פרק 57: "לא ידעתי אפילו מה זה אוטיזם" | עם שלי חיימוב, משפיענית ואמא לילד מיוחד

00:00 דובר 1 לגדל ילד על הרצף האוטיסטי זה לא רק לא לשמוע את המילים "אמא, אני אוהב אותך", אלא עוד הרבה הרבה מעבר. התיישבתי לשיחה עם שלי חיימוב, אמא מיוחדת שמשתפת ברשת מחיי המשפחה שלהם ביחד עם אריאל בן השמונה שמשנה את כל התמונה. היא מעלה מודעות ומביאה זווית אותנטית ומרגשת על עולם האוטיזם. אילו תגובות היא מקבלת? מה נשים עשו בעקבות צפייה בשיתופים שלה? איך הם בכלל עלו על הבעיה? ומה נותן לה כוח ברגעים הקשים? בואי לשמוע שיחה מרתקת מלב אל לב. מזכירה לך שאם אהבת את הפרק אל תשמרי אותו לעצמך ופשוט תעבירי ותשתפי הלאה לאחותך, לאמא, לשכנה או לחברה, לכל מי שחשובה לך. למעקב באינסטגרם חפשי חני מוסקוביץ. למעקב בסטטוס, הזמנת סדנאות והרצאות על כלים משני חיים בחסידות ותהליך בריאות כדרך חיים, הכל הכל במספר הטלפון אפס חמש אפס שמונה חמש אפס חמש שבע מאות שבעים. פתיח ומיד מתחילים.

01:04 דובר 1 איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב, אוקראינה, וכעת ממשיכה את השליחות בכרמי גת, ישראל. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שיביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים, ודרכה יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים ממש עכשיו. טוב, יצאנו לדרך. פרק חדש בפודקאסט שליחות כדרך חיים והיום יש לנו אורחת מיוחדת. מה נשמע?

01:39 דובר 2 היי, נעים מאוד. מה קורה?

01:41 דובר 1 ברוך השם, חיכיתי הרבה זמן להקליט איתך, ולא רק אני.

01:44 דובר 2 וואי, איזה כיף לשמוע! תודה.

01:46 דובר 1 כן, בכלל, אה, אולי אני אספר שנייה איך הגענו לזה.

01:50 דובר 2 יאללה.

01:50 דובר 1 אני קיבלתי הודעות כבר מכמה וכמה, כמה וכמה נשים. "חני, תקשיבי, יש אישה, קוראים לה שלי חיימוב. את חייבת לעשות איתה פודקאסט. היא חייבת לספר מאחורי הקלעים. אנחנו רוצות לשמוע, רוצות לשמוע, רוצות לשמוע", ואז נפגשנו בפוקס.

02:03 דובר 2 נכון.

02:04 דובר 1 פגישה ככה פרטית כמובן.

02:05 דובר 2 כן.

02:06 דובר 1 אמרתי לך, יואו, זה את, זה שלי, וזה והכל התחבר. ולמה חיכינו כמה חודשים? כי אני רציתי לעקוב ולהכיר.

02:14 דובר 2 נכון.

02:14 דובר 1 ולראות. אגב, אמרו לי, את מקריית מלאכי? אמרתי, איך אני לא מכירה?

02:18 דובר 2 זהו, כי אני לא במקום.

02:19 דובר 1 זהו.

02:20 דובר 2 בעלי משם.

02:20 דובר 1 וגם לא, אני באמת קולטת כמה קריית מלאכי גדלה. אני פעם באמת הכרתי את כולם והיום זה כבר לא, לא בכיוון הזה.

02:27 דובר 2 כן.

02:28 דובר 1 בקיצור, אז עקבתי וראיתי והבנתי מה הן רוצות. אז, אה...

02:33 דובר 2 וואי, איזה כיף לשמוע.

02:34 דובר 1 כן. אז נראה לי שנצלול. אה, אגב, ניסינו ככה לדבר פה ולחשוב מה מעניין נשים לשמוע, ובאמת השאלות ששואלים אותך בדרך כלל, ואת עושה שאלות כל מוצאי שבת, את מעלה.

02:46 דובר 2 נכון.

02:47 דובר 1 ואת לא באמת יכולה לענות תשובה.

02:49 דובר 2 שהיא רחבה.

02:50 דובר 1 רחבה.

02:51 דובר 2 כן.

02:51 דובר 1 כן.

02:51 דובר 2 תמיד זה כזה דקה. רגעים קטנים מתוך החיים.

02:53 דובר 1 בכמה מילים. כן. אז בואי קודם כל תעשי היכרות איתך לכל מי שאולי לא מכירה וגם למי שמכירה ככה.

02:59 דובר 2 אוקיי, אז נעים מאוד, אני שלי חיימוב, בת שלושים ואחת מקריית מלאכי, אמא לארבעה ילדים. אמ, יש לנו ילד מיוחד, אריאל. הוא בן שמונה ואני ככה משתפת ברשתות החברתיות מחיי היומיום שלנו. איך זה להיות אמא לילד כזה? איך זה להיות הורים לילד כזה? ואיך זה משפיע על כל המשפחה בעצם, גם על האחים שלו ובעצם על כל הדינמיקה המשפחתית. אני ככה משתפת מהצד שלנו. אמ, וזה נורא מעורר סקרנות אצל מלא אנשים שבכלל. אני נתקלתי, כאילו אני נתקלת, במלא מלא שאלות, במלא מלא תגובות. יש כאלה שאפילו לא יודעים בכלל מה זה אוטיזם, שזה ממש הפתיע אותי.

03:39 דובר 1 איזה קטע.

03:39 דובר 2 כן.

03:40 דובר 1 אפילו לי זה מרגיש כזה...

03:41 דובר 2 מוכר?

03:42 דובר 1 טוב, אני שוב, אני גם למדתי מהתחום, אבל עדיין זה משהו כאילו נפוץ, אבל נראה לי עד שלא חושבים-

03:48 דובר 2 אבל אני חייבת להגיד שאני למשל, עד שלא היה לי ילד כזה, אני בכלל כאילו ידעתי כאילו אוטיזם, אבל מאוד, אה, במובן הכללי של המילה. לא ידעתי את הפרטים לעומק.

03:57 דובר 1 היה רחוק ממך.

03:58 דובר 2 כן, גם הייתי עושה נורא בלבול בין תסמונת דאון לבין אוטיזם. כאילו הייתי נורא מחברת את הכל.

04:04 דובר 1 שמה אותם בעניינים.

04:04 דובר 2 כן, כמו עולם כזה אחד של ילדים מיוחדים וזהו.

04:08 דובר 1 צרכים מיוחדים. כותרת.

04:09 דובר 2 כזה.

04:10 דובר 1 אז איך פתאום עלית על זה באמת?

04:12 דובר 2 אמ.

04:12 דובר 1 כי זהו, הילדים של האוטיזם, הם נולדים עם פרצוף רגיל.

04:16 דובר 2 רגיל. זהו, זה זה הקטע באמת. אז הוא הילד השני שלי, בעצם נולד אחרי ספיר והוא באמת היה רגיל. וככה בגיל כמה, בערך ארבעה חמישה חודשים, פתאום קלטתי שכאילו שמתי לב שההתפתחות שלו היא לא רגילה. זה מזל באמת שזה הילד השני שלי, שככה יכולתי לראות מה זה התפתחות תקינה.

04:37 דובר 1 עדיין את ערנית.

04:39 דובר 2 כן.

04:40 דובר 1 לא, גם הרבה פעמים יש כל מיני עיכובים ואז אומרים, בסדר, שטויות, יש טווח.

04:44 דובר 2 נכון, אבל לא שמתי על זה ישר את הדגש ואמרתי, אוקיי, הילד שלי אוטיסט. לא, זה לא היה ככה.

04:48 דובר 1 נדלק לך משהו.

04:49 דובר 2 נדלקה לי נורה אדומה והבנתי שצריך לבדוק את זה ולראות באמת מה יש לו. למה נגיד הוא לא עקב? הייתי כזה, את יודעת, בגיל ארבעה חודשים משחקת איתו, שמה לו כזה צעצועים מעל הראש ובדרך כלל רוב התינוקות מגיבים והם מזיזים את העיניים וצוחקים ומחייכים לך. והוא כזה לא הגיב. היה כזה נורא אפתי. מבט כזה. הוא ראה כל הזמן. הוא היה בוהה כזה בנקודה מסוימת וזהו. הוא לא כזה מגיב לסביבה. גם היה תינוק נורא נורא בכיין שכל הזמן היה קשה נורא להרגיע אותו. ואז בעצם התחלתי לבדוק. הלכתי לרופאה, לרופאת משפחה בשלב ראשוני, ואז שם היא בעצם הפנתה אותי להתפתחות הילד ואז התחלנו לעשות תהליך של אבחונים. אמ, ובעצם ככה התחלנו את התהליך ולא ידעתי באמת מה יש לו. כל הזמן אני זוכרת שהייתי הולכת לקלינאית תקשורת ולריפוי בעיסוק והכל, וכאילו אמרתי, אתם יכולים להגיד לי מה הסיבה לעיכוב ההתפתחותי של הילד שלי? והם לא אמרו לי, כי כנראה הבנתי שאסור להם להגיד עד שהם באמת לא בודקים את הכל ונותנים לזה. הם לא רוצים להגיד ככה סתם באוויר. ואז התחלנו תהליך של אבחונים. אני בתוך הלב שלי פנימה ידעתי כאילו שזה זה, אבל.

06:06 דובר 1 אבל באיזה רגע נחשפת למושג בעצם?

06:08 דובר 2 התחלתי בעצם לחקור, לחקור, כאילו באינטרנט, מגוגל פשוט. והתחלתי באמת לראות את הסימנים. אוקיי, ככה וככה וככה וככה. אז כנראה שזה הולך לכיוון הזה. כן, אבל עדיין זה לא היה במאה אחוז. זה כאילו יכול להיות שזה כן, יכול להיות שזה לא. את כזה באי־ודאות עד שבאמת לא באים ואומרים לך את זה ושמים לך את החותמת. את לא רוצה. את כאילו בסוג של הכחשה מסוימת שאולי זה לא זה, אולי זה משהו אחר. הוא סבל גם מהפסקות נשימה כשהוא היה בתור תינוק, והיה לו... הוא עבר איזשהו ניתוח של פוליפים ושקדים, ואמרו שיכול להיות שזה גם הסיבה לעיכוב שלו. ואז בעצם גם כשהוא עשה את הניתוח והסיר את זה, ואז אני רואה שהוא לא בעצם מתחיל לצמצם פערים ולהדביק את הקצב. אז הבנתי שבאמת יכול להיות שזה זה, כאילו כן, זה כן. זהו, ככה בעצם התחלנו. אני זוכרת, הייתי אמא נורא צעירה, הייתי בת עשרים ושלוש והיה לי כאילו את ספיר ואותו, ובעצם התחלתי ממש כאילו ברמה שהייתי צריכה לעזוב את העבודה, כי כל הזמן זה היה כאילו, אוקיי, זה היה קלינאית תקשורת. הוא צריך טיפולים של קלינאית. אז כל פעם בשבוע הייתי צריכה ללכת איתו לקלינאית וגם פעם בשבוע לריפוי בעיסוק. זה כאילו ריצות מפה לשם, משם לפה.

07:21 דובר 1 כל הזמן הזה הם עוד לא מאבחנים אותו?

07:23 דובר 2 לא, לא מאבחנים אותו, כי בעצם צריך לעבור גם רופא התפתחותי וגם כאילו מלא סדרה של המון המון אנשי מקצוע כדי בעצם להגיע לאבחנה. הם גם לא רוצים למהר כי הוא היה נורא צעיר. הוא היה בגיל נגיד שנה, כאילו התחלנו. אמרתי לך, בגיל חצי שנה קודם כול פיזיותרפיה וזה, כן. גם הוא לא התפתח גם בפן השכלי וגם בפן המוטורי, כן, הפיזי. אז זה גם בעצם עזרנו לו כאילו מבחינת פיזיותרפיה וכאלה, וגם מבחינה שכלית גם היה נורא פערים ביחס לבני גילו, ובעצם הם לא רצו למהר כי הוא היה נורא... הם רצו באמת לבדוק ולוודא את זה רק בגיל שלוש. אוקיי, שזה לקח כמעט שנתיים פלוס. בעצם אמרו לנו את האבחנה הסופית שהוא על הרצף.

08:11 דובר 1 יו, מה זה קשה.

08:12 דובר 2 כן, את היום הזה אני באמת לא אשכח. זה היה כאילו...

08:14 דובר 1 איך מספרים את זה להורים?

08:15 דובר 2 כמו בום כזה.

08:16 דובר 1 הם יושבים.

08:17 דובר 2 אמ, אז בעצם אה... וואי, אצלי זה גם היה כזה יותר מורכב, כי אני בדיוק השתחררתי מ... עברתי היריון מחוץ לרחם.

08:27 דובר 1 יואו.

08:27 דובר 2 כן, והייתי מאושפזת. עברתי גם סוג של ניתוח וזה, זה כזה קצת הסתבך. ואז ביום ה... ממש השתחררתי מהבית חולים של ההיריון מחוץ לרחם, שאת עדיין כולך כאילו ב... מעכלת את זה וכאילו לך כאילו עדיין בסוג של דאון כזה וזה. אה, התקשרה אליי העובדת הסוציאלית מטעם ההתפתחות של הילד במכבי ואומרת לי, "שלום, אתם ההורים של אריאל. אני רוצה לזמן אתכם לפגישה וזה. יש לי משהו נורא חשוב להגיד לכם ואני לא יכולה לעשות את זה בטלפון. אני צריכה שתגיעו."

08:58 דובר 1 יואו, אחרי אה-

08:59 דובר 2 וזה כבר כאילו, וזה כאילו תופס אותי בשחרור מהבית חולים אחרי זה. זה היה כאילו יום הכי-- אני זוכרת, כאילו קשוח ברמות. הגענו ואמרנו אוקיי, אנחנו עכשיו, כאילו היא אמרה לנו, זה היה כזה עשר בבוקר, "אוקיי, מתי אתם יכולים להגיע? תגיעו היום" וזה, וכזה ישר מהבית חולים הלכנו לשם. אמ, הגענו ואז אני כאילו פחות או יותר, גם אני וגם בעלי פחות או יותר ידענו. היה לנו כיוון. אבל את יודעת, לבוא ולשמוע את זה, שזאת האבחנה הסופית, שזה מה שהרופאים חושבים והכול אחרי כל הבדיקות, זה כאילו עדיין כ-כזה בום. זה, אני זוכרת שכאילו היא אמרה לי את זה וכאילו הייתי כזה מסוחררת ומעורפלת. כאילו, את יודעת, את אמא צעירה וזה, פתאום מנחיתים לך את זה על החיים שאוקיי, הוא אוטיסט ואין לך מושג כאילו מה עכש-- מה את עושה עכשיו? מה? מה את עושה מחר? כאילו, ישר אני זוכרת. בדיוק. צפו לי מלא, מלא, מלא סימני שאלה והתחלתי לחשוב גם כאילו המון קדימה. מה קורה? הוא יתחתן, הוא לא יתחתן, אם הוא יעשה צבא, הוא לא יעשה צבא, הוא יעבוד, הוא י-- ישר צפים לך המון, המון, המון שאלות בתור אמא לילד, כאילו מה יהיה איתו בעתיד. אמ, ואני זוכרת שכאילו היה לי מלא שאלות והיא אמרה לי, "אי אפשר לדעת". תחשבי שהאבחנה, היום הוא בן שמונה, אני כבר יודעת, כאילו אני אחרי שעיכלתי, אחרי שהבנתי, אחרי שהשלמתי עם זה. אבל אז בזמנו, כשאת אמא צעירה והוא בן שלוש, אז אמ כאילו את כולך... אני זוכרת שהיה לי כמו עולם פנימי כזה סוער כזה, מה יהיה ואיך יהיה ואיך נסתדר. וכאילו באותו רגע לא היה לי קושי

10:38 דובר 2 איתו, כאילו זה, אבל כאילו נורא נורא חשבתי על העתיד.

10:42 דובר 1 חוסר אונים כזה של אה-

10:43 דובר 2 ממש, כאילו זה אה...

10:44 דובר 1 אי־ודאות.

10:45 דובר 2 כן, ממש.

10:46 דובר 1 היה לך בנקודה מסוימת גם אולי איזושהי הקלה, כי יש לזה שם, לכל מה שאת חווה איתו?

10:54 דובר 2 כן, כן. היה לי כאילו הקלה שכאילו פתאום הבנתי מאיפה כל הדברים האלה מגיעים. כאילו היה לזה מין חותמת כזאת. כאילו את פתאום מבינה מה יש לילד שלך ואת בעצם אה, עכשיו את אומרת אוקיי, איך אני יכולה לעזור לו?

11:06 דובר 1 את יכולה לקבל כלים.

11:06 דובר 2 ולתת לו את הכלים ואת הדברים שמתאימים לו ולהקל עליו. אז כן, היה איזשהו זה, אבל עדיין אני זוכרת שכאילו הייתי נורא נסערת והיו לי מלא, מלא, מלא סימני שאלה. ואוקיי, מה אני עושה עכשיו? זה היה באוגוסט, התאריך, והוא היה בעצם אמור לעלות לגן, גן עירייה. אמ, דרך אגב, כאילו כשהוא היה במסגרת אה, כשהוא היה יותר קטן, הוא היה בגן רגיל וכל הזמן המטפלת שלי אמרה לו, נו-- המטפלת שלי, שלו אמרה לי, "הוא כל הזמן בצד, הוא לא משחק עם ילדים, הוא לא רוצה אף אחד", וזה. כזה, כאילו אני ידעתי, אבל לא...

11:42 דובר 1 לא, גם אפשר, מי שלא מ-מכיר את המונחים מבפנים וממש, תמיד אפשר לתת לזה איזשהו אמ, לא יודעת, לזרוק ילד, ילד קשה, ילד מוזר, ילד זה.

11:54 דובר 2 נכון, יש מלא סימנים.

11:55 דובר 1 רק אגיד לך שבברית המועצות, לא יודעת, אולי זה קצת השתנה היום, אבל אני הייתי מורה ביסודי כמה שנים והיו שם כמה ילדים שאני זוכרת שאמרתי לעצמי בטוח הם על הרצף ואפילו לא בתפקוד מאוד גבוה, ואין שם מודעות.

12:09 דובר 2 אין שם מודעות, לא.

12:10 דובר 1 כמעט לא מאבחנים, אז פשוט כולם קוראים לזה ילד מוזר, הוא קשה, הוא זה. כן. אז-

12:15 דובר 2 אם את לוקחת לא יודעת חמישים, שישים, שבעים שנה אחורה זה מה שהיה. היום יש נורא נורא מודעות.

12:21 דובר 1 אז הילד כאילו שורד את הגן.

12:22 דובר 2 בדיוק.

12:23 דובר 1 אבל לא באמת בצורה שפויה.

12:25 דובר 2 נכון. אז אני זוכרת שנורא נורא נלחמתי, אמ, ככה, זה היה באוגוסט וממש היה צריך ל-- כמה ימים לפני הראשון לספטמבר, ובאמת אמרתי אוקיי, מה אני עושה עכשיו? איפה אני שמה אותו? איפה אני משבצת אותו? אז הלכתי ככה לעירייה, הם היו חמודות שם, עזרו לי. אמ, ו-

12:41 דובר 1 זה לוקח זמן לדברים האלה.

12:43 דובר 2 נכון, אבל פה-

12:44 דובר 1 ועדות וזה.

12:44 דובר 2 כן, כן, נכון, אבל אצלו, אמ, באמת, אה, ישר שיבצו לי אותו, אה, בגן, אבל לא בקריית מלאכי, בגן, אה, אה, ביד בנימין, ש-- ואני זוכרת היה לי חששות. אמרתי מה ילד בן שלוש, איך אני אשלח אותו ב-ב-בהסעה כל בוקר ואיך הוא יחזור וזה מפחיד אותי. הוא כאילו תינוק. מה זה ילד קטן-

13:04 דובר 1 וואי, איזה מהמם.

13:04 דובר 2 הוא אפילו לא היה גמול מטיטול, לא כלום. דרך אגב, גמלנו אותו בגיל חמש וחצי אחרי-

13:09 דובר 1 וואו.

13:10 דובר 2 עבודה, אה, כן, קשה מאוד, אבל ברוך השם הצלחנו.

13:14 דובר 1 זהו, זה אני אומרת שום דבר לא מובן מאליו.

13:16 דובר 2 כן, זה לא מובן. כאילו אני אומרת, גם ביום יום שלנו, כל דבר, כל התקדמות הכי קטנה זה כאילו הישג מטורף עבורנו, כי באמת זה לא מובן מאליו אפילו בדברים הפשוטים והרגילים והקטנים, שסתם להתלבש בבוקר, להתקלח, לאכול לבד, בדברים האלה, אמ, שזה מובן מאליו עם ילד רגיל, אצלו זה כאילו כל התקדמות זה הישג מטורף. כן.

13:38 דובר 1 יואו.

13:39 דובר 2 אז ככה מהר מהר שיבצנו אותו, אה, בגן תקשורת ביד בנימין. זוכרת, היה לי חששות. דיברתי עם הגננת ואמרתי לה איך וזה, אבל ברוך השם זה באמת יצא גן ממש ממש טוב עבורו, אמ, והיה שמה באמת את כל המעטפת של מה שהוא צריך. אמ, והוא היה שם שלוש שנים.

14:02 דובר 1 אה וואו. זה כאילו-

14:04 דובר 2 זה גן רב-גילאי, מגיל שלוש עד גיל שש.

14:08 דובר 1 ניסיתם כל יום לקחת אותו? הלוך וחזור?

14:10 דובר 2 בהתחלה אני ניסיתי כי הוא היה ממש ממש קטן וזה היה נראה, היה נראה לי נורא מוזר לשלוח אותו בהסעה. אבל לאט לאט הוא הלך בהסעה והייתה לו מלווה צמודה ששמה אותו וגם מחזירה אותו. כן. אה, דרך אגב, עד היום, היום הוא לומד באשדוד במגן הלב. זה, זה גם בית ספר תקשורת וגם הוא הולך כל יום בהסעה וחוזר בהסעה. כמובן שיש לו מלווה צמוד, אמ, שככה, את יודעת, אני שמה אותו אצל המלווה ולוקחת אותו אז...

14:38 דובר 1 כן. וואו.

14:39 דובר 2 כן. אמ, זהו. ואז ככל שבעצם הוא הלך, אמ, וגדל אז הפערים הלכו וגדלו גם איתו ביחד. אמ, כן, אם נגיד אני לוקחת את אריאל של היום של גיל שמונה ואני לוקחת את אריאל של גיל שלוש, זה כאילו... כל הזמן שואלים אותי נגיד, אמ, גם, כאילו איך הסתדרת? נולדו לי אחריו תאומים שהם היום בני ארבע.

15:01 דובר 1 יואו.

15:02 דובר 2 כל הזמן שואלים אותי-

15:03 דובר 1 מתוקים.

15:04 דובר 2 כן, חמודים. אמ, הם נולדו גם בקורונה. זו הייתה תקופה נורא-

15:09 דובר 1 יש לך במשפחה גנטית?

15:10 דובר 2 לאחותי יש תאומים.

15:12 דובר 1 אה, אוקיי.

15:12 דובר 2 כן.

15:13 דובר 1 אז לא היית ב-- טוב, בטוח היית בהלם.

15:15 דובר 2 הייתי, הייתי בהלם כבר בהריון שלהם. ממש הייתי כאילו בהלם וכל הזמן היה לי כאילו מחשבות, יואו, איך אני אסתדר ומה יהיה ושתי תינוקות וזה.

15:23 דובר 1 מטורף. והוא היה רק בן ארבע.

15:24 דובר 2 אה, כן, הוא היה, אה, בן ארבע כשהם נולדו. כשנכנסתי להריון שלהם הוא היה בן שלוש ו-וקצת.

15:30 דובר 1 יואו.

15:31 דובר 2 אמ, כן, אבל בסוף זה יצא לטובה כי ילדתי אותם בקורונה ובעלי היה איתי בבית. אז ככה הוא עזר לי ושנינו ביחד כזה תמרנו על הכל ושם בעצם התחלתי לשתף. כשהם נולדו, אמ, והיה קורונה, ואז התחלתי לשתף כזה על אריאל, שיש לי ילד מיוחד, וכאילו זה גם סוג של עזר לי לשחרר את זה החוצה. זה היה בעצם, אה, דרך, אמ, כאילו זה עזר לי ממש לשחרר את זה לעולם. ואז פתאום התחלתי לקבל תגובות של הזדהות וכל מיני תגובות מבנות שבאמת, אמ, נורא, אמ, כאילו זה עזר לי נורא, אמ, וגם מלא שיתופים מבנות שגם עוברות את זה. ואז ברגע שאת יודעת שאת לא עוברת את זה לבד ויש בנות שעוברות את זה גם, אז זה כאילו סוג של נותן כזה-

16:17 דובר 1 איך התחלת פתאום? כי בסוף צריך לבנות איזשהו מעגל, כאילו. פשוט התחלת לשתף למי שכבר עוקב, למי שכבר איתך-

16:25 דובר 2 בדיוק. זה היה בסטטוסים יותר של הוואטסאפ, כן, ולאנשי הקשר שלי, למעגל המאוד אישי ומאוד קרוב. אה, וככה לאט לאט, כאילו חברות של חברות. התחלתי לקבל פניות מבנות. "אני רוצה לעקוב אחרי הסטטוסים שלך. הגעתי אלייך דרך חברה שלי, שהיא בעצם הייתה חברה שלי", וככה זה הלך וגדל ותפס תאוצה. כן, ואנשים נורא התעניינו בזה. גם, אמ, אנשים שיש להם ילדים כאלה, אמ, אז הם כאילו אמרו לי, "אנחנו מקבלות ממך כוח" וזה, וגם דווקא משפחות רגילות לגמרי שאין להם ילד מיוחד. הם כאילו אמרו לי, "את נותנת לנו פרופורציות, כאילו אנחנו רואים אותך עם ההתמודדות שלך ואנחנו מקבלות כאילו כוחות ממך. אנחנו פתאום מבינות שמה, בסדר, אם הילד שלי עשה כך וכך, את כאילו, אמ, זה". אה, וגם הרבה נגיד עוקבות אחריי, כל מיני כאלה שעובדות בחינוך המיוחד או ש... כל מיני מנהלות בתי ספר או מורות או גננות וזה, והם כאילו אומרים לי, "אנחנו אוהבות לראות את הצד השני".

17:26 דובר 1 של הבית.

17:26 דובר 2 כי אנחנו-- כן, של הבית.

17:28 דובר 1 יואו.

17:28 דובר 2 מה ההורים עוברים, עם מה ההורים מתמודדים, כי אנחנו באמת כל הזמן, כאילו, את יודעת, בבית ספר יש כאילו נורא סדר יום מובנה. יש גם, אה, המון המון צוות, אה, גם הכיתה מונגשת. זאת אומרת זה, פתאום בבית זה שונה. פתאום אימא ויש לה עוד ילדים אחרים בבית שהם צריכים אותה והבית לא מונגש וכאילו, נגיד בכיתה, יש לו את הקטע הזה שהוא כל הזמן אוהב לגעת לי בארונות ולגעת לי בדברים וזה, ובכיתה אין להם את זה.

17:53 דובר 1 לא רק לגעת.

17:53 דובר 2 אמ, כן.

17:54 דובר 1 בעיקר... וואי וואי, מטורף.

17:57 דובר 2 כן.

17:57 דובר 1 מה שאת מראה. לפעמים אני אומרת כאילו, אימא'לה, שפך לך איזה סירופ על הרצפה או משהו כזה?

18:02 דובר 2 כן, איזה סירופ של פטל וזה היה ארבע ליטר, וזה היה גם לפני ראש השנה.

18:05 דובר 1 יא אללה.

18:05 דובר 2 כן, זה היה... אמ, זה כזה שטפתי את הבית. הייתי צריכה לשטוף כמה וכמה פעמים כי זה היה דבק שלא יורד.

18:12 דובר 1 כן? זה, כאילו להחליף מרצפות יותר קל נראה לי.

18:15 דובר 2 כן. ו... כן, יש, זה לא, כאילו, זה, הוא צריך, בואי נגיד השגחה מלאה, וברגע שאני... את יודעת, בסופו של דבר אני בן אדם אחד.

18:24 דובר 1 כן, זהו.

18:24 דובר 2 אמ, ברגע שאת שנייה אחת כאילו לא שמה לב, סתם, זה יכול להיות הדברים הכי רגילים, ללכת שנייה לשירותים או משהו. אמ, אז ברגעים האלה יכול לקרות, אמ, כאילו בלגן באמת. לפעמים כאילו אני גם משחררת ואני אומרת כאילו... נגיד סתם, בשבת האחרונה הלכתי כזה לנוח צהריים וכזה נמנמתי וכזה, את יודעת, עין אחת עליו ועין אחת לא, כי בסופו של דבר את בן אדם. אני לא יכולה להיות עליו כל הזמן במאה אחוז. זה נורא קשוח.

18:52 דובר 1 מטורף.

18:53 דובר 2 אמ, וזה עלה לי ביוקר. כאילו, הוא שפך לי, אמ, חלב וקורנפלקס, והתאומים באו אליי ואמרו לי, "אימא, אריאל עשה ככה, הוא שפך חלב וקורנפלקס וזה", כאילו ישר עצרו אותו. אבל הוא עושה גם את הכול נורא נורא מהר. הוא נורא מקצוען.

19:08 דובר 1 בתחומו.

19:09 דובר 2 כן.

19:10 דובר 1 איך הם תופסים אותו באמת?

19:11 דובר 2 אמ, הם צועקים עליו, הם כאילו אומרים לו, "אריאל, לא, אסור" וזה, אבל את יודעת, הוא יותר גדול מהם. יכולת התפיסה שלו—

19:17 דובר 1 כאילו הם נולדו לתוך זה בעצם.

19:18 דובר 2 כן. הם, הם ממש נולדו לתוך זה. אמ, הם מודעים אליו. הם אומרים, "אריאל ילד מיוחד" וזה, הם ממש כאילו...

19:27 דובר 1 היית צריכה יום אחד לעצור ולהסביר להם או שזה כבר היה כל כך צלול?

19:30 דובר 2 לא, זה היה כל כך מובן מאליו. זה כאילו, כן.

19:33 דובר 1 ועם ספיר, נגיד?

19:34 דובר 2 אה, ספיר, אז בהתחלה היא כל הזמן אמרה, אמ, כאילו אני זוכרת שגם היה לנו כל מיני סיטואציות, נגיד בגינה או עם חברים שבאים אליה הביתה וזה, וכאילו היא כל הזמן אמרה, "זה אח שלי הקטן". הוא קטן ממנה בשנתיים, אבל, אה, בעצם הוא הלך וגדל ועדיין הוא נשאר אח שלה הקטן שעושה דברים מוזרים—

19:55 דובר 1 של גיל שנתיים.

19:56 דובר 2 שמציק וזה. כן. והיא כל הזמן אמרה, עד שבאיזשהו שלב היא התחילה להגיד, "זה אח שלי המיוחד". כן, היא כאילו אומרת ישר. היום היא כאילו לא מסתירה את זה, ישר מספרת לכל החברות שלה וכל מי שמגיע אליה, היא אומרת, "כן, זה אח שלי, הוא ילד עם צרכים מיוחדים" וכאילו כזה.

20:13 דובר 1 אני חושבת באמת על זה שהמודעות היא כל כך עוזרת, כי תחשבי שבנות שצופות אצלך ופתאום נגיד נתקלות בזה שלילד, לילד שלהם בכיתה יש אפילו אח של...

20:25 דובר 2 נכון?

20:26 דובר 1 לא יודעים מה זה.

20:27 דובר 2 תגובות מטורפות. כן, כן, אני מקבלת תגובות מטורפות, כאילו מלא סיפורים מבנות שכל הזמן מספרות לי כאילו בזכותך כך וכך וכך. כן.

20:36 דובר 1 בכלל להפוך את זה מכאלה שתופסים את זה אפילו כקללה, הייתי אומרת, כן, למילה אוטיסט.

20:42 דובר 2 כן, כן.

20:42 דובר 1 למשהו שהוא פשוט קיים. כי אני סתם, אני חושבת על ספיר שהיא אומרת לחברה שלה, כן, אח שלי הוא ילד מיוחד והוא זה. איזו הקלה זאת. היא לא צריכה פתאום לשאת על עצמה את כל הכאילו היא צריכה להסביר את ההתנהגות שלו וכל זה.

20:57 דובר 2 כן, כן, היום יש לי את זה.

20:58 דובר 1 מקבלת מצד החברות.

21:01 דובר 2 אז בכיתה שלה יש.

21:02 דובר 1 איזו כיתה היא עכשיו?

21:03 דובר 2 כיתה ה'. בכיתה שלה יש.

21:06 דובר 1 שנייה. לא, כי הבת שלי גם הייתה בכיתה, אז היא בה' או ו'?

21:09 דובר 2 בה'.

21:10 דובר 1 אוקיי.

21:10 דובר 2 כן, בה'.

21:11 דובר 1 איזה קטע.

21:12 דובר 2 אה, היא גם בכיתה ה', הבת שלך?

21:13 דובר 1 היא הייתה בא' שם. כן.

21:14 דובר 2 אה, יפה.

21:16 דובר 1 אז הכיתה חמודה. הכיתה יצא לה.

21:18 דובר 2 יצא לה. כן, כאילו יש שם בנות שכן מכירות את זה. אם יש להם דוד כזה או אם יש להם אח כזה וזה. ובאמת אני זוכרת אפילו שבאחת הכיתות, נראה לי בב' או בג', פשוט המורה עשתה על זה אפילו שיחה.

21:32 דובר 1 וואו.

21:32 דובר 2 כן, וממש כאילו סיפרה להם על זה וזה באמת הכיתה שלה באמת ברוך השם נורא מבינה את זה ומקבלת את זה ויודעת את זה. אז באמת היא גם... זה כאילו נורא... את יודעת, משהו שתפס אותי, כאילו איך האחים יגיבו לדבר הזה ואיך הם יתמודדו עם זה בחברה. את יודעת, לפעמים אפשר... יכולים, יש כאלה שיכולים לצחוק עליהם שיש להם אח כזה, או להגיד להם כל מיני מילים או עלבונות. את יודעת, העולם, הילדים הם עולם אכזר, הם כאילו אומרים את הכול לגמרי. אין להם פילטרים. כן, אבל באמת ברוך השם בכיתה של ספיר כאילו החברות, המודעות וזה.

22:12 דובר 1 כן.

22:13 דובר 2 אבל כן יוצא לנו. כן, יוצא לנו להיתקל, כן, התמודדות בבית, התמודדות כשאנחנו יוצאים למרחבים ציבוריים. כן, יוצא לנו הרבה פעמים להיתקל בכל מיני...

22:23 דובר 1 את אומרת לאנשים נגיד כשהוא מתנהג בצורה מוזרה ואנשים מעירים לך, את אומרת להם יש לו אוטיזם או ש...

22:29 דובר 2 כן. ואז הם כאילו... ואז הם כאילו משתתקים.

22:33 דובר 1 אוי, סליחה.

22:34 דובר 2 כי הוא נראה נורא רגיל והוא עושה כל מיני דברים מוזרים.

22:39 דובר 1 אבל מפתיע אותי שאנשים כבר לא, לא מודעים. לא, לא יודעת, כאילו.

22:43 דובר 2 לא מבינים.

22:44 דובר 1 כל כך קטן.

22:46 דובר 2 תראי, לרוב כאילו אנשים זה, אבל יצא לי הרבה פעמים להיתקל בסיטואציות שכאילו מעירים לי שהוא לא מחונך, או שנגיד מה הוא שוכב ברצפה או כל מיני כאלה. כן, עדיין, עדיין יוצא. לכן זה גם כאילו אני מרגישה כאילו זו הדרך שלי בעצם. ברגע שאני משתפת את זה, אז גם בעצם להעלות את המודעות בציבור ובעצם לשתף את המקום שלנו. וגם בעצם לתת כוחות לעוד משפחות והורים שמתמודדים עם כזה דבר.

23:17 דובר 1 זה מהמם השיתוף שאת מצד אחד נותנת כוח, מצד שני מקבלת כוח.

23:21 דובר 2 כן, חד משמעית.

23:22 דובר 1 אני מקווה שאת מקבלת כוח.

23:24 דובר 2 כן, כן, זהו, חד משמעית.

23:25 דובר 1 לא יודעת, תגידי, לפרוק. תקשיבו, הוא שפך לי סירופ על הרצפה. יש בזה משהו מאוד...

23:29 דובר 2 מקבלת נורא נורא מלא מלא תגובות שבעצם...

23:31 דובר 1 חיבוק.

23:32 דובר 2 כן, חיבוק, מחממות לך את הלב וכאילו אומרות לך את אלופה, זה זה. זה כאילו נותן לך באמת כוח.

23:38 דובר 1 כן, מעניין אותי. יש בנות ששמעת מהן שהן אבחנו את הילדים בעקבות זה שהן...

23:43 דובר 2 כן, בטח. בטח, מלא שכאילו בגלל השיתופים שלי כאילו הן שואלות אותי יותר נגיד שאלות אחורה: איך? איך שמת לב? מה היו הסימנים? ואז הן פתאום קולטות שגם לילד שלהן יש. כאילו פתאום נדלקת להן כאילו גם כן נורה. והן כתבו לי, כמה וכמה בנות, כן, שהן הלכו ואבחנו וזה והן נורא חוששות וזה. וגם כותבות לי מלא בנות, כאילו אחרי שאבחנו, כאילו, "וואי, אבחנו את הילד שלי ואני עכשיו צריכה עזרה ומה אני עושה" וזה. ואני משתדלת באמת לעזור ולהנחות אותן. באמת אני זוכרת שגם אני לא... בתחילת הדרך לא ידעתי באיזו מסגרת אני שמה אותו. אה, מה הזכאויות, כל מיני דברים שאת בעצם לא יודעת. פתאום זה עולם חדש. ובאמת מי שליוותה אותי זה היה העובדת הסוציאלית, אמ, גם של הקופת חולים, של המכון להתפתחות הילד, וגם של המסגרת של הגן שלו. ואני זוכרת שאז הלכתי גם לכל מיני... אה, היה את נבחרתי[?]. את מכירה בקריית מלאכי? יש אותו עדיין.

24:44 דובר 3 נבחרתי[?]. מה זה, ארגון?

24:46 דובר 2 זה ארגון שבעצם הוא לאמהות לילדים מיוחדים. אמ, ופעם בכמה זמן עושים מפגשים כאלה שנותנים בעצם כוח להמשך.

24:55 דובר 3 מהמם.

24:56 דובר 2 כן, זה ממש. אני זוכרת שאז כאילו הלכתי ופתאום את רואה שאת לא לבד. ויש עוד אמהות שמתמודדות עם כל מיני דברים, וכל אחת מספרת ומשתפת את המקום שלה. וזה ממש, כאילו אני זוכרת, נתן לי המון המון כוח בעצם להבין שאת לא לבד. וכן.

25:15 דובר 3 הוא ישן בחדר משלו בעצם?

25:17 דובר 2 לא, הוא ישן עם התאומים, אבל לרוב, תשעים אחוז מהפעמים, הוא כאילו קם באמצע הלילה ופשוט עובר אלינו.

25:24 דובר 3 זהו, אני, אני כאילו מנסה לחשוב על הדברים הכי בסיסיים, כאילו לילה לישון.

25:28 דובר 2 זהו, כן, הבית שלנו-

25:31 דובר 3 זוגיות. הכל.

25:32 דובר 2 הוא שלושה חדרים, ויש חדר לספיר, חדר הורים וחדר לתאומים ולו. ואנחנו באמת עכשיו רוצים לעשות איזשהו מעבר ולהנגיש יותר את הבית לצרכים שלו, גם מהבחינה הזאת שהוא צריך חדר לבד. אמ, וגם אני רוצה שיהיה לו כזה יחידת שירותים ומקלחת משל עצמו, כי הרבה פעמים הוא הולך ומורח ומתעסק וכאילו.

25:55 דובר 3 כולם נהנים מזה.

25:56 דובר 2 כן, בדיוק. אמ, אז כאילו בעצם להנגיש, וגם בקטע של הבית עצמו, נגיד של המטבח. אני הייתי רוצה, שמחה שיהיה לי מטבח שהוא סגור עם דלת ובעצם.

26:07 דובר 3 וואי, נכון.

26:07 דובר 2 לא תהיה לו גישה לזה, כי הרבה פעמים כאילו המטבח שלנו הוא סוג של, את נכנסת, יש מטבח סלון פתוח, ואז הוא חוגג, ושנייה אחת שאת לא שמה לב הוא יכול.

26:16 דובר 3 כאילו לנעול את כל הארונות, וגם זה לא באמת השאלה.

26:20 דובר 2 כן, בדיוק. אז מה שאני רוצה לעשות זה פשוט לנעול את המטבח, שיהיה מטבח כאילו עם חדר סגור.

26:25 דובר 3 וואו, נראה לי אין כאלה כמעט היום.

26:28 דובר 2 זה נורא בבתים הישנים של פעם.

26:29 דובר 3 כן, היום בונים מחובר את ה...

26:31 דובר 2 נכון, אז מה שאני אצטרך זה פשוט לעשות שיפוץ, כאילו משהו כזה. כן. אז אנחנו באמת חושבים על הכיוון הזה.

26:38 דובר 3 וואי, בעזרת השם.

26:40 דובר 2 ואז בעצם ייתן לנו יותר אורח חיים, כאילו יותר יקל עלינו ביום־יום שלנו בעצם.

26:46 דובר 3 בטח. וואי, איזה מטורף.

26:48 דובר 2 כן.

26:49 דובר 3 איזה קטע. תגידי, טוב, חשבתי גם להיכנס לקטע של הזוגיות וזה, אבל אולי כמה מילים כזה.

26:57 דובר 2 כן. אז זהו. אני אגיד שכאילו מה שבאמת המזל שלי בסיפור הזה, שבעצם בעלי הוא כאילו, אנחנו כזה ביחד. זאת אומרת, אני מכירה מלא זוגות שאחד מבני הזוג הוא בהכחשה או שהוא לא. בעצם זה, אנחנו כאילו היינו באותו דעה, הבנו שאוקיי, זה הילד שלנו. אנחנו עכשיו צריכים לראות איך אנחנו מתמודדים עם זה ואיך אנחנו חיים, אה, לצד זה, ואיך אנחנו בעצם מנהלים את הבית עם האוטיזם ולא שהאוטיזם כאילו ינהל אותנו, מה שנקרא. אה, ובאמת לא לעצור את החיים, פשוט להמשיך אותם. וכאילו אנחנו משתדלים. אני לא אגיד לך שאין מחיר, שאנחנו לא משלמים על זה כאילו זה, אבל כאילו נגיד אנחנו כן ממשיכים לטייל כל המשפחה ביחד וכן ממשיכים לצבור חוויות. נכון שאנחנו צריכים הרבה פעמים כאילו ללכת לפי זה, ונגיד אנחנו מעדיפים מקומות שהם פחות המוניים או פחות סגורים, פחות עם רעש. אבל.

27:54 דובר 3 את מרגישה שאת פחות דופקת חשבון לאחרים, כאילו בזה שאת יוצאת? כי בסוף כשאת יוצאת הרבה פעמים זה לא רק העול שלך, אלא את צריכה להתמודד מול עכשיו המון הערות או...

28:05 דובר 2 נכון, נכון.

28:06 דובר 3 לא יודעת, הוא יכול לעקוף בתור. לא חסר דברים שהוא...

28:10 דובר 2 כן, חד־משמעית כן. אז אני כאילו, האמת שעם הזמן ועם השנים, פעם הייתי יכולה נגיד להיפגע אם היה לי הערות מהסביבה או להיעלב. היום אני כאילו פיתחתי סוג של חסינות כזה, ואני פשוט לא מתייחסת. זה כאילו עובר לידי. פשוט התרגלתי, ואנחנו משתדלים כאילו ללכת ל... כאילו אנחנו גאים בזה. אני לא מסתירה את זה. זה הילד שלי, יש לו אוטיזם, וכאילו זהו, וזאת המשפחה שלנו וכאילו חיה עם זה.

28:39 דובר 3 מי שלא טוב לו, יום טוב לו.

28:41 דובר 2 בדיוק. כן, זה פוגש אותנו בהרבה מקומות, אבל אנחנו פשוט כאילו מתעלמים.

28:47 דובר 3 איך אתם יוצאים, אגב? יש לכם בייביסיטר שהיא יכולה להישאר עם אריאל? היא מכירה את אריאל או ש...

28:52 דובר 2 לא, אין לנו. כאילו יש לנו בייביסיטר שהיא מגיעה אל הבית כשאנחנו יוצאים, אבל כשאנחנו יוצאים אנחנו לא לוקחים אישי. אנחנו בדרך כלל מתחלקים כזה. בעלי יותר הוא עם אריאל, יש לו את הקטע שהוא כאילו פתאום יכול לברוח וכאלה. ואני עם שאר הילדים, עם התאומים ועם ספיר. אז באמת הרבה פעמים אני זוכרת שכאילו היינו בבית מלון לא מזמן. כאילו הרגשנו שאנחנו כולם במשפחה בבית מלון, אבל אנחנו לא באמת ביחד. זאת אומרת, הוא כל הזמן, נגיד נכנסנו לחדר אוכל, היה לו נורא נורא קשה. חדר אוכל, שזה מקום סגור עם המון המון אנשים. כל הזמן בעלי נגיד היה צריך לצאת איתו החוצה למרחב הפתוח, ואני הייתי צריכה... אז בעצם אני מוצאת את עצמי במלון.

29:32 דובר 3 עם התאומים.

29:33 דובר 2 בארוחת בוקר לבד, אני והתאומים וספיר. ובעצם בעלי כאילו זה. יש כאילו כן את הרגעים שהם ביחד, אבל הם כאילו לחטוף רגעים כאלה, מה שנקרא, לא זה. כן, אבל אני כאילו שלמה, השלמתי עם זה. זאת אומרת, ברגע שאת משלימה עם זה ואת מבינה את זה, אז כאילו את לא נתקעת בזה. את אומרת לעצמך, אוקיי, זה כאילו ליהנות ממה שיש.

29:56 דובר 3 כן, זהו. את גם לא מצפה ומתאכזבת.

29:58 דובר 2 בדיוק. אני לא מצפה ואני לא מתבאסת, כי אני יודעת לכתחילה שזה, שזה זה, שזה ככה נראה הטיול שלנו. וגם יש חוויות, זה כיף. בכל אופן אנחנו זה כן. ובזוגיות, אז זהו, זה מה שהתחלתי להגיד, שכאילו בעלי מאוד איתי בזה. הוא מאוד תומך בי ואני תומכת בו, ושנינו נמצאים אחד בשביל השני בתוך הסיפור הזה. באמת מה שצריך. כאילו כדי זה, אני זוכרת שכן, היה לנו איזשהו משבר אחרי שהתאומים נולדו. בעצם פתאום כאילו היה כזה נורא אינטנסיבי, שני תינוקות קטנים וכאילו הוא והכל כזה ביחד וזה. אבל כן, הצלחנו לעבור את המשבר הזה, והלכנו גם לטיפולים זוגיים תקופה של סדרת טיפולים, וכאילו בסדר, היום אנחנו בטוב. יש כאילו, ברור שיש ימים קיצוניים וזה.

30:48 דובר 3 כל זוג.

30:48 דובר 2 וכל זוג, כן. אבל כן, אנחנו כאילו יודעים איך לפתור את הדברים האלה. וכן, אנחנו כאילו גם כן משתדלים נורא להביא בייביסיטר, וכן שיהיה לנו את הזמן שלנו לבד, לצאת ביחד לדבר וזה. כי באמת בבית אנחנו לא באמת מצליחים.

31:07 דובר 3 נראה לי גם על עצמך. כאילו אם את לא שומרת על השפיות את יכולה לאבד את זה. לא? כי.

31:12 דובר 2 כן, כן, יש לי ימים, יש לי ימים. זה כאילו, זה נורא תקופות. נגיד בתקופה של המלחמה היה לי נורא נורא קשה. לא הייתה לו מסגרת. כולם כבר חזרו למסגרות והחינוך המיוחד לא חזר.

31:23 דובר 3 וואי, אבל זה בדרך כלל הפוך.

31:25 דובר 2 נכון, אבל במלחמה, בגלל שהם כאילו לא היו מודעים לאזעקות ולמרחב מוגן. וזה בעצם, נגיד בקורונה כן הייתה לו מסגרת לפני כולם, כי זה היה קורונה. ופה במלחמה הם בעצם צריכים, עכשיו יש אזעקה, המורה צריכה ללכת עם כל הילדים למרחב המוגן, וכאילו זה ממש אחד על אחד אצלם.

31:43 דובר 3 וואו. אז אי אפשר.

31:44 דובר 2 אז אי אפשר באמת לפנות. האמת שהם ממש מעט ילדים בכיתה, חמישה ילדים, ארבע או חמש. כן, חמש. נוסף עוד ילד, אבל עדיין כאילו הם ממש חזרו מאוחר אחרי כולם למסגרת. ובאמת היה לי נורא נורא קשה. כי גם כל השינוי אצלו גורם לו לשינוי בהתנהגות. אני זוכרת שהיה לי... הרגשתי כאילו חנוקה ממש. הרגשתי מאוד מאוד קשה.

32:13 דובר 3 את גם לא יודעת מתי זה יסתיים.

32:15 דובר 2 לא ידעתי מתי זה יסתיים, הכול היה בסימני שאלה, וכאילו גם היה לו שינוי בהתנהגות ו- וזה היה נורא. באופן כללי גם כולם, נראה לי, בערך במדינה...

32:25 דובר 3 היו משוגעים.

32:26 דובר 2 כן, היו משוגעים, והיה לכולם קשה, וזו הייתה תקופה, ואני היה לי עוד את התוספת הזאת, ואז בעצם כולם חזרו והוא נשאר. ממש הרגשתי כאילו, אני זוכרת ש... חיפשתי כאילו מקומות שאפילו ייקחו אותו. לא מסגרת חינוכית, באמת ייקחו אותו ויאפשרו לשנייה אוויר לנשום. באמת היו כמה מתנדבות נורא נורא חמודות שהסכימו. הן אמרו לי, מה, בשבילנו זה לכמה שעות. אמ, בסדר, זה מאתגר, אבל אנחנו יכולות לשרוד את זה. זה כמה שעות מאתגר לשמור עליו, להיות איתו וכל מיני כאלה.

32:55 דובר 3 בשבילכם זה גלגל הצלה.

32:56 דובר 2 בשבילי זה היה. אני זוכרת, וואו, כאילו נתן לי אוויר ומרחב שנייה להתאפס כזה. כן. אז היו כמה מתנדבות חמודות שבאמת לקחו אותו, אמ, ככה בבוקר עד הצהריים. כל מיני כאלה שיש להן גם רקע עם החינוך המיוחד ועם ילדים כאלה. אני זוכרת כאילו ממש הערכתי את זה, וזה באמת ממש ממש עזר לי.

33:16 דובר 3 וואו. תגידי, ברגעים קשים יש משהו ספציפי שכזה מחזיק אותך? משהו שאת חושבת עליו ועוזר לך להתמודד? כאילו מן הסתם לפעמים שוקעים כמו בני אדם.

33:30 דובר 2 כן, כן.

33:30 דובר 3 ולפעמים אין ברירה.

33:32 דובר 2 אצלי זה כזה, יותר ימים שיש לי ימים נורא נורא קשים, אינטנסיביים, אמ, ומה שאני עושה, אני בדרך כלל מזעיקה קודם כול את בעלי לעזרה. אני אומרת לו כאילו זה... או שאני הרבה פעמים גם נעזרת בעזרה חיצונית אם הוא לא יכול. אמ, פשוט מביאה נגיד בייביסיטר שתהיה איתו, או כל מיני, נגיד גם עזרה בעבודות בית וכאלה. כאילו זה. וכאילו אני אומרת לעצמי, אה, כאילו אני נותנת לעצמי להיות רגע ברגע של הקושי, אבל אני נורא מהר מתאפסת כבר. כאילו בדרך כלל למחרת כזה. ואני אומרת לעצמי כאילו זה, זה השליחות. אני מאוד מאוד אוהבת אותו, אני חייבת להגיד. הוא כאילו, עם כל האתגר והקושי שלו, שבאמת הוא נורא אינטנסיבי, אמ, אני ממש ממש אוהבת אותו ומחוברת אליו כאילו.

34:20 דובר 3 יש לו גם משהו כובש כזה, אפשר להגיד לך.

34:22 דובר 2 שהוא ילד מאוד חייכני כזה ומתוק. הוא לא מדבר ולא מתקשר, אבל אמ, כאילו אפשר לראות, אמ, דרך העיניים, אפשר להרגיש. פשוט אני מרגישה אותו. הוא גם נורא נורא אוהב אותי ומחובר אליי. אני פשוט מרגישה את זה. אמ, אנחנו לא מדברים ביומיום, אני ממש מתקשה לתקשר איתו ברמה הבסיסית של לאכול, לשתות. כאילו מה אתה צריך כאן ועכשיו. אבל שיחות אין לנו אף פעם. אמ, אני ממש ממש אוהבת אותו, אז כאילו זה. יש לי כאילו המון גם חמלה אליו, אז זה עובר לי נורא מהר. זאת אומרת, יש לי רגע של קושי. אמ, אני זוכרת כאילו יש לפעמים שאני איתו, נגיד בשבתות בעיקר, הרי יש לו גם מסגרת. הוא הולך בשבע בבוקר, שבע וחצי, וחוזר בחמש בערב, אז עדיין יש לי את המרחב ביומיום. אמ, באמת מהרגע...

35:12 דובר 3 את מתאוששת.

35:12 דובר 2 כן, אני מתאוששת. זה המון המון שעות שהוא נמצא במסגרת. אז מהרגע באמת בעצם שהוא חוזר, אמ, עד הזה, זה באמת הקושי שאת צריכה באמת להיות עליו במאה אחוז. אבל אני מרגישה גם את הקושי ביומיום. בשגרה אני מרגישה קושי, אבל כאילו כבר התרגלתי לקושי מה שנקרא. זה כאילו היומיום שלי. אני רגילה לזה. אני לא עכשיו מרגישה כאילו זה. בעיקר הקושי פוגש אותי בסוף בשבתות ובעיקר בחגים ובחופשות, שבעצם זה אינטנסיבי כי זה יום אחרי יום אחרי יום. נגיד ב-ב-בסוכות, שזה יום אחרי יום אחרי יום שאת בעצם איתו ואין לך את האפשרות...

35:49 דובר 3 את החלון זמן הזה שלך עם עצמך.

35:51 דובר 2 במסגרת ביומיום שלו. בעצם יש לי כל יום את ה- את כל הבוקר שאני בעצם יכולה לנשום שנייה וכאילו להתאפס. אבל בחופשות באמת זה, שם זה פוגש אותי. הקושי בחגים. החגים היה לי נורא קשה, אמ, אבל בגלל שיש לי חמלה אליו, אז כאילו אני כאילו מתאפסת נורא מהר ויום למחרת. כאילו אני באמת נורא אוהבת אותו ומרגישה כאילו גם שליחה, וכאילו נשמה מאוד מאוד גבוהה, ואני מרגישה שממש נבחרתי ובאמת אני מסוגלת להיות אמא שלו, כי לא סתם הוא הגיע אליי, ובאמת כאילו זה ממש עובר לי די מהר. כאילו הקושי שלי יכול להיות... אני אגיד לך מה, ברמה של לחשוב על העתיד כבר השלמתי עם זה. זאת אומרת, הקושי עם לדעת שכנראה הוא לא יתחתן, אלא אם כן יקרה איזה נס, ואני תמיד מאמינה בניסים, וכאילו באמת האמונה זה משהו שמאוד מאוד מחזיק אותי בדבר הזה. אמ, אבל כאילו אני מציאותית ועובדתית שנכון להיום הוא כנראה לא יתחתן, וכנראה הוא לא יעבוד, וכנראה הוא יצטרך להישאר איתנו בבית, אלא אם כן... כל הזמן גם שואלים אותי, את תוציאי אותו מהבית? תשלחי אותו? וזה. אז נכון להיום התשובה שלי היא לא, אבל אני לא יכולה...

36:58 דובר 4 את יודעת.

36:59 דובר 2 כן, אני לא יכולה. לא. בדרך כלל כאילו יש להם מסגרת עד גיל עשרים ואחת, ואחרי גיל עשרים ואחת יש כאלה, רובם בעצם מוציאים אותם למין מסגרת של...

37:07 דובר 4 דיור משותף כזה.

37:09 דובר 2 כן, משהו שנמצא כזה וזה, אז לא יודעת. נכון להיום גם אני וגם בעלי אומרים את זה שהתשובה היא לא ואנחנו רוצים שהוא יישאר איתנו. אבל אני לא יכולה לדעת מה יביא איתו העתיד ומה יפגוש אותנו בדרך.

37:20 דובר 4 ומה יהיה איתו.

37:20 דובר 2 לחשוב גם על עוד ילדים, על הילדים השניים שלנו בעצם. אמ, אבל כאילו זה זה. אני כבר השלמתי עם זה. בואי נגיד, אני השלמתי עם זה ואני שלמה עם זה. וכאילו אני במקום רגוע עם זה. כאילו אם את שואלת אותי מה, כאילו יש לך רגעים של זה? זה כאילו יותר היום־יום כזה, שלפעמים את באה לישון במיטה והמצעים מחורבנים, והוא שפך פטל והוא לקח צ'יפס ואכל, וכל הבית שלך צ'יפס. כאילו ברמה הזו. אז כאילו באמת, וכל היום את מנקה ואת מסדרת ואת מרימה, ואז הוא יכול לחזור ולמרוח לך. כאילו זה זה יום־יום. את יכולה לנקות, לסדר שלוש שעות, ואחרי עשר דקות כאילו הלך לך הכול.

38:04 דובר 4 כמו שאומרים, הלוואי היה לי איזה גמד שמסדר את הבית וזה, אז פה זה הפוך. כאילו שהוא מחרבן לך את כל מה ש...

38:10 דובר 2 ממש כן. גמד ש... כאילו ברמה כאילו של שניות כאילו.

38:13 דובר 4 אין איך לצפות את ה...

38:15 דובר 2 אין איך לצפות. זה יכול להיות צרכים שהוא עושה ברצפה, מורח בקירות, שופך, אה, אמ...

38:21 דובר 4 וואי.

38:22 דובר 2 הוא נוגע בדברים. הוא הורס לי המון המון דברים. בשבת הוא זרק לי את השעון אפל ווטש מהחלון, ובמקרה שכן ראה ושאל אותנו אם זה... השכנים כבר יודעים, הם יודעים.

38:32 דובר 4 מתורגלים עם ה...

38:33 דובר 2 זרק לי טלפון מהחלון וזורק לי בגדים מהחלון.

38:36 דובר 4 כל הסביבה בעצם סביב זה. משפחה מורחבת מן הסתם.

38:39 דובר 2 גם המשפחה המורחבת. השכנים כבר מכירים אותו וזה. כן. אמ, כן. אז באמת בהתחלה כאילו זה, אבל עכשיו כבר השכנים מכירים אותו ומדברים איתו והוא מחייך אליהם ומחייכים אליו וזה.

38:52 דובר 4 מעניין אותי אם את רואה משהו שזה באמת נתן להם. כאילו לכל המעגל היותר רחוק. להורים שלך נגיד, אחים שלך, משהו שזה נתן להם בחיים.

39:04 דובר 2 כן, בהתחלה כולם היו בהכחשה מטורפת. תחשבי שהוא אובחן בגיל שלוש, שהיום הוא כבר, את נורא נורא, את זה ישר לבד.

39:12 דובר 4 כי הפער הוא...

39:13 דובר 2 כן, כי הפער הוא מטורף. בעצם את רואה שיש פה ילד בן שמונה שהוא גדול בגוף והוא לא מדבר ולא מתקשר ומנותק, וזה ישר שמים לב. אבל כשהוא היה בן שלוש אז בעצם הפער הוא קטן, כי עדיין יש ילדים בני שלוש שלא מדברים.

39:27 דובר 4 נכון.

39:28 דובר 2 הוא לא הילד היחיד, ועדיין כאילו באמת נורא נורא קשה לי לראות את זה. זוכרת שכאילו כל הסביבה הקרובה הייתה נורא בהכחשה. פתאום זה עיכוב התפתחותי. הוא יגדל, זה יסתדר, את תראי, וכאילו, אמ, לאט לאט כאילו את אומרת להם אוקיי, הוא כזה וזה, וכאילו את גם חווה אותו ביום־יום.

39:47 דובר 4 ואת כאילו צריכה לשכנע למרות שזה גם לך לא קל.

39:49 דובר 2 ממש מסע שכנועים. אני זוכרת.

39:51 דובר 4 בבקשה תאמינו.

39:53 דובר 2 אבא שלי ואמא שלי, כאילו זה, כן. ואז בעצם הם כאילו לאט לאט הם קולטים. הוא הולך וגדל ובעצם הוא נשאר באותו מקום. הוא מתקדם נורא. הוא כן מתקדם ביחס לעצמו, אבל נורא נורא איטי. תמיד היה לו כאילו את הפער. אמ, כן, אבל לאט לאט הם זה. כן, אני חושבת שזה מאוד. פתאום כאילו המשפחה שלי, לא היה לנו רקע כזה, לא הכרנו. אין לנו במשפחה אף ילד שהוא כזה. אמ, כאילו לא, אף אחד לא הכיר את זה ככה מקרוב. פתאום הם ראו את זה כאילו ממש מקרוב. אז כן, אני חושבת שזה עשה בהם איזשהו משהו. הם נורא נורא, גם כולם אוהבים אותו ומקבלים אותו וקשורים אליו מאוד.

40:37 דובר 5 איזה מרגש זה. כי...

40:38 דובר 2 הוא גם אוהב אותם. כן.

40:39 דובר 5 זה כאילו לא רק הילד שלך בסוף בהשפעה שלו ה...

40:42 דובר 2 כן.

40:43 דובר 5 הוא גם...

40:44 דובר 2 בכלל היום אריאל הוא הילד של כולם. את לא מבינה. הוא כאילו הפך להיות סוג של סלב וכולם כאילו מאוהבים בו דרך המסך. ואני מקבלת ד"שים. הנה רק אתמול הוא היה בטיול בכפר חב"ד ומישהי כאילו אומרת לי, "יואו, איזה חמוד היה לראות אותו מקרוב. ראיתי אותו". כאילו כל מיני אנשים שפתאום פוגשים אותו בכל מיני מקומות. כן.

41:01 דובר 5 איזה חמוד.

41:01 דובר 2 אז אנשים מתאהבים בו ככה דרך המסך. הוא לא מדבר.

41:04 דובר 5 שאין לו מושג אפילו.

41:06 דובר 2 כן.

41:06 דובר 5 הוא קולט שאת מתעדת אותו או לא?

41:08 דובר 2 אמ, לא. הוא לא. הוא פחות במודעות, אבל כאילו זה קטע שכאילו ביום־יום שלו הוא פחות במודעות. אבל דרך ההקלדה פתאום יוצא ממנו אריאל אחר.

41:16 דובר 5 אה, הוא מקליד כבר?

41:17 דובר 2 הוא מקליד. כן, זה קטע שכאילו הוא לא יודע לרשום ולכתוב, ואף פעם לא, לא, אף אחד לא באמת לימד אותו אותיות. והוא מקליד. כן. ופתאום הוא כותב לי "אני אוהב את אמא, אני אוהב את אבא". וזה כאילו נורא מרגש כאילו לראות את זה שפתאום הוא כותב לך כאילו משהו שהוא אף פעם לא אמר לך.

41:35 דובר 5 איך זה באמת יכול להיות שהם?

41:37 דובר 2 זה קטע. כן. לא יודעת. יש להם כאילו...

41:39 דובר 5 דווקא בהקלדה ולא בכתיבה.

41:41 דובר 2 בהקלדה. כן, כאילו אריאל הוא, הוא כאילו אם את תראי אותו, את תראי ילד מאוד מנותק. ילד מאוד לא איתך. ילד כאילו... ויש לו עולם פנימי שלם שאנחנו בכלל לא מודעים אליו, הסביבה, כי הוא בעצם לא מתקשר את זה החוצה. אבל בתכלס יש לו עולם פנימי שלם מאוד שלו, וכאילו אפילו הייתה לי על זה שיחה עם הקלינאית שלו. היא אומרת לי, "אני מרגישה שהעולם הפנימי שלו מאוד מאוד עשיר ויש לו הרבה מה לומר, אבל הוא לא באמת יכול". וגם משהו שנורא נורא קשה לי עם זה, שכאילו את יודעת שיש לך ילד שהוא כלוא בתוך עצמו והוא לא יכול לדבר את זה החוצה. כאילו את לא יודעת ביום־יום, את לא באמת יודעת מה עובר עליו, מה הוא מרגיש, אם הוא שמח, אם הוא עצוב, אם רע לו. ממש. אבל כאילו לפעמים אני מרגישה את זה. זאת אומרת, אם היה לו... היה מקרה נורא מצער שחבר שלו מהכיתה נפטר מחנק. ו... ולא שיתפו אותם בהתחלה, את החברים. ואז, אמ, כאילו אמרו להם שאלי לא נמצא. וכאילו לא, לא סיפרו להם בדיוק מה, מה, מו, מי. וכאילו ניסו כזה... בהתחלה הוא לא, הוא לא נפטר ישר. הוא היה מונשם ומורדם. אז כאילו, כאילו הוא חולה והוא לא מרגיש טוב וזה. ואז אני זוכרת, ואז הוא נפטר, ואז אחרי זה כאילו היו חייבים לספר להם, כי אלי לא באמת יחזור לכיתה וזה. הם רק ארבעה ילדים. תחשבי, זה כל ילד זה משמעותי עבורם. זה לא עכשיו כיתה של שלושים ילדים. ואז בעצם סיפרו להם את זה בבית ספר באמצעות סיפור חברתי. אמ, לאט לאט, בהדרגה. כאילו זה. ולא... ואני

43:23 דובר 2 ידעתי שסיפרו. כן, מדווחים לי כל יום מה, מה הוא עשה, אמ, מה עבדו איתו וזה. כותבים לי במחברת כי אני בעצם לא יכולה לדעת איך עבר עליו היום, כי הוא לא אומר לי כמו ילד רגיל שכאילו היא מספרת לי: "אמא, שיחקתי עם חברה כזאת, הייתה לי מסיבה, באה המורה לאנגלית". אצלו אין את זה. אין לי מושג מה קורה ומה עובר עליו, אבל כן, אני מקבלת דיווחים, אה, מבית הספר שלו על היומיום. ואז בעצם הוא הגיע, אה, באותו יום נורא נורא עצוב ובוכה, והתכנס מתחת לשמיכה וכיסה את עצמו, וכאילו היה נראה לי נורא מוזר ולא הבנתי מה יש לו. אז ישר אמרתי, טוב, אני אלך למחברת לקרוא מה, מה היה לו ביומיום. כאילו אולי באמת קרה איזה משהו שבעצם זה הסיבה להתנהגות. בעצם הלכתי למחברת באותו יום ואז קראתי שהם שיתפו אותם על עליי. ואז בעצם הבנתי שכנראה ההתנהגות הזאת כתוצאה מזה. אז כאילו בעצם זה מוכיח לי שהוא בעצם מבין הכל ויודע הכל ומרגיש הכל, אבל הוא לא יכול לדבר. וכאילו ראיתי את זה בכמה סיטואציות. זה השיתוק. כאילו מה שסיפרתי זה בעצם מקרה נורא נורא קיצוני.

44:27 דובר 5 כן.

44:28 דובר 2 אבל אני מרגישה את זה בעוד סיטואציות, כאילו ביום־יום שבעצם הוא מרגיש. סתם דוגמה, שלא הייתי בבית עכשיו יומיים. סתם הלכתי לאיזו חופשה עם חברה, אז כאילו פתאום חזרתי ופתאום ראיתי אותו נורא שמח ומתרגש לראות אותי וצוחק ונהנה, וכאילו את מרגישה את זה. זאת אומרת, הרבה פעמים התקשורת איתו זה כאילו ברגש אני מרגישה אותו. הוא לא זה, אבל אני קולטת שבעצם הוא מבין הכל. הוא יודע הכל, הוא רואה הכל אבל לא באמת מדבר את זה.

44:57 דובר 5 וההקלדה זה לא על בסיס יומי.

44:58 דובר 2 אז זה לא על בסיס יומי. הוא גם לא כל כך משתף פעולה עם ההקלדה. אני חייבת להגיד, כאילו עשינו איתו כן כמה פעמים, אבל הוא דחה את זה. הוא, הוא נורא היה נסער. אה, וכאילו זה עשה לו לא טוב. הוא ממש בכה בבכי וירדו לו דמעות. ואז הקלדנו ואמרנו לו, למה אריאל, למה אתה בוכה? הוא אומר, זה נורא נורא קשה לי להקליד כי אני מדבר מתוך הנשמה שלי.

45:22 דובר 5 יואו.

45:22 דובר 2 ואז כאילו הפסקנו.

45:24 דובר 5 זה באמת נורא קיצוני לזה שלא אומר מילה.

45:26 דובר 2 מישהו בן שמונה שלא אמר מילה ואף פעם לא שיתף את הרגשות שלו.

45:30 דובר 5 אמאל'ה.

45:30 דובר 2 ואף פעם לא שיתף את הרגשות שלו ואף פעם לא אמר. ופתאום ביום אחד מצפים ממנו שכאילו הוא יקליד ויגיד הכל ופתאום ידבר איתי. זה נורא נורא גם קשה לו.

45:40 דובר 5 כן.

45:40 דובר 2 אז בעצם שחררנו. כאילו זה היה. עשינו איתו איזה שלוש־ארבע טיפולים, ואז בעצם, את יודעת, זה באמת נורא מרגש.

45:48 דובר 5 מטורף. תקשיבי.

45:50 דובר 2 ואז כשהוא כתב שהוא לא רוצה, אז בעצם אמרנו, טוב, אנחנו לא נעשה משהו שהוא לא רוצה. אנחנו ניתן לזה את הזמן. הוא היה אז בגיל שש, שש וחצי.

46:01 דובר 5 יואו.

46:01 דובר 2 כן, ואז אמרנו, טוב, אנחנו ניתן לזה את הזמן. יש לי אפילו תמונות של זה. אני אראה לך אחר כך. אה, ואנחנו כאילו ננסה לגשת לזה בעוד, בעוד נגיד שנה, שהוא אולי יהיה עם זה יותר בשל, יותר מוכן.

46:16 דובר 5 כן.

46:16 דובר 2 ובעצם עזבנו את זה. ואז עכשיו יש לו את זה גם בבית ספר. במסגרת בית הספר הזה, בעצם הוא התחיל קצת להקליד עם המורה שלו. הוא יוצא לשיעורים פעם בשבוע.

46:26 דובר 5 וואי.

46:26 דובר 2 ובעצם הוא כותב שם דברים. היא כל פעם משתפת אותנו: את לא מבינה, אריאל כתב ככה. וכאילו לפעמים היא שואלת אותי שאלות, מי זה זה ומי זה זה? וכאילו פתאום הוא כותב לה כל מיני שמות של אנשים.

46:37 דובר 5 אמאל'ה.

46:38 דובר 2 כן, דברים מטורפים. אני מופתעת כל פעם מחדש. כן.

46:41 דובר 5 כאילו הכל נמצא בו. פשוט.

46:43 דובר 2 כן.

46:43 דובר 5 נמצא את הדרך להציף.

46:45 דובר 2 כן, כן.

46:45 דובר 5 בכלל אומרים שהם נשמות גבוהות.

46:47 דובר 2 כן, ככה אומרים.

46:48 דובר 5 בכלל אנחנו לא יודעים מה עובר להם, איפה הם משוטטים.

46:52 דובר 2 נכון.

46:53 דובר 5 למעלה שמה.

46:54 דובר 2 יודעים, כן. שאת יודעת, הקלדה, באמת הרבה ילדים אוטיסטים משתמשים בזה וכאילו מבטאים. אני מכירה מלא. הוא לא היחיד שכאילו ממש רושמים דברים מטורפים וכאילו את אומרת, איך זה יצא ממנו? זה לא הגיוני, הוא לא מדבר. איך זה? כאילו מה? איך הוא כותב את זה כאילו?

47:09 דובר 5 מרגישים שני בני אדם נפרדים.

47:10 דובר 2 ממש כן.

47:11 דובר 5 יואו.

47:12 דובר 2 כן, זה מטורף.

47:14 דובר 5 וואי, שלי. איזה משהו לסיום ככה? מסר או משהו שהיית רוצה להעביר ככה ל... אני חושבת. באתי להגיד לאימהות שהן לא אימהות לילדים מיוחדים, אבל לכולם, כי בסוף.

47:29 דובר 2 מה שאני אומרת זה כאילו תהיו גאים בילדים שלכם, תשתדלו כאילו לתת להם ככה את כל המעטפת שהם צריכים. אמ, ובאמת כאילו אני אומרת, כאילו תהיו. אני מקבלת הרבה שיתופים מאימהות. אמרת לא לאימהות מיוחדות, אבל כאילו בגלל שזה זה, אני מקבלת הרבה שיתופים מכאלה שמסתירות את זה, שיש להם ילדים כאלה ולא מדברות על זה ולא משתפות את זה ממש מהסביבה הקרובה. מישהי אמרה לי ברמת אמא, היא כאילו הסתירה את זה מאמא שלה כי היא פחדה מה היא תגיד ומה היא תחשוב. אולי תחשוב כאילו זה סוג של כישלון.

48:05 דובר 5 איזה מושאל, אבל אמאל'ה.

48:06 דובר 2 במקום מסוים, כי את אומרת, מה, לי יש ילד כזה? איך זה הגיוני? מה, כאילו ילדתי ילד לכאורה שהוא כאילו לא כאילו זה. ואני המון המון שיתופים, ואני אומרת כאילו תהיו גאים בהם, תבינו שזו שליחות ולהיפך. כאילו אתם זכיתם בילד הזה.

48:22 דובר 5 ממש.

48:22 דובר 2 ובאמת לא כל אחד, אה, זוכה. ואם, ואם, ואם יש לך ילד כזה מיוחד, לא משנה אם הוא על הרצף או תסמונת דאון או לא, כאילו כל אחד וההתמודדות שלה, וכל אחד זה באמת זכית שהוא הגיע אלייך, כאילו את נבחרת באמת, ואומרים שהוא בחר בנו ואנחנו בחרנו בו וזה לא סתם וזה באמת נכון.

48:40 דובר 5 וואי וואי, נכון.

48:41 דובר 2 אה, וכאילו אני מרגישה שליחה, שליחה, ובאמת זכות. באמת זכות שיש לי אותו, ובאמת זכיתי כאילו גם להעביר את זה הלאה. אני באמת זכיתי לתת המון כוח לעוד אמהות. אה, זהו, זה בעצם מה שיש לי להגיד.

48:58 דובר 5 מדהים. את אמרת באמת גם לפני, אמרת את זה באמצע, שהרגע הזה שכאילו קלטת שזה הילד ואת אמא שלו והקדוש ברוך הוא נתן אותו לך כי הוא מאמין בך.

49:09 דובר 2 נכון.

49:09 דובר 5 אני באמת חושבת כאילו גם אם לא...

49:10 דובר 2 לא, אני אומרת, זה המציאות שלי. אז אני מה, אני עכשיו אשב אתקרבן? אשב, אבכה, אשב... כן, היה לי את התקופת, אה, כאילו השלמה...

49:19 דובר 5 שצריך לעבור.

49:20 דובר 2 נכון. כן, כמה חודשים וכאילו המון מחשבות. אמרתי, אמרתי את זה גם באמצע השיחה, אמ, אבל זהו. באיזשהו שלב הבנתי שאוקיי, זה הילד שלי ואני עכשיו רואה איך לחיות עם זה.

49:32 דובר 5 כן.

49:33 דובר 2 ואני חושבת שזה נכון לכל התמודדות שבחיים.

49:35 דובר 5 בדיוק זה מה שרציתי להגיד.

49:36 דובר 2 לא רק אוטיזם, הרי לכולנו בסופו של דבר, לכל אחת ואחת.

49:40 דובר 5 כי סתם ילד עם רגישות מסוימת.

49:43 דובר 2 לא רק עם ילדים, גם לא רק עם ילדים.

49:45 דובר 5 סיפורים שלנו.

49:46 דובר 2 לכל אחת יש בעצם את ההתמודדות שלה. יש כאלה שיש להם התמודדות, לא יודעת, משהו בריאותי, ויש כאלה שיש להם התמודדות עם פרנסה, ויש כאלה שאין להם ילדים, ויש כאלה שלא התחתנה, וכל אחת באמת עם השק שלה ועם החבילות שלה. כאילו גם עם זה וגם עם ילדים. סתם טיפול רגשי. יש כאלה שהבת שלה.

50:07 דובר 5 לא חסר.

50:07 דובר 2 לא חסר, מה שנקרא, ואני אומרת כאילו פשוט צריך ללמוד לצד הדבר הזה ולהשלים עם זה. אה, ולא לזכור את זה.

50:18 דובר 5 ש... כן. אני חושבת בכלל הידיעה שהקדוש ברוך הוא בחר בי, נתן לי את זה.

50:22 דובר 2 אומרים, ולא סתם אומרים את זה, שהקדוש ברוך הוא לא ייתן ניסיון לבן אדם שהוא לא ידע שהוא לא יוכל לעמוד בו. וזה לא סתם וזה נכון. וכל אחת באמת עם מה שהיא מסוגלת להתמודד. כאילו יש. לפעמים אני רואה כאילו בנות שיש להן כל מיני דברים שאני אומרת כאילו, כאילו מהצד את אומרת, אמ, כאילו בקטנה וזה. ואת מתמודדת עם משהו הרבה יותר גדול. אבל זה לא נכון, כי בתכלס בסופו של דבר כל אחת וההתמודדות שלה מול הדבר הזה.

50:47 דובר 5 בהתאמה לכוחות שלה.

50:48 דובר 2 בהתאמה לכוחות שלה. נכון? אז כן, זה מה שכאילו, זה פשוט לחיות לצד הדבר הזה, להשלים עם זה, לקבל את זה.

50:56 דובר 5 מהמם. וואו. שנזכה באמת. אני אומרת שכל אחת תזכה אה לראות את הכוחות ולגלות אותם. את יודעת איך קל לנו לראות את הקשיים ולראות את הבעיות ולראות את ההתמודדויות שהן קיימות, ובלי עין הרע, הרבה.

51:09 דובר 2 כן.

51:10 דובר 5 אבל שנזכה לראות את הכוחות.

51:11 דובר 2 גם לראות את הדברים הטובים של זה. אני יכולה להגיד שכאילו גם בסופו של דבר יש הרבה דברים אה חיוביים עם זה.

51:19 דובר 5 זה חלק ממך.

51:20 דובר 2 כאילו כן, זה גם זה. כאילו פתאום הכרתי מלא דברים על עצמי שלא ידעתי שהם קיימים בי אה, וכל מיני כאילו גם דברים חיוביים אני רואה בדבר הזה. אה, שפתאום כאילו למדתי אה כאילו מה זה ילד מיוחד בכלל. וכאילו פתאום לראות רגישות לאחר, דברים שכאילו לא היו קיימים בי.

51:39 דובר 5 מוציא ממך כזה.

51:41 דובר 2 מוציא ממני כאילו המון דברים. כן.

51:43 דובר 5 מהמם. וואו. שלי חיימוב, תודה. תודה רבה שהגעת.

51:47 דובר 2 תודה לך. היה לי ממש כיף.

51:49 דובר 5 באמת. תודה.