פרק 34: הנני כאן | עם מושקי לנדאו-מייסדת "הנני"- קהילת האימהות לילדים מיוחדים הראשונה והגדולה בישראל

00:00 דובר 1 על מה חלמה מושקי לפני הלידה של שניאור, שניפצה את החלום בקול רעש גדול? איך באמת מרגישה אמא לילד מיוחד? מה הקימה מושקי עבור אמהות אחרות לילדים מיוחדים? ואיך מרגיש אח שאחיו הצמוד אליו לא יכול לתקשר איתו אפילו? מוזמנות לשיחה עם לב ענק ופתוח עם מושקי לנדאו, מייסדת הנני, קהילת אמהות לילדים מיוחדים. מזכירה לכן שאם אהבתן את הפודקאסט אתן יותר ממוזמנות פשוט לחלוק אותו הלאה, לשתף אותו, להפיץ אותו לחברות טובות, לאחיות, למשפחה, לשכנות, לכל מי שבא לכן לעשות את היום שלה טוב יותר. פתיח ומתחילים. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב, אוקראינה. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שהביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים ודרכה יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים עכשיו. שלום למושקי לנדאו.

01:19 דובר 2 איזה כיף להיות איתך, חני.

01:21 דובר 1 ברוך השם שזה יצא. תקשיבי, אני לא האמנתי שיתפנה זמן, אבל בנות, "תעשי פודקאסט עם מושקי לנדאו, תעשי פודקאסט עם מושקי לנדאו, תעשי פודקאסט עם מושקי לנדאו." אמרתי זהו, אין מצב לוותר על זה. זה חייב להופיע, את יודעת, בליסט.

01:32 דובר 2 האמת שאת אומרת מהצד שלך, אני חושבת שבשבילי זו זכות להתראיין אצלך.

01:37 דובר 1 אז גם וגם. וין וין.

01:39 דובר 2 תמיד.

01:40 דובר 1 אז מושקי, תעשי היכרות למי שלא מכירה אותך ככה באופן כללי או שלא באופן כללי. את יודעת מה, יאללה, תקפצי למים. תספרי לנו, אמ, מה הקמת, אבל לפני זה, מה קרה? מה הקדים את זה? מה קרה?

01:53 דובר 2 מה גרם לי?

01:54 דובר 1 שגרם לך? בדיוק.

01:56 דובר 2 הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם, מסובב הסיבות. אה, או כמו ש-- המשפט, אה, הכי נפוץ אצל האימהות לילדים המיוחדים, אנחנו מתכננים והקדוש ברוך הוא צוחק, כי מעולם לא ראיתי את עצמי במקום שבו אני נמצאת היום. ראיתי את עצמי תמיד במקום שמשפיע, במקום ש-- במקום של השפעה משמעותית, במקום גדול, במקום, אה, שנמצא במקום מוביל בעיקר, אה, במקום של הנהגה, כמו שגדלנו בתוך חסידות חב"ד. אני חושבת שכל-- אני יודעת שכל מי שגדל בתוך חסידות חב"ד גדל, אה, על השפעה ושאתה לא סתם נמצא כאן ושאתה צריך להשפיע על עוד יהודי ועל עוד בן אדם בעולם. אז אם לדייק את זה, זה לא חשבתי שזה יהיה מקום ההשפעה שלי, שזה יהיה התחום.

02:42 דובר 1 זהו, זאת השפעה, אבל בסגנון אחר.

02:44 דובר 2 בסג-- השפעה מהמקום שלה. והקדוש ברוך הוא הוביל אותי לשם, וכל עוד אני במקום הזה אני אעשה את זה הכי טוב שיש. ו... אז אני מושקי לנדאו.

02:57 דובר 1 היי, היי.

02:58 דובר 2 גרה בכפר חב"ד, ילידת כפר חב"ד. זכות עצומה לגור בכפר חב"ד, זה להיות גם חסידת חב"ד וגם לגור במעוז חב"ד. אה, הכפר מקום מדהים. אני זוכה לארח אצלי הרבה אנשים בבית, אה, כמו שאת עכשיו אצלי, והרבה אנשים לא שומרי תורה ומצוות לעת עתה, וכולם מתפעלים מהכפר וכולם נדהמים. יש פה אור, לא יעזור. כשנכנסים לכפר כאילו, אה, הגעת הביתה.

03:24 דובר 1 יו, פינה ירוקה גם באמצע מרכז הארץ זה כזה...

03:27 דובר 2 לגמרי. ועם ילד מיוחד לגור בחצר. תודה לקדוש ברוך הוא כל יום. אה, אני בת שלושים וארבע ואמא לארבע אוצרות. מנדי שלנו בן אחת עשרה, שניאור הילד המיוחד בן עשר וחצי, אה, מנדי בן אחת עשרה וחצי אם לדייק. חנה בת חמש ומשי המהממת והקטנטונת כרגע בת שלוש. אה, זכות גדולה להיות אמא שלהם. אני נשואה לשחריה, מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד. ו... אנחנו נמצאים המון המון המון בעשייה, אה, עשייה יומיומית, אם זה בבית, אה, שזה העשייה הכי חשובה. אה, תמיד אומרים משמרת ב', אבל בעצם זה משמרת א'.

04:10 דובר 1 השליחות הראשונה.

04:11 דובר 2 לגמרי, והחשובה ביותר והמורכבת ביותר.

04:14 דובר 1 כן.

04:15 דובר 2 תמיד הרבה פעמים כשמגיעים הביתה זה הרגע שנגמר הכוח. פה אפשר, בבית אפשר להיות עצבניים ואפשר לעשות פרצופים, כי בחוץ אנחנו תמיד מחייכות ונעימות לכולם. אבל, אבל הבית בעצם זה גם מה שגרם לי לעשות את השליחות בחוץ. אז אני כל יום משתדלת להזכיר את זה לעצמי.

04:32 דובר 1 כששניאור נולד, את ידעת לפני שיש לך ילד מיוחד שהולך להיוולד?

04:37 דובר 2 אז קודם כל התחתנו, הייתי אני בת עשרים ואחת, בעלי בן עשרים ושתיים. בגיל עשרים ושת-- הייתי בהיריון בגיל עשרים ואחת, בגיל עשרים ושתיים כבר ילדתי ברוך השם את הילד הראשון שלנו, מנדי, ובגיל עשרים ושלוש בדיוק שנה אחרי הלידה של מנדי ילדתי את הבן השני שלי, שניאור. אה, זאת אומרת היינו זוג נורא צעיר, אני בת עשרים ושלוש, בעלי היה לקראת גיל עשרים וארבע אני חושבת. תחילת החיים, תחילת הדרך. זוג מפוצץ חלומות ושאיפות. אה, סתם כדי לסבר לך את האוזן. בעלי הוא יליד ארגנטינה, עלה בגיל שמונה לארץ, הוא דובר ספרדית שוטפת ולקראת סוף ההיריון של שניאור, סוף ההיריון השני הציעו לנו לבוא לראות מקום לשליחות בארגנטינה. נורא נורא רצה, בעלי הוא דובר ספרדית. הציעו לנו תנאים מצוינים במיקום מעולה. זה היה נראה לנו טוב כי נורא נורא רצינו להקים בית חב"ד. זוג נורא פעיל ואנרגטי עם המון חלומות לחיים, ובשבילנו לגור בכפר חב"ד בתחילת הנישואים היה כמו, את יודעת, עוגן כזה ל-ל-לתחילת החיים, להקים את הבית וזה באמת עוגן נהדר.

05:41 דובר 1 לבינתיים כזה.

05:42 דובר 2 בדיוק. ובחודש שביעי אמרו לנו, הייתי בחודש שביעי, אמרו לנו אתם יודעים מה? בואו לחודש, תבדקו את המקום ואחרי הלידה תבואו לשליחות. כי רציתי נורא, היה לי ברור שאני רוצה ללדת בארץ. הייתי עם ילד נורא קטן, ילדתי כשהוא עדיין לא הלך אפילו. ואמרתי לבעלי אני קצת חוששת, את יודעת, זה בהיריון, כאילו לא, לא כזה היה בא לי וזו טיסה נורא ארוכה עד ארגנטינה. אז אמרתי בוא נחכה קצת ונעשה את זה אחרי הלידה. מה, מה הלחץ? ואז ילדתי. ואז הכול היסטוריה מה שנקרא.

06:17 דובר 1 ואז זה קצת, זה התארך.

06:19 דובר 2 התארך. ואת יודעת, אני, אני קופצת קצת מנושא לנושא, אבל מבטיחה שבסוף הכול יתחבר. יש, אני הרבה מדברת, יש לי פינה קבועה שאני מעבירה פעם בשבוע בערוץ ארבע עשרה שנקראת משפחה מיוחדת, והקדשתי פעם, זה פעם בשבוע, הקדשתי פינה שלמה על הנושא של ניפוץ חלומות, כי בעצם מי כמוך יודעת.

06:40 דובר 1 מתחברת מהרעיונות.

06:41 דובר 2 בדיוק. אז כל אחת במהלך החיים יש לה אתגרים ומורכבויות. כשנולד ילד מיוחד, בעצם החיים משתנים. כל מה שידעת עד היום זה לא אותו דבר. הזוגיות שידעת עד היום היא כבר לא תהיה אותה זוגיות. את עצמך, מושקי שהכרת עד אותו רגע, היא כבר לא תהיה אותה מושקי. הילדים הרגילים שייוולדו לך, הם כבר לא אותם ילדים. הם נולדים למציאות אחרת. המון המון חלומות מתנפצים.

07:11 דובר 1 זה בעצם להתחיל את החיים בפאזה אחרת כבר, כאילו.

07:15 דובר 2 המון דברים משתנים ומתנפצים. ואפרופו בית חב"ד, שליחות. זה כבר, זה כבר לא במיינד שלך. זה כבר לא, זה כבר לא יקרה. אבל עם השנים ועם ההתמודדות, היום כבר שניאור בן עשר וחצי, את לומדת שהחלומות הם לאו דווקא מתנפצים, הם מתחלפים, וזה עוזר לך להשלים. כי את אומרת נכון, המשפחה שלי כבר לא המשפחה המושלמת שכולם רוצים לראות בחוץ. לפחות לא נרא-- כאילו את יודעת, אנחנו הרבה פעמים כשיוצא לנו להצטלם עושים עליי המון כתבות והמון ראיונות. אה השבוע הולכת לצאת עליי כתבה גם בעיתון לאשה וגם בעיתון פנימה. וכל הזמן יוצא. וכאילו כשאנ-- כשאנחנו עושים תמונה משפחתית, במיוחד כששניאור שלי הוא מוגדר עם אוטיזם ולא איזושהי מוגבלות שלאו דווקא רואים אותה כלפי חוץ, אז זה נראה נורא מושלם. ברוך השם ילדים מתוקים ויפים וזוג הורים צעיר וחמוד. וכאילו מה שרואים זה לא תמיד מה שקורה בפנים. ולא תמיד אפשר לראות חיצונית את ניפוץ החלומות. אבל המון המון חלומות מתנפצים. והבנתי שזה בידיים שלי לשנות את החלומות. החלומות משתנים, החלומות מתחלפים. אז היום אין לי בית חב"ד בארגנטינה, אבל יש לי בית חב"ד ענק ואדיר גם ברשתות החברתיות שאני מאוד משפיעה בהן וגם ביום יום שאני מובילה את קהילת האימהות המיוחדות הגדולה בארץ. הנני ונבחרות.

08:48 דובר 3 מדהים.

08:49 דובר 2 ואני מבינה כמה הכוח שלי הוא גדול, כמה הכוח שלי להשפיע הוא עצום וזה נשמע נורא. וואו, תראו מה היא עושה היום וזה השתנה. אבל היו שנים מאוד מאוד מאוד קשות. היו שנים מאוד מורכבות שלאט לאט אני לומדת לאסוף את הדברים ולחבר אותם.

09:08 דובר 3 עולה לך לפעמים כזה מין מחשבה כזאת? וואו, אם היינו היום בארגנטינה או שכבר זהו?

09:14 דובר 2 זה לא עולה לי מזמן כי זה מדובר לפני הרבה שנים ואני לא אמרתי לך שזה היה פסגת החלומות שלי. אני בטוחה שאם הייתי שם היו לי קשיים אחרים להיות רחוקה מהארץ ומהמשפחה.

09:23 דובר 3 בהשגות של גיל עשרים ושתיים זה משהו אחר לגמרי.

09:26 דובר 2 אני כל כך אוהבת את הארץ, את יודעת, זה לא משהו שהיה לי קשה. כן, עולות לי לפעמים מחשבות לא פשוטות, כמו אם הייתי אמא לארבעה ילדים רגילים, אם הייתה לי משפחה רגילה כי המשפחה שלי היא לא רגילה. זה ששניאור מיוחד זה משפיע על כל המשפחה הגרעינית שלי ואני יכולה לפעמים להסתכל על שניאור ולדמיין אם הוא היה לומד פה. אני לא יודעת אם יצא לך לראות.

09:48 דובר 3 ראיתי.

09:49 דובר 2 אבל.

09:50 דובר 3 מטורף.

09:50 דובר 2 במרחק של מעבר.

09:52 דובר 3 מרחק הליכה.

09:52 דובר 2 כביש, מ-מ-מעבר חצייה. ממש כאן נמצא חיידר בכפר חב"ד, בית הספר של הבנים. שם לומד מנדי שלי, ואם שניאור היה ילד רגיל הוא היה לומד פה מעבר לבית.

10:05 דובר 3 פשוט חוצה את הכביש והולך.

10:06 דובר 2 זה מטורף ואני רואה חברות שילדו איתי ואני רואה שכנות שילדו איתי. אה הילדים שלהם בגיל של שניאור והילדים שלהם באים ללמוד פה מעבר לבית שלי. אני רואה אותם מהחלון ובשביל שניאור שלי אני צריכה לנסוע שלושים וחמש ארבעים דקות עד בת ים כדי לראות אותו בבית הספר ולהיכנס לבית ספר של ילדים שמתנהגים מאוד מאוד מאוד אחרת ממה שידעתי, ממה שהכרתי, שמתקשרים מאוד, מאוד אחרת ממה שידעתי וממה שהכרתי. ולהגיד לך שלפעמים אין צביטה בלב? יש, יש התכווצות בבטן לחלוטין.

10:45 דובר 3 וואו. תגידי, איך מנדי לוקח את זה? זה כאילו האח הקרוב. את יודעת, אנשים מדברים על אחים צמודים, כמה זה כיף. ופתאום כביכול החלום שלו התנפץ. הוא עוד לא ידע לחלום אז, אבל.

10:57 דובר 2 תראי, אה מהבחינה הזאת אה החלום של מנדי לא התנפץ כי מנדי נולד למציאות הזאת. מנדי היה בן שנה, הוא לא זוכר את החיים לפני שניאור ואחרי שניאור. הוא לא מכיר מציאות אחרת. אני בתור אמא דמיינתי את המשפחה שלי. אה כמו כל אישה צעירה דמיינתי את שולחן שבת עמוס הילדים שלי. לא ראיתי שם בין הילדים ילד עם אוטיזם. לא הבנתי שבגלל שיש לי ילד עם אוטיזם אז אולי גם החלום של משפחה ברוכת ילדים לא בטוח יצא לפועל. אז כאילו לי החלומות בעיקר התנפצו. מנדי נולד למציאות הזאת. הוא מתמודד עם אתגרים אחרים אל מול שניאור. אמ לאו דווקא אתגרים שאני זוכה לראות ביום יום או יודעת. כן, יש לנו תקשורת מאוד פתוחה בבית לגבי שניאור. כן מותר להגיד הכל, אבל אני לא בטוחה שהוא באמת אומר הכל, הכל. אה ואולי גם לא הכל הוא חווה היום וחלק יגיע לו עוד חודש, עוד שנה, עוד עשר שנים. אם זה בושה, אם זה התמודדות של שניאור מול הסביבה. המון המון דברים. כן, הוא יכול להגיד לי משפטים מאוד קשים לפעמים. לפעמים כששניאור-- באמצע השבוע מנדי יכול לשאול אותי, "אמא, שניאור השבת יהיה בבית?" כי יש שבתות פעם בחודש, לפעמים פעמיים בחודש הוא נוסע לנופשון. אז אני אומרת לו כן. אז הוא עושה לי, "אוף, אז תהיה שבת קשה". או שהוא... אני זוכרת פעם שהיה שבת, זה היה חג שבועות. אנחנו מתקרבים גם עכשיו לחג השבועות שמנדי אה אמר לי, "רגע, אמא, את צריכה לבוא עם שניאור לבית הכנסת, זה עשרת הדיברות." אז אמרתי לו כן. אז הוא עושה לי, "יו, אני מה זה מקווה שהוא לא יחטוף לאנשים אוכל

12:36 דובר 2 מהידיים."

12:36 דובר 4 וואו.

12:38 דובר 2 וברגעים כאלה אני יודעת שהילדים שלי הם גיבורים אמיתיים. הם מתמודדים עם דברים שאני בתור ילדה לא הכרתי. לא הכרתי. גדלתי במשפחה ברוכה עם שתיים עשרה אחים ואחיות ו-

12:54 דובר 4 אולי זה גם כזה נס, שאת עם שתיים עשרה אחים ואחיות בריאים.

12:58 דובר 2 בריאים וגם שתיים עשרה אחים ואחיות לא משתווים לאח מיוחד אחד.

13:02 דובר 4 נכון.

13:02 דובר 2 זאת התמודדות אחרת, ואני מאוד, מאוד, מאוד משתדלת לתווך לילדים שלי את האתגר. לדבר איתם על זה בצורה פתוחה. כשמנדי אמר לי למשל את המשפט הזה על עשרת הדיברות, אמרתי לו: מנדי, גם אם הוא יחטוף לאנשים אוכל, אל תדאג, הוא באחריות שלי. אני מיד אסביר לאנשים מה זה אומר. אל תדאג, אתה לא צריך לדאוג מזה. גם אם אתה דואג, אני אשתדל באמת להביא לו את הממתקים שהוא לא יצטרך, ואם הוא בכל זאת יחטוף לאנשים, אני אדאג להתמודד עם זה.

13:33 דובר 4 זה עוזר שאתם גרים במקום כזה הומי כזה, כאילו קהילה, ואולי כולם בעצם מכירים את שניאור. אז את לא צריכה יותר מדי להסביר, או שאני לגמרי...

13:43 דובר 2 תראי, כשמגיעים לפה זה נראה וואי, כפר חב"ד, איזה מקום משפחתי וחם ואוהב. כפר חב"ד זה מקום מקסים, מקסים, חלום לגור פה. זה לא כפר קטן כמו שכולם חושבים. זה כבר נהיה גדול. כבר לא כולם לגמרי מכירים את כולם. את שניאור ספציפית, בעל כורחי, כמעט כולם מכירים. הוא רץ בשבתות, הוא נכנס לאנשים לבית בלי רשות.

14:07 דובר 4 וואו.

14:07 דובר 2 הוא דופק על אנשים ברחוב, לוקח לאנשים אוכל מהידיים, טלפונים מהידיים. אז טכנית אין לי ברירה. להגיד לך שזה קל לי? לא. הייתי בבתים של אנשים בשנים האחרונות שלא הכרתי, שלא ידעתי. הייתי בחדרי שינה של אנשים שלא ידעתי שאני אעז להיכנס אליהם.

14:24 דובר 4 וואי.

14:25 דובר 2 לא מזמן הלכנו, הסתובבנו בשבת, ושניאור נכנס לבית והדליק להם את שני התנורים, חלבי ובשרי, בשבת. לא היה לי נעים. לא היה לי נעים, והאבא שם נורא נלחץ והתחיל להגיד, "וואי, מה עושים?" ולא ידעתי מה עושים. לא הייתה לי תשובה בשבילו, אבל אני כן יכולה להגיד לך, ובדיוק דיברתי על זה אתמול בערוץ ארבע עשרה, שאני, האמא של שניאור, אני אשת השיווק והיח"צ שלו. איך שאני אשווק את הילד שלי לעולם, ככה העולם יראה אותו. הוא לא מדבר כמעט, הוא לא מתקשר מספיק עם הסביבה. אז איך שאני אשווק אותו לעולם, ככה העולם יראה אותו. איך שאני אדברר אותו לעולם, ככה העולם יראה אותו, איך שאני אאחצן אותו לעולם, ככה העולם יבין. אז אני משתדלת. למשל, אם אני הולכת איתו ברחוב ויש עיניים ננעצות על ההתנהגות שלו, על איך שהוא מדבר, צועק, עושה עם הידיים, לוקח דברים, אז אם אנשים תוקעים עיניים, אז אני אומרת להם, "נכון שהוא מהמם?" ואז הם עונים לי כן. קודם כול כי הוא באמת מהמם, ודבר שני כי אני באמת מציגה אותו ככה, כי אני באמת משתדלת להלביש אותו ככה. מה שבידיים שלי, אם זה להלביש אותו, אם זה לסדר אותו, אם זה לדאוג שיהיה לו ריח טוב, אני משתדלת לעשות הכי טוב שיש. מה שלא בידיים שלי זה בידיים שלו, של הקדוש ברוך הוא.

15:55 דובר 4 אפרופו באמת חג שבועות שמתקרב, וזה ככה יוצא יומיים חופש. אתם כן נערכים באיזושהי צורה? יש לך איזה שהן בחורות שיכולות קצת לקחת אותו, או שזהו, איט איז וואט איט איז, כאילו.

16:06 דובר 2 בעבר הייתה לי קצת יותר עזרה של בחורות שלוקחות אותו. היום שניאור גדל, הוא גדל פיזית, זה כבר לא אותו שניאור. אה, הוא ילד גדול, צריך יותר כוח לתפוס אותו, ללכת איתו וכולי. אז להגיד לך שיש לי עזרה מבחורות? כבר לא, כבר אין לי. כן, אני לוקחת עזרה של נופשונים. אה, בהרצאה שלי שקוראים לה "לא בחרתי, נבחרתי", אני לא בחרתי לגדל את שניאור. אני לא בחרתי שיהיה לי ילד מיוחד עשרים וארבע שבע בבית. זאת התמודדות מאוד, מאוד, מאוד גדולה. זאת התמודדות שהיא בעזרת השם אבל רק בביאת משיח. ואני לא בחרתי אותו. אני לא בחרתי לשאת אותו בבטני, אני לא בחרתי לגדל אותו אצלי בבית. אבל מה אני מדברת בהרצאה? שלא בחרתי את שניאור, אבל אני כן בוחרת יום יום איך להתמודד איתו אצלי בבית, ואחד הדברים שאני בוחרת זה, יש שקופית שלמה שנקראת "בחרתי להיעזר כשצריך". זאת לא בושה, זאת גדולה, וכל עזרה שבידיים שלי. אם זה עזרה בכסף, מה שאני יכולה, שדרך אגב זה מאוד קשה למצוא עזרה בכסף שייקחו אותו, אבל כן עזרה של נופשונים, זאת לא בושה.

17:26 דובר 4 של יד לילד המיוחד.

17:27 דובר 2 כל נופשון שיש, יש יד לילד המיוחד. יש פעם בחודש נופשון בחיפה.

17:31 דובר 4 נראה לי שהייתי פעם בנופשון בחיפה, וזה היה תשעה באב עם שבת והיינו יומיים.

17:36 דובר 2 אני אגיד לך כמה אני הייתי.

17:38 דובר 4 היה מטורף. אה, זה עוד לפני.

17:40 דובר 2 הרבה לפני.

17:41 דובר 4 וואו.

17:41 דובר 2 ויש נופשונים של מסוגלים ונותנים כוח ועזר מציון. ויש הרבה הרבה עמותות טובות וגדולות שעושות נופשונים. ומה שמתאים לי ועל מי שאני סומכת ובמי שאני מאמינה. ואני לא אשלח את שניאור לכל נופשון. אבל אני כן, כן אשלח אותו מדי פעם לנופשונים שאני סומכת עליהם. ואני יודעת שכשאני שולחת את שניאור לנופשון, קודם כול זה מבחירה, וזה מבחירה לחשוב על הזוגיות שלי. זה מבחירה לחשוב על הילדים הרגילים שלי שבבית. זה מבחירה לחשוב עליי כמושקי, שאני אשן יותר באותה שבת ואני אקבל את שניאור עם יותר כוח. ומה ילד צריך, במיוחד ילד מיוחד, מלקבל את ההורים שלו עם יותר כוח.

18:23 דובר 4 לגמרי.

18:24 דובר 2 וזה חסד שאנחנו עושים עם שניאור. אנחנו מקבלים אותו שמחים יותר, עם כוח, יותר מאוחדים, יותר מחוזקים, ואני תמיד מזכירה לו את זה לפני שאנחנו שולחים אותו. אני אומרת לו: שניאור, אתה זוכר שאנחנו שולחים אותך ובמוצאי שבת נקבל אותך חזקים ושמחים יותר? יהיו לך הורים יותר טובים, יהיו לך אחים יותר טובים, וזה, זה המון.

18:48 דובר 4 וואו. זה גם רגע להתגעגע. זה, את מתגעגעת אליו. הוא לא נמצא פה יום שלם וזה פשוט...

18:54 דובר 2 כן, לא תמיד את אפילו מספיקה להתגעגע מרוב שאת אוספת את המשפחה שלך. את יודעת, זה בסוף עשרים וארבע שעות שבורחות לך, זה באותו זמן. גם את מאוד מאוד רוצה לנוח ולישון, וגם את הזוגיות וגם את הילדים הרגילים וגם אולי להיפגש עם חברה וגם אולי לפתוח ספר. כל כך הרבה דברים בעשרים וארבע שעות. אבל זה בעיקר לקבל אותו אמא חזקה יותר, חד משמעית. ואפרופו יד לילד המיוחד, שאת אומרת שהתנדבת, את יד לילד המיוחד הקים אח שלי הגדול, מנדי בלניצקי, כשאני הייתי בחורה בערך בת שתיים עשרה.

19:27 דובר 4 להגיד לך, בואי תעשי לנו סדר.

19:29 דובר 2 כן, בערך. יש כל כך הרבה דברים. זה לא יצליח להיכנס לשעה אחת. הקים אח שלי מנדי בליניצקי, שיש לו. אין לו ילד מיוחד, אבל אז סבא שלי שליימק'ה מיידנצ'יק מאוד מאוד רצה שיהיה עמותה שתעזור למשפחות מהציבור החב"די דווקא. וככה זה התחיל. היום זה כבר. ואז זה המשיך לציבור החרדי בכלל ולציבור הכללי, כי היה בזה צורך מאוד מאוד גדול. ו-- ואני התנדבתי שם מגיל מאוד מאוד צעיר. הייתי הולכת לשבתות לעזור למשפחות. הייתי נמצאת בכל פעילות שהוא עשה, וגם פה בכפר חב"ד הייתי הולכת, מוציאה ילדים מיוחדים מהבתים, עוזרת להם כדי להקל על ההורים. ואני אגיד לך את האמת, באותו הזמן לא ידעתי איזה דבר עצום אני עושה. היום כשלוקחים את שניאור שלי לשעה, לחצי שעה, ליממה, אני אומרת וואו וואו, זה עולם. את לא יודעת מה לעשות בשעה הזאת. להתפלל, לקרוא, לשבת לקפה, לעשות שיחת טלפון דחופה, אולי להיכנס לנוח.

20:36 דובר 5 עכשיו את מחליטה מה לעשות, השעה נגמרת.

20:37 דובר 2 בול לחלוטין.

20:39 דובר 5 וואו.

20:40 דובר 2 לחלוטין. אבל זה עולם, זה עולם. ואז התחתנו. זכריה בעלי נכנס לעבוד בעמותת יד לילד המיוחד.

20:48 דובר 5 עוד לפני ששניאור נולד.

20:49 דובר 2 עוד לפני ששניאור נולד. זה מטורף. ואז נולד שניאור. ואז הבנו שהוא לא שם סתם. ועם השנים הוא הפך למנכ"ל העמותה והיום הוא אכן מנכ"ל עמותת יד לילד המיוחד. הוא עושה דברים עצומים וגדולים והוא שם לגמרי, ואני יכולה להגיד לך שמאז ששניאור נולד הוא הרבה יותר הבין את הצורך של המשפחות. הוא הרבה יותר הבין. פתאום יש לו ילד בעצמו עשרים וארבע שבע בתוך הבית. ולא רק זה, לפני שש שנים אני אמרתי לו זכריה תראה, כל מה שאתם עושים טוב ויפה ובאמת אתם עושים דברים עצומים. עכשיו הם עושים דיור בקהילה. בקריית מלאכי יש להם שש או שבע דירות כבר. יש להם את ארגון, ארגון בר מצווה לנערים עם מוגבלויות, יש להם את פרויקט גדולים במדים, שילוב חיילים עם מוגבלויות בצה"ל. באמת המון המון פרויקטים מדהימים. אני לא אתחיל להגיד לך פה את כולם, אבל אמרתי לו זכריה. המתמודדת העיקרית בתוך האתגר הזה של ילד עם צרכים מיוחדים זאת האמא. אי אפשר לברוח מזה. האמא. כמה הרבי דיבר על זה? הרבי מליובאוויטש, האמא היא מרכז הבית, האמא היא עקרת הבית והאמא היא הדבר הכי הכי חזק ומשמעותי. ולכן האימהות, האמא דווקא צריכה שיהיה לה עוגן משלה. צריכה שיהיה לאימהות כמוה. צריכה שיהיה לה אירועים מעצימים דווקא לאמהות לילדים מיוחדים.

22:23 דובר 5 בעצם תת-ארגון כזה.

22:25 דובר 2 ארגון בפני עצמו תחת העמותה. ואמרתי לו חייבים. חייבים שיהיה ארגון ספציפי שיאגד את כל האימהות לילדים המיוחדים בארץ והחלטנו לצאת עם זה לדרך בלי לדעת יותר מדי מה נעשה ואיך נעשה. אבל זה היה לנו ברור שיש בזה צורך. כמובן, קודם בדקתי את השטח לראות שאין ארגון כזה.

22:44 דובר 5 את הרגשת שאת סורקת את הצורך. הצורך הוא את.

22:47 דובר 2 בדיוק. ותדעי לך שמרגישים על עצמך את הצורך זה הכי הכי חזק.

22:50 דובר 5 מפה מגיעים.

22:51 דובר 2 זה בא מהבטן. זה בא מהלב. דברים שבאים מתוך הבטן, מהצורך האישי. הם הכי חזקים.

22:57 דובר 5 ואיפה השם?

22:59 דובר 2 אני מאוד אוהבת לשתף את קהל העוקבות שלי, ולפני שש שנים כתבתי בפייסבוק שאני רוצה להקים ארגון לאמהות לילדים מיוחדים, וקודם כל כתבתי מי שרוצה. העליתי טופס גוגל פורמס הכי פשוט ולא. ואת יודעת, העליתי את זה לרשת. ככה לא יותר מדי חשבתי על איך שאני נראית. ישבתי על הספה בבית וכאילו הכל הכי פשוט. לא דמיינתי שתוך עשרים וארבע שעות יצטרפו אליי חמש מאות אמהות לילדים מיוחדים.

23:24 דובר 5 וואו.

23:25 דובר 2 ואז הבנתי שיש בזה צורך עצום, גדול, ענק. ועברו עוד שעות ועוד שעות והצטרפו אני חושבת סביבות תשע מאות אמהות לילדים מיוחדים. והבנתי שמה שאני עושה פה הוא לא רק חשוב, הוא נצרך, הוא קריטי. ולא ידעתי עדיין איך אני עושה ומה אני עושה ואיך אני קוראת לזה. ושיתפתי את כל האימהות שלי בפייסבוק. היה לי אז רק פייסבוק, ושיתפתי אותן בכל מיני שמות. ואז הביאו לי כל מיני שמות אמא מיוחדת, כל מיני כאלה, ולשום שם לא התחברתי עד הסוף. ובסוף דווקא השם עלה מתוכנו. הנני, הנני כאן עבור הילד שלי, הנני אני האמא. אני במרכז, אני החשובה כאן.

24:14 דובר 5 הנה אני.

24:15 דובר 2 אם אני אהיה חזקה, הילד שלי יהיה חזק. אם אני אהיה שמחה, הילד והמשפחה שלי כולה יהיו שמחים. אם אני אהיה עם כוח, כל המשפחה שלי תהיה עם כוח. ומזה הגיע השם, שהוא שם מאוד, מאוד, מאוד עוצמתי. שם עם כוח. את יודעת שהקדוש ברוך הוא, אה יש את זה עם אברהם אבינו ש-שהיה אה זה אברהם אבינו, אני חושבת, השתמש לקדוש ברוך הוא נכון בכל מיני שמות.

24:44 דובר 5 שהוא קרא לו?

24:45 דובר 2 אנוכי, אני. זאת היה כל מיני שמות. הנני זה היה השם העוצמתי ביותר. הנני זה-

24:51 דובר 5 המהות.

24:52 דובר 2 בדיוק. יש בזה עוצ-- הנני כאן.

24:55 דובר 5 את יודעת מה הדליק כשראיתי את ההנני הזה?

24:57 דובר 2 כן.

24:58 דובר 5 אני אמרתי לעצמי הנני זאת את שרואה כל כך הרבה אמהות לילדים מיוחדים שאין להם את המקום הזה שלהם ואת השיתוף הזה שלהם, והם כולם, כל אחת בודדה ואת קמה ואת אומרת הנני פה כדי לפתור את הבעיה הזאת וזה כל כך השראה לדברים שכ-- כמה אנחנו מדברים וחופרים ויושבים על הספה ומדברים עם חברות ואומרים למה אין את זה ולמה אין את זה? וכמה חסר את זה? והלוואי שמישהו היה עושה את זה. ואת מהטיפוסים הנדירים האלה שקמה ואומרת הנני, אני אעשה את זה. זה חסר, אבל אני ממלאה את המשבצת וזה, זה מה שממש התחבר לי עם השם הזה ו-

25:35 דובר 2 וואו, זה מדהים כי אני לא ראיתי את זה ככה.

25:38 דובר 5 שבעים פנים לתורה, את יודעת.

25:39 דובר 2 לא, גם אני, אני אגיד לך, אני כל הזמן נוטה לראות את האמהות לילדים המיוחדים בתוך ההתמודדות, פחות את עצמי. ולכן אני ראיתי כל אמא שאומרת הנני בתוך הבית שלה. נכון, יש לי את ההתמודדות ויש לי דברים ואני צריכה לפרנס ואני צריכה זה, אבל אני חייבת גם להטעין את עצמי, להיות בהנני כדי להיות הנני עבור המשפחה שלי. ואת באה ושמה את הפוקוס פתאום עליי. אני לא רגילה לזה, אבל ריגש זה-זה-זה-

26:04 דובר 5 זה מצחיק לשמוע איך אנשים מבחוץ רואים את זה. זה באמת ככה. זה מבחינתי הלימוד הגדול מהצעד הזה.

26:10 דובר 2 וואו, מדהים. זה מרגש אותי לשמוע. אה, ואז בעצם עשיתי את האירוע הראשון. פשוט פרסמתי שהאירוע הראשון שלנו יוצא לדרך בלי, את יודעת, בלי אג'נדה ספציפית. היום כל דבר עושים מכירה ועושים שיווק ו... לא ידעתי.

26:25 דובר 5 וקמפיין מקדים.

26:26 דובר 2 כן, לא ידעתי מה אני עושה ולא ידעתי. אמרתי להם, יש אירוע, קיבלתי בחינם את מכון ויצמן ברחובות, מקום מאוד מכובד ויפה, ואמרתי, אני עושה את האירוע הראשון. אירוע השקת הנני. ואכן היה את האירוע הראשון בינואר אלפיים ושבע עשרה. האולם היה מלא עד אפס מקום. יותר מחמש מאות אמהות לילדים מיוחדים מכל המגזרים. כי זה, זה הנני.

26:51 דובר 5 פנית לכולם בעצם.

26:52 דובר 2 זה לכל אמא לילד מיוחד באשר היא.

26:55 דובר 5 שזה משהו שאין כמוהו.

26:56 דובר 2 בדיוק. לא משנה מאיזה מגזר את, לא משנה במה את מאמינה ולא משנה אם את אשכנזייה או מזרחית, ימנית או שמאלנית, חילונית או דתייה. אני לא אוהבת את ההגדרות האלה. אני לא מאמינה בזה. אני מאמינה שכל אחת יש לה את הלב שלה. כל אמא לילד מיוחד היא עולם. כל אמא, כל אישה היא עולם, וכשאנחנו ביחד אנחנו כוח כזה חזק. לא חבל על כל הטייטלים האלה? הם כל כך מיותרים. כאילו, אני כל כך מרגישה את זה באירועים שלי. כמה עוצמות יש.

27:27 דובר 5 ממש.

27:28 דובר 2 את באה לאירוע שלי, את רואה אמא עם שביס, עם פאה, עם מכנסיים, עם חצאית, אמא אתיופית, אמא ערבייה, אמא דתייה, אמא גורית. זה מרגש. זה מרגש.

27:39 דובר 5 זה מדהים, וזה, זה הכי... זה כל כך נדיר, כאילו, בנוף.

27:43 דובר 2 והחיבורים שקורים והחיבורים שנוצרים. וזה מה שהיה שם באירוע הראשון. אולם מלא עד אפס מקום. אמהות לילדים מיוחדים שישבו והגיעו לאירוע הראשון של הנני, ומאז הכול היסטוריה. מאז באמת הקהילה רק הולכת וגדלה וקורים המון המון דברים טובים ומיוחדים. ואני, את יודעת, כאילו, יש רגעים נדירים שאני שוהה בזה ועומדת מהצד ומסתכלת על קהילת האמהות לילדים המיוחדים שזכיתי להקים. ואני אומרת, קודם כול אני אומרת, זה לא אני, זה, זה שניאור, זה בזכותו, זה בזכות זה שהוא הגיע אלינו, וזה הקדוש ברוך הוא שזיכה אותי. הוא, הוא הבין שזה המקום שלי, כי אחרת איך את מסבירה את זה שאני לא במקום אחר?

28:25 דובר 5 לגמרי.

28:25 דובר 2 זה הוא. הוא המנהל הגדול של ההצגה של החיים שלנו, וקורים מאז המון המון המון דברים טובים. כמה אנחנו היום? עברנו את ינואר אלפיים עשרים ושלוש, כבר שש שנים.

28:36 דובר 5 וואו.

28:37 דובר 2 והמון דברים טובים ומרגשים.

28:39 דובר 5 בעצם את מתפתחת ביחד עם ה... היית מורה לפני, נכון?

28:43 דובר 2 הייתי מורה. מה זה לפני? עד השנה הנוכחית.

28:45 דובר 5 אה. רק השנה כבר את לא מורה?

28:48 דובר 2 תראי, הייתי אחת עשרה שנים מורה במשרד החינוך. למדתי את התואר הראשון שלי במתמטיקה והייתי מורה בבית ספר ממלכתי רב-תרבותי. דרך אגב, גם בבית ספר מכל המגזרים. בבית הספר הספציפי הזה הייתי בכל תשע השנים האחרונות. התחלתי כמורה, עברתי להיות מחנכת, המשכתי להיות מורה מובילה ואז רכזת פדגוגית. הכול גם תוך כדי חינוך במשרה מלאה.

29:11 דובר 5 וואו.

29:12 דובר 2 ובעצם כל השנים עשיתי את הנני, שזה היה ארגון שהאמנתי בו ואהבתי אותו. ובעצם ממשרד החינוך, מהמחנכת, התפרנסתי. וכל הזמן הרגשתי שמאוד רציתי את הגם וגם הזה. למה? קודם כול כי הייתי צריכה להתפרנס וזה היה משרד החינוך, וגם אני נורא אהבתי את ההוראה. אני טובה בהוראה, אהבתי את ההוראה, הרגשתי שאני מצליחה מאוד מאוד להשפיע על הצוות שאני עובדת איתו, על התלמידים. וכאילו שנה שעברה הייתי באיזושהי נקודה כזאת שהרגשתי שאני לא מצליחה לעשות את הנני עד הסוף, שאני חייבת להיות כל כולי. מה זה הרגשתי שאני לא מצליחה לעשות עד הסוף? אני בעצם אמרתי להרבה דברים לא. להצעות, לתוכניות, להצעות. הייתי כולי מורה. היה לי יום חופשי אחד.

30:03 דובר 5 אמא זה משרה מלאה. אמא לילד מיוחד זה שתי משרות מלאות. מורה זה שלוש משרות מלאות, ועוד להקים עמותה, ארגון, ולעשות אותו הכי טוב שאפשר ולייחצן אותו.

30:16 דובר 2 הכי כאב לי, חני.

30:17 דובר 5 גם לקפל כביסה מדי פעם.

30:18 דובר 2 מה זה מדי פעם? לא תקפלי, הערימה רק תגדל. לא בורחת, חני, לא בורחת.

30:23 דובר 5 לא, באמת, באמת איך אפשר? כאילו אני בשוק שהיית מורה עד השנה.

30:25 דובר 2 בואי, בואי נתעכב על הכביסה. בואי נתעכב על הכביסה.

30:28 דובר 5 יאללה.

30:28 דובר 2 זה החיים האמיתיים.

30:29 דובר 5 בואי נקפל תוך כדי.

30:31 דובר 2 אני לפעמים יוצאת להרצאה כשיש לי על הספה ערימת כביסה. אני מסתכלת עליה ואז אני יוצאת להרצאה, ואני חוזרת והכול נשאר באותו מקום. היא לא ברחה, ואני אומרת לה, דניאלה.

30:41 דובר 5 לא הבינה את הרמז.

30:42 דובר 2 למה לא ברחת? לכי. אף אחד לא, אף אחד לא מטפל בזה. אז זהו. אני גם מעלה הרבה את הכביסה לרשתות, כי אני חושבת שזה החיים האמיתיים.

30:51 דובר 5 לגמרי.

30:52 דובר 2 וברוך השם, ברוך השם שיש למי לקפל ומה לקפל. אני מקפלת בשמחה גדולה.

30:57 דובר 5 אבל באמת אני לא מצליחה להבין איך עד השנה היית גם מורה וגם...

30:59 דובר 2 אבל לא סיימנו עם הכביסה. אני חייבת להגיד לך משהו. השאלה שאני נשאלת הרבה בהרצאות, ואני מבטיחה לך שאני אחזור למה שאת רוצה, זה על זה שילדתי אחרי שניאור ועל הבנות שיש לי. פה אני נחנקת, גם עכשיו הגרון שלי נחנק. אני מאושרת ורוקדת כל יום. אני כאילו לא מאמינה. הבת שלי כבר בת חמש, זאת שאחריה בת שלוש, ואני כאילו לא מתרגלת, לא מתרגלת. ואפרופו כביסה, כל פעם שאני מקפלת את הבגדים הוורודים שלהן ואת הבגדים... שיש לי שתי בנות רגילות, אני מאושרת. אני מאושרת לקפל את הכביסה שלהן.

31:37 דובר 5 יואו.

31:37 דובר 2 כאילו, ערימות כביסה, עזבו אתכן, בנות. אני מקפלת ערימות של שתי בנות רגילות שאני זוכה לגדל אותן, שמתפתחות, שמדברות, שהולכות לגן רגיל פה בכפר חב"ד.

31:50 דובר 5 וואו.

31:50 דובר 2 תודה, הקדוש ברוך הוא. תודה.

31:51 דובר 5 ואיך אפשר לצבוע את הכול בצבעים אחרים כשמבינים את המשמעות?

31:55 דובר 2 מה זה את המשמעות? אני... אני זוכרת שעשיתי עם הקדוש ברוך הוא תנאי שיביא לי ילדים רגילים אחרי שניאור, ואני מבטיחה שאני אכניס אותם למעון הרגיל, הגן הרגיל. אני ארקוד כל הדרך.

32:10 דובר 5 יואו.

32:10 דובר 2 והעליתי פוסט שהכנסתי את חנה באמת אחר כך למעון הרגיל פה בכפר חב"ד ליד הבית. כמה זה לא ברור. ואז העליתי תמונה שלי רוקדת וכתבתי, אני רוקדת כל הדרך למעון הרגיל.

32:24 דובר 5 וואו.

32:25 דובר 2 וקיימתי את ההבטחה.

32:27 דובר 5 וואו.

32:28 דובר 2 כן.

32:28 דובר 5 מטורף.

32:28 דובר 2 אז כביסה רגילה ורודה ושום דבר לא ברור מאליו. נחזור לזה שהייתי מורה, אז הייתי מורה כל השנים ואהבתי את ההוראה והייתי טובה בזה. יותר מזה אני אגיד לך, אמ, אני ממש החודש מסיימת את התואר השני שלי בניהול וארגון מערכות חינוך במשרד החינוך, כי הייתי מועמדת לניהול בית הספר שעבדתי בו.

32:50 דובר 5 יואו.

32:50 דובר 2 רצו שאני אנהל אותו, וזאת בדיוק הייתה נקודת הזמן וקצת אפילו נקודת השבירה שהייתי צריכה להחליט הוראה או זה. ואני אגיד לך את האמת, לא היה לי קל לוותר על אף אחד מהתחומים.

33:00 דובר 5 איך מקבלים החלטה כזאת?

33:01 דובר 2 כולם חושבים שהיה לי קל לוותר על ההוראה. ההוראה זה היה דבר שהיה לי מאוד מאוד חשוב, אבל היה לי ברור שעל הנני אני לא מוותרת. הנני זה משהו שזורם לי בדם. הנני זה משהו שאני הקמתי.

33:14 דובר 5 ילדת אותו.

33:15 דובר 2 ילדתי אותו יותר מתשעה חודשים של עבודה ועבדתי עליו מאוד קשה ואני מאמינה בו מאוד, מאוד, מאוד ואני רואה את הצורך שלו כל יום. אז היה לי ברור שאם לוותר על משהו, על הנני אני לא יכולה, כי, כי ההוראה היא חשובה מאוד ותמיד אני אהיה קצת מורה, כי, כי גם להקים ארגון זה קצת להיות מורה, אבל, אבל, אה, תחומי ההשפעה שלי בהוראה היו יותר מצומצמים והבנתי שהנני זה אלפי אלפי אמהות.

33:46 דובר 5 שמעו עלייך.

33:46 דובר 2 שצריכות, שמחכות, ש-ש-שרוצות, ולצערי המשפחות לילדים המיוחדים הכמות רק הולכת וגדלה וכמות האמהות שנחשפת אליי ו-ו-ורואה אותי רק הולכת וגדלה, ולכן, אה, הבנתי שאני צריכה להיות שם ועשיתי לעצמי פיילוט של שנה. יצאתי לשבתון ואני יכולה-

34:07 דובר 5 זאת השנה.

34:08 דובר 2 השנה הזאת.

34:09 דובר 5 הולכת להסתיים.

34:10 דובר 2 ואני יכולה לומר לך שהיה לי ברור שאני ממשיכה שנה נוספת לא לחזור להוראה, כי אני לא יודעת היום בחיים שלי איפה אני מספיק מכניסה בכלל את ההוראה.

34:20 דובר 5 זהו, זה מה שאת לא מצליחה.

34:21 דובר 2 אין לי שעה פנויה, נכון?

34:22 דובר 5 איך עשית את זה?

34:23 דובר 2 אני, אני לא יודעת איך עשיתי את זה.

34:24 דובר 5 וואו.

34:25 דובר 2 אני אגיד לך מה, אני פשוט אמרתי להרבה דברים לא ו-ודחיתי וחיכיתי.

34:28 דובר 5 היית צריכה לוותר, כן.

34:29 דובר 2 והיום אני מבינה ש-ש-שעשיתי את הדבר הנכון ואני צריכה להיות שם בכל הכוח.

34:35 דובר 5 וואו.

34:35 דובר 2 וזה מה שאני עושה.

34:36 דובר 5 תגידי, אמא שהיא חלק מהארגון, מה היא בעצם, אה, מה היא בעצם מקבלת, חווה? כי אני מאמינה ששומעות אותנו עכשיו אמהות שיש להן ילד מיוחד והן שומעות לראשונה על הארגון הזה. אז מה יש להן, אה, בעצם, אה, לקבל מהארגון המיוחד הזה?

34:55 דובר 2 תראי, הנני זה ארגון מאוד, מאוד גדול. יש לנו בו אלפי אמהות מכל הארץ. מה ש-- הדבר הכי, אה, משמעותי, אה, שזכיתי לעשות השנה זה בעצם להתמקד, להתפקס ולהבין שאמהות רוצות, אה, מאוד, מאוד את ה-- את כל כולי, את מושקי, את מה שאני מביאה. ובאירוע השנתי שעשיתי השנה, עשיתי ב-- לא יודעת אם יצא לך לראות, אבל עשיתי בדצמבר אירוע מאוד, מאוד-

35:23 דובר 5 אני כל הזמן רואה אירועים שאת עושה. אני כבר לא מחברת, לא...

35:26 דובר 2 כן. וואו. אני באמת כל הזמן-

35:28 דובר 5 עוד אחד ועוד אחד.

35:28 דובר 2 אומרים שאי-- שאשה, את יודעת, יש את הבדיחה הזאת, שאישה שהיא לא צמה היא כמו-- היא כנראה או בהריון או אחרי לידה או שמשהו לא בסדר. אז, אה, ב-- כאילו אני הרבה צוחקת שאם אני עכשיו איתך אני כנראה לפני אירוע, אחרי אירוע או באמצע לתכנן את הדבר הבא.

35:43 דובר 5 בדיוק.

35:44 דובר 2 אז ככה, על אותה משוואה. אז, אה, אני אגיד לך, יש לי פעם בשנה שאני עושה את האירוע השנתי שהוא הכי, הכי גדול, ובעצם האירוע הזה הוא, הוא אירוע שנתי. הוא אירוע עצום וגדול למאות אמהות לילדים מיוחדים, ובמשך השנה יש לי את האירועים היותר קטנים ומצומצמים ואישיים ואפילו משפחתיים. אה, בדצמבר האחרון עשיתי אירוע ל-ל-לאמהות לילדים מיוחדים. האירוע השנתי של אלפיים עשרים ושתיים היה ברגע האחרון. אה, אירוע שנתי. הוא היה בתיאטרון גבעתיים במקום מדהים ומקסים שהביאו לי אותו בחינם. זה היה מטורף, חני. אני פרסמתי על האירוע במוצאי שבת, אההה, קמתי בבוקר והיה לנו סולד אאוט.

36:31 דובר 6 יואו.

36:32 דובר 2 ואני מדברת איתך על מקום גדול של ארבע מאות מקומות, כאילו לא, ל-לא ידעתי מה עושים, כי בעצם מלא אמהות פנו ואמרו לי אנחנו רוצות גם.

36:40 דובר 6 את יודעת מה זה נשמע לי? שעזבי, אל תעשי כלום בארגון, רק תני לאנשים לפגוש אחת את השנייה.

36:44 דובר 2 וואו.

36:45 דובר 6 רק בשביל זה הן נרשמות. כל השאר בונוס, כאילו.

36:47 דובר 2 נכון, אבל אני אגיד לך יותר מזה, כבר הייתי ממותגת ואנשים כבר ידעו שאירוע שלי זה משהו ששווה לבוא מכל הארץ והוא גם בחינם. מאוד, מאוד חשוב לי שזה יהיה נגיש לכל אמא ולאירוע שעשיתי גייסתי את האומנים הכי גדולים בארץ בחינם. הבאתי את הסטנדאפיסטית רוית ויטלזון יעקבס שהיא הנחתה את האירוע-

37:06 דובר 6 וואו.

37:06 דובר 2 את הזמרת נרקיס ואת להקת גדולים במדים של חיילים, אה, חיילים, אה, מיוחדים בעצם שמשולבים בצה"ל. אני יכולה לומר לך שהם היו השיא השיאים של הכנס, ובאמת היה אירוע ברמה הכי, הכי גבוהה עם אוכל מפנק והכל ובחינם לאמהות. עבדתי וגייסתי ואני, אני, אני-

37:27 דובר 6 מדהים.

37:27 דובר 2 התאבדתי על זה. ו-ואז היה את הצורך מתוך אמהות, גם קודם כל מכל העולם שרצו גם להצטרף וגם אמהות שלא הספיקו לרכוש כרטיס, קמו בבוקר ובום! אז פתחנו גם, אה, את האירוע באמת, אה, שיהיה בלייב, מי שרוצה, והיה עוד כמה מאות אמהות שהיו איתנו ככה בשידור ישיר, והיה אירוע מדהים. ובאירוע הזה השקתי את תוכנית נבחרות ו-- שזה בעצם תוכנית פרימיום של הנני, או איך שבעלי קורא לזה, זה לקבל את מושקי על סטרואידים, הוא אומר. זה בעצם אמהות שכן משלמות תשלום חודשי קבוע כדי שאת יודעת, נוכל באמת לתפעל.

38:07 דובר 6 להתקיים.

38:07 דובר 2 בדיוק ממש, והן מקבלות תוכנית חודשית קבועה וברורה. אם זה פעם בחודש, אה, זום איתי ועם אנשי מקצוע או אמהות לילדים מיוחדים אחרות, אה, אם זה פעם, פעם בחודש להיות בקפה בוקר איתי.

38:23 דובר 6 אוי, רציתי לשאול אותך על זה. זה נראה כל כך קסום.

38:25 דובר 2 זה קסום וזה מקסים וזה בכל מיני מקומות בארץ כדי שכולן תוכלנה להשתתף.

38:29 דובר 6 אה, בעצם את עושה את זה כל נקודה אחרת?

38:30 דובר 2 בדיוק. קפה בוקר איתי.

38:32 דובר 6 לא קבוצה קבועה.

38:33 דובר 2 זה, אותן אמהות יכולות לבוא, אבל את יודעת-

38:35 דובר 6 כן.

38:35 דובר 2 בפועל זה משתנה וזה גם יותר אינטימי. זה נורא נחמד, ופעם בחודש מפגש פרונטלי, שהנה בעזרת השם ביום שני הקרוב יש לנו.

38:43 דובר 6 כולן ביחד בעצם.

38:44 דובר 2 ממ-- אה-

38:45 דובר 6 כל מי שיכולה.

38:46 דובר 2 כיום בתוכנית נבחרות יש לנו שבעים אמהות. אין לי ספק שפעם הבאה שתראי אותי יהיו לנו מאות אמהות, וגם זה משתנה בכל מיני מקומות בארץ כדי, את יודעת, זה לא יהיה במקום אחד, כי ספ-- טכנית יש לי אמהות מכל הארץ בתוכנית, ויש תוכניות ברמה מאוד, מאוד גבוהה ותמיד אוכל מפנק, כי חשוב לי שעד שאמא יוצאת מהבית היא תתפנק. בטח אמא לילד מיוחד, שאני יודעת כמה-

39:10 דובר 6 ברור, כי את יודעת, כן.

39:11 דובר 2 מורכב לה לצאת מהבית, וזה מדהים. והשקנו את התוכנית הזאת והיא הולכת מ-מדהים מעל המשוער, חני. כאילו, אני רק מבינה את הצורך שהיה בה. את מבינה? אני אומרת, הייתי בהוראה, איך הייתי יכולה לתפעל את הכל?

39:25 דובר 6 ממש.

39:26 דובר 2 וברוך השם אני מרגישה כל כך זכות להוביל את כל הדברים האלה ו...

39:33 דובר 6 זה הבייבי שלך עכשיו.

39:35 דובר 2 זה בייבי ו-והסיפוק הוא גדול. הסיפוק הוא גדול כי את יודעת שאת עונה על צורך שהוא מאוד, מאוד קריטי וחשוב.

39:43 דובר 6 אני חושבת שאמא לילד מיוחד, ברגע שנולד לה הילד המיוחד היא כל כך צריכה את הכתף הזאת, כי מי מבינה אותה מסביבה? אם יש לך חברות, אף חברה שלא חווה את הדבר הזה, ואפילו האנשים הכי קרובים אלייך, אף אחד לא יכול להבין את מה שאתה עובר אם הוא לא עבר אותו בעצמו. עד הסוף. הוא יכול לגלות אמפתיה, הוא יכול להקשיב לך, אבל מי באמת מבין אותך? מי שמתמודד עם אותו דבר, וזה מענה מדהים שאת נותנת.

40:09 דובר 2 אני אגיד לך יותר מזה. אה, א-אמרת פה נקודה מאוד, מאוד משמעותית. כשנולד ילד מיוחד האימא בעצמה לא מכירה את עצמה. האימא בעצמה לא-- היא לא יודעת, היא, היא-- עולם חדש נגלה בפניה, עולם שהיא לא בחרה כמו שאמרנו, עולם שהיא לא מכירה, עולם שהיא לא יודעת איך להתנהל בו. היא, היא, היא מתחילה באיזשהו מקום קצת חיים חדשים. אה י-- אצלי באופן אישי יש את מושקי שלפני שניאור ואת מושקי של-- שעם שניאור.

40:42 דובר 6 גם את נולדת בלידה הזאת?

40:43 דובר 2 בוודאי. עכשיו זה נורא משתנה, כי כ-- אנחנו מדברות פה על דברים נורא גדולים. אני חייבת להגיד לך. מה זה ילד מיוחד? יש כל כך הרבה סוגים, יש אוטיזם ויש מוגבלות שכלית התפתחותית ויש תסמונת דאון ויש עוד מיליון דברים שאני לא יכולה להזכיר כי זה כל מיני תסמונות וזה CP. באמת המון המון דברים. אז קשה לקטלג. ויש אמא לילד מיוחד שאנחנו מדברות פה, מה זה נולדתי בלידה עם שניאור? הוא לא אובחן בלידה. זה סיפור גדול בפני עצמו. אני לא חושבת שעוד נצליח לדבר על הכל. אני לא יודעת, לא חושבת שנצליח לדבר על הכל, זה, זה כל כך גדול. אבל אני כן יכולה להגיד לך שאצל כל אחת זה, זה שלבים וזה דברים אחרים ו, וכל אחת עברה את זה אחרת וכל אחת קיבלה את זה אחרת. ויותר מזה, כל אחת היא בסדר. כל אחת היא נורמלית. הכל בסדר. אם את היית בשלב האבל ובשלב ההכחשה ובשלב כזה או אחר, כי יש המון המון שלבים. איך שלקחת את זה? יכול להיות שאצלך, אצל אישה אחת אני מתכוונת, שלב אחד אה הגיע מיד. זאת אומרת, מיד היא הייתה באבל ואצל אחרת מיד היא הייתה בסדר. הגיע לי ילד מיוחד, בום, מתחילה לתפקד. אבל יכול להיות שהאבל יגיע לה אחרי שנה או שנתיים. הכל בסדר. לפעמים אומרים לי, "מה היא, איך היא מדברת ככה? מה, איך היא ככה? מה, איך היא בוכה?" או "מה, איך היא אומרת שזאת המתנה שלה?" הכל בסדר. כל אחת לוקחת-- אני מאמינה שאת התמודדת עם משהו אחר. חזרה פתאומית לארץ ממקום מגורים, אבל אני מבי-- מאמינה שאת רואה חברות סביבך שכל אחת לקחה את

42:19 דובר 2 זה אחרת. ומי אנחנו? מי אנחנו לשפוט מקום כזה או אחר? אנחנו לא. אנחנו לא שם. אז אני פה להכיל ולחבק ולתת כתף ותמיכה לכל אחת שצריכה. ואני פה. בעיקר אני פה, נקודה. כל אחת צריכה את זה אחרת.

42:40 דובר 6 את מרגישה שגם בין החברות של הארגון עצמן נוצרים קשרים וחברויות?

42:44 דובר 2 בטח. וזה כל היופי. אני תמיד כותבת להן בקבוצת הוואטסאפ שלנו שזה מה שאני הכי אוהבת לראות. מה אני הכי אוהבת לראות? אני הכי אוהבת לראות את החיבורים שנוצרים בתוך הקבוצה, כי בסוף זה לא מושקי. בסוף זה אנחנו, זה הביחד שלנו, זה הקבוצה. את יודעת, יש כאלה שגרות ביחד בבית שמש, אז הן כבר נפגשות ביניהן וכבר התחברו. ויש כאלה-

43:09 דובר 6 מהבית שמש?

43:09 דובר 2 כן, זה מכל הארץ. ואני הכי, הכי-- כי זה לא אני. אני הכי מאושרת לראות את החיבורים. זה אנחנו, זה נבחרות. אני גם כל דבר מתייעצת איתן. איפה אתן רוצות את המפגש הבא, ומביאה כמה אופציות. זה כל כך כיף שיש היום את הסקר בוואטסאפ למשל.

43:23 דובר 6 כן.

43:24 דובר 2 מה הייתן רוצות? מפגש יותר משחרר, סטנדאפיסטי והוא-- כאילו הכל ביחד, הכל מאיתנו. זאת לא אני שמחליטה וזאת לא אני שיש-- הכל, הכל. את יודעת מה, סתם אפילו, יש לי בקבוצה אמא שהיא מאפרת ומוכרת מוצרים של איפור. אז היא הביאה ל-לכל אחת צ'ופסטיק מתנה. כאילו זה כל כך יפה שזה כבר נהיה משפחה כזאת. אני, אני יכולה לומר לך שבסוף, בסוף, בסופו של יום זה הכיף שלי, זה האושר שלי. לראות ש-ש-שזה הכל ביחד ואנחנו כזאת משפחה חמה ואוהבת. ויש משפט שהוא נורא קלישאתי ואני לא אוהבת להשתמש בו, אבל הוא נכון. זר לא יבין זאת. אמא לילד מיוחד תבין הכי נכון אמא לילד מיוחד אחרת. ויש לנו אמהות לילדים מיוחדים כל כך שונות, אמהות לילדים מיוחדים שכבר לא מגדלות את הילדים בבית ואמהות לילדים מיוחדים שהילד שלהם בני שלושים או אמהות לילדים מיוחדים שנולד להן הילד לפני שנה. ועדיין יש הרגשה של חיבור של משפחה, כי מספיק שההורות שלנו היא אחרת. מספיק שחלומות שנוגעים בהורות שלנו התנפצו לנו ואנחנו כבר נבין אחת את השנייה יותר טוב.

44:33 דובר 7 וואו. תגידי, אם היית מקבלת עכשיו הודעה שיש לך תקציב בלתי מוגבל לעשות משהו לעמותה, לאנשים. מה זה היה?

44:43 דובר 2 אל תגידי לי את זה. אל תגידי לי את זה. החלום שלי עכשיו זה להטיס אותן לחופשה.

44:49 דובר 7 וואו.

44:49 דובר 2 את לא יודעת איך אני רוצה את זה. קודם כל אני מרגישה באופן אישי

44:53 דובר 7 זהו. נתחיל ממך.

44:55 דובר 2 בוא נתחיל מלילה אחד.

44:57 דובר 7 וואו.

44:58 דובר 2 אבל אני, אני באמת אגיד לך, בחורף, מתי זה היה? בפברואר אני חושבת. עשיתי להן חופשה של יומיים בירושלים. מה זה יומיים? זה היה עם לילה אחד. וראיתי איך הן נכנסות למלון ואיך הן יוצאות.

45:12 דובר 7 וואו.

45:13 דובר 2 ואמרתי, וואו, זה לא הגיוני. אני חייבת לעשות את זה יותר. איך-- קודם כול, כל אחת פיזית יצאה עם שקית פינוקים ואוכל הכי מפנק ותוכניות הכי שוות וביחד וחיבור ואמא'לה, טירוף. אני, בעלי שאל אותי איך? אמרתי לו, אני לא יודעת להגיד לך איך היה. אי אפשר, אי אפשר באמת לתאר את זה במילים. ואז אמרתי, זה, זה לא, זה לא יכול להיגמר פה. חייבים יותר חופשות, חייבים יותר מילוי מצברים. אז תראי, טכנית כל חודש, כל ערב כזה הן גם מגיעות ונהנות ומקבלות כוח. אבל בא לי. בא לי לעשות להן איזושהי טיסה חלומית של כמה ימים.

45:56 דובר 7 וואו.

45:56 דובר 2 להטיס אותן, לעשות להן כמה ימים של חלום.

45:59 דובר 7 מישהי ששומעת פה ורוצה להיות הספונסרית, את מוזמנת.

46:03 דובר 2 כן, אפילו לא רק ספונסרית. את יודעת מה? אני יודעת כמה זה קשה. אז לחבר אותי לאנשים הנכונים.

46:08 דובר 7 נכון.

46:09 דובר 2 לבוא ולתת יד ולהגיד לי, אני באה להרצות ואני באה לתרום אוכל.

46:13 דובר 7 וואו, זה באמת חלום.

46:14 דובר 2 חלום, חלום, חלום.

46:16 דובר 7 אני יכולה להגיד שזה נראה מהצד שממש אימהות שגילו את הארגון והצטרפו אליו, החיים שלהן מתחלקים לשניים. כאילו זה כל כך משמעותי, התמיכה הזאת. ואני רוצה להוסיף בסוגריים שיש גם את כל האימהות האלה, ואולי זה כל שאר האימהות וכולל האימהות האלה שיש להן בבית ילד שהוא לא ילד מיוחד בהגדרה, אבל יש להן ילד עם הפרעת קשב וריכוז ויש להן ילד שהוא קצת על הרצף, אבל לא ממש מאובחן. ילד שמתמודד והן מתמודדות, ובואי נשלח להן גם כוח, בלי שום ארגון, בלי שום דבר באמת. לכל אמא מדליה על הקיר, על ה... על הכוחות שלה, כי אני חושבת שאין אמא שיש לה ככה, את יודעת, כל הילדים מתפקדים במאה אחוז וזה. לכולם יש איזשהו קושי, וזה מדהים איך את לוקחת את האימהות עם הילד המיוחד ונותנת להן את היחס המיוחד הזה.

47:11 דובר 2 תראי, אני אקח את מה שאת אומרת ואחלק אותו לשתיים. קודם כול, מה שאמרת, לנבחרות, זה שיש להן את זה. אז לאחרונה הבנתי, אה, אני הרבה חושבת על מה שאני עושה וכל הזמן בודקת את עצמי. לצערי אני עם הרבה ביקורת עצמית על הטוב והפחות של עצמי.

47:28 דובר 7 וכנראה גם זה אחת המגיעה ל...

47:30 דובר 2 נכון, אבל לפעמים בא לי קצת להתנער. אמ, ואני חושבת על זה שאם היה לי את זה, אם היה לי את מושקי בתחילת הדרך, את מושקי של היום, אם היה לי את נבחרות בתחילת הדרך לפני עשר שנים, שמונה שנים, הכול היה אחרת. ההתמודדות הייתה קלה יותר, הדרך שלי הייתה סלולה יותר. זה מטורף, אבל זה ככה. והדבר השני שרציתי להגיד לך, שהוא היה, אה... הוא היה-

48:02 דובר 7 על האימהות האחרות, על זה שיש-

48:06 דובר 2 נכון.

48:06 דובר 7 ילדים שהם לא מיוחדים, אבל יש בהם, יש איתם התמודדות.

48:09 דובר 2 בדיוק. וזה נורא קפץ לי. נורא שמחתי שאמרת את זה, כי כל אחת, כל אמא מגיעה לה מדליה ענקית. כתר על הראש. לכל אמא מגיע לטוס לחופשה. לכל אמא באשר היא. בואי, יש לי גם ברוך השם ילדים רגילים בבית, וכל ילד והדברים שלו, כל ילד וההתמודדות שלו. ולפעמים תדעי לך, יותר מורכב כשיש ילד עם איזושהי התמודדות קלה יותר, כאילו אם זה גמגום ואם זה ילד שצולע ואם זה ילדה שקשה לה לשבת בכיתה, ואם זו ילדה עם משהו נפשי שקשה או בלתי אפשרי לדבר איתה בחוץ.

48:49 דובר 7 לא רק זה, את שומעת?

48:49 דובר 2 שזה לא פוטוגני אפילו לדבר על זה. וזאת התמודדות. כל דבר. וגם ילדים רגילים שפשוט קשה לך איתם. ילד שמפספס וילד שקשה לגמול אותו. אני רואה סביבי. כל ילד, ולכל אמא מגיעה מדליה ולכל אמא מגיעה חופשה בחו"ל פעם בחודש. לחלוטין.

49:10 דובר 7 את צריכה להקים תת־ארגון, ארגון לכל האימהות.

49:12 דובר 2 אין ספק. ולכן אני גם אומרת לכל אמא רגילה, בואי להרצאה שלי. ההרצאה שלי היא לא רק לאימהות לילדים מיוחדים. היא מדברת שאני לא בחרתי את שניאור שלי, כמו שאמרתי לך, לא בחרתי, נבחרתי. אבל כל יום כשאני קמה בבוקר אני בוחרת איך להתמודד איתו, איך להתמודד עם החיים שלי, איך להתמודד עם מה שהחיים מביאים אליי, ולכן אני מזמינה כל אמא להקשיב להרצאה, כי כל אמא בוחרת.

49:39 דובר 7 איך אפשר לשמוע את ההרצאה?

49:41 דובר 2 אף אמא-

49:41 דובר 7 לעקוב אחר הפרסומים.

49:43 דובר 2 קודם כול כן, היום הכול ברשת. אה, "לא בחרתי, נבחרתי". וזה לא רק לשמוע. בואו תזמינו את ההרצאה אם יש פה מישהו שמעוניין. אה, וכל אמא שמתמודדת, היא בוחרת איך להתמודד עם האתגרים שמגיעים אליה. ובואו, למי אין אתגרים?

49:59 דובר 7 לגמרי.

49:59 דובר 2 למי אין בחירות בתוך חופש הבחירה?

50:02 דובר 7 לגמרי.

50:02 דובר 2 וכשאנחנו מבינים שהרבה מהבחירה היא כן בידיים שלנו, איך להתמודד ומה לעשות. את יודעת, דברים הכי פשוטים. למשל אני מדברת שלא בחרתי-- שבחרתי לא להתבייש בשניאור. זה נשמע כזה פשוט, אבל לא תמיד זה פשוט. אבל כשבוחרים לא להתבייש, ההתמודדות קלה יותר. חד־משמעית.

50:23 דובר 7 וואו. אני זוכרת שנפגשתי לפודקאסט עם, אה, הניה מורמרשטיין. היא מנכ"לית בעמותת עלה, והיא אמרה, "חלק מהעבודה שלנו זה להסביר למשפחות למה אל תסתירו את הילד והכול יהיה קל יותר." זה ממש חלק מהתהליך שהיא עוברת עם משפחות. כל כך חשוב.

50:40 דובר 2 אני יצאתי לפני כמה שבועות מהרצאה שמסרתי. דווקא שוב, היו שם כל מיני אימהות מכל המגזרים ואימהות לילדים רגילים ואימהות לילדים מיוחדים. ובסוף ההרצאה, אה, תמיד ניגשות אליי אימהות וככה... אפילו שאני מביאה זמן לשאלות, יש את האימהות שרוצות את האישי ואת האחד על אחד איתי. ובאה אליי אמא ובוכה, בוכה, בוכה, ואני רק מחבקת אותה. לא ידעתי אם היא רוצה להגיד, מה היא רוצה להגיד. חיבקתי. ואז היא מסתכלת לי בעיניים ואומרת לי, "מושקי, יש לי ילד עם אוטיזם בן תשע וחצי-

51:17 דובר 7 וואו.

51:17 דובר 2 שאף אחד עדיין לא יודע עליו.

51:19 דובר 7 וואו.

51:20 דובר 2 אני התביישתי בו עד הרגע. לא סיפרתי לאנשים הכי קרובים אליי, והבנתי בהרצאה שלך שאני מוציאה על זה אנרגיה מיותרת, שאני יכולה לנתב את האנרגיה שלי למקומות אחרים, למקומות טובים יותר, למקומות של צמיחה והתקדמות, ושם אני רוצה להיות, והבאת לי כוח לקום ולעשות את זה. והבאת לי כוח לצאת מהארון." ואמרתי לה, ברוכה הבאה למועדון. אני כאן לתת לך את הכוח. קדימה.

51:49 דובר 7 וואו.

51:49 דובר 2 כבר היום. ואני, אני, כאילו דבר כזה אני אומרת הכל שווה. הכל שווה. כי, כי אני לא שופטת אותה לרגע על המקום שהיא הייתה שם. אני לא יודעת מה הוביל אותה. אני לא יודעת עם מה עוד היא מתמודדת. אני לא יודעת מה גרם לה להיות במקום הזה, אבל אני כן יודעת שברגע שהיא תצא משם הרבה דברים טובים ייפתחו לה.

52:10 דובר 7 וואו.

52:10 דובר 2 ממש.

52:11 דובר 7 אימהות לילדים מיוחדים הן מלכות. א-אני הרחבתי את ה... את יודעת, את המדליה, ועכשיו אני עוד פעם-

52:17 דובר 2 משנה מוקד.

52:17 דובר 7 ממקדת בחזרה.

52:19 דובר 2 כל אמא אבל-

52:19 דובר 7 שמת על התמודדות-

52:20 דובר 2 כל אמא היא מלכה. אימהות לילדים מיוחדים לא בחרו בזה. אבל את יודעת, לפעמים אומרים לי... ו-ואנחנו לקראת סיום, בטח. אני בדיוק עוקבת אחרי הזמן. אז אימה-- אני אומרת, לפעמים אומרים לי, "מושקי, איזו גיבורה את, איזו אלופה. וואו, איך את עושה את זה?" ואז, אה, כאילו, בא לי שידעו מה להגיד לי. כאילו, לא בא לי שיגידו לי, "מושקי, את גיבורה ואלופה." אז אני אנצל את הבמה הזאת להגיד מה כן להגיד-

52:42 דובר 7 לגמרי.

52:43 דובר 2 לאמא לילד מיוחד כשרואים אותה. כי אימהות לילדים מיוחדים הן לאו דווקא גיבורות או מלכות. אימהות לילדים מיוחדים הן אלופות בדרך שהן בוחרות להתמודד בזה. אם את בוחרת לא להסתתר, לא להתבייש, להוציא את הילד החוצה, לדבר על זה, את אלופה בדרך ההתמודדות הזאת. אם את בוחרת לטפל בילד שלך ולעשות הכל עבורו, ואני מאמינה שכל אמא משתדלת לעשות את הכל ואת הכי טוב במסגרת האפשרויות שלה, הכי טוב עבור הילד שלה, אז היא אלופה והיא תותחית. אם את בוחרת למצוא זמן עבורך בתוך אינטנסיביות החיים, לצאת עם כ-, עם חברה לקפה, לצאת פעם ב עם בעלך, למצוא זמן לעצמך ולישון בצהריים, כל דבר שאת בוחרת עבור עצמך, את אלופה.

53:35 דובר 7 וואו.

53:35 דובר 2 את תותחית על. אם את בוחרת לדאוג לעצמך ולמשפחה שלך ולשלוח את הילד לנופשון פעם בחודש, את תותחית על חלל שאת חושבת על התמונה המלאה. אז באמת שלהחמיא אפשר יותר ספציפית, ואפשר להחמיא לאימהות לילדים מיוחדים על דרך ההתמודדות שלהן הספציפית. וכל אמא באשר היא, היא אלופה והיא מרגשת, ואמא לילד מיוחד היא אלופה על סטרואידים.

54:04 דובר 7 לגמרי.

54:05 דובר 2 כי, כי היא אמא על סטרואידים.

54:07 דובר 7 יש דרך להציע עזרה, לדעתך?

54:10 דובר 2 מרגש מה שאת שואלת ואני שמחה. אה, קודם כל לשאול את האמא עצמה, "מה יכול לעזור לך?" מה יכול-- אצל אמא אחת זה יכול להיות לקחת את הילד לשעה. אצל אמא אחרת זה יכול להיות סיר אוכל, ואצל אמא שלישית זה יכול להיות, אה, קיפול כביסה. אפרופו כביסה.

54:25 דובר 7 אפרופו.

54:26 דובר 2 אצל כל אמא זה יכול להיות משהו אחד או משהו אחר, משהו שספציפי לה. אגב, היו תקופות ששניאור, אה, היה בתקופות מאוד, מאוד מורכבות, וכשאני מדברת מורכבות, מאוד היפר ומאוד תזזיתי ומאוד מורכב היה לקחת אותו. ממש פחדתי שייקחו אותו ואיך זה ייגמר. אז מאוד היה עוזר לי שהיו לוקחים לי את הבנות הקטנות, ואז הייתי איתו בבית.

54:47 דובר 7 לאוורר אותם.

54:48 דובר 2 אז את מבינה? באמת זה משתנה מאמא לאמא, אז הכי טוב לשאול כל אמא. אה, אני מאוד מאמינה בזה, ואני גם מאוד, אה, מאמינה שזה מאוד נכון לא להתבייש ולהגיד מה יכול לעזור לך.

55:00 דובר 7 לגמרי. מושקי לנדאו, תודה ענקית.

55:03 דובר 2 תודה חני על זכות ענקית.

55:04 דובר 7 שמחה לשמוע אותך.

55:05 דובר 2 כל שעה כזאת זה כמו טיפול פסיכולוגי. את חוסכת לי כסף.

55:08 דובר 7 לגמרי.

55:09 דובר 2 אה, תודה למי שהאזין עד לכאן, והלוואי שהיו כאלה שהאזינו. וחני, אה, תצרף פה לפודקאסט, מתחת לפודקאסט, קישור לעמוד הפייסבוק שלי ולעמוד, אה, ש-, האינסטגרם שלי ולהצטרפות-

55:21 דובר 7 את מעלה גם סטטוס?

55:23 דובר 2 כן. קצת פחות, אבל כן.

55:25 דובר 7 אוקיי.

55:25 דובר 2 ולהצטרפות לנבחרות ולכרטיס הביקור הדיגיטלי שלי, ששם פשוט יש את הכול, הכול.

55:30 דובר 7 בקיצור, תמצאו את מושקי, היא תשמור עליכם.

55:32 דובר 2 איחולים לכל אמא באשר היא אמא.

55:35 דובר 7 חזק.

55:35 דובר 2 לכל אישה באשר היא אישה, ולך חני-

55:38 דובר 7 לגמרי.

55:38 דובר 2 שאת עושה את הדבר הגדול הזה.

55:40 דובר 7 בעזרת השם שנמשיך ונצליח, והלוואי שכל אחת לקחה מפה מקסימום ערך בשבילה, וגם להביא את-- אתן מכירות אמא לילד מיוחד, אחותך, גיסה, חברה, מכרה, תשלחו לה את זה. תודה מושקי.

55:52 דובר 2 תודה לך חני.