פרק 22: ביקור חולים 24/7 | עם חנה טורקוב, שליחת חב"ד במרכז הרפואי רמב"ם חיפה

00:01 דובר 1 איך נראה הרגע בו זוג מחליט להקדיש את חייו לשליחות בתחום הרפואה? מה הייתה הפנייה הכי מקורית שהם קיבלו במהלך השליחות? איך מסבירה שליחה שהיא יומיים אחרי לידה והשבת היא לא תוכל לארח? ואיך שומרים על נפש חזקה כשנפגשים מדי יום עם סיפורים קשים מנשוא? הצטרפו אליי לשיחה מרתקת עם חנה טורקוב, שליחת חב"ד בבית הרפואה רמב"ם חיפה. מזכירה לכם שאם אהבתן את התוכן תשתפו, תפיצו, תירשמו למנוי בערוץ, תעשו לייק. זה יעזור לי להפיץ את התוכן הזה הלאה. פתיח ומתחילים. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב, אוקראינה. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שיביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים ודרכה יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים עכשיו. שלום לך חנה טורקוב.

01:13 דובר 2 שלום, שלום.

01:14 דובר 1 שהגעת מחיפה. זהו, כבר סיפרתי עלייך הכל. יאללה תכירי לנו את עצמך.

01:21 דובר 2 אה, שמי חנה טורקוב, אני גרה בחיפה. אה, נתחיל מזה שאני אמא לחמישה ילדים מתוקים ואנחנו שליחים בבית רפואה רמב"ם בחיפה. אמ, זה ממלא לנו ככה את החיים וזהו פחות או יותר.

01:40 דובר 1 זהו, זה הכל.

01:42 דובר 2 ממש.

01:42 דובר 1 סיימנו את הפודקאסט. תגידי, במקור את מ...?

01:46 דובר 2 מרחובות.

01:46 דובר 1 רחובות. ובעלך?

01:48 דובר 2 בעלי מצפת.

01:49 דובר 1 אה, אז יש איזה צפוניות ב...

01:52 דובר 2 אה...

01:52 דובר 1 למרות שזה כיוון אחר.

01:53 דובר 2 כן, צפת וחיפה. חיפה היא הרבה יותר, אה, בוא נאמר צפון המרכז, אני קוראת לה.

01:59 דובר 1 כן. אז איך הגעתם לשם? איך הגעתם לחיפה? איך הגעתם לשליחות או שזה היה ביחד?

02:04 דובר 2 זה השתלשלות עניינים. הכל השגחה פרטית. אה, ישר אחרי החתונה בעלי התגייס לצבא לבסיס חיל הים שהוא נמצא בשכונה של רמב"ם, אה, וחיפשנו מקום, אה, קרוב לבסיס. הבסיס בחיפה. בהתחלה היינו גרים בקריית אתא ליד גיסתי, וכשבעלי שירת בבסיס הוא עשה ככה כל מיני מבצעים. הוא היה שליח, אה, אה, שמה בבסיס.

02:32 דובר 1 תסבירי מה זה מבצעים למי שלא יודע.

02:34 דובר 2 אז הוא היה עושה נגיד בחנוכה, מדליק חנוכיות בכל הבסיס וכל חג, ועושה תפילין לחיילים, ובעקבות זה נהיה לו הרבה שיתוף פעולה עם השליח של השכונה, הרב ישי קלי. וסופגניות ופה ושם, כל מיני ככה היה ביניהם דיבור. ואחרי תקופה מסוימת, אמ, היינו זוג צעיר בחדר לידה, אמ, כשהייתי בחדר לידה עם הבת הבכורה שלי, הרב ישי קלי התקשר לבעלי להציע לו את השליחות בבית רפואה ברמב"ם.

03:12 דובר 1 תוך כדי? אה, אני חייבת לדעת באיזה שלב זה היה.

03:15 דובר 2 זה היה, זה הגעתי עם, אה, צירים אני חושבת. אה, כאילו זה היה בהתחלה, זה לא היה ממש ממש, אמ, שהייתה לידה פעילה.

03:23 דובר 1 יכולת עדיין לחשוב חד בשפיות.

03:25 דובר 2 אבל אמרתי לו חכה, חכה, חכה, תן לי ללדת ואחרי זה נבין מה זה בכלל בית רפואה, מה שליחות. כאילו מאיפה זה נחת עלינו בכלל כל הדבר הזה. אבל זה היה מטורף. כאילו זה היה כמו סימן משמיים ש-ש... כמו לידה שמשהו נולד, משהו מתחיל. זה היה כזה וואו. זה היה ממש וואו, מטורף.

03:43 דובר 1 אז אחרי הלידה החלטתם שהולכים על זה.

03:46 דובר 2 זהו, אחרי הלידה לקח לנו בערך שנה תכלס לעבור דירה לחיפה ליד רמב"ם. אמ, וזה היה תהליך, תהליך, אה, עד שבאמת עברנו. בהתחלה רק הגענו ככה פה ושם לרמב"ם וראינו את השטח. ואיזה שבת אחת הגענו לרב ישי והיינו אצלם בשבת והסתובבנו כזה באזור ועד שבאמת עברנו זה לקח שנה.

04:10 דובר 1 איך עושים את זה באופן רשמי? כאילו דרך השליח. הוא ניגש לבית הרפואה ואומר שלום, יש פה זוג. אני קולטת שהשליחות היא כל הזמן מתפצלת. זאת אומרת, בהתחלה יש שליח מגיע לעיר ואז רגע, רגע, יש פה כמה שכונות ואז מתפצלים לשכונות. צריך להביא עוד זוג ועוד זוג ועוד זוג. ואז בשכונה קולטים: רגע, יש פה בית רפואה, יש פה זה. כאילו זה מדהים, אינסוף לצרכים.

04:29 דובר 2 אז באמת ממש ככה. כאילו באמת ההבנה הזאת שרמב"ם זה כמו עיר שלמה וזה המון, כמה וכמה בניינים. כל, כל בניין זה כמה קומות. אני אומרת, רק אלף מיטות אשפוז. התחלופה של המאושפזים, המשפחות של המאושפזים, הצוות זה כפול שלוש. כאילו זה שלושת אלפים אנשי צוות.

04:50 דובר 1 וואו.

04:50 דובר 2 וזה צוות שהוא, זה ממנקים, לאחיות, לרופאים, למנהלי מחלקות. יש מחלקת מחשבים, מחלקת אה, אה, רשומות רפואיות, מחלקת לוגיסטיקה. בקיצור, אינסוף של צוות. צוות זה לא רק רופאים ואחיות, זה המון המון. יש בית דפוס ברמב"ם, יש טקסטיל, יש מטפלה.

05:09 דובר 1 איזה מטורף.

05:10 דובר 2 זה אדיר. אין כאילו-

05:11 דובר 1 יש בשר מן הסתם.

05:13 דובר 2 הכל. כאילו כל המקצועות יש בתוך הצוות וזה ממש ממש מטורף. אז כאילו באמת זה אינסוף של אנשים. וכי אני חושבת על הרב ישי שהוא היה צריך נגיד בראש השנה להגיע גם לרמב"ם כי זה בשכונה שלו. כמה הוא הספיק לעשות אחרי כל השכונה שלו ואחרי כל הפעילות שלו להגיע גם לרמב"ם ולתקוע בשופר? זה המיעוט של המיעוט שבאמת אפשר להגיע לכל האנשים.

05:36 דובר 1 אז הוא מצא את הזוג הנכון לעשות את זה.

05:38 דובר 2 השגחה פרטית ממש.

05:40 דובר 1 ובעצם באותה תקופה זה, ראו את הצורך הזה בעוד מקומות בארץ. זאת אומרת, זה משהו שנהיה. רגע, יש בתי רפואה והם צריכים שליחים של עצמם.

05:48 דובר 2 ממש ככה. אז באמת אנחנו חלק מתוך לב חב"ד, קוראים לזה. זה בעצם חב"ד במרכזי הרפואה. איתנו יש תשע עשרה שלוחים, נראה לי אפילו יותר כבר.

05:58 דובר 1 וואו.

05:58 דובר 2 לאחרונה הצטרפו גם מבתי רפואה, נהיה שליח תחת שליח.

06:02 דובר 1 וואו.

06:03 דובר 2 כאילו, כי באמת זה, תחשבי שזה בית רפואה גדול והשליח של בית הרפואה הוא צריך להיות עסוק במלא מלא דברים.

06:09 דובר 1 רמב"ם הוא אחד הגדולים.

06:10 דובר 2 נכון, הוא בית רפואה הגדול בצפון והמקצועי בצפון.

06:14 דובר 1 וואו.

06:15 דובר 2 מגיעים אלינו ממש מכל הצפון, מטבריה, מצפת. אפילו אם זה לא מספיק נותן דמע, גם מגיעים. אז באמת היה צורך.

06:25 דובר 1 אז כמה שנים אתם שם?

06:26 דובר 2 אנחנו שבע וחצי שנים, אה, ברוך השם.

06:32 דובר 1 איך זה לעבור לצפון מרחובות, מהשפלה הפשוטה והקטנה?

06:37 דובר 2 אה, האמת שזה היה מאתגר, בעיקר כי הגעתי ולא הכרתי כלום. כאילו.

06:42 דובר 1 זה קצת כמו לנסוע לחו"ל. אני חושבת חוץ מהשפה המדוברת.

06:46 דובר 2 לא, זה מאוד קריטי. שפה מדוברת ומנטליות זה-

06:49 דובר 1 ברור.

06:50 דובר 2 מאוד קריטי. אבל כן, הייתי צריכה ממש להתרגל להמון המון דברים, אפילו איפה, איפה הדברים הכי בסיסיים. איפה יש פה מכולת? איפה יש פה? לא יודעת. כאילו החיים השלמים.

07:01 דובר 1 כי הרבה פעמים גם כשאדם עובר מקום בתוך הארץ, הוא עובר לאיזושהי קהילה מסיבה שיש לו שם חברים, משפחה, יש לו במי להיעזר, וכאילו נחתם לו.

07:10 דובר 2 לא. האמת שאני חייבת לציין שהיינו גרים ליד גיסתי, והיא מדהימה ברמות.

07:14 דובר 1 אה, בהתחלה גרתם בקריית אתא.

07:15 דובר 2 כן, היינו גרים בקריית אתא, אז זה קצת הקל על ה... את יודעת, על ההסתגלות.

07:19 דובר 1 ההדרגה.

07:19 דובר 2 והיא איתן. היא גם מהממת. כאילו ממש אז. אבל עדיין זה היה קשוח. הייתה לי עבודה חדשה, וזוג צעיר, וברוך השם נכנסתי ישר להיריון. כאילו המון המון דברים חדשים, וברוך השם.

07:34 דובר 1 אז אחר כך מקריית אתא עברתם דירה לחיפה.

07:36 דובר 2 לחיפה, ליד רמב"ם. היינו גרים בבית פצקי ממש, היינו גרים בסלון. קופסת גפרורים אני קוראת לזה.

07:45 דובר 1 יואו.

07:45 דובר 2 והיינו עוד מארחים אנשים, וכשהיו מגיעים אלינו אורחים בשבת, אני אומרת, כל הבית היה הופך להיות כזה סוג של... בחדר הילדים, במטבח, אפילו בחדר הכביסה, מרוב שזה היה קטן. כאילו.

07:55 דובר 1 וואו.

07:55 דובר 2 הכל היה הופך להיות בשימוש ה...

07:58 דובר 1 חרודה.

07:59 דובר 2 האירוע הזה שקוראים לו סעודת שבת, וזה היה מטורף. ואז באיזשהו שלב, זה סיפור השגחה פרטית ממש מטורף שהיה לנו בשליחות. כשהייתי בהיריון השלישי אמרתי לבעלי, די, זהו. כאילו עוד לידה אחת, אני לא יודעת מה קורה לי בגודל הפצקי הזה. באזור שלנו מאוד קשה למצוא דירות. חיפשנו המון המון המון וכבר היינו מיואשים. אפילו התחלנו להיכנס לתוך השכונה, ועשר דקות הליכה, אבל זה לא זה, כי אם רוצים לארח מאושפזים כבר...

08:30 דובר 3 חייב להיות מאוד קרוב.

08:31 דובר 2 כן, ממש קרוב, במרחק נגיעה, אבל לא הייתה לנו ברירה, פשוט לא מצאנו. ואז בעלי הלך ברחוב וניגשה אליו אישה קשישה, והיא ראתה מישהו דתי והיא אמרה לו, תגיד, אתה גר פה באזור? אני צריכה עזרה. אני צריכה שיחליפו לי את המזוזות.

08:48 דובר 3 יואו.

08:49 דובר 2 אז הוא אמר לה, בסדר. ניגשת לאדם הנכון.

08:53 דובר 3 דגה אותו.

08:54 דובר 2 ממש. קיצור, אז הוא הגיע אליה הביתה והחליף לה את המזוזות, והיא גרה ממש ממול רמב"ם. בניין כזה, לא יודעת, מיוחד כזה, לא, לא נכנסנו אליו. הוא אמר, תגידי, יש כאן דלת... מי גר שם עכשיו? היא אמרה, פנוי. בדיוק עכשיו היו זוג רופאים שהיו גם הם בבית הזה והם חזרו לחו"ל. הם היו רופאים אמריקאים והבית ריק. אז הוא אמר לה, תביאי, תביאי את המספר מהר. הוא התקשר לבעל הבית והוא בכלל לא פרסם ביד שתיים. לא עניין אותו, לא התעסק בזה, וזהו. והגענו לבית עם סלון ענק. אמנם שני חדרי שינה, אבל סלון פשוט ענק. אמרנו, זה בדיוק בית לארח כאילו מלא אורחים. זה היה מטורף. זה היה השגחה פרטית.

09:38 דובר 3 ועד היום אתם גרים שם.

09:39 דובר 2 ועד היום אנחנו גרים שם כבר חמש שנים.

09:41 דובר 3 וואו, איזה מדהים! אמאל'ה.

09:43 דובר 2 כן.

09:44 דובר 3 אז אתם גרים ממש ממול רמב"ם. זה כאילו השכנים.

09:48 דובר 2 כן, אנחנו רואים את רמב"ם מהחלון.

09:51 דובר 3 מהחלון זה הנוף שלך.

09:53 דובר 2 לגמרי.

09:54 דובר 3 אז אתם רואים את הים?

09:55 דובר 2 אנחנו מהבית לא, אבל אם קצת אני מתקדמת ברחוב אני כבר רואה אותו. זה מאוד מאוד קרוב. תענוג.

10:02 דובר 3 הים זה כזה...

10:03 דובר 2 מתנה.

10:04 דובר 3 כן. אז תגידי, איך אתם משתלטים על הכל? זה רק אתם או שיש לכם עוד איזה חברים לעשייה?

10:11 דובר 2 אלף כל, באמת הגענו למסקנה שאנחנו לא נצליח להתמודד עם כל זה לבד, ויש לנו מערך מתנדבים, מתנדבים מדהימים, מהממים, שהם פשוט שגרירים שלנו, שהם גם שליחים ברמב"ם. הם ממש חלק מהשליחות הזאת.

10:27 דובר 3 מתנדבים ומתנדבות.

10:28 דובר 2 מתנדבים ומתנדבות.

10:30 דובר 3 וואו. איך בונים כזה מערך? כאילו זה גם לגייס וגם להפעיל וגם להדריך.

10:35 דובר 2 באמת בהתחלה זה היה פרויקט, פרויקט המתנדבים. אני זוכרת שבעלי היה עסוק בזה באמת כשהוא הקים את זה, את העגלה ואת כל המתנדבים וזה, הוא לא היה בבית. זה היה ממש ממש התעסקות רצינית, וברגע שזה עלה על הגל אז כאילו זה הרבה יותר קל לתפעל את זה, ואנחנו למדנו איך לעשות את זה, וגם אני הרבה יותר נכנסתי לעניינים. בהתחלה כשהוא הקים את הפרויקט אני עבדתי בעבודה שממש לקחה ממני המון זמן והמון אנרגיה, ועכשיו אני הרבה יותר על זה. אני על זה, מה שנקרא. זה התפקיד שלי.

11:12 דובר 3 אז איך הם מגיעים אליכם, המתנדבים?

11:14 דובר 2 אז ככה, זה גם התקדמות. כאילו בהתחלה זה היה מפה לאוזן. ראו אותנו ברמב"ם, איזה חבר של... איזה... ככה זה התגלגל, והתחלנו יותר למסד את זה. נגיד היום יש שתי משמרות של חיילים מבסיס חיל הים. כל יום חמישי מגיעים שתי משמרות. יש לנו אתר שקוראים לו הרוח הטובה, שבעצם זה אתר כמו אתר שידוכים, שהוא משדך בין עמותות לבין אנשים שרוצים להתנדב. אז אנחנו מופיעים באתר הזה ובאמת הגיעו אלינו כמה מתנדבים מהאתר הזה. נרשמנו גם לאתר וי, שזה גם סוג של אפליקציה כזאת, יותר לאנשי הייטק. זה פחות עבד. פנה אלינו רק מישהו אחד דרך שם.

11:53 דובר 3 לכי תדעי מה זה עשה לו.

11:54 דובר 2 אבל זה גם, אנחנו צריכים גם לחדש כל פעם את המידע שם, כי אני צריכה עדיין להבין איך זה עובד. ויש גם בנות תיכון מהממות.

12:03 דובר 3 איזה תיכון?

12:03 דובר 2 תיכון בית חיה.

12:05 דובר 3 בקריות.

12:06 דובר 2 בקריות, שזה בעצם שעות מחויבות אישית שהן עושות, יותר פעילות עם ילדים. כאילו מה זה לעשות יותר? זה תחום ההתנדבות שלהן. יש הרבה חומרי יצירה ומשחקים.

12:16 דובר 3 קייטנה לילדים שמאושפזים בעצם.

12:18 דובר 2 בדיוק. מעסיקות אותם, יושבות איתם.

12:20 דובר 3 מועדונית כזאת.

12:21 דובר 2 כן.

12:22 דובר 3 וואי, איזה חמוד. ומה עושים המתנדבים האחרים? הם מסתובבים ו...

12:25 דובר 2 אז יש לנו עגלת קפה. קוראים לה קפיטריה ניידת, שיש עליה מכונת קפה ממש ממש מקצועית, כמו של בתי קפה, עם גרעינים שטוחנת במקום. רק הריח שלה כבר כאילו כל המחלקה מגיעה.

12:42 דובר 3 כן. כמו, את יודעת, כתוב ש... כשמעמידים פנס מתקבצים החפצים באור. אז כשמעמידים מכונת קפה מתקבצים...

12:48 דובר 2 וואי, את יכולה לעלות פה על זה. לעלות פה ל...

12:52 דובר 3 כן, פתגם חדש.

12:53 דובר 2 ממש. אבל זה ממש ככה. כאילו אנחנו רק מגיעים עם העגלה, זה כזה סוג של סופח אליו ו...

12:58 דובר 3 כן. קורא לכולם.

13:00 דובר 2 ממש מדהים. ו...

13:02 דובר 3 יש גם מאפה ליד הקפה?

13:03 דובר 2 כן, יש נשים, זה עוד מתנדבות, נשים צדיקות שמכינות עוגות ביתיות, והן פשוט שולחות כל שבוע אלינו לרמב"ם ואנחנו שמים את זה על העגלה.

13:13 דובר 3 איזה מהמם זה.

13:13 דובר 2 עכשיו את לא מבינה איזה מהממות הן. כאילו אני לא מזכירה להן כל שבוע. אני לא... הן דואגות להכל. הן אופות, הן מארגנות שינוע, הן מביאות את זה. משהו, הן צדיקות.

13:23 דובר 3 פשוט נשים מחיפה שהתגייסו לזה.

13:25 דובר 2 נשים מחיפה שהתגייסו לזה, ואני אומרת, זה נשים צדקניות, בזכות נשים צדקניות. את לא רואה כמה, אני אומרת, בשליחות הזאת כמה נשים צדקניות אני רואה. אני אומרת, אין, רק תביא את המשיח. כאילו, יש פה נשים מהממות.

13:35 דובר 3 אני חושבת איזה מדהים זה שקודם כל את שליחה ואת עובדת בשליחות. אבל חלק בעצם ממה שהרבי רצה זה שכל שליח לא יעבוד לבד. הוא לא יכול לבד, הוא צריך ל-לעשות עוד שליחים, מה שנקרא, כי כולנו שליחים, רק צריך לגלות את זה. אז את בעצם זוכה לגלות את השליחות בעוד המון המון אנשים שהם עובדים איתך, תחתייך או איתך. איך את קוראת לזה?

13:58 דובר 2 אה, איתי. הם שותפים איתנו לשליחות הזאתי.

14:01 דובר 3 נכון? וואו. זה פשוט ז-זו זכות מטורפת.

14:05 דובר 2 וואו, ממש. אני חושבת שזה אחד הדברים הכי מספקים שיש לי בשליחות. כי באמת, כשמתנדבת שולחת לי הודעה, אני צריכה להקריא לך או להשמיע לך את ההודעות הקוליות שהן שולחות לי. "חנה, זה היה הרגע הכי משמעותי שהיה לי בחיים. אני אומרת לך, אני אנצור את הרגע הזה לעד." אתמול מתנדבת שלחה לי הודעה קולית.

14:23 דובר 3 וואי.

14:23 דובר 2 הרגע הזה יישאר לי בלב לעד.

14:26 דובר 3 איזה תקופה הן עושות את זה? שנה?

14:28 דובר 2 אה, זה מאוד תלוי. יש לי מתנדבות שהן נגיד הגיעו בכיתה, נגיד בנות תיכון.

14:33 דובר 3 נגיד הבנות תיכון, כן.

14:34 דובר 2 כן. הגיעו בכיתה י', ואז כבר י', י"א, י"ב, ואז-

14:38 דובר 3 אני-- זה מטורף. את יודעת מה זה שלוש שנים מ-- בגיל כזה קריטי.

14:41 דובר 2 המון המון זמן איתנו.

14:43 דובר 3 זה תהליך מטורף שהן עוברות. כאילו-

14:45 דובר 2 הן כבר מרגישות אותן.

14:46 דובר 3 הן לא היו אותו בן אדם בלי זה, מן הסתם.

14:48 דובר 2 מדהימות. את לא מבינה איזה מדהימות באמת.

14:50 דובר 3 איזה מרגש.

14:51 דובר 2 מהממות. ממש.

14:53 דובר 3 בכלל, זה גיל כזה שאתה כל כך מרוכז בעצמך, והציונים שלי והחברות שלי, ופתאום להוציא את עצמך מזה זה דבר מדהים. השעות מחויבות הזה, זה משהו שיש בכל ה... אני לא בעני-- אני לא בעניינים, כאילו.

15:05 דובר 2 בית הספר של חי-- אה, של משרד החינוך, חינוך, אה...

15:09 דובר 3 זה קיים אצלכם?

15:10 דובר 2 כן, יש להם.

15:11 דובר 3 לא, כי אנחנו גם עשינו התנדבות, אבל בלי זה.

15:13 דובר 2 זה לא היה בזמן שלנו.

15:14 דובר 3 כן. איזה זקנות אנחנו.

15:15 דובר 2 כן.

15:16 דובר 3 אנחנו באותו גיל, אגב, למי שלא יודעת.

15:18 דובר 2 כן.

15:18 דובר 3 למדנו ביחד בסמינר. אז, אה, היה לנו מועדונית, צבאות השם. עשינו הרבה דברים טובים, אבל לא זכור לי.

15:26 דובר 2 כן.

15:26 דובר 3 מוזר שזה כאילו מחויבות, אה...

15:28 דובר 2 אבל אני חושבת שזו ברכה מאוד גדולה. כאילו, אני חושבת שזה שמשרד החינוך כן עשה את זה למשהו רשמי, לשעות של תעודת בגרות.

15:35 דובר 3 זה מוציא את כולם מ...

15:37 דובר 2 וואו.

15:37 דובר 3 מאזור הנוחות הכללית.

15:38 דובר 2 ממש. וזה-- והן מקבלות מזה. כאילו, אני חושבת שזה דבר מאוד מאוד מבורך שעשו את זה.

15:42 דובר 3 כן, זה מהמם. תשמעי, כל הזמן אנחנו אומרים תוכנית הלימודים היא כל כך לא לחיים, והנה יש משהו שכן עשו שהוא הכי לחיים.

15:51 דובר 2 את יודעת איזה מלמד זה להגיע, בת תיכון, ל-למחלקה? היא נתקלת בסיטואציה מאוד מאוד, אה, שונה מהעולם שהיא חיה בו, אז זה מלמד אותה המון. המון.

16:00 דובר 3 כן, והיא לא רק רואה. את יודעת, לפעמים לוקחים לסיורים. במיוחד בסמינר זכור לי, הלכנו לסיורים לפה, סיורים לשם. אז היה לנו איזשהו רושם, אבל בסוף חזרנו הביתה. אבל פה הן גם אקטיביות. הן צריכות לעשות משהו. כאילו, זה מדהים.

16:14 דובר 2 ממש.

16:15 דובר 3 וואו. תגידי, ואיך הולך ה... את יודעת, בכל פודקאסט אנחנו מגיעים לקורונה איכשהו. מה עשתה לכם הקורונה? מה היה עד אז ומה נהיה מאז? או שכבר חזרתם לעצמכם?

16:27 דובר 2 אה, בדיוק בשנה של הקורונה התחלנו לעשות סעודות שבת בתוך רמב"ם ממש, אה, בחדר אוכל של הצוות.

16:36 דובר 3 רגע, בהתחלה זה היה בבית, כאילו?

16:37 דובר 2 בהתחלה זה היה בבית. אחרי זה עברנו לתוך רמב"ם, ומהקורונה חזרנו לבית.

16:42 דובר 3 החזירו אתכם הביתה.

16:43 דובר 2 זה דבר ראשון. בקורונה עצמה היה פעילות מטורפת במחלקת קורונה. היה לנו-

16:49 דובר 3 וואו, נכון, זה כאילו פתחו לכם עוד שליחות חדשה.

16:52 דובר 2 זה היה... המתנדבים שהיו בתוך מחלקת קורונה, הם היו ממש חלק מהצוות, כי הם היו צוות רפואי. הצוות הרפואי... זה היה מטורף.

17:02 דובר 3 כן.

17:02 דובר 2 והם פשוט הצילו חיים.

17:04 דובר 3 וואו.

17:04 דובר 2 הם היו נכנסים ומביאים-

17:06 דובר 3 צמרמורת.

17:08 דובר 2 זה, היו שם סיפורים הזויים. איזה מתנדבת אחת שאמרה וידוי עם מישהו ברגעים האחרונים שלו, ואנשים צמאים שהפה שלהם יבש ואף אחד לא ניגש אליהם שעות, ולתת להם לשתות עם קש, ככה, את יודעת, כאילו-

17:22 דובר 3 פשוט היה חסר כוח אדם, כי...

17:24 דובר 2 חסר כוח אדם. את יודעת, שיחות וידאו למשפחה, לא דיברו שעות עם המשפחה ואף אחד לא היה לו את הפנאי באמת לעשות את זה. הן היו עושות ככה שיחות וידאו, וואטסאפ, היה פלאפון של המחלקה. היה אסור להכניס שום דבר. את יודעת, הכל היה-

17:36 דובר 3 הן התכסו גם בטח עם החליפות בידוד האלה.

17:37 דובר 2 וואו, הכל חום אימים. את לא מבינה איזה חום. נוטפות. אבל הן היו שם שעות, הן היו מדהימות, מדהימות. הן עשו פשוט עבודת קודש, ממש.

17:48 דובר 3 וואו. זה גם הבנות של התיכון או שזה יותר ה...

17:50 דובר 2 זה יותר בנות בוגרות.

17:51 דובר 3 הבוגרות יותר.

17:52 דובר 2 והם היו בערך בגילאי עשרים ואחת, והיו גם, גם נשואות ונשואים, כאילו הכי קטנות היו עשרים ואחת בערך.

18:00 דובר 3 וואו. אז הח-- אז הסעודות חזרו אליכם הביתה, וברוך השם כבר הייתם בבית הגדול.

18:06 דובר 2 כן, היינו כבר בבית הגדול.

18:07 דובר 3 איזה מטורף זה, זה הפקה. אני אומרת זה הפקה כי יש לי מדי פעם סעודות שבת לעשרות אנשים בבית, וזה, זה להתחיל מיום רביעי, מיום שלישי את הקניות, יום רביעי להתחיל לבשל.

18:19 דובר 2 כן.

18:19 דובר 3 איך את עושה את זה? הילדים גם חלק מזה?

18:22 דובר 2 אה, ברור שהם חלק מזה. אני חייבת לציין שלאחרונה אני יולדת, אה, ואני לא מבשלת את האוכל, ו-- למרות שאני מאוד אוהבת לבשל, אני אוהבת לבשל, אה, אבל אני ממש הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות את זה מתוך שמחה.

18:37 דובר 3 גם מה שאוהבים לעשות זה שואב כוחות.

18:39 דובר 2 בדיוק. ו...

18:40 דובר 3 לתעדף את הכוחות שלנו.

18:42 דובר 2 לגמרי. החלטתי שאני חייבת לתעדף ת-את הכוחות שלי למקומות הנכונים ולהגיע לשבת רגועה עם הילדים. גם ככה לארח זה המון עבודה מעבר להכין את האוכל. אז באמת אני מזמינה קייטרינג, וזה גם מקל על אנשים. כאילו אני, אומרים לי, "מאיפה האוכל?" "מקייטרינג." ואת רואה כזה את אנחת הרווחה שלהם.

18:59 דובר 3 כן.

18:59 דובר 2 כאילו, טוב, היא אחרי לידה, אבל לא כזה העמסנו עליה.

19:02 דובר 3 כן.

19:02 דובר 2 זה, זה טוב, זה עושה טוב לכולם.

19:05 דובר 3 נכון, וגם יש לך כו-- את הכוחות, כי בסופו של דבר באירוח עצמו את אף אחד לא מעניין מי הכין את העוף. מה שמעניין זה שיש לך אוזן קשבת ושיש מישהו ש-שהמערכת רגועה ויש אווירה טובה ו-

19:15 דובר 2 לגמרי.

19:16 דובר 3 בסוף כשמכינים סעודה לעשרות איש, גם אם יש לך עזרה, זה להגיע לשבת עם הלשון בחוץ, כאילו...

19:21 דובר 2 נכון.

19:22 דובר 3 אין מה לומר.

19:23 דובר 2 נכון, ואם אני מגיעה כזה גמורה לסעודה ובקושי ו-- היה קשה עם הילדים בגלל שהייתי כל כך בלחץ.

19:30 דובר 3 נכון.

19:32 דובר 2 זה מחיר, אה, גדול.

19:33 דובר 3 אז אנשים מגיעים. אני מנסה לדמיין איך זה עובד כשמאושפזים מגיעים אליכם. משחררים אותם בשביל סעודת שבת?

19:40 דובר 2 כן, כאילו, הרבה מהמאושפזים, בעיקר אלה שלא במצב קשה, כמובן, מבקשים לצאת לאיזה כמה זמן ופשוט מגיעים אלינו הביתה. והרבה פעמים הגיעו עם כיסאות גלגלים וכאלה.

19:55 דובר 3 איזה קטע. וביחד עם המלווים גם.

19:57 דובר 2 ברור, כן. צריך מישהו שייקח אותם.

20:00 דובר 3 יש גם אנשים מהצוות שבאים לסעודה?

20:02 דובר 2 אה, פחות. זה פחות.

20:03 דובר 3 הם עסוקים בעבודה וכשיש להם, אה, זה הולכים הביתה בטח.

20:06 דובר 2 לאחרונה דווקא היה איזה מישהו שהוא מהדרג המנהלי ממש גבוה, מישהו דתי שנתקע פה בשבת כי אמא ש-- לא משנה, לא נחשוף פרטים יותר מדי. זה לא אמא שלו. אמרתי אמא שלו, אבל זה לא אמא שלו. איזה מישהו מהמשפחה היה מאושפז והוא דווקא התארח אצלנו בשבת. זה היה כזה מרגש שמישהו חווה את זה. את יודעת, יכול לספר את זה להנהלה.

20:30 דובר 3 נכון, מישהו מבפנים כזה?

20:31 דובר 2 כן.

20:33 דובר 3 וואו יפה. ואז הילדים בעצם, אה, מארחים כל שבת. חבר'ה. את יודעת, זה מטורף כל הקטע הזה שמצד אחד אנחנו כל הזמן חושבים איזה מחיר הילדים שלנו משלמים בשליחות. מצד שני הרווח כולו שלהם. אני זוכרת שהרבה פעמים היו שואלים אותי מה הילדים שלך? איזה מסכנים, אין להם חברה. עכשיו אני אומרת איזה? כאילו אנחנו עכשיו בארץ כבר עשרה חודשים וכל כך חסר לי הקטע הזה של הנכון. אנחנו עסוקים בשליחות וכולי, אבל ספציפית הקטע הזה של ה- ש-שזה קורה בתוך הבית שלך, כאילו ככה בטבעי ואת לא צריכה להגיד כלום. הילד פשוט חווה את זה ומרגיש את זה.

21:12 דובר 2 אוקיי, אה, חד משמעית זה ממש ככה. אני יכולה לראות על הילדים שלי שהרבה הרבה יותר קל להם להתחבר. בגלל התחלופה הרבה של האנשים שהם, אה, כל הזמן, אה, צריכים להכיר מחדש אנשים חדשים, אז הם מאוד, מאוד קל להם להתחיל חברות חדשה. ו-- ובשליחות הזאת הדוגמה האישית שהם רואים אותנו בנתינה ובאהבת ישראל ובקבלה ובלי שיפוטיות. אני רואה שהם עושים את זה אוטומטית. הם עושים את זה. ילד שמגיע אלינו. אה, לפני כמה שבתות הגיעה אלינו ילדה שאני מנקודת מבט בוגרת יכולתי לראות, אה, שהיא ילדה לא שגרתית. אבל ראיתי, הסתכלתי על הילדים שלי מהצד וראיתי שהם פשוט לא שופטים אותה.

22:04 דובר 3 מממהמ.

22:04 דובר 2 כאילו התייחסו אליה מה זה רגיל. והיה בא לי פשוט לחבק אותם. אמרתי איזה חמודים, כאילו איזה נשמות. הם פשוט לא ראו את זה. ו-ואני מקווה שבאמת זה מה שאנחנו מצליחים לשדר להם. לקבל כל אחד, להיות בנתינה, באהבת ישראל. מאוד קל להם לשתף משחקים ברוך השם. ואני חושבת שזה בכל דבר בחיים. אם אנחנו רוצים להנחיל משהו לילדים שלנו, דבר ראשון זה שיא הקלישאתי, הקלישאתי. אבל זה, זה, זה מייאש כי זה ככה זה עובד.

22:33 דובר 3 קלישאות זה אמת בסוף, אנחנו פשוט לא רוצים לעשות אותם.

22:35 דובר 2 אני אוהבת קלישאות, אבל זה מ-- כאילו זאת האמת.

22:39 דובר 3 נכון, זה מציאותי.

22:40 דובר 2 כן. אם אנחנו רוצים להנחיל, זה שהם רואים את זה בבית כל שבת, יום יום, מדובר באמת עשרים וארבע שבע, אז זה חודר. אני מקווה שבאמת זה, זה חודר אליהם וזה עובר אליהם.

22:53 דובר 3 בסוף ילד מחקה את הסביבה שלו. אז אם ההורים פותחים את הבית ומארחים ו-

22:57 דובר 2 כן.

22:57 דובר 3 עסוקים בנתינה, הילד רואה גם מה. י-ילדים הם סופר, אמ, כאילו הם, הם יש להם חיישנים, אה, עמוקים. הם רואים מה חשוב להורים, הם רואים מה מקפיץ את ההורים, הם רואים מה מזיז לנו ומה.

23:12 דובר 2 חכמים ממש.

23:13 דובר 3 הם קולטים את זה.

23:14 דובר 2 מאוד.

23:15 דובר 3 אז בעצם יש להם רווח מהשליחות. אבל, אה, מן הסתם בגלל שאתם גם עסוקים בתחום של, אה, רפואה אז גם צריכים הרבה זהירות.

23:23 דובר 2 נכון, הם חשופים להמון דברים. הם רואים הרבה דברים שילדים אחרים לא רואים. אה, עם זה שאנחנו מסתובבים בבית רפואה והם פשוט רואים, אה, מקום שהוא לא מקום. אנחנו לא לוקחים אותם הרבה. אני חייבת לציין, אבל, אה, בחגים ויוצא להם להסתובב שם. אה, וגם כל סוגי האנשים שבאים אלינו הביתה, אה, אולי לפעמים שומעים כל מיני דברים שהם לא בשליטתנו. בסעודת שבת אולי פתאום הבת שלי יכולה לשמוע איזה אישה שמדברת על משהו שלא הייתי רוצה שהיא תשמע.

23:56 דובר 3 זהו, את יכולה להתכונן לזה אפילו.

23:58 דובר 2 אני לא יכולה באמת לשלוט על כל הדברים, אבל התפקיד שלי זה באמת להיות ערנית ולשים לב למצב הרגשי שלהם. אה, ואני ממש, אה, מתפללת להשם שיעזור לי, כי לא תמיד, אמ, כמה שאני אהיה ערנית, אני לא יודעת. כאילו אני באמת מתפללת להשם שבאמת יכוון אותי לנקודות האלה שם.

24:21 דובר 3 לא הכל בשליטה שלנו, אז תפילות זה תמיד במקום הראשון.

24:24 דובר 2 נכון, ואני יכולה לספר איזה סיפור שהיה לנו, שהיה לי באופן אישי. הגיעה אלינו איזה מישהי בסעודת שבת להתארח, מתוקה. ממש יפה כזאתי ובחורה כזאת ממש מתוקה. והיה לה קצת, אה, קושי ודיברתי איתה ופתאום היא התחילה לבכות.

24:44 דובר 3 מטופלת בעצם.

24:45 דובר 2 כן, היא השתחררה ופתאום היא התחילה לבכות וזה, וזהו. והיא אחרי סעודת שבת הלכה הביתה. ואז במוצאי שבת אני הלכתי ברחוב וראיתי אותה פתאום יושבת על הספסל, ובדיוק היה כזה בלגן ברחוב, היו משטרות, ואמרתי טוב. ניגשתי אליה ואמרתי לה, מה קורה? את חוזרת הביתה? היא אומרת, לא, אה, אין לי לאיפה לחזור, משהו כזה. ודיברתי איתה וזה, וזה היה כבר מאוחר. זה היה מוצ"ש של קיץ ולא הייתה תחבורה. אה, היא גרה ב-- קיצור, לא הייתה תחבורה. ואז, אה, ביקשתי ממנה, אה, אישור, אה, לראות את מכתב השחרור. התקשרתי לאיזו אחות שאני מכירה ברמב"ם והיא, אה, הכול-- כמובן הכול בהסכמתה, והיא שאלה אותה כמה שאלות והיא אמרה ח-- היא אמרה לי, "חני, זה בסדר, כאילו היא במצב בסדר גמור, אין לך מה לחשוש." ובאמת, אה, לקחתי אותה לבית, ישנה אצלי במוצ"ש. בבוקר היא הייתה איזה חמש דקות בבית. אה, נתתי לה כסף לנסיעות והיא חזרה. ואז זה היה בבוקר והילדים שלי הלכו לבית ספר. הבת שלי לא ר-- לא ראתה אותה בבוקר. אולי איזה שתי דקות, אה, היא הייתה בבית, כאילו ממש בשבע בבוקר היא כבר הלכה. ואז הבת שלי חזרה מהבית ספר וראיתי שהיא מה זה רגשית. לא משהו רגיל. אז לפעמים ילדים בוכים, מתעצבנים, אבל זה כאילו לא. לא הצלחתי להרגיע אותה. זה, היא בכתה פה ואז התעצבנה שם. אמרתי, וואו, מה קורה? כאילו מה? למה היא כל כך נסערת? ואז היא ממש בכתה ואמרתי, "יפה, מה קרה?" אז היא אמרה לי, "אמא, אני פוחדת מהאישה הזאת שהייתה אצלנו אתמול."

26:24 דובר 3 יואו.

26:25 דובר 2 אמאל'ה. אמרתי וואו, כאילו לא הייתי מתארת לעצמי שזה כל כך נגע בה, כי לא היה לה איזה פצע או לא יודעת. היא ישבה איתי בסעודה ופתאום היא פרצה בבכי וזה פשוט הפחיד אותה.

26:39 דובר 3 מי זאת הייתה ש...

26:40 דובר 2 משהו, משהו, משהו נגע בה. ואז הסברתי לה שהיא בסדר גמור. היא חזרה כבר הביתה והיא כבר בבית עם אמא שלה ולא יודעת מה. סיפרתי לה שהכול בסדר איתה.

26:53 דובר 3 אז זה ממש להיות עם יד על הדופק כל הזמן.

26:54 דובר 2 ממש. כאילו בכלל לא חשבתי שזה קשור לזה. מבחינתי כאילו זה משהו שהיה ועבר והמשכתי.

27:01 דובר 3 אני חושבת שגם לפעמים יש לנו איזושהי הפרדה, כאילו אנחנו עסוקים בשלנו, בשליחות שלנו, בעבודה שלנו, ויש את הילדים. ופתאום קולטת שזה ממש מסונכרן והילדים חווים הכול ו...

27:10 דובר 2 הכול, הכול. הם פשוט שמה, הם נוכחים, הם רואים.

27:13 דובר 3 סופגים הכול.

27:15 דובר 2 הכול.

27:16 דובר 3 וואו. אחריות.

27:17 דובר 2 מאוד.

27:18 דובר 3 תגידי, אה, אה, יש לכם גם דירות אירוח כאלה, נכון?

27:22 דובר 2 נכון, יש לנו דירות אירוח, אה, שנמצאות ממש ממש מול-- ממול רמב"ם.

27:27 דובר 3 מה המטרה של זה בעצם?

27:28 דובר 2 המטרה זה לארח גם משפחות של מאושפזים וגם מאושפזים עצמם. זה משתנה מאוד לפי הסיטואציה. אה, יכול להיות, אמ, אנשים שגרים במקום מאוד רחוק, שהם, אה, פשוט צריכים, אה, לסעוד מאושפז והם צריכים להיות בסביבה.

27:45 דובר 3 סיבה טכנית, צריכים, אה, מיטה.

27:46 דובר 2 כן. הם לא יכולים ל-ללכת ולחזור את כל הדרך הזאתי. יש סיפור של איזה מישהו בכלל מדרום הארץ, שהבן שלו היה גר באזור הצפון, הוא עבר תאונה מאוד קשה והיה בטיפול נמרץ, ובעלי סתם פגש אותו ליד טיפול נמרץ והוא אמר לו שהוא ישן כבר שבועיים באוטו.

28:07 דובר 3 יואו. אמאל'ה.

28:09 דובר 2 אז, אז פשוט בעלי לקח אותו והכניס אותו לדירת אירוח.

28:12 דובר 3 וואו.

28:13 דובר 2 ובשבילו זה היה הצלה. והם, הוא, הם היו אצלנו בדירת אירוח כמה חודשים. זו הייתה תאונה מאוד מאוד קשה.

28:20 דובר 3 אז איך אנשים יודעים שזה קיים באמת?

28:22 דובר 2 אה, יש-

28:23 דובר 3 מפה לאוזן בבית הרפואה.

28:24 דובר 2 מפה לאוזן.

28:25 דובר 3 הצוות מכיר.

28:25 דובר 2 זהו, וגם העובדות הסוציאליות מכירות אותנו מהמון המון מחלקות ומפנות אנשים אלינו. אה, וגם יש לנו אתר אינטרנט שאפשר, אה, לכתוב לב חב"ד ברמב"ם ומוצאים אותנו. פייסבוק.

28:40 דובר 3 איזה קטע.

28:41 דובר 2 כן.

28:41 דובר 3 פשוט פספס את זה מכל הכיוונים.

28:43 דובר 2 כן, את יודעת, לפעמים בן אדם כל כך מונח ב-לשרוד את האירוע.

28:47 דובר 3 כן. וואו. תגידי חנה, בדיוק יצאנו מחנוכה, אז סתם מעניין איך, איך מתרחשים החגים בבית הרפואה? זה לא רק חנוכה, זה מן הסתם כל מעגל השנה.

28:59 דובר 2 אה כן, ברוך השם אנחנו משתדלים להיות שם בכל חג, לתת את המענה, אמ, ולהביא את זה לתוך בית הרפואה.

29:08 דובר 3 אני חושבת כמה זה חשוב. מצד אחד יש את ה-- יש לכם כאילו שני סוגי קהל. יש את אלה שהם, הם שומרים מצוות והם כאילו רגע, אני לא בבית, אני צריך לחגוג חנוכה פה. אז אתם בעצם נותנים להם את השירות הזה. ויש את אלה שאתם בעצם כאילו בהזדמנות שהם שם אתם מכירים להם את היהדות מכיוון אחר. וכמובן שאתם לא נותנים רק יהדות אלא בכלל תמיכה.

29:28 דובר 2 האמת שזה ממש קטע מטורף, כי אני לא יכולה לתאר לך כמה פעמים שמעתי בשליחות אנשים שאומרים, פעם ראשונה שאני בבית חב"ד.

29:38 דובר 3 וואו.

29:38 דובר 2 פעם ראשונה שאני בבית חב"ד.

29:40 דובר 3 והם בבית רפואה בעצם.

29:41 דובר 2 כן. כי, כי את יודעת, לא מעניין אותם חב"ד. הם לא...

29:47 דובר 3 לא, גם אני חושבת שכשאתה חי את החיים שלך, אתה במרוץ החיים ואתה בסדר עם עצמך. לא מחפש את זה, את יודעת.

29:52 דובר 2 כן.

29:53 דובר 3 אז למה שתיקלע לשם? כאילו.

29:55 דובר 2 נכון. לא, היהדות לא זה ולא קשור לקהילה הזאתי.

29:59 דובר 3 סיטואציה.

30:00 דובר 2 או לא יצא לו בכלל להיות בעולם בבתי חב"ד כי הוא לא טייל אף פעם ופתאום הוא בבית חב"ד.

30:06 דובר 3 מה שאני אומרת, מי שלא בא לבית חב"ד, הבית חב"ד מגיע אליו.

30:08 דובר 2 לגמרי. זה ממש ככה.

30:10 דובר 3 שיהיה תמיד מסיבות טובות.

30:11 דובר 2 אמן. אמן.

30:13 דובר 3 זהו, בן אדם כאילו מתגלגל לבית הרפואה ופתאום זה פוגש אותו. אז בחגים בטח יש לכם כזה מין, אה, נקודה כזאת של כל פעם, אה, פתאום להגיע לכולם, גם כי לא יודעת, נגיד להדליק נרות זה משהו שאיך אומרים, זה, זה נוגע בכל לב. כאילו זה לא-

30:29 דובר 2 ממש. באמת אני צריכה בשביל זה הרבה כוח עזר. זה לא פשוט ל-ל-להקיף את כל המחלקות. היה לנו כל יום בחנוכה למשל עשרים מתנדבים שהם עבדו מאוד, מאוד קשה. הם היו עושים כל ערב כמה שעות, הולכים ברגליים. זה לא פשוט ל-להזמין נשים, להזמין אנשים מכל מחלקה ולהדליק ולשיר ולשמח. זו עבודה קשה.

30:51 דובר 3 כן.

30:53 דובר 2 אמ, אז אם דיברנו על ה-- בחנוכה בכלל הייתה פעילות מטורפת. גם, אה, הצוות, גם אנחנו מאוד משתדלים לתת להם מענה גם בחגים. היה גם את הצוות. היו לנו מסיבות מחלקתיות, כאילו לכל, לכל צוות, אה, בנפרד. אה, והיו זמרים שעשו להם ככה הופעה, מיני הופעה של עשרים דקות.

31:18 דובר 3 יואו, זה ממש פעילות.

31:19 דובר 2 אני אומרת, באים הרבה להתנדב למאושפזים ולשמח את המאושפזים, ובאמת מגיע למאושפזים. זה מצווה, אבל הצוות הוא לא פחות חשוב. הוא בנתינה בלתי פוסקת, ואני אומרת, בלידה שלי הייתי שלושים ושש שעות בחדר לידה, והיה רופא שכאילו הוא היה כמעט כל הלידה שלי. את יודעת איזה עבודה מטורפת?

31:41 דובר 3 שתיים משמרות. נכון.

31:43 דובר 2 מטורפות, ואמרתי אמא'לה, כאילו זה לא באמת, באמת עבודה.

31:47 דובר 3 אני חושבת שזה נקרא עשרים וש... שזה עשרים ושש שעות משמרת.

31:50 דובר 2 לא זוכרת בדיוק, אבל זה יותר מעשרים וארבע שעות לפי דעתי.

31:53 דובר 3 אני זוכרת שהייתי עכשיו, עכשיו כשהגעתי ללדת, אז הייתי בביקורת בבוקר ואז חזרתי בלילה ללדת.

31:59 דובר 2 זה יותר רופא.

31:59 דובר 3 ולמחרת, כמעט לפנות בוקר, בחמש הגיעה הרופאה. אמרתי לה, היי, חזרת לפה? כי היית אתמול בבוקר. היא אומרת לי, איך חזרתי? אני עדיין פה מאתמול. כאילו.

32:07 דובר 2 זה טירוף באמת. כי...

32:09 דובר 3 נראה לי עשרים ושש שעות.

32:11 דובר 2 באמת, וגם הצו... כאילו הצוות, העבודה עצמה. עבודה מאוד, מאוד בנתינה באמת. אז זה גם שליחות, גם לתת להם.

32:18 דובר 3 בטח פתאום אתה...

32:19 דובר 2 מה זה לתת להם? אני לא רוצה לה... כאילו, מה זה, שלא... כי מגיע להם. פשוט הם עושים עבודה, עבודת קודש.

32:26 דובר 3 לא, גם פתאום שנייה להרפות ולהיות במקום של קבלה זה גם משהו שמטעין אותך.

32:31 דובר 2 נכון, ממש להיטען. אתה יודע, את השירים ודברי... דברים מחזקים.

32:36 דובר 3 תגידי, מן הסתם לא כל הצוות יהודי.

32:38 דובר 2 נכון. ואנחנו תמיד שמה ואנחנו מנסים ככה ללכת...

32:42 דובר 3 כולם שומעים את השופר וזורמים.

32:45 דובר 2 כן, כן.

32:46 דובר 3 נכון.

32:47 דובר 2 יש שם מאוד דו-קיום. אם רוצים לראות דו-קיום זה לבוא לרמב"ם.

32:52 דובר 3 כן, גם בכלל חיפה מאוד מגוונת עם ה...

32:54 דובר 2 ממש יש שם...

32:55 דובר 3 מכל הסוגים והמינים.

32:57 דובר 2 ממש.

32:58 דובר 3 זה קטע, תגידי, ובפסח נגיד זה בטח מן הסתם פחות...

33:02 דובר 2 כן, יש חגים שהם...

33:03 דובר 3 ליל הסדר אצלכם בבית?

33:05 דובר 2 אז ליל הסדר וסעודת ראש השנה זה שני חגים שאנחנו עושים בתוך רמב"ם. באמת לאפשר לכל האנשים להשתתף בסעודה, כי נגיד סעודת שבת, אנשים חולים קשה או חולים יותר מורכבים יותר לא יגיעו אלינו הביתה. אז באמת בראש השנה אתה מגיע עם מיטות.

33:23 דובר 3 וואו.

33:24 דובר 2 ממש זה מרגש או...

33:25 דובר 3 ההיילייט של השנה כזה.

33:27 דובר 2 ממש מטורף. אמ, אתה יודע, דמעות, בכיות, התרגשות. זה ממש מטורף.

33:34 דובר 3 וואו. ול"ג בעומר יש לכם איזה משהו ש...

33:37 דובר 2 לא, אז כל חג אנחנו באמת משתדלים...

33:38 דובר 3 יש שם בית כנסת בתוך ה...

33:40 דובר 2 כן, יש בית כנסת במרכז הרפואי. אמ, את יודעת, יש שם מניינים אז אני שמה בית כנסת.

33:46 דובר 3 כן.

33:47 דובר 2 הרבה אנשים לא יבואו גם כי זה בית רפואה ויש הרבה, הרבה יותר. כאילו, טוב, אני לא מסוגל להגיע לשם. זה...

33:57 דובר 3 כן.

33:58 דובר 2 אז באמת כאילו להנגיש להם את זה, להביא להם את זה.

34:01 דובר 3 עד הבית, עד המיטה.

34:03 דובר 2 גם הרבה לא יכולים להגיע פיזית. פיזית הם לא יכולים.

34:06 דובר 3 וואו. את, את נפגשת גם מחלקות כמו מחלקת יולדות. כאילו משהו קצת יותר שמח.

34:12 דובר 2 נכון. אמ...

34:13 דובר 3 בכלל איך זה לחוות כל הזמן? את צריכה לשמור על הנפש שלך. כאילו זה כל הזמן לראות ולשמוע סיפורים קשים ביום-יום. ממש משהו שצריך אולי לדעת איך לעשות אותו כדי לא, לא לפגוע בעצמך.

34:29 דובר 2 נכון. האמת שעברתי תהליך ממש גדול וארוך ואני יכולה לספר שבתחילת השליחות הגעתי והייתי רגישה ברמות. אני זוכרת אפילו פעם אחת שהגעתי עם בעלי למחלקה. בתחילת השליחות היינו זוג צעיר עם ילדה והיינו עושים כל שבת קידוש במחלקת אונקולוגיה. פשוט היינו אורזים את הילדה והולכים לשם, עושים קידוש, מביאים כיבוד. ואני זוכרת בפעם הראשונה שהגעתי עם בעלי לא נרדמתי כל הלילה בשבת אחרי הקידוש הזה. האנשים שם כל כך נכנסו לי ללב. חשבתי על האישה הצעירה ועל הזה ועל ההוא שהיה שם וההוא איכשהו גנח מכאב וזה היה לי נורא. ואז הבנתי שאני לא יכולה עד כדי כך להכניס אותם ללב, כי אני לא, לא אוכל לחיות. אני לא אשרוד ככה. כאילו אני חייבת לדעת להפריד. אני חייבת לדעת להשאיר את זה מחוץ לדלת כשאני נכנסת הביתה. אבל מצד שני לא להיות אפתית. אי אפשר להיות אפתי.

35:29 דובר 3 זה איזון מאוד, גבול דק כזה.

35:30 דובר 2 גבול דק. כאילו מצד אחד כן, יש רגישות וזה נכנס לי ללב וזה מטלטל. מצד שני אני עושה לזה סטופ. זה הוכרע. זה כואב, אבל מעכשיו את צריכה כבר לתפקד.

35:42 דובר 3 לשמור על עצמך.

35:43 דובר 2 כן, תשמרי על עצמך.

35:45 דובר 3 בטח. זה תהליך שבעצם עובר כל איש צוות רפואי.

35:47 דובר 2 נכון.

35:48 דובר 3 שבהתחלה אין לך ברירה. אחרת אתה לא תצליח לתפקד, לא פה ולא אחר כך. כאילו.

35:52 דובר 2 נכון. אני חושבת שעוברים תהליך, אבל אני יכולה להעיד על עצמי שיש תקופות שאני ממש, ממש רגישה, שאני מרגישה שזה רגיש לי כבר. כאילו אני יכולה לדעת שיש תקופות שוואלה חנה, את...

36:05 דובר 3 להוריד במינון.

36:06 דובר 2 בואי, בואי, את רגישה ממש היום.

36:09 דובר 3 וואו.

36:10 דובר 2 קשה לי להפריד. לפעמים זה קשה, אין מה לעשות.

36:12 דובר 3 כן, אבל עצם זה שאת מודעת לזה, את יכולה להסתכל על עצמך שנייה מהצד ולהגיד אוקיי, לא קרה פה כלום. את פשוט רגישה היום ו...

36:20 דובר 2 זהו, עכשיו נגיד ילדתי לפני לא מזמן והיה איזה, איזה מישהי שמאושפזת וידעתי מראש שזה קשה לי להכיל את זה. כאילו, ואמרתי חנה, חכי, חכי עוד קצת, תתחזקי, תהיי חזקה נפשית ואז תעשי מה שאת יכולה. כרגע את לא. את לא, לא במקום שאת יכולה.

36:40 דובר 3 זה מדהים. כאילו, כי כל החיים שלנו זה בעצם מין עבודה כזאת של לדעת, לדעת מה נכון לעשות, לדעת לשמור על עצמנו, לדעת את הגבולות, לדעת איפה כן ואיפה לא.

36:50 דובר 2 וואו, זה ממש, אני חושבת שהשליחות שלנו זה העבודה.

36:54 דובר 3 כן.

36:54 דובר 2 כאילו ממש ככה. ואני חושבת שזה הדבר הכי משמעותי שעברתי עם עצמי בתוך השליחות.

37:02 דובר 3 יש איזה סיפור שבכל זאת כן תפס ולא עזב אותך כזה?

37:06 דובר 2 אמ, באיזה... כאילו...

37:09 דובר 3 מישהו שלקחת איתך הביתה, כאילו בלב.

37:13 דובר 2 אה, המון. כאילו תראי כמעט...

37:16 דובר 3 כאילו אני מבינה שלא תמיד אפשר ממש לעשות סטופ. את שומעת איזשהו סיפור והוא יושב לך.

37:21 דובר 2 אני יכולה להגיד לך שבאופן כללי נגיד הפחדים הם יותר פחדים ממשיים, כי שמעתי המון דברים. אז אם נגיד כואב לבן שלי הראש, אני כאילו אני אומרת...

37:32 דובר 3 יש לך הרבה וריאציות.

37:32 דובר 2 כן, רגע, אולי זה מה שהיה לו ומה ש... ואני אומרת אוקיי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, תרגיעי.

37:38 דובר 3 יש לך, יש לך ידע רפואי.

37:41 דובר 2 כן, שמעתי המון המון דברים. אני יודעת המון דברים.

37:43 דובר 3 אפשר להתייעץ איתך.

37:45 דובר 2 לא.

37:45 דובר 3 להתייעצויות פנו. סתם, בטח שלא. את לא יכולה לקחת את ה...

37:50 דובר 2 אני לא לוקחת את האחריות, ודווקא הפוך. ברגע שהבנתי, שמעתי כל כך הרבה סיפורים וכל כך הרבה גיוון, אפילו סיפורים שהם נראים דומים, והבנתי כמה שאין לי את היכולת בכלל כאילו לדעת ולהבין כל סיפור ול-- זה רק רופא שהוא יכול לקרוא את המידע הרפואי ולהבין בדיוק את השמות המדויקים, יכול לייעץ. אני הבנתי כמה שאני באמת לא מבינה כלום.

38:12 דובר 3 כן, דווקא קראת הרבה.

38:14 דובר 2 בדיוק.

38:14 דובר 3 וואו. תגידי, דיברנו קודם על הלידה. זה מעניין. את בעצם מגיעה ללידה, צוות שמכיר אותך, לא?

38:21 דובר 2 כן.

38:22 דובר 3 זה, זה כאילו פריווילגיה, אבל באיזשהו מקום גם יש פה...

38:26 דובר 2 באמת הלידות הקודמות לא כזה היה לי אכפת. דווקא הלידה האחרונה, אמ, בגלל שלאחרונה אני עושה המון המון פעילות במחלקת נשים. הכרתי המון המון צוות מנשים ופתאום נהיה לי חשש כזה. אמרתי, זה רגע מאוד אינטימי, מאוד, מאוד אישי, ווואלה, כאילו מיילדת שתיילד אותי יכולה להיות חברה שלי, כאילו איך אני עושה את זה? את מבינה? כאילו בא לי ללכת למקום שאולי-

38:54 דובר 3 שאת אנונימית קצת.

38:55 דובר 2 כן, מגיעה, היא מיילדת וסלאמת כאילו. וחשבתי, באמת התלבטתי ואפילו נעזרתי מבחוץ. אמרתי, זה משהו שאני לא יכולה לפתור בעצמי. התייעצתי עם איזו מישהי שהיא עושה כזה מפגשים, מפגשי הכנה ללידה וזה, ודיברתי איתה על זה וזה עזר לי והתמודדתי עם זה. אמרתי שהמחיר הזה של לשלם שאולי מישהו יכיר אותי הוא פחות חשוב לי. כאילו אני יכולה להתמודד עם זה. ובאמת היה ברוך השם צוות מהמם. זה עזר לי בסופו של דבר, זה שהכירו אותי. אני לא יכולה להתכחש לזה שזה עזר לי, זה, זה, זה היה.

39:31 דובר 3 היו שם בשבילך יותר כאילו.

39:33 דובר 2 תראי, בשבילם אני לא רוצה כאילו, באמת הן מה זה מדהימות. יש שם מיילדות מדהימות, הן בשבילנו, לכל אחת, אבל אני יכולה להגיד שאחרי הלידה, אמ, היה לי יותר פריווילגיה לבחור איפה, את יודעת, כל מיני דברים פיזיים.

39:46 דובר 3 דברים קטנים כאלה שאפשר.

39:48 דובר 2 כן, שזה מאוד מאוד היה מבורך. פשוט מבורך.

39:50 דובר 3 אחרי לידה כל דבר קטן זה...

39:52 דובר 2 כן, קיבלת-- כן.

39:53 דובר 3 משמעותי. תגידי חנה, אה, כמה מילים לסיום. הבאת פה הרבה מסרים מאוד, מאוד מרגשים לחיים.

40:01 דובר 2 האמת שיש מסר שממש, ממש חשוב לי להגיד אותו, אה, בהקשר של הנתינה של השליחות, וזה משהו, גם תהליך ממש ממש גדול שעברתי בשליחות, שאני חושבת שזה חשוב לדבר על זה כי זה נוגע לכל אמא ולכל מי... ושבאמת בחיים שלי הייתי בנתינה, נתינה, נתינה, נתינה אינסופית. גם בשליחות וגם בעבודה וגם בילדים בתור אימא. לידות רצופות. ובאיזשהו שלב כאילו הרגשתי שהנפש שלי, אין אותי כזה, רק נתינה. כן, כן, ברור, ברור, ברור, ברור.

40:36 דובר 3 נגמרת כזה.

40:37 דובר 2 ו-- אבל זה ממקום שאני, כאילו אני חייבת להדגיש ולומר שאנחנו מאוד מאוד מודים על השליחות והרגשתי תמיד תחושת זכות אדירה ומרגש השליחות הזאתי. אבל מצד שני פתאום הרגשתי שכבר כאילו אין אותי כזה. משהו ממש ממש כאילו-

40:53 דובר 3 וויתרת על עצמך לטובה.

40:55 דובר 2 ממש.

40:55 דובר 3 כאילו בטוטאלי.

40:56 דובר 2 ממש בטוטאלי. כאילו לא שמעתי לרצונות שלי, לא ליכולות שלי. הכל היה כן, כן, ברור, בטח. ו-ואז, אה, עברתי קורס הכשרת מאמנים של אלון גל ובאמת למדתי לעשות גבולות. עכשיו חשוב לי לציין מה זה לעשות גבולות. גבולות זה לא שאתה אומר למישהו השני, "נו, נו, נו, אתה לא בסדר, אני עכשיו עושה לך גבולות. אני שמה אותך באיזה מקום כזה לא בסדר." להיפך. הגבולות זה שלי. למדתי להסתכל על עצמי ולהקשיב ליכולות שלי, לכוחות שלי פשוט. ולעצור רגע ולהגיד, רגע, זה באמת ביכולות שלי? זה באמת בכוחות שלי? לחשוב את זה, לתת לזה לגיטימציה. ויש איזה משהו ממש מיוחד שקרה לי לאחרונה, אה, שפנתה אליי איזו מישהי חמודה מקסימה שיש לה איזה מישהו ברמב"ם שממש ממש סובל וצריך עזרה, והעזרה הייתה ללכת פיזית למחלקה וזה היה כבר בשעות הערב. הייתי אחרי לידה, בעלי לא היה בארץ. בהתחלה הלב שלי יצא. כן, מתקשרת אלייך מישהי חמודה מקסימה, מספרת לך את כל הסיטואציה. בטח. את מבינה? כאילו ברור שאת אומרת כן, איך את יכולה לסרב? ואת רוצה לעזור.

42:09 דובר 3 זה קשה.

42:10 דובר 2 ואז עצרתי. העצירה הזאת והמרווח בין הרצון להכניס את ה-- והסתכלתי ואמרתי, רגע, זה נכון? תסתכלי על עצמך. את כל הסיטואציה, זה לא היה נכון, זה לא היה בגבולות ולא היה ביכולות שלי. ואמרתי לה, מצטערת, אני לא יכולה. פשוט לא יכולה. ובהשגחה פרטית הכרתי את המחלקה. זה לא מחלקה ידועה, איזו מחלקת יולדות או מחלקה כזאת, די נידחת. אני חייבת לציין, וזה ממש היה השגחה פרטית. הכרתי שם אחות מדהימה, מדהימה, מדהימה. אמרתי לה, תקשיבי, תפנו אליה, ל-- נקרא לה למשל גבריאלה. תפנו לגבריאלה, היא תעזור לכם. היא פשוט מדהימה. אחרי זה בעשר בבוקר למחרת היא שולחת לי הודעה. חנה, את לא מבינה, גבריאלה הזאת מלאכית בדמות אדם.

42:53 דובר 3 וואו.

42:54 דובר 2 התברר לנו שאנחנו קרובי משפחה. אין לי מושג כאילו מה הסיכוי. ולא רק זה, שאנחנו מחכים שבוע לבדיקה רפואית, אה, מיוחדת שלא-- זה לא משהו שעושים ב-- ושבוע אנחנו מחכים ולא, לא זה, והיא הצליחה לקדם לנו עוד שעתיים. ה-- קרוב משפחה, מכניסים אותה לבדיקה הזאתי והיא פשוט מדהימה בזה, וזה היה בשבילי פשוט סימן מהשמיים. אמרתי, אני יכולתי ללכת כמו ראש קטן למחלקה לעזור לה ושם זה היה נגמר. אבל זה לא. כאילו זה לא התאים לי. ואיך השם הראה לי שזה היה נכון? שהם הרוויחו פי שלוש. הם גם גילו קרובי משפחה, גם הכל נהיה מתוך המחלקה עצמה. עזרה הרבה הרבה יותר משמעותית.

43:38 דובר 3 וואו. את בעצם שידכת ביניהם.

43:40 דובר 2 כן.

43:41 דובר 3 מצד אחד זה גם קודם כל לדאוג לעצמך, כי כדי שאת תוכלי להיות שליחה טובה את צריכה להיות מוטענת.

43:47 דובר 2 בדיוק.

43:47 דובר 3 את צריכה להיות-- וגם אני חושבת שיש משהו בשליחות שאתה צריך לזהות מהי השליחות המדויקת שלך שם בפנים.

43:55 דובר 2 נכון.

43:55 דובר 3 כי זה שהיית הולכת אליה זה אולי הדבר שהיה הכי פשוט לך לעשות מבחינה טכנית, כאילו ראש קטן, אבל רגע, יש לך פה ילדים, יש פה אותך, את יכולה להפעיל מישהי אחרת.

44:04 דובר 2 בדיוק.

44:05 דובר 3 גם הרבי מליובאוויטש לא עמד ברחוב והניח תפילין לאנשים כי הוא בינתיים שלח שלוחים לכל רחבי העולם לעשות את זה והם בעצמם עשו שלוחים. את בעצם הפכת את האחות לשליחה.

44:17 דובר 2 נכון.

44:17 דובר 3 ויצרת משהו ש-

44:18 דובר 2 זה ממש ככה. לפעמים קצת לחשוב בגדול ולהבין מי יכול באמת שמה לתת את המענה. אני לא חייבת לעשות כל דבר-

44:25 דובר 3 נכון.

44:25 דובר 2 כי אני יכולה לפזר את הסמכויות.

44:27 דובר 3 לא רק שאת לא חייבת, יש לך-

44:29 דובר 2 בטח.

44:29 דובר 3 במקום שלך להפעיל את האנשים האחרים, להפוך אותם כאילו-

44:32 דובר 2 וזה עושה להם ממש... וזה תראי לך זה, הם נהנים, נהנים מזה כי, כי זה יפה.

44:38 דובר 3 בטח.

44:38 דובר 2 את מבינה?

44:39 דובר 3 זה מדהים.

44:39 דובר 2 באמת יצא לנו הרבה פעמים, אה, כאילו אפילו מאושפזים, משפחות של מאושפזים, אה, זה עושה להם ממש טוב, אה, להיות שליחים בתוך המקום, בתוך החדר.

44:48 דובר 3 לקחת חלק אפילו קטן.

44:50 דובר 2 כן. ללכת להניח למישהו תפילין, סתם דוגמה.

44:53 דובר 3 אני חושבת שבאמת עוד מסר זה פשוט לכו תעשו משהו. לכו תנו משהו מעצמכם קצת מעבר. יש הרבה אנשים שעובדים בעבודה שהיא ממש שליחות וחיים שליחות, אבל כאילו את העוד אקסטרה הקטן הזה לנשמה באמת-

45:07 דובר 2 זה ממלא.

45:08 דובר 3 כאילו בשביל עצמנו זה, זה-

45:10 דובר 2 זה ממלא. זה הופך את כל השבוע לשבוע אחר.

45:14 דובר 3 זה מדהים.

45:14 דובר 2 ברגע שאת יוזמת את העשייה הטובה שהיא מעבר לשעות, מעבר לעבודה. זה הכל, זה מכניס אור בכל ה-, בכל השגרה.

45:23 דובר 3 זה מדהים.

45:24 דובר 2 פשוט מדהים.

45:25 דובר 3 יש לך איזה מסר בהקשר לזה שאת בן אדם שפשוט נמצא כל הזמן בבית רפואה ורואה מראות, אה, לא רגילים?

45:33 דובר 2 אה, באמת אני רואה שוב ושוב שהחיים זה כקליפת שום. זה שוב פעם נשמע כזה משהו שאומרים אותו הרבה, אבל אינספור פעמים שראיתי שאנשים תכננו להיות במקום אחד ובשנייה אחת החיים התהפכו להם, פשוט. נהיה להם חיים אחרים. אז מצד אחד לחיות את החיים, להיות האור שלנו במקסימום. אם את טובה במשהו, קחי את כל האומץ, תעשי את זה.

45:58 דובר 3 לא לחכות למחר. אף אחד לא יודע מה יהיה מחר.

46:00 דובר 2 ממש ככה. אי אפשר לדעת מה יהיה. כאילו, ואם זה דורש ממך אומץ, אפילו אם תקבלי לא, אבל לא נורא. כאילו תנסי עוד הפעם.

46:09 דובר 3 איך אומרים, מקסימום זה יצליח.

46:11 דובר 2 בדיוק. מקסימום זה יצליח. תהיי את האור שלך במקסימום שלך. הכי, הכי מנצנצת, הכי מאירה. וגם דבר שני למדתי מאוד, מאוד, מאוד להעריך את מה שיש לי. כי את פשוט רואה שהדברים הכי בסיסיים שיש לך זה לא מובן מאליו. אני זוכרת שהלכתי לבקר איזה מישהי שהיא חולה אונקולוגית, ולא יודעת, כי היינו ממש חברות כזה. עליה השלום.

46:36 דובר 3 וואו.

46:37 דובר 2 שיהיה לעילוי נשמתה. ולא יודעת, התלוננתי כזה. אני זוכרת שאמרתי לה וואי כאילו כמה עבודה והכביסה ואני לא זוכרת מה היא אמרה. לא, כזה את יודעת, סתם שיחה של נשים. אז היא אמרה לי, "חנה", כעסה עליי אפילו, הסתכלה עליי במבט מה זה רציני וכזה אמרה לי, "חנה, תקשיבי, התלונות שלך זה התפילות שלי".

46:59 דובר 3 וואו.

46:59 דובר 2 "אני מתפללת להשם שאני אהיה בבית, שיהיה לי ערימות של כביסה, שיהיה לי כוח בידיים פיזי, כוח בידיים לקפל כביסה. זה התפילות שלי". ובאמת שזה היה לעילוי נשמתה, היא כבר... אנחנו מדברות. אמרתי וואו, כאילו זה ממש טלטל אותי ו-ו-וזה למרות שאני אומרת כן, לפעמים אין מה לעשות, זה החיים. גם להתלונן זה בסדר.

47:22 דובר 3 אנחנו נשאבים לזה וזה נורמלי.

47:24 דובר 2 בוא'נה.

47:24 דובר 3 אבל יש גם משהו בלזכור את ה-

47:27 דובר 2 כן.

47:27 דובר 3 כן, להחזיר את עצמנו למקום הזה של להעריך, להעריך, כי זה גם, זה גם סוד השמחה. אני חושבת כשאתה כל הזמן חושב על מה שיש לך ועל חצי הכוס המלאה.

47:35 דובר 2 לגמרי.

47:35 דובר 3 ובאמת לזכור זה שזה שאני בריא זאת מתנה. יש כזה משפט ששמעתי לא מזמן ש-- אה, ש-כש-כשאתה בריא יש לך אלף דאגות, אבל כשאתה חולה יש לך רק דאגה אחת.

47:47 דובר 2 מטורף. זה ממש ככה.

47:48 דובר 3 כי כל השאר לא שווה. פשוט לא שווה. הכל זה עומד וזה.

47:52 דובר 2 לגבי ההודיה, אה, באמת לחיות את זה. עכשיו יום שלישי אחרון הייתי במחלקת נשים. אני עושה סדנה כל יום שלישי וחילקתי לאנשים. כל אחת קיבלה כזה מחברת קטנה יפה ודיברנו על השמחה ועל ההודיה ואיך להכניס את השמחה על ידי ההודיה. עכשיו זה מה זה כאילו שוב פעם אנחנו חוזרים לקלישאות.

48:12 דובר 3 כן, זה נשמע כאילו כן.

48:14 דובר 2 כן, תודי להשם, פנקס הודיות וכזה. ואז חזרתי הביתה ואמרתי רגע, את חייבת את זה. באמת לקחתי על עצמי כל בוקר וזה הכי טריוויאלי וכשאומרים את זה שעושים את זה מלא ואני רואה את זה המון בסטטוסים והכל זה יפה, אבל באמת החלטתי לכתוב כל בוקר עשר הודיות וזה מדהים. זה מכניס המון המון שמחה ותיישמו את זה. לפעמים רואים את זה כזה הרבה וזה נפוץ וזה, אבל לעשות את זה בפועל באמת זה שווה.

48:40 דובר 3 לעשות את זה מול עצמך באמת.

48:42 דובר 2 לחשוב על הדברים הספציפיים שלך בחיים שלך ועל דברים ספציפיים שהצלחנו וקרו לנו. זה ממש מחזק.

48:49 דובר 3 וואו חנה טורקוב, תודה רבה. זהו.

48:53 דובר 2 בבקשה.

48:53 דובר 3 תחזרי לפעילות וכל מי שנמצא ברמב"ם, זהו, עכשיו כבר אין לא ידעתי, לא שמעתי.

48:59 דובר 2 לגמרי ושנתראה רק בשמחות.

49:01 דובר 3 נכון.

49:02 דובר 2 רק בשמחות.

49:02 דובר 3 מסיבות טובות.

49:03 דובר 2 מסיבות טובות.

49:04 דובר 3 תודה חנה.

49:05 דובר 2 בשמחה. בשורות טובות.

49:07 דובר 3 בשורות טובות, זה הייחול.

49:08 דובר 2 כן.