הרב מוטי גרמך, קיוטו, יפן- פרק 2- חלק ב

00:21 דובר 1 וזה כל הזמן.

00:22 דובר 2 אבא שלך כמו חסיד שהוא רואה מישהו, הוא רואה את היהודי שבו לא מעניין אותו מסביב. יש לו יהודי, הוא צריך לטפל ביהודי.

00:31 דובר 1 כן, כן, בצורה בצורה של בעל שם טוב. ממש אז גם אם הוא באמצע שיחת טלפון, גם אם הוא באמצע. כן.

00:41 דובר 2 זה היה. זה היה על יהודי שגר שם ב

00:45 דובר 1 בית וגן. כן, בשכונה

00:46 דובר 2 בית וגן

00:46 דובר 1 שהיום הוא כבר חזר בתשובה והיום הוא חב"דניק בעצמו. זאת אומרת.

00:51 דובר 2 אז זה יהודי שלא עלינו חשב גמרנו. אני, לי את החיים שלי. אני חייב להפסיק מיד כי אני לא יכול

00:57 דובר 1 זאת אומרת יש שלבים. כן, של לעמוד מול כל כך הרבה דברים שקורים או כל כך הרבה. אבל זה זה זה דוגמה לאפשר להיות, להיות פעיל. אני כל אחד שמגיע לבית חב"ד ויוצא ואומר וואו איזה נהנינו. תודה, תודה, תודה רבנו. אני אומר מה לקחת? מה לקחת מהמקום? כאילו זה לא עוזר התודות האלה. אנחנו פה לא בשביל מה? איפה אתה? איפה אתה פותח בית חב"ד? אז כולם צוחקים. פותח בית חב"ד? אני בגופיה. אני לא הנחתי תפילין. אני יודע מהבר מצווה. אני אומר לא. מה זה בית חב"ד? הרבי רוצה שכל יהודי אנחנו משפחה אחת ואתה תהיה. תפקח עין ותיקח אחריות על כל על עוד שכן. ואם אתה יודע להניח תפילין אז תניח לשני תפילין. גם אם אתה לא יודע להניח תפילין כי בעצמך אתה לא מניח תפילין אתה. אז במשהו אחר שאלת אם צריך עזרה. תגיד לו בוקר טוב. אהבת ישראל זה אחד המבצעים של הרבי. אז זה היה מקום שכל אחד, כל אחד, כל יהודי חב"דניק וכל יהודי צריך לגלות את זה. זה הנקודה הזאת שכל אחד זה לא מישהו שלקח אחריות על עם ישראל. אנחנו פה כי אנחנו חלק מהמשפחה וכולנו צריכים לקחת את האחריות. זה כמו לחזור לעניין של כפר חב"ד. כשיש עשרה אז כל אחד הוא אחראי. כל אחד יודע שהוא האחריות עליו. אתה לא יכול לנוח היום, אבל כשיש אחד עשרה אז כל אחד. כל אחד יודע שהשני יעשה את העבודה.

02:33 דובר 2 כן.

02:34 דובר 1 זה טבע. הטבע האנושי. כל אחד יש לו. כן, כן. כל אחד והחבילה שלו. כל אחד והחיים שלו. כל אחד יש לו את העניינים. אז באמת לפעמים אתה נגרר בגרביטציה של החומר.

02:47 דובר 2 אם אנחנו מתבוננים בזה מוצקי[?] כבר, אז מצד אחד מה שאתה אומר הוא נכון. זאת אומרת לכולנו יש את אותה שליחות ולכל אחד יש את תחום האחריות שלו. אבל בתוך המכלול הזה יש נשמות. כל נשמה יש לה את הייחודיות שלה, במה היא מתרכזת, במה אביך, איך הוא פועל. זאת אומרת במה הנשמה הזו מתרכזת. זאת אומרת אבא שלך מתרכז בעניין שכל יהודי שהוא רואה הוא חייב להתייחס אליו.

03:19 דובר 1 כן, וזה איך אומר מה שאמרתי בצפת. הסתכלתי בדוחות[?]. זה משהו שהוא חי גם לפני ארבעים שנה. זאת אומרת, זה לא.

03:31 דובר 2 זה כנראה שמשהו שהוא נולד איתו ובאיזשהו שלב

03:34 דובר 1 אני עם רצון.

03:37 דובר 2 סליחה.

03:38 דובר 1 אז בתוך, בתוך זה, בתוך זה גדלנו. זאת אומרת כל ה, כל הילדים וכל המשפחה. אז לפעמים באמת בתוך כפר חב"ד לפעמים אתה לא מרגיש כזה נוח כי אתה מרגיש שאתה שונה. בית שונה קצת. אבא הפעילות של אבא היא שונה מאחרים שיש אחרים. הורים שהם עובדים בבנק או אמא שלה משפיעה בישיבה או מורים או וכולי. אז היה לנו בכיתה גם כמה שליחים. חבר טוב, הבן של השליח מראשון לציון, הרב גרוזמן.

04:12 דובר 2 הרב גרוזמן. נו כן, הוא ודאי ודאי ודאי שהוא צריך להיות זכור לטוב בכל מקרה. כן.

04:19 דובר 1 כן. לא, חברי היום הוא שליח בחוות סוסים.

04:25 דובר 2 איפה?

04:26 דובר 1 בצפת.

04:28 דובר 2 בצפת.

04:29 דובר 1 כן. אז זה גם עוד פעם לקחת את ה, אה, לקחת את האחריות. ואיפה אפשר לפתח את הדברים? לעשות ליהודי טוב טוב בגשמיות ורוחניות. כל אה, ותגיד שזה איפה אתה? מאיפה זה יוצא אצלך? האם אתה מגיע לעבוד או אתה מגיע לתת? מגיע לקבל או מגיע לתת? והיה לנו גם משפחת מרק שבזמנו היו מתגוררים ב...

04:57 דובר 2 ודאי, ודאי. מאיר מרק ודאי.

04:59 דובר 1 כן.

05:00 דובר 2 איזה שיתוף פעולה גם למדתי איתו.

05:03 דובר 1 כן. אה, אז זהו, זה הבית ספר. זאת אומרת גדלנו בך בכפר חב"ד יש שני בתי ספר. הבית ספר המקורי שלמדו בו גם לימודי ליבה. והרב, ר' מענדל פוטערפאס, החסיד שהגיע מרוסיה שנתן את החיים שלו ועוד חסיד רבי שצקי, שיחד הקימו עוד חיידר בכפר, עוד בית ספר שבו לומדים התרת הקודש. רק לימודי קודש. אה.

05:32 דובר 2 על איזה שנים אנחנו מדברים?

05:35 דובר 1 אה, רגע, אני אני נולדתי בשמונים וארבע. כף של נ"ד[?].

05:42 דובר 2 אז זה בתשעים.

05:44 דובר 1 לא, לפני.

05:46 דובר 2 לפני.

05:47 דובר 1 גיל גיל שלוש כבר נכנסים לכיתה א'.

05:51 דובר 2 כן, ברור.

05:52 דובר 1 ארבע. כן. כיתה א', זה גן חובה או גן טרום חובה בכפר חב"ד. יש עשר כיתות. נכנס כבר למסגרת ללמוד לקרוא, אה, קצת לדבר יידיש זה גם היה. זה קוראים לזה חיידר יידיש. אה.

06:10 דובר 2 אה, אתם הייתם בחיידר יידיש?

06:12 דובר 1 כן, שזה על-

06:14 דובר 2 על יד הישיבה של הבוכרים?

06:16 דובר 1 כן, כן, שניהם ליד הישיבה של הבוכרים. זה בית ספר אחד. זה אחד ליד השני. זה גדר. יש גדר מחובר. אה, עוד פעם. כפר חב"ד זה באמת נותן הרבה. אה, מצד שני אתה כל הזמן מרגיש שזה לא. יש פה משהו שהוא לא. מה שאתה מקבל מהבית, יש פה משהו שהוא חסר. אז השאלה היא איפה, איפה, איפה הנכון? ומה שקורה עם מה שכולם עושים או מה שאתה מקבל בבית או מה שאבא עושה כל הזמן. אה, ואז זה מתנגש.

06:57 דובר 2 יש לך את הדילמה הזאת, אתה מתכוון?

07:01 דובר 1 אה, כן. זה עולה, עולה בעיקר בתקופה של ענייני משיח, אבל זה גם מתבטא בענייני שלמות הארץ. שאבא זה קשור גם לרקע המשפחתי וזה שהוא בן להורים ניצולי שואה ודם של יהודי נשפך. זה זה משהו שמאוד מאוד נוגע. אה, ועד היום כל פעם שיש, אה, השם ישמור איזה רצח או איזה פיגוע, אה, באותו יום אבא בטוח עומד בצומת עם שלט דם יהודי אינו הפקר. כאילו עד היום זה לא משהו ש לא משנה מי בממשלה ולא משנה מתי ולא משנה, אה, אין, אין משחקי פוליטיקה בזה. זאת אומרת, זה כל פעם שעזבו בצומת עם דם יהודי אינו הפקר. שלט שהכינו בבית. זאת אומרת אין בזה זה לא, זה לא פוליטיקה, זה משהו שנוגע. ואז גם זה זה היה עוד פעם משהו שהוא משהו שהיה שונה מכל מה שבכפר חב"ד. ובתקופה תקופה של אוסלו אני זוכר בתקופה שהשב"כ ישב על הטלפונים ועצר כל דבר עוד לפני שנולדו. אז כשהיה, השם ישמור, היה פיגוע. אז פעם אחת באו ועצרו את אבא מהבית. לקחו אותו לתחנת משטרה לכל היום כי יודעים שהוא ילך להפגין באותו יום על ה, על המצב. עכשיו מה זה להפגין, כן? זה-- היום מדברים על זכות ההפגנה. היית-- כאילו איזה, עומד עם שלט, אין לו אף פעם לא משהו מעבר לזה. באו מהבית ואני הייתי בחדר, אבל הוא בא משטרה, עצרו אותו מהבית, לקחו אותו למשטרה, לתחנה לראשון עד סוף היום. אז מה הוא השלים רמב"ם וחיטאת[?] ועשה מקצועי שומר עם כולם. אבל זה כאילו משהו שלא היה, כי עכשיו אתה יכול-- מה שקורה היום זה לא, לא נתפס כאילו מציאות כזאת.

09:16 דובר 3 כן.

09:21 דובר 1 כאילו לא. אה, בקיצור אז-

09:22 דובר 3 ואתה מגיע הזמן לישיבה. מה? מה קורה אז?

09:27 דובר 1 טוב, אולי נוסיף את השנים האלה של משיח שכשהרבי, הרבי דוחף ומוסיף כל הזמן אש למדורה שמשיח עומד להגיע בדורנו ולהתגלות, ואנחנו צריכים להכין את עצמנו בהכנות האחרונות לאורח שנכנס. הבית כבר נקי ומוכן, רק הבלונים, לשים את העוגה על השולחן והאורח נכנס, להדליק את הזיקוקים כי האורח, הבעל יום הולדת נכנס, כן? ממש על הרגעים האחרונים. וככה הרבי מכין את עם ישראל, מכין את חסידי חב"ד. אבל גם, גם עד היום אנחנו יודעים, אפשר להגיד את זה שכל חב"דניק יש לו את-- כל אדם, יש לו את תכונות הנפש שהקדוש ברוך הוא ברא אותו איתו. כל אחד יש לו, יש בית הילל ובית שמאי וכל אחד יש לו את המשיכה הטבעית. חסידות אחד ה-- כן, המטרה של חסידות זה לשנות את המידות ולא רק לשנות את המידות, לשנות את המידות זה אומר אם אני מתנהג לא טוב, אם אני אדם מפוזר, אז שנהיה אדם מסודר. אבל חסידות זה גם לשנות את טבע המידות. טבע המידות זה גם כשאתה פדנט ומסודר אל תעשה את זה כי זה הטבע שלך, כי כשאתה עושה את זה כי הטבע שלך אז אתה לא עושה את זה. אתה עושה את זה כי זה built in אצלך. זה, זה רובוטיות. זה, זה לא אתה. אתה צריך לעשות את זה כי זה מה שנכון לעשות אז לפעמים אתה לא צריך ל-- כאילו הפדנט צריך להיות, לדעת איפה הוא גמיש. זה לשנות את טבע המידות. זה לא משנה רק את ההתנהגות משנה את ה, את ה-

10:52 דובר 3 למה אתה אומר את זה לגבי השליחות?

10:55 דובר 1 אז אני מדבר על ה, על ה, על המקום שגדלתי בכפר חב"ד. אז לכל אחד יש גם את הטבע שלו, ובטבע הזה אז כשהרבי התחיל את ענייני משיח, זאת אומרת להפיץ ולדבר על בשנת תשע"א, תשע"ב.

11:12 דובר 3 לייחל לביאת המשיח, מה שהתחיל.

11:15 דובר 1 כן, כן.

11:15 דובר 3 אוקיי.

11:16 דובר 1 וכבר אז, וכבר אז ותוריד[?] את הגודל בכפר חב"ד ואתה מרגיש שלא, זה לא נוח לכולם.

11:22 דובר 3 לא נוח למי?

11:24 דובר 1 לא כל החב"דניקים בכפר חב"ד נכנסים לפרויקט ל-ל-למסע הזה של להכין את עצמנו למשיח, להכין את העולם למשיח באותה צורה. יש אנשים שנכנסים יותר בצורה פנימית, שאני מכין את עצמי ומכין את בני משפחתי ואני לומד יותר ומתפלל יותר ל-ל-ל לרגע הזה שיהיה גאולה לעם ישראל. ויש כאלה שלקחו את זה במקום לצאת החוצה לרחוב ולהכין את ה-- גם את השכן הלא דתי, להסביר לו מה זה גאולה ומה זה משיח ואיך אנחנו מתכוננים לזה.

12:03 דובר 3 כן.

12:03 דובר 1 ואבא שלי עד היום יש לו מבצע משיח. מבצע משיח זה יום בשבוע הוא יוצא עם חברותא. במשך שנים זה היה וועלוועל מרנץ. מי שמכיר הסבא מרנץ של כל המשפחה. אה, יוצאים בית בית, דופקים בבית ושואלים מה באתם? מה אתם מוכרים? באנו להכין אתכם-- באנו לדבר-- לא להכין אתכם, להתכונן לקראת ביאת המשיח. לדבר, לספר מה זה ומה יקרה ומה ש-- כל השאלות שיש ואיך אפשר לזרז את זה. עוד, אה, להחליף מזוזה. האם להדליק נרות שבת או כשמדליקים נרות שבת ל-ל-לכוון, להגיד יחי אדונינו ולהגיד עוד משהו ש-שגם המצווה הזאת תהיה לזכות הגאולה של עם ישראל, שיהיה טוב לכולם. אה, וזה עד היום פעם בשבוע. עכשיו זה עוד, כאילו כבר אז אתה מרגיש את זה. אתה, אתה מרגיש בין ה-- בחברה, אתה מרגיש בבית כנסת ש... יש מי שרץ עם זה קדימה ויש מישהו ש-- יש אנשים שבטבע כמו שאמרנו יותר כבדים, יותר, אה, אה, רגועים. אתה רואה כמו-- אתה רואה אחד באקדמיה ואתה רואה אחד ב-ב-ב-במוזיקה. אתה רואה שהנפש הוא שונה. אתה רואה את ההתנהגות בכל נושא. זה, זה...

13:22 דובר 3 בוא נדבר על דברים ספציפיים. מה, מה, מה היה? מה?

13:26 דובר 1 אה... אולי לפעמים ההרגשה, אה... אני לא אגיד ש-- אני לא אגיד לעג על זה. לפעמים להרגיש שאתה במשוואת של... אבל כן להרגיש לפעמים לא, לא נוח כי אתה מ-מהמשפחה או מאבא ש-ש-שרץ קדימה ו-ו...

13:47 דובר 3 זאת אומרת, אתה בעצם אומר שבעצם הייתה קבוצה של משוגעים קצת, משוגעי משיח נקרא לזה.

13:54 דובר 1 כן.

13:55 דובר 3 שזה אתה ואבא ו-והקבוצה שלכם.

13:58 דובר 1 אני, אני ילד, אני...

13:59 דובר 3 הרוב הדומם שאומר חבר'ה תפסיקו לרוץ, בואו תנו לעסק הזה, איך אומרים?

14:05 דובר 1 בואו ניקח את הז-- נעשה את זה ב-ב-ב-בקצב. יש את הסוסים שרצים קדימה ש-ש-שסוחבים את ה-- את הזקנים. אז כש-- אז גם בזה בכפר חב"ד לפעמים זה, לפעמים זה לא כזה נוח, כי אתה רוצה להיות מקובל ב-בחברה עם כולם, כמו כולם. אה, אבל עד שיש לך תחנות שאתה תופס, אתה רואה רגע, יש פה משהו, אה, יש פה משהו אמיתי שכולם מתכוונים לזה וכולם רוצים להגיע לשמה, ואתה רואה את זה בשמחת תורה, איך שכולם רוקדים יחי ולא משנה אם אתה אלה שקוראים את עצמם משיחיסטים או לא קוראים לעצמם משיחיסטים, ואתה רואה פתאום ה-- אה, ב-ב-בכל מיני נושאים, ופתאום, אה, כל מיני אמרות אומרים מה, כאילו בוא-- שמדברים עם אבא, בוא'נה אתה באמת, אה, אתה על אמת. כאילו אז מה? אז עד היום אתה, אתה תופס מכל הנקודות האלה שהם באמת כן מעריכים. רק, אה, יותר נוח להיות בצד ה... אה...

15:10 דובר 3 השפוי.

15:11 דובר 1 כן. בקיצור, אז זה, כל זה, זה התחממות לקראת ישיבה. ישיבה קטנה שזה... אה, אין הרבה התלבטויות בכפר חב"ד. זה גם סוג של, אה, מהכיתה שלי כולם הלכו או לישיבה בלוד או ב... או לבני ברק בזמנו. זאת אומרת, זה היה-

15:35 דובר 3 אלה ישיבות שלמעשה ישיבות לגמרי לא משיחיסטיות בנושא הזה.

15:40 דובר 1 לא, זה, אז זה לא... כל-- שתיהן היו משיחיסטיות.

15:44 דובר 3 השתיים כן היו משיחיסטיות?

15:46 דובר 1 כן, כן.

15:47 דובר 3 אה.

15:47 דובר 1 לוד... אנחנו מדברים על תרש"ן. אלו נולדו נ"ט, ס"ך. מה זה אלפיים?

15:58 דובר 3 אלפיים, כן.

16:00 דובר 1 כן. אלה אלפיים תשע עשר תשע. נראה לי תשע עשר אפילו. ו... אז, אז לוד זה, זה ישיבה מעורבת או לא מעורבת. יש לזה... לפעמים משיח חזק במקום מסוים יחסית לישיבות. כאילו בכל לא יודע מה הישיבות.

16:20 דובר 3 מי זה המשפיע הראשי שם בלוד?

16:23 דובר 1 אז בזמני זה היה הרב חיים אשכנזי, אח של הרב בועז אשכנזי.

16:28 דובר 3 הוא ודאי היה משיחיסט גדול.

16:30 דובר 1 בטח. אני זוכר שמגיע בחור שהוא לא בא, שבא באמת לדבר. בחור מבוגר שבא להשפיע. אז הוא נתן דרשה בשבת בלילה שהגיע בחורים שלא רצויים בישיבה ובאו להשפיע על לקרר בענייני משיח. לא היה בזה ספקים, אבל כשאתה נכנס באמת בהתחלה אתה לא מבין באמת. הדברים לא, בתור ילד אתה לא... אתה בורר את הכיוון. כאילו הדגלונים, אז דגלון המשיח רק נכנסו. אז היה לי דגלון משיח על החולצה כל היום. כאילו, וגם אז ביקשו בישיבה להוריד כי זה לא היה מקובל, אבל ממני לא ביקשו כי.

17:15 דובר 3 ידעו שאתה הבן של המשיחיסט הראשי שלא כדאי לגעת לך יותר מדי.

17:21 דובר 1 לא, כי זה משהו שהוא, הוא לא, זה לא הטרנד. גם גם בכיתה כשהגיעו לגיל בר מצווה אז אמרו כולם להחליף כיפות צבעוניות לכיפות בד. אז כאילו לא מתאים כיפה צבעונית. זה יותר לילדים. אז גם עוד פעם לא.

17:40 דובר 3 אתה יודע מה היה איתם יוסי פרבר? אתה אומר גם בלוד?

17:43 דובר 1 כן, כן. אז יוסי היינו מאז אנחנו יחד.

17:46 דובר 3 אתם גם הייתם באותו, הייתם באותו חדר?

17:50 דובר 1 לא, לא, אבל היינו גם יונה.

17:54 דובר 3 החדר שלו, החדר שלו היה מאוד סופר מסודר בכל הישיבה.

18:00 דובר 1 אני מנסה לזכור איזה, איפה הוא ישן. אני זוכר את האחים הגדול דובער מאוד, מגיעים משפחה ישרה. לא, אבל זה יונה. יונה זה גם חתן. אני זוכר את החדר שלו. אנחנו גדלנו בתוך... אז זהו, זה. אבל זה השנה הראשונה שאתה בעצם רואה את ה, איפה המשיח ואיפה איך הדברים עובדים. שבעצם זה, זה יחד. שמי שרץ וכל הזמן מחפש את המקום הזה של לדבר על משיח ועל הגאולה ומה אנחנו עושים בשביל זה, ובאותו זמן אותם חבר'ה הם גם טוטאליים בענייני הלימוד וגם טוטאליים בענייני המקצועיים. זאת אומרת, זה לא שמי שלא זה זה לא, אבל זה לא, זה באמת מתחבר יחד. הרבה הרבה דברים אתה רואה אותם ואז אתה פותח. מתחיל עם את השיחות של הרבי לבד כמו שצריך, עם הציטוטים ו... ואין פה הרבה מה להתבלבל. הרבי אומר פה בצורה הכי ברורה. אז בתור ילד בכפר חב"ד אתה עושה את זה כי אתה בתוך זה, כי זה כי זה המשפחה. אפילו שדיברנו על זה הרבה, כאילו מה קורה בגימל תמוז זה כאילו לא, לא משהו שמוסתר בבית, זה משהו שמדברים. איפה הרבי היום? מה... נסענו כל המשמר היינו. אז עוד נקודה על ההבדל בכפר חב"ד. אני זכיתי ברוך השם בזכות אבא שלי להיות אצל להיות אצל הרבי. אני לא יודע כמה פעמים. כאילו במ"ז, אני לא זוכר אם מ"ט או נ' ונ"א ונ"ב, נ"ד. כאילו כמעט אנו בבית תורנות. מי נוסע עם אבא לכינוס השלוחים, אני או אחי? וכשאמא נוסעת אז היא נוסעת עם עוד מישהו. בשונה מזה, חברי כיתה בגילי אני לא יודע. אני כמה שזכור לי בודדים או אפילו לא בודדים היו

20:06 דובר 1 היו אצל הרבי. אנחנו ילדים, ילדי שמונים וארבע שמונים וחמש, ולא, לא היו אצל הרבי בגשמיות, וזה עוד נקודה.

20:19 דובר 3 להיות מספר פעמים. ואתה זוכר? אתה זוכר את המעמדים מול הרבי?

20:25 דובר 1 יש שנה אחת אני זוכר את זה בכינוס השלוחים תשנ"ב. זאת אומרת השיחה הידועה שהרבי אומר שנסתיימה עבודת השליחות וכל השליחים מגיעים הרי פעם בשנה אצל הרבי, ויש כינוס ש לומדים אחד מהשני וכל אחד מביא רעיונות. אז באותה שנה הרבי מדבר ש חברה עד היום היה סוג. היינו ב plan a plan plan a של התוכנית של השליחות ועכשיו נגמר plan a עוברים ל plan b. ככה הרב מדבר. המילים של הרבי נסתיימה עבודת השליחות ומכאן ולהבא השער. השער של כל ענייני השליחות זה קבלת פני משיח צדקנו. שכל דבר שאתה עושה בבית חב"ד בעצם צריך להיות מוקדש ומחובר לזה ש איך אנחנו מזרזים את ההתגלות של המשיח? איך אנחנו מביאים את הגאולה לעם ישראל? ואת השיחה הזאת שמעתי.

21:18 דובר 3 כאן אני חושב שצריך להכניס גם את העניין שהרבי הגדיר את זה של מה יכול אני עוד לעשות כדי שכל יהודי יצעק שהוא רוצה משיח. כלומר בעצם הרבי הגדיר את התפקיד של כל שליח לחשוב לא רק על היהודים שהוא רואה ברחוב, אלא על כל המכלול של יהודים שהוא יכול אי פעם להגיע אליהם.

21:39 דובר 1 גם לא יהודים. כל אנשי הדור. אם זה מהשיחה של שבת פרשת שבוע.

21:46 דובר 3 כן, גם כמובן היהודים באופן מיוחד, אבל כמובן גם אנשי הדור. אני חושב שנעשה פה פסק זמן.

21:56 דובר 1 רגע, כי נזכרתי במשהו שרציתי.

21:57 דובר 3 בבקשה. כן, כן, בוא נשמח.

21:59 דובר 1 אולי אולי נשמור את זה לפעם אחרת. הטיסה הזאת, טיסה לרבי. זאת אומרת את השיחה הזאת שמעתי ב. אני זוכר. אה כן, יש מקומות קבועים לשבע מאות שבעים. המקום בבית הכנסת של הרבי.

22:12 דובר 3 ודאי שיש מקומות קבועים. כן, וילחמו עליהם.

22:16 דובר 1 ואנחנו מגיעים כאורחים מהארץ. כן, תשעים ושתיים. ואבא שלי מכיר איזה מישהו שיושב באמצע בשורה מול הרבי, והוא מרים אותי והולך ככה על השולחנות עד אליו, ואז מתיישב על חצי עליו וכל החברים מסביב. לא רק עושים פרצוף גם הלו, מה אתה עושה? אבל נשארנו שמה כל ההתוועדות.

22:44 דובר 3 אבל זה כן. זה העניין שאיך אומרים אתה נכנס למקום ושלא.

22:49 דובר 1 אני זוכר, אבל אני זוכר שאבא זה בית חב"ד. דבר בבית דגן עלה למקום החדש. זה היה חנוכת חנוכת הבית. אז אבי נכנס לזה יום שישי. הוא הכניס בקבוק וודקה לרבי שבוודאות הרבי מוסיף מזה מהכוס שלו, ואז נותן לך את הבקבוק ועם זה אתה הולך חזרה למקום שליחותך למקום. להתוועדות שאתה תעשה זה המשך להתוועדות עם הרבי.

23:16 דובר 3 אתה מתכוון למוטי שאבא שלך צריך לגשת אל הרבי באמצע ההתוועדות לעלות על השולחן?

23:25 דובר 1 זה מה שאני נשאר. אני בן שמונה, בין תשע שמונה נשאר במקום לבד. אבא עולה על השולחנות מעלה כן מול האלפים ועולה ומתקדם למקום של הרב. הוא מקבל את הבקבוק והוא מכריז על מה זה. ואז הוא חוזר למקום. ואני זוכר שמבקשים ממך כל אחד בדרך שתתן לו קצת לחיים הבקבוק שיש לך.

23:49 דובר 3 כמובן.

23:49 דובר 1 והוא באיזה שלב הוא הכניס את זה פנימה, שזה שיישאר גם להמשך, שזה יגיע משהו לבית דגן. אבל זה כאילו משהו שאני רואה בעיניי. זוכר ממש. אה, אותם שיחות של הרב.

24:03 דובר 3 איזה התוועדות אתה זוכר? באיזה שבת זה היה?

24:06 דובר 1 כ"ה אלול.

24:08 דובר 3 אה, בכ"ה עצמו.

24:09 דובר 1 כן. אני זוכר. היה הרבה שיחות והרבה מענ-- דולרים באותו שבוע, אותו שנה. כל סוף שיחה הרבי חילק דולרים והיה כניסה לספר תורה, אז הרבי חילק קונטרס עם לקח וזה שתי דולרים. זאת אומרת הרבה... היה ממש שפע. ואני זוכר שיחה, כאילו כל הזמן הזה אני, יידיש לא ידעתי כמו שצריך ולא ידעתי, וכל מילה שאני שומע מהרבי בעברית שאני מבין אותה, אני בעצם, אני אומר אותה בקול, כאילו אני אומר לאבא שלי. כאילו הרב אומר, "ויאמר השם", אני יודע מה, כשמצטט צריך איזה... והשאלה, כל מילה אני אומר אותה, כאילו כל מילה שאני הבנתי אני אומר אותה. אז זה היה כאילו איך ל, את השיחה של ה... אה, אם נמשיך בזה עוד על אותו... בעצם היה, כל פעם אני, כאילו הילדים עומדים בשורה, הרבי נכנס לבית כנסת והכניסה היא בצד המערבי, ובעצם הוא חוצה לאורך את כל הבית כנסת עד למקום שלו שבצד המזרחי קדימה.

25:21 דובר 3 זה מה שנקרא השביל הידוע. השביל.

25:24 דובר 1 כן, השביל. אז נפתח שביל שכל האנשי-- כל היהודים שבבית כנסת זזים ימינה שמאלה ובאמצע יש מעבר שהרבי עובר, שזה ממש חוצה מהקצה, מקצה לקצה, מהקיצוניות לקיצוניות של המלבין. וילדים תמיד עומדים בשורה, הם נכנ-- כן, תמיד אפשר להתחמק בין הרגליים של האנשים המבוגרים ולעמוד בשורה הראשונה. וכל פעם שהרבי עובר הוא עושה לי ככה עם היד.

25:51 דובר 3 זאת אומרת הוא מסתכל עליך ועושה לך ככה עם היד.

25:54 דובר 1 ואבא עומד מאחורה וזה כל פעם וזה כבר, אני זוכר את זה שאני התחלתי לספור כל פעם היה אחת, שתיים, שלוש, באיזה שלב אתה כבר מאבד את הספירה וכל פעם, כל כניסה ויציאה, וזה נהיה, אה, אבא שלי סיפר שזה כבר נהיה לא נעים, כי יש עוד ילדים ועוד חברים וכאילו זה משהו ש... כאילו אני זוכר את זה שזה היה משהו, משהו ברור מאליו שכשאני עומד שם והרבי יעבור, הרבי יעשה עם היד עידוד. ו... איך אומרים את זה? למה זה היה אז? בדרך כלל, היום כשאני מסתכל על זה אחורה, כאילו מההתוועדויות, הרבי מעודד אנשים שצריכים עידוד.

26:37 דובר 3 או שהוא נותן כוח לאנשים שצריכים שיהיה להם כוח.

26:40 דובר 1 כן. זה אולי נשאיר לשלב הבא. זאת אומרת היה לנו טרגדיה אישית במשפחה עם...

26:46 דובר 3 בהחלט.

26:46 דובר 1 עם אחותה שנפטרה בשבוע.

26:48 דובר 3 טוב.

26:48 דובר 1 אז זה אולי ה...

26:49 דובר 3 אז אנחנו-

26:51 דובר 1 אז זה נחבר את זה לפעם הבאה, אבל זה...

26:53 דובר 3 אולי אנחנו גם נגיד לחיים. יש לך טיפה לחיים שם בצד?

26:56 דובר 1 אני תכלס לא באתי מוכן. יש לי בקבוק, אה, מים.

27:00 דובר 3 יהי זושא[?]. זושא וילימובסקי[?] תמיד, תמיד היה לו-

27:04 דובר 1 בקבוק בכיס.

27:04 דובר 3 בקבוק בכיס.

27:06 דובר 1 כן. אז זהו, אבא שלי אחד ה, אחד המקצועים, זה לא מקצועים שכתוב, אבל הוא נכנס ל-- כל ראש חודש הוא נכנס לבית ספר ונותן, עובר כיתה כיתה ומספר מה היה החודש. זה שנים, מאז, מאז שאני זוכר את עצמי. והוא כל פעם צריך למצוא-

27:27 דובר 3 בית ספר בבית דגן.

27:28 דובר 1 בית דגן. עכשיו אתה צריך למצוא, אתה לא יכול להשתלט על כל הכיתות, אז אתה תמיד מוצא עוד מישהו לבוא איתך ל... ו, וכל פעם להביא, למצוא מישהו, למשוך מישהו. הבן אדם הזה לא, אני לא יכול, אני לא. למצוא מישהו שיבוא וידבר לפני הילדים ואז שעה לבוא למקצועים במשך, זה בוקר, כן? זה... אה, אבל פעם אחת אני לא, לא זוכר את זה אישית, אבל הרבי הביא את זושא וילימובסקי[?] שבא לדבר בכיתות, ואחרי זה אחד רץ, הילדים רץ ל--

28:03 דובר 3 אתה אמרת בוא נא, הרבי מליובאוויטש הבאת אותו, הבאת אותו הפעם?

28:07 דובר 1 והוא מאוד נהנה מה, שהילדים, אה...

28:11 דובר 3 הבאת את הרבי מליובאוויטש.

28:13 דובר 1 כן, הפעם הבאת את הרבי מליובאוויטש.

28:15 דובר 3 לחיים ולחיים. יחי אדוננו מורנו ורבנו, מלך המשיח לעולם ועד.

28:21 דובר 1 לחיים ולחיים.