פרק 64: "ילדתי גן" לבית חב"ד הדרומי בעולם | עם פראדי קליין, אמא לרבעייה ושליחת חב"ד בברילוצ'ה

00:00 דובר 1 פראדי היא שוברת שיאים סדרתית. היא התחתנה בגיל תשע עשרה וכעבור שלושה חודשים יצאה עם בעלה לשליחות שהייתה אמורה להיות זמנית, ובינתיים התארכה לשש עשרה שנה. פראדי ובעלה מהווים נקודה יהודית חמה בברילוצ'ה הקרה, בית חב"ד הדרומי ביותר בעולם. תוך כדי שהיא משמשת באינספור כובעים במקביל, מגלים פראדי ובעלה שהיא בהריון עם ארבעה עוברים. איך מגיבים להודעה כזאת? מה עושים כשכל הרופאים חוזרים לך על הנבואות השחורות ביותר? ואיך חוזרים פיזית עם ארבעה ניובורן לשליחות בברילוצ'ה? מה קורה בבית חב"ד של סוף העולם, למקום אליו מגיעים רק אלה שהיו מוכנים להיות בדרכים אינסוף שעות? איך מתמודדים עם סעודת שבת למאות אנשים בלי עזרה? יש תשובות לכל השאלות. בואי לקבל השראה וכוח מהשליחה האלופה לברילוצ'ה, פראדי קליין. אני מזכירה לך שאם אהבת את הפרק אל תשמרי אותו לעצמך ופשוט תעבירי הלאה לאחותך, לאמא, לשכנה או לחברה, לכל מי שחשובה לך. להזמנת סדנאות והרצאות על כלים משני חיים בחסידות וחסידות לחיים בדיגיטל, הכל במספר הטלפון אפס חמש אפס שמונה חמש אפס חמש שבע מאות שבעים. למעקב בסטטוס תכתבי לי לאותו המספר. פתיח ומיד מתחילים. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב אוקראינה, כעת ממשיכה את השליחות בכרמי גת, ישראל. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שיביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים, ודרכן יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים ממש עכשיו. טוב, ברוכות הבאות לפרק נוסף בפודקאסט שליחות כדרך חיים והיום אנחנו בטיסה לארגנטינה. מה נשמע?

01:57 דובר 2 ברוך השם.

01:58 דובר 1 ברוכה הבאה פראדי.

01:59 דובר 2 גרסיאס.

02:01 דובר 1 איך זה, את יודעת, כל אחד בטוח שהוא עושה את המבטא הכי טוב ואז הוא נשמע כזה. טוב, עזוב, תעבור למבטא שלך המקורי.

02:06 דובר 2 אכן.

02:07 דובר 1 אבל, אה, דווקא נפלתי על שפה נחמדה, לא? ספרדית.

02:11 דובר 2 נניח, לא יודעת. כולם אומרים לי את זה ואז-

02:13 דובר 1 בהשוואה ל...?

02:15 דובר 2 אני אגיד לך מה, כן. לא, גם כל העבודה שלנו עם ישראלים. אין קהילה, אז בעצם, אה, אנחנו פוגשים רוב הזמן ישראלים ואז כאילו העברית שלי משתפרת.

02:25 דובר 1 זהו, לעומת ספרדית.

02:27 דובר 2 לא, בדיוק. אז עם הזמן מצאנו ככה כמה יהודים מקומיים ויש גם תיירים שהם כן דוברים ספרדית. אנחנו עם ספרדית, אבל הילדים טובים מאיתנו.

02:36 דובר 1 כן, זה תמיד.

02:37 דובר 2 מה שלנו לקח-

02:37 דובר 1 מתקנים אותם.

02:38 דובר 2 שנים רבות, כן.

02:39 דובר 1 יפה. טוב, פראדי, אז תעשי לנו היכרות איתך, גם לי. אני ככה הגעתי יחסית, אה, בלי אינפורמציה. סקרנית לשמוע.

02:47 דובר 2 אה, בשמחה. אז פראדי, אה, ברוך השם נשואה לבעלי היקר בעז. אנחנו כבר שש עשרה שנים בשליחות, בברילוצ'ה. זה הבית חב"ד הכי דרומי בעולם, הכי נידח.

02:58 דובר 1 לא מצאת משהו יותר רחוק?

02:59 דובר 2 אוי אז זהו, יש לי בדיחה קבועה שסיפרתי אותה. אמ, שכש-- גדלתי בשליחות, בעמק יזרעאל, וכש-- ככה סך הכל באמת גדלתי טוב, מושב יפה וקטן.

03:14 דובר 1 דיברנו בסדר.

03:15 דובר 2 כן, סבבה. אבל ברכה של הרבי, את יודעת. אבל, אה, אני זוכרת שבאיזשהו שלב אמרתי להורים שלי, אמרתי להם, "למה הרבי שם אותנו בכזה חור?" כי היינו נוסעים שעה כל צד לבית הספר וכל החברות שלי, את יודעת, בגילאים ששם צריך חברה, היו עסוקות בדברים שפחות, אה, מתאימים לי ולא הייתה לי שום חברה מסורתית אפילו במושב. אז אמא שלי תמיד הייתה אומרת לי, "תיזהרי לדבר על הרבי, לא לדבר על הרבי" ובסוף היום כפר ברוך זה מרכז העולם.

03:44 דובר 1 ממש.

03:44 דובר 2 והרבי אמר לי חור? אממ, אוקיי.

03:47 דובר 1 וואי, אז איך הגעתם לשם באמת?

03:49 דובר 2 היינו נשואים, אה, בקושי שלושה חודשים ובני תשע עשרה ועשרים ואחת.

03:57 דובר 1 יואו.

03:57 דובר 2 כן.

03:58 דובר 1 זה פרק בפני עצמו כבר.

03:59 דובר 2 ממש. לא, שוברי שיאים. אמ, ואז ראינו מודעה באיזה אתר חב"ד או משהו כזה שמחפשים, אה, שלוחים לתקופה קצרה לבית חב"ד ברילוצ'ה. לא ידענו מה זה ארגנטינה, אף פעם לא שמעתי על המדינה הזאת קודם. כאילו לא... וקיצור, אם מישהו מעוניין. אז בעלי אומר לי, "מה את חושבת? אולי ניסע, אולי ככה נתנדב ונעשה שליחות קצרה". אמרתי לו, "אתה יודע מה? יאללה בוא ניסע". לא ידעתי מה זה. שום דבר. לא קיבלנו הכוונה גם. את יודעת, אה, תמיד כשפוגשים אותי אז אומרים, "מי, מי מנווט את השליחים? מי מלמד אותם? מי--" כאילו, "מי האבא והאימא שלהם?" לא מבינים שיש איזשהו סדר כמובן, אבל אנחנו מגיעות ופשוט, אה, לומדות-

04:47 דובר 3 קופצים למים.

04:47 דובר 2 ממש. ממש. אה, אין לזה הכנה. וזהו, ופשוט החלטנו שאנחנו יוצאים לשם. באמת לא בדקנו הרבה. זו הייתה תקופה, תקופה תמימה כזאת, את יודעת, טהורה, שלא היה לנו כמו היום. לא היה אז אייפונים. אגב, איפה שאנחנו גרים בארגנטינה, לפני שש עשרה שנים, אם את שמה את, את ברילוצ'ה על ציר הזמן, לא יודעת מה-- להיום, שש עשרה שנים אחרי או אברהם אבינו. זה יותר קרוב לאברהם אבינו. זה היה פשוט כל כך, אה, נידח וחסר כל. ממש הרגשתי שאני מגיעה למדבר. מדבר קרח. נורא קר שם. קרוב לאנטארקטיקה.

05:23 דובר 3 מקום קר?

05:23 דובר 2 כן, זה קרוב לאנטארקטיקה.

05:26 דובר 3 קטע.

05:26 דובר 2 וזהו. החלטנו לטוס. לקחנו ככה קצת כסף שהיה לנו ועשינו טיסות. הייתה, הייתה לנו טיסה מטורפת כדי להגיע לארגנטינה. נניח עכשיו כשחזרנו, אז הכי הכי קצר שיכולנו לעשות זה טיסה ראשונה שעתיים וחצי, החלפת שדה תעופה, טיסה שנייה קרוב לעשרים שעות.

05:47 דובר 3 יואו.

05:47 דובר 2 ואז טיסה-- ואז המתנה בשדה ואז עוד טיסה של כמה שעות, של ארבע, חמש שעות זה לקח. ואז חיפשנו טיסה יותר זולה. אז הטיסות היו נורא, נורא, נורא יקרות. ולקחנו טיסה דרך הרבי, במה אנחנו-- אנחנו לא נוסעים לשליחות אפילו הקצרה ביותר בלי טיסה-

06:03 דובר 3 פשוט את יכולה שנייה להרים את היד קצת שלחטונך?

06:04 דובר 2 רגע. מעולה.

06:05 דובר 3 כן.

06:07 דובר 2 אה, אז אמרנו ניקח ככה טיסה יותר, יותר ארוכה וגם שתהיה דרך הרבי כדי לקבל ברכה מהרבי והכול. ובאמת זה סיפור שלא סיפרתי המון זמן. אבל בטיסה הראשונה שלנו, תחשבי זוג צעיר נשואים שלושה חודשים. את יודעת כמה אנחנו מכירים הרי גם לפני, כן?

06:25 דובר 3 כן. ממש לא.

06:26 דובר 2 ממש. מה זה חמש פגישות זה כאילו...

06:29 דובר 3 יואו.

06:31 דובר 2 וטסנו כאילו בטיסת אל על הכי קלאסית. קודם כול לרבי, ומשם אמרנו נמשיך לארגנטינה. גם משם, אגב, ארגנטינה זה עוד טיסה נוספת של איזה שתים עשרה שעות ואז החלפת שדה תעופה ואז עוד טיסה. כאילו הכול נורא רחוק, אין שום דבר קרוב. ובטיסה הלוך, טיסה ראשונה שלי יחד עם בעלי, אנחנו טסים ל-ל-לרבי. והייתה לנו נחיתת אונס באיסלנד.

06:57 דובר 3 יואו.

06:58 דובר 2 כאילו לא, סיפורים, תקשיבי, אבל אני חייבת לספר על זה משהו. אמ, כשנסענו בעצם היה כאן קיץ וכולם ככה לבושים קצר בשדה התעופה ואנחנו טסים לחורף. כי ארגנטינה קודם כול היא הפוכה מבחינת עונות, כשפה קיץ שם חורף, ונניח עכשיו חורף כבד שם. זו עונת הסקי. ואז לקחנו בגדים חמים, מגפיים, מעיל, הכול. ואנחנו מגיעים לשדה התעופה עם המזוודה. וככה הדיילת, אמ, דיילת הקרקע אומרת, "המזוודה שלכם כבדה מדי. צריך להוציא דברים." מה נוציא, מה נוציא? לא ידענו. מה היה כבד? היה לי מעיל מאוד כבד והיו לי מגפיים ככה כבדות. מה לא נוציא? ואיך עכשיו ניסחב בחום הזה? את יודעת, גם ארצות הברית הייתה-- באותו זמן זה היה חם. ניסחב עם זה. בקיצור, אני עולה למטוס עם מגפיים ארוכות ומעיל שהכול מיועד לברילוצ'ה, ופתאום יש נחיתת אונס באיסלנד.

07:53 דובר 3 יואו.

07:54 דובר 2 ואני יוצאת באיסלנד עם מג-- וקפוא באיסלנד.

07:57 דובר 3 כולם קופאים מקור.

07:58 דובר 2 כולם עם קצר ואני יוצאת עם מגפיים ארוכות ועם, עם מעיל ארוך. הם מסתכלים, "הדתיים האלה, מה הם ידעו?" מה היא ידעה? אבל הרגשתי ממש שהרבי כאילו מפנק אותי כזה. "אני איתך."

08:11 דובר 3 מישהו שם עלייך.

08:12 דובר 2 כן. זהו. ובאמת טסנו לרבי ואחרי זה המשכנו לברילוצ'ה. מזכירה לך שוב שאנחנו בני תשע עשרה ועשרים ואחת, נוחתים. זוכרת את ההלם, גם כל כך לא ידענו כלום ושום דבר ולא היה לנו ממש עם מי להתייעץ. תשמעי, זה מקום מאוד, מאוד, מאוד קשוח, לפחות בהתחלה. כאילו היום דברים, אה, התקדמו, אבל באמת אנחנו כזוג צעיר זה היה כל כך, כל כך קשה, כל כך נידח והכול. גם ארגנטינה עצמה מקשה. את מבינה, יש מדינות שהכול, אתה קצת משלם, אתה קצת דואג, יש לך משהו קרוב. לא, אנחנו עשרים וארבע שעות נסיעה מעיר הבירה.

08:51 דובר 3 אימאל'ה.

08:52 דובר 2 בדרום, דרום קר, וזה גם שמורת טבע.

08:55 דובר 3 כן, אתה צריך קצת משוגע בשביל, אה, לנסוע לשם.

08:57 דובר 2 אתה צריך להיות, כן. אתה צריך להיות, אה, ממש חדור שליחות ו...

09:01 דובר 3 למה אנשים מגיעים לשם? זאת אומרת, אתם באים לשם. אין שם, יש שם קהילה יהודית?

09:05 דובר 2 אז לא, אין שם קהילה יהודית. יש שם מעט מאוד יהודים בודדים שדגנו אותם אחד אחד.

09:10 דובר 3 ששרדו את הקור.

09:12 דובר 2 ממש. אה, זה הרבה יהודים, אה, שהם ככה קצת גזרו על עצמם גלות. יהודים כזה שהם פחות מחפשים חברה. מחפ-- אנשים שמחפשים יותר להתבודד. מי שמחפש חי-- חברה ואנשים, אה, את יודעת, מאוד, אה, חיים, מה שנקרא.

09:27 דובר 3 כן.

09:28 דובר 2 לא מוצאים את עצמם שם. יש שם כל מיני יהודים, אפילו חלקם באו ממשפחות חרדיות מאוד שהשילו מהם הכול. ברחו פשוט כאילו בשביל להתנתק מהיהדות. ו... בסוף, אה...

09:42 דובר 3 יואו.

09:42 דובר 2 כן, בסוף ברוך השם הכירו אותנו, אבל ממש יהודים שבחרו בגלות היהודית הזאת, ו-ובאמת, אה, לאט לאט לאט שמצאנו אותם, כי זאת עיירה שגם, אה, מתפרסת על, על אזור מאוד, מאוד גדול. זה מעט אנשים, אבל האזור הוא גדול, ולמצוא ככה כל אחד זה נורא נורא קשה. גם אין לך מידע, אין לך אינפורמציה, מישהו שיעזור לך למצוא את היהודים והכול. אבל ברוך השם יש לנו המון המון סיפורים עם המעט יהודים המקומיים שיש, אבל זה לא משהו שאפשר, אה, לעבוד איתו. אין ילדים, לילדים אין נניח ילדים בגילם, אין מוסדות, לא יהיה. אין, אין שם עתיד יהודי מקומי. יש אבל עשרים וחמישה, שלושים אלף מטיילים בשנה.

10:22 דובר 3 וואו.

10:22 דובר 2 ישראלים.

10:23 דובר 3 מטורף. וואו. ל-למה הם באים לשם?

10:26 דובר 2 אז ככה. אה, הצעירים שמגיעים, שזה רוב המטיילים, תשעים אחוז, הם אומרים זה הכי רחוק מההורים, אה?

10:33 דובר 3 כאילו, מי שרוצה לברוח לסוף העולם.

10:35 דובר 2 כן, הם ככה מגיעים אחרי הצבא להתפרק ו... להתנקות, לנקות את הנפש. יש שם נופים מדהימים. מאוד, מאוד יפה, אבל באמת אתה מגיע, זה... הערך המוסף הוא שבאמת הכול מאוד, מאוד גדול ורחוק. כדי להגיע ממקום למקום לפעמים אתה נוסע שלושים שעות נסיעה. אה, אז יש שם גם פלאי טבע. קרחון מתנפץ, אנטרקטיקה, ליד צ'ילה, לאנטרקטיקה, מפלים מאוד יפים.

11:02 דובר 3 שנייה, שנייה, שנייה, לא הבנתי. איך אנטרקטיקה הגיעה אליכם?

11:04 דובר 2 אז אנטרקטיקה זה בעצם, אה, דרום ארגנטינה, משהו כמו ארבע שעות טיסה מאיתנו. את מגיעה כבר ל-לנמל ככה, למקום שממנו את יכולה להפליג לאנטרקטיקה. עושים שם

11:15 דובר 3 כי אני מכירה את זה רק מעבודת חקר שעשיתי בכיתה ו' על ה...

11:18 דובר 2 נכון, גם אני. גם אני, ממש. תמיד הייתי רואה את זה על הגלובוס, את יודעת, אבל, אה, בעצם זה בית חב"ד הכי קרוב לאנטרקטיקה.

11:26 דובר 3 יואו.

11:26 דובר 2 ומי שנוסע לשם אז עובר דרכנו. אה, הרבה פעמים אנחנו שולחים ככה בחגים וכל מיני כאלה, אם יש מישהו שבדיוק נוסע גם לאנטרקטיקה, שט לאנטרקטיקה, אז, אה, שולח לנו תמונה, ח-חנוכייה או, את יודעת, אה, מצות או ארבעת המינים שאנחנו שולחים עם החבר'ה. בגלל שאנחנו בית חב"ד הדרומי בעולם, אבל מתחתינו יש חבל ארץ עצום מלא בתיירים שאף אחד עוד לא בחר לפתוח שם, אה, בית חב"ד נוסף.

11:52 דובר 3 תקשיבו, כל מי ששומעת את זה ועוברת לה המחשבה

11:55 דובר 2 כן, אז בהצלחה שיהיה לה. תיהני.

11:59 דובר 3 יואו.

11:59 דובר 2 אבל, אה, אז בגלל זה אנחנו הרבה פעמים, אה, שליח עושה שליח ואנחנו פשוט, אה, מטילים את האחריות על מטיילים, וזה מדהים אגב. זה אחד הדברים המדהימים שיש, ש... אה, נניח אני נותנת למי שמחלקת לה נש"ק, נרות שבת קודש, אז אני נותנת תמיד שתי ערכות. אני אומרת ערכה אחת עבורך וערכה אחת את אחראית למצוא מישהי אחרת להדליק איתה. ונוצר מצב ששלושים שעות נסיעה מאיתנו, באל צ'לטן, איזשהו יש-- מקום קטן ובאמת נידח, פשוט הייתה שם קבוצה של שתים עשרה בנות שנפגשו יחד וכל אחת הייתה שם עם שתי ערכות. לא היה להן כזה למי לחלק, אבל הן כן הדליקו. כי ברוך השם לכולן היה, כולן היו בבית חב"ד, אבל הן שלחו לי תמונה. בסוף העולם, במקום עוד יותר רחוק עם נרות שבת קודש, ככה.

12:43 דובר 4 איזה מהמם.

12:44 דובר 2 סביבם. כן.

12:45 דובר 4 כי אתם הכי דרומי, אבל אתם מגיעים עוד יותר דרומה.

12:47 דובר 2 כן.

12:49 דובר 4 וואו. רגע, אז איך השלושה חודשים הפכו לשש עשרה שנה?

12:53 דובר 2 זהו, אז כשהגענו באמת, אה-- טוב, קודם כול זה היה מאוד מאוד מורכב. לא היה בשר, לא היה חלב, לא היה כלום. חלב, היינו צריכים לחלוב פרות ואה, באותו זמן גם לא ידענו איך ומה, בכלל לא, לא חשבנו על זה ובשרי לא היה. אז, אה, הכנו הכול כזה קצת ירקות, ביצים, את הדברים המאוד מאוד בסיסיים שכשרים בכל מקום. מה שמדהים זה כשהגענו והיינו שנינו שוקיסטים, כתבנו את הכתובת של הבית חב"ד באינטרנט ואמרנו טוב, כאילו, מה אם יגיע? לא, לא הבנו את הכמויות, לא הבנו, לא הבנו כלום באמת. זו הייתה טיסה מאוד מאוד קשה. אמ, טיסות מאוד קשות. וערב שבת כבר נרשמו חמישים מטיילים לבוא אלינו לערב שבת. עכשיו, אני ילדה בת שבע עשרה שבאמת בקושי הייתי מכינה חביתה. לא ידעתי כלום. את יודעת, זה גם שנה ראשונה, זה חודשים ראשונים. את עדיין אוכלת אצל ההורים, אצל ההורים שלו, ההורים שלך, ההורים שלו. ואז כאילו אין לך את המתכונים, אין לך וואטסאפ, אין לך כלום. זה-- צריך להבין, זו תקופה אחרת. לא היה לנו טלפון. ובאמת ראיתי איך הקדוש ברוך הוא ממש נותן, אה, ברכה מיוחדת. לדעת מה להכין, כמה להכין. הכול היה מאוד בסיסי. חייבת להודות.

13:59 דובר 4 יואו.

13:59 דובר 2 אבל אנשים מאוד מאוד שמחו. בסוף אנשים לא מגיעים בשביל האוכל ממש.

14:02 דובר 4 חלות היו?

14:03 דובר 2 היו חלות. אני זוכרת באמת שדווקא חלות זה היה משהו שהיה כאילו ממש גבולי בכמות.

14:08 דובר 4 הייתי צריכה להגיד נפה למשל, זה משהו ש...

14:11 דובר 2 כן. אז בגלל שהיה שם שליח, אמ, לפני כן, אז היו חלק מהדברים כן היו במקום, אבל, אה, הבאנו מהארץ. בכל אופן שאנחנו תמיד נוסעים מהארץ ואנחנו רוצים להביא הכול כי אין שם כלום, אז אנחנו קודם כול חושבים על הדברים האלה. על נפה. עכשיו נגיד, כאילו, הפרשת חלה כזה, ציציות, כיפה, כאילו כל הדברים שאת צריכה, כל מיני כלים שיעזרו לנו בשליחות, כל מיני דברים שישמחו וימשכו את המטיילים. אבל, אה, ברגע שהתחלנו שם את השליחות וראינו את הצורך והבנו שאף אחד לא יבוא להחליף אותנו, אז, אה, החלטנו להישאר. הזמן הוא הכי קבוע וראינו פשוט את הברכה. אתה לא יכול להישאר אדיש. אני חושבת שבמקומות האלה שהשליחות היא כל כך קשוחה, אז השם נותן, אמ, כאילו אתה רואה את הניסים יותר במוחש. אם בארץ אתה חי את החיים הרגילים כי אתה חי בארץ ישראל ואתה לא רואה, לא קוטף ניסים לארוחת בוקר. אז אצלנו אתה קוטף ניסים לארוחת בוקר. אתה רואה ניסים בכל פן ואתה רואה כאילו כמה זה משמעותי השליחות הזאת. לא יכולנו לעזוב, פשוט לא יכולנו. הרגשנו-- זה לא אחראי לעזוב את המקום הזה ואף אחד לא יבוא גם. אז כאילו...

15:17 דובר 4 זה לנטוש בעצם.

15:18 דובר 2 ממש. האמת ששנה ראשונה אני זוכרת שהגענו לפסח ו... קודם כול נדבר על כמויות. המטיילים שיש לנו, כמויות המטיילים בעונה. יש עונת חורף, עונת קיץ. בעונת הקיץ שזה ה-high season, יכול להגיע לחמש מאות איש בערב שבת.

15:35 דובר 4 וואו.

15:35 דובר 2 כן. אז, אה, שנה ראשונה הגענו לפסח. באמת שרדנו את פסח, כאילו זה באמת היה נורא נורא נורא קשה וקשוח. וכשהגענו לפסח התחלנו לרשום מטיילים. אנחנו רושמים מאה, מאתיים, ארבע מאות, חמש מאות, שמונה מאות, אלף, אלף מאתיים. אמרתי לבעלי, "בוא נברח".

15:57 דובר 4 אמאל'ה, איך עושים את זה?

15:59 דובר 2 אני לא רציתי להיות שם.

16:01 דובר 4 פיזית נכנסים בבית חב"ד?

16:03 דובר 2 לא. היינו צריכים לשכור אולם ספורט. זה היה האולם היחידי שיכול היה להכיל כל כך הרבה אנשים. ו... ולא ידעתי איך אני עושה את זה. כאילו, זה היה כל כך, אה, מפחיד וגם שוב, את לא עושה את זה השלמת קניות באושר עד. את באמת, הכול מתחיל מאפס.

16:15 דובר 4 הכול מאפס, כן.

16:16 דובר 2 הכול מאפס. ובאמת בתת-תנאים. כאילו, זה לא ארצות הברית. אין לך, אין לך כלים, אין לך-- גם עובדים. זו מדינת עולם שלישית בלי ההטבות של מדינת עולם שלישית. אז זה לא שיש לך מלא עובדים שמתרוצצים סביבך וכולם יעשו עבורך את העבודה. לא, ישבנו עם מטיילים ארבעים ושמונה שעות רק לקלף ולגרד ולבדוק ולסדר ו...

16:38 דובר 4 וואו, וואו, וואו, וואו, וואו.

16:38 דובר 2 כן, אבל עושים את זה בסוף. עושים-- רואים שהרבי מוציא מ-- מאיתנו את הפוטנציאל היהודי האמיתי שבתוכנו. דברים שאת לא מאמינה בכלל מה את מסוגלת ואת רואה שכשאת רוצה להעניק יש ברכה וכשאת חדורת שליחות ויש לך איזושהי ענווה וקבלת עול, כאילו, ההבנה הזאת של זה בכלל לא אני. אני רק הכלי, כאילו.

16:57 דובר 4 צינור.

16:58 דובר 2 אני רק הצינור ו-- לתת ברכה. וברוך השם, באמת היה מדהים.

17:04 דובר 4 איך? איך? אמאל'ה, אני לא, לא מצליחה להבין את זה.

17:07 דובר 2 את יודעת, הרבה פעמים אני מסתכלת לאחור ואני גם אומרת לעצמי איך, אפילו על השנה האחרונה, על השנתיים האחרונות, איך, איך, איך? כאילו, הרבה דברים מאוד מורכבים שהיו לנו שם. עברנו שבע עשרה פעמים דירות.

17:16 דובר 4 יואו.

17:17 דובר 2 אה... כאילו-

17:19 דובר 4 מטורף.

17:20 דובר 2 בלי חינוך, אה, לילדים, נניח, בלי מוסדות לילדים. אלה דברים מאוד מאוד, אה, בסיסיים שאין לך אותם. כאילו, זה עוד משהו שמקשה ועוד משהו שמקשה ועוד משהו שמאתגר אותך. אבל, אה, מתרכזים בעיקר ו-- וזהו, ועושים את הכול בשמחה גדולה גם. כאילו, אין, אה-- בסוף שליחות היא, היא בחירה, נכון? אנחנו בוחרות כל הזמן בשליחות שלנו.

17:43 דובר 4 את מרגישה את זה?

17:44 דובר 2 כן, מאה אחוז.

17:46 דובר 4 כל כמה זמן את מבצעת בחירה?

17:48 דובר 2 כל יום, כמה פעמים לפעמים ביום. בהחלט.

17:51 דובר 4 זה ממש, זה ממש נצרך, כי אחרת זה באמת לקום ולברוח.

17:54 דובר 2 כן, אני ממש, אה, מתחזקת את זה עם עצמי. תראי, אין שם לא פסיכולוגית ולא חברה טובה להתייעץ איתה ולא שכנה ו-- ולפעמים גם הבעל לא פנוי. רוב הזמן אם לי יש פניות של דקה אז כנראה שהוא עסוק.

18:07 דובר 4 וואו.

18:08 דובר 2 וזה שיח שאני בונה עם עצמי. בונה אותו מול הקדוש ברוך הוא גם כל הזמן, מול הרבי, ומחזקת את עצמי כל יום כמה פעמים ביום. בהחלט. בימים מאתגרים, בהחלט.

18:17 דובר 4 את מרגישה ש-- פראדי השליחה זה דמות אחרת עם כוחות אחרים מאשר פראדי אם היא הייתה לא שליחה?

18:24 דובר 2 בטוח. כאילו-

18:26 דובר 4 זה, זה כאילו אין לך ברירה. את צריכה לגלות בעצמך דברים ש-שכנראה בחי-- היו נשארים בבונקר, איכשהו.

18:32 דובר 2 נכון. אני באמת חושבת שזה, אני אומרת, זה הפוטנציאל היהודי האמיתי שבתוכך, כי שאת ה-- כאילו, קיבלתי מתנה.

18:38 דובר 4 ממש.

18:38 דובר 2 אני חושבת שהשליחות זה המתנה אחת הגדולות שקיבלתי. קודם כול, טוב, זה בעלי והילדים, ודאי, אבל, אה, אבל

18:44 דובר 4 בדיוק, יש.

18:45 דובר 2 שלא יהיה פה, את יודעת, אחר כך, אה... והשליחות, אבל כן, זה-- הכרנו שם חברים כל כך טובים, אנשים מדהימים. זכינו לעשות כל כך הרבה דברים טובים. את יודעת, השנה היה אצלנו מטייל, אמ, מאשדוד, לא יודעת אם זה קרוב לפה, אני כזה, הכול מרגיש פה קרוב.

18:59 דובר 4 ארבעים דקות.

19:00 דובר 2 ארבעים דקות, מקסים.

19:01 דובר 4 יחסי.

19:02 דובר 2 אצלנו, את יודעת, אצלנו קוראים קרוב למשהו שהוא ארבע שעות נסיעה.

19:04 דובר 4 כן, זהו, אני אומרת, יחסי.

19:05 דובר 2 זה, כן, בפרופורציות. והוא מג"בניק, הוא איבד את ה-- הוא איבד עין אחת. בחור בן עשרים וארבע, באמת מקסים. וככה מגיעים אלינו הרבה נפגעים עכשיו מאז השביעי באוקטובר, והוא ישב אצלנו בבית חב"ד יום שלם. אז הוא אמר לבעלי, "אתה יודע, אתם פיצחתם את השיטה." אז בעלי אמר לו, "מה זאת אומרת?" הוא, בחור ממש טוב כזה, הוא אומר לבעלי, "תראה, אני יודע שיום טוב שהיה לי זה יום שעשיתי בו טוב למישהו, שגרמתי למישהו לחייך, עזרתי לאיזו זקנה." הוא אומר, "תקשיב, אתה כל יום גורם למאתיים אנשים לחייך. אתה פיצחת את השיטה." והוא צודק.

19:38 דובר 4 כל כך נכון.

19:39 דובר 2 זה היה, זה ממש היה מצמרר. אני ממש נזכרת בזה ו-- ואני נזכרת בזה הרבה פעמים וזה מרגש כל פעם מחדש, כי, כאילו, באמת אני מרגישה שאנחנו ברי מזל. מה בן אדם רוצה בחיים? מה?

19:50 דובר 4 נכון, זה מוציא ממך את הטוב כשאת-- תראי, בסוף הדיפולט שלנו זה, זה לשקוע.

19:55 דובר 2 כן.

19:56 דובר 4 זה לשקוע, זה להיות עסוקים בעצמנו וב-ב-בבעיות שלנו ובהתמודדויות שלנו.

20:00 דובר 2 נכון.

20:00 דובר 4 כי לכולם יש, ופתאום אומרים לך לא, את צריכה לצאת מעצמך.

20:04 דובר 2 נכון.

20:04 דובר 4 כי יש לך אורחים, כי יש לך זה, כי יש לך זה. ואז את פראדי הטובה והנחמדה והמהירה וזה-- ואז את רוב היום ככה.

20:11 דובר 2 ממש ככה.

20:12 דובר 4 זה...

20:13 דובר 2 לא, אנחנו חושקות בשליחות. בסוף יהודי רוצה את זה. זה כמו, כמו יהדות. זה-- רק צריך לגלות את, את, את הניצוץ. כמו שאמרתי, רק צריך את המורה הטוב שיאמין בך, כי אתה, אתה תלמיד מוצלח, אתה יכול לעשות הכול.

20:25 דובר 4 ממש.

20:26 דובר 2 ו-ו-ובאמת תודה לרבי שמאמין בנו ונותן לנו את האפשרות, אה, באמת לעשות הרבה מעבר למה שדמיינו.

20:33 דובר 4 ממש.

20:34 דובר 2 אני רואה את זה באמת ברכה בכל החיים.

20:36 דובר 4 אפרופו מה שדמיינו, אני חייבת חייבת לשאול אותך על הלידה הקודמת שלך.

20:42 דובר 2 כן.

20:43 דובר 4 דמיינת את זה?

20:44 דובר 2 לא.

20:45 דובר 4 ראית את זה בא?

20:46 דובר 2 תקשיבי, לא.

20:48 דובר 4 אני חייבת להבין.

20:49 דובר 2 אני, תאומים זה היה נראה לי נשגב, כי זה היה משהו שהייתי מסתכלת על אמהות עם תאומים. את יודעת, אני-

20:54 דובר 4 גם אני.

20:55 דובר 2 תקשיבי, אני מסת-

20:56 דובר 4 איזו הזדהות, אה?

20:57 דובר 2 לא, זה לא היה מן-- עכשיו הקטע שגם עכשיו ברוך השם אני בהיריון מתקדם, ורואים אותי גם בהיריון מתקדם, גם עם רביעיית תינוקות ועוד שני ילדים גדולים. גדולים, כן.

21:06 דובר 4 בן כמה הגדול היה?

21:07 דובר 2 שיהיה שתיים עשרה עוד מעט.

21:08 דובר 4 וואו.

21:09 דובר 2 אה, וכאילו אנשים לא יודעים איך, אה, ת-- להכיל, לאכול. או כשמסתובבים בארץ אנשים לא כל כך, את יודעת, אומרים אולי איזו גננת שמסתובבת עם ילדים, אולי זה אחים שלה. לא, לא מס-- לא מתרגשים מילדים, אבל אצלנו אין כמעט ילדים לנשים. המון אנשים בכלל בוחרים שלא יהיה להם ילדים או ילד אחד או שניים. ואז כשהם רואים את הרביעייה אומרים "אבא מסכן, אמא מסכנה, פוברה פאפא, פוברה..." הם ממש-- והם אומרים לי "זהו, נכון?" ואז אני, זה לא מההמבורגרים. וכן.

21:38 דובר 4 יואו.

21:38 דובר 2 אה, זה אני חושבת שאחד הדברים שדיברנו עליהם באמת ש... כאילו כמו בשליחות שאת מסוגלת ליותר, אז כאילו זה כמו "והריקותי לכם ברכה". אני תמיד, אה, אני אוהבת את השיר הזה, את הניגון הזה, כי זה "והריקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותיכם מלומר די". את אומרת מה זה השלב הזה שאתה אומר כאילו די כמה טוב? כמה ט-- מי אומר די על כמה טוב? מי? מה זה הטוב המוגזם הזה? אז, אז הרגשתי את זה עם הרביעייה.

22:08 דובר 4 וואו.

22:09 דובר 2 ממש. כשהם נולדו בחדר ניתוח אז זה מה ששמתי, את הרבי ככה מנגן את זה, כי זה באמת הרגשתי ברכה גדולה כשגילינו הרביעייה.

22:16 דובר 4 אבל הגעת לדי?

22:18 דובר 2 לא הגעתי לדי, לא. אפשר עוד, אה-

22:20 דובר 4 צריך חמישייה, שישייה.

22:20 דובר 2 להשפיע שפע. הנה, את רואה. באמת מישהי ראתה אותי איזה אולי שנה אחרי עם הרביעייה אז, אה, אז היא אומרת לי "וואו" וזה. אמרתי לה "עכשיו תתפללי שיהיה עוד בעזרת השם".

22:31 דובר 4 אה.

22:31 דובר 2 אז, אה, כן.

22:33 דובר 4 אז החלטת לבקרוב אצלך?

22:34 דובר 2 לא, לא החלטתי לבקרוב אצלי. לא רלוונטי, אבל, אה, אבל כן, ברוך השם זה-- האמת ש-- תראי, שיינה שלנו נולדה לתוך השליחות וגם שניאור וכל הזמן מה שככה היה לי מאוד, מאוד מורכב וקשה, זה באמת אמרתי מה יהיה כאילו? לילדים אין חברים, אין חברים בני גילם, ו-ו-וכל הזמן זה משהו שהתפללתי להשם. אמרתי לו, "אולי שיבוא-- תבוא לכאן משפחה עם ילדים, אולי..." אבל באמת כנראה יותר קל להביא רביעייה מאשר, אה, משפחה עם ילדים בברילוצ'ה.

23:03 דובר 4 פשוט תעלי תיכון.

23:03 דובר 2 זהו, כן. ותמיד אני אומרת לעלות תיכון.

23:05 דובר 4 ממש, ממש ככה.

23:07 דובר 2 אני לא יודעת.

23:07 דובר 4 ממש החברים הכי טובים. יש לכם את זה בגנטיקה? או שזה-

23:09 דובר 2 לא, לא. זה, זה ברכה. קודם כל זה נס, זה פלא. אבל, אה, היינו תקופה בטיפולי פוריות, ובאמת בדיוק היינו בארץ בטיפולים. ו...

23:21 דובר 4 אמרו לך אולי תאומים, אולי שלישייה.

23:23 דובר 2 לא, הרופא אמר שזה אפילו לא יצליח. הוא כאילו אמר לנו-- בגדול אמר תמשיכו הלאה וזהו, ואז, אה, הייתי צריכה לקחת איזושהי הפסקה ואמרנו טוב, נחזור לשליחות ואחרי זה כש-- בהזדמנות נמשיך. ופתאום גילינו על ההיריון. אז אמרנו אוקיי, אז נעשה אולטרסאונד ונ-ונחזור. כאילו רק נעשה אולטרסאונד, כי שמה באמת התנאים הם לא תנאים, אה, נוחים ללדת, היריון וכל זה, זה לא... וזהו, ואז הוא ראה רביעייה. זה-- האמת שזה היה נס גדול. זה אחד מ-

23:53 דובר 4 הוא אמר את זה?

23:54 דובר 2 לא, לא. הרופא, כמעט הזמנתי לו רופא, לרופא. כי הוא כמעט התעלף שם.

24:00 דובר 4 וואו.

24:01 דובר 2 אה, אבל הוא אמר ככה, "אה, אחד, אני רואה אחד" ואז הוא אמר, "אה, טוב, הם שניים". ואז פתאום הוא עושה כזה-- ממש נבהל. הוא כאילו התחיל להגיד לא, לא, לא, לא, הוא ממש נכנס לפאניקה.

24:11 דובר 4 משתולל כאן בפנים.

24:12 דובר 2 ממש נכנס לפאניקה ו...

24:14 דובר 4 יואו.

24:15 דובר 2 ואז הוא אמר "יש פה ארבעה עוברים".

24:18 דובר 4 וואו.

24:18 דובר 2 תקשיבי, זה היה שוק. צח-- צחקתי ובכיתי בו זמנית. אפילו לא יכולתי להחליף מילה עם בעלי כי הרופא היה כל כך לחוץ, רק רצה להחתים אותנו על דילול ורק הזהיר אותנו והשתמש במילים מאוד מאוד קשות ומפחידות. גם אני חושבת על, כאילו, איך עשיתי את זה? כאילו איך-

24:39 דובר 4 זה ללכת נגד כל ה... הם מבחינתם, הרפואה בעצם אומרת כאילו חד משמעית זה לא...

24:46 דובר 2 כן, זה לא רלוונטי. זה לא, לא נכון להשאיר. זה מסוכן לאמא, זה מסוכן לילדים. אה, אבל אני זוכרת ש-- אז, אז לא דיברתי אפילו עם בעלי, לא. בקושי החלפנו איזה חצי מבט ורק, רק חיכינו לצאת מהרופא עם כל הנבואות זעם שלו, השם ישמור. וכשירדנו במעלית אני זוכרת שירדנו בשקט. יצאנו מהרופא. ידעתי, יש את הקבלת קהל. אף אחד לא יודע. אתה יוצא מהרופא, אף אחד לא יודע מה, מה אמרו לך, מה קורה איתך.

25:13 דובר 4 נכנסת עם ילד אחד, יצאת עם ארבעה.

25:15 דובר 2 כן, אתה בשקט. יצאנו, ירדנו במעלית, הכל דממה. בעלי ואני לא מדברים, לא מחליפים מילה. איך שיצאנו מהבניין אז אמרתי לבעלי: תקשיב, אני מבחינתי לא נוגעת באף אחד. אם יש עוד רביעייה בעולם ויש דבר כזה, כאילו אפשר להביא רביעייה לעולם, ואנחנו נכתוב לרבי וזה, אני, אני לא, אני לא נוגעת בזה. אני לא יכולה לדלל. זו מילה קשה וגם כל כך רצינו ילדים. כאילו לא חשבתי בכלל על ה... אני זוכרת שאמרתי לו, אנחנו חרוצים, אנחנו יכולים. לא הבנתי את ה-

25:47 דובר 4 את המשמעות האמיתית של ה-

25:50 דובר 2 תשמעי, בסוף יש לנו חמש מאות מטיילים ביום, אז אתה-

25:53 דובר 4 עוד ארבע.

25:53 דובר 2 רביעייה, כן.

25:55 דובר 4 רגע, ובפועל היית צריכה להישאר בארץ בשביל אה לבוא ל-

25:57 דובר 2 כן, כן, הייתי חייבת להישאר בשמירה. אז כתבנו לרבי. בעלי אמר לי קודם כל שגם הוא מרגיש ככה, אבל הוא לא רצה לומר מילה בנידון כי זאת החלטה שלי והוא לא רצה להשפיע, כי ברור שתהיה השפעה לכל מילה שהוא יגיד. אז הוא אמר לי, בסדר, מה שאת, מה שאת מחליטה זה נעשה. ואני חייבת לציין שהתקשרנו לרבנים וכולם אמרו לנו לדלל, ובגדול. חוץ מרב חב"די אחד. רבנים חב"דיים כמובן, כן. רב חב"די אחד שאמר לנו: תראו, אולי תעברו את השלושים יום. יש איזושהי אפשרות לחכות איזושהי תקופה קצרה ו-ואז תחליטו או תראו מה המצב. בקיצור, כתבנו לרבי. זה היה מפורסם בכל ערוצי הטלוויזיה. קיבלנו ברכה באגרות קודש על זה. הרופא אמר שהסיכון ברביעייה זה או בכמות או באיכות, או שבכמות חס וחלילה לאבד את כולם, חס וחלילה השם ישמור, או באיכות השם ישמור, שייוולדו מוקדם, והשתמש במילים מאוד, מאוד, מאוד קשות, מבעיתות באמת. אמ, וכתבנו לרבי והרבי כתב באגרות קודש. קיבלנו ברכה. הרבי רשם מזל טוב על ההיריון ושברכה על ההיריון ושתהיה ברכה בכמות ובאיכות.

27:02 דובר 4 וואו.

27:02 דובר 2 במילים של הרופא. אחרי זה אמרתי, איך אומרים? יש לי את הברכה. הלכנו לרופאה פרטית והיה לי בסך הכל היריון ודאי שמאתגר, אבל הלכתי ולא הייתי בשמירה, כאילו הייתי עד שבוע שלושים אמ בבית כזה בשמירת היריון, את יודעת, אה-

27:22 דובר 4 איך זזים?

27:24 דובר 2 אפילו עבדתי כמה חודשים כזה-

27:26 דובר 4 וואו.

27:26 דובר 2 עד חודש אה חמישי לדעתי. אמ, זזים, לא יודעת, עושים. אנחנו, אני חושבת שהחיי שליחות שוב מרגילים אותנו להיות אקטיביים כל הזמן בפעילות. באופן כללי אנחנו משתדלים להיות כאלה. כאילו אתה חייב לחיות. אם אתה כבר חי אז תחיה.

27:40 דובר 4 כן.

27:40 דובר 2 את מבינה? אז כל הזמן לעבוד ולזוז ולעשות.

27:43 דובר 4 לא, בפועל לא. גם יש אנשים שבשבילם לנוח זה עונש.

27:46 דובר 2 כן, אני חושבת באמת שכן.

27:49 דובר 4 אבל פיזית קשרת נעליים לבד?

27:52 דובר 2 פיזית היה מאוד, מאוד קשה. בחודש חמישי הייתי נראית בחודש שמיני, תשיעי לפחות כאילו. גם נולדו במשקלים מאוד טובים. לין רק כמעט שני קילו, שלושת רבעים.

27:59 דובר 4 מתי הם נולדו בסוף?

28:01 דובר 2 ועוד אחד יותר קטנה. הם נולדו בשבוע שלושים ושתיים כי סוג של, לא רוצה להגיד הכריחו אותי, אבל אמרו לי: תשמעי. גם הרופאה הפרטית שטיפלנו אצלה, שהיא מומחית לריבוי עוברים וכל זה, אמרה לנו: אם תגיעו לשלושים ושתיים תוציאו שמפניה. היא לא האמינה. ובבית רפואה שיבא, שהם מומחים, הם אמרו: תקשיבי, הילדים נראים טוב, משקלים טובים, בואי לא ניקח סיכון. כל יום זה פחד, כאילו. הייתי עושה כל יום שלוש ארבע פעמים אולטרסאונד. אי אפשר לנטר את כולם, וזה שעה כל אולטרסאונד. זה היה פשוט, אה, כאילו... בקיצור, יש גם מורכבויות, אבל, אמ, לא ויתרנו עליהם. כשתראי אותם תביני, כאילו, זה באמת פלא גדול.

28:44 דובר 4 איזה מטורף.

28:45 דובר 2 שבוע שלושים הגעתי לבית רפואה שיבא. אמרתי, ככה נכיר את המקום, וכשאני נכנסת אז אמרו לי, אה, מה פה ושם. אני אומרת להם, זה רביעייה, היריון של רביעייה. אמרו לי, איפה היית עד היום? כאילו הם לא הבינו איך לא אושפזתי קודם. בדרך כלל נשים נכנסות לאיזושהי שמירה מאוד מאוד רצינית כמה חודשים. והייתה לי גם באמת, הקדוש ברוך הוא שולח מלאכים טובים. הייתי באיזשהו מוקד, סתם לבדיקות שגרתיות שם תוך כדי היריון, והתיישבתי מול המזכירה של המוקד ואני דיברתי איתה. אני אומרת לה, לא יודעת, משום מה דאגנו לא להגיד לאף אחד, אבל אמרתי לה, זה היריון של רביעייה. לא יודעת למה ככה נפלט לי. מישהי חרדית. אז היא אומרת, את יודעת, לבת שלי יש רביעייה.

29:29 דובר 4 וואו.

29:29 דובר 2 מה הסיכוי? אין סיכוי. אמרתי, אני יכולה להיות איתה בקשר? כי עד אז לא הצלחתי ליצור קשר עם אף אמא לרביעייה. וקוראים לה גולדי גרין. אמא לרביעייה, שני בנים, שתי בנות.

29:41 דובר 4 גם אצלך.

29:41 דובר 2 כן. והיא פשוט הייתה המלאך שלי לאורך כל הדרך. היא פשוט ליוותה אותי רגשית ואפילו בפרטים, והיא גם הייתה לפניכם בשיבא, וממש כאילו הרגשתי שהשם נותן לי את כל הכלים המדויקים. ברור, יש קושי. גם חשוב להדגיש את זה. כשאנחנו מדברות על כלים ועל ברכות זה לא אומר שאין רגעים מאתגרים. היו רגעים מאוד מאתגרים. זה היה הריון שלא יכולתי לאכול בו כמעט, אה, היה לי מאוד קשה, כמעט לא ישנתי. אה, פיזית, הגוף כאילו מאוד, מאוד, מאוד מורכב, אבל צריך באמת להבין שהיו שליחים טובים בדרך שהקדוש ברוך הוא נתן וממש נשא אותי על כפיו. אחרי שהרביעייה נולדו, באמת, אה... וואו, זה, זה... את ישר נכנסת, את אחרי לידה, אחרי ניתוח. זה היה ניתוח. מיד אחרי הניתוח, אחרי כמה שעות, שש שעות, כבר הייתי על הרגליים ודאגתי שהם יקבלו בחודשים הראשונים עד ש... הרי לפגים אין חלב, אה, מכירה את זה.

30:41 דובר 4 יהודים, נכון.

30:42 דובר 2 נכון. וזה היה מאוד בנפשי, למרות שהרב אמר לי שזה פיקוח נפש ובכלל אין בזה עניין ואין בעיה שפגים יקבלו חלב נוכרי וכל זה, הכוונה חלב נוכרי, אבל זה היה בנפשי שיקבלו את החלב אם שלי, וברוך השם זכיתי לתת לארבעתם חלב אם כמה חודשים.

30:55 דובר 4 וואי, איזה אינטנסיבי. וואו, וואו, וואו.

30:59 דובר 2 את כן יכולה לדמיין מה זה האינטנסיביות אחרי כל ההריון הזה ואחרי הניתוח.

31:02 דובר 4 ולטפל בילדים.

31:03 דובר 2 ולטפל בילדים, בפגייה לרוץ בין ארבעתם.

31:08 דובר 4 וואו.

31:08 דובר 2 כן.

31:09 דובר 4 תגידי איך? סתם מעניינת אותי טכנית. נולדים ארבעה ילדים.

31:12 דובר 2 כן.

31:13 דובר 4 אחת, שתיים, שלוש, ארבע. כאילו איך זוכרים? מראשון? משני?

31:17 דובר 2 אז, אה-

31:17 דובר 4 מבדילים.

31:18 דובר 2 זה ארבע שליות שונות. הם נראים אחרת. הם לא תאומים זהים. אני ישר הבדלתי ביניהם. חלק אמרו שהם דומים. לדעתי לא כל כך. לא יודעת. יש ביניהם דמיון, אבל לא...

31:27 דובר 4 כמו אחים.

31:28 דובר 2 כן. בגדול שמנו לוח מחיק. תינוק אחד, תינוק שני. זה לא כאילו, לבנות היו שמות יחסית מהר, כן, אבל לבנים לקח זמן, חודש עד שהם יכלו, אה, יכלו לעשות להם ברית. אז כתבנו את השמות שלהם, ואז היה ויטמינים, טיטול, כאילו טיטול מלא, לעקוב אחרי זה, מתי התחילו לאכול ומה עוד היה? מה עוד שמה? משקל.

31:49 דובר 4 וואו.

31:50 דובר 2 ופשוט מוחקים, כותבים, מוחקים, כותבים. אבל הקטע שאת מתחילה, נגיד אני ובעלי, אני מתחילה עם הראשון, עם השני. עכשיו זה תינוק קטן. הם לא יכלו לינוק, אז הכל זה היה שאיבות. ואז בעצם את מתחילה עם הראשון. זה בערך שעה. את זוכרת כאילו איך זה? את לא מכירה אולי, כי לא, לא הכנתי-

32:08 דובר 4 אה, עם אה...

32:08 דובר 2 זה לוקח שעה בערך כי את צריכה להאכיל ומאכילים אותם מאוד לאט, ואז גרפס.

32:12 דובר 4 לא, אני לא מכירה פגים.

32:13 דובר 2 ויש טיטול. לא, אפילו תינוק שאת צריכה להאכיל אותו עם מטרנה נגיד, זה לוקח זמן. תינוק רעב.

32:20 דובר 4 כן.

32:20 דובר 2 אז זה לוקח איזה שעה. את יודעת, טיטול, בגדים, החלפה, פליטה, גרפס, אה-

32:26 דובר 4 מה את מכניסה להם כבר בתיק אוכל.

32:27 דובר 2 בקבוקים, סטריליזציה, מקלחת. כאילו, תוך כדי לנהל בית, תוך כדי יש עוד שני ילדים ותוך כדי את בסך הכול אישה שהרגע עברה היריון וניתוח עם רביעייה. אז ממש היה הראשון ואז השני והשלישי והרביעית, ואז שוב, כי זה כל שלוש שעות.

32:45 דובר 4 זה מה שעושים כל היום. ברור.

32:46 דובר 2 כל היום.

32:47 דובר 4 יואו.

32:48 דובר 2 באמת לא היינו ישנים.

32:49 דובר 4 הייתה לכם עזרה?

32:50 דובר 2 אמ, לא מספיק. כאילו באמת צריך פה כמות אינסופית של עזרה.

32:55 דובר 4 צריך עוד בן אדם על כל ילד.

32:56 דובר 2 תחשבי תינוק שנולד בדרך כלל אז יש את האבא, האימא, הסבא והסבתא משני הצדדים והאחיות והשכנות ואולי בייביסיטר ואם יש אחים גדולים גם הם. וכאילו, אז היה, אז היה קצת עזרה מהמשפחה. אבל תשמעי, זה גם, היינו בארץ בהתחלה, ובאמת המשפחה כולם עובדים, את יודעת, ואנשים נשואים ומי שיכל בא ועזר ונתן יד. אבל, אה, אבל בסוף בסוף בסוף זה אנחנו. כאילו ברור שההורים וכל מי שיכל עזר ועזרו הרבה, אבל זה פשוט היה מאוד, מאוד קשה. ניסינו להביא כל מיני ככה נשים מבחוץ קצת שיעזרו פה ושם. אז הבאנו נשים בתשלום. את יודעת, מישהי שתבוא לעזור עם הכביסה, תבוא לעזור קצת עם הילדים. היה גם מאוד קשה לתת לאנשים אחרים, אה, לטפל בילדים, אמ, אבל בפועל זה אנחנו. בפועל זה אנחנו, אבא ואימא שצריכים לטפל בילדים. כשהיינו אצל הרופאה הפרטית במעקבים אז היא אמרה לנו, "תשמעו, אני מכירה את השליחות שלכם. אין בעיה, אתם רוצים להביא רביעייה. מה אני אגיד לכם אבל? אתם צריכים לקחת הפסקה של לפחות חמש שנים מהשליחות, כי זה הולך לתפוס לכם עכשיו את כל החיים." ואמרנו לה, בסדר, בסדר. וכשהם היו בני שלושה חודשים טסנו חזרה.

34:12 דובר 4 וואי, איך? פיזית.

34:15 דובר 2 פיזית הבאנו עוד שתי בנות שיחזיקו אותם כי-

34:18 דובר 4 מה, את חייבת את זה?

34:19 דובר 2 לא, את לא יכולה אחרת לטוס כי את לא משלמת עליהם כרטיסים, אבל את חייבת מבוגר שיחזיק אותם.

34:23 דובר 4 נכון, שמצטרף למבוגר בעצם.

34:25 דובר 2 ואת צריכה שיחזיקו אותם כל הטיסות. אז כאילו שלוש טיסות.

34:29 דובר 4 וואו, וואו, וואו, וואו, וואו.

34:31 דובר 2 לא, תשמעי, זה היה, זה היה כאילו, עשינו איזושהי עצירה קצת יותר ארוכה בבואנוס איירס, שזה עיר הבירה, ושם באמת יש נשים מקסימות וככה עזרו לי פה ושם וזה מה שאפשר. ובעלי טס וחזר, אה, לברילוצ'ה ואחר כך פשוט חזרנו איתם. הגענו איתם אל ברילוצ'ה, וגם זה מעברי דירות והטיסות והכול. במבט לאחור, לא יודעת. אין, אין הסבר הגיוני.

34:56 דובר 4 זה קטע כי את אומרת מבט לאחור, אבל בואי גם עכשיו יש לך רביעייה בני אה-

35:00 דובר 2 נכון, אני גם במבט לאתמול. נכון.

35:02 דובר 4 בני כמה הם עכשיו?

35:03 דובר 2 הם עכשיו שנתיים וחצי.

35:05 דובר 4 מתי יש להם את ה... מתי יש להם שלוש?

35:07 דובר 2 יש להם בסוף תשרי.

35:09 דובר 4 אה, איזה קטע. אז ילדת באותו חודש ואני ילדתי ילד אחד.

35:12 דובר 2 כן. איך הולך לך תגידי?

35:15 דובר 4 לא נעים. איך התפנקתי לי כשאת היית בג'ינגולים. וואו.

35:19 דובר 2 לא, ברוך השם אני חושבת ששוב צריך, אה, כבר דיברנו על שמחה והזה, הקדוש ברוך הוא נותן לנו כל פעם ברכות ואתגרים וצריך פשוט להבין שזה מה שיש ולראות איך כאילו את יודעת ליהנות מזה. והשתדלנו ליהנות מזה. ברור שאנחנו נופלות וקמות כמה פעמים ביום, אבל בסך הכול ברוך השם הילדים הביאו לי המון שלווה. זה נשמע הזוי, אבל הרביעייה הביאה לי שלווה. משהו בנפש שלי השתנה ונהיה יותר, יותר שליו, יותר רגוע אני מרגישה.

35:49 דובר 4 מעניין.

35:50 דובר 2 ההבנה הזו שקודם כל דברים לא תלויים בי. כאילו אני לא-

35:54 דובר 4 הם כאילו אילצו אותך-

35:55 דובר 2 בדיוק.

35:56 דובר 4 להסכים.

35:57 דובר 2 כן.

35:57 דובר 4 לשחרר שליטה ולכן, אה-

35:59 דובר 2 כן. תשמעי, יותר לשחרר, כן. אה, אין ברירה. את מבינה? את לא יכולה לצאת מדעתך. לא מכל לכלוך ולא מכל בלגן ולא, כאילו באמת מה נשאר לך לתת להם? אהבה ושלווה וכאילו לבושים אותו דבר, לא לבושים אותו דבר. את יודעת, פעם הייתי הגדולה. את יודעת איך זה, ילד ראשון, ילד שני, ילד רביעי. כאילו, את יודעת איך זה הולך.

36:20 דובר 4 לך הגיע השלישי והשישי ביחד.

36:22 דובר 2 כן, אז הם קיבלו ראש, השלישי והשישי מקבלים ביחד. זה כזה.

36:25 דובר 4 וואו.

36:26 דובר 2 כן, ברוך השם. ועכשיו הם מאוד שמחים גם. הם יודעים שיש לי תינוק בבטן וכבר מדברים אליו ואומרים לו, "תבוא, תבוא." כבר מכינים אותו.

36:33 דובר 4 תבוא, יש לך פה ארבעה שומרי ראש.

36:36 דובר 2 נכון. גם עכשיו אני אומרת לעצמי, "וואי, איך?", כאילו, "איך עושים את זה עכשיו?" נעשה את זה כמו שעשינו את כל מה שעשינו. השליחות הייתה הכנה לרביעייה והרביעייה הכנה ל...

36:45 דובר 4 אני חושבת שבאמת כשמאמינים ש-- אם-- יש לנו פה השגחה פרטית, כן?

36:50 דובר 2 בדיוק.

36:51 דובר 4 אם הקדוש ברוך הוא דאג שזה יקרה, אז הוא גם ידאג לזה שזה יקרה טוב.

36:55 דובר 2 נכון.

36:55 דובר 4 זאת אומרת, יש לי את הכוח לעשות את זה בצורה המיטבית. אולי לא המיטבית, לא תמיד, כמו שאמרת, יש קשיים, יש התפרקויות, יש זה, אבל זה חלק מהדרך.

37:06 דובר 2 נכון. אנחנו מאמינות באמונה שלמה. באמת חייבים פה הרבה הרבה אמונה וזה מאוד מחזק הדבר הזה. אמ, האמונה וההבנה שבאמת השם נתן לך את זה, אז יהיה לך את הכוח עבור זה. ובאמת אנחנו ברוך השם מצליחים. אני חושבת שאפילו השנה, כאילו, מאז שחזרנו מהרביעייה, שזה כבר שנתיים, כאילו, שחזרנו לשליחות וכל זה, היה לנו סיפורים ו-- כאילו, הייתה, הייתה פעילות מדהימה בבית חב"ד. את מבינה? כאילו, זה היה אמור להקשות על הפעילות, אבל אני מרגישה שזה נתן, לא יודעת, הייתה איזושהי ברכה כפולה.

37:41 דובר 4 אין, אין, זה מביא ברכה.

37:42 דובר 2 מרובעת. ממש, ממש, בכול, בכל התחומים. כאילו, את רואה שילד מביא איתו את הברכה.

37:47 דובר 4 איזה מדהים.

37:48 דובר 2 שזה ארבעה, זה מביאים ממש ברכה מרובעת וגדולה וו... והכול אפשרי. זה דורש מאיתנו הרבה. זה המון המון המון המון המון עבודה.

37:57 דובר 4 ביום יום הם איתך?

38:00 דובר 2 כן, בברילוצ'ה כן. עכשיו הגענו לארץ וגם ברוך השם יש לנו פה הרבה עבודה, מלא דברים לעשות. אנחנו באמת חלק ראשוני כזה או-- סתם, חברות אומרות לי, "יופי, באת לנוח וזה." לא, לא. אמ, אז אנחנו שמנו אותם במשפחתון ממש חמוד ככה משמונה עד שתיים.

38:17 דובר 4 יפה שהיו להם ארבעה מקומות פנויים.

38:19 דובר 2 כן. האמת שכן. מקום קטן כזה, ממש ליד איפה שאנחנו נמצאים בפתח תקווה. ו... והילדים מאושרים. כיף להם ככה, את יודעת, יש להם עוד חברים. אני התלבטתי, אמרתי, אני אכניס אותם, נבדוק את זה והם ממש ממש שמחים.

38:35 דובר 4 ובברילוצ'ה הם איתך כל בוקר.

38:36 דובר 2 כן, בברילוצ'ה הם איתנו כל היום. הבאנו לפרקים, ככה, הבאנו לתקופה של חודשיים זה היה, שתי בנות ממש חמודות, ברזילאיות, חב"דניקיות שבאו לעזור לי קצת עם הילדים. זה היה בעונה שאמרתי לך, היו איזה חמש מאות אנשים, כאילו, כמויות הזויות של אנשים ובאמת הייתי צריכה יותר את העזרה הזו. אז זה היה כמה שעות ביום כשידעתי שהן איתן. אני לא משאירה אותם אף פעם עם מישהי שהיא נגיד לא יהודייה לבד. אמ, המטיילות עוזרות לי לפעמים ככה איתם. הגדולה שלי פשוט אמא קטנה. שייני כמעט בת שתיים עשרה. היא לימדה את שניאור לקרוא ולכתוב. הבן שלי בן שש. היא שומרת על הילדים, עושה להם פעילויות.

39:12 דובר 4 חמודה.

39:12 דובר 2 ובעלי ואני מתחלקים כל הזמן. כל הזמן שמישהו יהיה עם הילדים ומישהו בבית חב"ד. הבאנו כמה בחורים חב"דניקים תמימים שיעזרו לנו גם בבית חב"ד. אבל תקשיבי, זו עבודה מאוד מאוד מאוד אינטנסיבית. אמ, עד לפני חצי שנה הבית חב"ד היה בתוך הבית שלנו ואז זה כאילו היה פשוט הילדים איתי ואני מקבלת את האנשים תוך כדי.

39:33 דובר 4 רגע, והחמש מאות איש בסעודת שבת זה גם בבית שלכם?

39:35 דובר 2 אז בגלל שהיה את השביעי באוקטובר, בעצם הכמויות ירדו והיה לנו-- שבת אחת גדולה הייתה לנו מאה חמישים, מאה שבעים איש, שזה לא נורא, כאילו, מבחינת כמויות. והבית ששכרנו היה בית גדול. גם השגחות פרטיות, הכול, הכול, הכול. כאילו, אנחנו באמת יכולים לארח פה כל כך הרבה אנשים.

39:51 דובר 4 את מוציאה את הספר.

39:52 דובר 2 כן. האמת שפנו אלינו מידיעות, ידיעות אחרונות. היה אצלנו המוציא לאור של-- אני לא יודעת איך זה נקרא, מנכ"ל, והוא היה בשבת של איזה שלוש מאות אנשים והוא שמע ככה את הסיפורים בהתוועדויות וראה את בעלי וראה אותי וזה והוא אמר לנו, "תקשיבו, אתם צריכים להוציא פה ספר." והוא באמת פנה אלינו ואנחנו עובדים על זה גם. זה בין השאר, את מבינה?

40:11 דובר 4 סיפורים מתגלגלים מתחת ל...

40:12 דובר 2 כן, ממש, ממש סיפורי ניסים.

40:15 דובר 4 תני לנו איזה ככה-

40:17 דובר 2 וואי, יש לי כל כך הרבה, באמת אני-

40:18 דובר 4 משהו מהזמן האחרון.

40:21 דובר 2 אה, וואי. אני אחשוב שנייה מה הכי מדויק ונכון. כאילו יש לי-- באמת, בכל תחום ראינו את הניסים, כאילו גם במעברים של הבתים וגם בהכול, כאילו בעזרה מול אנשים. אמ...

40:34 דובר 4 תגידי, בפועל מגיעים אלייך אנשים לסעודת שבת.

40:37 דובר 2 כן.

40:38 דובר 4 עם שישה ילדים קטנים. יש לך כוחות נפש להתייחס ברמה של, את צריכה לארח בני אדם אצלך בעצם, זה-

40:46 דובר 2 נכון.

40:48 דובר 4 זה סוחט.

40:49 דובר 2 נו.

40:49 דובר 4 כאילו גם כשאוהבים את זה וגם כשזה כיף וגם כשזה נחמד, זה בסוף נורא נורא נורא תובעני. איך את, איך את עושה את זה בפועל? ב...

40:58 דובר 2 באמת, לא יודעת. לוקחת כמו איזושהי נשימה ארוכה ושוב נכנסת. כאילו-

41:03 דובר 4 כי הם עלייך, הילדים, הם...

41:05 דובר 2 אז, אז תראי, בברילוצ'ה שבת נכנסת מאוד מאוחר. נגיד אנחנו מזמינים אנשים לשמונה וחצי, שבע וחצי לסעודת שבת. הרביעייה ישנים, הם לא איתנו בסעודה. יש דברים שלא קורים כמו בכל בית או, או כן קורים פה ב-- אני לא יודעת איך זה לך בארץ, אבל אה, הגדולים כן בסעודות, גם הם משתתפים, כאילו הם מגישים, מורידים, מדברים עם אנשים, מקבלים אותם. ישנו עומד, אומר פסוקים, את יודעת, כזה מאוד מאוד שותפים. אני ממלצרת, מורידה, מקבלת את האנשים, מחבקת אותם. כמובן לפני זה מדליקה את הנרות וכל זה ובעלי גם מנהל את הכול מלמעלה. אבל אני כן מוכרחה להודות שאין ערב שבת אחד אני חושבת שישבנו עם, "ישבנו" בשולחן. זה לא קורה. בגלל שהתנאים הם לא... אין לנו מלצרים ואין לנו, את מבינה? הבחורים עובדים פיזית מאוד קשה. אנחנו עובדים פיזית, אה, כולם כל הזמן. אני עומדת בקושי-

41:59 דובר 4 אין מלצרים כי אין כוח אדם בעצם.

42:01 דובר 2 כן, הכוח אדם מאוד קשה להשיג אותו, גם מבחינת-- גם יקר, אבל אפילו אם נניח את הכסף בצד, מאוד מאוד קשה להשיג אנשים שעובדים בברילוצ'ה בעצמה. ב-בערים הגדולות זה יותר קל, אבל אצלנו זה הרבה הרבה יותר מורכב וקשה, אה, להשיג, אה, כוח אדם, אנשים שיבואו, יעבדו אצלך, גם יעבדו רצוף. תמיד אומרים נבוא ואז לא מגיעים. אה, כסף לא, אי אפשר לקנות אותם בכסף וזה נשמע קסום אבל זה נורא, כאילו אתה מעדיף אנשים שהם, כן. אני מגיעה לארץ, אני רואה את המודעות פה לעבודה ואת החריצות, זה משהו אחר לגמרי, יקום מקביל. אז בעצם, אה, ערבי שבת, תראי, כשיש ערב שבת של, אמ, כמויות גדולות של אנשים שאני לא יכולה נגיד להכניס יותר ממאתיים חמישים בנגלה אחת, בסבב אחד, אז אנחנו עושים שני סבבים. אז עכשיו כל מה ששאלת, תדמייני שמונה עשרה שעות ביום לעמוד, לבשל, לקלף, לחתוך תוך כדי הריון, תוך כדי רביעייה, תוך כדי הגדולים, תוך כדי החיים. גם זה עשרים וארבע שבע, אני מתזכרת, כאילו.

42:57 דובר 4 את רואה?

42:57 דובר 2 זה עשרים וארבע שבע.

42:58 דובר 4 הם לא מתגייסים אולי? מטיילים, לעזור.

43:00 דובר 2 הם הרבה פעמים מתגייסים, אה, לעזור. אה, גם אצלנו הם בתחילת הטיול שזה קצת טריקי כזה, כי הם רק באו לחופש. אז כאילו יש כל מיני נקודות קטנות שאנחנו יודעים לזהות אותן ולהסביר עליהן, אמ, כאילו הם רק נחתו כזה, את מבינה? אצלנו זה הולך-

43:16 דובר 4 לא להתארגן על הבית, לקלף את הפוחלץ-

43:18 דובר 2 כן, אתה כאילו מגיע קצת להתארח וגם נורא יקר בברילוצ'ה, שאז בכלל אתה-- אנשים סופרים כל יום שהם מגיעים וכל יום שהם נמצאים הם רוצים לנצל כי הכול נורא יקר. הם כן באים לעזור ואם אני מבקשת, אין על עם ישראל, כאילו ברור שיתגייסו, אבל אני גם מעדיפה לפנק אותם וכזה שיבואו לאכול כבר. בכל אופן, אנחנו עושים נגיד סבב ראשון שבע וחצי עד עשר וחצי, אחת עשרה. אין לי זמן להתקלח לשבת, כאילו זה, זה הרמה. ואז, אז שבע וחצי עד עשר וחצי, אחת עשרה מגיעים קבוצה של נגיד איזה מאתיים, מאתיים חמישים אנשים, ואז-- ואנחנו עושים הכול, כאילו הלחיים, הדלקת נרות, התפילה, הארוחה, דברי תורה, הכול, הכול, הכול, ואז בעשר וחצי, אחת עשרה מוציאים את כל החבורה ונכנסת נגלה ב'. ואיך בעלי אומר? זה נגלה ב', אבל זה לא סוג ב', זה מקבל כפול. את צריכה אנרגיות כפולות.

44:12 דובר 4 וואו.

44:13 דובר 2 כדי שאף אחד לא ירגישו כאילו-- כן, ואז אפשר עד שתיים בלילה לשבת איתם, ואחרי זה בשתיים בלילה, כשכולם כבר עייפים ורק לנו נשארו אנרגיות, אז אנחנו עושים התוועדות. נשארים ככה קהל מצומצם של חמישים עד שבעים אנשים, ואז הם מתחילים ככה להיפתח וסיפורים מרגשים ו... אני חושבת שמה שנותן את האנרגיות כמו ששאלת, כאילו איך עושים את זה ו-- אז האנשים נותנים את האנרגיות. כשאת באמת פותחת דלת ובן אדם כל כך מואר לראות אותך ואת, כאילו את מבינה כמה את נחוצה, את לא יכולה להישאר אדישה. זה פשוט, אה, מטעין.

44:47 דובר 4 ממלא אותך בחזרה.

44:48 דובר 2 ממש. כמו מכות חשמל, אה, טובות כאלה של-

44:52 דובר 4 כן.

44:52 דובר 2 וואי תודה רבה וחזרתם לי וזה מדהים זה, ואת רואה אנשים-- זה משנה חיים. זו חוויה משנת חיים. כשאתה נכנס לבית חב"ד. בטח בסוף העולם.

45:01 דובר 4 וואו.

45:02 דובר 2 כן.

45:02 דובר 4 צריך לבוא לביקור. שנייה-

45:05 דובר 2 כאילו בא לי להזמין את כולם, אבל לא נעים לי. אני לא רוצה שיכעסו עליי אחר כך כשהם יגיעו כל כך רחוק, למרות שנורא יפה שם.

45:09 דובר 4 לא, לא, הם פש-- פשוט לא יגיעו. זה בסדר, את יכולה להרגיש חופשי.

45:12 דובר 2 לא, בכיף אני. כולם מוזמנים.

45:15 דובר 4 זה מזכיר לי שכשהייתי בחרקוב העליתי כבר אז בסטטוסים וכזה, אז הייתי נגיד מצלמת ביום שישי ש-- אה, את האוכל לשבת והייתי אומרת "מוזמנות, תגיעו" וזה, ועכשיו אני מפחדת קצת לעשות את זה. את יודעת?

45:27 דובר 2 תכלס לפה יבואו. אני מגיעה. מה זה כיף פה.

45:30 דובר 4 יואו.

45:31 דובר 2 פשוט-

45:31 דובר 4 רציתי לשאול אותך עוד איזה משהו. וברח לי.

45:36 דובר 2 תקשיבי איזה כיף בארץ אבל.

45:38 דובר 4 כן? מה ה-

45:40 דובר 2 מדהים פה.

45:41 דובר 4 מה היית עושה אם, אה, מישהו היה מציע לך להתחלף?

45:45 דובר 2 לא יודעת. כאילו אני אגיד לך משהו, ברעיון באמת אין שום סיבה בעולם. כאילו לא הייתי גרה בברילוצ'ה רבע שעה אם זה לא בשביל השליחות. את מבינה? יש מקומות שאת אומרת, "הייתי גרה פה", כאילו נוח פה. לא יודעת, מזג האוויר, הנוף, הקהילה. זה לא-- אני לא יודעת מה. באמת, באמת לא הייתי גרה שם דקה אם לא השליחות. כי, כי אין, אין סיבה. כאילו זה מקום יפה, בסדר.

46:10 דובר 4 בדיוק רציתי לשא-- עכשיו נזכרתי שרציתי לשאול אותך על זה. אם אתם לפעמים קצת, קצת מרגישים תיירים ומטיילים ולפחות נהנים קצת מהיופי הזה.

46:20 דובר 2 אנחנו כן לוקחים את הילדים, אה, לטייל קצת וזה. לא טיולים מאוד ארוכים ו-- הטיולים שם הם טיולי יום כאלה, את מבינה? לא כל כך טיולים קצרים.

46:29 דובר 4 טרקים וכאלה.

46:30 דובר 2 מרחבים מאוד גדולים, כן. אנחנו ביחד עם הילדים לומדים ליהנות גם ממה שסביבנו, כאילו כל פרח. אני מאוד, מאוד, מאוד אוהבת טבע, אבל זה-- אני יכולה להתרגש מאגם עצום באותה מידה שאני יכולה להתרגש מאיזה סתם דבורה על כלנית, אז...

46:47 דובר 4 גדלת בכפר בסוף.

46:48 דובר 2 כן, גדלתי במושב.

46:50 דובר 4 אה, זה מושב?

46:51 דובר 2 זה מושב.

46:51 דובר 4 כפר ברוך.

46:52 דובר 2 כאילו, כן.

46:52 דובר 4 אה, כפר ברוך זה השם שלו.

46:54 דובר 2 כן. אז אנחנו נהנים מזה. אמ, וכן, אני לוקחת אותם לפעמים לאגם. המינוס הוא שנורא נורא קר.

47:03 דובר 4 המינוס הוא שיש מינוס.

47:04 דובר 2 כן, מינוס שש, מינוס. אז, אה, אז אני לוקחת אותם ככה לאגם, את הרביעייה ואת הילדים, אבל אי אפשר כל כך להיכנס כי זה מהשלגים. המים קפואים והכול אבנים. נניח פה זה חול. אלה דברים שאני מרגישה את ההבדל.

47:16 דובר 4 כן.

47:18 דובר 2 אה, ואז ככה כל פעם להלביש אותם וללכת. זה לא, לא מקום נוח לגדל בו ילדים. אין, אין כל כך, אה, אין גני שעשועים, פארקים, מה שיש פה בכל פינה. את יודעת שאיפה שאנחנו נמצאים, במרחק של עשר דקות יש איזה ארבעה, חמישה נראה לי גני שעשועים עצומים, מדהימים, נוחים, מותאמים. אצלנו זה קטסטרופה.

47:36 דובר 4 לא, זאת, אה, זאת מדינת הילדים.

47:38 דובר 2 זאת, זאת מדינה מדהימה.

47:39 דובר 4 יהודים הם מדינת הילדים ממש.

47:40 דובר 2 האמת שכן. לגדל פה ילדים פשוט. זה מדהים.

47:43 דובר 4 יש פה כמות מטורפת של-

47:44 דובר 2 נכון.

47:45 דובר 4 ילדים.

47:45 דובר 2 נכון, אבל גם מתייחסים לזה בהתאם, כן, וש-ושם אין, כמו שאמרתי לך. מאוד מתרגשים כשרואים ילדים שם. אמ, אז אין כל כך סיבה. כאילו לא-- אין סיבה לגור שם, אבל מה שכן קרה והבנתי שבסוף אנחנו כבר מכירים את המקום, אנחנו מכירים את האנשים, אנחנו מכירים-- כאילו אני יודעת הכול. את מבינה? זה כמו איזה-- אני לא יכולה עכשיו להביא מישהו שלא יודע לעשות את הכול, אה, הכי טוב. כאילו זה כבר בנפשי כזה, זה כמו-

48:12 דובר 4 אף אחד לא יכול להחליף אתכם, כאילו באמת.

48:14 דובר 2 כן.

48:14 דובר 4 רגע, כשהיית, כשהיית פה בכל התקופה של ההיריון והלידה אז היה-

48:17 דובר 2 הבאנו זוג שהחליף אותנו.

48:18 דובר 4 שנה בעצם.

48:19 דובר 2 זה לא היה שנה, זה היה פחות. אבל, אה, אבל כן, הבאנו זוג שיחליף אותנו. למזלנו זה יצא ככה סוף קורונה כזה. ארגנטינה מאוד לקחה קשה את הקורונה. היו שם סגרים מאוד מאוד ארוכים וממש התמעטו התיירים. אז, אה, אז הבאנו זוג ארגנטינאי שגם אגב דוברי עברית אבל ממש חמודים והם החליפו אותנו לאותה תקופה וזהו עד שחזרנו. אמ, כן, אז אני לא יכולה עכשיו להחליף את ה-- באמת זה מוזר ו... לא יודעת כאילו, את מבינה, זה מוזר כזה שמצד אחד נגיד אנחנו פה עכשיו, אני אומרת לעצמי וואו, איך חוזרים בכלל? כאילו איך חוזרים מכל הא-- מארץ ישראל. אבל זה השליחות שלך. בסוף כל אחד לוקח את הפק"ל שלו, את המקום שלו. הרבי לא סתם שם אותנו שם. אנחנו מרגישים שאנחנו הכי מתאימים גם לסוג של האנשים. אגב, בעלי היה בצבא, בעלי היה בשריון ואני בדיוק מגיעה ממושב שהוא לא שומר תורה ומצוות, כאילו לא דתי בהגדרה. אה, ואז כשמגיעים-

49:18 דובר 4 לא דתי בהגדרה.

49:18 דובר 2 כן, ואז מגיעים אלינו המטיילים וכל אחד מאיתנו יש לו משהו לתת ולומר שכאילו שמאוד, מאוד פותח את הלב למטיילים. איפה, איפה גדלנו? בנווה, בכפר חב"ד. לא גדלתי בכפר. מה זאת אומרת בעמק יזרעאל? אז זה מושב דתי? לא. ואז כאילו יש משהו שמאוד פותח גם המקום שאני הגעתי ממנו, גם בעלי שהיה בצבא.

49:38 דובר 4 יש לכם יותר משותף.

49:39 דובר 2 המון, המון משותף. המטיילים מאוד, מאוד, מאוד, מאוד מהר מרגישים בנוח איתנו.

49:44 דובר 4 אתם לא כמו כל החרדים.

49:45 דובר 2 בדיוק. כן, בדיוק. מישהי אמרה לי, "חזרת בתשובה?" אמרתי לה, "עוד לא, כאילו, בעזרת השם," אבל אמרתי לה, "לא, כאילו מבית זה." היא אומרת, "למה?" היא אומרת לי, "לא, את דתייה ואת נורא נחמדה." כאילו כזה. כן, יש גם כאלה. כאילו באמת לא יודעים. המון מגיעים אלינו. יש כל מיני סגנונות של מטיילים, אוקיי? יש את אלה שהולכים למזרח, את אלה שהולכים לאוסטרליה, ניו זילנד, אלה שבאים לדרום אמריקה הם בדרך כלל לא חבר'ה של, אה, בל-- בליינים, איך זה נקרא? כאילו מגיעים לבלות וזה. אה, חבר'ה קשוחים, הרבה יותר חבר'ה קשוחים שבאים לעשות טרקים. המון קיבוצניקים, מושבניקים, חבר'ה קרקעיים כאלה.

50:22 דובר 4 עמק יזרעאל.

50:22 דובר 2 כן, וזה יושב עלינו בול.

50:25 דובר 4 וואו, איזה מטורף.

50:25 דובר 2 כאילו אני, אני ממש, אני אוהבת אותם ואני שמחה בהם. אפילו שבאמת בדרך כלל זה חבר'ה שלא יודעים ממש כמעט כלום ביהדות ומגיעים ממקומות שכביכול לכאורה ממש הפוכים מאיתנו בהשקפות, אבל יש לנו כל כך הרבה במשותף ו-

50:42 דובר 4 מה גורם להם בעצם להיכנס לבית חב"ד?

50:44 דובר 2 זהו, שזו גם אחת המתנות הגדולות בברילוצ'ה. דבר ראשון זה שאנחנו שם. אנשים רוצים להבין איך יכול להיות. איך יכול להיות שיש במקום הזה בית חב"ד, כאילו.

50:53 דובר 4 את אומרת, הם נכנסים לראות שזה אמיתי.

50:55 דובר 2 כן. כן, הם באמת נכנסים. הם אומרים, "מה זה בית חב"ד?" הם רוצים להבין. הם פשוט בשוק. זה-- אז זה דבר ראשון. זה גורם להרבה אנשים להגיע, להבין מה קורה. ועכשיו יש עוד אלף סיבות למה לבוא. אה, מישהו שלא מרגיש טוב, גנבו לו, עשו לו, הסתבך באיזושהי צורה, העיפו אותו מההוסטל, אין לו איפה לישון. אה, סתם רעב לאוכל של בית, מרגיש בודד. יש לנו השאלת ציוד חינם, יש לנו שמירת חפצים חינם, יש לנו כל ערב פעילות חינם. חוץ מזה שכל היום אנשים יכולים להגיע ומגיעים.

51:28 דובר 4 לא, זה מטורף. את אומרת נגיד השאלת ציוד חינם זה כאילו בפני עצמו עסק שצריך לנהל.

51:32 דובר 2 נכון. נכון. אבל תראי, אנחנו מאז שהגענו לברילוצ'ה, בעלי ואני, אני אומרת לך כמעט כל יום ממש עושים חשבון נפש עם עצמנו איך מחר נהיה טובים יותר בבית חב"ד. כל היום עושים השתדלות ממש וכל הזמן מה יביא עוד אנשים? מה יביא עוד אנשים? כי אנחנו לא רוצים לפספס אף אחד. יש FOMO. מכירה את המילה FOMO?

51:49 דובר 4 כן.

51:49 דובר 2 ההיסטריה הזאתי של להספיק הכול.

51:51 דובר 4 אני מפספסת.

51:52 דובר 2 בדיוק. אז המטיילים כל הזמן ב-FOMO. שאני אספיק את זה ואני אספיק את זה. גם לא חוזרים לדרום אמריקה, לא חוזרים לארגנטינה. זה פעם אחת בחיים אתה עושה את זה, אז אתה לא רוצה לפספס. אז בראש שלי זה על היהודים האלה שמטיילים שם. אני חייבת להשיג אותם, את כולם. אני חייבת להכיר אותם, את כולם. זה ממש בוער בלב שלי.

52:08 דובר 4 אולי זאת הפעם היחידה בחיים שהם בכלל ישמעו.

52:10 דובר 2 בהחלט יש כמה וכמה. יש כאלה שטיילו שש שנים בעולם ואצלנו פעם ראשונה נכנסו לבית חב"ד בגלל, בגלל כל מיני דברים שבאמת המצאנו שאם מישהו יצטרך.

52:21 דובר 4 את יודעת, אמרת, את אמרת דברים שגורמים לאנשים להיכנס לבית חב"ד. זה היה נשמע לי כמו ילדים שצריכים את ההורים.

52:25 דובר 2 ממש.

52:26 דובר 4 אם נעלם לך, אם נפלת, אם

52:28 דובר 2 ממש ככה, אם

52:29 דובר 4 עשו לך, לקחו לך.

52:31 דובר 2 נכון, הם אומרים לנו. נסענו הכי רחוק מאבא אמא ובסוף מה אנחנו מחפשים? את אבא אמא.

52:35 דובר 4 כן.

52:35 דובר 2 נכון.

52:35 דובר 4 בטח עכשיו אתם כבר טוב, גדלתם קצת, אבל בהתחלה זה היה מגיעים ילדים בני עשרים.

52:41 דובר 2 כן, האמת שזה ממש מצחיק כי כשהגענו אז הייתי הכי קטנה בפער מכל המטיילים, כי הם מגיעים אחרי צבא אז זה מינימום רק הבנות בת עשרים ואחת כזה. אין פחות מעשרים ואחת. ואז לפחות יום אחד אמרתי בישלתי, וגם ככה אני קטנטונת, מטר וחצי ובמבה. אז מטיילת ניגשה אליי ואומרת לי כזה, "תגידי לי, הרבנית, בת כמה את?" אז אני אומרת לה, "אני בת תשע עשרה", אז היא מתחילה ללטף אותי ככה בהתחלה, היא אומרת לי, "יואו, יש לי אחות בת תשע עשרה."

53:08 דובר 4 אז בהתחלה הייתם האחים הקטנים, אחרי זה הפכתם להורים.

53:11 דובר 2 הקטנים שמטפלים באנשים בני שישים גם, את יודעת, ויושבים להקשיב לסיפורים הקשים של בני שלושים ומטפלים. יש שם לפעמים זוגות שמטיילים. אז אנחנו הפסיכולוגים והיועצים הזוגיים והכול, הכול, הכול בשביל המטיילים, כל מה שהם צריכים, בסוף אנחנו שם בשבילם.

53:30 דובר 4 אני חושבת שיש באמת איזשהו קסם במרחק. אתה רחוק, זה פועל עליך משהו. זה משנה אותך. זה מוציא ממך דברים. אני מדברת על המטיילים.

53:39 דובר 2 כן.

53:40 דובר 4 אתה, אתה רך יותר, אתה פתוח יותר לשמוע ולתת.

53:44 דובר 2 לחלוטין. אין לך רעש הרקע ואתה באמת נותן לעצמך להיות אתה הרבה פעמים כאילו.

53:51 דובר 4 כן, כל החסמים וה-- בואי, בארץ יש המון סטרס, המון לחץ.

53:57 דובר 2 נכון.

53:58 דובר 4 אני חושבת שיש המון אנשים שבכלל לא מגיעים לרגע שנייה לעצור ולחשוב מי אני, מה אני, מה אני באמת מרגיש, מה אני באמת חושב, למה אני באמת מתחבר, ופתאום אתה מתרחק ואתה רואה את החיים מפרספקטיבה אחרת כזאת.

54:11 דובר 2 ממש ככה. ממש נותן לך הזדמנות שנייה להקשיב. תראי, אם אני הייתי מופיעה בטלוויזיה, אפילו בטלוויזיה, נגיד שזה כבר להגיע לאיזשהו מקום, ומנסה לומר את הדעה שלי ולדבר קצת, מלא אנשים יכולים פשוט לזפזפ אותי ולעבור הלאה. אבל כשאני יושבת מול איזה מטייל שמעולם לא יצר שיח עם אישה, איש, לא משנה, עם מישהו דתי ולא שמע חסידות ולא שמע יהדות, והוא כבר יושב אצלי בבית, הוא כבר הגיע אליי הביתה כי הוא היה צריך אותי והוא יושב כבר. אנחנו יושבים על אוכל שהכנתי לו ואנחנו כבר חברים טובים. כבר עזרתי לו. אז עכשיו הוא מקשיב ופתאום הוא רואה כאילו ש-- רגע, זה לא נורא כל כך. זאת אומרת, הוא פתאום מגלה דברים חדשים על עצמו, על היהדות. זה, זה משהו שהוא מופלא. זאת הזדמנות שהיא מופלאה. את יודעת כמה בר מצוות עשינו בבית חב"ד שלנו? יש לנו בקבוק משקה כזה של אלכוהול מאוד, מאוד איכותי שבעלי קיבל מתנה מאיזשהו מקסיקני שהציל לו את החיים. לא משנה, הוא אמר לבעלי, אני רוצה לתת לך-

55:07 דובר 4 איזשהו מקסיקני שהציל את החיים, לא משנה. אוקיי.

55:10 דובר 2 כן, בקטנה. אז בעלי אמר לו, "אני לא מוכן בשום אופן." הוא רצה לתת לו מתנות וזה. בעלי אמר לו שום דבר. אז הוא אמר, אני אתן לך זה אלכוהול משובח ששווה כמה אלפי דולרים. אז בעלי אמר, "אתה יודע מה? על זה מוכן. אני אשמור את זה בשביל, בשביל בר מצוות", והוא כבר בספו.

55:27 דובר 4 אה, כשאת אומרת בר מצוות את מתכוונת ל...

55:29 דובר 2 קרקפתא.

55:30 דובר 4 קרקפתא, אה.

55:30 דובר 2 יהודי שמניח בפעם הראשונה-

55:31 דובר 4 אמרתי לעצמי איזה ילד בן שלוש עשרה מטייל בבית.

55:33 דובר 2 אה לא, לא, לא, לא, לא. את יודעת מה? היה לנו בשנה אחת יהודי בן מאה ויהודים בני חמישים ושישים ושבע עשרה ועשרים ושלוש ועשרים ושלוש ושלושים ושתיים וכאילו כל הגילאים. תקשיבי הכמויות האלה, ובארץ זה פשוט לא היה נגיש להם, לא היה קשור לכלום, ופשוט סיפורי בר מצוות רק על זה. זה ספר שלם על סיפורי בר מצוות שלנו וכל מיני דברים שקרו בפעם הראשונה אה בבית חב"ד. כי יש איזה, כמו שאת אומרת, משהו בכלל נפתח. אני חושבת שגם אף אחד לא רואה אותך. כאילו המטיילים מגיעים. הם אומרים לי הרבה פעמים כשאתה בארץ אז נגיד מצפים ממך להגיב בצורה מסוימת. אתה נמצא באיזושהי סביבה מסוימת. שמה הם לבד, הם עצמאיים ויש להם פתאום את חופש הבחירה.

56:20 דובר 4 וואו.

56:20 דובר 2 להחליט, להקשיב, לראות, לבדוק. אז זה דבר מדהים.

56:23 דובר 4 מזכירה לי שהיה אצלנו איזשהו ישראלי שניסינו לשכנע אותו להניח תפילין ואז בסוף הוא אמר, "אוקיי, הרב, אני עושה את זה בשבילך".

56:32 דובר 2 כן.

56:32 דובר 4 פעם ראשונה.

56:33 דובר 2 וואו.

56:33 דובר 4 לא לצלם, לא לשלוח לשום מקום.

56:35 דובר 2 אה ברור, כן. אסור להגיד שמות.

56:36 דובר 4 שלא ידעו.

56:36 דובר 2 כן, כן.

56:37 דובר 4 שלא ישמעו.

56:37 דובר 2 נכון, יש לנו חדר מיוחד לזה, את יודעת?

56:39 דובר 4 חדר סודי ל--

56:40 דובר 2 זה החדר של הבצק שאני לא מסכימה לאף אחד ייכנס אליו, ועשינו שם הרבה בר מצוות, ככה חמישים, שישים קילו בצק סביבי ויהודים שעושים בר מצווה.

56:47 דובר 4 ממש מחתרת.

56:47 דובר 2 כן, ואסור להגיד שמות ואסור-- יש לנו סיפורים שלמים על זה.

56:50 דובר 4 וואי, זה מטורף.

56:52 דובר 2 זה מטורף וזה מדהים וזה מרגש. כאילו...

56:55 דובר 4 בא לי להיות זבוב על הקיר שם.

56:57 דובר 2 אני אומרת לך, את-- כאילו, מצד אחד כזה כיף פה ומצד שני אני, את-- אנחנו מדברות עכשיו ואני פתאום מתגעגעת. באמת אני יכולה לדמוע. את יודעת מה? זה מה ששומר אותי, כאילו, בשליחות כל כך מלאת אנרגיה. אני לא, אני לא, אמ, לא מתקה-- לא מתקהה לי הרגש בדברים.

57:14 דובר 4 את כבר מתרגלת.

57:15 דובר 2 אני לא מתרגלת. אני באמת מתרגשת. כאילו אנחנו באמת מדברות ותוך כדי אני מריצה שנייה את החדר ההוא עם הבר מצוות שהיו וזה ממש מרגש אותי. זה ממש גורם לי לדמוע פתאום וכאילו, כי, כי זה דבר מדהים. כאילו בסוף, כן, אנחנו חייבות, אנחנו-- בסדר, אנחנו רוצות להתפנק ורוצות ליהנות וכל אחת רוצה את המקום שלה וזה, אבל בעולם כזה של כל אחד אני ואני ואני ומה נכון לי ומה אני כל הזמן, פתאום אתה רואה שבאמת מה הכי עושה לנו טוב, זה פשוט, אה, נתינה. תמיד בעלי אומר למטיילים: נתן. אפשר לקרוא ישר והפוך. נ.ת.נ. כי באמת אתה מיד מקבל, זה בומרנג, אתה מיד מקבל וזה מאוד מאוד מרגש אותי לתת את ההזדמנות ליהודים האלה, לעזור להם, לשמח אותם. אחרי השביעי באוקטובר בכלל, זה פשוט, אה, קרש הצלה עבור כל כך הרבה מטיילים. אי אפשר להסביר את זה. את יודעת, היה לנו כמה מטיילים שהצלנו מהתאבדות-

58:04 דובר 4 וואו.

58:05 דובר 2 וחבר'ה על סמים וסתם שבורי לב. סתם אני אומרת כאילו, אני אומרת בקטנה שבורי לב, אנשים שפשוט באו והודו לבעלי ולי תודה שנתתם לנו...

58:14 דובר 4 חיים מחדש.

58:15 דובר 2 לשתף. ממש.

58:18 דובר 4 וואו.

58:19 דובר 2 באמת, אה, רואים איך הרבי דואג לכל יהודי, ולא יידח ממנו נידח. באמת הגענו לכל מיני יהודים, גם, גם יהודים ככה נידחים מאוד. כן מקומיים, אבל כאילו שגרים נגיד ארבע, חמש שעות מאיתנו ויותר, וכל מיני סיפורים כאלה וגם המטיילים. את רואה איך... איזה מהפכה הרבי חולל בעולם עם בתי חב"ד. כאילו מסתכלים על כל מיני אנשים מחוללי מהפכות, זה לחולל מהפכה כל כך, כל כך גדולה, כל כך משמעותית. איזה עוצמות אלה. את יודעת, מדברים בעולם גם Peace and Love, אהבה, שלום. כל אחד מוציא את עצמו. בסוף בבתי חב"ד זה קורה כל יום.

58:56 דובר 4 באמיתי.

58:57 דובר 2 כל היום. באמיתי.

58:58 דובר 4 שם זה באמת.

58:58 דובר 2 באורגינל. אתה באמת נכנס, לא משנה איך אתה לבוש, מה אתה חושב, מה אתה עושה, מי אתה, מי זה, כלום. מה שאתה צריך אתה תקבל. את יודעת שגנבו לנו פעם את הדרכונים? אז, אה, כשחצינו את הגבול אז התקשרנו לשגרירות.

59:11 דובר 4 רגע, רגע, רגע, שנייה.

59:12 דובר 2 אה, כן, עוד סיפור.

59:13 דובר 4 מתי גנבו לכם את הדרכונים?

59:15 דובר 2 לפני, אה, זה היה כבר ארבע עשרה שנים.

59:17 דובר 4 לא, בבית?

59:18 דובר 2 לא. עברנו את הגבול. היינו צריכים לעבור את הגבול לצ'ילה, זה המדינה השכנה. לקח לנו איזה שמונה שעות, אני חושבת, נסיעה. אה, היינו צריכים לעבור את הגבול. עוד לא היינו ככה, לא היינו מקומיים.

59:28 דובר 4 אה, בגלל שהייתם...

59:29 דובר 2 ישבנו שם במעצר. כן, את רואה, זה אין סוף של סיפורים הזויים ש...

59:32 דובר 4 יואו.

59:32 דובר 2 כן. לא, במעצר כי כאילו, פחדו...

59:35 דובר 4 הלכת מדי פעם במעצר בצ'ילה, כן.

59:37 דובר 2 לא, פשוט לא ייאמן. תקשיבי. אבל זה אפילו לא הפואנטה. רציתי... כן, זה כזה בקטנה, אבל באמת, אה, גם שם היה לנו סיפור ניסי... לא, סיפורים הזויים.

59:47 דובר 4 יואו.

59:47 דובר 2 אבל התקשרנו לשגרירות. אמרנו להם שגנבו לנו את הדרכונים. אז הם אמרו לנו לכו לחב"ד.

59:52 דובר 4 יואו.

59:53 דובר 2 אמרנו להם אנחנו חב"ד. כן.

59:56 דובר 4 איזה מטורף.

59:56 דובר 2 ואת מבינה כאילו שזה בתי חב"ד. זה הכל בהתנדבות והכל מתוך תחושת שליחות וזה פשוט, אתה מבין שאתה עושה דברים מתוך תחושת שליחות, אז זה יהיה, יהיה לזה... כאילו אין שום מחיר בעולם שאפשר לשלם.

1:00:11 דובר 4 כן.

1:00:11 דובר 2 כי אם תגידי לי עכשיו איזה מחיר אפשר לשלם, איזה משכורת יכול לקבל אדם שעובד עשרים וארבע שבע ותמיד תמיד מוכן. אנחנו תמיד בכוננות. כל רגע אני יודעת שיכול להיכנס מישהו והוא צריך זה. וקרה לו זה וקרה לו זה וקרה לו זה. לא יודעת, מישהו יום שישי בצהריים, שעתיים לפני שבת. מסכנה, באה אליי בוכה אישה מבוגרת שכנראה נקעה את הרגל והייתה מאוד בודדה. ואז שאני אלווה אותך עכשיו לבית רפואה ואני כאילו כל מיני דברים שפתאום קורים. השם ישמור, חבר'ה שנהרגו, תאונות ודברים, כל רגע, כל שנייה מישהו יכול להיכנס לך הביתה וקרה משהו. צריך משהו. את בעצם בכוננות של מאה אחוז בלי שיש לך בוס על הראש. מישהו, את יודעת, כאילו זה את באמת מול הקדוש ברוך הוא, את מול הרבי, את מול המטיילים. ורואים כשעושים דברים מתוך שליחות אז זה הצלחה גדולה. וכן ברוך השם.

1:00:58 דובר 5 ממש זה כוח שאי אפשר להסביר.

1:01:00 דובר 2 אי אפשר להסביר. באמת אין היגיון.

1:01:01 דובר 5 אנשים לא מבינים את זה.

1:01:03 דובר 2 אין שום היגיון. תקשיבי.

1:01:03 דובר 5 זה רק החינוך הזה באמת שכאילו שאת מקבלת מהרבי של, של כן, זה התפקיד שלך בעולם. אין שאלות, אין.

1:01:12 דובר 2 אני אומרת לך, היה לי איזה... עכשיו שבאנו לארץ אז גם יצא לי ברוך השם להתוועד בהרבה מקומות ולפגוש כל מיני אנשים ומה שאפשר להספיק ולעשות. ואת יודעת שהיה לי איזה יום רע? לא יודעת. היה לי קצת צירים מוקדמים ולא הרגשתי טוב. לא יודעת. דברים קצת התפקששו כזה ולא יודעת מה נשכבתי בטעות על הספה או משהו. זה היה.

1:01:32 דובר 5 בטעות.

1:01:32 דובר 2 פתחתי. כן, פתחתי איזה סרטון של הרבי והרבי מדבר שם על הזמן והחשיבות של הזמן והחשיבות שלנו. הכל לעשות עכשיו, לא לחכות לאחר כך. לנצל כל רגע ומה שיכול לקרות עכשיו זה מה שיקרה אחר כך. וכאילו את יודעת, הרבי תמיד היה שמח.

1:01:47 דובר 5 עכשיו את שוכבת על הספה והוא הקים אותך.

1:01:49 דובר 2 כן. הרבי תמיד היה שמח אבל לא מרוצה.

1:01:52 דובר 5 כן.

1:01:52 דובר 2 כאילו שום דבר לא מספיק. ואמרתי לעצמי זהו אני. ואז השארתי עוד איזה ארבע בקשות של דברים נוספים לעשות.

1:02:01 דובר 5 מטורף.

1:02:01 דובר 2 כאילו בסוף אנחנו צריכים יאללה להספיק ולעשות ו...

1:02:05 דובר 5 אני בדיוק קראתי בשבת, היה פרשת נשא.

1:02:08 דובר 2 כן.

1:02:09 דובר 5 ובבין החומות שם היה קטע מדהים משיחה על זה שהנשיאים תרמו בעצם עגלות בשביל לשאת את הקרשים ואת כל הכלים, והם תרמו שש עגלות. והרבי אומר שהמפרשים מסבירים שהעגלות הכניסו מאוד מאוד בדוחק את הקרשים, ונשאלת השאלה למה לא יכלו להביא עגלה, עגלה נוספת? כאילו מה? מה, על השקל?

1:02:34 דובר 2 נכון.

1:02:34 דובר 5 הכל שם זהב, כסף. לא יכולים לפרגן עוד איזה עגלה? והוא מסביר שאם הייתה עגלה נוספת אז היא לא הייתה מלאה לגמרי.

1:02:43 דובר 2 וואו.

1:02:43 דובר 5 כי שם נכנס אמנם בדוחק אבל נכנס. ואם היו מביאים עגלה נוספת היא לא הייתה מתמלאת לגמרי. והקדוש ברוך הוא לא ברא שום שום דבר לבטלה.

1:02:51 דובר 2 וואו.

1:02:52 דובר 5 ואם העגלה הזאת לא הייתה ממלאת את מלוא הפוטנציאל והתכלית שלה, אז כנראה שלא צריך אותה.

1:02:57 דובר 2 תקשיבי איזה מהמם.

1:02:58 דובר 5 זה מטורף. וכמה אנחנו צריכים ללמוד מזה ש... לפעמים אנחנו ככה אחרי כמו שאת אומרת, את הולכת להתוועד. את חוזרת עייפה, את אומרת זהו, אני, אני את שלי היום עשיתי. עכשיו, אבל הרגע הבא שלך הוא גם רגע שהקדוש ברוך הוא נותן לך ובורא במיוחד בשבילך.

1:03:14 דובר 2 ממש ככה. ממש.

1:03:15 דובר 5 זה אינטנסיבי להגיד את זה. זה קצת קשה לנשום כשאומרים את זה, אבל.

1:03:18 דובר 2 ממש קשה.

1:03:18 דובר 5 כל כך בסוף סוף יום. בואי אנחנו הולכות לישון. את לא צריכה. אצלך כל יום ככה. אבל כשאת הולכת לישון אחרי יום אינטנסיבי של עשייה ונתינה, אין, זה משהו אחר. זה.

1:03:30 דובר 2 נכון ממש. תראי, אני גם בסוף כאילו בסוף אני שוב בוחרת כל יום מחדש בדבר הזה. כאילו זה משהו שצריך לתחזק. הרבה פעמים אנחנו רואים מישהו עושה, עושה משהו, לא יודעת שליחות, דברים אחרים, הורות ואנחנו אומרים טוב, הוא זה טבוע בו, הוא זה, הוא מורגל לזה. זה לא נכון.

1:03:49 דובר 5 נכון.

1:03:49 דובר 2 וזה משהו שבאמת חשוב לי להדגיש. כאילו סתם גם על עצמי, כי הרבה פעמים אני מדברת ומספרת והסיפורים הם באמת בלתי נתפסים. אני אומרת לך אני אישית, אם לא הייתי חווה את החיים שלי, לא הייתי מאמינה להם.

1:03:59 דובר 5 שיש כזה דבר.

1:03:59 דובר 2 זה באמת לא הגיוני. אני מרגישה גם שאני זוכה להיות בתקופת הבעל שם טוב. כאילו עם סיפורי ניסים וגם תקופות טוב. זה היה ממש כמו הבעל שם טוב בהתחלה כשהגענו. כאילו פעם. אבל, אבל אני אומרת לעצמי, צריך להבין שזאת עבודה יומיומית, כאילו אני כל הזמן, כל הזמן בשיח הזה עם עצמי, כל הזמן מתחזקת את זה ומחזקת את עצמי. וזה באמת, יש לנו כל כך הרבה כובעים, הורות וזוגיות ושליחות ולשמור על עצמנו כל הזמן. ו-ו-ואני עושה את ההשתדלות. אבל זה באמת המון המון המון עבודה. לא להתבלבל, זה כאילו, זה לא דברים ששולפים אותם, אה... או שיש דברים שהם טיפה יותר קלים היום כי את כבר מורגלת, אבל גם הבאתי על עצמי עוד דברים. זאת אומרת, אם דברים נעשו קלים בהמשך הדרך, אז נוספו. את מבינה? כאילו נוספו עוד דברים, אה.

1:04:46 דובר 6 כאילו ללמוד לזכור להעריך את עצמך כל הזמן על מה שאת עושה.

1:04:50 דובר 2 כן, יותר מהכיוון, פחות להעריך את עצמי, יותר מהכיוון של כאילו אנשים חושבים שאוקיי, אה, אז היא יכולה, אז היא כאילו... סתם עכשיו דיברנו.

1:04:56 דובר 6 כמו שרואים אישה עם מלא ילדים ואז אומרים כזה, טוב, כנראה אצלה ההריונות קלים, הלידות קלות, הילדים קלים.

1:05:00 דובר 2 בדיוק. לא, אז זה לא נכון. אז זה לא נכון.

1:05:01 דובר 6 לא, היא עובדת קשה. תפרגני לה.

1:05:03 דובר 2 נכון, נכון.

1:05:03 דובר 6 עובדת קשה, לא ישנה בלילות.

1:05:05 דובר 2 נכון.

1:05:06 דובר 6 ושוב, לא בקטע של תחרות מי הכי מסכן, אלא...

1:05:08 דובר 2 לא, להפך. להבין שזה בכלל לא קשור, שזה כל אחד יכול.

1:05:13 דובר 6 כן.

1:05:13 דובר 2 כל אחת יכולה. שום דבר. אני באמת חושבת, אגב, גם שלוחים, הרבי שלח את השליחים, אז הוא לא אמר, אתה חייב להיות חכם מאוד, כריזמטי, יפה תואר, לא יודעת מה. שום דבר. אתה רוצה לצאת לשליחות? יש לך ביטול למשלח. אתה, אתה רוצה את זה? אתה מסוגל ואתה יכול. זאת אומרת, אף אחד מאיתנו לא בהכרח נולד הכי כריזמטי, חכם, מוצלח. זה, אלה דברים שמגיעים. את מבינה? כאילו אני אומרת, הכוח מגיע עם ההחלטה. זה, זה אני מתכוונת.

1:05:39 דובר 6 ממש.

1:05:40 דובר 2 שמי שמחליטה לעשות משהו טוב והיא באמת באמת שם, אז היא תקבל את הכוח. יש היגיון, אין היגיון. אין היגיון. את שואלת אותי איך זה הולך בבית חב"ד? אין היגיון. לא הגיוני.

1:05:50 דובר 6 מעל הטבע.

1:05:51 דובר 2 מעל הטבע. את יודעת מה? הייתי מגיעה סוף יום גמורה. אמרתי לך, עשינו כל ערב פעילות, ואחרי שכל היום יש פעילות. זאת אומרת, זה נשמע כל ערב פעילות, כאילו כל היום יש דברים לעשות ובערב היינו עושים ארוחת ערב חינם ואז כאילו תוך כדי שיעור, שיח וזה. ואני אומרת לך, היו ערבים שהרגליים שלי כבר רעדו. באמת לא היה לי כוח ופתאום מצאתי את עצמי. אמרתי, כאילו מה זאת אומרת, אני חייבת. או שהבת שלי הייתה אומרת לי, "אמא, יחכו לך, מחכים לך". אגב, היא גם עושה את השיעור, מאלפת. את צריכה לעשות איתה פודקאסט, יותר מעניין.

1:06:23 דובר 6 היא עושה את השיעורים?

1:06:24 דובר 2 כן. הבת שלי מדהימה כאילו.

1:06:26 דובר 6 יואו.

1:06:27 דובר 2 ילדה של הרבי.

1:06:28 דובר 6 יואו.

1:06:29 דובר 2 אז וזהו, והייתי עוברת דרך משהו.

1:06:32 דובר 6 הייתה לה דוגמה.

1:06:32 דובר 2 כן. האמת שאיתה יש לי סיפור מטורף כי חיכינו ארבע וחצי שנים עד שהיא נולדה, ואני לא מספרת הרבה את הסיפור הזה, אבל, אה, ניסינו ככה גם טיפולי פוריות וכל מיני דברים וזה, והיה מאוד מאוד מאוד מאתגר, השליחות שלנו. ההתחלה הייתה... כמה שעכשיו זה מאתגר עם הילדים.

1:06:49 דובר 6 וטיפולים תוך כדי שליחות.

1:06:50 דובר 2 כן.

1:06:51 דובר 6 במרחק. וואי.

1:06:53 דובר 2 לא, ממש באמת, אה. והשליחות הייתה מאוד מאתגרת. ההתחלה הייתה מאוד מאוד מאוד מאתגרת מהרבה בחינות. ו-ואז חיכינו לילדים, חיכינו לילדים ולא, לא הגיעו. לא, לא נכנסתי להריון. לא, לא הגיעו ילדים. ואז נסענו לרבי, בעלי ואני, ואמרתי לו שאני רוצה ללכת לאוהל לבד, כי לא היינו גם ביחד ואמרתי לו שאני רוצה גם ללכת לבד כאילו. אמ, וזה היה מאוחר. ונכנסתי לאוהל של הרבי. אני זוכרת שבאתי לרבי ואמרתי לו, "תקשיב, עד עכשיו אני עושה מה שאתה רוצה ואני עושה את זה באמת, כאילו אני באמת, השם עדי, אני באמת נותנת את הנשמה. אני כאילו באמת באמת, אה, עכשיו תעשה מה שאני מבקשת". אמרתי לו, "אני רוצה ילדים". אמרתי לו, אני זוכרת ממש, זה היה השיח שלי מול הרבי. אמרתי לו, "תקשיב, אנשים מבקשים כבוד, פרסום, כסף, לא יודעת מה. אני רוצה ילדים, זה בסיסי, מגיע לי". זהו. ובאמת אמרתי את זה, כאילו אמרתי, אני, אני באמת, אני נותנת. מה, מה איתי כאילו? אחר כך הלכתי לרבנית, את אותה שיחה. ממש הייתי, ממש בכיתי, אבל לא הרגשתי שבורה. דווקא הרגשתי שאני יצאתי משם ובאתי לבעלי ואמרתי לו, "זהו. בעזרת השם יהיו לנו עכשיו ילדים".

1:08:02 דובר 6 וואי, מצמרר.

1:08:03 דובר 2 תקשיבי, זה היה ככה. באמת. אני ממש זוכרת את התחושה שיצאתי איתה. זה כאילו קיבלתי כבר בדיקת הריון חיובית. זו הייתה הרמה של האמונה שכאילו ככה. ואני לא בן אדם, אה, אני לא איזה רוחני. כאילו אני מאוד מקורקעת כזה. אני לא... אולי אני כן. אני לא יודעת מה, יצאתי, אמרתי לבעלי ובעלי ככה, את יודעת, דואג לי. אז הוא אמר לי, "תראי, בעזרת השם" וזה. הוא כל כך לא רצה שאני אתאכזב, אצטער. הוא לא הבין את כל ה... לא סיפרתי לו אפילו על ה... רק אחרי זה סיפרתי לו על ה-, על מה שהיה לי שם באוהל. אחרי תשעה חודשים, אה, נולדה שיינה שלנו.

1:08:36 דובר 6 וואו.

1:08:36 דובר 2 היה לי היריון מושלם. עבדתי עד, עד היום. הגעתי בפתיחה תשע, עשר לבית רפואה.

1:08:41 דובר 6 יואו.

1:08:42 דובר 2 היריון ראשון, לידה ראשונה כמעט בלי כאבים, בלי אפידורל, בלי כלום. תוך שעה הילדה נולדה וכששמו אותה עליי אמרו לי להסתכל על הצמיד. כאילו צריך להסתכל על המספר. באמצע מה יש? שבע שבע תשע שמונה תשעים.

1:08:55 דובר 6 וואו. איזה מטורף.

1:08:57 דובר 2 כאילו וזאת באמת ילדה מופלאה וצדיקה מגיל אפס. היא ממש, היא גרמה לכל כך הרבה אנשים להדליק נרות ולעשות מצוות וכאילו היא שינתה כל כך הרבה אנשים. לא להגיד שינתה, היא ה-האירה כל כך הרבה אנשים כי זה לא שינוי במהות. אנחנו באמת יהודים כולם, אה...

1:09:18 דובר 6 כן.

1:09:18 דובר 2 כולם שם.

1:09:20 דובר 6 גילתה, גילתה להם.

1:09:21 דובר 2 כן, גילתה. באמת ילדה מהממת.

1:09:22 דובר 6 יש קסם בילדים ש... ילד יבוא, יבקש ממך לעשות משהו, לא תעשה.

1:09:26 דובר 2 נכון.

1:09:26 דובר 6 זה משהו שבכוח שלהם רק.

1:09:29 דובר 2 נו, ממש ילדה ש... ילדה צדיקה ומיוחדת.

1:09:31 דובר 6 אני מ- אני מתארת לעצמי את התקופה הזאת שחיכית לילדה וכשעוד אין לך אפילו ילד אחד, אז בטח גם עוברות המחשבות של מי יודע אם זה יקרה אי פעם.

1:09:40 דובר 2 נכון.

1:09:42 דובר 6 ודמיינת שאחרי כמה שנים את יושבת

1:09:44 דובר 2 לא דמיינתי.

1:09:45 דובר 6 בהיריון עם ילד שביעי ו... וואי, זה, זה-

1:09:49 דובר 2 אני חושבת שפשוט משהו נהיה. השליחות יצרה בנו איזושהי זרימה כזאתי. אמרתי לך, כמו ההבנה שפשוט הכל... כאילו אין לנו שליטה על כלום. כל הניסים שראינו, כל הדברים, אנחנו-

1:10:00 דובר 6 שום דבר לא מופרך.

1:10:01 דובר 2 לא. אנחנו יודעים שדברים יסתדרו, בעזרת השם, שהכל יהיה כאילו בסדר ושיהיה, ו-וגם מה שיש זה מה שיש.

1:10:11 דובר 6 מטורף.

1:10:11 דובר 2 כאילו לא, לא מסתפקים במועט, אבל, אה, בסופו של דבר שיינה נולדה ועוד נולד השם שיינה. אחרי חמש וחצי שנים רק שניאור נולד ואמרנו יופי, ברוך השם, יש לנו בן ויש לנו בת. את מבינה? ופתאום רביעייה ופתאום היריון טבעי כאילו של עוד, זה...

1:10:27 דובר 6 אמאל'ה, אמאל'ה.

1:10:28 דובר 2 באמת, אה, ברכות, יהיה לכם ברכה, ועושים השתדלות ומבקשים מהשם שיהיה תמיד טוב גלוי.

1:10:34 דובר 6 ממש. כשאת מסתכלת על הרביעייה, את, את בטח לא חושבת את זה כי זו מחשבה מאוד קשה, אבל אם היינו מדללים, אם היינו...

1:10:42 דובר 2 האמת שאני לא חשבתי לר-- כאילו מבחינתי זה לא היה בחשבון בשום צורה. אני יכולה להגיד לך שאפילו בזמן ש-של הבדיקות שהרופאה עשתה לי, אז את יודעת, לא רואים כל כך טוב בזה ועושים את הבדיקה הזאתי, הבדיקה הזאתי, והיא אמרה לי תראי, יכול להיות ש-- כאילו אמרה דברים גם לא פשוטים, אפילו לאורך ההיריון. רק בגלל שהיה לי את הביטחון והברכה של הרבי, וכאילו פשוט היום אני לא יודעת איך. כאילו היום אני אומרת לעצמי, אני מספרת את זה ואני אומרת, אה, מי, מי הייתה שם בכלל? כאילו איך את מגיבה ככה?

1:11:07 דובר 6 זו הייתי אני.

1:11:08 דובר 2 אבל, אה, אבל כן, כאילו אנחנו בכלל ב-בטבע ומה שאני משתדלת זה כן להתקדם כל הזמן, לא להיתקע, אני קוראת לזה. גם בבית חב"ד, גם אם הייתה לי, היה לי איזשהו קושי, נפילה, ויש. יש הרבה פעמים. שום דבר בחיים הוא לא חלק. יש רגעים לא פשוטים, יש רגעים שלא הצלחתי לעזור למישהו, יש רגעים שמישהו לא היה מרוצה. בסופו של דבר תחשבי כמה אנשים את צריכה לרצות. זו כמות בלתי נתפסת בכלל, ואם את בוחרת לעשות אז זה אומר שאת גם בוחרת לטעות. אז בהכרח שמישהו לא יהיה מרוצה. מישהו, לא יודעת מה, הכנת תשעה סלטים, הוא לא אהב את התשעה סלטים. אה, את עזרת לו באיזה משהו, הם גם לא יודעים. רוב המטיילים-

1:11:49 דובר 6 אפרופו אבא ואמא. אמא, לא טעים לי.

1:11:50 דובר 2 יפה, נכון, הורים. נכון, תמיד ההורים זה. בדיוק. תמיד יהיו טענות. תמיד יהיו ט-טענות. בדיוק. אז, אז אני אומרת כאילו גם צריך להבין את זה. אני גם, אה, מלאה בענווה מול זה של, של כן, שיהיו גם כישלונות ויהיה חוסר הצלחה לפעמים. אה, גם המון מהמטיילים, רוב המטיילים לא יודעים איך זה עובד, בית חב"ד. חושבים שאנחנו מקבלים משכורת, חושבים שיש לנו איזו הכוונה.

1:12:13 דובר 6 מה?

1:12:14 דובר 2 מה לא? בדיוק. שחב"ד יעזור. את יודעת, אני מסתובבת בארץ-

1:12:16 דובר 6 חב"ד, חב"ד הגדולה.

1:12:17 דובר 2 אני מסתובבת לפעמים בארץ, סתם איכשהו יוצא לי לדבר עם איזה מישהו, איזה, איזושהי שיחה ואנחנו מדברות ואיכשהו מגיע לשם יש לנו בית חב"ד, אז היא אומרת: "את יודעת, יש לנו בית כנסת והם יש להם איזה ספר תורה שהם רוצים לסיים. אולי חב"ד יכולים לתרום להם ספר תורה? אולי חב"ד יכולים לסיים להם את השיפוץ? אולי חב"ד יכולים לעזור לי עם זה? אולי חב"ד יכולים לשלם לי את הזה?" כאילו לא יודעים מה זה. ואני חושבת שזה גם אחת מהברכות הגדולות. כאילו באמת איך זה מצטייר?

1:12:38 דובר 6 אז זה מחמיא.

1:12:39 דובר 2 זה דבר מדהים.

1:12:40 דובר 6 איך יכול להיות כזאת אימפריה שאין לה-

1:12:42 דובר 2 נכון.

1:12:43 דובר 6 איזה, איזה מישהו שמדפיס דולרים.

1:12:44 דובר 2 ממש ככה. ו... ובאמת אבל, אה, אז זה גם גורם להרבה מהמטיילים, אבל כאילו לא ל-- הם לא מבינים למה אתה לא.

1:12:51 דובר 6 חב"ד לא נתנה לי שירות מספיק.

1:12:53 דובר 2 בדיוק. בדיוק. איך? אז אני מבינה גם את זה ואני, ואני יודעת שאין מאה אחוז בשום דבר, אבל אני-

1:12:59 דובר 6 תקשיבי, זאת הזדמנות להגיד באמת ל-לאנשים שמגיעים לבתי חב"ד: אתם לא מגיעים לבית חב"ד שחב"ד מפעילה. אתם מגיעים לפראדי, אתם מגיעים ל-ל-לרבקה או לדינה או לא משנה למי.

1:13:10 דובר 2 נכון.

1:13:11 דובר 6 והרבה פעמים היא זאת גם שמבשלת.

1:13:13 דובר 2 נכון.

1:13:13 דובר 6 והיא זאת שלא ישנה בלילה. וגם אם יש לה מי שיעזור לה לבשל והכל וזה, אין איזה גוף ש-ש-שמחזיק אותה. כל זוג באמת צריך לגייס בעצמו וצריך לגייס ניסים, הייתי אומרת, בעצמו.

1:13:25 דובר 2 ממש ככה.

1:13:26 דובר 6 וזה באמת, לבוא בתלונות זה פשוט-- מי שיודע את מאחורי הקלעים, זה מופרך. זה פשוט מופרך.

1:13:34 דובר 2 ממש. וגם אני, אני תמיד אומרת למטיילים, חוץ מהמטרה שהיא אותה מטרה, כל בית חב"ד זה פשוט שונה לגמרי. רק המטרה היא אותה מטרה.

1:13:43 דובר 6 כן.

1:13:43 דובר 2 זה מורכב מזוג שונה, מצב כלכלי שונה, מיקום שונה.

1:13:46 דובר 6 כי מתחילים להשוות לך.

1:13:47 דובר 2 כן.

1:13:47 דובר 6 בתאילנד-

1:13:49 דובר 2 מפרגנים להם יותר.

1:13:50 דובר 6 קיבלתי שירות יותר מוצלח.

1:13:51 דובר 2 נכון, אין על תאילנד. מקסימים אגב. אבל זה נכון. כן, אז, אז עושים את ההשתדלות ואני משתדלת להסביר את אותם דברים כל יום מאתיים פעמים באותה, באותה אנרגיה.

1:14:02 דובר 6 אין לך, אה, דף כזה של שאלות ותשובות נפוצות?

1:14:05 דובר 2 תקשיבי, אנחנו רשמנו דף של שאלות ותשובות. רשמנו את כל האינפורמציה על הקיר.

1:14:09 דובר 6 ילדים לומדים.

1:14:10 דובר 2 אנשים באים ושואלים. זה לא מעניין אותם לקרוא. אף אחד לא עוצר היום לקרוא.

1:14:14 דובר 6 חוויה זה לשמוע אתכם אומרים את זה.

1:14:15 דובר 2 אף אחד לא עוצר היום לקרוא, וכן, וזה גם אחרת. וככה מתפתח שיח ואנחנו רוצים לפתח שיח. אנחנו לא רוצים רק שאנשים יבואו לקרוא בבית חב"ד. אגב, יש לנו גם ספרייה, אה, להשאלה של ספרים גם בבית חב"ד, שזה גם מביא אנשים.

1:14:30 דובר 6 וואו.

1:14:31 דובר 2 כן. אז כל מה שאפשר. ספרים כמובן שמתאימים לרוחנו.

1:14:37 דובר 6 כן, כן.

1:14:37 דובר 2 אבל, אמ, אבל כן, אנחנו שוב מוסרים כל הזמן את האינפורמציה הזאת ואני, אני אומרת גם בדגש של כל העניין הזה שכל אחת יכולה ואין פה שום איזה, את יודעת, לא מדובר פה בנשים שהן מלאכיות או לא יודעת מה, על-טבעיות. אז גם בנקודה הזאת צריך להבין שבסוף כולם טועים בכל תחום בחיים וזה בסדר.

1:14:59 דובר 6 זה מה שאתה עושה.

1:15:00 דובר 2 כן, נופלים וקמים, ואני אומרת: אני לא נותנת לזה לכבות אותי. זה גם משהו שעם הזמן, כאילו אם בהתחלה גם כצעירה יותר הייתי יותר צעירה, יותר רגישה, יותר לחוצה. בסוף אנחנו גם מבינות את גודל האחריות שלנו כשליחות. כאילו אותו פומו שמלחיץ אותי, ואת יודעת, מדרבן אותי להשתגע בשביל כל אחד ורק לחפש את היהודי הזה ואיך להשפיע עליו ואיך לעזור לו. אז איזו תחושה קשה זו כשהיה מישהו ולא הוצאת אותו כאילו, את יודעת, מאתיים אחוז מרוצה. אמ, אפילו לא בכך שאני יודעת. יכול להיות, את יודעת, תמיד אני אומרת לעצמי, אולי איזה מישהו שעוד לא הספקתי לתת לו חיבוק, לא התייחסתי מספיק. זה לא צריך. אני רוצה שכל אחד יצא מואר ומוקסם וימשיך לעוד בתי חב"ד. ו... אז מבינים שבסדר, שגם לא הכל תלוי בנו. שוב המקום הזה של הענווה וההבנה שגם יש בחירה חופשית לאנשים, איך הם וכולי וכל הדברים האלה, ומשתדלים לעשות את המקסימום בעזרת השם.

1:15:51 דובר 6 גם הטעויות שעשינו זה השגחה פרטית, זה היה אמור לקרות.

1:15:53 דובר 2 הכל בהשגחה פרטית, אין מה לעשות. כן.

1:15:55 דובר 6 סוגר את הפינה תמיד, זה טוב.

1:15:58 דובר 2 אין על השגחה פרטית.

1:15:59 דובר 6 תגידי, את מגיעה לארץ, מה הדבר הראשון שאת, אה... לאן את הולכת קודם כל, לאושר עד?

1:16:04 דובר 2 כן. כאילו כן, אוכל.

1:16:06 דובר 6 אז זה אושר עד כשמגיעים מחו"ל.

1:16:08 דובר 2 אוכל באמת, אה, זה מוזר, אבל זה מה ש-- זה ממש ככה תופס אותי.

1:16:13 דובר 6 אוכל שלא את הכנת.

1:16:15 דובר 2 כן. וואו, איך את מכירה את זה, אה? אי אפשר להסביר את זה.

1:16:18 דובר 6 אין, אי אפשר להבין את זה.

1:16:20 דובר 2 פשוט אוכל שלא את הכנת. לא רוצה להכין. את יודעת, זה אפילו היה מעצבן אותי תקופות שהייתי רואה אנשים אופים חלות בארץ. למה אתם אופים חלות? אל תאפו חלות. אני לא אוהבת. אני רואה בצק, זה עושה לי, זה מעצבן אותי כאילו-

1:16:30 דובר 6 לא, גם את רואה דברים, את אומרת וואו. אני זוכרת ש-שהייתי הולכת באושר עד ורואה את הקמח מנופה.

1:16:38 דובר 2 ממש.

1:16:39 דובר 6 וואו. וואו. אנשים לא מעריכים את זה מספיק. בטוח. בטוח.

1:16:42 דובר 2 נכון, נכון, הם לא. זה הם-- אין בעל הנס מכיר בניסו. תראי, הקטנים שלי, אני לא יודעת איך אני ארגיל אותם אחרת עכשיו, אבל הם רגילים שנכנסים לסופר. אז כאילו יש את הטנטרום הזה שהם מתעצבנים על הרצפה וזה כי הם רוצים איזה ממתק, אז אין אצלנו בברילוצ'ה שום דבר שאפשר לקנות.

1:16:57 דובר 6 יאללה.

1:16:58 דובר 2 אז זהו, אז הם צועקים בננה, תפוז, זה הלחץ. כאילו אז צריך-- על מה העצבים והלחץ בסופר? שצריך לשלם על זה קודם כי זה במשקל. אי אפשר לפתוח את זה מראש. אם את נגיד, אני לא יודעת איך זה-

1:17:10 דובר 6 אה, הבנתי, הבנתי. אוקיי.

1:17:11 דובר 2 את מבינה?

1:17:11 דובר 6 זה לא חטיף שאת פותחת ומקודדת את האריזה.

1:17:13 דובר 2 אני באמת מתעצבנת קצת בסופר. אז זה הנקודה-

1:17:16 דובר 6 אפשר כפול ארבע, למה לא?

1:17:17 דובר 2 בדיוק. אז למה לא? אני באמת שמה אותם, עגלה אחת זה ארבעת הילדים יושבים, ועגלה אחת זה אני עוד.

1:17:22 דובר 6 לא, איך לא לקחת אחת הביתה?

1:17:24 דובר 2 נו תקשיבי. אמ, אז עכשיו הם נמצאים בארץ ופתאום אפשר את זה ואפשר את זה. וחלבי וכל מיני דברים, זה מאוד מאוד מרגש אותם. אה, זהו.

1:17:33 דובר 6 וואי, איך הקיבה מתמודדת עם כל זה. אגב, את הולכת באושר עד וגם את רוצה להעמיס הביתה, אבל אנשים לא מבינים שרוב הדברים בכלל לא רלוונטי לקחת. זה שביר, זה לא יחזיק. ואז את-

1:17:44 דובר 2 שלושה ימי טיסה. כן.

1:17:45 דובר 6 את לוקחת איזה משהו ואת מתקמצנת עליו בטירוף-

1:17:48 דובר 2 ממש.

1:17:48 דובר 6 בסוף עובר לו התאריך.

1:17:48 דובר 2 ממש. וואי, איך את מזהה. וגם אנחנו תמיד חושבים על המטיילים שיגיעו, מה יביאו איתם. אז אני קונה נגיד שקדי מרק, שאני גם מאוד אוהבת, או קפה טורקי או כל מיני דברים, וכאילו זה ממלא לנו מזוודות שלמות כי יש לנו כמויות הזויות של מטיילים. אז את צריכה לקחת כמויות מאוד גדולות ואז כאילו את אומרת, אמאל'ה, שנייה, במקום לקחת בגדים לעצמי, במקום לקחת ממתקים לעצמי, במקום אלף דברים שאני עוד צריכה. כאילו יש גם דברים שהם נורא כבדים. ספרים לקחת לילדים, ואין, כן. אבל שוב, היום ברוך השם הדברים קצת יותר התקדמו. קצת יותר קל לעשות משלוחים טיפה מבואנוס איירס, עיר הבירה, שזה עשרים וארבע שעות נסיעה-

1:18:20 דובר 6 זהו, יש שם קהילה מאוד גדולה, אז בטח-

1:18:21 דובר 2 כן, כן, יש שם קהילה יהודית מקסימה ומהממת ו-

1:18:26 דובר 6 בסוף זה לא האוכל של הארץ.

1:18:27 דובר 2 לא, זה לא האוכל של הארץ. גם שם-- יש שם כאילו דברים, זה לא כמו-- שום דבר לא דומה לארץ, והמחירים מאוד, מאוד, מאוד יקרים. ארגנטינה יותר יקרה מישראל לדעתי בהרבה דברים שבדקנו. אה, אבל בסדר, תקשיבי, מסתדרים, אנחנו מעל זה. בסוף אה, משהו גם שברילוצ'ה נתנה לי זה תמיד מסתדרים. כאילו יש את זה, יש את זה, אין את זה, אין את זה. אני פשוט, אני פשוט מתיישרת לפי המציאות, מבינה? לעבור שם הריונות בלי חשקים, כאילו זה לא משנה.

1:18:57 דובר 6 כן.

1:18:57 דובר 2 חושקים במשהו ואז מה? יש משהו ב-- ובאמת אני לא חושקת. פשוט משהו, משהו בו נרגע. הרבה הרבה קבלת עול. בשליחות צריך הרבה ענווה והרבה קבלת עול, כאילו אחרת אתה לא שורד. לפחות איפה שאנחנו נמצאים.

1:19:10 דובר 6 וואו, זה מזה נכון. אין ברירה אז אין ברירה. זה כל כך מבוגר.

1:19:15 דובר 2 כן.

1:19:15 דובר 6 את לא מרגישה בת חמישים כזה?

1:19:17 דובר 2 אני מרגישה בת חמישים כזה.

1:19:18 דובר 6 בפז"ם שלך.

1:19:18 דובר 2 אני כבר רואה את האור. סתם. אבל כן, אני מרגישה מאוד מבוגרת.

1:19:23 דובר 6 לא, אבל חתיכת חוכמת חיים של...

1:19:27 דובר 2 לא, תקשיבי, איזה מסעות. לפעמים אני צריכ-- אם אני צריכה לכמת שבוע אני לא יכולה. כאילו את השבוע שעבר. לפעמים אני אומרת לבעלי, זה היה היום? זה היה אתמול? גם החיים שלנו הם ממש כמו יום אחד ארוך, כי הילדים שיהיו בריאים הם-- עכשיו טיפה יותר טוב בארץ, אבל הם לא ישנים לילות רצופים. אז אני קמה גם המון בלילה. זה כזה-- הלילות גם נגמרים מאוד מאוחר והיום מתחיל נורא מוקדם. אז, אז באמת אני לפעמים לא זוכרת. זה היה היום? זה היה אתמול? גם היה היום, גם היה אתמול.

1:19:53 דובר 6 זה טקט תמידי כזה.

1:19:55 דובר 2 כן. את יודעת, מגיעים אלינו בחורים תמימים, בחורים צעירים, אין להם כלום על הראש. הגיעו הרגע מהישיבה מכפר חב"ד. לכמה חודשים שנייה לתת עבודה והם מתעלפים. הם אחרי שבועיים הם כבר כאילו, כאילו לפעמים לחלק קשה להם כבר. ואני אומרת לעצמי כאילו הלו, אני פה בהריון עם הילדים כמה שנים טובות פה כבר כאילו ואני עובדת הרבה יותר קשה מהם. אין שאלה. כאילו בכל, בכל תחום. כאילו את רואה שבאמת אתה חייב, ל-- אתה חייב לא לעצור. כאילו אסור לך, אסור לך לעצור שנייה לחשוב. כמו מרבה רגליים כזה, שלא יעצור לחשוב איך הוא מסתדר עם כל הרגליים וכולי. אז כזה כאילו אל תעצור לחשוב, פשוט תמשיך.

1:20:31 דובר 7 כן, לא, כי זה מתגלגל גם. כאילו כן, את עוצרת, את צריכה להתחיל מההתחלה.

1:20:36 דובר 2 כאילו באמת זה...

1:20:39 דובר 7 וואו.

1:20:39 דובר 2 משהו אחר לגמרי. ברוך השם.

1:20:41 דובר 7 בא לי להגיד לך שתתני איזה מסר כזה לכל אחת שיושבת ושומעת אותך, כי אנחנו פה. מה זה אנחנו פה? כולנו בשליחות בעולם הזה.

1:20:50 דובר 2 ברור.

1:20:51 דובר 7 אבל שומעת אותך מישהי שאומרת לעצמה וואי איך בא לי להיות שליחה ואיך זה ואיך זה ואיך זה. ו-- אבל כל מה שאמרת זה בעצם דברים שנותנים המון המון כוח, כי בסוף כל אחת היא באמת שליחה.

1:21:03 דובר 2 נכון.

1:21:03 דובר 7 ואני חושבת לקחת את החיים כשליחות. את כל מה שאת כבר עושה, את כל האנשים שכבר סביבך, תהפכי אותם ל-ל-למקורבים שלך כביכול.

1:21:12 דובר 2 כן.

1:21:14 דובר 7 אמ, ואני חושבת בעיקר לקחת את הנקודה הזאת של ההתמודדויות שהקדוש ברוך הוא נותן לנו. זה בעצם החלק הכי שווה במסע שלנו, כי זה מגלה בנו כוחות שחבל היו נשארים ב-ב-בבוידם ולא היו יוצאים לאור. אבל אני אחזיר לך את המיקרופון. אולי בא לך ככה עוד איזה משהו לסיום?

1:21:32 דובר 2 אמ, אני אגיד לך משהו. כשאני ילדתי את הרביעייה, כמו שאמרתי לך שזה הביא לי שלווה, זה כאילו זה מביא איזושהי ענווה ושלווה של תקשיבי, את לא אחראית על כלום. באמת. מה שנשאר לך זה רק ל-לעשות נכון את ה, את השליחות שקיבלת. כל אחת בתחום שלה אגב. לא צריך-- שליחות לא צריכה להיות נוצצת וזוהרת ובסוף העולם ועם רביעייה. כאילו לא צריך, זה לא משנה. זה מה שאני קיבלתי. היא קיבלה משהו אחר. אין השוואות. קודם כול כל אחד והנקודה שלו. באמת אני מסתכלת על זה, זה כמו שולחן ארבע רגליים, אין אחד שהוא טוב מהאחר, אבל באמת כל אחד במיקום אחר. אבל זה ממש כולנו מחזיקים יחד את העולם.

1:22:11 דובר 7 וואו.

1:22:12 דובר 2 אמ, אני אומרת את זה גם למטיילים שכמה כוח יש לנו. כאילו כל אחד הדבר הטוב שהוא עושה הוא באמת משפיע על כל העולם. אה, אני מספרת להם נגיד על שפרה ופועה, זה היה באמת כל העניין של הרביעייה וכל זה. אז הסברתי להם איך אנחנו עוזרות אחת לשנייה אחרי לידות. אמרו לי אבל סליחה, מישהי אחת לקחה על עצמה, איך אומרים, הביאה ילד לעולם אז שתיקח על זה אחריות. למה מישהי אחרת צריכה לדאוג לה? אמרתי לה כי כל ילד, כל נשמה שמגיעה לעולם מקרבת את הגאולה והיא עריכת הנשמות. כאילו כל דבר טוב שאתה עושה ואתה הולך לעזה בשביל אנשים ש-- כל אחד והנקודה שהוא עושה ומישהי אחרת באמת גננת מהממת לילדים ומגדלת דור טוב. אה, כל אחד יש לו השפעה במקום שהוא נמצא וזו השפעה ה-- כאילו הקדוש ברוך הוא שם אותו בדיוק במקום הכי נכון לו. אה, אז לא חייבים לראות דווקא את הניסים הכי גדולים וזה שליחות מפוצצת. באמת זה יכול להיות בדברים הכי בסיסיים. אה, אני חושבת שמה שמאוד מאוד והבנתי את זה שוב גם אחרי הרביעייה, זה הנקודה הזאת של לעשות דברים בצורה פשוטה. לא להתפעל, לא להתרגש, לעשות דברים כאילו לא, אוי כמה ישנתי. כן אכלתי, לא אכלתי. קרה לי, לא. לדאוג לעצמנו. לדאוג לעצמנו. כן, אני לא אומרת הפקרות. אני גם אדם שאוהב לחיות. אני אוהבת אוכל טוב, אוהבת להתפנק. ברור. אני בן אדם שמח, אוהבת חברה, אוהבת באמת הכול. אוהבת את העולם הזה ובשבילי נברא העולם אגב. ממש יודעת ליהנות מכל הלב ושיח. אבל, אבל לא להתפעל כאילו לא להתרגש. לעשות דברים בצורה פשוטה ו-ונעימה וכאילו ליהנות מהדרך. לא...

1:23:38 דובר 7 מזכירה לי שבילדים הראשונים הייתי כזה מסיימת כאילו קמה בבוקר והייתי עושה חישוב כמה ישנתי. חצי שעה ואז קמתי ואז חצי שעה הייתי עם הילד. וואי סך הכול יצא לי ארבע וחצי שעות. אין מצב להתחיל את היום ככה.

1:23:49 דובר 2 נכון.

1:23:49 דובר 7 עכשיו אני קמה, אני פשוט שוטפת פנים, מדליקה מוזיקה ויאללה.

1:23:53 דובר 2 ממש ככה. אז להדליק מוזיקה וליהנות ופשוט לחיות כאילו. להתקדם, לא להיתקע.

1:24:01 דובר 7 לחיות את החיים במלואם.

1:24:02 דובר 2 לחיות את החיים במלואם, לא להיתקע, ליהנות ו-וזהו. כאילו.

1:24:07 דובר 7 אני חושבת שאת ה...

1:24:07 דובר 2 להיות מקושרים.

1:24:09 דובר 7 כן.

1:24:09 דובר 2 כן להיות מקושרים לרבי. זה משהו שמאוד חשוב לי להגיד. אני חושבת שזו מתנה גדולה. זה שהיום ב-בדקה את פותחת סרטון של הרבי. זה מחזיק אותי מלא פעמים. פשוט להסתכל על, על צדיק ולשמוע את הרבי ולקבל מהרבי את הדרייב הזה ולימוד חסידות שזה באמת אור וחיות. אמ, אלה דברים שהם ממש מרוממים את הנפש. המון פעמים בא לי פשוט או משהו, איזה, איזושהי נקודה, איזשהו דבר תורה קטן, איזשהו משהו שמאיר את הלב. באמת לא ידעתי שאני כזאת. את יודעת, כשאנחנו ילדות וכל זה אז זה כאילו זה לא מגניב מספיק.

1:24:42 דובר 7 חלק מהזה, כן. וואי, מה זה נכון, אני שומעת את זה וממלא נשמע-

1:24:45 דובר 2 כאילו אני רוצה להיות ישרה. אז אני לא חשבתי שזה אפילו, אפילו לא העזתי-

1:24:49 דובר 7 זה הילדים ככה.

1:24:50 דובר 2 זהו לא העזתי אפילו לתת לעצמי את ה-- להרשות לעצמי לומר לעצמי שזה כאילו עושה לי טוב. כאילו זה עושה לנו טוב, כיף לנו, כאילו אני נהנית מזה-

1:24:58 דובר 7 בוא לא, בוא לא להתבייש בזה.

1:24:59 דובר 2 ממש. אז אני נהנית מזה. אז דברים קטנים אז כאילו... ולא להיתקע. הספקתי את זה, לא הספקתי את זה. אני-- בזה אני יותר טובה, בזה אני פחות טובה. יש לי מלא דברים שאני לא עושה אותם, אה, מספיק טוב והיא יותר חזקה ממני בהם. אז כמו שלא משווים שליחות לשליחות, רביעייה לילד אחד, אז אל תשוו. ההיא מתפללת, ההיא לא מתפללת, ההיא אומרת לשון הרע, לא אומרת-- אל תת-- אל תסתכלי מי עושה מה ומה.

1:25:21 דובר 7 ממש.

1:25:21 דובר 2 כאילו תעשי פשוט מה שאת יכולה במקסימום בכיף ובצורה פשוטה.

1:25:26 דובר 7 אפשר לסכם את זה ככה בכמה מילים של מצד אחד להיות בעשייה-

1:25:29 דובר 2 כן.

1:25:30 דובר 7 ובעשייה המדויקת שלך, אבל אף פעם לא לעצור ומצד שני לא לשכוח לתדלק את עצמנו.

1:25:35 דובר 2 כן.

1:25:35 דובר 7 בדלק הנכון שיהיה לנו את הכוח להמשיך.

1:25:37 דובר 2 כן.

1:25:38 דובר 7 וואו, פראדי, זהו, כל מה שנשאר לי זה להגיע אלייך.

1:25:42 דובר 2 כן, אפילו לא לסיפור אחד מהרביעייה שלך, תביני.

1:25:44 דובר 7 כן, כן. לא, אנחנו-

1:25:45 דובר 2 לא נכון.

1:25:45 דובר 7 מחכה לספר. זה לא...

1:25:46 דובר 2 כן, בעזרת השם, אם אלה חייבים לעבוד-

1:25:48 דובר 7 שום סיפור לא, לא יספיק. צריך את המקבץ המלא.

1:25:51 דובר 2 ממש.

1:25:52 דובר 7 יופי.

1:25:52 דובר 2 בעזרת השם.

1:25:53 דובר 7 נשחרר אותך חזרה לילדים.

1:25:54 דובר 2 חני, את מהממת.

1:25:55 דובר 7 תודה. מי שמדברת.

1:25:56 דובר 2 היה לי ממש כיף איתך, ותודה, וכל הכבוד על מה שאת עושה. הדברים האלה, נניח הנה, לשטוף כלים תוך כדי ששומעים פודקאסט שממלא את הנפש וכאילו-

1:26:05 דובר 7 ממש.

1:26:05 דובר 2 הדברים האלה מדהימים בעיניי. ה-היכולת לקחת, נגיד הנה, יש, יש כבר פודקאסט, זה מסתובב בעולם. שיהיה פודקאסט חסידי על שליחות, על זה. אלה דברים מדהימים. כאילו באמת אני-- והשיעורים אונליין שאת עושה, כל הדברים האלה הם-

1:26:18 דובר 7 אה, פראדי, בואי נעצור, כן.

1:26:20 דובר 2 לא, לא, למה לא? זה היה צריך להגיע בהתחלה. מי שזרומה איתנו עד עכשיו, אז... כן.

1:26:25 דובר 7 תודה ענקית. כן, אנחנו מקוות שמי שזרומה איתנו גם מספיקה לעשות כלים וכביסה וזה וכאילו ש-

1:26:29 דובר 2 גם אם לא, את בסדר.

1:26:30 דובר 7 דברו לנו, דברו לנו על התוצאות-

1:26:31 דובר 2 את בסדר, אחותי, את בסדר.

1:26:33 דובר 7 כן. ותגיבו לפרק ואז עוד נשים יוכלו לראות אותו, ואם נהנית תעבירי לחברה, תעבירי לבת דודה, תעבירי לאיזה מישהי שככה צריכה כוח.

1:26:42 דובר 2 כן.

1:26:43 דובר 7 ושתהיה לידה קלה, פראדי.

1:26:45 דובר 2 מלא אמן.

1:26:46 דובר 7 קלה, בעיתה ובזמנה. ילד בריא ואמא בריאה, קטן עלייך, ילד אחד.

1:26:50 דובר 2 בעזרת השם.

1:26:51 דובר 7 לא.

1:26:51 דובר 2 שיהיה לו בריאות. רק בריא ושלם ו-

1:26:54 דובר 7 יאללה, תודה.

1:26:55 דובר 2 בשורות טובות.

1:26:55 דובר 7 תודה.