הרב איציק קופצי'ק - בוליביה - פרק 1

00:20 דובר 1 אנחנו איתך בסיפור. ספר.

00:22 דובר 2 אוקיי. לפני שלוש עשרה וחצי שנים הייתי אברך בכולל בצפת. הייתי מ-- זקן הכולל כבר שלוש שנים, אה, יושב שמה ולומד ותוך כדי, אה, מחפש מקום לצאת לשליחות. והרב אלישנסקי הגיע בהצעה לכולל שהרב שמריה רל[?] מוכן להגיע לכולל ולתת פעם בשבוע הרצאה.

00:49 דובר 1 זה-

00:49 דובר 2 הכותרת שלה זה היה "כלים לעבודת השליחות", והיינו צריכים לבחור מתוך, אה, אני חושב ארבע עשר נושאים, שלוש נושאים שמעניינים אותנו. אה, אני כמובן, אה, חשבתי שלשליחות נוגע הפן הכלכלי בעיקר, אז בחרתי את הנושאים הכלכליים, ולצערי רוב האברכים בחרו בתורת הנאום, והסתכלתי על זה ממש באכזבה. אני לא, לא ראיתי את עצמי אחד שנואם, לא אחד שמדבר, וזה חשבתי זה הולך מאוד לשעמם אותי. מה לי ולתורת הנאום? המפגש הראשון היה טעימה מכל נושא, הקדמה כזאתי, פתיחה, מבוא על תורת הנאום, על משהו על כלכלי. אני לא זוכר מה היה הדבר השלישי. אה, הייתי בשעה הראשונה של תורת הנאום. הוקסמתי. דבר ראשון גיליתי שאני נואם ובעצם, אה, שכל אחד הוא נואם ושלא ידעתי על זה עד היום. ולדעת איך-- שצריך להיות כלים בשביל זה. זאת אומרת, צריך לדעת, אה, להתכונן לזה, צריך לדעת לעשות את זה נכון. ואחרי השעה הזאתי ידעתי שאני ממש שמח ורוצה להשתתף בסדנה. לצערי, בפגישה הבאה כבר לא הייתי כי יצאתי לשליחות שבוע אחרי, אולי שבועיים אחרי, אבל מה שקיבלתי באותו מפגש, אולי היה עוד מפגש אחד על תורת הנאום. אני לא זוכר, אבל הכלים שקיבלתי במפגש הקצר הזה ליוו אותי במשך, אה, אני מאמין שעד היום מלווים אותי, אבל בשנים הראשונות ממש, אה, הרגשתי אותם וחשבתי עליהם והחזרתי אותם, וזה היה ממש הכנה טובה לשליחות.

02:37 דובר 1 מה? אתה, שמחת אותי. מה אני אגיד לך? שמחת אותי באמת. וואו.

02:42 דובר 2 באמת לא, לא יצא לנו לדבר על זה אף פעם, אבל יצא לי כמה וכמה פעמים להגיד לאנשים על זה. איך הקדוש ברוך הוא, גם ההשגחה פרטית ששבוע לפני, כי ש-שבוע לפני שמעתי על הש-- על תורת הנאום ושבוע אחרי מצאתי את עצמי מול, נואם מול מאה אנשים, וחצי שנה אחרי כבר הייתי צריך לדבר מול אלף חמש מאות אנשים, אלף ארבע מאות אנשים, ו... יכול להיות שבלי ההכנה הזאתי לא הייתי מסוגל. אבל אחרי זה היה לי קצת כלים. אז, אה, והמשפט ה-- אחד המשפטים החזקים שהיה שם שזה שאנשים רוצים לשמוע. שכל מקום שיש אנשים הם מעוניינים לשמוע, הם רוצים לשמוע, והתפקיד שלנו זה פשוט להעביר להם את המסר, לתת להם את מה שהם מחפשים לשמוע.

03:31 דובר 1 אדרבה, אה, איציק, ספר לנו על ה, על, על איפה נאמת בפני מאה אנשים ומה קרה אחר כך לאלף חמש מאות. מה? ספר. ספר את מה היה. בוא נשמע לפחות.

03:42 דובר 2 אוקיי, אז האמת היא יצאנו לשליחות בלי, בלי הכנות מוקדמות. חיפשנו מקום לצאת לשליחות במשך כמה שנים. בפועל, כשזה הגיע זה היה במוצאי הברית של הבן השני שלנו.

03:59 דובר 1 או הו.

03:59 דובר 2 אבא שלי היה סנדק, הגיע מהודו ואמר הרבה הרבה לחיים בברית. ואז בשלב מסוים, כטוב לב המלך ביין אמר אני רוצה לברך אותך ברכה מהלב, בלב אוהב וזה. אחרי כאלה הקדמות נכנסתי למוד ספיגה. מה? מה הוא הולך להפיל? ואז הוא אמר לכולם שהוא מברך אותי ושכולם יגידו אמן, שאני אצא לשליחות ולא עם עשרה ילדים, כי הוא נסע להודו עם עשרה ילדים וכולם ענו אמן ובירכו אותי ש-שאני אצא לשליחות. בערב אני תוך כדי שאני מחזיר את הדברים מהאולם לבית של הברית, אני מקבל טלפון מחבר, אומר לי תשמע, אני יודע שאתה מחפש מקום לשליחות, שאתה מאוד רוצה לצאת לשליחות. יש אה יש מקום. אמרתי לו איפה? הוא אומר לי לה פז, בוליביה, דרום אמריקה. אמרתי לו תשמע, אני לא מדבר ספרדית, אני לא נוסע לדרום אמריקה, זה רחוק, זה לא בא הכיוון שלי. הוא אמר לי תשמע, לא, לא באתי לשמוע במך[?] למה לא, אני אתן לך את התנ-- את הסקירה על המקום, תדע מה קורה ותחליט אחרי זה. אז הוא אמר לי שיש מקום. יש פה קהילה יהודית אה קטנטנה אבל אה קהילה מקומית ומאות ואלפי מטיילים שעוברים פה במדינה. ויש בית חב"ד פעיל, יש מקום, יש שולחנות, כיסאות, מקרר, מטבח, הכל. רק מה? הרב השליח צריך לעזוב בפתאומיות ופשוט צריך לבוא מישהו שיחליף אותו. אז לא צריך לדעת לדבר. אם זה רחוק, הוא אומר לי אחרי יום יומיים זה נגמר, אתה פשוט שמה וזהו. לא ידעתי איפה זה. לא ידעתי איפה זה על הגלובוס. אני לא זוכר אם מישהו אמר לי שזה ארבע שעות מניו יורק. אני יכול להיות שהוא התבלבל עם לה פז מקסיקו, אבל אה

06:06 דובר 2 היום הטיסה, הטיסה הכי קצרה היא מעל אחד עשרה שעות. זאת אומרת אין טיסה ישירה. אם היה טיסה ישירה זה כמו תל אביב ניו יורק. בדרך כלל עכשיו אני טס לכינוס השלוחים. זה שלוש טיסות, זה כמעט עשרים שעות, אבל אה אין ברירה, היום אני כבר פה.

06:23 דובר 3 כן, זה כבר לא יעזור.

06:25 דובר 2 בקיצור, הוא אמר לי תשמע, אני מאוד רוצה לצאת ל-לשם. הציעו לי, הייתי שם בתור בחור, אני רוצה לחזור לשם, אבל מכמה טעמים לא מתאפשר לי. אז הנה, זה עכשיו ההזדמנות שלך לצאת לשליחות. אמרתי לו אני לפני זה אמרתי כ-- שאלו אותי על דרום אמריקה, אמרתי בשום פנים ואופן לא, אני לא. אני קשה לי עם שפות. זה אוקיי, הוא אומר לי תשמע, זה... אמרתי לו תשמע, גם עכשיו הרגע סיימנו את הברית של הבן השני, וזה היה ניתוח פתאומי והרבה ניסים, אבל פיזית לא נראה לי שנצליח לנסוע. אולי לקראת חנוכה. זה תחילת אלול. אה הוא אמר לי תשמע, אני מבין את כל הבעיות, אבל השליח צריך לעזוב שם עוד שבועיים, הוא כבר קנה כרטיסים. אם אתה רוצה לפגוש איתו לעשות איתו חפיפה אז שבוע הבא אתה צריך להיות שמה. אמרתי לו א-- הוא אמר לי אוקיי, זה התנאים. אני לא הולך להתווכח איתך, אני לא הולך להסביר לך. זה מה יש. זהו. אני מסיים את השיחה. אני מגיע לבית. אני אומר לאשתי הציעו לנו מקום לשליחות, ככה ככה, מציג לה את התנאים, הפעם לא את הדברים השליליים, רק את הדברים החיוביים. והיא אומרת לי אוקיי, לקראת חנוכה זה נראה לי זמן טוב. אמרתי לה נכון וזה לקראת חנוכה. אחרי שעתיים אני אומר תשמעי, תתקשרו וזה שאולי נבוא לחגים, לסוף החגים, לשמחת תורה, נפגוש כל היהודים בבית כנסת. אוקיי, אז אני עושה חשבון. זה עוד חודש וחצי בסדר. אחרי כמה דקות אני אומר לה תשמעי, האמת היא שהשליח חוזר שם בעוד שבועיים ואנחנו רוצים לעשות חפיפה איתו. אז שבוע הבא צריך לעלות על מטוס. היא אמרה שהיא מאוד

08:15 דובר 2 מאוד רוצה, אבל היא לא חושבת שמבחינה פיזית היא יכולה. זה צריך לארוז בית וצריך לארוז מזוודות. לא יודע. אמרתי לה אוקיי, תכתבי לרבי ונראה. היא כתבה לרבי והיה מכתב שלם על הכוח המיוחד שיש לנשי אומות ישראל שבזכותם יגלו בזכותם עתידים להיגאל במיוחד בדור שלנו. היא אמרה לי אוקיי, תקנה כרטיסים. אה התקשרתי לסוכן, אמרתי לו את הקוד של השדה תעופה תל אביב ל-LPB. אפילו לא הסתכלתי איפה זה בגלובוס. אמרתי לו שלחתי צילום של דרכונים. אמ, כסף לא היה כמובן. התקשרתי לאיזה חבר טוב, אמרתי לו תשמע שמוליק, הציעו לנו לצאת לשליחות. אני צריך עכשיו חמשת אלפים דולר בשביל כרטיסים ובשביל עוד. אני יכול להגיד לך משהו בטוח שלא בטוח שאני אחזיר את הכסף. זה מה יש. תדע אם אתה מוכן להלוות אותו בתנאי כזה אני מוכן לקבל. והוא הלווה את הכסף.

09:26 דובר 4 כל הכבוד. כל הכבוד.

09:28 דובר 2 האמת היא שמיד אחרי שחזרנו, נסעתי אליו והבאתי לו את ה-- החזרתי את ההלוואה. אבל זהו, ככה מצאנו את עצמנו תוך שבוע וחצי נוחתים לשליחות. והשבת הראשונה זה היה ח"י אלול. והגיעו כמובן הגיעו עשרות. באותה תקופה כל שבת בבית חב"ד זה היה בין שמונים למאה עשרים איש אני חושב. אחרי זה יש תקופות בשנה שיש אה, היו גם שבתות עם שניים שלושה אנשים, אבל תלוי בעונה בשנה. והיו שבתות גם של מאתיים שלוש מאות אנשים. האירוע הכי גדול זה ליל הסדר. ליל הסדר באותן שנים זה היה מאה אלף איש כל פעם.

10:16 דובר 4 מה אתה אומר?

10:18 דובר 2 אז לעמוד ולדבר בפני קהל כזה עוד בתחילת, מתחילת ליל הסדר, קצת אה לפני שנכנס החג זה עם מיקרופון, אבל אחרי, אחרי כמה דקות מכבים את המיקרופון ואתה מוצא את עצמך עם קהל עצום שאת רובו הגדול אתה לא מכיר בכלל, ורק הידיעה שאנשים רוצים לשמוע היא זו שנתנה את הכוח, לדעת לדבר, להנחות, להסביר הכל וגם כל שבת. זאת אומרת אנשים מגיעים, אתה אנשים בבית חב"ד נמצאים מלא פעמים נפגשים עם אנשים אחרים, מדברים, מחליפים חוויות, שואלים אחד את השני שאלות. אתה יושב בסעודת שבת והרבה פעמים הקהל לא יושב בשקט ומקשיב. הוא לא בא, הוא לא בא לשמוע שיעור. אבל עצם זה שאתה יודע שהם באו לבית חב"ד כי הם רוצים לצאת עם משהו מפה, ואם אתה לא תעביר להם את המסר הם יצאו מאוכזבים כאילו האוכל היה טעים, אבל יש להם גם מסעדות בחוץ עם אוכל לפעמים יותר טוב, אז זה נותן את הביטחון, את ה, זה דוחף אותך קדימה.

11:29 דובר 4 באים גם מהקהילה המקומית או רק מרק מטיילים?

11:33 דובר 2 תלוי איזה שנים. היו שנים שהיינו ב, הקהילה פה היא באזור אחד בצד אחד של העיר, המטיילים בצד השני, במרחק של ארבעים דקות נסיעה אולי.

11:45 דובר 4 איזה עיר זה נקראת?

11:47 דובר 2 לה פאס.

11:49 דובר 4 אז זה הבירה של בוליביה.

11:52 דובר 2 לבוליביה יש שלוש בירות.

11:54 דובר 4 בית המשפט?

11:56 דובר 2 לא, יש פה, יש פה בירה חוקתית. איפה שהכריזו על המדינה ושם זה בית המשפט העליון. זה בעיר שנקראת סוקרה. לה פאס זה עיר הבירה המעשית שפה כל משרדי ממשלה ויש עיר שנקראת סנטה קרוז, ששם זה הבירה הכלכלית, שמה כל העסקים. זה כאילו כמו ירושלים ותל אביב, להבדיל. להבדיל. אמ, עד הקורונה היינו גרים באזור של מטיילים. זאת אומרת, גרנו בתוך הבית חב"ד במשך הרבה שנים. עברנו לגור ליד, חזרנו, אבל היינו ממוקדים במטיילים. אה, שבתות הייתי הולך לקהילה, זה שעה וחצי כל צד.

12:33 דובר 5 או וו.

12:33 דובר 2 הליכה. כן. כצעד לבריאות. הייתי הרבה פעמים מ-מטיילים דתיים היו שואלים אותי אם יש מניין. הייתי אומר להם שכן. בשמונה בבוקר אני יוצא לקהילה. שבע וחצי. היו מחכים לי ליד הבית חב"ד, יוצאים לדרך, אומרים לי אחרי עשר דקות אומרים לי "נו, איפה ה...?" אמרתי להם עוד כמה דקות, עוד כמה דקות. אחרי שהיינו עוברים חצי דרך הייתי אומר להם "אוקיי, עכשיו הגענו לחצי הדרך. תחליטו לחזור לבית חב"ד או להמשיך למניין". אבל זה גם, זה היה שבתות מאוד, אה, כשהיו איתי אנשים זה היה מאוד נחמד וזמן לזמן לדבר ולהתוודע ביחד. זה לא קל כי זה ירידה של שעה וחצי בעלייה של שעה וחצי.

13:18 דובר 5 אה.

13:20 דובר 2 כן, העלייה זה בחזור אז זה בסדר.

13:23 דובר 5 נשמע, נשמעאא לא פשוט. לא פשוט.

13:28 דובר 2 עכשיו בשנים האחרו-- כאילו הקורונה שיבשה קצת המערכות. בית חב"ד של המטיילים נסגר כי פינו אותנו מהמבנה, מכרו אותו. אה, היה תקופה של המטיילים. עברנו לגור ב-באזור של הקהילה, והיה-- אז התחילו להגיע יותר מהקהילה אלינו, אבל לאאא, לא כל כך. מהשביעי באוקטובר, מה שנקרא, אז יש פה אנשים שכל שבת נמצאים אצלנו במשך חודשים. בחגים כאילו ראש השנה, יום כיפור, סוכות, כל הש-- שמחת תורה, כל השבתות. זאת אומרת, אמרתי להם תעבירו את המזרון שלכם ואת הכרית לפה, למה אתם הולכים כל פעם? תישארו איתנו. אבל פשוט זה לא יאומן. זה יצר התעוררות עצומה והם פשוט מוצאים את עצמם כל שבת בבית חב"ד. אנשים מבוגרים, אנשים זה אבל מתאמצים מאוד ומגיעים.

14:33 דובר 5 איזה גודל הקהילה שם? מה, מה היא? מה היא מונה?

14:37 דובר 2 הקהילה פה כיום מאוד, מאוד קטנה. זאת אומרת יש פה בין חמישים למאה איש וכל פעם מוצאים עוד יהודים ועוד נידחים. היו פה פעם מעל עשר אלף יהודים בעיר. זאת אומרת, פעם הכוונה היא ב, אחרי השואה. זה קטע שלא מוכר היסטורית כל כך, אבל בוליביה זה אחת המדינות היחידות בעולם שקיבלו יהודים לשטח שלה בשואה. ויש פה תחנה, היום זה תחנה של רכבל, אבל תחנת רכבת מאוד גדולה, מאוד, מבנה מאוד מרשים, שבחצר שלו היו יהודים מתאספים כל יום בשעה שהייתה מגיעה רכבת מארגנטינה ומחכים לראות אם ירדו יהודים מהרכבת בשביל, יהודים פליטים בשביל לעזור להם שיהיה להם מה לאכול, מה לשתות, איפה לישון, לעזור להם להתארגן. אה, במשך השנים עזבו פה כי המדינה פה המצב שלה מדינת עולם שלישית. היו פה הרבה, הרבה מהפכות, הרבה הפיכות.

15:39 דובר 5 בלגן שלם.

15:41 דובר 2 כן, המצב הכלכלי פה תמיד לא היה טוב, עכשיו עוד יותר לא טוב, אבל אז רובם עזבו באמת. נשארו פה בודדים ומידי פעם אנחנו מוצאים עוד יהודי פה, עוד יהודי שם. יש גם מגיעים משגרירות ארצות הברית. יש פה עכשיו איזה יהודייה שבעלה הוא הקונסול של האיחוד האירופי. אז מדי פעם מוצאים עוד יהודים ועוד יהודים, כאלה שבאים לגור בקביעות, כאלה שבאים לגור שנתיים, שלוש וממשיכים הלאה.

16:17 דובר 5 והמטיילים עכשיו, אה, אה, מה קורה איתם?

16:21 דובר 2 אה, זהו, בכלל המדינה פה, השלטון הוא שונא ישראל לצערנו.

16:27 דובר 5 אה.

16:28 דובר 2 גירשו את שגרירות ישראל, ניתקו את הקשרים, אה, הדיפלומטיים.

16:32 דובר 5 אה.

16:32 דובר 2 אה, בשנים האחרונות, בעשר שנים האחרונות כבר, הם דורשים ויזה ממטיילים. זה דבר שהוריד פה את הכמות של המטיילים בצורה דרסטית, אבל עדיין יש פה מאות ואלפים. זאת אומרת, אה, במקום, אה, ליל הסדר של ח-- של אלף חמש מאות איש, אז יש לנו ליל הסדר ביתי של ארבע מאות, חמש מאות איש.

16:54 דובר 5 ביתי, כן.

16:55 דובר 2 לא יש כמות.

16:56 דובר 5 יפה.

16:56 דובר 2 אה...

16:57 דובר 5 ביתי זה נשמע טוב.

17:00 דובר 2 הכול יחסי, אבל-

17:02 דובר 5 יפה. ומטיילים יש לכם חבר'ה שבאים באופן קבוע פעם, פעמיים, שלוש או שרק פעם אחת ובזה נסגר העניין?

17:10 דובר 2 לא, מגי-- מגיעים לתקופה. זאת אומרת, ל-- אה, הטיולים בבוליביה הם בדרך כלל כמו כוכב. זאת אומרת, יוצאים מלה פאס וחוזרים מלה פאס. אז, אה, כש-- בממוצע נמצאים פה חודש, חודש וחצי. הנה, פעם זה היה תקופות יותר ארוכות, אבל כיום זה ה... זה סדר הגודל. אז אנשים, אה, באים לבית חב"ד כמה וכמה פעמים. שבתות, באמצע שבוע. עכשיו קצת פחות בגלל המרחק שלנו. אה, קנינו שמה ברוך השם בניין באזור של מטיילים.

17:45 דובר 5 אה, עוד פעם קניתם בניין באזור השני.

17:47 דובר 2 לא.

17:47 דובר 5 אז, אז, אז זה המפעל. תסביר מה זה העניין הזה שנקרא אזור מטיילים ואזור קהילה. לא הצלחתי להבין למה דווקא אזור המטיילים, כי שם נכנסים לתוך היער, במשא[?]?

17:58 דובר 2 אה, לא, לא. פשוט זה עיר, זה עיר ענקית. זה עיר, אני לא יודע להגיד בקנה מידה של הארץ. אה, זה עיר שאפשר לנסוע מצד אחד לצד שני במשך, אה, אולי שעתיים.

18:10 דובר 5 מה זה אומר?

18:10 דובר 2 אולי בגלל הפק-- אולי בגלל הפקקים, אבל התשתיות, אה, לא הכי טובות. אבל זו עיר שפרוסה על שטח מאוד, מאוד גדול.

18:19 דובר 5 אה.

18:19 דובר 2 אז המטיילים הגיעו לאזור מסוים כי שמה זה היה האזור הזול.

18:25 דובר 5 אה.

18:25 דובר 2 ומישהו... בנו שם תשתית של, אה, הוסטלים ומקומות לינה זולים. סביב זה התפתחה, אה, כל הדברים שמטיילים צריכים, זאת אומרת, אה, מסעדות, בתי קפה, מכבסות, אה, סוכנויות טיולים, אה, דברים. זה אזור שהיהודים של הקהילה, אה, לא יגיעו אליו כי זה אזור הכי צפוף בעיר, הכי מסריח בעיר. שיכורים בלילות, תהלוכות, פקקים, לא יודע, הכול, אה... אז באמת זה, בע-בעצם אנחנו מפעילים שני בתי חב"ד, אחד למטיילים ואחד לקהילה. זה שני שפות, עברית וספרדית, זה שני אוכלוסיות, גילאים שונים, עולמות שונים. מדי פעם אנחנו נפגשים.

19:11 דובר 5 יש לך אדם מיוחד שמטפל במטיילים כרגע?

19:15 דובר 2 אה, לא.

19:16 דובר 5 אז אתה בעצם נע ונד מהצד הזה לצד הזה.

19:19 דובר 2 אנחנו-- עקרונית כן. כרגע הפעילויות הם במקום שלנו, בבית שלנו, ובהמשך, כשנבנה את הבית, את הבית חב"ד ו... הבית חב"ד למטיילים יהיה פעיל כל השבוע עשרים וארבע שבע, אז נראה מה לעשות עם הקהילה. זאת אומרת, הקהילה זה לא שיש איתם פעילות, אה, מבוקר עד ערב. אה, היינו נפגשים בבית כנסת שני, חמישי, שבת. היום אחרי הקורונה זה קצת, אה, נפסק, כי המעגל של המניין, אה, הצטמצם. כמה נפטרו, כמה עזבו פה. אז זה יותר מפגשים בשבתות ויש שיעור, אה, שיעור שבועי. יש ביקורי בית מדי פעם.

20:01 דובר 5 אה.

20:02 דובר 2 אבל זה לא משהו מבוקר עד ערב.

20:04 דובר 5 בית החב"ד שלכם נמצא בצד של הקהילה או בצד של המטיילים?

20:08 דובר 2 הבניין שקנינו נמצא באזור של מטיילים.

20:11 דובר 5 אה.

20:12 דובר 2 והבית הפרטי שלנו, שהוא משמש כבית חב"ד, נמצא באזור של הקהילה.

20:18 דובר 5 אז יש לכם שני בתי חב"ד. אחד שזה בניין שקניתם שהוא משמש עבור המטיילים ואחד בית ש...

20:24 דובר 2 הוא עדיין לא משמש. זאת אומרת, קנינו. זה בעצם חנות ושתי קומות מחסנים. אנחנו אמורים להיכנס לשיפוצים. כשנסיים אותם נראה האם אנחנו ממשיכים לגור פה ומפעילים שם את בית החב"ד או עוברים לגור שמה ונוסעים לפה. נראה. זה כשאני אגיע לגשר נחצה אותו.

20:43 דובר 5 מעניין, מעניין, מעניין מאוד. תודה, תודה. סיפרת סיפורים נפלאים בפרט אני שמח שמה שאמרתי מצא חן. זה אשכנזי פנימי[?].

20:56 דובר 2 זה לא יאומן שלפעמים אתה אומר משהו למישהו ובדיוק הוא כלי לקבלה. או שאתה בעצמך אתה שומע משהו ממישהו. אתה יכול לשמוע הרבה דברים, אבל אם אתה נמצא והקדוש ברוך הוא מסדר את זה שתשמע את הדבר הנכון בזמן הנכון והוא יקלט אצלך בפנימיות. זאת אומרת, יכול להיות שאם הייתי שומע את זה לפני או אחרי זה היה עובר לי לא נכנס, אבל זה כמה דברים שאני רואה. אותו דבר כשאני מדבר בבית חב"ד. אני אף פעם לא יודע למי אני מדבר. אני לא יודע על מה אני מדבר, אני לא יודע... ולפעמים אנשים באים אליי ואומרים לי הרב, מה שדיברת כל כך נגע אליי ואני אומר כאילו אוקיי, מה כל כך דיברתי, מה כל כך נגע? ואז הבן אדם מסביר לי פתאום איזה סיטואציה שהוא עבר, איזה משהו שהוא חווה, איזה זה ואיך בעצם הרב עכשיו שלח לו מסר מדויק בדיוק מה שהוא היה צריך לשמוע. אני בכלל לא, לא הרגשתי את זה. לא חשבתי על זה, לא ידעתי את זה. וזה פועל את הפעולות שלהם.

22:01 דובר 5 נהדר. נהדר. בפרט שאצלך רואים כאילו אתה אומר לא, לא, לא ואז הלא לא לא נהפך לכן כן כן. אני לא טס לזרוק מהמטקה. אה סליחה אני כבר פה.

22:14 דובר 2 אני אם כבר פתחנו את זה אני אסיים עם עוד סיפור.

22:16 דובר 5 כן.

22:18 דובר 2 שגם קשור לזה, אבל אני תמיד הייתי הדבר שאני הכי לא חושב עליו ביום שישי זה לא הכמות של האוכל להכין וכמה אנשים יגיעו וזה כי זה הכל מסתדר. מה לדבר, מה לדבר זה היה מלחיץ אותי מאוד והגיע אליי איזה מישהו. אני זוכר. הוא היה בוגר של שייטת שלוש עשרה. היה קצין כאילו.

22:45 דובר 5 יש דבר כזה.

22:47 דובר 2 כן. לא, אני לא זוכר אם זה היה שייטת שלוש עשרה או משהו או מקבילה, אבל הוא אומר לי תשמע, הוא עשה המון בבית חב"ד. הם פיי. זה גם אתה רואה חבר'ה שהיו בדרגה כזאתי בדרך כלל באים ותמיד עוזרים ומאוד אכפתיים וחבר'ה איכותיים. ואז הוא אומר לי תשמע, אני רוצה להגיד לך משהו. אני כבר פה שבועיים שלוש. אני לא זוכר, אבל תשמע, תקבל. אתה יודע, אתה יודע שאני מהצד שלך. אני מאוד התקרבתי לבית חב"ד. אני מאוד אכפת לי. אני מאוד זה. אני רוצה להגיד לך הערה, אבל תקבל אותה בצורה נכונה. הוא אומר לי יש לך את הטעות של כל הרבנים הצבאיים. אמרתי לו אוקיי, לא הייתי רב צבאי. מה? הוא אומר לי אתה מדבר מהמקום שלך. אתה לא מדבר מהמקום שלנו. אתה מדבר דברים מאוד נחמדים, מאוד יפים, מאוד ככה ומאוד ככה, אבל זה לא מעניין אותנו. אתה לא ב-- אתה לא בראש שלנו. אמרתי לו אוקיי, מה? מה אפשר לעשות? מה זה? הוא אומר לי אני לא יודע מה אפשר לעשות, אבל תדע שזה העובדה. אוקיי, זה הוריד לי מאוד את הביטחון העצמי, כי עכשיו אני יושב, אני עומד מדבר ואנשים מדברים תוך כדי. אז אני אומר טוב, אני לא מעניין אותם, אבל מה אני אדבר שיעניין אותם ואיך להיכנס לראש שלהם? היה לי ככה נמכת הרוח. שבוע שבועיים אחרי הייתי יום שישי, היה לי ממש, אה... הכנתי מה לדבר, היה לי סיפור, היה בדיחה, היה זה, הכל היה בנוי בצורה מה שנקרא כפתור ופרח. הייתי רגוע. אני, אני עמדתי לדבר ואיכשהו אני מתחיל לדבר משהו אחר. מה אני מתחיל לדבר? אני יש לי חברותא,

24:36 דובר 2 אה, שבועית, אה, שיחה של הרבי עם חבר בטלפון. יושבים ולומדים ואני מתחיל לחזור את השיחה שלמדתי עם החבר שלי. אותו שבוע זה היה שיחה של, אה, ש... איך מעשרים את המלח? יצ-- אה, עשיו הראה את עצמו צדיק גדול. שאל את, את יצחק איך מעשרים את המלח, והרבי שואל הוא לא מראה את עצמו כצדיק גדול, הוא מראה את עצמו כבור ועם הארץ שלא יודע שמעשרות זה מהצומח. ושיחה שלמה. אני מתחיל להסביר את זה ואני פתאום צריך להסביר לאנשים מה זה מעשרות, כי אנשים לא יודעים מה זה מעשרות ושזה בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ, ושזה רק בפירות, מפירות וירקות ולא מדומם. ואנשים מאבדים את הקשב ואת הריכוז ולא מעניין אותם עכשיו השיחה הזאת, במיוחד שלא הכנתי אותה, אז תוך כדי אני צריך, אה, לבנות את זה מהר ומתחילים לדבר ונהיה רעש. אני זוכר קהל גדול, מאה עשרים איש שלא מעניין אותם מה שהרב מדבר. זה נהיה לי חם. אני מנסה לפתוח את החלון קצת שייכנס אוויר. איך יוצאים מפה? איך אני מסיים את הדרשה? ואז אני מסביר להם שהשאלה הייתה לא איך מעשרים את המלח עצמו, אלא איך מתייחסים לשווי שלו. מלח עצמו עולה פחות משקל קילו. משלמים בעיקר על השינוע ועל השקית, אבל השווי שלו אם כשחסר אותו, כשאוכלים סטייק של חמישים, שישים שקל ויותר, אם חסר מלח אז כל ה... כל המאכל נהרס. וזה היה השאלה אם מסתכלים על דבר כמו-- איך שהוא בעצמו, מה השווי שלו, ואיכשהו אני מסיים את השיחה ואני-- מתחילים איזה שיר, איזה ניגון ואני מתיישב ואומר לאשתי, "יותר אני לא מדבר בבית חב"ד." "מחר אנשים לא יבואו לבית חב"ד. אני

26:35 דובר 2 אומר לך. דיברתי עכשיו עש-עשר דקות, עשרים דקות. לא זוכר כמה זמן זה לקח. לא עניין אותם שום דבר. מחר אף אחד לא יבוא לסעודת שבת." טוב, למוחרת הגיעו אנשים, ושבוע אחרי עוד פעם אני כזה מה לדבר ומה זה ומה יעניין אותם וכן יעניין ולא יעניין. שבועיים אחרי אני מסתובב, מחלק לחיים למטיילים, ומטייל אחד אומר לי, "הרב, ל-אלה שלידי, לשתי אלה שלידי תיתן להם דאבל שוט, תיתן להם לחיים כפול." אמרתי לו, "למה? על האוכל אתה, אתה משלם, על המשקה אני משלם. אני לא מוזג פה לחיים כפול בלי שתסביר לי למה." הוא אומר לי, "לא, הרב, הם, הם..." אמר לי מאיזה קיבוץ הם. "הם קיבלו החלטה לא להיכנס לשום בית חב"ד בטיול." אמרתי לו, "מה, תראה פה את השלטים. אנחנו בית חב"ד. הנה יחי אדוננו. הנה זה." אומר לי, "לא, הרב, אני אספר לך סיפור." אומר לי, "שבוע ש-- היינו שבועיים בטיול בג'ונגלים. זה נקרא טיול הישרדות. יוצאים לג'ונגלים עם מדריך, עם המצ'טה וצריך להסתדר ככה שבועיים."

27:41 דובר 6 משתדלים לחזור.

27:43 דובר 2 כן. הש-- ואז הוא מספר לי שבלילה האחרון הוא לא... הוא היה כל כך רחוק שהוא לא עלה לו... הוא לא הבין שזה לא קל לי לשמוע שהם צדו איזו חיה לא כשרה ועשו אותה על האש ונגמר להם המלח. ואז חבר שלו אומר, "וואי, אם רק היה לי פה קצת מלח." הוא אומר לו, "וואו, מלח. בדיוק לפני שבועיים הייתי בבית חב"ד והרב הסביר שם על המלח שיש את השווי שלו ככה והנה תראה כמה מוכנים עכשיו לשלם על מלח ו..." והחבר שלו התפעל. אמר: "וואו, אני חייב לשמוע. אני חייב להכיר את הרב הזה. אני חייב לפגוש אותו". אמר לו: "שמע, הרב גר בבית חב"ד, אתה לא יכול לפגוש אותו בלי להגיע לבית חב"ד". והם הגיעו ככה לסעודת שבת. אמרתי להם: "אוקיי, אתם בעצמכם מבינים שבית חב"ד זה לא החומוס ולא הטחינה. עכשיו יש פה מאה עשרים מטיילים, אין לנו זמן לשבת. תבואו ביום ראשון ובעשר בבוקר נקבע פגישה". בקיצור, הם הגיעו ביום ראשון, ישבנו, דיברנו. אז אמרתי להם: "אוקיי, הכל דיבורים, אבל בבית חב"ד אתה צריך להניח תפילין". "לא, מה פתאום. בשום פנים ואופן לא. זה, זה..." אמרתי להם: "שמעו, לא שאלתי, לא אמרתי. זה עובדה". ושניהם הניחו תפילין לראשונה בחיים, עשו בר מצווה. ואז ראיתי שאתה חוזר על דברים של הרבי, הדברים פועלים את פעולתם.

29:08 דובר 7 וואלה.

29:08 דובר 2 מבינים מהדרשות שלך ומה שאתה מכין ומה שאתה זה, אתה באמת לא מדבר ב-, ב-. אבל הרבי פועל דרכך. ודווקא שנתת פלפול ושיעור כללי על המלח, וזה הביא את אותם שני יהודים מהקיבוץ לבוא לעשות בר מצווה.

29:27 דובר 7 אמ, טוב, תשמע, אני, אני חושב שבתוך סיפור אישי זה, זה דבר נהדר. ממש יפה. כל הכבוד. אה, בוא נעשה פה הפסקה מסוימת ונקבע על ההמשך, ואז תוכל לספר על ההורים ועל הילדות ועל ה, ועל כל שעל האחים והאחיות. הרי אתם משפחה של, אה, משפחה של שליחים אתם כולכם.

29:52 דובר 2 ברוך השם.

29:53 דובר 7 זה ש-- יש הרבה מה לספר על זה.

29:55 דובר 2 כן. אוקיי.

29:58 דובר 7 בסדר, איציק, תודה רבה. יישר כוח.

30:00 דובר 2 בסדר.

30:00 דובר 7 לחיים, לחיים.