פרק 21: רוֹקחת שליחוּת 🧴 | עם חני זוננפלד, ארומתרפיסטית++

00:01 דובר 1 בואו איתי לשיחה מרתקת עם הארומתרפיסטית, בין היתר, חני זוננפלד, שלוקחת אותנו למסע בין מרקחות שמנים, לידות, מועדון לגיל השלישי, ובין לבין סיפור אישי וטיפים מדהימים לכל בחורה ואישה. מזכירה לכן שאם אהבתן את התוכן תשתפו, תפיצו, תירשמו למנוי בערוץ, תעשו לייק, זה יעזור לי להפיץ את התוכן הזה הלאה. פתיח ומתחילים. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, ילידה בעיר חרקוב, אוקראינה. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שהביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים, ודרכן יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים עכשיו. אז היום אנחנו נמצאות... אני נמצאת עם חני זוננפלד היקרה, שלקח לנו הרבה זמן, אה, להיפגש, אבל אומרים שלדברים, אה, כשיש הרבה מניעות ועיכובים זה אומר שמשהו עושים את זה מאוד, מאוד חשוב. אז, אה, חני, תכירי לנו את עצמך.

01:21 דובר 2 אז, אה, חני זוננפלד, אה, אימא לשישה ילדים, גרה בקריית מלאכי. אמ, כ-- עשרים שנה בתחום של הרוקחות, אה, הטבעית. אה, התחלתי בתור דולה לפני עשרים שנה, אה, שמשמה התגלגלתי לרפואה הטבעית, ל-אה רפלקסולוגיה, לארומתרפיה וצמחי מרפא שונים. והיום בעיקר מה שאני עושה, אני מרצה, לוקחת את הידע שלי, אה, ומרצה בכל הארץ וגם בחו"ל, אה, על תחום של, אה, ארומתרפיה. בעצם איך אפשר לחיות חיים יותר בריאים עם טיפים קלים, זולים, עם תוצאות של מיליון דולר. שתמיד כשאני מתחילה ככה מ-מראה איזשהו מתכון, אז, אמ, אני אומרת להם בעצם, אני אומרת להם: "תקשיבו, אני בתחום עשרים שנה. אני לא יכולה להגיד לכם בדיוק איך מכינים את הדברים מאחורי הקלעים".

02:21 דובר 1 וואי, יאללה, לפי העין כאילו.

02:23 דובר 2 אני אומרת כאילו, את נכנסת לחנות היום ואני רואה דברים שמוכרים ואני אומרת לעצמי: "מוכרים אותם?" וכאילו בואו אני אגלה לכם איך מכינים את זה לבד והרבה יותר אמיתי ו-ועם תוצאה הרבה יותר מעול-- מ-מ-מועילה.

02:38 דובר 1 רגע, אז הסדנאות פשוט... זה כמו סדנת בישול. מביאה חומרים-

02:42 דובר 2 אמרתי, אנשים מבשלים שוקולד, ממיסים שוקולד, אני ממיסה שמנים.

02:46 דובר 1 וואו.

02:47 דובר 2 מערבבת, מבשלת שמנים.

02:48 דובר 1 בטח הריח בסדנאות זה משהו-

02:50 דובר 2 זה כיף.

02:50 דובר 1 מאלף.

02:51 דובר 2 כן.

02:52 דובר 1 וואו.

02:52 דובר 2 ממכר.

02:53 דובר 1 תגידי, איך הגעת לזה?

02:55 דובר 2 איך הגעתי?

02:56 דובר 1 קמת בוקר אחד ואמרת יאללה, דולה.

02:59 דובר 2 זה די דיוק. זה היה דיוק, אה, שכפעם לפני עשרים שנה הייתי בת שלושים ותשע, סורי, שלושים-- עשרים שנה אחורה, אני היום בת שלושים ותשע, אז הייתי בת תשע עשרה.

03:11 דובר 1 וואו, מיד שסיימת תיכון.

03:13 דובר 2 הייתי ש-חצי שנה בשליחות בדרום אפריקה, קייפ טאון. אה, גרתי שמה וכנראה ששמה נחשפתי לרפואה טבעית, כי בארץ זה די היה מאוד, מאוד מוזר. כאילו מה תעשי עם השטויות האלה? אמרתי-- מה את אומרת עכשיו דולה? להיות מלוות לידה? את רווקה, אה, איזה שטויות. את אף פעם לא עברת לידה, את לא מבינה את הדברים האלה. אמ, אבל משהו בפנים לקח אותי והביטחון שהיה לי מהבית, מההורים, אה, והחינוך שגם עברתי ב-בגלל כל הילדות שלי, את כל הכביכול הסיוט, סיוט באיזשהו שלב כשעברתי את כל ה-

03:57 דובר 1 זהו, תתחילי משם. תספרי לי איך, איך הכל התחיל.

03:59 דובר 2 איך הכל התחיל. אז בעצם אני אובחנתי בתחילת כיתה ח' כלקוית למידה, דיסלקטית, שעד אז הייתי שונה. הייתי מאוד שונה מכולם. היו לי חברות, זה המזל שלי. היו לי חברות מהממות שאנחנו עד היום חברות הכי טובות, אבל אני הייתי כישלון ענק.

04:23 דובר 1 וואי, איזה קשוח זה.

04:23 דובר 2 זה מזעזע להגיד את זה, אבל כן, הייתי כישלון. הייתי-- אני מגיעה מבית שדובר שתי שפות. המשפחה שלי, ההורים שלי לא דוברי עברית, הם דוברים אנגלית ושפת האם שלי זה אנגלית. והייתי מגיעה לבית ספר ולומדת בעברית כמובן ומבינה את החומר מצוין. כאילו לא היה שום בעיה שמה. ניגשת למבחן ופשוט נכשלת ועוד נכשלת. אז זה על קריאה וכתיבה, שזה לא הצלחתי ל-ל-ללמוד את זה בקושי. לא הצליחו ל-ל-ללמד אותי וככה עברתי את כיתה א' וב' וג'. זה מזעזע. מזעזע. אני זוכרת משפטים שהייתי מקבלת לפעמים, זה היה משפטים מאוד כואבים. כאילו-

05:05 דובר 1 מהמורות?

05:05 דובר 2 לפעמים.

05:07 דובר 1 וואי.

05:07 דובר 2 הם לא התכוונו לזה. אני ב-- היום אני באמת מעריכה את המורות שלי. אה, באתי לבית ספר לא ללמוד. כאילו ה-הייתי מבינה את הכל. אבל לגשת למבחן ואת יודעת, כאילו את שונה מכולם. כולם יודעים לקרוא ולכתוב ואני לא. זה מזעזע. והם לא היה להם מושג, מושג, מושג שאולי יש פה משהו מעבר לשתי שפות. כאילו תמיד היו מאשימים את זה. אה, היא דוברת שתי שפות, לכן היא נכשלת במבחנים.

05:34 דובר 1 לא, נתפסו לזה אז.

05:35 דובר 2 נתפסו.

05:35 דובר 1 אז לא בדקו יותר למה. גם אני חושבת שהייתה פחות מודעות.

05:38 דובר 2 לא היה מודעות. באמת. לא, לא נתפסו. פשוט הם לא ידעו. לא ידעו. ה-הנס שלי היה זה שבסוף כיתה ז' זה היה שלב שפתאום החליטו לפתוח חטיבה. אז הייתי בשנה הזאתי שבאו אלינו שבועיים לפני סוף שנה. לא יודעת אם את זוכרת את התקופה הזאתי.

05:55 דובר 1 רגע.

05:55 דובר 2 שפתחו חטיבה.

05:56 דובר 1 היה עד-

05:57 דובר 2 עד ח'.

05:57 דובר 1 עד ח', נכון. אצלי זה כבר היה עד ו'.

05:59 דובר 2 זהו. אז שבועיים לפני סוף כיתה ז' אמרו לנו, אוקיי, ש-ש עוד שבועיים אתם לא מגיעים לכיתה ח'. אתן עוברות בית ספר, עוברות הכל, וזה היה שוק. מה זה חיכיתי להיות בכיתה ח'. כי בעצם כיתה ח', שם את מתבטאה. שם את יכולה להתבטא בכל המסיבות. כיתה ח' אחראית על המסיבה הזאתי, על המסיבה הז-- ומזה חיכיתי להיות-- כי שם אמרתי לעצמי, שם אני אהיה טובה.

06:21 דובר 1 הגדולות של הבית ספר בעצם.

06:22 דובר 2 אחריות, לארגן מסיבות. תני לי רק לארגן מסיבות. אה, אז, אה, אה, פשוט העבירו אותנו לבית ספר ובלי יותר מדי אופציה לבחור. והנס שלי קרה. הגעתי לבית ספר של סבתא שלך.

06:36 דובר 1 נכון.

06:37 דובר 2 אישה מאלפת, מדהימה.

06:40 דובר 1 צריך לעשות איתה גם פודקאסט.

06:42 דובר 2 לגמרי.

06:42 דובר 1 רגע, חשוב לציין שזאת סבתא שלי השנייה. עם סבתא שלי, בת שבע, עשיתי פודקאסט.

06:46 דובר 2 אוקיי, גם היא הייתה מעורבת בחיים שלי.

06:48 דובר 1 צריכה לעשות עם השנייה. כן, עם סבתא אני.

06:50 דובר 2 זהו. אז סבתא בת שבע הייתה מעורבת ביסודי איתי. גם.

06:54 דובר 1 נחלאית.

06:54 דובר 2 לגמרי. אנחנו חברות מאוד טובות. אה, תמיד, האמת היא משהו, הגישה שהשאירה אותי בבית ספר לבוא כל יום כי אהבתי את המורות. אם זה את, בת שבע, ואת צוות המורות, הייתי מגיעה כי היה לי, היה לי כיף. ה-האהבה החברתית שהייתה בבית ספר הייתה הרבה מעבר רק ללימודים. המנהל היה דואג להגי-- לעשות כל הזמן הרבה דברים מגבשים חברתיים. אז היה לי איפשהו מקום להתבטאות.

07:17 דובר 1 זה כל כך חשוב. תחשבי, באים-- כ-כמה שעות נמצאות ילדות כל יום בבית ספר? שש שעות לפחות, שש, שבע. ומי שיש לה איזשהו קושי לימודי, אז חייבת להיות עוד נישה שכאילו לפחות שם היא מוצאת את עצמה.

07:30 דובר 2 נכון.

07:31 דובר 1 אז זה שמשקיעים כל כך בחינוך חברתי זה כל כך חשוב, כאילו, ממש.

07:34 דובר 2 זה החינוך לחיים.

07:36 דובר 1 כן.

07:36 דובר 2 זה כאילו לגמרי. זה מה שייתן להם את ה-- בסוף-- בסופו של דבר משם הם ייקחו הרבה יותר ל-- איך, איזה בן אדם להיות בסופו של דבר מאשר עוד תרגיל בחשבון.

07:46 דובר 1 נכון. רגע, אז כשאתם התחלתם ח', בעצם הצטרפו אליכם גם כיתה ז' פתאום.

07:51 דובר 2 ז', ח', ט'. שלושתנו עלינו ביחד.

07:53 דובר 1 איזה קטע. והבניין הזה היה חדש אז?

07:56 דובר 2 לא.

07:56 דובר 1 זהו, כאילו די אנטיקה.

07:58 דובר 2 היינו ב-

07:59 דובר 1 עד היום.

07:59 דובר 2 כן. היינו בחטיבה, בנו אז נראה לי את הבניין הסגול הזה.

08:02 דובר 1 התיכון.

08:04 דובר 2 כן. היה, הכול בנו תוך צ'יק צ'ק.

08:06 דובר 1 וואו. ואז הגעת לשם.

08:08 דובר 2 שמה הגעתי ורגיל, הגעתי לכיתה ללמוד. ההשגחה הפרטית שלי הייתה שלא היה להם זמן להעביר מידע אחד על השני-- להעביר מידע. אז כשהגעתי לשם לכיתה, נראה לי גם שמה המשפחה שלך מעורבת, אה, הגיעה המורה ש-- רגיל, עשיתי את המבחן וכמובן נכשלתי. כאילו מה חדש? והמורה אמרה לי, "חני, מה זה הציון הזה?" הסתכלתי עליה ואמרתי לה, "לא עדכנו אותך, אני מבינה."

08:37 דובר 1 היא כאילו קלטה את הפער בין הילדה שישבה בשיעורים-

08:40 דובר 2 שמבינה. היא אומרת לי, "אבל אני רואה שאת מבינה אותי. אז מה זה הציון הזה?" והיא לא ויתרה. הייתי בכיתה של שלושים ושש בנות והיא פשוט לא ויתרה עליי והיא קטפה אותי. היא הצילה לי את החיים. המורה הזאתי, היא הצילה לי את החיים והיא יודעת את זה ואני-- מאז כבר שמתי לב שהיא הצילה אותי. לא, לא חיכיתי לגדול כדי להבין מה שהיא עשתה. כולה הייתי בכיתה ח'. היא שלחה אותי לאבחון והיא אומרת לי, "זה לא הגיוני", כי היא לקחה את המבחן והתחילה להקריא לי את השאלות.

09:07 דובר 1 וואו.

09:07 דובר 2 ואני ידעתי את התשובה. עשתה לי, "נו חני, את רואה את השאלה פתוחה, אז למה את לא רושמת?" ואני מסתכלת עליה, אמרתי-- חשבתי שרשמתי. הייתי מאלתרת, אבל יופי, זה לא-- האלתור לא, לא עבד. והיא שלחה אותי לאבחון וכשהגעתי לאבחון לקח להם דקה וחצי לקלוט שאני דיסלקטית ומאז החיים שלי השתנו. מה זה-- נולדתי מחדש.

09:28 דובר 1 וואו, זה כאילו סוף סוף יש לזה שם, כאילו.

09:31 דובר 2 וואי, זה ממש. זה כמו שבן אדם חולה ולא יודעים מה, מה, מה נסגר איתו, איזה תרופה להביא לו. ושי-- יש אבחנה, זה פשוט ברכה שיש אבחנה. וכשהבינו שאני דיסלקטית, אז אם זה מבחנים, אם זה מתכונות, בגרויות, הכול בעל פה. זהו, אני לא צריכה יותר לקרוא ולכתוב. אני לא יכולה להילחם במשהו שבשבילי הוא קשה, קשה. זה ל-ל-לקחת-- לקרוא טקסט. אני צריכה ממש להיכנס לזה שקט ולהתרכז. וכמובן שהסיבה שאני יודעת היום לקרוא ולכתוב, כי ברגע שאבחנו אותי הייתה לי מורה להוראה מתקנת מאלפת שלימדה אותי לקרוא ולכתוב בכיתה ח'.

10:07 דובר 1 אמאל'ה, זה מטורף.

10:09 דובר 2 כן.

10:10 דובר 1 כאילו החיים שלך ממש מתחלקים לשניים, כמו שאומרים.

10:13 דובר 2 לגמרי. נולדתי מחדש אותה שנה. מכישלון, ילדה לוזרית. סורי, אבל זו המציאות. ל-

10:21 דובר 1 בחורה שלך.

10:22 דובר 2 פתאום, כן. פתאום לתשעים, מאה. מחלום שחני תוציא כאלה ציונים.

10:28 דובר 1 וואו.

10:28 דובר 2 אותם מבחנים כמו כולם, הכול אותו דבר. לא שאלה חדשה, הכול אותו דבר, רק הקראה ושכתוב.

10:35 דובר 1 מטורף. איך ההורים שלך היו עם כל זה?

10:38 דובר 2 מדהימים. מדהימים. אני גד-- גדלתי בבית שאין אוי אוי אוי. זה לא "אוי שקשה לך. אוי, תנו, לא נורא. בואי--" אין רחמים עצמיים. ההפך. איזה יופי שאנחנו יודעים במה את-- במה-- איפה הקשיים שלך. עכשיו אנחנו-- יש-- אין סיבה-- אנחנו ניתן לך כלים להצליח.

10:59 דובר 1 מדהים.

11:00 דובר 2 אם זה הוראה מתקנת, מה שצריך, אנחנו ניתן לך את הכלים, וזו הגישה. מאוד, מאוד positive, מאוד חיובי. אין אוי אוי אוי. זה פשוט, אה, לא בצורה של הדיבור, לא בצורה של החשיבה והעשייה כל הזמן. תחשבי, ילדה רגילה שאם הייתה עוברת את הילדות שלי, אני לא בטוחה אם הייתי מצליחה להגיע לבית ספר. לא יודעת אם הייתי מגיעה לכיתה ח' בכלל.

11:19 דובר 1 נכון, זה, זה, זה-- כמה, כמה תסכול אפשר לחוות? כאילו זה כל יום, כל יום, שנים.

11:25 דובר 2 נכון.

11:26 דובר 1 מטורף.

11:26 דובר 2 זה קשה.

11:27 דובר 1 טוב שהגעת ל-- להפי אנד.

11:30 דובר 2 Thank God, ממש. אלוקים יודע לשלוח את השליחים בזמן הנכון. אני אומרת, זה היה ממש השגחה פרטית, כי זה היה ממש לפני המתכונות, בגרויות, ה-- הזמן שעלו עליי.

11:41 דובר 1 כן.

11:42 דובר 2 אז לגמרי.

11:43 דובר 1 אז סיימת את התיכון ואז טסת מיד לדרום אפריקה.

11:45 דובר 2 מה זה? סיימתי את התיכון בתעודת בגרות כזאת טובה. וואי, זה, זה חלום. בתעודת בגרות אפילו לא מצוין שעברתי-- שזה בהקראה. זה לא מעניין אף אחד.

11:55 דובר 1 כן.

11:56 דובר 2 זה... כאילו, לכן מישהו לקוי למידה זה-- לפעמים אני נתקלת בסדנאות שאנשים אומרים לי, "מה? מה, את לא מתביישת שאת לקוית למידה, שעושה בעל פה, שקוראים לך לחדר נפרד?" הרי את לא עושה את המבחנים בכיתה. את מוזמנת לחדר בצד. אז היה לי-- אמרתי, "ממה אני צריכה להתבייש? למה, אני בחרתי את זה? השם הביא לי את, את, את הכביכול, את הכישרון-כישלון הזה, שהיום זה המתנה הכי גדולה, כי מהמקום הזה גיליתי שיש עוד דברים בחיים מעבר לכולם צריכים ללמוד אותו מקצוע וכולם צריכים להצליח באותו מקצוע. איזה עולם משעמם זה היה אם היינו עושים כולם את אותו דבר." נכון. כאילו גילית את הייחודיות שבך, שלהיות ייחודי זה לא... זה בזכות זה גרם-- כן, גרם לי להבין, שנייה אחת, יש עוד דברים בעולם. כן. וואו, לפתוח את הראש. כן, כל אחד יש לו את המתנה שהשם נתן לו, את האור שהשם נתן לו. מה עם ח-- כאילו, ולעצור את הלחץ החברתי הזה, לא לתת לזה להיכנס. נכון. אם הייתי מתביישת ללכת להיבחן, אז, אז אולי באותה תקופה הייתי מ-מתביישת כי אכפת לי ממישהו. לאף אחד לא אכפת. תחשבי כמה חלומות בטח שבנות, נשים, רוצות להגשים, וכאילו ה"מה יגידו" כל כך חוסם להן אותם ו... וואי, זה עצוב זה. כן. זה עצוב. ואת דוגמה הפוכה. אבל זה בזכות המורות. אני אומרת לך, אני זוכרת שפעם אחת היה איזה יום אחד. אין מה לעשות, אני בריב עם אחת המורות. היא הביאה אותי לפינה. עכשיו את צריכה להבין, אני לא מסכמת, אז אני צריכה הכל לזכור בעל פה. וואו. והגעתי למצב שהמוח שלי התפוצץ מעצבים כבר, ומידע שהייתי צריכה לגשת למבחן, ונכנסתי

13:33 דובר 2 ליועצת לחדר, לגברת שרה זקלס, והתחלתי לבכות. אמרתי אז, "שרה", אמרתי לה, "שרה, אני פשוט סתומה. מה יצא ממני? אני לא מסוגלת." והמורה עכשיו כאילו לקחה אותי ל-- היא משכה אותי לפינה עם האתגרים, עם הזיכרון שלי וככה, לא יודעת מה, כאילו כ-- היא גרמה לי לבכות. בעצם היא כבר מה, כיתה ט', י', לגרום לילדה גדולה לבכות. ושרה זקלס לא התרגשה. סגרה את הדלת, הוציאה את התיק האישי שלי והתחילה להקריא לי את התכונות שהמאבחנת רשמה עליי. וואו. היא אומרת לי, "את רואה פה מישהי סתומה? את רואה מישהי כזאת, איי קיו גבוה, שהיא סתומה? אז תתנגבי את הדמעות ולכי תחזרי לכיתה ולכי תצליחי. אין תירוצים, קדימה." איזה מדהימה. וזה היה הגישה. לכן ה-ה-ה... זה היה חינוך לחיים, הבית ספר. זה הבית ספר של סבתא שלך לגמרי. היה הרבה מעבר לשיעור חשבון ושפה ואנגלית, ואיי דונט נו וואט, זה היה חינוך, הרבה חינוך לחיים. וואו. איך למדת למבחנים בעצם? עם הקלטות? היה לי-- עם חברות. חברות מאלפות. עטפתי את עצמי, באמת יש לי חברות מדהימות. אה, הייתה מ-- גם אה, לא יכולתי לשמוע אותה מקריאה כי זה היה מוציא אותי מריכוז. הייתי אומרת לה, "אל תקראי בקול." היא הייתה קוראת בשקט לעצמה, מבינה את החומר ואז מספרת לי סיפור. ככה למדתי את כל ההיסטוריה. וואו. כל אזרחות, הכל. כל עם ישראל בסיפור. וואו. כן. מעניין, זה גם עם מספרים? לא, ההפך. מספרים זה תחום אחר, נכון? ההפך. מספרים אני משוגעת על חשבון. אוהבת חשבון. יש שם אחר נראה לי ל... יש את הדיסלקסיה ויש את השם האחר לבעיה ל-- נכון, משהו עם אותיות זה משהו אחר ממספרים. כן,

15:10 דובר 2 כן. במספרים דווקא אני, שוב פעם, בעיות מילוליות צריכים להקריא לי. נכון. כי זה סיפור עוד הפעם. זה חוזר על ה... כן, אבל תרגיל רגיל שזה רק מספרים, no problem, זה ההפך. כן. את יודעת, רוב האנשים אומרים, "אל תקליטו לי בוואטסאפ", אז אצלך זה הפוך. "תקליטו לי בוואטסאפ, אל תכתבו לי." נכון. וואו, איזה קטע. כן. טוב שעשו לך את ההילוך מהיר עכשיו שאפשר להריץ. עלית עליי. תגידי, אז אה, רגע, באיזה גיל לראשונה ליווית ללידה? עשרים. מטורף, יואו, לפני שאת יולדת בעצם. לפני, לפני. את חברות שלי. איזה קטע זה. כן. כאילו נראה לי את יחידה בתחום ש-- אפילו בעצם בלימודים. הייתי בת תשע עשרה, עשרים, בלימודים, והייתי אפילו רווקה. אני עשיתי סטאז' בלניאדו. אז זה ממש כאילו חיבור שלך לתחום, כי זה הזוי. ממש התאהבתי בתחום. זה... את יודעת, הלימודים היו פעמיים בשבוע ברמת אביב ג' במרכז הישראלי לחינוך ללידה, ואז הייתי פנויה שאר השבוע. ושוב פעם, ההורים שלי, אין כזה דבר לא לעשות כלום. אז הלכתי לברזילי להתנדב שמה, גם בגיל-- עכשיו, בזמנו לא הייתי ישראלית. אני, כמה שהייתי גרה, גרתי בארץ, אבל הייתי עם אזרחות אמריקאית. היום אני כבר ברוך השם ישראלית. הגיע הזמן. מגדלת ילדים ישראלים עם הכול. אה, אז באתי לברזילי, אמרתי להם, "תקשיבו, אני לא מחויבת בשירות לאומי, אבל אני פנויה ואני לומדת רק פעמיים בשבוע. אז מה אתם צריכים ממני? אני פה." לא הבינו מאיפה נפלת עליהם בטח. ממש. שמו לי חלוק של המתנדבות הקשישות. איזה שווה. לא, I don't care. לא אכפת לי, ופשוט רציתי להריח את בית הרפואה. רציתי להריח את העולם הזה, להבין אם באמת מעניין

16:52 דובר 2 אותי התחום הזה, שאני לא סתם מבזבזת את הזמן שלי עכשיו בלימודים ואני בכלל לא אוהבת את התחום. והייתי פשוט מנקה תינוקייה. בתינוקות היה אסור לי ממש לגעת, אבל הייתי יכולה לנקות את האינקובטור, אם זה בפגייה. הייתי גם בפגייה. והייתי מקפלת את חיתולי הבד ומארגנת להם את כל הארונות, ועם התינוקות הגדולים כבר כן נתנו לי להביא בקבוקים. משהו אסיסטנטית כזאת. ממש, whatever, מה שצריך תגידו לי. ואז הייתי במחלקת נשים, ביולדות, להחליף סדינים, לנקות את הארוניות, מה שצריך. אני רציתי להריח את העולם הזה. והצוות ידע שאני מאוד רוצה ללכת ללמוד את התחום של הדולה. אז יום אחד הרופאה אומרת לי, "חני, בואי, אני נכנסת לניתוח קיסרי. בא לך לבוא לראות?" אמרתי, "בטח". יואו, איזה מדהים. ולקחה אותי, השאירה אותי בחדר, כאילו לא בתוך הניתוח, אלא יש את החדר של ה-preparation, שם ששוטפים ידיים והחלון השקוף הגדול. הכנות. אהה, כן. אז שמה, היא הסכימה לי לעמוד שמה ולראות את הניתוח. הייתי מה, הייתי בת תשע עשרה, עשרים, לא זוכרת, משהו כזה. ממש, הישרת מבט. הסתכלתי ואני פשוט אמרתי, אלוקים. זה פשוט לראות אלוקות, לראות... וואו. תינוק שנולד. הרי כשהתינוק יוצא לא תמיד הוא ישר נושם. לפעמים הוא קצת, הוא קצת עם נזלת, חנוק, נוזלים פנימיים, ועושים שנייה אחת הנשמה קטנטונת, ממש קטנטונת, ומתינוק שלא, כאילו לא בחיים, את רואה נשמה יורדת לעולם. כאילו מה יותר מזה? מה יותר מזה? זה מה שאני רואה. מטורף. זה, זה נס. וזה שאני בלידות, אני בלידה, אני לא עומדת מקדימה, אני עם היולדת. אני מה שצריך איתה שם, כאילו מה אני יכולה לעזור לה בלידה, בשבילה.

18:32 דובר 2 וזה שוב פעם, את רואה את התינוק יוצא. לפעמים כזה הוא לא פה, פתאום הוא פה. הוא הגיע. אלוקות ממש. כן. מטורף. רגע, ואז הגעת, היית במקביל בארומתרפיה או ש... אז זה... איך היה המעבר הזה, כאילו? אז הלימודים של הדולות חשפו אותנו שמה, שתדעו, קיים כזה דבר ארומתרפיה, שזה בעצם שיטה דרך ריח של השמנים. ורפלקסולוגיה, שזה בעצם reflection של כל הגוף is reflected על הכף, משתקף על כף הרגל. כן. פתאום גיליתי שיטות מאלפות, שיטות שאני לא צריכה לקרוא, לא צריכה לכתוב. אני פשוט צריכה לגעת באנשים, לרפא את האנשים, לרקוח אם זה עם השמנים, אם זה אני רוקחת מוצרי טיפוח ואם אני רוקחת מוצרי בריאות. עשית גם מסאז'ים, לא? אז שמונה עשרה שנה הייתה לי קליניקה. אני כבר מתחילת הקורונה הפסקתי לקבל בקליניקה. מה שקרה, הייתי בקליניקה, אם זה הכול, אם זה את המסאז', אם זה את השיאצו, אם זה רפלקסולוגיה. הייתי מקבלת נשים, להכין אותן ללידה. זה אחרי. אנשים היו מגיעים אליי לפעמים אחרי תאונות או פשוט להירגע. מנסים להיכנס להיריון והגוף פשוט לחוץ. אז הדרך הכי טובה פשוט להרגיע את הגוף זה דרך השמנים, דרך המגע, דרך השיאצו. היו לי גם הרבה מקרים כאלה, אבל מתחילת הקורונה אני גרה ליד ההורים ואני הקו הראשון, ואם יש משהו עם ההורים אני רצה לשמה. ובתחילת הקורונה כשכל העולם נסגר וההורים שלי נעלו את עצמם בבית, אז אני נעלתי את עצמי בבית בשבילם כי אמרתי, אם יהיה משהו אני מטאטאת ונכנסת פנימה. אז כדי להגן עליהם אני לא הסכמתי לקבל אף אחד בקליניקה כי אני לא יכולה להיחשף לאנשים. כי אם אני

20:21 דובר 2 נחשפת לאנשים אז בעצם אני לא יכולה... כן. לטפל בהורים שלי. אז כאילו דבר ראשון זה ההורים שלי. אז אמרתי העבודה תחכה, הכול. מטורף. אני עוצרת הכול. אפילו עכשיו זה קצת נשמע הזוי למרות שלא עבר כזה הרבה זמן, אבל זה באמת היה מאוד... העולם עצר. כן. פחדנו, מה, זה היה כאילו פחד מטורף. נכון. אני זוכרת, הגיע מישהו מהצלה, הביא לי פה... הסביר לי ממש איך עושים החייאות, איך עושים חמצן, את כל העזרה הראשונה. היה לי ציוד בסיסי, קניתי ציוד בסיסי, שאם יקרה משהו אני רצה בפנים. לא. להורים, כי הרי ברגע גיל הם לא הסכימו לנו להיכנס, הם נעלו את עצמם בבית. זה היה מפחיד. וואו. לכמה חודשים, כאילו. מאוד הרבה זמן. באמת? וואו. כן, זה היה... איזה קשוח. זו הייתה תקופה מזעזעת, במיוחד על הקשישים. נכון. אז היית בבית. כן, רקחתי. אני לא הפסקתי לרקוח. אני כן רקחתי, אבל הייתי משאירה את הדברים שלי מחוץ לבית, משאירה שקיות עם שמות. אנשים היו באים, היו לוקחים את זה. יש לי טייק אווי, כאילו. אומרים טייק אווי, בצד. כן. וואו. אין מגע ישיר. ואז בעצם כאילו זהו, עשית מעבר כזה. נכון. ואז מאז הפסקתי לקבל בקליניקה. וזהו. ואני זוכרת שהלכתי לטיפת חלב עם התינוק שנולד, לפני כמה שנים. אז היא אומרת לי, ועברתי קופה. זו מישהי שלא הכירה אותי והצגתי את עצמי. "היי, חני זוננפלד, זה התינוק שלי." אז היא אומרת לי, "לא, יש איזה אחת חני זוננפלד בשכונה. אני שנים, שנים שומעת עליה פה. היא מטפלת בתינוקות, היא מטפלת בעיסויים תינוקות, והיא רוקחת וזה." אמרתי לה, "אה כן, זה אני."

21:56 דובר 2 היא עושה לי, "לא, לא, לא. מישהי מבוגרת. אני שנים שומעת עליה." תקשיבי, את גם עכשיו, את בת עשרים, זה באמת לא להאמין. אז אמרתי לה, "לא, לא, זה אני. אני פשוט בתחום באמת מגיל צעיר." זה הזוי, אבל כן, אני באמת מגיל צעיר. לא האמינה, כן. עושה לי, "אז רגע, אז מה את עושה עכשיו?" אני אומרת לה, "כיום אני כבר לא מטפלת." היא עושה לי, "אז רגע, אז מה את עושה עם כל הידע שלך?" היום הידע שלי זה הסדנאות, ולקחת את הידע שיש לי, להפיץ הלאה. היא אומרת לי, היא אומרת לי, "את חייבת ל-להעביר את זה הלאה. אי אפשר לטוח את הידע שיש לך." וזה מה שאני עושה היום. זה פשוט לקחת את הידע שיש לי, ואני באמת חושבת, לא מבינה איך אפשר לחיות בלי זה. לפעמים אנשים מגיעים לפה לאסוף טיפות לגזים לתינוק, שמן למערכת הנשימה לילדים. את גם עושה עיסוי לתינוקות, נכון? אז זה אנחנו עושים בקבוצות, גם לא אחד על אחד בקליניקה. יש לי קבוצות שאני מגיעה ואני ממש מקבלת נשים אחרי לידה ומלמדת אותן איך לטפל בתינוק שלהן, איך לעשות לתינוק סדר יום. כי שוב פעם הכל התחיל שאנשים באו ומ-מתקשרים אליי, ואישה אחרי לידה גם לא ישנה, גם לא... חלשה והיא צריכה לטפל בתינוק כשהיא לא יודעת מאיפה להתחיל אפילו להרגיע אותו. ואני לפעמים אני אומרת לה, "אוקיי, אני יש לי את הטיפות של הגזים, אני שמה לך בחוץ." היא אומרת לי, "טוב, אז אני מתחילה להניק. אני אסיים בעוד שעה וחצי, אני אבוא." אז ממש שעה וחצי? כמה זמן את מניקה? אני שומעת כל כך הרבה טעויות שאמהות צעירות עושות.

23:19 דובר 2 ובעצם הן ממלאות את התינוק שלהן בגזים, באוויר, בסדר יום לא נכון, והוא לא ישן בלילה כי הוא לא נחשף לאור. וכל מיני טיפים כאלה, ופשוט הקמתי, אה, תוכנית, אה, הרצאה שאני מלמדת אמהות איך לבנות סדר יום לתינוק, שהתינוק ילמד לישון לילה שלם, איך לטפל בעצמה. ועל הדרך אני ככה, כשאני מסבירה כמה חשוב לשמור סדר יום לתינוק, כשהוא חייב לאכול ולישון כדי לגדול, אז אני ככה באיזשהו מקום אומרת, רגע, ומה איתנו האמהות? אם אנחנו לא נישן ונהיה חולות, מי יטפל בנו? אם אנחנו ניפול לדיכאון אחרי לידה, מי יטפל בנו? כאילו מסכנים הילדים בבית. מסכן הבעל בבית שמגיע לאישה מתוסכלת ולא שמחה, ופשוט זה הסדנה. כמו במטוס שאומרים לשים קודם את החמצן למבוגר ואז שהוא ישים לילד, כי אנחנו חייבים לתפקד בשביל שנוכל לטפל ב-באחרים בעצם. נכון. אז, אז הסדנאות שאני עושה ל-ל-גם לתינוקות, לעיסוי תינוקות, אני בעצם מגיעה דרך התינוק. אני מגיעה לאמא ל-- להבנה שהיא חייבת לטפל בעצמה, וזה מה שאנחנו, אני עושה פה גם. זה אצלנו בקהילה בקריית מלאכי, בנחלה, יש לנו מועדון יולדות, וגם מסביב. אני מוזמנת מלא ל-מלא ערים מסביב, להגיע לשפרה ופועה, לארגונים שונים, אה, כאילו מכל מיני סוגים, וללמד את האימהות איך לבנות סדר יום לתינוק. ואז על הדרך אנחנו גם עושים קטע מעשי. לומדים איך לעזור לתינוק עם עצירות, עם גזים, עם חרחורים. תחשבי, אה, דרך כפות הרגליים, במגע של שלוש דקות, אמא יכולה להקל על התינוק שלה כל כך הרבה, ויהיה לה בסוף ילד בריא ושמח יותר. אז אני באמת לא מצליחה להבין איך אפשר לחיות בלי הידע הזה. תני כמה טיפים, אני לא יכולה עם הסקרנות.

25:07 דובר 2 כן. אנחנו מחר שלושה חודשים, זה עדיין רלוונטי. לגמרי. אה, כמו מה? כמו במגע? ב-- או בכלל ליולדת? אמ, אני חושבת משהו שרלוונטי לכל אישה אחרי לידה לשמוע. כאילו אם היו שואלים אותך, תני משפט או טיפ אחד שלדעתך זה הטיפ שכל יולדת חייבת לשמוע. אז תצחקי. בתור הכנה לחתונה עשיתי קורס, את, אמ, מדריכת כלות שלי הייתה הגברת אסתר פיקרסקי, הרבנית אסתר פיקרסקי, אישה מאלפת. אז היא הכינה אותי לחתונה, והיא כבר אז אמרה לי, "חני, אני כבר אומרת לך, בעזרת השם את תתחתני ואת תיכנסי להיריון ואת תלדי. טיפ שאני יכולה להביא לך: אחרי לידה את מתלבשת, את מתלבשת יפה, את לא שמה חלוק." היא עושה לי, "החלוק תופס אותו מקום כמו החצאית והחולצה בכביסה. את שמה מטפחת יפה ושמה אודם. את תטפלי בעצמך. ברגע שאת תיראי טוב עם עצמך, את תחייכי ותקבלי את התינוק שלך. ו-ו-וזה גם," היא אומרת לי, "גם לשלום בית זה." היא אומרת, "תחשבי, בעל חוזר הביתה, מתי האישה יפה? כשהיא יצאה עם חברות שלה או שהם יוצאים לאירוע, ובסוף מגיעים לאירוע והאירוע, האירוע מופרד." כן. אז היא אומרת לי, "אותו דבר אחרי לידה. אישה כל כך עייפה וכואב לה והכל, אבל אם היא תתלבש בכאילו, כאילו שמה, זה כיף לה עכשיו, וישנתי כל הלילה ואכלתי והכל, אבל תתלבש טוב עם עצמה ותיראה לעצמה, תרגיש טוב, אז אוטומטית היא תשקף החוצה הפינס, שהיא שמחה." איזה מדהים. אז היא אמרה לי את זה אז בתור כלה, ומאז אימצתי את זה. אז כשאני מכינה נשים ללידה אני תמיד אומרת להם, "קודם כל תגידו לבעלים, תגידו להם שאתם תבכו אחרי לידה וזה בסדר לבכות. אבל"

26:59 דובר 2 כדי לא להגיע להרבה לבכות אנחנו חייבים לישון ולאכול. לא להידרדר. לא-- חייב. זה שתי טיפים. זאת אומרת, בתינוקייה יש לנו על הדלת של התינוקייה את השעות ל-- שעות הנקה. אומרים לך, אמא, עוד קשה לעמוד על השעות האלה והיא בשעה. כל שלוש שעות: תשע, שתים עשרה, שלוש. כל שלוש שעות התינוק צריך לאכול. אוקיי, אותו דבר אנחנו. מה, אנחנו לא צריכות לאכול כל שלוש שעות משהו קטן? זה אחד הדברים המדהימים שבאמת הרבי עשה עם הארגון של שפרה ופועה, ארוחות הבוקר האלה. וואי, זה הצלה. אני קיבלתי אחת ממך, את יודעת? עם השמן שאת מכניסה. לפי זה ידעתי. כשזה קטע. לא אמרתי לך אפילו. היה טעים. אז זה מדהים. זה מדהים. וואי, זה חובה. אמרתי, הרבי כזה גאון. כן, כאילו ארוחת בוקר ליולדת, כאילו הרבי מליובאוויטש, מה לא, כאילו מה לא, ולזה. אבל פה זה מתחיל. זה הבסיס של משפחה יהודית, של כוח, של אמא, ו-ובשביל שכל אחת תוכל למלא את השליחות שלה, היא צריכה לדאוג דווקא בדברים הכביכול קטנים האלה. הגשמיות. כן. לגוף שלנו, להאכיל את הגוף כדי שהגוף יהיה פתוח לרוחניות ולנתינה. הוא צריך קודם כול להאכיל את עצמו. ממש. אז זה פשוט מדהים, הארגון הזה וזה של ארוחת הבוקר של שפרה ופועה, זה הצלה. מדהים. זה מעניין שאת אומרת שהיא אמרה לך את זה לפני החתונה ואת כל כך זוכרת את זה. אני חושבת, כאילו באמת, את יודעת, בסמינר, בתיכון, להוריד איזה שיעור, שניים מיותרים, ולעשות שיעור לחיים, לזמן של היריון, לזמן של לידה, ל-ל-לזוגיות, לטיפה. וואו. כאילו במקום לשבת וללמוד על, עזבי. כאילו על דברים שכל כך מיותרים. תחשבי שאישה מגיעה הביתה. תחשבי בעלך

28:46 דובר 2 מגיע הביתה אחרי יום עבודה, את גם אחרי יום ואנחנו כולם אחרי יום עבודה. אבל תחשבי שהוא נכנס הביתה והבית הפוך ואת הפוכה, כאילו. אז היום ממשיך הפוך. נכון. אבל אם את מחייכת ואת שמה, שימי אודם תמיד. כאילו, לסבתא שלי היינו מגיעים, תמיד היא הייתה: "לייק, וור איז מיי ליפסטיק?" תמיד היה לה אודם ליד הדלת. היא תמיד הייתה מחייכת ותמיד היה לה אודם. זה היה כיף להסתכל. ואני כלקוית למידה, אני זוכרת את המורות היפות בבית ספר. היה לך זמן להסתכל. הייתי מקשיבה, הרי אני לא הייתי מסתכלת. הייתי מסתכלת על המורות והייתי אומרת, המורה-- המורות המטופחות, הנקיות, היפות. נכון, זה משדר חיות. אז הייתי, הייתי מה זה נהנית להקשיב להם כי. נכון, קטע. לא, זה טיפ מהמם. וואו. רגע, ועם הארומתרפיה? אז בעצם היום, חני, מה את עושה? את הולכת לסדנאות... בכל הארץ. נכון. בעולם אמרת. כן. היית באירופה נראה לי. נכון. לפני זמן, זוכרת שהייתי. הייתי שם לפני חצי שנה. חצי שנה. איזה מדהים זה. גם זה היה-- גם הייתי שמה ל-- מגוון. אם זה לאו דווקא ל-ל-לקהל חרדי או דתי. הרי הרוקחות ושמירה לחיים בריאים וטיפים, תכלס מתכונים שווים, אנחנו תמיד רוצים לדעת וללמוד איך לעשות אותם. כל הסודות. וגם כשאני מתחילה סדנה תמיד אומרת להם: תתכוננו להתמכר. החיים שלכם מה זה הולכים להשתנות. הם מסתכלים עליי כאילו, "יאה רייט", מה? מה? מה כבר תלמדי אותנו? מה כבר? כאילו מה אני כבר אדע מפה? וכשאני מסיימת סדנה ועם כולם מסביבי אני אומרת להם: התמכרתם, אה? הם אמרו לי: לגמרי. מה למשל מכינים? אה, אז ב-- אנחנו מתעסקים בסדנה עצמה. אני מתחילה את הסדנה עם

30:28 דובר 2 קודם כול מספרת על עצמי, כי אני אומרת, אני לא, אני לא שיעור מלאכה. מלאכה יש לכם, תפתחו יוטיוב, לכו לשיעור מלאכה, לכו לקורס מלאכה. אז אני מתחילה קודם כול מאיך הגעתי לתחום, בקצרה. לא כמו-- קצת ממש בקצרה איך הגעתי לתחום. כי אם יושבת לי בקהל אמא שהיא מתמודדת עכשיו עם ילד עם לקות למידה, שהוא לא-לא מצליח לקלוט את השפה, לא מצליח לקלוט מספרים, והיא תעצור שנייה אחת, תפסיק לצעוק עליו או תפסיק להגיד לו: מה, מה יצא ממך, מה יצא ממך? והיא תשמע פתאום מישהי אומרת פה עם שגיאות כתיב מפה עד גאד נואוז וור, והיא והיא מצליחה. אז היא תקבל את הילד שלה אחרת. היא תהיה אמא יותר טובה, היא תהיה מכילה אותו. היא תבין שאם היא תיתן לו אהבה ומקום להתבטא באור שלו, הילד גם יהיה יותר שמח ובאמת הוא יצליח. הוא יוכיח לה את זה. וואו, איזה מהמם! אז זה כאילו, כאילו את בכלל לא מגיעה בשביל זה. אבל על הדרך. אז כשאני אומרת שהתחלתי את, את הסדנאות. הרי שנים טיפלתי בקליניקה. שנים, שנים, שנים, וכל הידע שלי והסדנאות שלי פשוט נוצרו מהבקשה, בקשה מאנשים. אה, חני, את כאילו רוקחת, אכפת לך להגיע, להראות לנו איך עושים? ופשוט ככה התחלתי, והייתי מגיעה לפעמים לבתי ספר ומכינים עם הבנות, רוקחים שפתונים טבעיים וקוסמטיקה טבעית, והייתי מזהה את החלשות בקבוצה. את אלה שיושבות שמרגישים שהן לא שוות הרבה, כאילו כן, והייתי מזהה אותן מאוד מהר כי אני הייתי שמה. אז אני יודעת לזהות את זה, ופתאום הבנתי שאני חייבת לפתוח את הפה שלי. אני חייבת, כאילו כמה שאני זוכרת בהתחלה שאמרתי, אני הולכת לספר לה שאני

32:05 דובר 2 דיסלקטית. אז כאילו קצת זה לא נעים. זה כאילו באמת לא נעים, ואני לא בטוחה, כאילו כמה הסביבה כאילו אמרה לי: מה, באמת את הולכת ל-ל-להגיד את זה? אני זוכרת כאילו, כאילו בהתחלה היה לי קשה, נגיד אם, אם אפילו בעלי או הילדים שמעו על זה, כי כביכול אני עושה שקף שהכול פרפקט. אבל לא, לא ולא. בהתחלה כזה התביישתי לדבר על זה. אבל כשהגעתי לסדנאות וזיהיתי את הבנות שם, ואמרתי אם אני רק אגלה להם שאני כמוהם ואני באמת גם אני לקוית למידה, אז אולי, אולי הם כאילו יבינו שהכול בסדר.

32:40 דובר 3 נכון.

32:41 דובר 2 וייתן להם כאילו כוח להתמודד.

32:44 דובר 3 נכון, לפעמים רק לדעת שאתה נורמלי. כאילו אנשים נראה לי חיים לפעמים בבועה כזאת של רק אני ורק אני, וכולם מסביב כאלה מושלמים. ופתאום לשמוע, לראות אותך, זה זה ממש כאילו.

32:55 דובר 2 אז פשוט.

32:56 דובר 3 שליחות מדהימה. תקשיבי, זה.

32:57 דובר 2 וזהו. לקח לי זמן. לקח לי איזה שנתיים לתוך הסדנאות כדי להבין שמה שאני עברתי זה זה. אני חייבת לספר, ולספר כאילו כמה שזה פדיחה. אבל אני חייבת לספר כי.

33:11 דובר 3 זה לא פדיחה. כי זה לא פדיחה.

33:14 דובר 2 כי אני לא בחרתי את זה. השם בחר את זה בשבילי.

33:16 דובר 3 נכון, הוא ידע למי לתת את זה.

33:18 דובר 2 אמרתי, ואיזה מזל שעשה אותי דיסלקטית, כי אחרת מה הייתי עושה? עוד הפעם עבודה שלא הייתי שמחה בה.

33:23 דובר 3 נכון.

33:24 דובר 2 בזכות זה גיליתי עולם, עולם של מגע, של ריפוי.

33:28 דובר 3 וואו. את עושה לילדים שלך כל היום את ה-- מישהו עושה שיעור אחד, ישר מסאז'. כאילו.

33:35 דובר 2 בכל פינה בבית. כן, בעלי כאילו הוא איש חשמל. בכל מקום יש לי מברגות, טסטרים של חשמל, ובצד השני יש את השמנים.

33:45 דובר 3 איזה מגניב. חני, את חייבת לספר על עוד משהו שהתחלת לעשות לאחרונה. אי אפשר לוותר על זה.

33:52 דובר 2 כן.

33:52 דובר 3 פה בנחלה, כשאנחנו אומרים נחלה אנחנו מתכוונים לשכונת חב"ד בקריית מלאכי. אנחנו פשוט מדברות כאילו כולם יודעים. כן, ממש. אז מה התחלת לעשות? וכמה זמן זה באמת?

34:03 דובר 2 אז כשאני הייתי בדרום אפריקה בשליחות שלי אחרי התיכון בגיל תשע עשרה, אז מה שהיה מיוחד בתוכנית זה לא היה בית ספר. זה היה שעתיים ביום לומדים, ושאר היום היינו פשוט בנתינה לקהילה. ושם הייתי, הייתי מגיעה למרכז יום, שם הם היו גם ישנים. אז יותר כאילו דיי הום, בית אבות.

34:22 דובר 3 בית אבות, כן.

34:24 דובר 2 והייתי מגיעה להתנדב שמה. ויש אנשים שנרתעים מזה. מה, להיכנס למקום? הם יושבים שם לפעמים כאילו קצת לא שמחים או... ואני התאהבתי בגיל השלישי. התאהבתי בהם. הייתי מגיעה ויושבת איתם ומדברת איתם, ופתאום גיליתי שהחיים שלהם פשוט הכי מעניינים, ואם אני רק אקשיב להם אני אחסוך לעצמי כל כך הרבה, איך אני אגיד לך, באמפס על הדרך.

34:50 דובר 3 כן, ללמוד מהטעויות של אחרים.

34:52 דובר 2 לגמרי.

34:53 דובר 3 נכון.

34:54 דובר 2 ממה ש-

34:54 דובר 3 שיעורי דרך.

34:55 דובר 2 כן, אמרתי, בוא ניקח מזה במקום שאני אצטרך לעבור את זה. בוא, בוא נקשיב להם.

34:59 דובר 3 לגמרי.

34:59 דובר 2 והתאהבתי בגיל השלישי. וכשהגעתי לארץ גם בגיל תשע עשרה, ושוב פעם למדתי את הדולה פעמיים בשבוע והייתי בבית רפואה, עדיין נשאר לי יום חופשי בימי חמישי. אז הלכתי למרכז יום לקשיש פה בקריית מלאכי. נכנסתי ודפקתי. אתם תקשיבו, אני פנויה כל יום חמישי. אתם צריכים עזרה עם משהו? אמרו לי, את יודעת מה? בכיף, בואי. אז הייתי מביאה, לוקחת מגברת לרנר נרות שבת, והן היו אורזות את זה. את יודעת, ניילונים.

35:28 דובר 3 איזה אדירה!

35:30 דובר 2 והייתי יושבת איתם, תוך כדי שאנחנו אורזות את נרות השבת היינו גם מדברות. ושוב פעם, המתכונים. תקשיבי, אולי אני אשכנזייה, אבל אני מכינה קובות ואני מכינה קוסקוס כמו מרוקאית אני מכינה, והמתכונים מהם. הם היו מלמדים, חני, לא ככה, ככה.

35:45 דובר 3 וואו, איזה מטורף!

35:47 דובר 2 ומגיל תשע עשרה התאהבתי בזה.

35:49 דובר 3 את יודעת, אני חושבת ששנייה קטעתי אותך, אבל תוך כדי שאת מדברת אני אומרת, כאילו התעוזה שלך מגניבה. כאילו, יאללה, בואי נדפוק בדלת של בית אבות. שלום, אתם צריכים אותי? וכאילו התעוזה, כשהיא באה ממקום חיובי, כל כך משתלמת באמת. כאילו חוץ ממה שאת נותנת, את גם מקבלת המון. זה מדהים.

36:08 דובר 2 זה הסוד. אני לאחרונה נחשפתי לספר החדש של מניס פרידמן, ״לא ביקשתי לבוא לעולם״.

36:14 דובר 3 נכון.

36:16 דובר 2 אני, אה, מקשיבה להקלטות של זה ביוטיוב. הוא מדבר על זה הרבה. ו-המחבר זה עם ה... אלעד, שמי שבעצם כתב את הספר הישראלי.

36:26 דובר 3 כן.

36:26 דובר 2 הוא אה-

36:27 דובר 3 אלעד, אלעד.

36:28 דובר 2 ד"ר אלעד, אה, משהו.

36:29 דובר 3 בן אלול, כן.

36:30 דובר 2 אז הוא-- יש הרבה ביוטיוב רק להקשיב. הספר-- מדברים על הספר וגם מקריאים את הספר באזורים מסוימים, ובספר הזה מספרים בעצם המטרה של הבן אדם זה לא להתעסק בעצמי שלי, בקיום שלי. מה אני צריך? אני צריך מים, אני צריך עכשיו אוכל ואני צריך, אמ, בגדים ואני צריך את זה ואני צריך את זה. אני מגדלת עכשיו טינאייג'ר, זה לא... גאד הלפ מי. יש לי ילד בן שבע עשרה.

36:56 דובר 3 בנים, בנות, יש לך את כל הסוגים.

36:58 דובר 2 וואי, אבל בעיקר הבנים. קשוח, קשוח. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. אני פשוט מתפללת לאלוקים שאני לא אעשה שטויות מדי.

37:05 דובר 3 וואו.

37:05 דובר 2 ואני מגדלת שתי בחורים בישיבות. אני באמת מחפשת אם יש משהו, טיפים איך עושים את זה. אני לא יודעת.

37:11 דובר 3 זהו, צריך, אה-- אם מישהי יכולה להעביר איתי פודקאסט על זה אז תפנו אליי.

37:16 דובר 2 וואי, לגמרי.

37:17 דובר 3 ואז, אה, שיהיה הדדי, את יודעת. כאילו את נותנת טיפים, את צריכה גם לקבל.

37:22 דובר 2 לגמרי. זה עולם קשוח.

37:24 דובר 3 וואו.

37:24 דובר 2 עולם קשוח לשלוח ילד לישיבה מחוץ לבית ואת לא יכולה-

37:28 דובר 3 את מדמיינת? זה מגיל שלוש עשרה.

37:30 דובר 2 קשה. ארבע עשרה. אחד החזרתי בחזרה. לא יכולתי כבר. ואת הגדול, אה, הכנסתי, ואני עדיין, אני, אני מתמודדת עם זה יום יום של טלפונים, ואת לא נמצאת ליד, ואת לא-- והוא גם צריך לישון שמה. אז את מתמודדת עם דברים מאוד מאוד קשים, ואני, לי אישית בכלל לא קל. אה, אז באמת אם יש מישהי שתביא לי טיפים איך מתמודדים עם עולם הישיבות, תפנו אליי.

37:54 דובר 3 רגע, איך הגענו לזה?

37:55 דובר 2 אז אני אומרת, עם הספר הזה, שאני מגדלת עכשיו טינאייג'ר וכל הזמן הם צריכים את זה, ואני צריך את זה, והוא אמר לי ככה ואמרו לי ככה. אז אמרתי לו, ״דוד, תעשה טובה, לך למטה, יש את הספר על השולחן, תעלה איזה שנייה למעלה לחדר.״ אנחנו בשתים עשרה בלילה מנהלים שיחה עם טינאייג'ר. זה הזמן היחיד שהוא מפנה לי זמן. אז אמרתי לו, ״תקרא את הפרק הראשון״, והפרק הראשון מדבר שמה על ילד שרצה להתאבד, שיש לו את הכל בחיים, הכל. ומניס פרידמן הגיע אליו והוא אמר לו, אה-

38:25 דובר 3 הכומר, קראתי את זה.

38:27 דובר 2 זהו, האמא באה, מנסה כאילו, אומרת לו, ״אני אשלח את מניס פרידמן לדבר עם הילד״, ככה לתת לו סיבה לחיות. והילד כאילו אומר למניס פרידמן, ״תלך מפה, הכל בסדר. כבר הכומר היה פה וכלום. זה לא יעזור, אני... הוא אמר דברים סתומים וזה לא יעזור לך גם.״ אז הוא אמר, ״אי אפשר לדעת כבר מה כל כך סתום שהכומר אמר שבאמת אתה ככה.״ הוא אמר שכאילו ״השם אוהב אותי, אז לכן לא כדאי לי להרוג את עצמי.״ אז, אה, הוא אומר לו, ״באמת זה משפט סתום. הוא צודק.״ כאילו, ״אני מסכים איתך.״ הוא אומר, ״השם לא אוהב אותך, השם תקוע איתך.״ והבאתי לבן שלי לקרוא את זה, ובעצם הספר הזה אומר, תפסיק לחפש מה אתה צריך, צריך, אלא מה אתה יכול לתת לסביבה שלך. איפה אתה יכול להחזיר לחיות, שם האחריות. כשאנחנו נותנים, מי שמרוויח פה הכי הרבה זה אנחנו בחזרה, וזה מה שניסיתי להביא לבן שלי בן שבע עשרה להבין. אני אתן לך מה שאתה צריך, אבל תפסיק לקחת ולקחת ולקחת ותתחיל להחזיר, ותראה את הטוב שהשם עשה לך.

39:27 דובר 3 לגמרי, זה מרומם אותנו ואנחנו גם לא... די להתעסק עם הבעיות שלנו. לכולם יש בעיות. אנחנו מתעסקים עם עניינים יותר גדולים ושוקעים בהם.

39:35 דובר 2 נכון.

39:36 דובר 3 ומתעסקים עם אחרים, אנחנו מעל זה. אנחנו-

39:38 דובר 2 וזה בדיוק מה שקרה לי בגיל תשע עשרה, שהייתי-- הרי כל הבית ספר הייתי לקוית למידה. היו צריכים לעזור לי, כל הזמן היו צריכים לעזור לי. היה צריך ללמד אותי-- לקרוא, לכתוב, איך לזכור, ללמד אותי למבחנים. כל הזמן הייתי צריכה להיעזר בסביבה. כבר היה נמאס לי לקחת. ופתאום בגיל תשע עשרה, כשסיימתי את הלימודים, אני התחלתי להחזיר ומשהו שם קרה. אז כשנחשפתי לספר הבנתי בדיוק מה קרה לי באותה שנה. אני התחלתי להחזיר בחזרה לעולם ונהיה לי מקום.

40:09 דובר 3 התפרץ ממך כאילו.

40:10 דובר 2 זהו. אז רציתי פשוט להביא עוד, עוד. מה עוד אני יכולה לתת? כי אני הרגשתי שאני לא רק לוקחת לעולם-

40:16 דובר 3 מהמם.

40:16 דובר 2 ועכשיו אני הבנתי מה קרה לי שמה.

40:19 דובר 3 כן, איזה מדהים זה.

40:19 דובר 2 ולכן לא, לא התביישתי, כי ה-ה-התוצאה שקיבלתי מלתת מילאה אותי כל כך הרבה, אז לא היה אכפת לי אם צחקו עליי שאני הולכת ל-לשבת עם זקנים. כאילו לי זה עשה טוב.

40:33 דובר 3 זה באמת הסוד גם לעשות בלי להתפעל מ-מהסביבה וכאילו לדבוק באמת שלך ובל-- ללכת גם אחרי האינטואיציה. כאילו את הרגשת מחוברת לזה והלכת על זה. זה מהמם. וואו.

40:46 דובר 2 אבל ששוב פעם בבית נתנו ל-- ההורים שלי כאילו מאוד כאילו נתנו מקום לשריטות שלי והם כאילו העצימו את זה.

40:53 דובר 3 כן.

40:54 דובר 2 ובאמת, איך שנים תמיד אמרתי: מה, בקהילה פה בנחלת, בקריית מלאכי, מה? איך אין מקום לוותיקים? אני-- יש לי הרבה חברות, סבתות, הרבה-

41:04 דובר 3 זהו. רגע, אז עשיתי את זה בגיל תשע עשרה.

41:06 דובר 2 התנדבתי כמה שנים שם.

41:07 דובר 3 ואז בעצם עברת לכל התחום של ה-- של הלידות וזה, אז-

41:10 דובר 2 כן, הייתי עסוקה-

41:11 דובר 3 כאילו זה נשאר מאחורייך כזה.

41:12 דובר 2 הייתי עסוקה עם הקליניקה. הייתי עסוקה בלגדל שש ילדים, אז הפסקתי ללכת למרכז יום. אה, רק מדי פעם היי ביי, לא יותר מזה. לא באמת כאילו. והתחלתי להיות חברה של הרבה סבתות פה בקהילה שלנו. לשים לב לסבתא שיושבת ליד קופת חולים על הספסל, לשים לב לזאת שיושבת בחנויות. הם, הם מחפשים את השלום הזה. אז פשוט גם להתחיל להתייחס אליהם ונהיה לי מלא חברות כאלה. ותמיד אמרתי: מה? איך אין מקום כזה? ובגלל שאני מתעסקת עם כל הצמחי מרפא והכול, הייתי-- אנשים היו מגיעים תמיד לאסוף תרופות, להזמין תרופות, אם זה לצעירות, לפוריות, למחזור ארוך, למערכת הנשימה לילדים. והרבה פעמים שמתי לב שהמבוגרות מגיעות לקחת צמחי מרפא לדיכאון.

41:54 דובר 3 וואו.

41:54 דובר 2 אמרתי: אבל למה את צריכה את זה? היא אומרת לי, "כי תקשיבי, עבדתי ועכשיו זהו. סגרנו את החנות ועכשיו אנחנו כבר לא עובדים ואני ובעלי בבית". אז אמרתי: אז תלכי תעשי משהו, לכי תלכי למועדון. אז היא אמרה לי, "אבל איפה?" אמרתי לה: אולי תלכי לעשות קורס. אז היא אמרה לי, "אבל אני לא נוהגת". ופתאום הבנתי שכאילו חייב פה משהו.

42:12 דובר 3 וואו, נכון. כאילו השכונה דואגת לכולם עד-

42:15 דובר 2 עד גיל מסוים, זהו.

42:17 דובר 3 קטע.

42:17 דובר 2 ואני, צבט לי הלב שהם מגיעים אליי לקנות דברים ל-ל-למקרים האלה, ופשוט ככה ניסיתי-- לפני כמה שנים פניתי למישהי שהיה לה פה מרכז יום, לא משנה השם שלה. אמרתי לה: תגידי לי, את פה בתוך השכונה, יש לך מרכז, יש מצב את מקבלת כמה נשים? פשוט אני הלכתי בעצמי. היא אומרת לי, "חני תקשיבי, אין לי מקום, זה תפוס. אין פה עוד מקום". אמרתי: אבל זה נשים של הקהילה שלנו והמבנה שלך בקהילה שלנו. אולי כמה נשים. אני פשוט צריכה כמה נשים שמשועממות בבית. היא אומרת לי, "לא, אני מצטערת, אני לא יכולה לקבל אותן". ופניתי-- ניסיתי לפנות לעוד מישהו, שתיים, והתייאשתי. לא יודעת מה התייאשתי. ואז עם הסדנאות התחלתי לעשות סדנאות לגיל-- לגילאים. אם זה לצעירות, אם זה תינוקות וגם לוותיקות. והגעתי לכפר חב"ד, ל-- יש שמה מועדון של גיל הוותיקות ואני נכנסת לשם. עכשיו בראש של אנשים זה מקום לזקנים, בטח מקום מגעיל ומסריח. והם-- הגעתי שמה לנשים יפות, נשים מטופחות, נשים שפשוט נתנו את כל החיים שלהם לגדל ילדים, לגדל קהילה, להרים עיר. הם פשוט סיימו. הם לא מרצון העיפו אותם לפנסיה. לא, הם לא בחרו להיות בבית. ועשיתי להם סדנה והיה לי כל כך כיף איתם והזמינו אותי שמה כמה פעמים להגיע. כל פעם עשינו דברים שונים ואז באתי הביתה ומספרת לאמא שלי: תקשיבי, הייתי פה והייתי שמה וכמה מקומות כאלה, ולמה אין לנו את זה פה בעיר? אז אמא שלי אומרת לי: חני, אני לא מבינה. את רואה שיש פה איזו בעיה, אז למה את מחכה? Do it, do it, וזה הגישה של אמא שלי. Just do it. אמרתי: אוקיי, אבל מאיפה אני מתחילה? רק

43:52 דובר 2 ילדתי, רק זה... אמרתי: אוקיי, ניסיתי לפני כמה שנים. זה לא שלא ניסיתי, ניסיתי וקיבלתי הרבה דלתות סגורות. אמרתי: יאללה, אני מנסה. שוב פעם, מקסימום יגידו לי כן. לא, מקסימום יגידו לי לא.

44:04 דובר 3 מקסימום נצליח. כן.

44:06 דובר 2 בדיוק זה, זה הגישה. ופניתי לחברה שלי, לגיסתי שיינה, ואמרתי לה: שיינה, מה את אומרת? אני-- יש פה בעיה. הלכתי, בדקתי והייתי בחמו, בדקתי שם, הייתי שמה. באתי אליה כבר עם שיעורי בית. אמרתי: אני רוצה ללכת לרווחה, לזה. יש מצב את מגיעה איתי? אני צריכה את העזרה שלך שתתמכי. בואי, בואי נעשה את זה ביחד. והיא אמרה לי: מה שאת צריכה, אני פה, עושים את זה. ופשוט פניתי אליה ועשינו את זה והלכנו לרווחה. ומה ומו, יש כבר מועדון. אמרתי: נכון, יש פה מועדון, אבל יש גם גן. אבל כשיש עוד ילדים בעיר פותחים עוד גן, אז יש פה עוד ותיקות. אנחנו צריכים לפתוח עוד מועדון. אנחנו חייבים עוד מועדון-- מועדון משלנו. היא אומרת לי: מה הבעיה? תשבו בבית קפה במרכז. אמרתי: לא, לא, לא. את לא מבינה, זה נשים מיוחדות.

44:49 דובר 3 חוץ מזה שבית קפה נורמלי גם אין פה.

44:51 דובר 2 זה על הדרך.

44:52 דובר 3 בכוכבית.

44:53 דובר 2 זה על הדרך. יא תמנה אחי.

44:55 דובר 3 כן.

44:56 דובר 2 ואמרתי לה: אין כזה דבר. זה נשים מיוחדות, זה נשים אלגנטיות. אנחנו לא יושבים ברחוב, נפגשות בחנויות. אני צריכה מקום. מה אנחנו נראה? וישבתי שמה ופניתי אחר כך לוועד של הנחלה. אמרתי להם: תקשיבו, אתם הוועד של הנחלה. אני מוכנה לעשות את זה, אבל אני צריכה שתבינו את הצורך ותצטרפו אליי לפה. בואו נעשה את זה. הם אמרו לי: בסדר, אנחנו בפנים, חני, מה את צריכה?

45:22 דובר 3 וואו, תקשיבי.

45:24 דובר 2 שיגעתי אותם, שיגעתי אותם. מה זה דפקתי על דלתות.

45:25 דובר 3 עקשנות שלך משתלמת.

45:28 דובר 2 אבל בגלל שאני ראיתי את התוצאה בסוף, אז איי דידנט קר. אמרתי: אני עושה את זה, ועטפתי את עצמי באמת עם חברות טובות. אז פניתי כבר לעוד חברה. חני אומרת לי: חני, יאללה, את באה. יש לי עוד פגישה, אני פשוט צריכה שתבואו איתי לפגישה. שבי לידי, ואת רואה שאני מתחילה ככה להילחץ, כי אני פתאום יושבת מול צוות של ארבע נשות רווחה. את המנהלת, האחראית הזאת, האחראית הזאת, ואני פוחדת פתאום שיהיה לי בלאק אאוט ואני לא יודעת על מה לדבר. אמרתי: אני צריכה שתבואו. פשוט שבו איתי ותגבו אותי. אני צריכה שתלכו... כאילו שתבינו מה אנחנו עושים. אנחנו הולכים למלחמה, אמרתי, ביחד. והפגישות האלה, מעוד פגישה לעוד פגישה לעוד פגישה, והצלחנו. פתחתי מועדון.

46:07 דובר 3 אמאל'ה, איזה מטורף.

46:09 דובר 2 אני זוכרת שהתקשרה אליי אחת. אמרתי: היי, קיבלתי את המספר מהרווחה, אישרו לך שיעורי אומנות. אני פנויה רק בימי שלישי, רק זה עכשיו. אבל איפה? איפה אני עושה את זה? אין לי מקום, אין לי כלום. אז אמרתי לה: רק שלישי. אין לי מקום, אבל ביום שלישי אין לי זה. אמרתי: אוקיי, שלישי זה מחר, נכון? זה היה כאילו או מחר או מחרתיים, ממש ככה. היה לי יום וחצי להתארגן על זה. אמרתי: אה, אוקיי, אצלי בסלון. אמרתי לה: בואי, יש לי מקום, בואי.

46:37 דובר 3 תרגישו בבית.

46:39 דובר 2 התקשרתי לכמה ותיקות שאני מכירה פה מהקהילה. אמרתי להן: תקשיבו, זהו, אנחנו עושות את זה. תגידי לחברות שלך, תבואו אליי הביתה. ישר הכנתי, אני ושיינא הכנו עוגות ועשינו ארוחת בוקר בשבילן, והן באו ועשינו שיעור אומנות, ואז ישבנו כבר, דיברנו.

46:55 דובר 3 מ-מ-מהמם.

46:55 דובר 2 ומשמה זה היה פשוט. אני לא יכולתי להפסיק לחייך אותו יום, וכשאוכל מגיע התיאבון, אמרתי: רגע, אנחנו צריכים גם ספורט. מה עם ספורט? ואז הכרנו או שלחו לנו. גם הלכתי לרווחה. אמרתי: תקשיבו, תודה רבה רבה על האומנות, אבל זה לא מספיק, כי זה רק שעה אחת, ואז השעה אחת אנחנו אוכלים ארוחת בוקר. זה לא מספיק. אני לא רוצה שיחזרו הביתה. אני רוצה להחזיק אותם עוד. אני צריכה עוד חוג. אוקיי, קיבלת ספורט. אז יש להם היום יום מלא של חוגים.

47:23 דובר 3 פעם בשבוע בעצם.

47:24 דובר 2 כרגע זה פעם בשבוע. בתקווה, בעזרת השם, אני רוצה לפתוח עוד יום. אני רואה את האור שזה עושה לאנשים.

47:31 דובר 3 איזה מהמם.

47:32 דובר 2 וואי, זה מטורף.

47:33 דובר 3 ובאמת כל כך כואב לחשוב שכאילו אישה פעילה כל החיים, ופתאום מגיע שלב שכאילו לא צריכים אותך.

47:39 דובר 2 עציץ. הן הופכות להיות... סבתא שלי תמיד הייתה קוראת לזה מינור.

47:42 דובר 3 וואי, איזה נורא.

47:42 דובר 2 עציץ. היום כבר יש לי מקום. אנחנו סך הכול...

47:46 דובר 3 איפה? איפה זה?

47:47 דובר 2 זהו, זה התחיל אצלי בסלון וזה.

47:50 דובר 3 מותר לגלות?

47:50 דובר 2 לא, לא, היום זה נמצא ב-ב-במבנה בחמו[?]. בנו מבנה לספייס לנערות, שגם זה מדהים. גם ארגון מאלף שפתחו לנערות שאחרי בית ספר לא, לא, לא יחפשו איפה לשבת. בואו אלינו. והם פתחו שם חדר יפה, מואר, טרי, הכול מתרומות של הקהילה.

48:11 דובר 3 כן, עשו קמפיין.

48:12 דובר 2 ממש.

48:13 דובר 3 עשו לרפואה ל... אני לא זוכרת איך קוראים לבחורה הזאת שנפגעה בתאונה. היא הייתה פצועה אנוש, והיא, זהו, היא על הרגליים.

48:20 דובר 2 היא על הרגליים, משם...

48:21 דובר 3 זה מדהים! זה מדהים! פשוט עשו התרמה לזכותה, ואיך אומרים? עבד, כאילו.

48:26 דובר 2 כן, מקום משגע עם פסנתר ו-ו-ו-ספה יפה ומטבחון, וכל ערב יש שם נ-נערות שהן פעילות. אז פניתי אליהן גם דרך הוועד. אמרתי להם: תקשיבו, אני צריכה... הבית שלי זה מאוד מקסים, אבל ברגע שזה יהיה במקום ציבורי, הם ירגישו אחרת. אני לא רוצה שיבואו להתארח אצלי. אני רוצה שזה יהיה הבית שלהם.

48:47 דובר 3 כן.

48:48 דובר 2 ובשלושה שבועות האחרונים אנחנו עברנו לספייס הזה ב-ב-בבניין חמו[?], זה בחוץ. קודם כול אין מדרגות, אז גם מי שמגיעה... יש נשים שמגיעות עם כיסא גלגלים או עם הליכון, אז זו לא בעיה. הן מתגלגלות פנימה אליי, ומחכה להן שמה ארוחה חמה. ו-וגם בזמן האחרון אמרתי... התחלנו לשתף את הנשים. אמרתי להן: מי רוצה ל-להכין איתנו? גם, שיביאו גבינה. לא משנה מה, שירגישו שזה הבית שלהם. ואנחנו כמובן מכינות את כל האוכל שלהם, שמה אוכל חם והכול, ויש להם יום שלם של פעילויות, וזה מתחיל ב... ארוחת בוקר, ואז אמנות, ואז שיעור ספורט, ואז בשעה שתים עשרה אנחנו מביאות כישרונות מהקהילה שלנו. אני פשוט פניתי ל-לכמה בנות, אמ, כל פעם אנחנו פונים לעוד בנות, אה, לכישורי קהילה. כל אחת יש לה משהו. יש פה מלא. אנחנו בעיר, בנחלה, יש פה בנות מוכשרות. אמרתי להם: אני צריכה בשתים עשרה שתבואו לארבעים דקות, תעשו לנו הרצאה מעניינת, סדנה מעניינת. זה נשים שרוצות להרחיב את הידע שלהן. לא... שוב פעם, רוצות, אה, זה שהן מבוגרות זה לא אומר שהן לא רוצות לדעת. הן רוצות...

49:51 דובר 3 נכון.

49:51 דובר 2 דווקא זה הזמן מעולה לדעת.

49:52 דובר 3 הזדמנות. זהו, יש זמן, אה...

49:54 דובר 2 כן.

49:54 דובר 3 לעשות הכול. את כל החלומות. וואו.

49:56 דובר 2 אז אחרי ספורט אנחנו פשוט מזמינות כישרונ-כישרונות מהקהילה שלנו, ובנות זורמות. הן אמרו: חני, אנחנו בפנים. מה את צריכה?

50:05 דובר 3 מהמם.

50:06 דובר 2 מתי את צריכה, אנחנו מגיעות. זה... יש לנו... נחלה זה משפחה.

50:10 דובר 3 זהו, כל הארגונים הם בנויים מן, מן הדדיות כזאת שאת נותנת ומקבלת, וכאילו...

50:16 דובר 2 כן, הרי זה...

50:16 דובר 3 שיתוף פעולה של כולם.

50:18 דובר 2 בדיוק. אני פיניתי את היום שלישי ביומן, מבחינתי זה כאילו יום עבודה, אבל, אה, זה הנתינה הכי גדולה שאני יכולה לתת ל-לקהילה שלי.

50:26 דובר 3 איזה מהמם זה.

50:27 דובר 2 וזכיתי...

50:28 דובר 3 מאיזה גיל זה? פשוט עושה לי חשק להצטרף. נשמע כיף.

50:33 דובר 2 מועדון הנחלה מגיל שישים ושתיים.

50:36 דובר 3 וואו.

50:36 דובר 2 ואנחנו סך הכול שלוש, שלוש חודשים בתוך המועדון, אה, כל יום שלישי. אה, לא, אנחנו כבר קרוב לשלושים אנשים.

50:44 דובר 3 וואו. איזה מהמם, זה כיתה, כאילו.

50:47 דובר 2 ו-ו-כיף להם. כיף להם. את לא מבינה מה זה כיף להם להגיע לשמה.

50:52 דובר 3 בטח, זה, זה נשמע פשוט באמת חוויה.

50:54 דובר 2 אני זוכרת השבוע את, אה, א-אמא שלי לא הצלחתי להביא אותה.

50:58 דובר 3 עדיין.

50:59 דובר 2 לא, לא, לא, לא, לא. הגיעה, הגיעה שלשום, והיא תמיד אומרת לי לא, וזה כי היא בת שבעים פלוס, אבל יש איזשהו מקום בגיל, את-את-את לא, כאילו לא רוצה להיות שייך ל-ל-למצב הזה. אני לא, אני צעירה, אני יכולה.

51:12 דובר 3 כן, נכון.

51:12 דובר 2 אמרתי לה לא, לא, את לא חייבת לבוא להכל, אבל בואי, בואי, רק בואי תראי מה אני עושה. והיא-- לא, חיי חברה זה חובה.

51:22 דובר 3 נכון.

51:23 דובר 2 והיא באה-- השבוע פתאום מתקשרת אליי על הבוקר, אני ככה מתארגנת, אני ב-אני במטבח מבשלת דברים ביום שלישי על הבוקר. אני מתחילה את זה ברבע לעשר. אמרתי להם, תקשיבו, אני אמא, אני צריכה לשלוח את הילדים לבית ספר ואז אני צריכה לחזור למטבח לעשות את הפינישים של כל האוכל, אז אני לא מספיקה. אז אני מתח-- לכן המועדון רק מתחיל ברבע לעשר. זה בסדר. אז אמא שלי פתאום מתקשרת אליי על הבוקר. אני עושה לה, מה? היא עושה לי, באיזה שעה המועדון היום? אני רוצה להגיע. והייתי בשוק. והיא הגיעה למועדון והיא אומרת לי, חני, נהניתי, היה לי כיף. אז אני לגמרי את שלי-

51:55 דובר 3 איזה מדהים זה. וואו, וואו, וואו. חני, אני בהלם, כאילו ממש. כאילו ידעת-- אמרת לי ככה בשתי מילים על המועדון, אבל כאילו זה נשמע. תקשיבי, לכל אחת בכל גיל זה כיף. בואי, לפנות יום, לבוא. זה זה זה. אז בכזה גיל זה כאילו זה-

52:12 דובר 2 את חוסכת-

52:13 דובר 3 וואו, זה נסיעה לחו"ל כאילו.

52:14 דובר 2 את לא-- הם הם הם-- את את את פשוט מורידה להם תרופות מהמדף.

52:18 דובר 3 בריאות הנפש.

52:19 דובר 2 את מורידה לי.

52:20 דובר 3 כן, זה גוף נפש כאילו.

52:22 דובר 2 זה אה-

52:23 דובר 3 איזה מדהים, מדהים.

52:24 דובר 2 והפידבקים של הבנות של הוותיקות. הוותיקות הן נשים שהיו המורות שלנו, הגננות שלנו.

52:29 דובר 3 נכון.

52:30 דובר 2 אז אני מקבלת הרבה הודעות חמות מהנכדות שלהן, מהבנות שלהן, אה, הודעות שמה זה מחזקות אותי. חני תקשיבי, אמא שלי כיף לה במועדון, ואני ואני אני כל פעם שאני מקבלת הודעה זה לא מיותר, זה באמת מביא לי כוח. אני כאילו הולכת לישון בלילה. אוקיי, אתמול מביאה שבוע הבא. שבוע שבוע זה היה יום שלישי, היה חנוכה. אמרתי אני עושה מה זה מסיבה שווה לוותיקות. עכשיו הייתי בטוחה, מה, סוכות, נכדים וכאלה. אולי כאילו לא היה להם זמן.

53:01 דובר 3 שמונה ימים יש מספיק זמן להכל.

53:02 דובר 2 מה זה התייצבו בהמונים ועשינו להם מסיבת חנוכה. אז גם ארגנתי להם סדנה שם על שמנים. כל אחת הכינה כרית חמה רפואית לעצמה. לימדתי אותם איך מכינים את זה ואז אחר כך הזמנתי את אחותי חייקה. אמרתי לה חייקה תקשיבי, אני חייבת שתגיעי. את תכיני להם ספינג'ים.

53:19 דובר 3 יואו.

53:20 דובר 2 ופתחנו שם. באתי עם גזייה וסיר ואת לא מבינה. היא הפעילה, לימדה אותם איך מכינים מהבצק, כאילו שלא פחדו להיכנס למטבח להכין, והיה שמה פשוט מסיבה מה זה כיפית.

53:34 דובר 3 מהמם, זה כאילו גם להחזיר להם על כל מה שהם עשו.

53:37 דובר 2 בדיוק. בדיוק. מי היה שמה בשבילי? הרי אם לא הם.

53:40 דובר 3 נכון. את יודעת, היום אני הולכת ברחוב וכאילו גם לא הייתי פה שמונה שנים, אז יש לי כאילו מין חור כזה, כאילו את רואה נגיד מישהי שראיתי לפני שמונה שנים, זה קפיצה, כי פתאום אני רואה מישהי שהייתה נגיד מורה שלי ביסודי וכזה וואו, היא הזדקנה וכזה-

53:54 דובר 2 מפחיד, מפחיד.

53:54 דובר 3 אמרתי לה שלום ברחוב והיא כזה לא ענתה. אני לא יודעת אם היא לא זיהתה אותי או שהיא לא הבינה מאיפה נפלתי עליה או שהיא לא שמעה או שכאילו את כזה וואו, כאילו זה דור, דור שגידל אותנו כאילו.

54:07 דובר 2 נכון.

54:07 דובר 3 זה מטורף.

54:08 דובר 2 לא, אבל אני אומרת לך, המזל שלי שבאמת אני עוטפת את עצמי. אני, זה החוכמה לעטוף את עצמי עם אנשים טובים. המועדון הזה, תקשיבי, זה זה שיינה גזתי, שיינה הופמן וחני שטיינמץ, הן נכנסו איתי בזה, ועוד הפעם השבוע יש לנו עוד פגישה ואנחנו אנחנו נפתח עוד יום. אז אנחנו צריכים את הכספים.

54:30 דובר 3 וואו, איזה מדהימות.

54:30 דובר 2 אנחנו לא רוצים להתחיל להטריד. אנחנו לא רוצים. אנשים שישבנו ברווחה, אז הרווחה אמרו אנחנו נעזור לכם, אבל בתנאי שכל ותיקה שמגיעה משלמת. אמרנו לא, אנחנו לא לוקחות מהם כסף, אנחנו, אנחנו חייבות להם.

54:42 דובר 3 נכון, מגיע להם.

54:43 דובר 2 כן. אז אמרנו, אז אנחנו מכינות את האוכל כל פעם. אנחנו דואגות שיהיה שם ארוחה חמה, ואחד המשפטים שאחת הבנות של הוותיקות אמרה לי, תקשיבי, אמא שלי אלמנה, יש לי הרבה אלמנות לצערי בקבוצה, צעירות, אלמנות צעירות בקבוצה. זאת אומרת הן בקושי שבעים והן כבר אלמנות, ואין לך חשק לבשל. אנחנו משפחה מאוד מאוחדת ומאוד הכל, אבל אנחנו לא יכולים להגיע לפה כל יום. אנחנו גרים פה, גרים שמה, יש לנו את החיים, את העבודה, אז זה שהם מגיעים למועדון, יש להם גם אוכל. אוכל טעים אנחנו מכינות.

55:19 דובר 3 יאי, יאי, יאי. את יכולה לתאר.

55:21 דובר 2 וואי, חנה ושיינה וחני אלופות. ומה זה אנחנו פותחים שמה מרקים וקישים וגבינות ו-ואנחנו, יאמי, והכל אנחנו עושים ברמה גבוהה.

55:31 דובר 3 דיברנו על זה שאין בית קפה, אז הנה מה שהולך להיות פה, בית קפה.

55:34 דובר 2 לא, לא, זה הבית קפה הטוב ביותר.

55:35 דובר 3 הכי שווה.

55:36 דובר 2 הכי שווה, ואנחנו הכל משתמשים בכלים יפים, במפות על השולחן. אין חד פעמי כזה מסכן של מפה מסכנה אלבדית, לא, מפה יפה. הן מגיעות למועדון שווה, מועדון שמערי-- כאילו מעריך אותן, מכבד אותן. זה מביא להן מקום שהן באמת, אני מעריכה את הגיל הזה ומעריכה את כל מה שהם. תחשבי. הם היו שם בשבילי לאורך כל הילדות. מה, אני לא אחזיר להם? כאילו ככה אני מרגישה. זה זה המחו-- אני חושבת שזה המחויבות שלי, ותאמיני לי, הם אומרים לי, "וואי חני תודה רבה, תודה רבה, את מקסימה." אמרתי לא, לא, לא, לא. אני נהנית יותר.

56:18 דובר 3 וואו, נכון.

56:18 דובר 2 אני באמת נהנית איתכם יותר.

56:20 דובר 3 איך הן שומעות על זה? כאילו מפה לאוזן?

56:22 דובר 2 אז, אה, קודם כל יש לי-- אני פונה גם לבנות שלהם. אני אומרת להן, "את יודעת שאמא שלך בבית, אמא שלך קשה לה לצאת." אומרת לי, "מה קשה לה?" "איפה-- איך אנחנו מביאים את אמא שלך אלינו למועדון? את רוצה שאני אבוא לאסוף אותה, את רוצה שנשלח מישהו לאסוף אותה?" אז דרך הבנות אני מפרסמת את זה. ולוותיקות בשכונה יש איזשהו וואטסאפ שמה גם, אה, גם שם אנחנו מעלים את זה. אמ, בעיקר אם אני קולטת מישהי שלא מגיעה אני פונה ל-לבת שלה, להוציא אותה מהבית.

56:50 דובר 3 כן.

56:50 דובר 2 כאילו איך אנחנו עושים את זה. ככה אני פשוט, אה-

56:53 דובר 3 מהמם. אני בטוחה שיש נשים ששומעות אותך וככה פתאום עולה להן הרעיון, כי זה משהו שבאמת ב-- נראה לי במירוץ החיים כאילו מאוד קשה פתאום אה וואלה כאילו לשים לב ל-ל-לכזה דבר, לכזה צורך.

57:04 דובר 2 אני זוכרת ברווחה שהם אמרו לי, "תקשיבי, יש כבר וזה וזה", וכאילו אז אמרתי להם, "תקשיבו, מה אתם מח--" סליחה, אמרתי להם סליחה על המילים שם. הייתי צריכה, הייתי, הייתי לפעמים הרעה. אז חני ושני היו צריכים להרגיע אותי כי הם היו כאילו על פי השוטר הטוב, השוטר הרע. הייתי אומרת להם, "אני לא מבינה, אתם צריכים שמישהו ימות כדי שאנחנו נפנה מקום במועדון הקיים כדי להכניס מישהי אחרת? אני, את יודעת, את מקשיבה למה שאת אומרת?"

57:26 דובר 3 ממש.

57:26 דובר 2 "כי מה אתם רוצות? מה אני מבקשת? אני רוצה להשאיר אותם בחיים שמחות. זה מה שאני רוצה."

57:31 דובר 3 כשהם אמרו שיש מועדון קיים הם התכ-- הם התכוונו לבית יום לקשיש שיש?

57:35 דובר 2 לא, לא, זה משהו אחר. זה כאילו, אה, מועדון קיים.

57:39 דובר 3 זהו. איזה מועדון קיים? כאילו.

57:40 דובר 2 אה, מה-- לא, ואין שמה מקום. זה העניין. אין מקום. אז הם-- אנחנו צריכים מישהי שהיא תפנה את המקום שלה כדי להכניס אחת, אחת.

57:48 דובר 3 אוי, זה נורא.

57:48 דובר 2 אמרתי לא. לא, לא. כמו שאתם פותחים עוד גן אתם תפתחו לי עוד מועדון.

57:52 דובר 3 מהמם. חוק חינוך חובה עד הגי-- עד, אה-

57:56 דובר 2 בעיניי אפילו יותר-

57:57 דובר 3 לכל גיל.

57:58 דובר 2 לדעתי אפילו יותר חובה. לפעמים אני כאילו יותר חובה-

58:01 דובר 3 ממש.

58:02 דובר 2 כי זה גיל שהם בשנייה נועלים את עצמם בבית ואנחנו אפילו לא יודעים שהם נעלו את עצמם בבית, כי אנחנו עסוקות כל כך והם בבית לבד.

58:10 דובר 3 וואו. את קולטת מה את עושה? כי מהצד זה מטורף. כאילו לא, לפעמים אני חושבת שכשעושים משהו אז כבר נמצאים בעשייה ובזה וכאילו פתאום-- ומהצד זה יותר כאילו אפשר לקלוט את הוואו של זה. כאילו נראה לי שאת לא מבינה עד הסוף כמה זה מדהים. כאילו.

58:26 דובר 2 עדיין לא, כי אני עדיין לא מצליחה-- אני, אני אגיד לך למה. אני מאוד, אה, ביקורת, ביקורתית על עצמי, כי אני יודעת, יש עדיין נשים שאני לא מצליחה להביא אותן כי הן לא יכולות ללכת, כי הן לא יכולות. אני עושה כזה-- אבל אני, אני, יש לי, יש חברה שהיא גרה, בכלל גרה ברוסיה. דבורה. דבורי, אמא שלך עדיין לא מגיעה למועדון. אני מנסה להביא, היא לא יכולה ללכת. אמרתי אבל, אבל אז מה צריך? איך אני מביא-- איך אני מוציאה אותה מהבית? אין כזה דבר. איך אנחנו מוציאים אותם מהבית? ויש לי עוד כמה נשים שהם אמרו לי, "חני, יש מצב את פותחת עוד יום? כי יום שלישי אנחנו-- זה יום ההתנדבות שלנו בקהילה." אה, א-א-אז אני עדיין כאילו-

59:02 דובר 3 יש עוד הרבה לאן, אה-

59:02 דובר 2 זהו, אני עדיין, אני עדיין כאילו מה, אני עדיין לא מס-- מרגישה שאני עדיין לא, לא עושה מספיק.

59:08 דובר 3 כן.

59:08 דובר 2 אז אני עדיין לא, לא-- כאילו כשאני במועדון עצמו ואני יושבת שמה, אז מה שהן עושות את הספורט, אז מה שאני ככה יושבת על הספה עם החברות שלי, עם חני ושני, ואנחנו מסתכלות אחת על השנייה ואנחנו פשוט נהנות, נהנות מהתוצאה שלנו. זה משהו שאנחנו כזה מתיישבות כי סיימנו בדיוק להגיש את האוכל ולארגן ומתחילים את הפעילות, ואז זה הזמן שאנחנו, אנחנו כזה-

59:28 דובר 3 רוצות נחת, כאילו.

59:29 דובר 2 יושבות שמה על הספה, יש לנו את התמונה של הספה שלנו כל הזמן ואנחנו כזה אומרות אוקיי, מה עושים אבל? וישר כזה אוקיי, את-- למי אנחנו מתקשרים, למי אנחנו עושות, אנחנו, אנחנו לא נחות לרגע.

59:40 דובר 3 איזה מהמם זה. זה גם כיף. תקשיבי, כאילו זו עשייה כיפית ומדהימה.

59:44 דובר 2 כן.

59:44 דובר 3 בכלל, כל מה שאת עושה, את מתעסקת עם דברים שהם פשוט עוזרים לאנשים אחרים, לעבוד עם אנשים, לעזור, לתת, לפגוש, כאילו זה מהמם.

59:54 דובר 2 חיות.

59:54 דובר 3 רואים עלייך, את חיה כזאת. כן. צריך לקרוא לך חיה. וואו. מדהימה, חני, מרתקת.

1:00:01 דובר 2 כן, אני אתן לך משהו שלפני הרבה שנים כשהייתי ככה בקליניקה, אז הלכתי לרב מרדכי אליהו ל-לברכה. כשהרבי מלובביץ' נפטר, אז הרי הוא אמר לעשות לך רב, והרבי, אבא שלי עשה את הרב מרדכי אליהו הרב שלו, אז זכיתי להגיע אליו הרבה פעמים ואחת מהפעמים באתי לשם, אמרתי לו "הרב, אני רוצה בבקשה ברכה לעבודה שלי." אמרתי לו "אני מטפלת באנשים" והוא ככה שאל מה אני עושה. ואז הוא מסתכל עליי ואומר לי, "את אוהבת את מה שאת עושה?" ואני אמרתי לו כן. הוא אומר לי, "אז אם את אוהבת את מה שאת עושה תצליחי."

1:00:33 דובר 3 וואו, נפלא מאוד, זה כל כך נכון.

1:00:36 דובר 2 אז זה מה שהרב בירך אותי ואני לגמרי אומרת להתעסק במה שאוהבים זה-זה ברכה מהשם. זה ברכה, זה לא מובן מאליו.

1:00:47 דובר 3 כשאנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים אז אנחנו מצליחים בזה ואז אנחנו מביאים תועלת ואז זה מין גלגל כזה של...

1:00:53 דובר 2 כן.

1:00:53 דובר 3 מדהים, מדהים, מדהים. חני, איך אפשר להגיע אלייך? כאילו נראה לי שאחרי כל מה שאמרת בנות רק רוצות לצפות בך ולראות אותך.

1:01:00 דובר 2 לצפות.

1:01:00 דובר 3 את מעלה סטטוסים, נכון?

1:01:01 דובר 2 אז זהו, אז ב-בסטטוסים אני מעלה הרבה פעמים איפה... קודם כל איפה אני נמצאת, סדנאות. הרי אני מרצה בכל ה... בארץ.

1:01:09 דובר 3 אפשר גם להזמין אותך לסדנאות.

1:01:11 דובר 2 נכון.

1:01:11 דובר 3 אולי תשאירי את המספר פשוט. אפס חמש... בואי תגידי. יאללה שירשמו בדף.

1:01:17 דובר 2 אוקיי, הטלפון שלי זה אפס חמש שתיים חמש ארבע שתיים אפס שמונה שמונה שמונה.

1:01:24 דובר 3 מעולה, אני גם אכתוב את זה.

1:01:25 דובר 2 כן, אז שם אני פשוט מגיעה. אה אם זה שוב פעם, אם זה מתינוקות לנוער, לנשים, ל-- אני עובדת הרבה עם מתנ"סים. אני עובדת עם בתי ספר. אה עובדת עכשיו להיכנס לגפ"ן. אני זוכרת ש-שנה שעברה הגשתי גם מועמדות והם רשמו שמה בתגובות שהם לא אישרו אותי כי זה-זה לא... כי זה לא קשור לרפואה טבעית.

1:01:49 דובר 3 איזו תעטרה.

1:01:50 דובר 2 אז אמרתי אז כנראה שצריכים מישהו ש-- לקחתי על זה מישהו, אבל עדיין אני צריכה עדיין מישהו שיטפל לי בזה.

1:01:55 דובר 3 כן.

1:01:56 דובר 2 כי-

1:01:56 דובר 3 שמעתי איזה סיפור להיכנס לזה, כן.

1:01:58 דובר 2 אז לגמרי, כי הרי אני עובדת הרבה עם נוער. אה בעצם דרך הרוקחות, דרך הסדנה הכיפית של להכין שפתונים ולרקוח שמנים ולהכין קוקטיילים. אני מגיעה אליהם בכלל קודם כל ללב. לכוח. כוח לרצות לקום בבוקר ול-אה להיות יותר טוב.

1:02:18 דובר 3 לגמרי.

1:02:18 דובר 2 בדבר ראשון.

1:02:19 דובר 3 מהמם. וזה באמת משהו שמדבר לכל הגילאים ולכל מצב בחיים, כאילו אישה אחרי לידה וילדה אבודה בכיתה ח' ו-

1:02:27 דובר 2 נכון.

1:02:27 דובר 3 כולם צריכים את זה. כולם צריכים את ה... להתעסק פתאום עם משהו ולדאוג לעצמך ולשמוע כמה מילים טובות. זה נשמע סדנה מהממת. איך עוד לא הייתי, חני?

1:02:36 דובר 2 ביולדות. לא יצא לך להיות ביולדות?

1:02:38 דובר 3 לא, לא.

1:02:38 דובר 2 עשינו הרי פה בנחלאווי.

1:02:39 דובר 3 היה פעם אחת והיה לי משהו.

1:02:41 דובר 2 לפני חודש.

1:02:41 דובר 3 כן, היה לי משהו באותו יום ו-

1:02:42 דובר 2 זהו, עשינו פה. פה בנחלאווי יש כל שלושה חודשים-

1:02:45 דובר 3 אולי הכניסו אותי באיחור מהמחזור הקודם.

1:02:48 דובר 2 אה, אז-אז כן, את חייבת לתפוס את... אנחנו עושים ככה כל רבעון, תופסים את היולדות שילדו ועושים להם. שפרה[?] פה מארגנת ארוחת בוקר ואני מביאה להם את הסדנה.

1:02:58 דובר 3 זה פשוט מדהים. את קולטת כמה טוב את עושה בעולם? כאילו זה הדים של הדים של ה... מטורף.

1:03:05 דובר 2 הלוואי, הלוואי שהשם ייתן כוח לעשייה. זה ב... אני אומרת, תמיד אומרת לילדים שלי, "אם-אם אתם לא תתנו, השם ישים מישהו אחר שיעשה את זה. אז תתפסו את זה, תעשו את זה-

1:03:15 דובר 3 תחטפו את הזכות.

1:03:16 דובר 2 כן, אתם תעשו את זה. ל-למה, מה אתם צריכים שמישהו אחר יעשה את זה? תעשו את זה אתם.

1:03:21 דובר 3 נכון.

1:03:21 דובר 2 וככה אני מרגישה.

1:03:22 דובר 3 ולהיות בצד הזה של הנותן והמשפיע ו-

1:03:24 דובר 2 בדיוק.

1:03:25 דובר 3 השם ייתן כוחות לזה.

1:03:26 דובר 2 בדיוק.

1:03:27 דובר 3 וואו, מהממת חני.

1:03:28 דובר 2 איי.

1:03:28 דובר 3 תודה ענקית, היה כיף לדבר.

1:03:30 דובר 2 גם איתך. תודה רבה רבה לך.

1:03:32 דובר 3 תודה חני.