הרב מוטי גרמך, קיוטו, יפן - פרק 1

00:22 דובר 1 טוב, מוטי גרמך ממקום מרוחק מאוד. מוטי, אתה במרחק של כמה? עשרת אלפים קילומטר מאיתנו.

00:31 דובר 2 אני לא, לא ספרתי. יפן.

00:34 דובר 1 קיוטו ביפן, קיוטו ביפן. מקום... תגיד לי, מוטי, אני שואל אותך עכשיו שאלה באמת אמיתית. לא, לא בצורה מעושה. הרבי מליובאוויטש כתב לאיש עסקים שנסע ליפן שיש דעה שאומרת שהיפנים הם צאצאי עשרת השבטים. אתה מכיר את המידע הזה?

00:55 דובר 2 אנחנו, אם אנחנו הולכים לשתף מסך, אנחנו יכולים בהמשך להראות את זה. איך שהרבי מדבר לרב לאו, הרב הראשי של ישראל לשעבר, והוא מספר לרבי בתשנ"א, בקיץ הוא היה פה בקיוטו, בעיר הזאת. היה אספה של ראשי אנשי דת, דתות, אנשי דת יותר נכון, והוא בא כנציג העם היהודי והוא מספר לרבי איך שהוא ביקשו ממנו לדבר דווקא בעברית. יש פה יפנים שקוראים להם, אה, חבורה, איך נקרא להם? מקויה, זה השם שלהם.

01:35 דובר 1 מקויה.

01:35 דובר 2 זרם. מקויה. מקויה ביפנית זה תרגום למילה משכן, והם זרם נוצרי שבעצם אחד התגלה לו איזה גילוי שהמטרה שלהם זה לעזור ליהודים, ובזה מתמ-מתמ-- בזה כל העבודה הרוחנית. הם נכנסו לזה מאוד ועזרו בשנות ה... אני לא יודע אם שישי-שישים, שבעים. תרמו הרבה והקימו, יש קיבוץ בדרך לבית שמש ובנו הרבה, השקיעו הרבה כסף ב-ב... אה, אז הם היו אלה שהם ביקשו ממנו שידבר בעברית. הם מדברים עברית, יש להם שמות בעברית. אז, אז הרב לאו מספר ל-לרבי על, אה, על המפגש הזה. הוא מספר על הקידוש השם ואיך שביקשו שידבר בעברית, והוא תוך כדי ההתלהבות של הרב לאו, הרבי נכנס, אני לא אגיד נכנס לדבר, הוא סיים איזה משפט, אבל הרבי בעוד-- בשיא ההתלהבות שלו בנושא הזה, הרבי מעלה נושא. הרבי מלך המשיח מעלה נושא. מה הנושא שהוא מעלה? ששמעת שהיפנים מתייחסים על עצמם, מתייחסים על עצמם כ-כ-כשבטים האבודים.

02:46 דובר 1 מה אתה אומר?

02:48 דובר 2 והרב לאו עונה לו, עונה לו: "יש כאלה, אבל יש כאלה שינטו ויש כאלה בודהיזם. יש עובדי עבודה זרה." הוא כאילו לא ממש מתחבר למה שהרבי שואל.

02:58 דובר 1 לא שיתף פעולה עם הרבי.

03:01 דובר 2 לא, אני, אני, אני מאמין שהוא גם לא כל כך הכיר את ה-- את הנושא. זאת אומרת, כשאתה מגיע בתור חד פעמי זה לא, אתה לא רואה את זה, אתה לא, אה, לא נפגש עם זה הרבה, אבל זה ממש, אה, איך אומרים? חי, חי בכל מקום. אה, זאת אומרת, יש פה, יש פה ספרים נכתבים על זה, אה, סימנים, כל מיני. להגיד שזה אמת ומה שאומרים אנחנו לא, לא יכולים בשום כיוון, כי זה כל מיני דברים כלליים מאוד, אה, אבל ה...

03:35 דובר 1 כן, נכון, אני שכחתי שאתם בראשון.

03:38 דובר 2 קדימה. השמש, השמש זורחת ראשון... מקדימים את העולם. אז גם מקדימים את העולם בכל החגים.

03:45 דובר 1 ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

03:48 דובר 2 נהיה בדברו. לחיים וברכה. שנתקה לעשות את הרצון של הקדוש ברוך הוא. איך שהרבי מביא אותנו, איך שהרבי גילה לנו את המקום שלנו פה, ואיך שהרבי בחר את הנשמה של כל אחד, איפה לשים אותו ומה הוא צריך לעשות. שנשנה-- נזכה ל-ל-לחיות את זה כל הזמן. לחיים לברכה.

04:09 דובר 1 כן, כן, כן. לחיים, לחיים. אז בכל אופן, מוטי אם אתה כבר מדבר על הנושא הזה, תראה אני אומר דבר כזה ותגיד לי אתה כי היום הבמה היא שלך.

04:24 דובר 2 כן.

04:25 דובר 1 אם הרבי מליובאוויטש, שהוא מלך המשיח בעצמו בא ואומר שהיפנים אומרים שהם צאצאים של שבט השבטים. הרי הרבי לא אומר את זה בשביל שיהיה נוח למישהו לשמוע או איזה סיפור יפה. הרבי אומר את זה עם כוונה אמיתית שיש פה עניין שיש לו משקל גדול מאוד. הרי לא יכול להיות שהרבי סתם אומר דברים.

04:49 דובר 2 יפה, וזה, וזה שאלה שמטרידה אותי כל הזמן. כי, אה, מחקרית אין פה משהו. אפשר ל-ל-להתחבר לכל מיני דברים. יש פה כל מיני דברים שבצורת מגן דוד וכל מיני. יש פה איזה כב-- אה, חבר'ה שהולכים משהו כמו תפילין וכל מיני... יכול להיות שיהודים היו פה באזור, כי אנחנו יודעים שהשבט האבוד-- השבטים האבודים הלכו. המקורות שלנו בתורה זה אחרי נהר הסמבטיון. איפה זה בדיוק נהר הסמבטיון? אזור הודו, אזור פקיסטן. זאת אומרת, יש פה טיבט, יש פה הרבה ערבוב, אבל בפירוש יכול להיות שהגיעה לפה משפחה יהודית והשפיעה. אה, או, או, א-א-א-- איך אומרים? תושבי המקום שראו את היהודים שהיו באזור ולמדו מהם דברים. לאו דווקא להגיד מי יהודי ומה יהודי, אבל בטוח שיש פה, אה, אה, ש-- י-י-יש פה צימאון, יש פה צימאון וואין לנו שום אנטישמיות. לא מרגישים את זה בשום צורה שהיא. זאת אומרת, יש פה ההפך. הם כל הזמן, אה, היפנים מאוד, אה, ההצלחה של העם היהודי זה מסקרן אותם מאוד ומגרה אותם. זאת אומרת, אה, ניקח את ה, את ה, את המיין קאמף שזה ספר כל כך שלילי. אז פה ייקחו את זה במקום של, אה, אוקיי, אז, אה, מה זה מלמד אותנו? איך אנחנו יכולים להיות כאלה? איך היהודים כאלה מצליחים? מה אנחנו? מה אנחנו ניקח מזה? זאת אומרת, אם זה... זאת אומרת, אנחנו לא רואים את זה ככה, אבל כן, היהודים מכל מקום מגיעים ומלמדים. היה פה תוכנית. יש ספר קוראים לזה, אה, הפוגו פלאן.

06:32 דובר 1 איך?

06:33 דובר 2 יש דג. פוגו פלאן. תוכנית פוגו. פוגו. פוגו זה סוג של דג. נראה לי ב-בעברית קוראים לו אבו נפחא, שהוא דג רעיל ואם ח-- יודעים לחתוך אותו נכון הוא תענוג. הוא מעדן. ופה בהודו, פה ב-- סליחה, פה ביפן נגיע לזה. מה אנחנו מתבלבל כל הזמן בהודו יפן? אה, אבל פה ביפן יש להם, את איך אומרים? מ-- תבשיל מיוחד כזה שמשתמשים ב-ב-- פה קוראים לזה פוגו. והיה תוכנית לפ-- אני אם אני מבין נכון זה לפני השואה. איך להביא יהודים לכאן, אבל היהודים זה כמו האבו נפחא. אם אתה, אם אתה לא מביא אותו בצורה מבוקרת, הם משתלטים. לכן קראו לזה פוגו פלאן. רצו להביא אותם להרים את הכלכלה היפנית. זאת אומרת תביא, תכניס לפה יהודים, הם ייקחו, יביאו לנו רעיונות, יביאו דברים חדשים ויירימו אותנו, יעזרו לנו. אבל אם ניתן להם הם, איך אומרים? יגיעו ל-- לא יודע. צריך לקרוא את הספר. אני לא קראתי באנגלית. זאת אומרת כל מיני, אה, דוקומנטס כאילו, אה, מ-מסמכים על ה, על המפגשים, הראיונות ואיך לקדם את זה. זאת אומרת, אה, יפנים רואים את היהודי כמשהו, אה, אה, מצליח ולא במקום האנטישמי של, של הקנאה, אלא של הלימוד. מה אני יכול לקחת מזה? אה...

08:05 דובר 1 מוטי, בוא, בוא נקפוץ עשרות שנים אחורה. בוא נכיר אותך. בוא תגיד, תספר לנו קצת על ה-

08:12 דובר 2 יאללה.

08:13 דובר 1 המשפחה שלך, מאיפה אתה בא? מאיפה באים ההורים? אה...

08:18 דובר 2 נתחיל בארם נהריים.

08:20 דובר 1 ארם נהריים.

08:21 דובר 2 סבא אברהם. אה, אז ככה, בוא נתחיל במקום הקרוב יותר. אה, ההורים שלי, אבל אני אתחיל מאיפה ההורים שלי. אבא שלי הוא אוסטרלי, מאוסטרליה, ואמא שלי משיקגו, ארצות הברית, אמריקאית. אה, ההורים שלהם, נלך קצת אחורה. אה, צד של אמא שלי זה ארבעה דורות בארצות הברית. הגיעו ממי, איך אומרים, מגליציה? מקומות שכן, מדינות שעדיין שלא קיימים היום. אה...

08:53 דובר 1 במרכז אירופה.

08:55 דובר 2 כן. אה, צד אחד מגיע מחסידות, אה, צ'רנוביל כנ-כנראה. כאילו זה ארבעה דורות, אז אין לנו ממש מידע. אבל הסיפור שבמשפחה זה שהם הגיעו לארצות הברית, האבא והילדים. הילדים כבר התחילו להתערב להיות אמריקאים והאבא לא ויתר על הזקן והילדים התביישו בזה, אז הם הסבירו לו שזה מביא מחלות כי אי אפשר לנקות את זה כמו שצריך, אז הכריחו אותו להוריד את הזקן כי הם התביישו מהחברה בארצות הברית. אז זה דור לפני ארבעה דורות, חמש דורות. הסבא שהגיע, סבא, סבא, סבא. זה צד האמא. היא גדלה בחינוך רפורמי וזכתה לעלות לתורה בבת מצווה ובתוך זה הגיעה לאוניברסיטה. באוניברסיטה היא הכירה את, את, אה, איך קוראים לזה, מינסוטה. מינסוטה זה מניס פרידמן. אם אני...

10:02 דובר 1 כן, מניס פרידמן. ודאי, ודאי.

10:03 דובר 2 כן.

10:04 דובר 1 שליח מ-

10:06 דובר 2 כן. באוניברסיטה משם התחיל החיזוק למה זה יהדות, מה זה... ומזה הגיעה לארצות, הגיעה לארץ, הגיעה לבית חנה ב-בקונטיקט, במכון של הרבי מגורז'סקי[?], ומשמה לארץ, לצפת, למכון אלתר, ששם היא פגשה את אבא שלי שהוא הגיע-

10:31 דובר 1 מוטי.

10:32 דובר 2 אנחנו מדברים סוף שבעים ו... שלמה, שלמה גליל[?]. שמונים ושתיים. שמונים ושתיים זה כבר היה הזמן של השידור, אבל היא מתחילה להתחזק בסוף שנות השבעים. אני מאמין, אני מאמין שזה מושפע גם מכל ההצלחה של המלחמות בארץ, של הקדוש ברוך הוא משגיח על עם ישראל בניסים גדולים במלחמות, וזה מעורר, מעורר, מעורר השתאות, כאילו ה-ה-הלא יאומן הזה שעם ישראל, הקדוש ברוך הוא דואג לעם ישראל בתוך מדינה מוקפת אויבים והוא מציל אותם נגד כל ההיגיון. זה עורר, עורר בעניין. עכשיו צד של אבא. אבא מגיע משפחה. שם המשפחה שלי זה גרמך. כן, לא מאוד ברור. שם גרמני. אז הסבא מגיע מגרמניה, לוקסמבורג נראה לי, אני לא זוכר. זה משהו כזה דומה ל... והסבתא מגיעה מקרקוב, מפולין, והם ברחו, ברחו והגיעו לאוסטרליה. הסבתא בקרקוב היה להם חנות לאנטיקות, והגרמנים ימח שמם החזיקו אותם בשביל לתת כל מה שהם גונבים ושודדים מהיהודים שמישהו שייתן להם הערכה על כמה זה, כמה כל דבר שווה. ואז כבר מישהו רחוק מהמשפחה שהגיע לאוסטרליה לפני המלחמה.

12:06 דובר 1 אתה מדבר על זה שהסבתא שלך הוחזקה במחנות עבודה?

12:10 דובר 2 לא, לא, לא. ב... את האמת אני לא יודע פרטים מספיק, אבל לא הגיעה למחנות עבודה. זאת אומרת היו עדיין ב-ב-- החזיקו אותם ב-- ה-העבירו אותם ממקום למקום בשביל כל מה שהם שודדים, שיהיה להם מישהו שיתמחר את הדברים וש יעשו כסף. כאילו אתה שודד בית של יהודי וכמה הדבר הזה, מה זה שווה?

12:31 דובר 1 וואו.

12:33 דובר 2 עכשיו סיפרו משפחה שהיה להם איזה שטיח, אה, שהם ביקשו מהגרמנים ימח שמם לשלוח את זה לאוסטרליה כי זה הרבה דורות במשפחה. הם רוצים לשלוח את זה למשפחה שנמצאת באוסטרליה והם הרשו להם. ובעצם זה שם היה זה משהו מאוד עתיק מפרס. ואחרי המלחמה שהם ניצלו והגיעו לאוסטרליה מהשטיח הזה הם התחילו את החיים. זאת אומרת, זה חיכה להם באוסטרליה וזה השטיח. הם הצליחו גם לשלוח אלבום תמונות.

13:01 דובר 1 שהם מכרו את השטיח ואז הייתה להם פרנסה קצת.

13:05 דובר 2 מזה התחילו. כן. מזה התחילו את החיים עוד פעם. אה, צד של אבא זה בליל הבדולח. הוא רץ לבתי כנסת שהדליקו אותם ולהציל משמה ספרי תורה וטליתות. זאת אומרת, הם לא היו ממשפחה דתייה. אה, אני בדקתי כאילו כמה שאני יודע שבע דורות לא שומרי תורה ומצוות בצורה. כן גרמנים יקים מעורבבים אבל חום יהודי במקום של שלא ויתרו על לא יודע על מה. אבל אני יודע את הסיפור הזה על ליל הבדולח, שזה לרוץ במסירות נפש להציל ספרי תורה ו-ו-וטליתות בזמן ש-שאתה לא... איך אומרים היום היית אומר לא היית מגדיר את זה כרחוק מקרוב לשום שום תורה ומצוות. וגם ניצלו הגיעו לאוסטרליה ושם התחתנו ונולדו להם שני ילדים, שזה אבי ודוד. בהפרש של כמעט עשר שנים והם נפטרו מיד כשאבי היה בגיל שש עשרה שבע עשרה כבר שניהם נפטרו כי בעצם ניצלו עם מחלות ולא לא שרדו. אה אז אני לא, לא זכיתי לפגוש אותם. אה אבי היה מאוד היה מאוד היה בית"רי, בית"ריסט.

14:34 דובר 1 וואו, היה מאוד ימני.

14:36 דובר 2 מאוד ימני. אה כדי שההפגנות שהיה בזמן בשנות ה-- תחילת שנות השישים, בתור סטודנט באוסטרליה, סטודנט לרפואה. אז הוא הולך להפגנות נגד הערבים מול היהודים באוסטרליה וחוזר מההפגנה עם יד שבורה מההפגנה באוסטרליה. כן, אוסטרליה זה מקום מאוד רגוע ועוד יותר זה, אבל זה לתת רקע שבאמת היה מאוד, מאוד נלהב מאוד ועוד פעם מגיע מרקע של משפחה של יום כיפור, חנוכה, ליל הסדר. כאילו זהו לא היה יהדות חיה ביום יום, אבל היה עוצמה, גאווה יהודית, גאווה יהודית מאוד חזקה.

15:23 דובר 1 באיזה עיר באוסטרליה הוא היה?

15:26 דובר 2 מלבורן. מלבורן. קולפילד זה השכונה.

15:30 דובר 1 זה הש-- זה דרך אגב הקהילה היהודית הגדולה באוסטרליה?

15:34 דובר 2 אה נראה לי כן. החב"דית גם היום. ו... הוא נוסע לארץ להתנדב בקיבוצים בתור המשך הציונות. לבוא לבנות ול-- כן לעזוב. הוא סטודנט לרפואה ויש לו עתיד, עתיד לפניו. באמצע הלימודים הוא מגיע לארץ להתנדב בקיבוצים עם קבוצה של אוסטרלים.

15:58 דובר 1 תאריך, באיזה שנים מדובר?

16:01 דובר 2 אני לא לא יודע לדייק.

16:03 דובר 1 מדבר מ-- מלחמת ששת הימים, ששים ושבע, משהו כזה.

16:06 דובר 2 לא, לא, לא אחרי. אמצע השבעים או אני לא יודע לדייק כמה שנים. והוא עולה עם קבוצה של הוא מגיע עם קבוצה של מתנדבים לא יהודים.

16:19 דובר 1 ואו.

16:20 דובר 2 אני לא זוכר. הוא היה גם בקיבוץ השחר וגם אחרי זה היה בקיבוץ סעד קיבוץ דתי בדרום. היה בכמה מקומות.

16:29 דובר 1 זה פה בצפון וסעד זה בדרום, על יד הקיבוץ שלי.

16:35 דובר 2 אז אני לא זוכר. לא, אני צריך לשאול אותו על יותר פרטים. אבל אחד הסיפורים שהוא מספר, שכאילו להבין את הרקע, זה שהביאו בשר. לא הביאו. הם הלכו לאכול. כל הסטודנטים אכלו בשר.

16:51 דובר 1 בשר אסור.

16:52 דובר 2 בשר טרף, והגויים הסטודנטים הגויים אומרים לאבא: "רגע, אתה יהודי, אסור לך לאכול מזה." אז הוא כאילו קיבל איזה זעזוע[?] שהגויים מעירים לו על מה מותר ומה אסור.

17:07 דובר 1 מדהים.

17:07 דובר 2 אבל הסיפור ה-- השיא[?] האמיתי, ההתעוררות ה-- השאלות האמיתיות הגיעו כש-כשהגיע יום כיפור, ויום כיפור הוא חיפש איפה להתפלל. כאילו זה הרקע. הוא לא אוכל, לא יודע כשר לא כשר, לא אוכל כשר. ויום כיפור, הוא בתור יהודי חוצניק. אתה יהודי? כן. מזכירים לך אתה יהודי? מה אתה יהודי? יש לי כמה תחנות: חתונה, לוויה, ברית מילה, ויש לי גם פסח, חנוכה ויום כיפור. זה תחנות. עכשיו, האם זה הלכת כהלכתו? אני לא יודע. האם זה מה היה? היה משהו. אז שהוא מגיע לארץ הקודש לקיבוץ והוא מחפש מניין, מחפש בית כנסת ואין. וזה איך רואים? התחיל הרבה שאלות: מה זה ישראלי ומה זה יהודי? מה מה שקורה עכשיו בארץ ישראל? השאלה, השאלה של הזהות, זה מה? מה אני? כאילו מה קורה פה? למה אין פה בית כנסת? זאת אומרת מה? רגע, אתם לא יהודים? אתם יהודים. אתם פה בגלל שאתם יהודים. השאלה הזאת הגיעה אליו, פלוס שבאותו זמן הגיע אליו הספר "כחש" של בן הכט. על מה היה, על קסטנר?

18:33 דובר 1 אה, קסטנר, כן.

18:35 דובר 2 קסטנר. מה קרה עם כל יהודי הונגריה, וכמה שהוא יכול להציל, וכל המשפט, וכמה שזה טלטל את הממשלה של בן גוריון, הפיל ממשלות וכל הסיפור. אצלנו בבית, זה ספר שאנחנו, שאבא ביקש שכל הילדים יכירו. כי מה שהוא יצא מהשואה, מהמשפחה. זאת אומרת הוא לא היה שמה. אבל הגאווה היהודית הזאת זה גם התבטא במרחק הזה שהוא לא התקרב והוא לא נחת אף פעם בגרמניה. היה לו בן דוד רחוק, בן דוד רביעי או שלישי, שלא היה לו אף אחד. לא היה לו משפחה. גם בשם משפחה גרוח[?], ואם הוא היה מגיע לגרמניה וחותם על המסמכים הוא היה מקבל את הירושה שלו. אבל הוא אמר: אני לא חוזר לשם, אני לא נוחת שמה, אני לא נכנס לשם.

19:33 דובר 1 מעניין מאוד.

19:35 דובר 2 ואת אפשר לעשות בגוגל, עיזבון גרמך. זה הגיע בסוף לממשלת ישראל. זה לא היה לזה. אז זה. אז זה הרקע. זה הרקע. זה המקום נראה לי האישי של מה ההורים שלו עברו, ומה, מה כל עם ישראל עבר. ולכן המקום הרגשי הזה שאין, אין ולא ידרך רגלי שם. וברגע שהסיפור הזה שבעצם החלק של הסוכנות היהודית והציונות, איך כמה היא הייתה מעורבת ב-- או לא פעילה בלהציל יהודים, נגיד את לשון הניקיון, או אפילו יותר מזה, כי קסטנר אחרי המלחמה הלך והעיד לטובה להציל חיים של נאצים. אה, כן. המשפטים והמשפטים שהיו אחרי השואה. אה, אז זה כבר היה אובר, אובר, והוא כבר, אה, אמר: אני חוזר לאוסטרליה. כאילו משהו פה לא, משהו פה לא מסתדר, משהו לא מתיישב.

20:34 דובר 3 אה הא.

20:35 דובר 2 כל ה-החלום הזה של הציונות והיהדות. משהו פה לא מתיישב ולא מתחבר, אה, מסודר.

20:41 דובר 3 אה, אבא שלך בעצם היה איש אמת. זה אתה-- זה אתה אומר.

20:45 דובר 2 כן, זה, זה, זה מקום שבה אבא היה-יהודי. לא ב-- לא בשום קטע לפני המקום הדתי או המצוות, או מה-- יהודי אתה, אתה שונה. אתה קיבלת, אני לא יודע אם קורא לזה שליחות. לא יודע אם היה לזה עדיין מילים כאלה, אבל, אה, ההורים סבלו על זה שהם היו יהודים. אז אני, אני לא אמחק את זה. אני, אני אשמור את זה. אני אלחם לשמור את זה. ופתאום אני מגלה שאנשים, אה, שיש פה איזה משהו שאני-- הוא האמין שהציונות זה הבנייה של העם היהודי, ולכן הוא בא להתנדב. לכן הוא היה כל כך, כן, וולונטריסט ובכל. אז, אה, ופתאום ה-- פתאום מתגלה לך: רגע, משהו פה... זה לא היהודי. כאילו אין, אין יום כיפור, כלום. והסיפור הזה עם ה-- ש-שיכלו להציל אלפי, מאות אלפי יהודים, וזה לא, לא היה כל כך חשוב. בלשון הנקייה, היה דברים יותר, כן, אפילו. ו... והוא חזר לאוסטרליה עם כל השאלות האלה. חזר ללימודים של הרפואה, ובתוך כל השאלות האלה הכיר, גם הכיר את חב"ד. היה לו חבר, אה, חברים בישיבה שם, אז הוא התחיל להגיע לבקר אותם, אה, כחברים, עד כדי הגעה שהוא מספר שפעם היה כיבוי אורות. הוא יושב ומדבר עם החבר שלו, והשמש המדריך בפנימייה, מדריך מאוד קשוח. הרב, אני זוכר את רבי כהן. זה כאילו אחד מאוד... כל, אה, בחור אוסטרלי בגיל הזה מכיר את, אה...

22:24 דובר 3 רבי כהן.

22:24 דובר 2 והחבר שלו, כן, והחבר שלו אומר לו: "תיכנס מתחת לשמיכה." היה מיטה ריקה. "תיכנס מתחת." עכשיו הוא לא לומד בישיבה, הוא לא שלא... הוא יכנס לחדר שלא יראה שאנחנו גומרים אחרי השעה. כאילו עכשיו לא... עכשיו אבא שלי מגיע עם שיער ארוך. רגע, אני פספסתי משהו מאוד, מאוד חשוב ש... בדרך לארץ, אה, להתנדבות בקיבוצים. אז, אז הוא כבר הכיר חבר חב"דניק. לא היה השפעה פנימית. ואותו חב"דניק שאמר לו: "אתה חייב לבקר את הרב, אתה חייב לבקר את הרבי. אתה חייב לבקר את הרבי." עכשיו לטוס מאוסטרליה לארץ זה פשוט. זה אומר לא דרך-- סע דרך ניו יורק. זה כאילו להקיף את העולם מהצד ה... כשהגיע לזה, אוקיי, אוקיי, ניסה, ניסה ל-- ניסה. אז הוא היה אצל הרבי בתש"ם, זה תש"ם. אה, כי אני לא יודע, לא זוכר. נראה לי חורף תש"ם.

23:31 דובר 3 אם הוא היה בתש"ם אני הייתי שם באותו זמן. יכול להיות שאפילו ראיתי אותו.

23:35 דובר 2 כן. אז, אה, אה, מה שמאוד היה בהתוועדות ולא הבין מילה ולא הבין כלום. אז זה צריך להיות איזה תאריך. זה אולי י"א שבט אפילו. והניגון שמיל[?] הוא כבר שמע את זה ב-, ב-- שמע את זה בחורים מנגנים את זה באוסטרליה. פתאום ראה את הרבי מנגן. זה משהו שזעזע את הנפש, ואחרי זה היה גם ביחידות. נכנס ביחידות, אה, אה, לרבי.

24:04 דובר 3 ביחידות לרבי.

24:06 דובר 2 וזה עם השיער הארוך עד הכתפיים, על הכתפיים. אה, אני לא יודע הרבה מה היה שמה, אבל, אה, זה היה בדרך לארץ ישראל, בדרך לקיבוצים.

24:22 דובר 3 אה.

24:23 דובר 2 אה, כן. אז כל השילוב הזה יחד, זה כבר היה כשהוא חוזר לאוסטרליה, הוא כבר חוזר... אני יודע, היהודי שלי צריך להיבנות, אה, בעבודה יותר פנימית. אה, ואז אולי מתחזק יותר ומגיע יותר ליצ-- בישיבה שמה באוסטרליה. אה, עד שעוד פעם, לימוד התורה האמיתי זה בארץ ישראל.

24:48 דובר 3 אה.

24:50 דובר 2 כי זה גם, זה גם, זה, זה עדיין מתחבר אני חושב ל-- אבל זה לא במקום של ציונות, אה, דתיה, דתית. כאילו, התנועה הציונית הייתה ציונית חילונית, ציונית לא דתייה, אז אין לו-- זה לא התחבר בתור, אה... אבל, אבל ארץ הקודש זה ארץ הקודש. אה, אז הוא מגיע ללמוד בכפר חב"ד אצל הרב גפני. היה אצל הרב גפני נראה לי שנה, ואחרי זה עובר לצפת, אצל הרב לישנסקי. ושם, אה, פורח במקצועים. אה, כל ה, כל השכבה הזאת של מ"א נראה לי, או, אה, מ"ב שבצפת מספרים על המקצועים של אבא, שהוא יורד לטבריה ולא חוזר עד, עד הרגע לפני שבת והתחילות בספר תורה, ואני ראיתי את זה בישיבה, יש עד היום את הארכיון. אז המספרים של אותיות בספר תורה והאותיות-- המספרים של מקצועים תמיד בטופ, בכמויות, בשוק, בשוק טבריה וכולי. אז המקצועים כבר, אה, חם חם ב, בשנים האלה. ו... זה הר-- אבא שלי טס ל-- הדפיס לו אז את חיים שלמה הגליל[?]. אה, לא יודע למה, אבל אבא שלי טס לרבי. הוא היה בדרך לאוסטרליה אולי? לא יודע. מתי-- שלמה הגליל[?] זה מ"ג.

26:20 דובר 3 מ"ב.

26:22 דובר 2 מ"ב.

26:22 דובר 3 בקיץ של מ"ב.

26:25 דובר 2 אז כנראה אבא שלי טס לחגים או לתקופה מסוימת, ומצפת אז, אה, כן, הרב קפלן והרב סיצקי[?] והרב... ומי זה עוד? הם, הם הדפיסו את התניא בעצם בלבנון.

26:42 דובר 3 רמי אנטיאל[?] היה, זיכרונו לברכה, באותו זמן.

26:45 דובר 2 אז עכשיו צריך להביא מהר את התניות כמה שיותר מהר לרבי. אז אבא שלי בדיוק היה בדרך לטוס, אז הוא קיבל את כל התניות להביא אותם לרבי ישר מלבנון. ב, בהתוועדות קדושה הרב מדבר על זה, על התניות שהגיעו מלבנון ועכשיו זה עוד תחנה. אה, ואז ההורים נפגשים בצפת. כן, אימא שלי, כמו שאמרתי לפני זה, מוכנה לטבע ואבא בישיבה של הרב לישנסקי. אה, מחליטים, אה, להקים בית. אה, יש עוד סיפור עם המכתב של הרבי. אני לא, לא זוכר עכשיו את הפרטים, אבל באמת מכתב שמימי שמגיע מייד ביום החתונה. זאת אומרת, יש התלבטות. המכתב עוד לא הגיע על הברכה לחתונה והרב לישנסקי, אני לא רוצה לדייק, כי אין לי את כל הפרטים עכשיו, אבל זה משהו של, אה-

27:38 דובר 3 תספר מה שאתה כן יודע.

27:40 דובר 2 איך? אני אשלים את זה. אני אשלים את זה כי הקוט-- הפואנטה לא, לא יושב לי.

27:46 דובר 3 הבנתי.

27:46 דובר 2 אז הם התחתנו בצפת, בעיר העתיקה, חופה בבית כנסת של האר"י והצמח צדק. האירוע בצמח צדק. מגיעים המשפחה האמריקאית. לאבא שלי אין משפחה. זאת אומרת, יש לו אח אחד שהוא, אה, אין לו ילדים. אה, זאת אומרת ההמשכיות של כל של, של הסבא והסבתא זה אנחנו. כן. זה לא משפחת גרומך כי יש בני דודים גרומך, בני דודים של אבא שלי. אה שיש אח אחד בקיבוץ כדורים, אח אחד בראשון, גם שניהם היו בקיבוץ כדורים. הם הגיעו לארץ ועוד אחות בניו זילנד, אבל הם גם הם מגיעים ממקום אה עוד פעם. הכי עד, עד היום זה לא, הקיבוץ נשאר בדם. אבל חברים טובים, משפחה ו-ו-ו קרובים ומגיעים לאירועים זה משפחה זה משפחה. בפרט עם אוסטרלים זה תמיד שמחים ותמיד אה יחד. אה ואז אנחנו מגיעים מתחתנים גם בחג גם בצפת ההורים ואחרי זה בכפר חב"ד. אה השכנים של הרב גופין והרב פריימן עליו השלום. אה השיפונים[?]. אה פרטים מעניינים על התקופה הזאת. אה ואז אה רוצים לפתוח בית חב"ד. כן, אנחנו מדברים על השנים של מ"ה מ"ו. ההורים שלי התחתנו במ"ג סיוון מ"ג. אה אבא שלי תמיד-

29:25 דובר 4 ומה אבא שלך עבד באותו זמן או אימא עבד?

29:28 דובר 2 הוא היה יושב כולל, סמיכה ומקצועים, כל הזמן מקצועים. וכל מוצאי שבת אה מיד בצאת השבת להעמיס לרכב כמה חסידים מכפר חב"ד, לנסוע לאסף הרופא, לאסוף את כל הסיירת[?] השבוע והעלונים שהיו בבית כנסת וללכת לחלק ל-- לאלה שלא מרגישים טוב באסף הרופא. אה לעודד אותם, לשמח אותם. זאת אומרת זה לא מבצע תפילין, זה לא מבצע נרות שבת. זה מבצע לשמח אה לשמח חולים, לשמח חבר'ה שלא מרגישים טוב. וככה כל מוצאי שבת וזה המשיך שנים עד אה עד שאני הייתי בישיבה. זאת אומרת, עד שבית דגן כבר נהיה. אני אגיע להמשך. אה עכשיו בתקופה הזאת יש מישהו קבוע שהם פוגשים אותו כל הזמן בלי רגליים בבית הרפואה וכל הזמן כל שבוע מודדים אותו. כל פ-- כל מוצאי שבת פוגשים אותו ונותנים לו עידוד. ואז שבוע אחד מגיעים והוא לא שמה. איפה הוא? הוא משוחרר הביתה. נו, אז איפה הוא גר? הוא גר בבית דגן. אז בואו נלך לשמח אותו, נעשה לו. הוא כבר היה כל כך הרבה זמן שישב בבית החולים. הם כבר היו מיודדים. קראו לו מרדכי. זה השם, זה השם שלי. שם ש-- אני השם על השם הסבא שפגשתי. אה אז אה אז הולכים לעשות לו אה מסיבה. הולכים לבית דגן. אבא שלי ממלא את הרכב עם כמה בחורים, מדריכים ועושים התוועדות על הצהריים על ה זה שהוא השתחרר אחרי כל כך הרבה זמן. ורגע, זה תוך כדי. מי הפעילות? מי עושה פה פעילות? אין, אין פעילות. השכנים של כפר חב"ד אף אחד לא עושה פעילות. אין חב"דניקים. זה מעבר לגבול. אז אה אז אני לא טועה, זה היה לפני החגים, לפני, אז אבא שלי עשה

31:34 דובר 2 אה הוא שאל אם הדפיסו תניא. כי שוב קרוב לכפר חב"ד. האם מישהו הדפיס תניא? בודקים, לא הדפיסו תניא. קיצר, זה אבא שמכין את כל הציוד ומה שצריך ומארגנים על הדפסת תניא עם גופין ו-ועוד כמה רבנים. יושבים על הפרק הראשון.

31:53 דובר 4 חיים בריינבוים הדפיס?

31:55 דובר 2 מאמין שכן עם המשאית שלו, כן. זוכר את המשאית הלבנה?

31:59 דובר 4 כן.

32:00 דובר 2 אה דווקא בתמונות אולי זה בלי אבל כן, כן, עם המשאית. אני זוכר את ה. בקיצור אז אה מדפיסים תניא ומסיימים ללמוד פרק ללמוד ל"ב ואז אה, גם גופין [?] שואל את אבא שלי, נו מה? מה עכשיו? אתה מדפיס תניא והולך. צריך לבדוק מה הלאה. קיצר, זה היה נראה לי לפני החגים, ואז התחילו הפעילות. אה, באותו זמן אבא שלי שאל את הרבי על מה, מה השליחות שלו. מסיים שנת כולל. זאת אומרת הכל זה היה כאילו שלב, איזה תקופה של עוד פעילות ועוד משהו. והוא כתב לרבי אז ברמלה נראה לי לא היה שליח. היה מישהו שיצא או משהו כזה. ובהרצליה נראה לי רצו מרכז דוברי אנגלית, ובית דגן נראה לי היה עוד איזו הצעה וכתבו לרבי מה, מה השליחות? הרבי הקיף בית דגן. אז הפעילות הראשונה זה היה מוצאי, מוצאי, אה, נראה לי מוצאי יום כיפור. זה היה הדפסת התניא, אם אני לא טועה. כאילו זה היה הפעילות הראשונה של זה. בעצם לקחו אחריות על בית דגן. עכשיו ניכנס לתמונה. ההורים שלי הם עולים חדשים. אוסטרליה, ארצות הברית. העברית שלהם עד היום היא עברית לא מושלמת וגם שלי. כן, כן, אף אחד לא תיקן אותנו.

33:23 דובר 5 לא, לא, לא. העברית שלך היא בסדר גמור. בוא לא ניתן-

33:26 דובר 2 יש לי הרבה... נעלה בהמשך. ו... ומה רציתי להגיד? מה זה בית דגן בשנים האלה? בית דגן, בית דגן זה שישים אחוז תימנים, ארבעים אחוז מרוקאים או הפוך ארבעים אחוז מרוקאים.

33:44 דובר 5 אוסטרלי.

33:45 דובר 2 כן. בקיצור, והרבי שולח אותו לשמה. דווקא עכשיו מי שמכיר בית דגן היה אז מקום מאוד סוציו־אקונומי מאוד נמוך. הרבה סמים, הרבה בלגנים ופריצות ומה לא היה שם. כן, אני זוכר בתור ילד נשמר גבול בכניסה בודק מכוניות. לא הגה ברוק [?]. זה היה כל מיני, כל מיני בלגנים. ודווקא במקום הזה. זאת אומרת, זה מקום יישוב עם מסורת. כן, הרבה בתי כנסת, אבל החברתי היה במקום אחר. ופה דווקא המבטא פתח הרבה דלתות. כי אתה לא מגיע, אה, להגיד לי מה לעשות. אתה מגיע מבחוץ. המבטא אתה לא יכול, לא יכול להתבלבל עם זה. אז אבא עם החיוך, כן, הוא מכיר כל אחד בשמו בכל היישוב. מי המשפחה, מי הבן דוד של מי ומי מחותן ומי זה. מכיר את כולם. וזה היה המקום ה, לבנות קודם את החברתי, את הגשמי. ואם זה למנוע גירושין. אני זוכר, אני זוכר ללוות את אבא שלי, זאת אומרת, אה, ל, ל, שהוא נכנס לאיזה בית והוא צריך לדבר והוא מבקש ממני בתור ילד שאני אצא החוצה לא לשמוע דברים, המריבות שיש שמה ולהביא איתי הפקדת של מפעל חב"ד לעוד איזה זוג ועוד איזה סיפורים. וכל הזמן דברים, אה, ללכת במשפט להעיד על האנשים שהם לא יחזרו לסמים כי הוא יעזור להם וידאג להם, ש, להקל להם על העונש וכולי. כל הזמן, אה, איך אומרים? ממש עזרה, אה, להרים אנשים, לחזור, לחזור בתשובה. זה לא מתחיל לפתוח ספר, זה קודם-

35:33 דובר 5 עודד, אתה יכול לתאר מקרה אחד כזה? לא חייב להיות עם שמות, משהו שאתה מכיר.

35:41 דובר 2 אז זה כשאני ילד. אנחנו עכשיו בואו נוסיף עוד בדיוק למשבצת הזאת. אה, ההורים שלי רצו לעבור לגור בבית דגן, לגור בשליחות. כשאתה גר בשליחות זה חיים אחרים לגמרי. והרבי לכל בית חב"ד כמו שהרבי רוצה, הרבי רוצה שכל בית חב"ד יהיה הנהלה. הנהלה זה אומר שאתה לא מחליט החלטות גדולות, אתה לא מחליט לבד, שתמיד יש לך התייעצות עם מי, עם מי להחליט ומחליטים לפי הרוב. אז, אה, רצו לעבור לבית דגן. ביקשו ברכה מהרבי. הרבי אמר להתייעץ עם ההנהלה של בית חב"ד.

36:16 דובר 5 וואו.

36:18 דובר 2 וההנהלה... אנחנו יודעים בכלל כשיש תשובות מהרבי של להתייעץ דרך מישהו אז בדרך כלל זה שלילי. אה, וככה הם התיישבו ודנו ואמרו בגלל שכפר חב"ד כזה קרוב לבית דגן, המצב של בית דגן לא כזה, לא כזה קל לגדל לחינוך ילדים. את מה שרואים ומה שחווים. זאת אומרת, יש שמה כלל לא... כאילו אנחנו מדברים על-

36:47 דובר 5 סביבה לא טוב.

36:49 דובר 2 כן, אני לא יודע איפה אתם, נגיד לעמק אולי. אני לא יודע מה להשוות את זה, אבל זה היה כאילו מקום מאוד, אה, איך אומר מוזנח שאנשים ש... לא השקיעו בהם. אה, כן, אנחנו מכירים את הרקעים, זה... כל אחד היה לו. בקיצור, אז, אה, אז, אז אמא שלי בכתה מהתשובה הזאת כי הם רצו, רצו לגור בשליחות. זה אחרת לגמרי. מה אתה? אבל זה, אבל ככה גדלתי. גדלתי שלראות את אבא בעיקר בשבת אה, ובבוקר לפני שאתה הולך לחיידר. כאילו, אה, הוא כל, עד שהוא חוזר בדרך כלל כי אנחנו הולכים לישון לפני הוא חוזר מבית דגן אחרי. זאת אומרת, זה כל כך קרוב. אבל זה השעות שאתה, שעות הפעילות זה שיעורי תורה. זה להיות עם האנשים בזמן שהם חוזרים מהעבודה. אז, אה, אז זה היה באמת, זאת אומרת, זה מרתק שאתה גדל בשליחות. אה, כן, מהליכה מכפר חב"ד זה, זה היום זה רבע שעה. התקרבו מאוד אבל מאוד קרוב. אבל דווקא כן, דווקא שם להיות כל כך בתוך, אה, בתוך השליחות עד הסוף. אז לכן עוד פעם. אז הסיפורים, יש לי הרבה סיפורים בתור, אה, פעילות, אבל, אה, אני עוד הרקעודות [?] האלה של לעבור, אה, זה סיפור מאוד שאבא שלי הלך להעיד, אה, למישהו עדות אופי על, אה, בבית משפט על שמואל. אה, שהוא לא ייגע יותר בסמים והוא מחליט להיות אחרת וכולם פורצים בצחוק. השופט, עורכי דינים. אז הוא שואל מה? לא, הוא כבר הודה באשמה. הוא כבר הודה באשמה ויש עסקת טיעון. בא להעיד כמה הוא לא יכול. אין מצב שהוא ייגע בזה. הוא אדם טוב. בקיצור אז, אה-

38:37 דובר 5 הצליח מאוד.

38:40 דובר 2 כן, בטוח זה... המקום שלתת, לתת תקווה שאפשר אחרת, זה היה המקום. כמו של אבא, של לתת לאנשים שיעורי תורה וכל הזמן להניח תפילין או משטרה שהיו מגיעים לפעמים לבית חב"ד לעשות, אה, חיפוש. כי בעצם זה היה כיסוי טוב. מי שהיה מניח חבילה ומישהו אחר מגיע ועושה חבילה. ואבא שלי יהודי תמים, אז הכל מאחורי הגב. עד כדי כך שהמשטרה הייתה צריכה לבדוק, אה, כי בבית חב"ד היה את המקום שכולם מגיעים לשבת. זאת אומרת, אנחנו מדברים היום על להודו שאנשים מגיעים לשבת, אז זה כאילו גם מקום, אה, גם להם. יהודי גם יכול להיות במצב, אה, מאוד ירוד שהוא מכור לסמים וש-- אה, בשתייה, אבל, אה, יהודי זה יהודי והוא אח, אח שלנו. כל יהודי הוא אח שלנו, לא משנה איפה הוא. ולא רק עם העניבה ולא רק הוא המסודר ששואל שאלות אינטליגנטיות. כל, הרבי שולח, אה, לכל יהודי. משה רבנו לוקח אחריות על כל יהודי, על כל טלה. ו, ואני רואה את השליחות של בית דגן. זה היה... אז כמובן יש כל הזמן מצוות ומזוזות חדשות בכל בית ועידוד ילודה. כאילו כל כך הרבה הפלות שאנשים, אה, הם אומרים אין לנו מצב אקונומי, אנחנו לא יכולים. אז להביא, אני זוכר להביא רבנית שתשכנע. למה אני זוכר כל כך את הדברים האלה? כי מצד האיחוד... אז פעם כפר, מבית דגן לכפר חב"ד הכביש היה חשוך לגמרי. אז להביא רבנית שתדבר עם ה, עם האישה צריך, או שיעורי תורה לנשים. צריך תמיד מלווה שלא יהיה איחוד. אז אנחנו מהגיל תשע תמיד היינו ליווי לכל ה... לכל השיעורי תורה הנפלאים.

40:29 דובר 5 מה המצב שם? אולי תספר לנו מה המצב שם היום כבר ב...?

40:33 דובר 2 אז כמובן היום. היום נראה לי נדל"ן שמה מאוד יקר כי הכל ברוך השם השתנה לגמרי. זה התחיל בזה שרוב כל החבר'ה השתקמו. היו כמה התאבדויות, היו כמה שבכלא אחרי תקופה בכלא, אבל בפירוש בפירוש היום אבא, שמעון ברונר, הוא לא מזכיר לאף אחד, לא מדבר על זה. אבל ההוא וההוא וההוא וכל אלה הם היום מצליחים. יש להם משפחות מכובדות ויש להם ילדים ונכדים, אבל בתקופה אחרת, כשהם היו צעירים, היו ברגניסטים[?]. ברוך השם. לפעמים

41:13 דובר 5 זה ממש

41:13 דובר 2 בתחנות אלה. לפעמים אתה אומר איך אוכלים? יהודי. אתה קודם צריך לתת לו מה לאכול לפני שאתה נותן לו שיעור תורה. קודם שיהיה לו. איך אומרים שהעיניים יהיו צלולות? בכל נושא, בכל נושא זה לפעמים כל כך מקום ליפול בכל זאת קלות לכל מיני, גם לאכזבות וכל מיני. זאת אומרת יש איזה סיפור כן, שחסיד רקד עם ספר תורה בסנסומטין[?] בשמחת תורה וכל כך צפוף ומהדחיפות הוא נופל עם הספר תורה. היהודי המבוגר וכולם קופצים באופן אינסטינקט יהודי להרים את הספר תורה. הרבי רגע, רגע, יש פה יהודי על הרצפה, הוא לא פחות קדוש מספר תורה. אז. אז הנקודה הזאת ש... אז זה לא, לא מוריד מהשיעורי תורה שכל הזמן אני זוכר שדיברו פה. אני זוכר את זה שאנחנו מדברים בצה"ל שאחד המקומות בראש הרשימות של שיעורי תורה, כמויות של שיעורים זה היה בבית דגן. זה לא פייר. זה כל כך קרוב לכפר חב"ד. אבל אבא עם עם המקצוע, עם חדור במקצוע. הם בכל הזדמנות. אתה הולך איתו ברחוב, מעלה במעלית, הוא שואל את הבן אדם רגע, יש לך אותיות בספר תורה לילדים? מזוזה? זאת אומרת, אתה נמצא איתו. היינו בלא יודע כיאת עונא במעלית לאיזה ניידת שהולך לסדר על משהו. זה יהודי שתמיד מונח במקצועם של הרבי. לא משנה איפה ומה. הוא ברען אש! אז זה הבית שגדלנו והילדים הם ממש, ממש חלק מכל הפעילות.

42:53 דובר 5 כמה? כמה אחים ואחיות אתם?

42:56 דובר 2 אנחנו שמונה. ארבע אחים. ארבע אחיות. וזה כל הזמן היינו מעורבים. זאת אומרת או בזה שאבא עכשיו בשליחות או בפעילות. כל חג עכשיו כל ילד יש לו תפקיד. זה צריך לחלק כרטיסי הגרלה. זה צריך לחלק תשלומים. זה צריך לרכז פה, לאסוף אותו לכל אחד. כל ילד פיתח את הכישרונות שלו דווקא מהמקום הזה שקיבלת אחריות. ואבא יהודי חסידי והוא גם יהודי. איך אומרים לא יודע מן התמימות, אבל כשצריך להוריד דברים לפרקטיקה אתה צריך עוד ידיים ועוד. אז המקום הזה שהילדים קיבלו אחריות לקדם ולשכלל את הדברים אז כל אחד פיתח כישרונות ברוך השם ל להפעיל, להפעיל במקום שאני אשתדל להיות איש ואני רואה את זה על כל האחים והאחיות שזה באמת מתנה מהשמיים. מתנה מהרבי שכמו שאומרים חינוך עליי בעל צברי, שהמקום הזה של להשתדל להיות איש שבכל מקום אתה מגיע וב אני רואה את זה בסן סלמנדה[?] עם האחים הצעירים. שם אנחנו כל כך מרחק כל כך הרבה בינינו ואתה רואה שזה נוגע. אבל זה צד אחד. גדלתי בכפר חב"ד. גדלתי בכפר חב"ד.

44:20 דובר 5 ונעשה סיכום ואחרי זה נמשיך בשבוע הבא, אם אפשר.

44:26 דובר 2 בשמחה, בשמחה. אולי נתחיל רק בשביל לסיים את הילדות הזאת.

44:30 דובר 5 כן, אני רוצה שנעשה איזשהו, אה, כן סיכום כזה.

44:34 דובר 2 כפר חב"ד, איך אומרים? יש לכל אחד יש לו את החיים שלו ומבצעים של הרבי זה גם, אבל יש להם גם את החיים האישיים. ואבא מגיע אה, ברקע של, אה, רק מבצעים, מבצעים, מבצעים, ובאמת גם ככה גדלתי. זאת אומרת היום שבתור אפשר להגיד, אה, כשהרבה מתחיל הרבה ענייני משיח, כל שנות התשעונים ושנות התשעים. אז אבא כל הזמן במשיח, משיח ו-ו-ואז זה להרגיש ילד בכפר חב"ד שאבא הוא כל הזמן משיח. זה לא מתחיל אז. אני זוכר בתור ילד אנחנו שכנים של, אה, של הרב גופין ומהילדים שלהם אני כאילו ה, ה, הבן של המשיחיסט. אנחנו גרים במם, בממים, שהוא כל הזמן מבצעים מבצעים מבצעים. הסיפור שחרוט לי ב, ב, אה, ממש זה כאילו היום ל-- כשאני גדול אני יודע שההורים עברו הפלה, אבל אבא היה תמיד מתפלל בישיבה. כל שבת בתוככי בישיבה ב... כן.

45:37 דובר 5 בישיבה ב... איפה שגם היה.

45:40 דובר 2 כן. תמיד מתפלל אחרי הזמן. אויב'לד[?] מתפלל עד מאוחר. האחרון שיוצא מהבית כנסת בשעות בלילה. תמיד. וזאת אומרת בתור המוסיף איזה רב מנדל היה מתפלל בישיבה ואני הרבה שבתות הייתי יחד עם החומש. אני הייתי מצביע ב, בחומש. היינו מסתכלים, מסתכלים יחד. אה, אבל לא משנה, היה איזה שבת שאימא, אימא אומרת לי.

46:06 דובר 5 הרב מנדל פוטערפאס.

46:08 דובר 2 כן, הרב מנדל פוטערפאס.

46:13 דובר 5 לא כל כך

46:14 דובר 2 לא, חסיד בעל מסירות נפש. היינו ב-- היה לנו קשר כל מיני דברים. להביא אוטו טרמפים מפה לשם. יש הרבה סיפורים. אבא ש-- כאילו אמרו אה, אה, אבא שלי הוא הבית חב"ד בכפר חב"ד. ככה תמיד אמרו עליו. הוא ה-- לא

46:27 דובר 5 כפר חב"ד.

46:29 דובר 2 כשהרבי התחיל ועד ההתוועדויות שכל בית כנסת יהיה ועד שיעוררו, שעשו התוועדויות בחגים בכל תאריך חסידי. אז אבא שלי בדיוק נכנס לבית כנסת הגבאים חיפשו, הו, הנה אתה תהיה ועד ההתוועדויות. ואבא שלי לא הזניח אותם, נתן להם התוועדות כל ראש חודש והפעיל את האנש-- את כל הרוסים בשיכונים ואת כל הירושלמים. שיגע אותם שצריך, אה, צריך לזכור שיש, אה, יש רב ויש התוועדות ויש תאריכים. כל אחד, כפר חב"ד זה מאוד קל לשבת, אבל קשה לקום. יש גרביטציה חזקה.

47:02 דובר 5 כן, כן, כן, זה...

47:04 דובר 2 זה סיפור. אז הסיפור שאני, אה, אמא אבא שלי כבר הלך לבית כנסת, למקווה, לישיבה ואמא אומרת פעם ראשונה אני רואה אותה עם דמעות. ממש זה משהו ש... הייתי בן אולי שבע, שמונה. לא. יותר צעיר. חמש, שש. ולראות את אמא דומעת, היא אומרת תגיד לאבא שיחזור מהר הביתה. זה משהו ז-ז-זעזע. אני צריך ללכת בשבת לבית ל-לישיבה. קיצר אני לא זוכר אחרי זה הייתי צריך לחזור לבד הביתה. אנחנו מהשיכונים. ואחרי זה מסתבר כאלו, אה, אבא שלי לקח את, אה, הוא הלך לרב אשכנזי, הלך לחזור לשאול שאלות בשבת. לקח את אמא שלי עם ה, עם הרכב לאסף הרופא. היום אני מבין, מסתבר, זה היה איזה הפלה, כאילו. אבל מה שעברתי בשיכונים באותה שבת אחרי הצוהריים, איזה אמבוש, איזה, איך אומרים? אבא שלך לקח, הלך להניח תפילין עם אמא שלך בבית רפואה, הלך לעשות מבצעים בבית רפואה. עכשיו מדברים איתך ב, ב, ב. מה זה, זה מ"ט? כנראה. או נ'. זאת אומרת ל-ל-לפני, אה, אה, זאת אומרת המקום הזה. אני, חב"ד, הרבה ילדים יש להם הורים שהם מאוד בעניין ענייני משיח, מה שאומר משיחיסטים. זהו ועוברים כל כן, אז לגדול בכפר חב"ד עם אבא שכל הזמן יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח, זה, זה. אבל אני אומר זה לא מתחיל בזה. זה מתחיל ב, אה, במבצעים. כאילו זה תהליך, זה משהו שאני לא, לא שוכח, שאני זוכר. אני ב-בגן משחקים וכל הילדים מסביבי וילדים שמשפיעים ו-וכאילו אתה ה...

48:47 דובר 6 ורצים עליך בקיצור, רצים עליך.

48:49 דובר 2 כן. קיצר זה משהו ששש ממש זה חרוט ב... כאילו אז היה כאילו משהו שאתה, אתה לא מבין מה, מה הסמונה[?]. אחרי זה אתה גדל אבל היום אתה מבין בוא'נה, אני כ-כאילו איזה חיספוס ל-לגדול לתוך עניינים של שליחות ו-ו-- זאת אומרת, זה יכול לקחת לשני כיוונים. זה...

49:12 דובר 6 אבל זה לקח כיוון טוב.

49:15 דובר 2 את כל המשפחה, כל ה, כל האחים. נגיע לזה, נדבר על זה בהמשך. וכשהיה שידור של הרבי אז היה את רדיו בכפר חב"ד שהיה אפשר לשמוע את השידור או בטלפון בזמן מסוים, אבל צריך להעיר את האנשים. אבא שיורד עם הפיג'מה לרכב, עושה סיבוב שלוש לפנות בוקר בארץ. מתי שהייתה ההתוועדות, ארבע או שתיים.

49:38 דובר 6 שלוש, שלוש.

49:40 דובר 2 להתחיל לצפור לעבור בכל כפר חב"ד עם ה, עם הרכב לצפור כי ההתוועדות התחילה. עכשיו אתה מפסיד מהזמן הזה כי אתה לא בהתוועדות. אתה ברכב עושה סיבוב עם... אבל זה ה... עכשיו אני, עכשיו אני חושב על הדברים האלה. אני בטוח שהיו אנשים בכפר חב"ד שזה לא היה להם כל-- אתה מעיר את הילדים, אתה עושה רעש, אבל זה עוד פעם משהו ש... עניינים של הרבי.

50:08 דובר 6 סיפור בהחלט, בהחלט מדהים. אמ, בסדר, מוטי, אני מצפה בעזרת השם שתמשיך עם הסיפור ילדות שלך ולאט לאט איך אתה נכנס לתוך חיי השליחות בעצמך.

50:23 דובר 2 כן, אז בסדר, זה מתחיל ב-בהודו הרבה שנים אחרי זה מגיע לפה. יש גלגולים.

50:28 דובר 6 בוא נעשה פה פסק זמן רק רגע.

50:31 דובר 2 מוטומטא[?].