מגיל קטן, ואני משוגעת על זה. זה כל כך יפה. אני אוהבת ואני משחררת. איפה אני לא משחררת את זה? כשזה באירועים שאני רוצה שכולם ייראו אותו דבר. זה מה יש. פה אני. שלום כדור זכוכית. לא מעניין אותי להתלבש אותו דבר, ואני מבטיחה להם הבטחות וכולי, ואני כן אתן להם איזשהו טאץ' אישי במשהו. אם זה לבנות, אז אוקיי, אז את תהיי עם סיכה, את עם קשת, תבחרו משהו שונה. נעל בצבע שונה. בסדר.

41:22 דובר 1 אף אחת לא אוהבת לך?

41:23 דובר 2 לא.

41:23 דובר 1 וואי.

41:24 דובר 2 הם פשוט לא אוהבים. היה איזשהו שלב שהם רצו. זה היה שלב מאוד קצר. זה עבר מאוד מהר.

41:31 דובר 1 אוקיי.

41:32 דובר 2 כאילו שהם התלהבו מזה. לא יודעת בדיוק מה קרה שמה. אני לא יודעת מה.

41:35 דובר 1 מישהו אמר משהו.

41:36 דובר 2 מישהו אמר משהו והם התלהבו מזה. אבל מגיל קטן את רואה כל אחת רוצה להתלבש אחרת. בסדר, ואני מאפשרת את זה וזה בכיף. אממ.

41:48 דובר 1 אז מה אמרת, נקודה שנייה?

41:50 דובר 2 אה, נקודה שנייה זה להגיד מילים טובות אחד על השני. זה כמו ש-

41:56 דובר 1 לתרגל את השריר הזה של תמימות.

41:58 דובר 2 נכון, בתחילת הנישואים דמות שאני מאוד אוהבת ומעריכה נתנה לי ככה טיפ לחיים. יהודית ארי[?], השחקנית השנייה שאני מופיעה איתה, היא, יש לה חוכמת חיים מטורפת, ואני זוכרת שהיא עזרה לי.

42:12 דובר 1 את צריכה להתייחס לבוא לפודקאסט.

42:13 דובר 2 אני לא יודעת. אולי אם זה יהיה רק שמע. היא לא אוהבת להצטלם, זה כן, ואני זוכרת שהיא אמרה לי, בזמן שהיה לי מאוד קשה, כאילו עם אמא שלי ויוסי בעלי, והיו כל מיני דעות שונות וכולי. ואז היא אמרה לי, מיכל, ת-ת-תשקרי, כאילו תגידי שהיא התעניינה, שהיא שאלה מה שלומם. תגידי ש-- תגידי לה הוא התעניין בך. מה שלומך? כאילו.

42:36 דובר 1 ממש נכון. ממש ממש ממש.

42:38 דובר 2 ממש, ולקחתי את זה לחיים בכלל. וגם בין האחים וגם בין ה...

42:43 דובר 1 וואו.

42:44 דובר 2 פשוט תעשו את זה. פשוט תעשו את זה. אתה יודע איך האח שלך מעריך אותך? יש לך מושג איך הוא רוצה להיות כמוך? אתה יודע איך זה? אתה יודע מה הוא אמר עליך אתמול? אני שמעתי איך הוא אמר לחבר שלו, הלוואי ויהיה לי אח כזה, וזה כמו זה. יאללה, תתני קצת, אה...

43:03 דובר 1 וואו.

43:04 דובר 2 מילים טובות, תפזרי.

43:06 דובר 1 וואו, זה ממש, אה... אז זהו. ואז ממתבגרים את מחתנת.

43:15 דובר 2 כן.

43:16 דובר 1 שזה לבל אחר.

43:17 דובר 2 זה לבל אחר. זה לבל אחר.

43:19 דובר 1 שמה שם לומדים לסתום?

43:21 דובר 2 כן. וואו. כן כן.

43:25 דובר 1 אחרי שדיברתם, דיברתם, דיברתם.

43:27 דובר 2 לגמרי, כן. שוויגר צריכה להיות, את יודעת, עם עיניים עצומות, אוזניים סגורות וארנק פתוח.

43:34 דובר 1 אה, ככה זה.

43:35 דובר 2 כן. ככה זה הולך. ממש. אה, כן, אני אומרת גם אני-

43:41 דובר 1 זה קשה?

43:43 דובר 2 יש נושאים מסוימים שזה קשה.

43:46 דובר 1 כי מה? כי את רואה שעושים טעות ואת...

43:48 דובר 2 כן.

43:49 דובר 1 ואת צריכה לסתום.

43:49 דובר 2 כן.

43:50 דובר 1 אוקיי.

43:51 דובר 2 כן, לגמרי לגמרי. ולחייך.

43:53 דובר 1 אה?

43:55 דובר 2 כן, זה מאוד קשה, אבל גם את זה שחררתי. זאת אומרת, ידעתי, אני-- הכרתי שזה שלב שהולך להגיע. אוקיי.

44:06 דובר 1 הוא בא רק מאוד מהר, כי זה מה שאת מאמינה ורוצה.

44:09 דובר 2 נכון, אני שוויגר על הבמות כבר שנים. אל תשכחי.

44:13 דובר 1 אהה.

44:14 דובר 2 אז אני מכירה את הצד הזה של לראות את הזוגות הצעירים, ומה נראה להם שהיא מגיעה ככה ומה נראה להם ש-- אז אני, אה, מכירה את כל הזה.

44:24 דובר 1 אה.

44:25 דובר 2 בסדר.

44:25 דובר 1 מצוין.

44:26 דובר 2 כן. אה, לגמרי, לגמרי. לתת להם הרבה חום, הרבה אהבה, הרבה קרבה, כי באמת-

44:32 דובר 1 הרבה קבלה.

44:33 דובר 2 הרבה קבלה.

44:33 דובר 1 גם הרבה קבלה.

44:34 דובר 2 כי מה שחשוב הוא שהם ירצו להגיע שוב ושוב, והחשוב הוא שהם ירגישו שאין, לא, לא מבקרים אותם והם רצויים ויש להם את הזכות לבחור.

44:48 דובר 1 אז את אומרת ביקורת שמה אין, ובמתבגרים את כן, יש לך ביקורת?

44:53 דובר 2 אני יכולה להגיד להם את דעתי.

44:56 דובר 1 אהמ.

44:57 דובר 2 זאת אומרת לשאול אותם, "אתה רוצה לדעת מה הדעה שלי?"

45:00 דובר 1 אז את דופקת בדלת לפני? את שואלת?

45:02 דובר 2 כן. אתה רוצה לדעת מה אני חושבת על זה?

45:04 דובר 1 מה שאלת--

45:04 דובר 2 עכשיו אחד הילדים שלי הסתפר, אוקיי? לפני פסח הוא אמר לי שהוא יסתפר. עכשיו כשהוא חזר הוא אומר לי, "הסתפרתי, שילמתי על זה, שילמתי על זה כך וכך כסף." אני אומרת לו, "אה, איפה התספורת?" אוקיי? אז לא ראיתי שהוא הסתפר. זה לא היה, לא היה ניכר לעין. ועכשיו-

45:23 דובר 1 הוא בטוח שעשה את התסרוקת הכי יפה.

45:25 דובר 2 כן. אז הוא אומר לי, "אז זה יפה או לא יפה?" אמרתי לו, "אתה רוצה לשמוע מה אני, מה יש לי להגיד על זה?" אז הוא אומר לי, "כן." אמרתי לו, "נורא ואיום." הוא אומר לי, "עכשיו אני יודע שזה יפה."

45:38 דובר 1 אוקיי.

45:39 דובר 2 אוקיי.

45:39 דובר 1 סיפקת אותו לגמרי.

45:40 דובר 2 זהו. הוא אומר, "אני יודע, ברגע שההורים לא אוהבים, זה יפה." אוקיי, זה השלב הזה. אמרתי לו, "יופי, זהו. אתה מרוצה? אני מרוצה. שלום בית." זהו.

45:49 דובר 1 אז יש פה הרבה, מה שאני שומעת, הרבה שחרור וגם הרבה כבוד.

45:52 דובר 2 כן, כן.

45:53 דובר 1 כי אני חושבת שהמי-המילה זה כבוד.

45:56 דובר 2 נכון.

45:56 דובר 1 אם נצליח להעביר את זה לילדים בינם לבין עצמם, אז זה ה, זה הנוסחה.

46:03 דובר 2 לגמרי, לגמרי.

46:04 דובר 1 אז מה, מה ה, מה את מאחלת לעצמך?

46:09 דובר 2 מה אני מאחלת לעצמי? אמ...

46:14 דובר 1 לא, תשמעי, את חיה ב, בממד החיים ורודים. ויש, אני בטוחה שיש גם אתגרים. אני לא חוש-- את לא מציירת משהו שהוא, אה...

46:26 דובר 2 האתגרים הוא, הם, סליחה, האתגרים הם, אמ, אני חושבת להעביר את השאנטי ואת הקבלה שלי. מובן מאליו שבעלי יגיב אותו דבר.

46:39 דובר 1 מה את עושה כשהוא לא מגיב?

46:41 דובר 2 אז קודם כול זה שלו. והילדים יודעים שאני מגיבה אחרת ממנו.

46:45 דובר 1 שזה מהמם.

46:46 דובר 2 כן. ו-

46:48 דובר 1 גם שמה שחררת.

46:49 דובר 2 וגם שמה שחררתי. אבל אני גם עושה עבודה מולו. זאת אומרת אני, אני יכולה גם כן טיפה לעשות הקדמה. זאת אומרת, אתה יודע שהוא יגיע עם תספורת לא תספורת, אז ת-תבחר את המילים שלך לגבי התגובה, כי זה, זה אתה יודע, נכון?

47:06 דובר 1 אוקיי, ו-

47:06 דובר 2 זהו. ושם מה שיצא.

47:09 דובר 1 שלו, היה לו לעשות.

47:09 דובר 2 כן, כן.

47:11 דובר 1 ואם, אה, את רואה שהוא עושה, אומר משפט שהוא ממש נוגד את ה, את החינוך שלך ואת ההסתכלות שלך?

47:18 דובר 2 וזה קורה המון.

47:19 דובר 1 אוקיי.

47:20 דובר 2 המון. המון.

47:21 דובר 1 מה את עושה?

47:22 דובר 2 אני לא, אין, אין, אין. זה היה, הוא אמר, זה שלו. זאת אומרת, אני בחיים לא אסתור אותו בפני כולם.

47:29 דובר 1 לא תסתורי, אבל בתוך תוכך מה את צריכה לעשות? מה את צריכה לשנות?

47:31 דובר 2 בתוך תוכי אני גם נושמת עמוק ומשחררת, ואני אומרת לעצמי, יום אחד אנחנו נדבר על זה. זאת אומרת, אה...

47:39 דובר 1 אהמ.

47:39 דובר 2 יש לי הרבה עבודה. זאת אומרת אני, אני אחרת מבעלי. זאת אומרת אנחנו שני עולמות שונים לגמרי. הוא לומד כל פעם עם האתגרים שמגיעים דברים חדשים.

47:53 דובר 1 ואת מרגישה שהוא סומך עלייך והוא יודע שמה שאת עושה זה עובד?

47:57 דובר 2 הוא סומך עליי. אה, לא אגיד לך בהכול. תשעים ותשע נקודה תשע.

48:03 דובר 1 יפה.

48:03 דובר 2 יש עוד נקודות שבהן הוא פחות סומך עליי, אם זה כלכלי, כספי או כל מיני דברים אחרים, אה, קטנים כאלה שגם אני לא יודעת אם אני יכולה לסמוך עליי, אז זה בסדר.

48:15 דובר 1 אוקיי.

48:15 דובר 2 וזה שלו.

48:16 דובר 1 אז זה מאה אחוז, כן.

48:17 דובר 2 כן. אמ, ויש פעמים שהוא צודק. יש פעמים שהוא צודק, יש לו אינט-- אינש-- אינטואיציות, אמ, חזקות לגבי הרבה דברים.

48:28 דובר 1 ממ-ממ.

48:29 דובר 2 ולפעמים השחרור שלי, נגיד אני, אני יכולה להודות אחר כך שהוא היה במקום.

48:35 דובר 1 וואו.

48:35 דובר 2 ואני אגיד לו, תקשיב, אתה, אתה צדקת.

48:38 דובר 1 וואו, אז זה גם-

48:39 דובר 2 התגובה שלך הייתה, הייתה יותר טובה.

48:42 דובר 1 זה לעמוד במקום של גדולה. לי פעם שמעתי על, כאילו על ה-- שהאבא אומר משהו אחר, הוא אבא של הילדים. זה האבא שהקדוש ברוך הוא כאילו-

48:54 דובר 2 נכון.

48:54 דובר 1 וגם, גם על זה תשימי סימן שאלה, מה שאמא, שמה שאת אומרת זה נכון.

48:57 דובר 2 נכון.

48:58 דובר 1 על כל דבר כאילו.

48:59 דובר 2 נכון, הילדים לפעמים גם צריכים לשמוע ככה וככה. זאת אומרת, א-אין ספק ש-שצריך הרמוניה וצריך שנדבר באותה שפה, כן.

49:08 דובר 1 אני חושבת שאם יש כבוד-

49:09 דובר 2 אבל-

49:09 דובר 1 הסיפור זה כבוד.

49:11 דובר 2 בדיוק.

49:11 דובר 1 אם יש כבוד בין האבא לאמא ואנחנו מס-- אנחנו מסכימים שאנחנו לא מסכימים.

49:16 דובר 2 נכון.

49:17 דובר 1 פשוט מאוד.

49:17 דובר 2 נכון, וילדים גם צריכים לשמוע שתי דעות. זה לא, לא, לא נורא.

49:20 דובר 1 לא, לא יקרה להם-

49:21 דובר 2 לא יקרה להם כלום.

49:22 דובר 1 מתי, מתי הבעיה זה ש, ש-- היה לי את זה פעם שבעלי היה יכול להגיד משהו ואני הייתי, לא הייתי צריכה להגיד כלום ואתה מרגיש בבלוטוס ש...

49:33 דובר 2 שזה-

49:34 דובר 1 שהתגובה שלי מאוד, מאוד, כי אני, כי האמת אצלי ואני יודעת. אז ברוך השם.

49:41 דובר 2 נכון, באמת אנחנו צריכים לדעת שאבא הוא גם, הוא חלק, הוא שותף...

49:48 דובר 1 מלא ו-

49:49 דובר 2 מלא, ואם זה מה שהוא אמר, זה זה מה שהיה צריך להיאמר באותו רגע, גם אם זה לא היה מוצא חן בעיניי מאה אחוז. אמ, ותמיד אפשר אחר כך לשבת ולדבר על הדברים.

49:58 דובר 1 לגמרי.

50:00 דובר 2 ואם יש צד שטעה אפשר לבוא ולהתנצל, הכל בסדר.

50:05 דובר 1 זה אני חושבת שזה החינוך הכי טוב.

50:07 דובר 2 כן.

50:07 דובר 1 אז יאללה שיהיה לנו הרבה נחת.

50:10 דובר 2 אמן.

50:10 דובר 1 לכולם, כי באמת אני חושבת שנחת זה ה, זה חלק מ-- זה המשך לשמחה, לא?

50:16 דובר 2 ממש.

50:17 דובר 1 יש מנוחת נפש ולהגיד תודה לקדוש ברוך הוא. שום דבר לא מובן מאליו.

50:23 דובר 2 נכון.

50:24 דובר 1 שיש לנו ילדים ושהם בריאים. ואיך את מסיימת?

50:28 דובר 2 רגע.

50:28 דובר 1 זה למעלה.

50:29 דובר 2 אה, אה לא, מה זה?

50:35 דובר 1 לא, זה היה-

50:35 דובר 2 זה זה רגע, רגע. שנייה, שנייה יש לנו פה סאונדים. זה היה צחוקים, זה היה חמוד. אני, אני מנסה, אני מנסה. שנייה. אה, זה לא זה. אה.

50:56 דובר 1 את לא מרוויחה.

51:00 דובר 2 ציפורים זה כה מתאים כי עוד שנייה זריחה. וואו. וואו.

51:07 דובר 1 מדהים ממש.