פרק 3 חלק א' - מוטי גרמך, טוקיו, יפן - ההכרות עם דלהי שבהודו

00:19 דובר 1 דיברנו בש-- בפעם שעברה על האפשרות שתספר לנו סיפורי שליחות עם דמויות של אנשים. אה, אה, מה, זאת אומרת, מה קורה? מה... יש דבר כזה?

00:34 דובר 2 אה, בוא נחדד. סיפורי ש-שקרו בשליחות או שסיפורי חסידים?

00:39 דובר 1 לא, סיפורי שליחות בשליחות שלכם, שאתם פגשתם אנשים כאלה ואחרים. מה היה? התפתח משהו? התארחו אצלכם? אה, לא יודע מה. הילדים, אה, ו-ו-והורים, אה, מצחן ביניהם או דברים כאלה. יש דבר כזה?

00:56 דובר 2 יש, עם השנים יש הרבה סיפורים. צריך לבנות את זה כאילו... כן. בוא נתחיל ב"לחיים". לחיים לברכה.

01:03 דובר 1 לחיים לחיים יחי אדוננו מורנו ורבינו, מלך המשיח לעולם ועד, כמובן. כמובן, כמובן. בהחלט. אז בוא נתחיל את ההתוועדות.

01:18 דובר 2 כן, חודש אלול. הוא עמוק באלול.

01:21 דובר 1 המלך, המלך נמצא בשדה.

01:24 דובר 2 כן. אתה, הרקע שלך זה עמוק בשדה. רץ בהרים. הרקע...

01:32 דובר 1 רים, בשדה. כן, השדה הכוונה היא מחוץ לארמון. הוא, הוא, המלך מסתובב מחוץ לארמון ומחכה ש...

01:40 דובר 2 איפה שהאיכרים, איפה שהחקלאים, זה השדה.

01:45 דובר 1 גם נכון.

01:45 דובר 2 בקיצור, אז סיפורים. אה, נתחיל. צריך להתכונן ל... אה, לא היה לי רשימה של דברים. הגעתי בתקופה של הודו. אה, בחור...

02:06 דובר 1 שהייתם בהודו?

02:08 דובר 2 כן. בחור שטייל עם...

02:11 דובר 1 באיזה מקום הייתם בהודו?

02:13 דובר 2 בהמפי. המפי. המפי זה דרום הודו. כן, עוד לא הגענו לדבר על, אה, על המפי. אנחנו עדיין ב... בשנות קבוצה.

02:22 דובר 1 נכון, הרי אם אתם לא מדבר על, על סיפורי שליחות. אתה יכול לספר שהיית בהמפי, זה בסדר.

02:27 דובר 2 כן. עזוב, עם, עם החיים הגענו גם ל-להודו. היינו, אה, אני הייתי תקופה של כמעט שתים עשרה שנה.

02:37 דובר 1 שתים עשרה שנה היית בהודו?

02:39 דובר 2 כן.

02:40 דובר 1 וואו, וואו.

02:41 דובר 2 מתוך זה נשואים, אה, תשע, עשר, כאילו התקופה. ולפני זה בתור רווק, אה, עוד שנתיים, שנה וחצי. זאת אומרת זה הון עוף לפי ה... להגיע לחצי שנה ואז לחזור ל... ללמוד חלק בסמיכה, לסמיכה ואז עוד פעם לחזור להודו ואז עוד פעם סמיכה. ככה הלוך חזור.

03:05 דובר 1 אתה מדבר על מושגים שחב"דים, תסביר אותם כי הקהל לא יודע מה זה סמיכה.

03:12 דובר 2 אז זהו, לחזור למסלול או לחזור-

03:14 דובר 1 אפילו לא לחזור-

03:14 דובר 2 לחזור לסיפורים.

03:15 דובר 1 תחזור למסלול. בסדר, בוא נשמע את המסלול.

03:17 דובר 2 אין, אתה, גירתי אותך. אז אנחנו היינו שנה, סיימנו ב-ב-בשנה של קבוצה. קבוצה זה השנה שאמרנו שלומדים אצל הרבי שנה שלמה. ואחרי השנה הזאת שאתה בעצם מתקין את עצמך ו-ו-ומתבגר מאוד ולוקח אחריות, אה, ואז מהשנה הזאת יוצאים, אה, יוצאים בשליחות בגדול. לכל מקום זה יכול להיות הרבה יוצאים, חוזרים לארץ לישיבות ובתי חב"ד, למקומות שצריכים סיוע מאוד, עוד ידיים. עוד ידיים עובדות, עוד ידיים לשליחות. ואני רציתי להישאר עוד שנה ב... יותר להתקבע ב... ואחרי כמה חודשים הגיע החודש ש... שבט, אב, שבט, ואז, אה, קראו מבית חב"ד בדלהי, זה היה יותר בעיניים של בחורים אז. והוא אומר לי: "נקראתי לדגל שצריך לנסוע עכשיו וכולי וכולי."

04:22 דובר 1 מי זה הבן אדם? מי זה הבן אדם שפנה אליך?

04:25 דובר 2 אה, אז זהו, האברך שפתח את בית חב"ד בדלהי זה הרב נחמן נחמנסון, שיהיה לו רפואה שלמה.

04:33 דובר 1 אמן.

04:34 דובר 2 אה, והוא אחרי החתונה הזה באמת מ-- בית חב"ד של דלהי, היום זה כבר יותר, קצת יותר התקדם, אבל אז היה, אה, אומרים שכל העולם זה אדם, כן? המגיד ממעזריטש אומר שהגוף האדם זה בעצם העולם. זה יש את המשל הלוחזרי, שכל מה שיש בעולם יש באדם וכולי. אז בבדיחה גסה אומרים שאם כל העולם זה גוף האדם, אז המקום הכי... האחוריים זה, זה, זה דלהי או הודו, ובתוך זה עצמו זה הרחוב של הבית חב"ד, מיין בזאר. זה רחוב שהוא תמיד מלא בבוץ ו, ו, ופרות וגמלים ולפעמים פילים עוברים וריקשות ורעש ו-- קטסטרופה. כאילו אתה לא יכול לרדת לרחוב זה, זה כאילו, אה, כאב ראש. ו...

05:32 דובר 1 למה בית חב"ד קבע את עצמו דווקא שמה?

05:37 דובר 2 איך אומרים הביצה והתרנגולת. הישראלים, זה המקום הכי מאוד, מאוד זול ומאוד קרוב למרכז. זאת אומרת מאוד קרוב לתחנת רכבת המרכזית וחנויות של סוחרים שמוכרים הרבה דברים בזול. וזאת אומרת, זה מובלט. זו שכונת דרום תל אביב, נקרא לזה. זה גם במרכז.

06:00 דובר 1 מצד הקרבה לישראלים, שזה עיקר המטרה של בית חב"ד, אז זה כנראה...

06:05 דובר 2 כן, אבל למה הישראלים קבעו שמה? כי זה, זה נוח. יש הרבה מלונות. זה לא מלונות, אנחנו אומרים מלונות, זה גסטהאוסים, חדרים.

06:14 דובר 1 מקום זול. זה מקום זול שאפשר ל...

06:18 דובר 2 יש שנים שמה. זה יכול להיות הישראלי הראשון שהגיע לשמה וכולם אחריו. ככה זה נתקע. אז בקומה שלישית באחד המלונות היה שם חדר שהוא היה שייך לבית חב"ד, והרב שמוליק שרף לקח אחריות על ה-- יחד, יחד עם מרדכי קופצ'ק בתקופה מסוימת, הוא לקח אחריות על המקום. זה גם אחרי שהוא התחתן הוא היה שמה. בהמשך הסיפור איתו, שאשתו נהרגה במודיעין, נרצחה עם הטילים של מעזה. אז זה היה בית חב"ד שלו, דלהי. אנחנו מדברים על תקופה שהוא היה בחור והוא קרא לנו, אני והרב לוי אליאס, שכן שלכם בצפת עילית.

07:00 דובר 1 אליאס כן, הוא אברך פה בעיר.

07:02 דובר 2 כן. אז יצאנו יחד לדלהי. ככה הגענו פעם ראשונה. זה היה... באמת להגיע לדלהי בלי שום חפיפה עם אף אחד. אה, למצוא את המקום. אתה צריך למצוא את בית חב"ד, למצוא את המפתח. וכיוונו אותך. לפני זה הם מ-- בחור בסון סנשי[?] שבא כמו בית חב"ד דלהי. בסון סנשי[?] יש חמש חנויות, יש כמה חנויות ואחרי זה יש כניסה למלון ואחרי זה... בקיצור, אנחנו מגיעים עם המונית וגם כל ה, אתה, כל השוק הזה שאתה לא יודע מי נגד מי, כל הזמן חושש שיגנבו לך את הדברים. אתה כל הזמן ב-- כי אתה פעם ראשונה במקום כזה בלי שום אמצעים. מגיעים בערב, בלילה, עשר, אחת עשרה בלילה. בקיצור, אתה מתחיל לחפש את הכניסה לבית חב"ד. זה לילה. אז כן, בהודו חנויות, זה יכול להיות ברוחב של שולחן, בן אדם יושב ועל, על חצי שולחן כזה ומוכר את מה שיש לו מאחורי הגב. זאת אומרת, כל החנות זה באסה בעצם עם... אז ביום אתה יכול לראות את ההבדל מבין החנויות. בלילה שסוגרים את התריס הכל נראה אותו דבר. אתה מנסה לשער. קיצר, אני מגיע לסוף הסמטה והולך הלוך חזור ולא, לא חושב. הארי ראמה זה מקום מרכזי, הוא אמר בית חב"ד שמה כל הישראלים שמה. אתה לא כאילו איזה רבע שעה אתה הולך הלוך חזור, מנסה לשאוב ואז אחד ההודים בוא בית חב"ד בוא נראה לך. קיצר ואז אתה רואה את השלט הארי ראמה. זאת אומרת בין החנויות יש איזה כניסה ל... אתה לא מבין מה זה נראה כמו איזה כניסה למקווה מצד הקרמיקה והקיצר זה היה ברוכים הבאים. אז בתור בחור שם זה התחלנו את ה. זאת אומרת זה

08:51 דובר 2 הגיע בתור למלא את החור, כאילו היינו צריכים רק לתקופה קצרה אבל אחר כך זהו, אתה רואה זה אהבה, אהבה ממבט ראשון.

09:02 דובר 3 על איזה שנה אנחנו מדברים?

09:04 דובר 2 אנחנו תקופת תשס"ה, אז זה תשס"ו, סוף אלפיים וחמש.

09:11 דובר 3 אהה.

09:11 דובר 2 אלפיים וחמש. כן.

09:13 דובר 3 אז הגעתם, הגעתם להודו בטח עם חברת תעופה הודית או עם איזה חברת תעופה?

09:19 דובר 2 נראה לי כן. אני זוכר ללכת לעשות ויזה להודו בשגרירות הודו במנהטן ומורידים אותך לאיזה בייסמנט של איזה מבנה במנהטן וצפוף. וקיצר נכנסתי, הייתי צריך שירותים, נכנס לשירותים והכל סתום ומלא. אתה אומר וואלה אתה כאילו נתנו לך את ההרגשה של הודו כבר בשגרירות. כאילו כבר מה

09:46 דובר 3 מה שנקרא שמוציק[?].

09:47 דובר 2 כן, היום, היום זה כבר לא ככה. כן, היום הכל.

09:52 דובר 3 היום מה? היום מה?

09:55 דובר 2 היום לעשות ויזה להודו זה עולם אחר לגמרי, אבל בתקופה ההיא זה באמת היה שכונה ממש שכונה.

10:02 דובר 3 אתה אומר שהודו התפתחה קצת מאז.

10:04 דובר 2 הודים הם נתנו את זה למיקוחומי[?]. נתנו למישהו מבחוץ לעשות את זה. חברה חיצונית שתנהל את כל ה, כל אלה. היה הפסקת חשמל. כאילו אתה בטוח? אתה הגעת לוודאי, אתה במנהטן, הכל אה. אבל יחד עם זה זה כאילו חייב לעבוד. ברוכים הבאים להודו. הפסקת חשמל. זה כאילו. הקיצר אבל ה המיוחד של הודו וזה מה שבגללו נשארנו ועוד ועוד. הודו זה מצב, כאילו אנחנו כולנו יהודים, כולנו מאותו בכל מקום. כן, יהודים נמצאים בכל מקום. באירופה, בארצות הברית, בדרום אמריקה. אבל יש, יש מצב הודו. בעצם ההשפעה של הסביבה היא באמת משפיעה על הנפש, על איך שבן אדם מתנהג. זאת אומרת ושמגיעים להודו אז היום אולי גם זה קצת השתנה, אבל בפרט בשנים של אז נכנסים למוד אחר. אשנטי[?] והדבר שאין, אין לחץ ואין זמן. פשוט מוריד את השעון.

11:15 דובר 3 שאין זמן, אין מימד של זמן. אתה מתכוון?

11:18 דובר 2 כן. אתה לא ממהר לשום מקום. אין, אין, אין לזה משמעות. אתה לא יודע איזה יום היום אתה, לא איזה תאריך היום אתה נכנס ל לאלה. כי זה בעצם ה הילד הישראלי או כל אחד עובר יש בית ספר, הורים, מפקד בצבא. כאילו אתה עובר כל הזמן אומרים לך מה לעשות, אומרים לך מה לעשות. פתאום זה זמן שלך. זהו. תן לי את השקט ותן לי לחשוב הרגע מה אני עושה ומה הרגע הבא. אני לא לא מעניין אותי מה אני אעשה וזאת אומרת זה מתוך המקומיים. ההודים גם פותחים את החנויות באחת עשרה והכל כזה שאומר לך עוד חמש דקות אני מגיע. זה יכול לקחת שעה. זאת אומרת אין, אין משמעות לזמן. הכל, הכל זורם הכל. עכשיו זה משפיע מאוד על הנפש. כשאתה מגיע למקום כזה זה פותח את הלב. פותח כי אתה לא, אתה לא מנסה לשפוט אף אחד ואתה לא שופט את עצמך ואתה ההפך מנסה לשבור את הגבולות. אז זה גם מתבטא בסמים שאנשים יותר נוגעים בכל מיני דברים, אבל זה גם מתבטא בבגדים שהם ילבשו. זה הישראלים, לא רק ישראלים, אבל הישראלים בעיקר כאלה תלבושות בגדים שבחיים לא ילבשו. כאילו או לא נקי או גזור בכל מיני צורות או... זאת אומרת, זה כאילו איזה לגעת בכל הגבולות. ואנשים יכולים לעשות פתאום קרחת, בנות עושות קרחת, בחור מגדל זקן, לא, לא מתקלח חודשיים. זאת אומרת כל אחד לוקח את זה למקום של מה שהיה לו חנוק עד עכשיו או משהו שהוא לא, לא התנסה בחיים ולא... ועכשיו אף אחד לא כאילו אף אחד לא ישאל אותך ואין, זה לא משנה לשום דבר. עכשיו זה, זה ה,

13:09 דובר 2 זה האווירה וזה המקום וזה התחושה. עכשיו נוסף על זה יש את כל העבודה זרה שלכל צד, לכל כיוון שאתה מסתכל אתה עולה על מונית, אתה עולה על ריקשה למכולת, לחנות, לכל דבר. לכל אחד יש לו את הגאדג'ט שלו, את העבודה הזרה. זה יכול להיות בובה, זה יכול להיות בקע[?], זה יכול להיות מחרס, זה יכול להיות מזהב, יכול להיות מכל דבר, מכסף, לא זהב. כל מיני בובות שיהיה להם איזה ארונית ששמים לו אורז וחלב וסוכריות ומוזיקה ואורות וקטורת כמובן. ממש עבודה, עבודת אלים כפשוטו ממש. כן, קטורת זה, זה, זה... עכשיו זה לא משהו שאתה... זה לא שזה לא נדיר, זה נדחף לך בעיניים בכל, כל חנות. כאילו יש, יש כשעושים קטורת אסור לך להיכנס לחנות בתור עבודה זרה בזמן הזה. זאת אומרת, כשזה קטורת לשם עבודה זרה.

14:09 דובר 4 אסור אתה מתכוון אסור מבחינת התורה לא מבחינתם.

14:12 דובר 2 מבחינת התורה. אם אתה צריך אמרו לך להוריד נעליים, אם אתה צריך להוריד נעליים כי באמצע פוג'ה באמצע זה טקס דתי לכבוד הגוד לק[?] שיהיה להם בחנות. אבל זה לא משהו שאתה, איך אומרים? זה כל כך זועק מכל דבר, מכל פינה. עד כדי כך שירותים אין כן, בהודו כל מקום זה שירותים. כאילו כשגבר צריך שירותים הוא מוצא פינה והוא עושה. אין בושה, אין... כל מקום זה משתנה, בפרט במיין בזאר. עכשיו כשרוצים-

14:46 דובר 4 בפרט במה?

14:48 דובר 2 במיין בזאר. מיין בזאר זה הרחוב הזה הצפוף עם כל ה... עם הכל. חוץ ממטוסים יש שם הכל. וכשהם לא רוצים שמישהו יעשה שירותים אז הם מדביקים בגובה נגיד שלושים סנטימטר מהרצפה או ממש נמוך, חמישים סנטימטר מהרצפה מדביקים תמונה של עבודה זרה או איזה חתיכת חרסינה משהו, וזה כאילו ירחיק אנשים מלהשתין על הקיר.

15:16 דובר 4 אה, כיוון שהיא כאילו קדושה אז הם לא יעזו.

15:21 דובר 2 אבל זה כאילו להיכנס לתמונה למה קור-- למה קורה, לאיפה... הרבה אנשים אין להם שירותים בבית, על הבוקר יורדים ועושים את הצרכים שלהם ברחוב, אחרי זה יש אנשים שאחראים לטאטא את הכל. בערימות וחולדות. אתה נכנס למכולת, אתה מזיז איזה מוצר, בורח עכבר מאחורה כאילו זה הכל... אני זוכר. זאת אומרת, אנחנו מדברים על התקופה שלא היה טלפונים לאנשים. אם אתה זוכר היה מסנג'ר במחשב.

15:56 דובר 4 היה מסנג'ר, כן נכון.

15:57 דובר 2 מסנג'ר של, של ווינדוס, לא של ווינדוס, של MSN, MSN לא זוכר איך, אבל זה היה הדרך להתכתב. זאת אומרת או אימייל או... אני זוכר אני מתכתב עם משפחה שלי, יש לי עד היום שמור את ה... ותוך כדי אני מרגיש משהו, הייתי עם סנדלים בלי ירדתי רגע מה-- אתה צריך לרדת לחנות אינטרנט, אין לך אינטרנט בבית. אתה משלם לפי, כן, חצי שעה, שעה אתה משלם על ה, על האינטרנט. מרגיש משהו ואני מסתכל, מזיז את ה-- פתאום אני רואה איזה עכבר בורח. אז ישבתי יותר בעדינות ויותר זה, ואז אני ממשיך ל-להתכתב ככה, ואז פתאום אני מרגיש, עולה לי במכנסיים. אני שם, אני שם את היד ככה, סוגר, מתחיל להשתולל. הוא יוצא. עכברון, מה? חיפש מקום להסתור. אתה יושב על מחשי-- על שולחן מחשב עם זה, שם רגליים רגיל. בקיצור, זה... זה, איך אומרים, זה חוויה וזה כל ו... דוגמאות לאימא, כן, זה לא... כל, כל החוויה וכל האווירה וההתמקחות על כל דבר וכל דבר זה... בקיצור, זה חיים מאוד, אה, אה, מרתקים. דברים שונים. עכשיו עם כל האווירה הזאת והרוחניות החזקה, עם כל זה רוחניות לכל איזה מימד של מעבר לחומר, גם איך שההודים מסתכלים על העולם וגם ה, אה, יש גם תאוריות ויש גם את כל הפשוטים שכולם עובדי עבודה זרה ממש פשוטו. כל אחד יש לו את הגובה שלו ואת האנרגיה שלו שעם מה הוא עושה, מה לא עושה, אז זה כזה, זה כזה כוח ומה עם זה כוח? כל דבר זה כאילו, אה, כל דבר זה אלילות. עכשיו יהודי שמסתובב שמה, דתי, לא דתי, קיבוצניק, לא משנה מה זה, זה אתה לא יכול להישאר

17:54 דובר 2 אדיש.

17:55 דובר 5 וואו.

17:56 דובר 2 אתה רואה את הדברים האלה עוד פעם ועוד פעם. זה כאילו מעורר מחשבה או מאיפה זה מגיע ומה קורה איתם או מה זה, מה אנחנו, איפה, זאת אומרת. ועל הרקע הזה, כשבית חב"ד נמצא במקום, זה מקום שמאוד קל להיכנס ולשאול שאלות, והצעירים שבדרך כלל לא יעיזו להיכנס בארץ לבית כנסת ל-ל-לכל דבר, אה, בהודו פתאום זה מקום טבעי להיכנס. אז גם כמו שאמרתי לפני זה, אף אחד לא עושה חשבון, אה, פחות, אה... האווירה היא, זה לא, אף אחד לא חייב לאף אחד חשבון. אתה לא, אה, אה, האווירה היא שונה, בקיצור.

18:45 דובר 5 כן.

18:45 דובר 2 אז, אז בית חב"ד זה נהפך ל-ל-למקום שהוא, אה, מקום, מקום להגיע, מקום למפגש. אז כמובן זה עם השנים, עם השנים הדברים השתנו, כי, אה, היום כולם מטיילים עם טלפונים, יש לכולם וואטסאפ ופייסבוק ו... הכל, אה, הכל אחרת.