פרק 56: הטייס והחסידה | עם גתית שפירא- אשת תקשורת, יזמית חברתית ובעלת המופע "הטייס והחסידה"

00:00 דובר 1 הטייס והחסידה בנו בית משותף כשהוא היה כבר טייס, אבל היא עוד לא הייתה חסידה. איך זה קורה פתאום? איך מתמודדים עם מורכבות כל כך גדולה בזוגיות? ומה זה מוציא מאיתנו? על רכבות ההרים של החיים האמיתיים, המופע, הטיפולים והראייה דרך משקפי החסידות שמשנה את חייה והיא רוצה להביא אותה לכל מקום, גם לאישה שעומדת לידה בתור בסופר. בואו לשמוע את גתית שפירא. אני מזכירה לך שאם אהבת את הפרק, אל תשמרי אותו לעצמך ופשוט תעבירי אותו הלאה. לאחותך, לאימא, לשכנה או לחברה. לכל מי שחשובה לך. להזמנת סדנאות והרצאות על כלים משני חיים בחסידות ותהליך בריאות כדרך חיים, הכל במספר טלפון אפס חמש אפס שמונה חמש אפס חמש שבע מאות שבעים. פתיח ומיד מתחילים. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב, אוקראינה, וכעת ממשיכה את השליחות בכרמי גת, ישראל. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שיביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים, ודרכה יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים ממש עכשיו. שלום לגתית שפירא.

01:28 דובר 2 שלום שלום, איזה התרגשות יש לי.

01:30 דובר 1 ברוכה הבאה.

01:31 דובר 2 ברוכה הנמצאת ותודה.

01:33 דובר 1 אני, א-אני אומרת תודה. כי אני פניתי אלייך ככה. גתית, מה, אולי תבואי לפודקאסט? ניסיתי את מזלי. גם את יודעת שאני לא הייתי בטוחה איפה את גרה בדיוק בארץ. לפעמים זה כזה, אה רגע, אם שעתיים נסיעה ממך, לא היה לי איך לדעת. אז ברוך השם שאת כאן.

01:50 דובר 2 תודה רבה.

01:50 דובר 1 אני נורא, נורא שמחה ובעיקר סקרנית. אני חייבת לציין, הרבה נשים שמגיעות אליי... תקרבי אלייך קצת את המיקרופון. הרבה נשים שמגיעות אליי, אז אני, אני יש לי איזושהי היכרות יחסית רחבה לגבי... אני מכירה את הסיפור ואני רוצה להביא אותו לעוד בנות, אבל פה הבאתי אותך נטו, מי, מי את גתית? אני רוצה להכיר אותך. המיקרופון שלך.

02:16 דובר 2 אז גתית שפירא בעיקרון, אה, שליחה. למדתי שאני שליחה. למדתי שכולן הן שליחות בעצם, וזה מבחינתי, אה, אהבת השם בגלוי. זאת אומרת, הוא ריחם עליי והוא אמר לי, רגע גברת, את הולכת אבל פשוט הפוך. אז בואי אני אשים אותך במקום הנכון ותתחילי ככה לעוף כמו שאת אוהבת וכולי. אני רואה את עצמי כאשת תקשורת מאז ומתמיד. אני באה מהתחום הזה. אה, בעצם מאז שנולדתי אני חושבת שאני אוהבת אנשים. אני סקרנית מאוד, מאוד לגביהם.

02:48 דובר 1 קחי אותנו לשם.

02:49 דובר 2 אה.

02:50 דובר 1 שנולדת.

02:50 דובר 2 איפה שנולדתי. אז דווקא הילדות פחות מי יודע מה, אבל נולדתי להורים מאוד, מאוד לא קונבנציונליים. זאת אומרת, אבא, אה, מיסטי עם עולם המיסטיקה ובן אדם מאוד, מאוד מאמין. מגיע... זאת אומרת, הוריי נולדו במצרים. אחותי ואני נולדנו בארץ.

03:08 דובר 1 הם עשו יציאת מצרים.

03:09 דובר 2 הם עשו ממש יציאת מצרים, וגם ידוע, הקהילה היהודית במצרים הייתה קהילה מאוד, מאוד, אה, אה, בעצם גם מגובשת, אבל גם מאוד משכילה. זאת אומרת, יוצאי אליאנס וכולי, מדברים צרפתית בבית ועוד כמה שפות וכולי. וכשהם עלו לארץ אז דיברו איתנו צרפתית כי אמרו, עברית במילא הן תדענה, מה שנקרא. כמובן שבגיל חמש סירבתי לכל, אה, שפה אחרת חוץ מעברית, כי צחקו עליי והיו קוראים לי ממו, ממי, כל מיני כאלה שהרגשתי לא נוח. אז...

03:40 דובר 1 ונשארה לך השפה?

03:42 דובר 2 אה, כן, בטח.

03:43 דובר 1 וואו.

03:44 דובר 2 כן, שפה נהדרת. גם משפחה בצרפת, אז ככה זה סוג התקשורת איתם. אבל בעיקרון, אה, גדלנו עד סוף כיתה ג' ואז, אה, רעידת אדמה בילדות שלי. הוריי התגרשו. בזמנו זה לא היה כל כך, אה, משהו ככה שכיח כמו היום. לצערי היום זה, את יודעת, מתקלקל, מחליפים כאילו.

04:06 דובר 1 כן.

04:06 דובר 2 על זה אחר כך נדבר ב... יש לי מופע, יש לנו מופע. אז גם כן.

04:10 דובר 1 כן.

04:11 דובר 2 מהבחינה של השליחות הזוגית, מה עושים, וזה בכלל אני מרגישה שהדור הזה זה דור שהשיעור המאוד מהותי שלו זה שיעור זוגי ומשפחתי. זאת אומרת המחויבות, השיעור הזוגי, זה דור של תיקון מאוד מאוד גדול בסיפור הזה. אני גם מתוך זה שאני גם מטפלת זוגית וגם בשליחות שלי וכולי, אז אני רואה את זה המון המון. אה, זהו. אז זה מהבחינה הזאת גדלתי. אחר כך הכניסו אותנו לקיבוץ, את אחותי ואותי, שזאת החוויה המכוננת של חיי, שמאוד לא רציתי להיות שם.

04:45 דובר 3 מה זה אומר הכניסו אותנו לקיבוץ?

04:46 דובר 2 פשוט שמו אותנו כילדות חוץ, וכששואלים אותי בדיעבד, מה שנקרא, מתי התחלת לחזור בתשובה? אז יש לי חוויה מאוד מאוד משמעותית בגיל הזה שהגענו לקיבוץ מתרבות מאוד מאוד שונה, תרבות של נימוסים והליכות, קצת צרפתי ככה. ואז מגיעים לקיבוץ כילדות חוץ. אפשר להגיד, ואני אומרת את זה בריש גלי, שזה היה בזמנו אזרחים סוג ב'. ממש לא ידעו לקבל ילדים מבחוץ. זאת הייתה חברה מאוד מאוד סגורה, עם כל מיני קודים מוזרים למשפחתיות ולבכלל. את יודעת, כל מיני קומוניזם כזה ודברים שאני כל כך רחוקה מהם. בכלל, יהודים שהם יהודים מתוקנים. אני סליחה שאני אומרת את זה, זה נשמע כאילו חס ושלום מתנשא, אבל אני מדברת גם על עצמי. כן, לא רק זה. אז מאוד רחוקים מהשיטה הזו. בכל אופן, אני זוכרת שהטיול השנתי הראשון בכיתה ד' היה פשוט סיור בכנסיות.

05:50 דובר 3 וואו.

05:51 דובר 2 זה היה מזעזע. ובתור ילדה שגדלה עם יום כיפור ועם, אמנם לא שומרים שבת, אבל מסורת ואמונה זה דבר מאוד נוכח. כן נוכח בחיים שלי, אז אני לא יודעת מאיפה זה הגיע. אז אני הצהרתי שאני למקום הזה לא נכנסת. ואז אמרו לי: מה זאת אומרת? מי שואל אותך? כאילו את נכנסת עם כולם. אמרתי: לא, אני יהודייה, לא נכנסת לכנסייה, ואין לי מושג מאיפה זה בא. זאת אומרת, וקיבלתי מין תוקף כזה של ילדה נגד כולם, והענישו אותי. אמרו לי: את תיענשי, את לא תקבלי את הארטיק, את לא זה, את לא תרדי לטיול. אמרתי אוקיי, ונשארתי באוטובוס כל היום בעצם. ומה שזה חיזק אצלי זה את השורש ואת המהות. וידעתי שיש מישהו ששומר עליי. אני לא יודעת להסביר את זה בהסבר טבעי. אני לא יודעת. זו ילדה קטנה שמאוד רוצה דווקא מצד אחד למצוא חן בעיני הסביבה, כי אני בכל זאת ננטשתי מה שנקרא על ידי הורים ומשפחה, ונורא חיפשתי את החיבוק ואת החום, וזה כאילו אנטיתזה למה שאני מחפשת. כאילו זה מייצר בכלל אנטגוניזם. אבל שם נשארתי, וזאת חוויה מאוד מאוד גדולה, ומבחינתי כששואלים אותי כאילו על תהליך של תשובה, אני התחלתי אותו שם. כשאת שואלת אותי מה? כן.

07:07 דובר 3 לא, הדווקא הזה עורר אצלך את ה...

07:09 דובר 2 כן, כן, ונתן לי המון כוחות להמשך. להמשך הדרך שהיה מאוד לא פשוט, מאוד מאתגר. זהו. ואני הרגשתי מאותו יום את החיבוק כל הזמן, בכל מיני מקומות, בכל מיני קשיים ומהמורות של הדרך. הרגשתי שהקדוש ברוך הוא איתי. זאת אומרת, האמונה מאוד מאוד התחזקה. עכשיו, לא עשיתי. זאת אומרת, בפרקטיקה כן, הלכות וזה לא ידעתי בדיוק מה זה, אבל ידעתי שאני מאמינה ושיש את הקדוש ברוך הוא ושהוא הכי קרוב אליי.

07:40 דובר 3 וואו, איזה תובנות שכאילו הגעת אליהן לבד באיזשהו מקום.

07:44 דובר 2 האמת שכן. וגם ה...

07:45 דובר 3 גילית את הקדוש ברוך הוא בתוכך בעצם.

07:47 דובר 2 נכון.

07:48 דובר 3 וואו.

07:49 דובר 2 וכשאת אומרת את זה לבד זה מעניין, כי בהתוועדויות שמזמינים אותי וכל מיני כאלה הרצאות וזה, שואלים אותי: אבל מי הרב שלימד אותך?

07:58 דובר 3 דווקא יש כאילו איזה גוף חיצוני.

08:01 דובר 2 תמיד יש איזשהו רב או רבנית וזה. אמרתי, קודם כול תמיד אני אומרת שזה הרבי. אז הוא אומר לי אוקיי, אבל את יודעת, כשזה לא חב"ד או זו הרצאה במקום שהוא לא בדיוק... אז אומרים לי: איזה רבי? אני אומרת: הרבי מליובאוויטש. אמרו לי: אבל הוא לא באמת... לא. כאילו אמרתי כן, אני עונה ואני אומרת: כן, אני רוצה כזה. כשאני מסתכלת על הרבי ואני קוראת את השיחות שלו, את המאמרים שלו, את ההסברים שלו על כל מיני, את הווידאואים שלו, אז אני אומרת: רגע, כזה זה מה שאני רוצה. אני לא צריכה מישהו לידי בפרקטיקה שיגיד לי, הוא לידי, הוא איתי ו-

08:32 דובר 4 אבל באמת כשהיית אז ילדה בכיתה ד', ה', ו'...

08:35 דובר 2 כן.

08:36 דובר 4 את לא ידעת...

08:37 דובר 2 לא.

08:37 דובר 4 בשכל על הרבי. אז...

08:39 דובר 2 כן, נכון.

08:39 דובר 4 כאילו היה שמה, אבל.

08:40 דובר 2 הרבה אחרי כן לא ידעתי בשכל על הרבי.

08:43 דובר 4 אז תמשיכי איתנו באמת.

08:45 דובר 2 אז זהו. אז כמובן שאחרי ארבע שנים היה אולטימטום לאבא שלי ואמרתי: אין מצב שאני ממשיכה. ברחתי מהקיבוץ, חיפשו אותי יום שלם. טה טה טה טה. לא משנה, נעשה את הסיפור קצר, ואז הוא הוציא את אחותי ואותי מהקיבוץ והתחלנו את הדרך, ומצאתי את עצמי בעצם חצי חצי. זאת אומרת, חצי בבתי ספר שונים, כי לא היה לי ראש לבתי ספר, ללימודים, היה לי ראש רק להישרדות חברתית. כאילו כל פעם הייתי צריכה, היינו עוברים מקום, עוברים דירה, והייתי צריכה בעצם למצוא את עצמי מחדש.

09:19 דובר 4 וואו, זה מ-

09:19 דובר 2 והחיפוש הזה, החיפוש הזה, היום כשאני מסתכלת אחורה אז הוא לא היה פשוט. אז הוא היה קשה, הוא היה בודד, הוא היה לבד, אבל לא באמת לבד. כי אני באמת, כשאני אומרת הרגשתי את הקדוש ברוך הוא, זה אמיתי. באמת הרגשתי אותו, ואז היה לבד מאנשים או לבד מחברה חיצונית, אבל בפנים ידעתי שאני לא לבד. וזה, אני חושבת, זה מה שהביא אותי, החיפוש המתמיד הזה בשילוב הסקרנות שלי, של אנשים וסיפורים, הביא אותי מאוחר יותר ללמוד תקשורת. כי תקשורת זה הכול בעצם, הכול. כל החיים שלנו זה תקשורת. זה אם זה תקשורת אישית בבית, אם זה ציבורית, אם זה זוגית, אם זה עם ילדים. בעצם הכול זה תקשורת-

10:06 דובר 4 מערכות יחסים.

10:06 דובר 2 מערכות יחסים, והכול זה תקשורת שצריך לעבוד עליה, לתקן אותה. בעצם ברא אלוהים לעשות, לעשות זה לתקן, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. ובכלל, מכיוון שאני באמת בן אדם של אנשים וסקרנות, ותמיד בעלי אומר לי: למה? למה זה מעניין אותך? למה השאלה הזו? למה זה מעניין אותך? אני אומרת לו: אני לא יודעת, זה... הוא אומר לי: אבל את בקושי מכירה אותו או אותה. אני אומרת: כן, אבל אני רוצה להכיר. הוא אומר לי: אבל למה? אני אומרת: כי זה מעניין. כאילו.

10:36 דובר 4 אני מזדהה עם זה מאוד.

10:37 דובר 2 זה מעניין אותי כאילו. הוא אומר לי, אבל מה תעשי עם זה? אני אומרת לו, אני לא יודעת. אני אספק את יצר הסקרנות שלי. אני לא יודעת, אני לא יודעת. ואז מצאתי, באמת בגיל מאוד מאוד צעיר הפכתי להיות הדוברת הכי צעירה בארץ של ארגונים ציבוריים. הייתי ממש בת עשרים שלוש וחצי כשהתחלתי את הדרך בתקשורת, בדוברות, יחסי ציבור ושיווק. אה, בזמנו ניהלתי את המערך של יחסי הציבור של המועצה למען יהודי ברית המועצות, בשיא המאבק ממש. היו מסורבי עלייה ואסירי ציון. יולי אדלשטיין בזמנו, כן, לא היה בכנסת, הוא היה אסיר ציון, וארגנו את כל ה-, את כל הרעש ואת כל-- לימים, אגב, נתקלתי בבקשות של הרבי לא לעשות כל כך הרבה רעש בהפגנות על אסירי ציון וכולי, שזה לא, שזה כביכול יזיק להם או... אבל אז זה מעניין כאילו. אבל אז אני הרגשתי, הרגשתי את השליחות. הרגשתי שכל העניין הזה של יהדות ברית המועצות על הכתפיים שלי. בכלל אני גם בתקשורת ויחסי ציבור, אני מחפשת תמיד את השליחות. עוד לפני שידעתי מה זה חב"ד בכלל, אמרתי אני לא יכולה לייצג קוקה קולה או נקשבה[?], זה סתם, זה אין, אין בזה שום דבר. אני צריכה לייצג משהו שיש לו באמת אה, אה, שיש לו משמעות. אז תמיד התגלגלתי בדיוק לערכים האלה. אז אחרי המון שנים, כשכבר גורבצ'וב עלה ופתחו את השערים וכולי, ואמרתי אוקיי, סיימתי את השליחות שלי, אני ממשיכה הלאה, והמשכתי למעריב. שם ניהלתי את מערך יחסי הציבור של הוצאה לאור של הספרים. מאוד, מאוד מעניין ומאוד-- באמת חוויות ומפגשים. הכי מה שאני אוהבת, מפגשים עם אנשים, במיוחד עם אנשים שכותבים סיפורים ועניינים, שזה בכלל, אה,

12:28 דובר 2 זכות גדולה. ולימים זה, זה גם, אה, אה, הייתה תחנה מעניינת, כי עודד הוא בעלי השני, אוקיי? ובכלל צריך לבוא למופע שלנו בשביל להבין איך אבא שלו זה דני שפירא, הטייס האגדי, טייס הניסוי מספר אחד בארץ, אמ, אחד הטייסים הטובים בעולם, והוא בעצם, חיל האוויר והצבא שלנו, באמת המדינה שלנו חייבת לו הרבה, הרבה, הרבה על, אה, ביטחון השמיים שלנו ועל כל המערך הזה, והוא בא מבית כזה. אז הוא הוציא ספר אצלנו במעריב, וזה סיפור כי בגיל צבא, קצת אחרי השחרור, עודד ואני-- עוד הרבה לפני תהליך התשובה, עודד ואני הכרנו ויצאנו איזה שנה ככה ונפרדנו ככה פתאום אחרי שנה, ונפגשנו עשר שנים אחר כך בהוצאת הספר של אביו אצלנו. זה קודשא בריך הוא, אבא כוד-- שאני אומרת שהקדוש ברוך הוא תמיד איתי, אני רואה את כל הסימנים עכשיו. אני רואה אותם בגלוי. כשאת אומרת השגחה פרטית-

13:32 דובר 5 את פוקחת עיניים.

13:33 דובר 2 אז-- בדיוק. אז בעצם-

13:35 דובר 5 את גם מתארת את כל מסע השליחות שלך, שאת, את בדיוק יודעת למה כל דבר קרה ומה היה שם. את רואה את הקדוש ברוך הוא איתך. זה...

13:44 דובר 2 תראי, קודם כל אני מחפשת תמיד את הסימנים ותמיד יש סימן.

13:48 דובר 5 כן.

13:48 דובר 2 תמיד יש סימנים.

13:49 דובר 5 בדיוק, צריך לחפש אותם.

13:50 דובר 2 אז צריך לחפש אותם, צריך לראות אותם, וכשיש לך, כשאתה מחובק עם ה-, עם המשמעות שלך ועם השליחות שלך, אז מראים לך את זה, כי טבע הטוב להיטיב, כאילו, הוא רוצה להיטיב איתנו, כאילו, לא ההפך.

14:04 דובר 5 בכלל, הקדוש ברוך הוא מחכה שנחפש אותו, שנמצא אותו, אז...

14:06 דובר 2 בדיוק. המחבואים האלה זה-

14:08 דובר 5 שם.

14:08 דובר 2 כאילו-- בדיוק. נכון.

14:10 דובר 5 וואי.

14:10 דובר 2 אז...

14:11 דובר 5 אז אחרי עשר שנים זה פתאום חוזר לך.

14:13 דובר 2 לא, לא, לא, לא. זה חזר לחמש דקות. אחר כך עוד עשר שנים.

14:18 דובר 5 יואו!

14:18 דובר 2 לא, לא, זה צריך לבוא למופע בשביל ל-- כן, זה, זה סיפור מאוד מעניין. כן, כן.

14:23 דובר 5 אנחנו רוצים להביא אותך לפה. חכי אחרי ה...

14:25 דובר 2 כן, הטייס והחסידה. זה באמת, זה השליחות שלנו היום, גם חלק מהשליחות שלנו. אה, זהו. ואז, אמ, איפה אנחנו? ובשלב מסוים, אחרי גירושים לא פשוטים, שתי בנות, ושאני צריכה להחזיק את עצמי גם כלכלית וגם בכלל. אמ, לקנות דירה ולראות איך אני עומדת על שתי רגליים, כי באמת, אה, התנאים היו מאוד, מאוד לא פשוטים, אבל לא דאגתי. וכל הזמן מסביבי אמרו לי, "אבל את נורמלית? את קונה עכשיו דירה וזה, את עם שני ילדים ואת לא יודעת כמה זמן את תהיי ו..." אמרתי, "אל תדאגו, הכל בסדר". זאת אומרת, השם לא ייתן לי ליפול. זאת אומרת, זה הכל טוב, והאומץ הזה של לעשות את הדברים מתוך אמונה בלתי מתפשרת, בלתי מתפשרת, שהשם לא יעזוב אותי ואת שתי בנותיי, אה, הביא אותי למקומות תמיד יותר טובים, באמת. ואני זוכרת שכשהיה גל פיטורים מאוד גדול במעריב ואמרו לי, "וואו, אם את עכשיו הולכת אחרי גירושים, ומה, מה תעשי?" אמרתי, "אל ת-- לא לדאוג", וכמעט שבעים אחוז פוטרו, ואני לא רק שלא פוטרתי, קודמתי.

15:33 דובר 5 יואו.

15:33 דובר 2 זאת אומרת, אז את לא יכולה שלא לראות-

15:36 דובר 5 כן.

15:36 דובר 2 את הקדוש ברוך הוא. ואני כל הזמן אמרתי איך אני אומרת לו תודה? מה, מה אני עושה בשביל שהוא, הוא גם ירגיש שאני אוהבת אותו והוא-- אוקיי, הוא יודע, אבל... ואז אמרתי אוקיי, הבית הבא שלי שאני מקימה יהיה-- עכשיו זה היה נורא תמים, כי אמרתי הוא יהיה בית של, אה, אה, מאמין. ככה קראתי לזה, בית מאמין. מה חשבתי לעצמי? בית מאמין זה בית שאני מדליקה נרות בשבת, למשל. זאת אומרת, לא ראיתי את זה הרבה יותר רחוק מזה.

16:05 דובר 5 כן.

16:05 דובר 2 כאילו, זה נראה לי מאוד יפה להדליק נרות בשבת.

16:08 דובר 5 סימבולי גם, כאמונה.

16:09 דובר 2 כאילו מכניסים את השבת וזה. אחר כך עושים מה שרוצים, נוסעים, עושים, אוכלים, אה, כאילו, נוסעים למסעדה. אבל, אבל זה בית מאמין, כאילו זה מהבחינה הזאת. זאת אומרת, את האמונה בדרך וגם את מה עושים איתה, את הפרקטיקה רכשתי ממש לבד תוך כדי, אה, מכל מיני תובנות ומכל מיני תחנות בחיים שהשם הביא אותי, בכל תחנה שהוא הביא אותי. אמרתי, רגע, אני מתבוננת מה פה? וככה אספתי, אה, וככה לאט לאט זה הביא אותי ל-- אני חושבת לבעלת תשובה. שאני אומרת בעלת תשובה, כי אני עוד לא בתשובה. כן, אנחנו.

16:48 דובר 5 התשובה היא כל הזמן.

16:49 דובר 2 התשובה היא כל הזמן. כל יום מחדש.

16:51 דובר 5 את האמונה שלך, ואני אומרת, קנית את זה במכולת? זה, זה עבודה? או שאת מרגישה שזו באמת מתנה שקיבלת? כי, כי זה באמת נשמע קצת יותר, קצת יוצא דופן לעומת, את יודעת, האמונה הרווחת של כאילו אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו הרבה פעמים שהקדוש ברוך הוא איתנו ולעבוד על זה.

17:14 דובר 2 נכון.

17:15 דובר 5 וזה נשמע כאילו קיבלת את זה.

17:18 דובר 2 אז אז אני אגיד לך. אני חושבת שזה גם וגם וגם. זה במכולת, אבל במכולת האלוקית. זאת אומרת, את יודעת, זה גם וגם. זה כשאתה רוצה לצאת בבוקר ואתה שואל את עצמך מה אני הולך לקנות? אז אתה צריך להבין מה, מה אתה הולך באמת לקנות.

17:35 דובר 5 רוצות את זה כל הזמן.

17:36 דובר 2 רוצות את זה כל הזמן. אז אני חושבת גם שהקדוש ברוך הוא הוא. אני רואה את החסד שלו. אוקיי, לא כי מגיע לי או לא, אבל זה מה שאני רואה. זה כמו שאת יודעת שעם הרבי יש תמיד לכל אחת אחד. יש את החוויה שלו, יש לכל אחד את הרבי שלו גם. אוקיי, זה רבי של כולם כמובן. זה נשמת הכל, אבל לכל אחד יש את החוויה האישית שלו עם הרבי ומבחינתי הרבי זה מתיקות. ככה אני חווה אותו. זאת אומרת מישהו אחר יגיד אני פוחד, אני, אני מאוד אוהב אותו, אבל אני לא יודע. אני מסתכל עליו, אני פוחד. אז אני חווה אותו כמתיקות אינסופית. אמ כשאת שואלת אותי מה זה, מה זה אמונה הזו? כן, אני חושבת שקודם כל זו מתנה, אבל צריך לעבוד עליה, לעובדה ולשומרה, מה שנקרא. כי כולנו קיבלנו גן עדן. כן, אין אף אחד שלא קיבל, שלא לא קיבל. כולנו קיבלנו את הגן עדן, לעובדה ולשומרה מה שנקרא. ועכשיו השאלה מה אתה עושה עם זה? איפה אתה רועה? איפה אתה מונח בכלל? מה גונב אותך? מה לוקח אותך מהדבר הזה? איפה אתה? מה אתה חושב? לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו מונחים טוב ופתאום מתברר שזו טעות. זה לא נכון, זה זיוף ואנחנו צריכים לבדוק ולהתבונן. עכשיו אני לא אומרת להיות כל הזמן במין חשבון עצמי. זה מעייף. לא, לא בקטע של המועקה וזה, אבל כן צריך מדי פעם להגיד רגע, באמת, מי מנהל את הסיטואציה עכשיו?

19:08 דובר 5 אז כאילו כל הזמן לחזור לזה בעצם.

19:10 דובר 2 נכון.

19:10 דובר 5 מתמרכז.

19:11 דובר 2 אבל יש לאן לחזור.

19:12 דובר 5 העולם לוקח אותנו.

19:12 דובר 2 אבל יש לאן לחזור.

19:14 דובר 5 כן.

19:14 דובר 2 זה, זה ה-

19:15 דובר 5 לזכור את זה.

19:16 דובר 2 החדשות הטובות.

19:17 דובר 5 כן.

19:17 דובר 2 אוקיי. תמיד אני אומרת שאם אנחנו הולכים בדרך המלך, אפשר להרשות לעצמנו ליפול לסמטה.

19:24 דובר 5 יפה.

19:24 דובר 2 כי יש לנו לאן לחזור. אבל אם אתה הולך בסמטאות מאוד קשה לך למצוא את דרך המלך.

19:29 דובר 5 מממ.

19:30 דובר 2 את מבינה? זה, זה מבחינת האמונה.

19:33 דובר 5 כן. וואו. אז התשובה שלך הייתה בעצם שוב, אנחנו חוזרים בתשובה כל יום, אבל כן, עברת איזשהו תהליך מאוד דרסטי. זאת אומרת שהוא היה בהדרגה. לאט לאט.

19:43 דובר 2 זה כאילו היה בהדרגה. אבל בעלי תמיד אומר שאצלי שואלים אותו תמיד, אומרים "אה, לאשתך אין, יש פתיל מאוד קצר", הוא אמר "מה פתאום? יש לה, אין לה פתיל. פשוט". זה אז הדרגה זה קצת. את יודעת, זה בוא נאמר שזה בהתבגרות. אז אני יכולה לתת לתהליכים להיות מדורגים. אבל אני בעצם מהיום שגיליתי את התניא, לקח תשעה חודשים שאני כבר הייתי בלי ג'ינסים, בלי גופיות, לא נוסעת בשבת. אז תשעה חודשים זה-זה כמהירות האור, כאילו. וזה כבר קרה אחרי שנישאתי לעודד פעם שנייה, שהוא לא התחתן עם דתייה. זאת אומרת הוא לא... לקח לו המון זמן להבין מה קורה פה בבית.

20:31 דובר 6 זאת לא אותה גיטי שהתחתנתי איתה.

20:33 דובר 2 ממש לא. כאילו לגמרי לא. זאת אומרת לא רק לא.

20:37 דובר 6 את אומרת לא לנסוע בשבת וגופייה וזה, זה החיצוני.

20:40 דובר 2 כן, נכון.

20:41 דובר 6 אבל בעצם הבן אדם לכאורה מאוד משתנה.

20:45 דובר 2 אה, נכון, והחיצוני הזה עוד היה-- התשעה חודשים מבחינתי זה היה לאט, כי אני ביום שנפגשתי עם התניא הרגשתי שהגעתי הביתה.

20:55 דובר 6 שמצאת את ה...

20:56 דובר 2 שממש באמת הגעתי הביתה ואני עד היום מסתכלת, יש, אה, יש לי-

21:01 דובר 6 איך זה קרה?

21:02 דובר 2 איך זה קרה? התניא? יש לי השגחה פרטית מטורפת, יש לי חברה-- תמיד תפסו אותי בתור רוחניקית. זאת אומרת תמיד היה עוד איזשהו משהו שזה לא באנו לעולם רק לשתות ולאכול ולראות סרטים טובים וזה. תמיד, תמיד אמרתי גם ואמרו לי טוב טוב את, את, ותמיד שמעתי את העניין הזה שאמרו לי "את תחזרי בטח פעם בתשובה" וזה הצחיק אותי. אמרתי "לא יודעת למה אומרים לי את זה", אבל אמרו לי "כן, את תמיד מחפשת עוד משהו, כאילו לא מספיק לך..." הייתי יוצאת לבית קפה ואני בן אדם שמח, כאילו אוהבת את החיים, לא? כאילו מאוד אוהבת את הכוס קפה, את הזה, את הבלינצ'ס, לצאת, ליהנות או משהו כזה. סרט טוב, הכל טוב, אבל איפ-איפשהו תמיד ידעתי שזה לא הכל. לא יכול להיות. ותמיד אמרתי "לא יכול להיות שבנו את כל העולם הזה-

21:52 דובר 6 יש כאן יותר מזה.

21:53 דובר 2 רק בשביל לראות סרט טוב ולאכול ארוחה טובה. היי, כאילו, אז למה צריך היה את כל הסיבוכים האלה ואת כל העניינים האלה? ואז איזושהי חברה אמרה לי "תקשיבי גיטוש, יש אצלי איזה שיעור תניא, אני עושה את זה" כי אחותה הייתה מאוד חולה והיא רצת-- אמרו לה שזה עושה ברכה וכולי. היא אמרה אוקיי, היא אומרת לי "בואי, בואי, את זה יותר בשבילך מאשר בשבילי, אבל אני מארחת את השיעור" ופשוט הגעתי וזהו וזהו. ותשעה חודשים אחר כך זהו.

22:23 דובר 6 הציץ ונפגע. אבל במשמעות ה...

22:27 דובר 2 נכון, ולא הבנתי עדיין שום דבר ואני זוכרת שבאחת הפעמים, חודשיים אחרי שהתחלתי ללמוד, המורה לתניא אמרה שם "אני פותחת היום באגרות קודש וכל אחת שרוצה שיש לה שאלה או משהו כזה", אמרתי לה "אין לי שאלה, אבל תפתחי, נראה מה הרבי אומר לי" והרבי אמר שעליי, היה מאוד ברור ומאוד בתוקף שאני צריכה להתחיל ללמוד שיחות ומאמרים ולא ידעתי מה זה בכלל, שיחות, מאמרים. אמרתי למורה "מ-מה זה?" היא אמרה לי "אני אסביר לך אחר כך". שבוע אחר כך התחלתי ללמוד שיחות ומאמרים וכמובן שבזכות זה, זאת אומרת, ואני ילדה מאוד חרוצה. זאת אומרת, כמה שלא ידעתי ללמוד במסגרות של בתי ספר ולימודים וזה, באמת אף פעם לא מצאתי את עצמי שם. הייתי, אה, אמ, בן אדם שאומר על עצמו שבטח אני לא, לא יודעת ללמוד. כנראה אני לא יודעת ללמוד. אני לומדת מהחיים, מהרחוב, מסיטואציות. אני מתבוננת, אבל ללמוד, לפתוח ספר וללמוד זה לא אני. עד שהגעתי לחסידות ואז מצאתי את עצמי שעות יושבת ומתעמקת וזה מעניין ואני רוצה עוד ועוד ובזכות זה אגב, הרבי ידע מה שהוא מבקש ממני, כי בזכות המאמרים והשיחות, ככל שנכנסתי יותר ויותר לעומק, העשרתי את עולם השליחות שלי והבנתי גם מה אני צריכה לעשות עם עולם הטיפול, כי אחר כך הפכתי להיות מטפלת וכולי ועם עולם הטיפול הוצאתי את שערים, את הקלפים ש-

24:00 דובר 6 ראיתי פה מקודם.

24:01 דובר 2 כן, משהו.

24:02 דובר 6 הטיפול הוא, הוא, כאילו מאיזה תחום זה? מאיזה-

24:06 דובר 2 אז זהו, אז אחרי ש-- כשהכרתי את עודד בפעם השנייה, כן, לפני למעלה מעשרים שנה, בוא נאמר ככה, אמרתי לו: "תשמע, אם אני ממשיכה בשיווק, יחסי ציבור ודוברות, אין לנו חיים." זאת אומרת, אתה טייס, אתה בא והולך כמעט. צריך להיות מישהו בבית שמחזיק את כל החבילה הזו.

24:25 דובר 6 טייס אזרחי, נכון?

24:26 דובר 2 לא, הוא טייס אזרחי. הוא היה טייס קרבי, הוא היה F16.

24:29 דובר 6 וואו.

24:29 דובר 2 זאת אומרת, הוא היה טייס קרב.

24:30 דובר 6 ועכשיו הוא אזרחי.

24:31 דובר 2 ועכשיו הוא אזרחי, כן, טייס אל על.

24:33 דובר 6 פשוט טס ל-ל-לניו יורק, נגיד, ל...

24:36 דובר 2 לא, אז זהו, יש-- באל על יש ציים. זאת אומרת, כל פעם צי אחר. אז הוא כבר מזמן לא בניו יורק. היום הוא בצי-- היום בכלל, היום הוא אוטוטו פורש. אז היום הוא בוחן בכיר באל על. הוא בוחן טייסים אחרים ל...

24:50 דובר 6 להסמיך אותם.

24:50 דובר 2 להסמיך אותם וכולי, או לקצין ראשון או לקברניט. תלוי מה ומי. אז אמרתי: "תשמע, אני גם-- האמת שכבר נמאס לי מהתקשורת הזו." אני זוכרת גם שהרגשתי שאיבדתי את השליחות שלי בתוך התקשורת, כי התקשורת התחילה להיות מאוד, מאוד אגרסיבית, מאוד צהובה, מאוד מפספסת את המטרה שלשמה היא בכלל קיימת, ואמרתי: "אני לא יכולה להיות חלק מהסיפור הזה. אני חייבת להמשיך הלאה." הוא אמר לי: "אני נותן לך קארט בלאנש", מה שנקרא, כאילו כרטיס לב-- תעשי מה שאת רוצה. אמרתי, אבל גם צריך, בכל זאת, זה לא פשוט לחבר שתי משפחות. יש לו ילדים, יש לי ילדים. עם המקצוע של טייס שבא והולך, צריך מישהו שיהיה פה בבית הזה ויארגן את כל הסיפור הזה, את הגיבוש של המשפחה החדשה ואת התחושה של הבית, לא לאבד תחושה של בית. ואז אמרנו, אוקיי, נלך למשהו יותר שקט, שבעצם אמרתי, תשמע, אני תמיד הייתי אח-- לא משנה איפה הייתי, הייתי החדר הטיפולי של החברה. זאת אומרת, היו עולים לרגל, מספרים לי את הבעיות, הייתי מנסה לפתור אותן וכולי. אמרתי, בוא נלך למקום הזה. הלכתי ל-

26:01 דובר 6 איזה יופי. תראי איך את הכרת את עצמך וכיוונת את עצמך אל השליחות ככה. וואי, זה מרגש.

26:08 דובר 2 כן, נכון. אני...

26:09 דובר 6 באמת, כאילו, לפעמים אנחנו שואלים את עצמנו, אני שומעת הרבה כשמדברים על שליחות: "וואי, מה אני, מה אני צריכה לעשות בחיים?" אני אומרת, כאילו, בואי, בואי תעצרי שנייה ותחשבי מה טוב בך ומה את חזקה.

26:20 דובר 2 בדיוק.

26:21 דובר 6 מה אנשים רוצים ממך? זה, זה השליחות. השליחות זה מה שקיים.

26:25 דובר 2 גם איזה כלים קיבלת. זאת אומרת, אה...

26:28 דובר 6 כן, היכולות שלך.

26:28 דובר 2 היכולות שלך והיכולות, את יודעת, יש יכולות סמויות ויש יכולות גלויות. זה כמו-- הסמויות, הן יותר, הן זקוקות שנגלה אותן. יש הרבה כוחות שאנחנו לא יודעים ולא מכירים עד שאנחנו מגיעים, ואני מאחלת לכולם שיגלו את זה תמיד במצבים טובים.

26:46 דובר 6 כן.

26:46 דובר 2 כמובן, בעזרת השם, באמת. אבל, אמ, והלכתי ללמוד, דווקא הלכתי ללמוד את פרחי באך, משהו מאוד, כאילו, מצד אחד כזה, אבל משהו שמאוד התחברתי אליו. וככל שהתעמקתי בשיחות, במאמרים ובספר התניא, אז אמרתי, רגע, יש פה את הכול. בעצם יש חיים שלמים של ריפוי בתוך ספר התניא. לא צריך שום דבר אחר. וגם ככל שהכרתי יותר ויותר שיטות, הלכתי יותר לתחום האלטרנטיבי כמובן. למדתי עוד קורסים ועוד קורסים וכולי, שפחות השתמשתי בהם בפרקטיקה. פתחתי קליניקה שאמרתי שבאמת, בקליניקה הזו, אמ, זה, זה בעצם החדר של הרבי. הקדוש ברוך הוא שולח לי את האנשים שזקוקים לריפוי. הרבי מברך אותם, זה החדר של הרבי ואני שומעת ומחזירה, מהדהדת להם קטע חסי-- בקטע חסידי, כי שם הריפוי. וככה עשיתי. כמובן בעזרת פרחי באך, שעד היום אני מאוד אוהבת ומאוד מאמינה בהם. היום יש לי פחות זמן לטיפול פרטני, כי אני מאוד התפזרתי לסדנאות של שערים ולמופעים של הטייס והחסידה, ואני יותר רוצה להשפיע במסות מאשר אחד על אחד. זה לא, חס וחלילה, שזה בזבוז זמן, חס ושלום, כי כל אחד זה עולם ומלואו. עשיתי את זה עשרים שנה כמעט והיום אני מתעמקת יותר ב... כן, אבל באמת ראיתי ניסים ונפלאות בתוך החדר הזה של הרבי, בחדר הטיפולי הזה, שכל פעם הבאתי להם את הריפוי לא שלי. זאת אומרת, הריפוי של בעל התניא הקדוש שאמר בזמנו, עוד מאתיים ומשהו שנה, התניא תהיה הקטורת לכל המגפות. ויש לנו דור עם... איך אני? זה לא נעים להגיד מגפה, זה באמת מילה מאוד חזקה וקיצונית, אבל בוא נאמר שיש המון הפרעות ואי סדרים ודברים לא מתוקנים בדור הזה שאנחנו רואים אותם, כי המון דברים גונבים אותנו. המון

28:49 דובר 2 דברים חיצוניים גונבים אותנו. אני קוראת להם צעצועי עשיו. בעצם יש לנו קניונים ויש לנו את הכול ויש לנו דיגיטליה מאוד מפותחת ואנחנו שוכחים שהכול, לכל מה שאנחנו רואים יש שורש אלוקי, ואם אנחנו לא נשתמש בזה בקודש ובשורש אלוקי, זה מוריד אותנו נוראות, מה שנקרא. אז שם אני רואה את השליחות שלי.

29:16 דובר 7 תקשיבי, זה, זה מטורף. אני קולטת ש-- רגע, וואי, אני עדיין בסיפור התשובה שלך. עשית את התשעה חודשים האלה ואז אני עדיין במתח. איך זה המשיך?

29:29 דובר 2 זה המשיך.

29:30 דובר 7 את כאילו עם התניא.

29:32 דובר 2 אני עם התניא. אבל זה, זה הגיע לזה של הטייס והחסידה. זה יצא מתוך הקושי. זה יצא מתוך זה שכל שלושה שבועות הייתי שומעת: אוקיי, יום ראשון אנחנו על מדרגות הרבנות. זה היה מאוד קשה, כי אני גם בן אדם מאוד יסודי. מצד אחד, מצד שני מאוד קיצוני. החסידות מנסה לתקן אותי בקטע הזה. שחור לבן, באמת לוקח זמן. לא פשוט, כאילו, לא פשוט.

29:58 דובר 7 מצוות. אז עד הסוף.

30:00 דובר 2 אז עד הסוף. אבל תראי, אני, אני היום אומרת שלפעמים לא לעשות את המצווה, לא חס וחלילה, שכן במסגרת האפשרויות שלך זה בעצם זאת המצווה, כי אתה צריך להיות גם קשור לבית, לבעל שלא בחר. זה לא מה שהוא בחר בכלל. זאת אומרת, זה לא שזה מה שהוא. אבל מה שהנחה אותי זה שהקדוש ברוך הוא לא טועה. הוא לא טועה שהוא שם אותנו ביחד. כנראה אני טועה באיך שאני מחדירה את זה הביתה. זאת אומרת, עודד צודק שלא בא לו. לא בא לו, הוא לא בחר. אוקיי, אז משהו אני לא עושה בסדר ב... כאילו הוא מרגיש שמכריחים אותו, הוא מרגיש שאונסים אותו. הוא אומר, אני, אני אשכנזי, אבל אני מרגיש אנוס ספרד. כל הזמן הוא אמר את זה, והרבה פעמים היו ויכוחים לא פשוטים, אבל לקח לי זמן להבין ש... זאת אומרת, מה זה לקח לי זמן. יש לנו שיעור תניא בבית חמש עשרה שנה, כל יום רביעי בעשר וחצי בבוקר. כולם מוזמנים. כל מי ששומע מוזמן לשיעור תניא בעשר וחצי בבוקר.

31:06 דובר 7 מי מעביר?

31:07 דובר 2 או, זהו, אז זה, יש לנו זהב טהור שמעביר. יש לנו את הגברת ליבה גורליק מכפר חב"ד, שהיא באמת... וגם אתי פלדמן. היא מעבירה חסידות. ליבה מעבירה תניא, וזה מין מקבץ נשים מהמם של דתיות ושאינן עדיין, מכל מיני זרמים, מזרוחניקיות, חב"דיות, כאלה שבכלל עדיין.

31:34 דובר 7 כל עם ישראל.

31:34 דובר 2 כל עם ישראל. ג'ינס, גופייה, כמו שאני הייתי. כולן מגיעות בעשר וחצי ביום רביעי, ואני חושבת ש... והיא המשפיעה שלי, שזה בכלל המצאה גאונית של הדור. משפיעה, לכל מי שעדיין אין משפיעה, זה הזמן למצוא, כי זה פשוט פתרונות. לא אומרת פתרונות קסם, אבל זה כל כך כל כך עוזר בליווי של תחנות החיים. אמ, וליבה יום אחד אמרה לי, סיפרתי לה שעודד לא, לא מוכן. זהו, הוא לא מוכן להמשיך ככה. הוא לא התחתן עם דתייה. עכשיו עודד הרגיש שממש הוא ננטש ושאני נלקחתי בכוח על ידי הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, הוא אומר... ומה שלי היה עצוב זה שהוא, הוא, הוא לא יחשוב ככה על הקדוש ברוך הוא. כאילו נורא כאב לי שזה מה שהוא חושב עליו. אני אומרת, אבל הקדוש ברוך הוא רב חסד. אמת. לא יכול להיות שאני מקלקלת את התדמית של הקדוש ברוך הוא. מה שאני עושה לא בסדר.

32:32 דובר 8 לא מייצגת אותו טוב.

32:33 דובר 2 אני לא מייצגת אותו טוב. בדיוק. אז פתאום ליבה יום אחד אמרה לי, את יודעת, את לא השוטר של הקדוש ברוך הוא ואין לך שום עניין עם הדרגה הרוחנית של בעלך. זה לא עניינך. ובאותו רגע הרגשתי טון, קילו של טון, יורד לי מהכתפיים. חזרתי אחרת הביתה ובעלי קיבל אישה חדשה. ואני אומרת את זה לכל הנשים שחושבות שהן צריכות לתקן את הבעל. הן צריכות להיות אחראיות לחזרה שלו בתשובה או כל מיני כאלה. לא. הן צריכות שהבעל יהיה שמח עם הבחירה שלו. זה מה שהן צריכות. ומאותו רגע עודד פשוט הרגיש, ממש אפשר היה לחתוך בסכין את התקופה עד לרגע הזה ומהרגע הזה, וככל שאני הנחתי, הוא התקרב. זה ממש ככה. וזה נכון לגבי ילדים וזה נכון לגבי בני זוג. זה נכון לגבי כל דבר. תשחררו. זה לא שלכם וזה החלק שחסידות מלמדת, מה שלך ומה לא שלך. איזה ערוגה אתה משקה? כאילו זה סבבה להשקות ערוגה של מישהו אחר. זה גם נורא קל כאילו.

33:49 דובר 8 נכון.

33:50 דובר 2 אבל בוא, כנס פנימה חזרה, תתכנס, תאסוף את עצמך ותתחיל להדק את הדברים הנכונים וזהו. ו... מתוך ה... אני מספרת את זה בקיצור, אבל כמובן שזה היו דברים לא פשוטים. גם פלטה שאני מכניסה, בכלל כל ה...

34:08 דובר 8 זהו, זה מה שרציתי להקשות עלייך, מה שנקרא.

34:12 דובר 2 כן.

34:12 דובר 8 יש את מה ששלו שלו. אני מנסה, מה ששלו שלו, מה שלך שלך. אבל בסוף בית.

34:20 דובר 2 נכון, הוא משותף.

34:20 דובר 8 יש דברים בדת.

34:22 דובר 2 נכון.

34:22 דובר 8 ביהדות.

34:22 דובר 2 שאי אפשר להתפשר.

34:25 דובר 8 זה משפחתי.

34:26 דובר 2 נכון.

34:26 דובר 8 זה זוגי.

34:27 דובר 2 נכון.

34:27 דובר 8 זה ביתי, וכאילו כן צריך כאילו לבחור צד ביחד.

34:33 דובר 2 נכון.

34:34 דובר 8 חינוך הילדים.

34:35 דובר 2 אז זהו. אז השם ריחם עלינו מאוד. ושוב אני רואה בזה חסד, כי כשהוא הפגיש אותנו שוב בפעם השנייה, אז כבר הילדים היו די גדולים ואין לנו ילדים משותפים. הוא הפגיש אותנו מספיק מאוחר על מנת לא לעשות עוד איזה תינוק מתוק. כן, כי אני חושבת שאת זה לא היינו... הוא גם אומר את זה, לא היינו צולחים את זה אם היינו צריכים. כאילו אני הייתי חוטפת את התינוק ומכניסה אותו לחדר. ברור שזה מה שהייתי עושה. כן. אז זה לא היה הולך. אז מהבחינה הזאת כל, כל הילדים ששייכים לו והילדים ששייכים לי, כל אחד מחליט, הם היו... כן. אז זה מהבחינה הזאת. אבל את צודקת, כי בית בכל זאת משותף. למשל, הוא מאוד אוהב את... נניח, הילדים אוהבים את האספרסו שלהם ופתאום אי אפשר לעשות אספרסו בשבת, יש מיחם וכאלה. אז למדנו לכבד אחד את השני. ברוך השם היום אנחנו, זה רק אני ועודד, כי כולם כבר פרחו מהקן ואנחנו כבר סבא וסבתא ברוך השם.

35:34 דובר 8 וואי, איזה מרגש!

35:35 דובר 2 כן.

35:36 דובר 8 את לא נראית, את באמת יכולה להגיד את זה.

35:38 דובר 2 אז אני אומרת את זה, כן, של כמה נכדים, וברוך השם, ברוך השם. אבל אני אגיד לך ככה, לפעמים ביום שישי הנרות שבת שלי דולקים ורואים מכבי תל אביב. אין לי מה לעשות, כי בעלי לא מוכן לוותר על מכבי תל אביב של יום שישי. כן, שפעם ב... משחקים בשבת, אבל בעיקרון הוא למד, כאילו הוא מאוד מכבד. הוא לא נוסע בשבת אם הוא לא מוכרח. כן, כשאבא שלו היה בבית רפואה אז הוא היה עושה את זה. אבל אם הוא לא מוכרח הוא לא נוסע והוא באמת משתדל. יש לנו כבר חשמל חכם בבית, אז לא צריך להדליק ולכבות, אבל יש הרבה סיפורים מצחיקים איך, איך הפלטה נכנסה ואיך המיחם, זה אנחנו לא נספיק.

36:24 דובר 8 זה כבר למופע.

36:25 דובר 2 אבל זה כבר כן. צריך לבוא למופע בשביל לראות את זה, כי זה באמת היו דברים. תראי, המופע הזה, הוא מצד אחד נורא מצחיק, אבל מצד שני הוא גם מעלה לפעמים ככה דמעות, ככה חונק. כי זה מופע אותנטי ואמיתי שפותח בעצם את הדלת של סלון הבית ומספר. והשליחות של המופע הזה זה בעצם להגיד לכולם: תדעו לכם שהכול אפשרי. זה רק עניין של גישה ולהגביר אמונה שהקדוש ברוך הוא לא טועה. כנראה אתם עושים משהו לא נכון או לא בסדר, כי הוא באמת לא טועה. והדבר האחרון שהוא... תראי, אני לא מדברת חס ושלום על מצבי קיצון, שמשהו לא בסדר בזוגיות ויש אלימות, וזה, אנחנו לא מדברים על הדברים האלה. אנחנו מדברים על זוגיות, כן, שלכולנו מאתגר ולפעמים קשה, ולא תמיד אנחנו מבינים את הצד השני או את עצמנו בתוך הזוגיות. כאילו, אוקיי.

37:18 דובר 8 נכון.

37:18 דובר 2 אז זאת עבודה, ונורא קל לנו ללכת ישר לשני ולהגיד: אתה לא... תחזרי אלייך. נכון, זאת עבודה, וזה לפעמים אנטיפתי כזה ומעצבן, ובא לך גם להאשים את השני. כאילו, בא לך, זה יותר קל, אבל זה יותר ילדותי. זה לא בוגר.

37:37 דובר 8 יש משהו באמת גם בתניא, שכשאת לומדת את המפה של הנפש ואיך הכול עובד ואיפה מונחות הבחירות שלנו, אז פתאום אומרת: יש לי את הקרבות שלי, יש לו את הקרבות שלו. מכבדת.

37:49 דובר 2 נכון.

37:50 דובר 8 כן, לילדים, כן, לכולם. את פתאום מבינה כאילו בעצם מה הם עוברים. ואז יש איזשהו, אני חושבת, יותר כבוד.

38:01 דובר 2 וואו, זו נקודה מאוד חשובה מה שעולה לך עכשיו.

38:04 דובר 8 כן.

38:04 דובר 2 וואו. זה הנקודה. כי רק—

38:06 דובר 8 זה הקרבות שלו.

38:07 דובר 2 את כל כך צודקת. כי כשאני לא ראיתי אותו בהתחלה, בתהליך של התשובה שלי, לא ראיתי אותו. לא ראיתי אף אחד. הוא מתאר את זה יותר טוב, הוא אומר: אלה שחוזרים בתשובה רואים את האור, ואנחנו רואים את הפנס של הרכבת מתקרב אלינו.

38:24 דובר 8 וואו.

38:24 דובר 2 ככה הוא מתאר את זה. כאילו אני עומד על המסלול של הרכבת והרכבת מתקרבת ומתקרבת.

38:29 דובר 8 זאת חוויה לא פשוטה באמת.

38:30 דובר 2 מה זה, זו חוויה שוברת. זו חוויה מטורפת. זאת אומרת, משנים לך את כל הקודים של ה... עושים לך בלגן בתוך הבית, ואתה חסר אונים כי אתה לא בחרת, וזה הבית שלך, המבצר שלך. אתה שם צריך להרגיש הכי טוב והכי נוח, ושם זה הבחירות שלך, ופתאום אין לך שליטה על הבחירות שלך.

38:54 דובר 8 וואו.

38:54 דובר 2 ואני, אני חושבת שאני הייתי איומה.

38:57 דובר 8 איך את אומרת את זה ככה?

38:58 דובר 2 אני חושבת שהייתי איומה, איומה ונוראית, כי לא ראיתי אותו. לא ראיתי אף אחד וראיתי רק את עצמי. וזה לא בסדר. ומה שהציל אותנו, והיופי שהוא אומר את זה בעצמו היום, זה התניא. ככל שלמדתי, הבנתי איך אני לא צריכה להתנהג.

39:18 דובר 8 כן.

39:18 דובר 2 ממש.

39:19 דובר 8 זו מודעות עצמית.

39:20 דובר 2 וכמה ישות וכמה גאווה וכמה אני חשבתי. היום אני אומרת: רגע, רגע, רגע, אני בכלל בזכותו חזרתי בתשובה. בעל אחר היה זורק אותי מכל המדרגות עכשיו. למה אני אומרת את זה? כי למשל יש הרבה פעמים שאנחנו, יש איזה תכונות בבעל שנורא מעצבנות אותנו. יש תכונות כאלה שמעצבנות אותנו, אבל אנחנו צריכים להבין, אם הקדוש ברוך הוא לא טועה, אז יש משהו בתכונה הזו שהיא טובה לנו.

39:49 דובר 8 כן.

39:49 דובר 2 אוקיי, ולא בא לנו לעשות את העבודה, אבל אצלו למשל, אצלו אני תמיד נורא מתעצבנת ואני אומרת לו: יואו, אתה נורא אדיש או משהו כזה. ואחר כך הבנתי שזו לא אדישות, זו היכולת שלו להכיל. אוקיי, ולוקח לו הרבה זמן להגיב. הוא הפוך ממני. עכשיו, זה גם הוא פיתח את זה בתור טייס קרב. אוי ואבוי, אני לא יכולה להיות טייס קרב, את מבינה? כי אני מיד מגיבה. כן, לא רק בגלל זה, כן, בגלל הרבה דברים אחרים שאין לי. אבל הוא כטייס קרב חייב אורך רוח מטורף, קיצוני, בשביל להצליח לעשות את הלופים ואת הדברים ולשחרר נכון את הפצצה שהוא צריך. זה לא פשוט, וזלזלתי בזה. כאילו, זה לא בסדר שזלזלתי בזה. אני אומרת את זה לכל הנשים: לפעמים אנחנו עושות עוול שאנחנו מזלזלות בתכונה שכאילו מעצבנת אותנו, ואנחנו לא מגלות את השורש הנסתר שעושה לנו הכי טוב בעולם. ולמה אני מזכירה את זה דווקא בתהליך התשובה שלי? כי אם לא הייתה לו את התכונה הזו שכביכול מעצבנת אותי, שהיום פחות, כן, מעצבנת אותי, אז בעצם אני לא יודעת אם היינו פה היום בכלל. עצם זה שיש לו אורך רוח כל כך עמוק נתן לי את האפשרות לעשות את זה בבזק, אוקיי, ועוד להכיל את זה. אז אני הרבה פעמים אומרת: כל התשובה שלי בזכותו. כל מה ששלי שלו קודם כול. וגם אני אומרת: וואו, אנחנו באנו מגלגולים קודמים, באנו עם מורשת, לא באנו נקיים לעולם הזה. באנו כאילו נקיים, אבל זה לא נכון. באנו לתקן המון דברים מגלגולים קודמים. אנחנו יודעים את זה. הזוהר הקדוש מדבר על זה וכולי, ואתה

41:36 דובר 2 לא יודע מה באת לתקן. ואני אומרת, אני מסתכלת על עודד ואני אומרת: וואו, כמה, כמה דרך יש לי עוד להגיע אליו.

41:43 דובר 9 וואי, זה מרגש.

41:45 דובר 2 כן.

41:46 דובר 9 ממש. את יודעת, את אומרת הקדוש ברוך הוא לא טועה, וזה בעצם, בשביל שאנחנו נגיד הקדוש ברוך הוא לא טועה, אנחנו קודם כול צריכים להבין את המונח הבסיסי של ההשגחה הפרטית, שקודם כול הכול ממנו.

41:59 דובר 2 נכון.

42:00 דובר 9 ואם הכול ממנו, אז אפשר גם להגיד שהוא לא טועה. כי את מבינה?

42:05 דובר 2 בטח.

42:06 דובר 9 ובאמת אני חושבת שהכול מתחיל ונגמר באמונה בהשגחה הפרטית הזאת, שהיא פשוט משנה את החיים ומביאה המון אור. ואם מי שעוד לא השתכנעה ללמוד חסידות אז...

42:20 דובר 2 קודם כול אין דבר כזה אצלי. כל מי שפוגש אותי בסוף מגיע ללמוד תניא, גם בשביל להגיד לי: טוב, טוב, תרדי ממני. אני מתחילה.

42:30 דובר 9 לי"ט כסלו זה...

42:31 דובר 2 נכון, נכון, נכון, אבל אצלנו זה לא י"ט כסלו, זה אמור להיות האור של י"ט כסלו משנה שעברה עד השנה הזו, הוא אמור...

42:40 דובר 9 אותה עוצמה.

42:41 דובר 2 אותה... לא יודעת אם אותה עוצמה, אבל באורו, מה שנקרא, באורו. באמת, אני גם ממליצה לכולן. זאת אומרת, זה לא רק זה. קודם כול תחזיקו ספר תניא בבית, זה דבר ראשון. לומדות, לא לומדות. זאת אומרת, לפני. זאת אומרת, אלה שלומדות מן הסתם יש להן. אבל אני, אני הרבה פעמים מחלקת את חית"ת, את ספר התניא וכולי, כי אני אומרת: אני עושה את שלי. הנה, הבאתי, עכשיו זה עלייך. זה מה ש... ככה הייתי עושה גם בקליניקה. הייתי אומרת: אוקיי, אני אומרת את כל מה שצריך מתוך החסידות ועכשיו זה שלך. כאילו.

43:14 דובר 9 מסיירת אתה.

43:15 דובר 2 כן, בדיוק, אתה עכשיו את הקצוות אתה צריך לחבר. בדור הזה אני בכלל לא יודעת. למשל השנה האחרונה, התקופה האחרונה, איך עוברים אותה בלי ללמוד חסידות?

43:24 דובר 9 לא יודעת.

43:25 דובר 2 איך עוברים אותה? כאילו אי אפשר לעבוד, אי אפשר.

43:29 דובר 9 נכון.

43:29 דובר 2 זאת אומרת, אני רואה גם המון הורים. לצערי את רואה, את פוגשת הורים לחטופים, הורים שכולים וכולי, שמאוד מתחברים בעצם עכשיו לאמונה.

43:40 דובר 9 נכון.

43:41 דובר 2 מאוד מתחברים לאמונה. זאת אומרת, ואת אומרת וואו, תראי מה זה נשמות, איך הן מתגלגלות. ו-ואני אומרת לכולם, כולם בדור הזה, זה הדור שצריכים כולם, כולם ללמוד את החסידות ואת התניא. אסור, אסור. ומי שיודעת את זה, עלינו האחריות.

44:00 דובר 9 כן, זה הרבה.

44:01 דובר 2 עלינו. לא, לא עלינו האחריות. אני. שואלים אותי, תגידי, איך יש לך כל כך הרבה נשים? כאילו מאיפה הבאת אותן? מה כל אלה? אני אומרת, אני לא יודעת. אני עומדת בתור. זה באמת. זה אמיתי. בעלי אומר לי, לא לידי. תפסיקי כבר עם הפדיחות האלה. אני עומדת בתור בסופר יותר מדי, יותר מחמש דקות. אני מתחילה לדבר עם זו שלידי ואני אומרת לה, את יודעת מה זה תניא? מה זה? ואנחנו מתחילות לדבר, ויש לי נשים שהגיעו מהתורים האלה.

44:26 דובר 9 וואו.

44:27 דובר 2 כן, ממש. ואני אומרת, אני מסתכלת על המשפט שאומר, אני מתבוננת במשפט של הבעל שם טוב שאומר שכל דבר שיהודי רואה או שומע זה בהשגחה פרטית. אז איפה שאני נמצאת באותו רגע, אם אני באמת שליחה, אני הרי, שליחות זה חיים, זה דרך חיים. זה לא. אוקיי, אז עכשיו אני שמה.

44:45 דובר 9 זה השם של הפודקאסט אגב, שליחות כדרך חיים.

44:47 דובר 2 אה באמת?

44:49 דובר 9 את אומרת את זה ואני אומרת, כן, כן, כן, זה זה.

44:51 דובר 2 אז את רואה? זה הכי טבעי בעולם. אנחנו לא מתחפשים ויוצאים מהבית. אוקיי, אנחנו שליחות כל הזמן. אוקיי. אז נכון שלפעמים המינונים הם כאלה ולפעמים לא, וזה-- בסדר, אבל אנחנו, וכשאנחנו זוכרות את זה אז אנחנו לא מאבדות את הנקודה המרכזית.

45:09 דובר 9 נכון. ומעבר לתועלת שזה מביא לאחרים ולסביבה שלנו, התועלת הראשונה היא לנו. כי כשאנחנו נמצאות באיזשהו מקום והמוח שלנו לא מונח בכל האיכסה שלנו והדאגות שלנו והדברים שלנו, אנחנו מסתכלות החוצה. מי צריך אותנו? מה? מה יש לי לעשות פה בנקודה הזאת, בדקה הקרובה? לא, לא ללכת רחוק. אז אני מרוממת יותר כי אני, אני נמצאת בשביל משהו גבוה יותר.

45:35 דובר 2 את לא רק מרוממת יותר, זה כזה יפה מה שאת אומרת, כי בעצם אין לך פנאי. אז מה קורה? המצוקה מתכווצת.

45:43 דובר 9 ממש, ממש.

45:44 דובר 2 היא פשוט מתכווצת עד שהיא נעלמת. עכשיו נכון, יש דברים שיגידו לי, את יודעת, יש דברים קשים שב-ב-בקליפה החיצונית שלהם הם באמת קשים. שלא נדע, שלא נדע. מחלות ועניינים. ובאמת אנשים עוברים דברים מאוד מאוד לא פשוטים ומאוד קשים, ונורא קשה. גם אי אפשר לבוא לבן אדם ולהגיד, אתה שומע, עכשיו הדבר הזה הוא בעצם ב-בפנים שלו הוא מאוד מאוד טוב. ברור שאנחנו לא.

46:08 דובר 9 צריך להגיד את זה רק לעצמנו.

46:09 דובר 2 לעצמנו. בדיוק, להגיד את זה לעצמנו. וכשאנחנו אומרים את זה לעצמנו, אז כשאנחנו ניגשים לסיטואציה כזאת ולאדם שנמצא בסיטואציה הזאת, אנחנו ניגשים בחמלה, ניגשים בחמלה, וזה מאוד מאוד חשוב. ובלי לשפוט, פשוט לחמול ולראות, להתבונן ולראות, אוקיי, מה הוא צריך עכשיו. ו-ואני חושבת שזאת השליחות של כולם וכולם יכולים לעשות אותה.

46:36 דובר 9 ממש, ממש ככה. וגם הדאגות שלנו וההתמודדויות שלנו. נכון, אנחנו צריכים לדאוג להם, אנחנו צריכים להיות על זה. אבל את לא יכולה להיות בזה עשרים וארבע שבע, את תתמוטטי. לצאת אל השליחות ולחזור. ואז באמת זה קטן. זה קטן. כי הרי חלק מהנפח זה זה מה שאנחנו יוצרים בראש שלנו.

46:55 דובר 2 ברור.

46:56 דובר 9 אז פה אנחנו אומרים, רגע, אני בשביל העולם. אני באתי לתת, אני יש לי ויש לי את הדברים שאני צריכה לדאוג להם ולסדר אותם ולעבור אותם ולהתמודד איתם. אבל יש, יש לי הרבה מעבר לזה. זה לא הכל. זה לא תופס לי את כל החלל וזה. אני אומרת לך, אני, אני פשוט רואה את זה. גם בהתמודדויות הקטנות. הרי בעינינו יש טרגדיות ויש מחלות ויש זה, אבל לפעמים כוס קפה שנשפכה לך יכול להרוס לך את היום אם את לא, אם את לא נמצאת במקום הנכון של לדעת איך להתמודד עם זה.

47:23 דובר 2 זה, החסידות מצילה אותי כל רגע ורגע מחדש. ואני לא אשכח שזה היה בראש השנה שהכל כבר מוכן. את יודעת, זה הכל, הכל מוכן. לא ראש השנה, זה אחד הפעמים הקודמות, ואני מוציאה את כל התבשיל כבש הזה מהתנור והכל נשפך. ואין לי זמן כמעט לכלום. אין, אין זמן, לא, לא לשטוף ולא זה ולא פה. ובאותו רגע נשמתי ואמרתי, הכל מאת השם והכל לטובה והכל יסתדר. אבל אם הייתי נכנסת לקריזה שלי של איך זה קורה עכשיו? כאילו מה? מה? מה? למען השם, כאילו.

47:58 דובר 9 זה כל כך אוטומטי. זה מה שבא לנו לעשות.

48:00 דובר 2 אבל זה, זה מה ש-- כי זה היה אחד הפעמים. כי באמת קרייסיס זה יכול להיות קרייסיס. כאילו את יודעת, הכל מוכן והכל נקי והכל זה ופתאום זה והכל נשפך. זהו. אז מה את עושה עכשיו? זה, אני עושה אפליקציה של הסיטואציה הזו לכל סיטואציה מעצבנת אחרת. ואז את אומרת, אבל זה חסידות. ואיך אפשר בלי החסידות?

48:23 דובר 9 אי אפשר.

48:24 דובר 2 אי אפשר. אי אפשר. זה גאוני.

48:28 דובר 9 ממש. וואו גתית, אנחנו נסיים. אני רוצה להגיד לך תודה. אני בדרך כלל אומרת, בוא נסיים עם מסר, אבל זה היה פשוט רכבת של מסרים שאי אפשר לעצור, ואני מאוד רוצה שבעזרת השם נזמין אותך לפה. ובכלל, "הטייס והחסידה" זה המופע שלכם. אה, זה שם יפה אגב.

48:46 דובר 2 אה נכון, זה שם... בהתחלה אגב, השם הזה-

48:50 דובר 9 אני רציתי לשאול אותך איך התחיל המופע, אבל ככה בואי תכניסי לנו את זה, זה מעניין.

48:54 דובר 2 אני, אני אגיד לך ככה. המופע התחיל מזה שנורא רציתי שעודד יקבל מחיאות כפיים על התהליך שהוא עושה בבית.

49:02 דובר 9 וואו.

49:02 דובר 2 אז זה התחיל מזה, ושברתי את הראש מה אני עושה בשביל ש... שזה גם יהיה שליחות וגם הוא יקבל את זה. אמרתי, אני יודעת שאם הוא יעלה על הבמה ויתחיל לדבר את מה שאנחנו עוברים, אז הכל בבית יהיה הרבה יותר טוב, אחד, ודבר שני, אנחנו, אמ, נשדר החוצה להמון זוגות שהיום חיים... יש המון זוגות, אגב, שהם חיים ככה, אחד יותר ואחד פחות, אתה... והתחלתי לכתוב, לכתוב, לכתוב, לכתוב את כל הסיטואציות המעצבנות והמכעיסות והקשות, וביקשתי ממנו פתאום, אה, "אתה מוכן, אה, לכתוב? אתה תהיה מוכן?" אז הוא אמר, "למה?" והוא אמר לי, "טוב, זה עוד פרויקט..." הוא רגיל לפרויקטים המשוגעים שלי. הוא אמר לי, "בסדר, אבל אני זורם איתך". וטוב, א-אין זמן עכשיו לספר את כל ההשגחות הפרטיות המטורפות שקרו בתהליך הזה. ממש ב-ברמה של מי יפיק ומי יביים ומי... ברמה כזו.

49:56 דובר 9 טוב, זה לא אחד, שתיים.

49:57 דובר 2 הקדוש ברוך הוא שלח לנו את כל האנשים לעשות את זה. מי תהיה מפ-- הוא בחר מי תהיה מפיקה ומי תהיה ב-בימאית וזה וכולי. ואז אני, בהתחלה חשבנו לקרוא לזה "אשת טייס מי ימצא?" על, על, כאילו "אשת חיל מי ימצא?" ואז המפיקה המדהימה, ענת שבי, אמרה, "לא, לא, לא, לא", אמרה לנו. אמ, אש-- "הטייס והחסידה". עכשיו זה בא, אה, יש לזה כפל משמעות, כי קודם כל הוא באמת טייס ואני משתדלת להיות חסידה. כן, אני לא אומרת. מצד שני, הטייסים, אה, הכי הרי, הכי פוחדים בעצם מציפורים גדולות שנכנסות למנוע בנחיתה או בהמראה.

50:37 דובר 9 כן.

50:37 דובר 2 וזה מה שעודד הרגיש שקרה לו.

50:39 דובר 9 וואו.

50:40 דובר 2 ולכן "הטייס והחסידה".

50:42 דובר 9 וואו.

50:43 דובר 2 כן. עכשיו המופע הזה הוא באמת, אה, שליחות. אנחנו קיבלנו הרבה פעמים במהלך ה-- עשינו, זה מופע מאוד מהודק ומקצועי. שנה שלמה של חזרות עם בימאית, תסריטאית וכולי. שנה שלמה, שבשנה הזו כמעט התגרשנו, כאילו כי הכל צף. הוא פתאום ראה כמה הוא ויתר. אני פתאום ראיתי כמה אני מוותרת או כמה אני... הכל, זה היה מאוד מאוד קשה.

51:07 דובר 9 וואו.

51:07 דובר 2 וכל פעם היינו חוזרים הביתה והייתי כותבת לרבי, וכל פעם הרבי היה כותב לי, "נא להפיץ מעיינות בכל הכלים שניתנו", וקיבלנו גם-

51:18 דובר 9 מרמורת.

51:19 דובר 2 כן, ובאחת הפעמים, באחת החזרות המאוד קשות, קמתי ואמרתי, "זהו, אנחנו מס-- סוגרים. אני לא ממשיכה. אי אפשר, זה בלתי אפשרי." ואז ענת אמרה, "רגע, רגע, יש לי איגרת. יש לי כרך אחד של אגרות קודש שקיבלתי מתנה ממירי שניאורסון, החברה שלי, ובוא נפתח." פתחנו את אגרות הקודש, האם להמשיך? הוא כתב, אה, "הגיע הזמן להפסיק את מידת הנצחנות ולחיות בכבוד." משהו כזה, וזה מה שחותם גם את "הטייס והחסידה", מתוך אגרות הקודש שהרבי ענה. הוא ענה איגרת מאוד מאוד מפורטת על איך צריך לחיות עם מישהו שהוא לא דתי.

52:02 דובר 9 וואו.

52:03 דובר 2 פשוט זה היה, זה היה כזה בינגו. זה היה כזה, אמרנו, "לא יכול להיות". עכשיו עודד היה בפליאה כל כך גדולה, שאיך זה יכול להיות, כאילו איגרת קודש בודדת שיש לבימאית בבית. אנחנו פותחים והוא מדבר איך חיים עם מישהו לא דתי. כאילו זה היה די מטורף, כאילו מההשגחה הפרטית.

52:22 דובר 9 וואו.

52:22 דובר 2 והבנו שאנחנו חייבים להוציא לאור את המופע. אה, זהו, ומאז אנחנו מסתובבים בארץ וכאילו-

52:30 דובר 9 מעבר לזה ש-- של מה שהמופע מביא איתו לאנשים אחרים, אתם בעצם עברתם תהליך כל כך משמעותי.

52:36 דובר 2 נכון.

52:36 דובר 9 טיפולי, אולי אפשר לומר.

52:38 דובר 2 טיפולי וגם-

52:39 דובר 9 דרך הדבר הזה.

52:39 דובר 2 וגם על הבמה, כל מי שצופה בנו אומרים לנו את זה, כותבים לנו, שהם בעצמם עוברים תהליך טיפולי במהלך המופע. זה מדהים.

52:49 דובר 9 וואו.

52:49 דובר 2 ניגשים אלינו אחר כך. אנחנו פותחים אחרי המופע את, אה, הדיאלוג עם הקהל. כאילו, כי הקהל, את יודעת, כל אחד בא עם הכאבים שלו ועם הפערים שלו מהבית.

52:58 דובר 9 נכון.

52:58 דובר 2 והמופע מדבר לכל-- כל אחד לוקח משהו אחר וכולם בטוחים שאנחנו מדברים עליהם. זה מדהים.

53:04 דובר 9 מדהים.

53:05 דובר 2 כל אחד בא ואומר לי, "את יודעת, דיברת עלינו". אה, אה, אני לא אשכח שפעם, אה, הופענו באחד מבתי חב"ד וני-ני-ניגשה אליי בחורה ואמרה לי, "את דיברת עלינו", ואני רואה זוג חב"די. אמרתי, איך זה יכול להיות, כאילו? אז היא אמרה, "כן, כי גם לנו יש פערים ואתם פשוט לא... כולנו חיים את הפערים". ופתאום הבנתי שהמופע הזה הוא לא רק בין דתי ולא דתי, אלא כל מי שחווה פער.

53:31 דובר 9 שיקוף של כל ה...

53:32 דובר 2 שיקוף של הכל.

53:33 דובר 9 כן.

53:34 דובר 2 אה, כן, ו-ורק אז עודד אמר לי, "עכשיו אני מבין את השליחות".

53:38 דובר 9 וואו.

53:39 דובר 2 כן.

53:40 דובר 9 גבר ואישה זה פער פערים.

53:41 דובר 2 נכון.

53:41 דובר 9 אז אה-

53:42 דובר 2 נכון.

53:42 דובר 9 זה באמת-

53:43 דובר 2 נכון.

53:43 דובר 9 אני חושבת גם זה שמביאים את זה בהומור וב-- ו-ו-ושזה באמת יש פה משהו יותר קיצוני, זה מכניס גם את כולם לפרופורציות.

53:51 דובר 2 Understatement, קיצוני.

53:53 דובר 9 מדהים! וואו, גתית! איזה כיף היה לדבר.

53:57 דובר 2 היה ממש, את מהממת.

53:59 דובר 9 תודה, תודה, תודה, ותודה גם בשם כל הבנות. אני בטוחה שקיבלו המון. שנזכה באמת לחיות את החסידות ול-להגיע כבר ל-למטרה, למטרה הסופית, לגאולה.

54:09 דובר 2 לחיות את התנועה של הגאולה ולא התנועה של הגלות.

54:12 דובר 9 כן.

54:13 דובר 2 ואפשר לעשות את זה כל יום.

54:14 דובר 9 לגאול את עצמנו בכל רגע.

54:15 דובר 2 כן.

54:15 דובר 9 על ידי הבחירות שלנו.

54:16 דובר 2 כן, בדיוק.

54:17 דובר 9 בקיצור, אתם רוצות להבין מה עכשיו אמרתי? תלמדו.

54:20 דובר 2 נכון.