הרב משה דיקשטיין- באר שבע- פרק 2

00:19 דובר 1 משה, אנחנו ממשיכים בסיפור הבאמת מרתק שלך. אה, ספר לנו מה, מה היה ההמשך?

00:25 דובר 2 עזבתי-- יצאתי מהבית לחצי שנה. ב...

00:30 דובר 1 איפה היית בזמן הזה?

00:32 דובר 2 מה?

00:32 דובר 1 איפה היית בזמן הזה?

00:34 דובר 2 אז זהו, אז עמדתי בנחלים ושבתות חופשי הייתי נוסע לכפר חב"ד.

00:40 דובר 1 אה.

00:42 דובר 2 ככה, ככה, ככה התחלק הזמן. אה, פסח, זהו עד פסח. עד אחרי פסח. ואז התחילו מבחני בגרות. זאת אומרת היו מבחני בגרות. אני נרשמתי לכפר חב"ד לישיבה וכבר לא באתי לנחלים ובאתי רק למבחנים.

01:01 דובר 1 על דעת עצמך.

01:04 דובר 2 מה הפרוש?

01:04 דובר 1 נרשמת לישיבה בכפר חב"ד על דעת עצמך.

01:08 דובר 2 כן, על דעת מי? אני, אני דיברתי, אני אמרתי לראש ישיבה ל-ל-ל-ל-למחנך שלי הרב בוגאש, שמבחינתי אני כאן, אני לומד, אני לומד בכפר חב"ד ו... למבחנים, מבחני בגרות מכיוון שהרבי אמר לי להמשיך למבחני בגרות. אז מבחני בגרות אני אמשיך לעשות, אבל אני לומד בכפר חב"ד.

01:36 דובר 1 ומה? ואיך? איך אבא ש-- אבא שלך ידע מזה?

01:40 דובר 2 אבא שלי, ההורים שלי לא ידעו מזה.

01:42 דובר 1 לא ידעו. זאת אומרת עשה בעצם...

01:43 דובר 2 ההורים שלי ידעו ואני ואחי ידע, אבל אחי לא... לא, לא, לא, לא, לא התרגש.

01:53 דובר 1 אוקיי.

01:54 דובר 2 עכשיו, אה, בכפר חב"ד בחנו אותי גם בגמרא וגם בחסידות, ואחר כך היה לי שיחה שלמה עם הרב כץ, עם המשגיח, ושיבצו אותי לשיעור, שיעור בחסידות לשיעור בניגלה. וזהו. היה לי חדר בחדר מאה ושלוש, היה לי מיטה, והייתי עם הדברים שלי שם על הארון וזהו, הייתי בישיבה. למדתי בישיבה כבחור מהמניין ויום שיש לי בגרות הייתי בערב ניגש ל-למשגיח, אומר שמחר יש לי מבחן ב-ב-בנחלים בגרות ואני מקבל רשות לנסוע. כמו, כמו בחור ישיבה שמבקש רשות מההנהלה לעשות דבר שאני תחת ההנהלה. הדבר הכי מעניין שהיה לי, אז ככה, מבחן בגמרא זה היה מבחן, נתנו-- הגיע בוחן מאיזה ראש ישיבה של איזה ישיבה, לא יודע איזה אפילו. הוא היה נותן לכל בחור, אה, קטע להכין, אה, קטע אחד חדש וקטע אחד ש-ש-שלמדו. שני, שני קטעים עם תוספות ורש"י. ואחר כך היה נותן לו איזה חצי שעה לשבת לבד ללמוד ואחר כך הבוחן אותו על זה. זה היה מבחן בגמרא.

03:18 דובר 1 אה. זאת אומרת היה נותן לו קטע בגמרא שהוא יכול ללמוד אותו חצי שעה.

03:21 דובר 2 שתי, שתי קטעים. קטע אחד שהוא לא למד אף פעם וקטע אחד שהוא למד.

03:28 דובר 1 אה.

03:29 דובר 2 וכאן הוא היה רוצה ל-ל-ל-לראות איך הוא יכול להכין דף גמרא לבד עם רש"י ותוספות ואיך הוא יכול לחזור על מה שהוא כבר יודע. זהו. אני הגעתי עם כיפה שחורה, קרחת, אה, פאות, זקן כזה מדובלל, ציצית בחוץ. והרב בוגאש אמר, "זה החב"דניק שלנו."

03:58 דובר 1 מי אמר את זה?

03:59 דובר 2 מספר לראש הישיבה השני, זה הוא לומד בכפר חב"ד והוא מגיע לפה רק למבחנים. אז הוא שואל אותי, "תגיד לי, אתה חב"דניק?" אז אני אומר לו, אני משתדל להיות חב"דניק, אני אתה יודע, משתדל ככה. "אז אם ככה תגיד לי שיחה של הרבי מליובאוויטש של השבת האחרונה." אמרתי לו: "אתה רוצה שאגיד לך שיחה של..." "כן." אמרתי: "בבקשה." ואמרתי שיחה שלמדתי ב-ב-ביום שבת. למדתי, למדתי בישיבה בכפר. שיחה שלמדתי, שהיא שיחה... אחר כך, אה, כי-- הכנסתי גם את המאמר שלמדתי. קיצר, עשיתי מזה, דיברתי איזה עשרים דקות על השיחה, על המאמר של השבוע, על השאלה של רש"י, התשובה של רש"י, התשובה של הרבי וכן הלאה. קיצר, הוא-- שנינו יושבים, מסתכלים עליי, מסתכלים עליי, מסתכלים עליי. וזה אחרי שהוא נתן לי ללמוד גמרא טעם שלמדתי רבע שעה, עשרים דקות גמרא, כן? אז הוא אומר: "פששש, אתה באמת חב"דניק. אה, הרב בוגאש, אני נותן לו מאה." לא בחר אותי מילה אחת בגמרא. אה, לפני מבחני בגרות כתבתי פ"נ לרבי. כולם צחקו עליי. מה אתה כותב לרבי פ"נ להצליח במבחני בגרות?

05:25 דובר 3 מי צחק עליך, בישיבה של חב"ד או בישיבה של בג"ץ?

05:28 דובר 2 בכפר חב"ד.

05:29 דובר 3 כפר חב"ד.

05:29 דובר 2 מה אתה כותב פ"נ לרבי להצליח במבחני בגרות? אמרתי: "אני כותב לרבי מה שאני רוצה. הרבי זה כמו, הרבי זה כמו אבא ש..." קיצר, אמרתי: "אני כותב לרבי, אני כותב לרבי כמו שאני כותב לאבא שלי ו... זהו." קיצר, הרבי יק-- כי תשובה לא קיבלתי. אה, אה, על כתוב לא קיבלתי תשובה, אבל בשטח קיבלתי תשובה. ארבע שנים לא למדתי וקיבלתי בגרות. יש לי תעוד-- יש לי תעודת בגרות, מה שאימא שלי רצתה.

06:01 דובר 3 הבן שלי יהיה דוקטור.

06:02 דובר 2 ציונים טובים. מה? הבן שלי יהיה דוקטור, בדיוק. או שכחתי לספר לך, או בכיתה, אה, י"א. י"א? או י או י"א. במקו-- במקום מבחן ביולוגיה היה אפשר לעשות עבודה. עבודת מחקר, עבודה. אז עשיתי עבודה על הלב. ופגשתי את פרופסור מוריס, מוריס לוי, זה שהשתיל את הלב הראשון ב-בארץ.

06:34 דובר 3 או, כן, כן.

06:36 דובר 2 כן, ניסיתי שעה רצתי. המורה לביולוגיה שלנו בנחלים קישר בינינו ואני באתי עם מה שאני כבר כתבתי, מה שידעתי והוא זה, הוא בחר אותי. הוא אומר: "שמע." הוא התקשר לאימא שלי ואמר לי, הוא אמר לאימא שלי: "את חייבת ללחוץ על הבן שלך שיהיה רופא, רופא לב קרדיולוג, הוא יהיה מנתח מומחה." ואז ביום האחרון של אימא שלי היא לא סלחה לי על זה שהלכתי לחב"ד ולא נהייתי רופא. דוקטור.

07:06 דובר 3 לא נהיית דוקטור. לא שלא נהיית רופא, לא נהיית דוקטור.

07:10 דובר 2 כן, לא נהייתי דוקטור. זהו. קיצר-

07:14 דובר 3 אידישע מאמע טה נה נה נה ניי.

07:18 דובר 2 אידישע מאמע, נכון? זהו, נגמר לי מבחני בגרות. הסתיים-- ברוך השם הסתיים הסיוט של נחלים, אני בכפר חב"ד. אבל כפר חב"ד לגמרי, גמרנו, זהו, סוף. זהו, למדתי תוך שנה שלמה והשנה הזו היה לי תופת. מההורים שלי אני... והיה לי גם תור גם לישיבה, ההנהלה של הישיבה. קיצר, התחלתי לעבוד בבית חב"ד בבת ים עם זימרוני. לא משנה כל הזה. זימרוני הקים בית חב"ד. הוא ביקש שאנחנו נעזור לו. המנחם קליימן ואני עזרנו לו קצת, אז היה קצת-- חרג לי מהזמנים של הישיבה. אז יענקל כץ יום אחד קורא לי והוא אומר לי שאני אנשק את המזוזה ואני אלך. שאני-- שינשק את המזוזה מבחוץ.

08:08 דובר 3 מבחוץ של הזל או מבחוץ של כפר חב"ד?

08:11 דובר 2 מבחוץ של הז"ל, לא כפר חב"ד. לא יכול. אב-- אממה, באותו יום קיבלתי מכתב מהרבי. המכתב הראשון שקיבלתי מהרבי ובמכתב הזה כתוב שאני אתעסק ביתר שאת וביתר עוז בהפצת התורה והמעיינות. אז אני הלכתי ל-- ר' מענדל, הראתי לו את המכתב ואני ראיתי איך חסיד לוקח מכתב של הרבי וקורא אותו. הוא נעמד, הלביש את הכובע, שם גארטל, נטל ידיים, לקח את המכתב, התחיל לקרוא אותו ותוך כדי שהוא קורא הוא אומר: "מ'דארף רעדן מיט יענקל כץ. צריכים לדבר עם יענקל כץ". קיצר, החזירו אותי לישיבה ו... קיצר, הוא התחיל לדבר איתי שאני צריך לנסוע לרבי.

09:07 דובר 3 שמה? רגע, משה, אתה מדבר לא ברור.

09:09 דובר 2 הוא התחיל לדבר איתי שאני צריך לנסוע לרבי.

09:12 דובר 3 או.

09:14 דובר 2 אבל לנסוע לרבי זה היה מגמה של כל הבחורים ולהיה-- אבל מה, לנסוע לרבי זה היה לנסוע און בלייבן דארטן. ניט קומען צוריק. לס-להישאר שם ולא לחזור, כי פה בארץ לא יכולתי ו... לא יכולתי להיות.

09:33 דובר 3 בגלל?

09:34 דובר 2 ההורים.

09:36 דובר 3 ההורים מנעו אותך.

09:38 דובר 2 כן, זה היה נורא.

09:39 דובר 3 אהא. אהא.

09:42 דובר 2 טוב. אה, מה עושים? קיצר, עבדתי ב-בלילות-

09:51 דובר 3 מה עושים מבחינת, מבחינת כסף לכרטיס?

09:54 דובר 2 מבחינת כסף, כן, מבחינת כסף.

09:56 דובר 3 אוקיי, אז מה-

09:57 דובר 2 עבדתי בלילות במאפייה, במאפייה של מצות. עשיתי כמה לירות והכרטיס אני זוכר, עלה צד אחד אלף מאתיים עשרים וחמש לירות. לנסוע לצד אחד. אלף מאתיים עשרים וחמש לירות. זה היה, היה ארבע פע-- שלוש פעמים משכורת של אבא שלי. משכורת חודשית. המון כסף אז. ומה עושים? אני-- ולא, לא הצלחתי. היה ל-- היה לי חסר, היה לי חסר שלוש מאות חמישים לירות.

10:37 דובר 3 כמה שעות-

10:38 דובר 2 לא לדבר עם בולרי וזה, הכוונה לכרטיס. עשיתי את הדבר הכי משוגע שיכול להיות. נסעתי לתל אביב, לדודה שלי, לאחות של אבא שלי, ודיברתי איתה. אמרתי לה שאני רוצה לנסוע לאמריקה וחסר לי שלוש מאות חמישים לירות. אז היא שאלה אותי: "אבא, אבא שלך ואמא שלך יודעים?" אמרתי לה: "לא". "אם הם ידעו הם יתנו לך לנסוע?" אמרתי לה: "לא. כמו שאבא שלך ואמא שלך לא רצו שאת תיסעי לארץ ישראל". אז היא אמרה לי: "נכון, זה מרד נעורים". אמרתי: "תקראי לזה איך שאת רוצה, אבל בבקשה, אם את יכולה לתת לי שלוש מאות חמישים לירות וגם לא לספר את זה, לא לספר להורים שלי". אז היא אמרה: "בסדר" וקיבלתי את הכ-- זה, הכסף, הלכתי לכרטיס, עשיתי ויזה. זה היה מאוד מאוד קשה לעשות ויזה אז ובאתי בלילה הביתה להורים שלי. אמרתי להם שלום, אני מחר נוסע לאמריקה. מה? כן, מחר נוסע לאמריקה ונוסע לרבי ו... מה? חבל, חבל להתווכח, חבל איזה כרטיס. אני נוסע לאמריקה וזהו. באתי להגיד לכם שלום יפה ולהתראות. אבא שלי ואמא שלי, שניהם-- אבא שלי, אבא שלי לא יודע מה זה לבכות, אבל הוא התחיל לבכות. אמא שלי, זה הקיצר, אבא שלי הוציא, מה, מוציא מהנעל שלושים דולר ונתן לי. ו... אה

12:39 דובר 4 אמר לך שיהיה לך?

12:41 דובר 2 כן, אמר שיהיה לך. אחד, נסעתי עם אוטובוס קו ארבע מאות שבעים וחמש, אני לא אשכח את זה, עם מזוודה. קו ארבע מאות שבעים וחמש לשדה תעופה. וזהו. הגעתי לרבי.