פרק 3: הרב יעקב בן ארי - שליח הקיבוצים ויוזם דגל חב"ד, סיפור קיבוץ הערבה

00:19 דובר 1 אה

00:21 דובר 2 יעקב בן ארי אנחנו ממשיכים עם ה, עם סיפור בית חב"ד קיבוצים. הסיפורים שלך הם נ-- נהדרים ונפלאים. אני מרשה לך בבקשה לבחור את הסיפור הבא. או ש

00:34 דובר 1 אנחנו, אנחנו כן, א-אנחנו בערבה. בערבה, אה, לא רחוק מיטבתה היה קיבוץ שיש קיבוץ לא רחוק מאילת, שאמרתי למזכיר גם כן אחרי הרבה שנים. אמרתי לו, "הייתי רוצה שאני אניח תפילין פעם אחת. זהו. לא ביקשתי ממך את זה שנים." הוא איש מאוד חשוב בקיבוץ. מאוד, מאוד. מהדירקטוריון של הקיבוץ ומעס-עסקי הקיבוץ. אמרתי לו, "בוא תשמע מה נעשה. פעם אחת תניח תפילין. זה הכל. לא מבקש ממך יותר. סתם בשביל ה... אתה יודע, תן לי את המתנה הזאת." אז הוא חושב, חושב. אומר לי, "אתה יודע מה, יענקלה? אני לא אניח תפילין, אבל אני מוכן להבטיח לך שברגע שמשיח מגיע אני מיד מניח תפילין. חמש דקות אחרי זה." עשיתי לו פנים, "מה? מה החוכמה? החוכמה היא להניח לפני שהוא מגיע." אומר לי, "אה אה אה יעקב, עזוב. אם הצלחת להוציא ממני משפט כזה, זאת אומרת שהתפילין אצלי בכלל יהיו. יש על מה לדבר בכלל? עשית, עשית את העבודה שלך." אמרתי אולי-- "אוקיי, אולי אצלך זה ככה באמת, אבל אצלי לא עשיתי את העבודה." כמו שהרבי אומר, "עשינו הכל להביא משיח, אבל משיח עדיין לא הגיע. ואז כל מה שעשינו היה להבל ולריק. תכלס, הוא לא הגיע עדיין." הוא אומר לי, "זה מה שאני אומר לך." טוב, עבר זמן, עבר שנה, משהו כזה, ופתאום נוצר מצב שבו הוא קיבל איזה חולי מסוים והוא היה ב הוא היה ב-- מוגבל בכל מיני הגבלות והיה לו מישהו שיעזור לו ויתמוך בו וכולי וכולי, ואני המשכתי לבקר את ביתו ככה פעמיים בשנה. בראש השנה-

02:43 דובר 2 פעמיים בשנה, לקראת ראש השנה ולקראת פסח.

02:47 דובר 1 כן.

02:48 דובר 2 אה.

02:48 דובר 1 היה לי איזה חדרון קט-- היה לי איזה חדרון קטן שאמרו לי שאני יכול, אה, ל-לישון בחדרון הזה וכך היה כל שנה. אני מסיים את כל הציר עד ל, עד לאילת, ישן אצלו, למחרת מתפלל באילת ומתחיל עוד פעם את הערבה, אה, לקיבוצים שלא הספקתי.

03:08 דובר 2 לכיוון צפון.

03:09 דובר 1 ואז... כן, ואז, אה, טוב. יום אחד אשתו מתקשרת, אומרת לי, "תשמע יענקלה, החבר שלך מרגיש לא טוב ו יש לו איזה... הוא נופל כל הזמן, אין לו יציבות ופה ושם. תתפלל עליו." אז אמרתי, אה, "בטח, ודאי, מה זה?" ובאמת אמרתי עליו כמה פרקי תהילים ו"מי שברך". הזכרתי אותו בבית כנסת כמה פעמים, וכל פעם שהייתי עובר אצלו ניגשתי אליו ואמרתי לו, "תשמע, אני כמו רופא תתייחס אליי. אני יודע שמה שאני הולך להגיד לך לעשות זה הכי טוב בשבילך. בוא נניח תפילין." "לא, מה פתאום?" אבל אמרתי לו, "תשמע, הרופא לא שואל אותך שאלות, נכון? אז גם אני לא שואל אותך שאלות. תן לי את היד" והנחתי לו על היד. תוך כדי הוא אומר לי, "יענקלה, זה כפייה דתית, אתה יודע, כן? אתה רק שם לב שזה כפייה דתית." אמרתי לו, "בהחלט, ודאי, אני מודע לזה, אבל אין מה לעשות, יש דברים שבאים בכפייה לטובת הבן אדם, כמו אצל הרופאים וכולי". וככה יצא שדוקטור בן ארי פעמיים בשנה היה מניח תפילין במשך כמה שנים טובות. ויום אחד היה לו ניתוח אפילו ואשתו רצתה שאני אברך אותו והייתי בבאר שבע בדיוק הוא יצא מהניתוח. נתתי לו, אה, נכנסתי אליו כשהוא היה אחרי הניתוח ו-ונתתי לו ברכה גדולה ובאמת העסק בראש הסתדר והצליחו להחזיר אותו הביתה והוא המשיך לחיות ברוך השם, אה, כמה שנים אחרי זה. ואחרי זה הגיע המצב שבו היה התדרדרות ואשתו אמרה לי שהוא נפטר. אני כמובן, אני כמובן, אה, אמרתי קדיש כמו שאני אומר על הקיבוצניקים, אלו שאף אחד לא אומר עליהם קדיש מתוך הרשימה שלי, אני אומר עליהם קדיש במשך אחד עשרה חודש, שלוש פעמים

05:18 דובר 1 ביום בתפילות וכנהוג.

05:22 דובר 3 זה אחריות גדולה מאוד.

05:24 דובר 1 כן, ככה זה אצלי. יש לי ברשימה כל הזמן חמש עשרה, עשרים חבר'ה כאלה. ויום אחד אשתו מתקשרת אליי, אישה חשובה בפני עצמה, והיא אומרת לי, "תשמע, יענקלה, אני, אני פה, אה, קרה לי משהו ואני הערתי לאיזה מישהו שהניח תפילין בחדר אוכל, שזה לא המקום להניח מול כולם. אני מבינה שהוא ספרדי וזה, אבל זה לא מתאים שלנו בקיבוץ שמישהו יעשה כאלה דברים מול כל האנשים האלה".

06:01 דובר 3 כאלה דברים נוראים.

06:03 דובר 1 כן, דברים משונים, כן. אז, אה, נו, אז מה קרה? מה שקרה שאני אמרתי לו, "תשמע". הוא אמר, "אין לי כסף. אני מניח תפילין של, של הטבח הראשי פה, של השף". אז אמרתי לה, "נו, אז מה הבעיה?" "אין לי תפילין". אמרתי לה, "אתה יודע מה זה הבעיה שלך, תפילין? אני אקנה לך תפילין". היא אומרת, "הלכתי לברר כמה עולה תפילין, אני רואה שהסתבכתי. זה לא מאה, מאתיים שקל, זה אלפיים שקל. מה אני אעשה? אין לי". אז אמרתי לה, "תשמעי, אה, אני מאוד מעריך את זה, אבל את יודעת שאנחנו כולנו, אה, שנוררים כל העם הזה. אז תאספי כסף ואני אעזור לך ונקנה תפילין לילד". אז היא אומרת לי, "אבל אני נורא מתביישת. מה אני, לא עוסקת בדברים, מה אני..." ואז יצא שאמרתי, "איפה אתה עובד?" משרד לא-- משרד מפואר כזה. "תבקשי מכל הצוות שכל אחד ייתן מאה שקל. אני מאמין שצ'יק צ'ק יהיה לך תפילין. מה זה אלפיים שקל? מה שיחסר אני משלים". אז היא אומרת לי, "טוב, אני אנסה. לא נעים לי, אבל אני אנסה". הלכה ואספה מהם כסף והיא אומרת-- אני לא חיכיתי לה כי עמדתי לנסוע לדרום הארץ. נכנסתי לבית חב"ד, אמרתי לו, "תן לי תפילין, תן לי תפילין. כמה זה עולה?" אמר, "אלפיים שקל". נתתי לו מזומן אלפיים שקל, אודרוב[?], שמתי אצלי והתחלתי לנסוע לכיוון הנגב. אחרי שעתיים, ככה שאני בנסיעה יוצא מבאר שבע לכיוון שדה בוקר וכולי, אז היא מתקשרת, "יעקב, אין לך מושג. אני השגתי כסף. כולם נתנו לי, עזרו לי. יש לי אלפיים שקל". אמרתי לה, "וואו, את משהו. כל הכבוד, צדיקה". כן, אמרתי לה, "התפילין פה לידי, כבר קניתי אותם".

07:53 דובר 1 טוב, הגעתי ועשינו טקס כזה והבאתי לה את התפילין והיא אמרה לא, תיתן את זה ישר לבן אדם, לבחורצ'יק שם שעובד במטבח. אז הבאתי לו את התפילין למטבח. הוא אומר לי, "מה זה?" קראו לו. אה, אז אמרו לו שיש פה משהו מעניין, תבוא. הוא בא, אמרתי לו, יש לך פה זוג תפילין מתנה. "מתנה? ממי?" ממי שאתמול צעקה עליך, "מה אתה מניח פה תפילין וזה". אז הוא אומר, "ברצינות?" הוא נזכר בשם שלה. הוא אומר, "וואו, אני לא מאמין". אמרתי אתה רואה, ירדיה[?], חשבת עלי, אני לא יודע מה, בסוף אמרה קנתה לך תפילין, אספה, קנתה לך תפילין. תראה מה זה קיבוצניקים. הוא היה בהתפעלות מאוד גדולה מהעסק הזה ואז פתאום נזכרתי. אמרתי תראה איך הסיפור הזה התחיל, שבעלה אמר לי לפני איזה שבע שמונה שנים ומשהו, עשר שנים, אמר לי שהוא לא יניח תפילין בגרוש, רק אם יבוא משיח יניח תפילין. וקרה מה שקרה והוא היה חולה והניח תפילין פעם, פעמיים, שלוש, איזה חמש עשרה פעמים, פעמיים כל שנה ובסופו של דבר הוא נפטר. אמרו עליו קדיש ובסופו של דבר אשתו קנתה תפילין למישהו. סגר מעגל עם כל התפילין האלה. אז, אז רואים שבעבודה, ב-ב-בשליחות שלי אני... היה פעם קיבוץ שרציתי לשים מזוזה, אז אישה אומרת לי אני לא יכולה לשים מזוזה.

09:32 דובר 4 יענקל'ה, אם אין, אם לא השם של הבן אדם, לפחות השם של הקיבוץ.

09:39 דובר 1 אה.

09:39 דובר 4 אף אחד לא יעשה כלום.

09:42 דובר 1 בקיבוץ, אה, שער עמק, שער העמקים. כן.

09:46 דובר 4 שער העמקים, הוא פה לידינו בעליית תימן[?].

09:50 דובר 1 נכון.

09:50 דובר 4 מייצרים את העגבניות.

09:52 דובר 1 אז היא אומרת לי האישה הזאת בשער העמקים, "תשמע, אני לא יכולה להניח תפילין, ל-לשים מזוזה". "למה?" "אבא שלי ניצול שואה. אם הוא יראה את המזוזה הזאת, אנחנו גומרים אותו. הוא יהיה לו טראומה. זה לא יעבור בשלום. אני מפחדת על הבריאות שלו. אני לא יכולה לשים מזוזה". אמרתי אוקיי, כיבוד אב ואם יש פה, מזוזה אין פה, אבל כיבוד אב ואם יש פה. בקיצור, עוד כמה דקות אני מסיים. בקיצור, אה, אמרתי לה מה אני אגיד לה. ילדה, תחכי שנייה, שנייה, אני חייב שקט. עוד רבע שעה אני אסיים. טוב?

10:33 דובר 5 תסיים עם הדברים שלך.

10:34 דובר 1 אז אמרתי לה, אתה יודע מה? אוקיי, מה אני אגיד לה? אני אחכה שאבא ילך? חלילה וחס. חלילה וחס. עברו שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש שנים. יום אחד אני מגיע, סתם ככה. עברו די מספיק שנים בשביל שאני אשאל אותה מה עם המזוזה? אז היא אומרת לי תשמע, אבא באמת נפטר לפני כמה חודשים ו... אני יכולה לשים. אבל, אבל תן לי להתכונן לזה. פעם שתהיה פה, יעני עוד חצי שנה.

11:13 דובר 4 איפה, איפה.

11:14 דובר 1 אז חיכיתי עוד חצי שנה ואחרי חצי שנה הבאתי את המזוזה וקבעתי את המזוזה. מתנה כמובן. אז הנה דוגמה ל-- צריך סבלנות. אתה לא הולך לעשות מהפכות לאנשים. אנשים צריכים לזוז בצורה, איך קוראים לזה החבר'ה? בצורה אורגנית. אה, זהו. אז, אז זה עוד סיפור. היה לי סיפור גם עם איזה קיבוצניק פשוט שאמר לי, "תשמע כבוד הרב, אני התחלתי להניח..." יוסף! אני פה מדבר, בשקט. אמ, הוא אמר לי, "תשמע, אני התחלתי לחזור בתשובה ואני מניח תפילין, אבל פתאום הפסקתי ואני לא רוצה להניח תפילין. אני מתפלל כל ה... תפילין אני לא רוצה". לא הבנתי את הקטע הזה. מה? למה לא? חזרת בתשובה, לא מניח תפילין, יש לך ציצית, יש לך זה. תפילין. אני אומר אין לי הסבר, לא מניח תפילין. אמרתי לו תשמע איך שאתה מדבר אני הולך לבדוק את התפילין שלך. נראה לי משהו איתם לא בסדר, אחרת לא היה נכנס לך כזה דבר בזה. טוב, לקחתי את התפילין בדיקה, אמרתי לסופר הבודק תשמע רבותיי, הבן אדם לא רוצה להניח את התפילין האלה והן חדשות. אני לא מבין למה, אבל אני בטוח שהן פסולות. כזה בן אדם פשוט אומר לך שאתה רוצה להניח תפילין וחזר בתשובה, הן לא בסדר. משהו איתן לא בסדר בטוח. תבדוק אותן על מנת לפסול אותן. לחפש איפה פסול הכוונה. אני מקבל טלפון ממנו בערב או למוחרת, אומר לי יעקב מזמן לא קרה לי כאלה דברים. מה קרה? הוא אומר לי חסר להם אות, אות שלמה. הוא לא אומר מילה, אות חסרה. אות חסרה זה אומר שהן פסולות. אי אפשר להשלים את האות הזאת. זה אחד מהחוקים הוא שלא משלימים אחר כך. כתבת,

13:31 דובר 1 צריך להיות ברצף. אתה לא יכול אחרי זה לבוא לדחוף איזה אות באמצע. אז, אז הנה דוגמה למצב שבו קיבוצניק נראה הוא יכול להיות בן אדם פשוט, אבל הוא, הוא צדיק. זאת אומרת, יש לו הרגשות בריאות כאלה, יהודיות בריאות. אתה מבין? הוא שם לב שמשהו לא בסדר. לא רוצה להניח תפילין, גם לא היה לו הסבר למה לדבר הזה. לא מניח תפילין, אתה מבין? או ש... הם הרבה הרבה ני-- קורים להם גם כן הרבה הרבה דברים ניסיים ותדיאים והם, הם מקשרים את זה לקשר בינינו גם כן לפעמים.

14:12 דובר 6 חכמי ה-- אתה התחלת בשנת תשמ"א נדמה לי שזה היה אלף תשע מאות תשעים ואחד למספרה.

14:19 דובר 1 לא, תשעים. אני התחלתי בתשעים.

14:21 דובר 6 אתה התחלת בפרויקט שנקרא דגל משיח.

14:27 דובר 1 כן.

14:28 דובר 6 החלטת-

14:28 דובר 1 לא, לא, אתה עושה אש ספר, לא?

14:30 דובר 6 החלטת שהמשיח צריך דגל מיוחד משלו.

14:35 דובר 1 הייתה הפגנה, הפגנה קראו לה הפגנת המיליון. באו להפגין לא להחזיר חלקים מארץ ישראל. אני חושב בירושלים או בקריית ארבע משהו. זה היה בחול המועד פסח תשנ"ד.

14:51 דובר 6 אה.

14:52 דובר 1 ראיתי את כולם הולכים עם דגלי ישראל. אמרתי רגע, רגע, מה הולך פה? חב"ד יש לו מלא מה להגיד. איך זה שאין לה דגל? לרנו, לפולקסווגן, לאאודי, ל-ל-לכל חברה יש את הדגל שלה, יש את המוטיב המרכזי שלה על חתיכת בד והוא מייצג אותה. זה כלל בעולם. לא רק מדינות, גם חברות. איך זה שאין לנו דגל? יש לנו-- אין לנו מה להגיד? יש לנו יותר מדי מה להגיד. ופתאום עלה לי רעיון לשים כתר והיות ולא ידעתי, חשבתי שיש למשיח איזה כתר ידוע. התברר שאין. אז כתבתי משיח לידו. אני אומר הכתר הזה זה מלך המשיח ועלה לי רעיון שזה מתאים להיות דגל כזה. והיות וחב"ד התחילו שנתיים קודם עם צהוב, אז אמרתי לעצמי נמשיך עם הצהוב. לא צריך להמציא את הגלגל, הוא כבר קיים. צהוב שווה משיח, נמשיך. וצבעתי אותו בצהוב, כתום ואדום וזה נחטף. זאת אומרת, הדגלים הראשונים היו כמה חודשים אחרי חול המועד פסח, שזה בעצם תשעה באב. ובתשעה באב היו לי כבר את המאה דגלים הראשונים. אנשים מאוד התלהבו מהם. זה באמת זה הביע, נתתי להם נס להתנוסס. זה הביא את כל הרעיון וברוך השם אז זה פרץ. אחרי זה אמרתי וואו, צריך לשים את הדגל הכי גדול בעולם. אז יצרתי דגל ענק עשרה מטרים על חמישה עשר מטרים, ממש כמו בניין. ווו-

16:30 דובר 7 חמישים מטר מרובע. גובה חמישים מטר זה-

16:34 דובר 1 מאה חמישים מטר מרובע, נכון.

16:36 דובר 7 בעצם חמש קומות גובה. חמש קומות גובה.

16:41 דובר 1 לא. זה שלוש קומות גובה על שתיים שלוש דירות. זאת אומרת חמישה עשר מטרים בגובה עשרה מטרים. כל קומה זה בערך שתיים וחצי. זה בערך ארבע קומות. ארבע קומות כפול חמש עשרה, שזה ארבע קומות בהפוך, שש קומות. שש קומות על ארבע קומות, משהו כזה. דגל גדול. ורציתי לשים אותו במקום הכי הכי יפה לשים אותו. הלך בחרמון. אז הלכתי, שיגעתי איזה יצרן, לא יצרן. את, אה, חברה שיש לה, אה, איך זה נקרא? צינורות. ולקחתי מהם שתי צינורות של שתיים עשרה מטר, שמתי אותם על משאית והעליתי אותם ל-לחרמון. דיברתי עם הנהלת החרמון, נתנו לי שמה, בקצה שמה, איפה שהרכבל מגיע בסוף, צד ימין על צלע ההר, אמרו לי בוא תמקם את זה. הביאו טרקטור, הוא עשה בור, הכינו כבר בור ואמור הייתי לשים שמה יסודות וכולי וכולי ואחרי זה לתקוע את הדגל. אז הבאתי רתך דרוזי, מחמוד. נתתי לו בזמנו, לפני עשרים ומשהו, נתתי לו איזה חמשת אלפים שקל והוא ריתך לי את שני העמודים, את שני ה, את שני ה, אה, לא עמודים, את שני הצינורות.

18:00 דובר 7 צינורות.

18:01 דובר 1 הפך אותם ל-- הפך אותם לעשרים וארבע מטר. עשה להם כאלה לעלות, סולם לעלות עליהם וווחיכיתי להזדמנות ל-לכושר, אה, ל-לנסות בתורן ולתקוע את זה. ופתאום הגיע איזה עיתונאי ואומר לי, לא יודע מאיפה הוא צץ. ירד ואני בדיוק בא לי ללכת לבדוק את ההכנות לעסק הזה והוא אני רואה אותו ניגש אליי, אומר לי, "אתה בן ארי?" לא הגבתי. "אמרו לי קוראים לך בן ארי." "כן, מה אתה צריך?" "לא יודע. אני, אמרו לי שפה הולך להיות הדגל הכי גדול בעולם ו..." אמרתי לו, "מי אמר לך? זה לא..." "אל תסתיר ממני. זה ידוע כבר." טוב, ראיתי שאיך אומרים, קלטה אליי הרעה ועיתונאי גילה את זה ואמרתי לו, "אז מה אתה רוצה?" "לא, אל תדאג, אני לא אכתוב כלום. אני לא זה, לא זה, לא זה, לא זה." למחרת כבר זה היה בעיתון.

19:01 דובר 7 זה טוב, זה טוב מאוד.

19:02 דובר 1 שחב"ד רוצים, כן, שחב"ד רוצים לשים את הדגל הכי גדול בעולם ב-ב-על החרמון וכולי וכולי וכך היה. והם לא נתנו לזה לקרות. מיד מפקד הבסיס-

19:16 דובר 7 לא נתנו לזה לקרות. לא?

19:18 דובר 1 לא. מפקד הבסיס זימן אותי אליו ואמר לי, "תשמע, תשמע. זה אזור מאוד מסוכן. כל ההליקופטרים שלנו, ההליקופטרים, ההליקופטרים שלנו כבר ככה תקעו לנו את כל היתדות של הגלישה, סקי של כל ה, של כל הכבלים והרכבלים. הם כבר ככה תקועים לנו כמו איזה קוץ בגרון ו... אבל אין ברירה, המקום מתפרנס מזה. עכשיו אתה רוצה לתקוע לי איזה תורן של עשרים וארבע מטר בסוף, שזה בדיוק המסלול שההליקופטרים עולים מפה והולכים לסוריה. ואתה רוצה לתקוע לי דבר כזה בקצה ההר? ואתה יודע איזה עננות יש פה או כמה עננים יש פה ולא רואים כלום? אתה רוצה ש-- ובדיוק כמה שבועות קודם התרסקו המסוקים, עשרים מסוקים. אז הוא אומר לי, אתה, אומר לי, "אתה רוצה שיקרה כזה פה? בשום אופן לא אתן לזה לקרות. אני לא, לא, לא מאשר את הדגל הזה פה. הוא לא במקום הנכון. טוב, הדגל הזה שכב על הרצפה מבויש, נתור לא ייאמן, לא ייאמן במשך חמש עשרה, עשרים שנה. רק לפני חמש שנים, ארבע שנים בא מישהו, ראה שם חתיכת נדל"ן, סליחה, חתיכת ברזל, חתך אותו ולקח אותו והלך למכור אותו. אני לא יודע מה עשה אבל זה, זה משהו ש... כן אז זה יכול להיות שאתה צריך לשים את זה ליד הארמון של מלך המשיח בכפר חב"ד בקרוב בעזרת השם יהיה. אני מאמין שיהיה כזה דבר יפה. אם, אם עשו כזה דבר של דגל באילת, בעקבה ועשו-- גם שם יש כתר. עשו דגל של, של המלך שמה כן, אז טוב ומתחזקים אותו משהו אדיר! משהו, תורן של איזה מאה מטרים והדגל עצמו שם הוא לא חמש עשרה מטר, הוא כמעט איזה שמונים מטר, מאה

21:20 דובר 1 מטר. אני לא יודע, אפשר להסתכל בגוגל מה הגודל שלו וכל שני וחמישי הוא נקרע ולוקחים אותו לתחזוקה וזה עולה לארמון המלוכה, אה, איך אומרים? זה גוזל הרבה כספים מהמלך, התחזוקה של הדגל הזה. אבל אם ככה לעבדיו ואלה שהם אינם עבדיו, אז לעבדיו האמיתיים, אז הכל שכן, אנחנו צריכים איזה דגל. אה, גם זה יגיע, כל דבר. בינתיים יש את הדגלים האלה ששמים פה על ה, על ה, על החליפות וששמים על ה, על ה, על ה, על הכיפות. איך אומרים? על הכיפה וששמים, אה, בכל מקום ומקום. תשמע, אפילו על ה, אפילו על הוויזה שלי, אפילו על הוויזה שלי, כן, אפילו על הוויזה שלי יש, יש, אה, סמל כזה של דגל משיח. אז, אה, בסדר, אנחנו צריכים לחיות עם משיח ולעשות הכל בשביל שהעסק הזה ירוץ. תראה, יש עוד הרבה סיפורים, אבל אנחנו איך אומרים רגע, רגע הרבה פעמים אנחנו אוקיי. אנחנו שמענו את הסיפור הזה. סיפור מאוד יפה. סיפורים מאוד חזקים על השליחות. אני עוד רוצה לשמוע ממך, לא עכשיו, אנחנו נעשה פגישה נוספת. אני רוצה לשמוע ממך על הקשר האישי שלך עם הרבי ואיך אתה רואה את השליחות שלך כשליח של הרבי, לא רק כאדם שעושה דברים, אלא איך זה מתקשר אל הרבי. אז זה אנחנו בעזרת השם נעשה. בוא נגיד לחיים, נברך אותך לחיים, לחיים בשבועה לחיים וברכה לחיי עם ישראל ברכה שהדיבור הבא יהיה כבר של הרבי וכל העולם להצלחה רבה מופלגת שיהיה כבר אחרי המשיח. ההמשך יהיה אחרי המשיח. לחיים וברכה יחי אדוננו, מורנו ורבנו, מלך המשיח בן דוד יחי אדוננו מורנו ורבנו חמש פעמים. לחיים וברכה לחיים וברכה שבת שלום ונתראה בבית

23:12 דובר 1 המקדש בעזרת השם אמן, אמן.