פרק 15: "את יכולה להיות בחיים שלך כל מה שתרצי, אבל לא באותו עשור" | עם חני פרידמן, שליחת חב"ד באשדוד

00:00 דובר 1 איך אפשר להתמקצע בתחומים שחלמת בהם תוך כדי מרוץ החיים של אמא למשפחה מרובת ילדים, ובמקביל לנהל בית חב"ד ולא לשכוח ליהנות מהחיים עצמם? בואו תצטרפו אליי מהצד לשיחה כיפית על כוס קפה עם חני פרידמן, שליחת חב"ד באשדוד, שפותחת לנו צוהר לחיים של שליחות במלוא מובן המילה. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב, אוקראינה. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שהביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים ודרכן יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים עכשיו. ברוכה הבאה לחני פרידמן מאשדוד. או שכבר עשיתי את ההיכרות ממך? יאללה, תכירי לנו את עצמך.

01:02 דובר 2 טוב, נעים מאוד, אני חני, שליחה באשדוד. אמא ברוך השם למשפחה ברוכה שמונה ארבעה עשר ילדים.

01:08 דובר 1 וואלה.

01:09 דובר 2 ברוך השם. אמ, עושה המון המון דברים בחיי. אה, עיקר הפוקוס שלי היום הוא סביב השליחות שלי ואני מאוד מאוד מנסה להתמקצע סביב זה ולאסוף ולהוסיף וגם, אה, להיות שליחה לשליחות אחרות. ל-להביא כל מיני רעיונות חדשים, לעורר דברים חדשים. יש את כינוס השלוחות העולמי שאני, אמ, זכיתי להיות מעורבת ברוך השם בתוכניות של העברית ולהנגיש את זה ולגרום ברוך השם, ברוך השם, שהרבה יותר שליחות מגיעות-

01:39 דובר 1 לגמרי.

01:40 דובר 2 כל שנה לכנס. כן, כשאנחנו התחלנו את זה היו חמישים, היום אנחנו מדברות על חמש מאות לפחות.

01:46 דובר 1 זהו, אני מכירה את תקופות ה... זהו, זה מה שאני יודעת, כאילו.

01:49 דובר 2 לא, אבל בהתחלה כשאני התחלתי לנסוע לפני שש עשרה שנים, משהו כזה, זה אולי חמישים דוברות עברית היו. היום הן כמות מאוד נכבדה מהכנס וברוך השם זה עם הרבה עבודה, עם הרבה שותפות בדרך, אה, אבל ברוך השם.

02:05 דובר 1 עשייה רבת פעלים בשתי מילים.

02:08 דובר 2 אה.

02:08 דובר 1 אני אומרת.

02:09 דובר 2 את.

02:10 דובר 1 תגידי, אה, בית חב"ד באשדוד. למה צריך? אנחנו יודעים שאני נוסעת ל, אה, תאילנד לטייל. אין לי אוכל כשר. פתחו לי בית חב"ד, איזה כיף, יש אוכל כשר, אני יכולה לעשות שם אפילו שבת. בשביל מה צריך אותך באשדוד? כאילו מה?

02:26 דובר 2 שאלה מצוינת. באמת-

02:27 דובר 1 רק באשדוד, יש בכל העולם.

02:28 דובר 2 הרבה אנשים שואלים בכלל מה המקום של השליחים של חב"ד בארץ. ודרך אגב יש למעלה מאלף מאתיים שליחים היום ברחבי הארץ.

02:35 דובר 1 כן, עצום.

02:36 דובר 2 מספר עצום! זה אולי חמישית ממספר השלוחים בעולם.

02:40 דובר 1 כן, יותר.

02:40 דובר 2 נמצאים דווקא בארץ. באמת, מה התפקיד שלנו פה בארץ? אה, בסוגריים אני אגיד שבאופן אישי המשפחה שלי, הרבי שלח אותם מארצות הברית. אנחנו נחזור לזה אולי עוד מעט, אבל, אמ, בעצם שאלה שאנחנו נשאלים מדי פעם והתשובה עליה היא שאנחנו בעצם מהווים גשר ליהדות ולמצוות לכל הקהל הרחב. זה נכון שיש לך את הרבנות וזה נכון שיש לך את האוכל הכשר, אבל יהדות היא הרבה הרבה הרבה יותר מזה. יהדות היא הרבה יותר עם עומק ועם הרבה יותר משמעות. ולמרבה הצער פה בארץ באמת ה-היהדות הרבה פעמים קיבלה גוון פוליטי מאוד. המפלגות החרדיות ו-- בצדק או שלא בצדק, סביב הדרישות התקציביות וכל מיני דברים כאלה, וזה גורם לאדם מן היישוב לחשוב רגע שהוא ויהדות, כאילו מה הקשר? וזה לא נעים וזה דבר לא נחמד ומאוד מאוד פוליטי ומאוד, אה, או מיושן של הסבים. לא אשכח את הפרצוף של איזה כלה אחת שפתחתי לה את הדלת והיא הייתה כזה בשוק. "מה? חשבתי שאני אפגוש איזה אישה מבוגרת כזאת. פתאום אני רואה מישהי שנראית..." אה, כן.

03:45 דובר 1 לא, זה בעצם שיפר את היחסי ציבור של היהדות.

03:48 דובר 2 זה להנגיש את היהדות מכל הלב לכל אחד באמת. עכשיו תמיד יש לנו גם לאן לעלות. זאת אומרת, אם אתה כבר יהודי ואפילו יהודי שומר מצוות וגדלת ככה מגיל אפס, אז יש את תורת החסידות. ותורת החסידות, יש לה הרבה הרבה הרבה מה לתרום ולהוסיף גם ליהודי שמגיל אפס נולד שומר תורה ומצוות ושומר שבת מאז ומתמיד ולא עלה על דעתו לא לשמור שבת או לא לשמור חג או משהו כזה. ואז באה תורת החסידות ויש לה כל כך הרבה מה להוסיף וכזה עומק לתת וכזה משמעות, שזה גם כן תפקיד שלנו. זאת אומרת, אנחנו רואים את זה. אגב, יש היום בתי חב"ד ייעודיים באזורים החרדים שה, המ, נקרא לזה המשימה שלהם במירכאות היא באמת להנגיש את תורת החסידות ולהכניס לאנשים את החסידות. עכשיו לא לגרום להם להפוך. אם בן אדם הוא חסיד של איזה אדמו"ר מסוים, אנחנו לא נגיד לו עכשיו תבוא תהיה חב"דניק, אתה חייב. לא. מה שאתה עושה במסגרת איך שאתה פועל, איך שאתה חי את היום יום שלך, תוסיף לזה את הטעם הטוב של החסידות. אתה תרגיש הרבה, הרבה יותר טוב, הרבה יותר מחובר. לא שאתה מקיים דברים כמצוות אנשים מלומדה. אז גם ביישובים דתיים, יישובים חרדים, יש גם בתי חב"ד ובעצם זה להכניס את היהדות באהבה מכל הלב כמו שהרבי לימד אותנו.

05:05 דובר 3 כן.

05:06 דובר 2 כל הזמן.

05:07 דובר 3 אלף מאתיים סניפים זה אומר המון שכונות גם.

05:10 דובר 2 נכון.

05:10 דובר 3 המון יישובים קטנים, כי הרי כמה ערים גדולות יש בארץ.

05:14 דובר 2 באשדוד היום למשל, יש כבר שמונה עשר שליחים וזה ממש לא מספיק.

05:19 דובר 3 היה לי בראש באזור השמונה דווקא.

05:21 דובר 2 לא, יש לנו בלי עין הרע שמונה עשר, אבל זה ממש לא מספיק. זאת אומרת, ככל שאנחנו פועלים יותר, אפילו ברובע הספציפי שלנו, שזה מרכז העיר, רובע הקריה כולל את האזור של העירייה, משרדי ממשלה, משרדים ציבוריים, חנויות, קניונים וכולי. יש לנו תוכנית עבודה כתובה שכתבנו בעזרת השם, הצבת יעדים לשנים הבאות, שאנחנו רוצים להביא לפחות עוד חמישה שליחים בעזרת השם. עוד לדוברי צרפתית ולדוברי רוסית ולנוער ולמשרדים, לעשות שיעורי תורה ופעילויות וכולי. ולחלק הזה של הרובע ולחלק הזה של הרובע. זאת אומרת, אין לזה, אין לזה סוף. כי ככל שלהפך, ככל שאת נכנסת לעניינים פתאום את רואה צריך, צריך עוד, צריך את העשייה. אפילו שבשנים האחרונות נהיו ממש בתי חב"ד, הייתי קוראת להם נישתיים. כן, יש למשל חב"ד בבית הרפואה, חב"ד בקמפוס, חב"ד לנוער. כל הדברים האלה בעבר היה עושה אותם שליח אחד, ועם השנים פתאום את קולטת וגם השלוחים קולטים בעצם שזה לא שייך. זה לא-- יש פה כל כך הרבה עבודה, יש כל כך הרבה עשייה. יש גבול כמה אנשים אנחנו נגיע אליהם, כמה אנשים אנחנו נוכל לעזור להם. ככל שאנחנו נביא עוד, אז בעזרת השם נוכל לפנות לעוד יהודים ולהנגיש לעוד יהודים ולעזור לעוד יהודים.

06:37 דובר 3 גם ההתמקדות בתחום מסוים היא מן הסתם מעלה את ה, כל כך את ה-- רק עם בית רפואה אתה עובד אז אתה על זה ויש לך הרבה יותר בעצם יכולת.

06:46 דובר 2 לגמרי, לגמרי. ובבית רפואה למשל, ספציפית אצלנו בעיר זה אחי ש-- אחי וגיסתי שמנהלים את זה. אז יש להם את העבודה מול המאושפזים שמגיעים ופה צריך תפילין ופה צריך ארוחה ופה צריך סיוע באיזה משהו, וגם לפני פטירה, השם ישמור, וכל מיני דברים כאלה. ויש גם עבודה מול הצוות. זאת אומרת הצוות הרפואי, יש לו את הצרכים שלו ואת ה-- זה גם כן על דברים דומים. כן, זה רוצה בדיקת תפילין וזה רוצה עזרה פה וזה רוצה לכתוב לרבי ו-

07:14 דובר 3 שזה מערכת אנשים בפני עצמה.

07:15 דובר 2 מערכת, מערכת בפני עצמה.

07:17 דובר 3 מספרית בארץ. אני זוכרת שהגענו לארץ איזושהי הזדמנות והייתי אצל בת דודה שלי שהיא שליחה באיזושהי שכונה בארץ ואמרתי כאילו בעצם פה אפשר לשים שליח על כל בניין.

07:26 דובר 2 נכון.

07:26 דובר 3 ברמת העיקרון, במיוחד עם הגדלים של הבניינים של היום.

07:29 דובר 2 וואי איזה מגדלים יש.

07:30 דובר 3 מאות אנשים בבניין זה, זה, בן אדם יוצא לאוקראינה לאיזה כפר בשביל כמות שפחות מזה.

07:36 דובר 2 של יהודים.

07:36 דובר 3 כן.

07:36 דובר 2 נכון. המתחם שלנו ב, רק המתחם, זאת אומרת שורת בניינים שמקיפה חצר ענקית, ענקית. יש ארבע מאות חמישים משפחות.

07:45 דובר 3 משפחות. אז אלפי איש.

07:47 דובר 2 משפחות זה אלפי איש. זאת אומרת כן, את עושה את החשבון וכשאני מדברת על כל הרובע ושוב יש את הצרכים של השפות השונות והקהלים השונים והגילאים השונים. יש לנו המון, המון, המון, המון, המון, המון עבודה. ככל שאנחנו

08:00 דובר 3 בקיצור לא חסר עבודה.

08:01 דובר 2 לא חסר, לא חסר.

08:02 דובר 3 יש גם בעצם את הדברים הציבוריים. אני חושבת שחב"ד נותנת מענה. בתי חב"ד בארץ שזה, לא יודעת, דוגמת תהלוכת ל"ג בעומר.

08:08 דובר 2 כן, אז האירועים הגדולים סביב. אני קוראת לזה, יש לנו מעגל השנה ויש לנו מעגל החיים.

08:13 דובר 3 כן.

08:13 דובר 2 אז מעגל השנה זה כל-- סביב כל החגים ויש את הדברים שבאמת חב"ד מאוד מפורסמת בגללם. אם זה התהלוכות והדלקת החנוכיות המרכזיות הענקיות, שאגב זה ממש מדהים לראות איך זה הולך ונפוץ לא רק בחב"ד וזה ממש משמח. כל פעם שאני-

08:29 דובר 3 כאילו ברור מאליו שיש את זה.

08:30 דובר 2 כן, אני רואה פתאום אני עוברת, אני רואה ליד חנויות סטנדים של תפילין, לא של חב"ד, סתם. לפעמים זה של אנשים פרטיים, לפעמים של ארגונים אחרים. אני מסתכלת, אני אומרת וואו. אני זוכרת, אני זוכרת איך אבא שלי סיפר לי שבשנים הראשונות ועוד יותר שמעתי מישראלים שחיו בארץ ואיך היו מסתכלים כאילו מה זה, מה זה הדבר הזה? להניח תפילין פתאום באמצע היום. מה זה? מה זה השיגעון הזה? מאיפה זה בא? והיום זה פשוט הפך להיות ממש...

08:52 דובר 3 הוא פרץ את.

08:53 דובר 2 נחלת הכלל לחלוטין. לחלוטין. זה נרות שבת. פתאום כל מיני מחלקים כל מיני סטנדים, נשים מכל מיני קהלים. ממש משמח. להפך, זה מגביר אור ומגביר.

09:05 דובר 3 כן.

09:05 דובר 2 מגביר טוב. זה מדהים.

09:07 דובר 3 וואו!

09:07 דובר 2 אז זה מעגל השנה. כן, סביב מעגל השנה ויש לנו גם את מעגל החיים. זאת אומרת תינוק שנולד אז יש לנו את שפרה ופועה בהרבה מאוד מקומות שבשנים האחרונות ממש חווה פריחה עצומה בכל הארץ.

09:19 דובר 3 זה נהיה, זה נהיה קטע כזה של אנשים. פשוט אם אין לקהילה שלנו שפרה ופועה אנחנו לא בעניינים.

09:24 דובר 2 אנחנו לא עוים. כן. יש אחר כך במשך במשך השנים. אז למשל יש בר מצווה, בת מצווה. ההורים רוצים להכין את הילד שלהם או את הבת של את הבן או את הבת לחתונות. כלות שבאות ורוצות הדרכה ידידותית יותר או ארוכה יותר. הרי ברבנות הם נותנים שעה אחת במקרה הטוב.

09:45 דובר 3 כן.

09:47 דובר 2 וככה יש לך בחירה לאיזה רבנית לפנות, מה לעשות וזה. אז למשל סביב זה וגם יותר מאוחר וגם לא עלינו אחרי מאה ועשרים. יש אבלים, יש דברים. כן, כל מיני. אז גם מעגל החיים, גם מעגל השנה וגם מעגל הגילאים. כי לבית חב"ד יש בתי-- טוב, בתי חב"ד שונים, פעילויות שונות כמובן, אבל בעצם אם תעברי על זה את תראי שיש ממש דברים לכל גיל לתינוקות, לפעוטות.

10:12 דובר 3 מוסדות חינוך.

10:14 דובר 2 זה כבר השלב המתקדם יותר. אבל כן, אפילו פעילויות כמו מועדון המעשים הטובים, מועדון בת מצווה, שיעורים לנוער, אחר כך שיעורים למבוגרים.

10:26 דובר 3 הפרשת חלה.

10:27 דובר 2 כן, המון המון המון.

10:28 דובר 3 וואו.

10:28 דובר 2 זה לא נגמר.

10:29 דובר 3 מפרקים את זה. זה.

10:30 דובר 2 זה המון המון. זה כאילו נשמע מה? מה? מה יש לעשות בארץ? כל פעם שאני נפגשת גם אגב, גם בנות חב"דיות שגרות בקהילה לא תמיד.

10:40 דובר 3 נכון.

10:40 דובר 2 מודעות להיקף של כל הדברים.

10:41 דובר 3 אתה לא חי את זה ממש אז.

10:43 דובר 2 וגם לפעמים יש להם טעות כזאת שהן סופרות כמה בעלי תשובה עשיתם, כמה שרטוטים יש לכם? זה לא מעניין אותי בכלל. זה לא, זה לא מה שאני לא נמצאת פה בשביל לעשות חב"דניקים. זה ממש לא העבודה שלנו. השליחות שלנו היא לקרב ולאהוב כל יהודי ולתת לכל יהודי את המענה שזה יהיה בית לכל יהודי, גם בגשמיות וגם ברוחניות.

11:02 דובר 3 מה שהרבי ביקש.

11:03 דובר 2 ממש אפשר לראות את זה כאילו. לכן יש בתי חב"ד למשל שמפעילים בתי תמחוי.

11:07 דובר 3 נכון.

11:07 דובר 2 גם לנו באשדוד יש עניין שבאמת לעזור למשפחות, או סלי מזון או כל מיני דברים שאפשר. כמובן כל מקום לפי עניינו, כל מקום לפי תקציבו וכולי. אבל באמת לעזור ליהודי גם בגשמיות וגם ברוחניות זה ממש המשימה שלנו.

11:24 דובר 3 בעצם הכל.

11:25 דובר 2 כן, כן, כן.

11:27 דובר 3 תגידי, מעניין. סתם תספרי קצת על אשדוד. מי שלא מכירה, אוכלוסייה, העיר.

11:32 דובר 2 טוב.

11:33 דובר 3 העיר החמישית בגודלה.

11:34 דובר 2 העיר החמישית בגודלה בישראל. אני יודעת, זה נשמע כזה זה, ויחסית כן, אנשים שומעים אשדוד הם חושבים כזה רחוק. אז אשדוד נמצאת עשרים וחמש דקות נסיעה מתל אביב, בלי פקקים כמובן.

11:46 דובר 3 טוב, לא נדבר על הפקקים.

11:47 דובר 2 כן.

11:48 דובר 3 תראי, אני מקריית מלאכי עכשיו, אז בשבילנו אשדוד זה כמו העיר הגדולה.

11:52 דובר 2 הגדולה.

11:53 דובר 3 כן, נוסעים העירה.

11:54 דובר 2 כן. אין מצב כמעט שאני מגיעה-

11:56 דובר 3 צריכה רופא טיפה, זה אשדוד.

11:57 דובר 2 מגיעה לבזבז, לקנות משהו. תמיד אני פוגשת נשים, נשים שמגיעות מקריית מלאכי.

12:03 דובר 3 זהו, אז אני מכירה יחסית.

12:04 דובר 2 כן. אז זהו. אבל גם מבחינה גיאוגרפית, נכון, בגלל הטילים, אז שוב נורא נחמד לצייר אותה בדרום, אבל אשדוד מאוד ממוקמת במרכז יחסית. היא מערבית בדיוק לירושלים. זאת אומרת, את פותחת מפה, אם את רוצה לנסוע מירושלים לאשדוד זה פשוט קו ישר. אנחנו אלה שמתפללים מזרח ישר לירושלים.

12:23 דובר 3 איזה קטע.

12:23 דובר 2 זה כן. תפתחי מפה ותראי.

12:25 דובר 3 כאילו אני מכירה את המפה, אבל אף פעם לא הבחנתי ב...

12:28 דובר 2 תסתכלי, זה ממש בקו ישר. זאת אומרת, אשדוד במערב וירושלים במזרח.

12:31 דובר 3 וירושלים היא טבור העולם. אז אתם באמת מרכזיים.

12:34 דובר 2 במרכז. לא, יש גם תחבורה מאוד נגישה ורכבות ואוטובוסים וכולי. אה, אז היא מונה בסביבות רבע מיליון תושבים. האוכלוסייה מאוד מעניינת. יש את הוותיקים, שהם בדרך כלל משפחות, אלה שהקימו את העיר. בואי נגיד שהם משפחות שעלו ממרוקו, מתוניס. יש גם עלייה מאוד גדולה מרומניה שהייתה בזמנו, אז הם מרכיבים את הגרעין של העיר, הגרעין הראשוני, ועם השנים אשדוד קלטה המון המון המון עלייה. הכי משמעותית זה כמובן העלייה ממדינות חבר העמים לשעבר בשנות התשעים, שממש העיר הכפילה את עצמה. אה, בעשור וחצי האחרונים עלייה מאסיבית מצרפת, ממש כמויות, במיוחד בשכונות שסמוכות לים, אה, ויש גם הרבה מדרום אמריקה.

13:21 דובר 3 זהו, הים הוא העניין פה, אני מבינה.

13:23 דובר 2 כן, הים הוא.

13:24 דובר 3 תראי, אצלנו אני רואה אנשים עולים בעבר, אנשים שעלו. לאן? איפה אתם הולכים לגור? לא יודע. פותחים מפה, מסתכלים איזו עיר נמצאת על הים. מי שאין לו כאילו בן דוד או איזשהו, איזושהי סיבה ללכת לעיר ספציפית, הים.

13:36 דובר 2 יש בים משהו וואו, מרחיב נפש מאוד, מאוד, מאוד. זה אחד המקומות שאני הולכת אליו כשאני צריכה ככה להירגע, וכל פעם שאני הולכת אני אומרת לעצמי: את לא באה מספיק. יש לך כזה משאב טבעי מדהים בעיר, נמצא חמש דקות נסיעה מהבית שלך, עשרים דקות.

13:50 דובר 3 עשרים דקות ברגל.

13:51 דובר 2 עשרים דקות, וגם יש איזה קטע שכבר את מגיעה לשם, את כבר רואה את הים כי זה בראש גבעה כזאת.

13:56 דובר 3 לפעמים זה מה שאת צריכה, לראות את הים.

13:58 דובר 2 את יוצאת מאצלנו, את יוצאת מבית חב"ד והולכת קצת לכיוון, אפילו לכיוון החניה, כבר הים מול העיניים שלך. אם את יוצאת בשעת שקיעה, וואו.

14:05 דובר 3 וואו.

14:06 דובר 2 וואו, זה מדהים.

14:06 דובר 3 נכון, בכל הכביש, איך קוראים לו?

14:08 דובר 2 בגין.

14:08 דובר 3 בגין. רואים את השקיעה בעצם.

14:10 דובר 2 אז מהרגע שממש שכאילו בית חב"ד נמצא די במעלה הגבעה, אז ממש את רואה כלפי מטה את הכל, זה כל כך יפה. וכל פעם אני אומרת, אני הולכת נגיד בבוקר, מתפללת שם שחרית או משהו, אומרת: למה את לא באה יותר? למה את לא עושה את זה יותר?

14:24 דובר 3 וואו.

14:24 דובר 2 זה חייבים, מרחיב את הלב ומרחיב את הנפש. וכן, זה בהחלט גורם שמושך הרבה מאוד אנשים. יש גם הרבה תעשייה, יש סביב הנמל אלפי משפחות וסביב אלתא, התעשייה האווירית, גם כן חברת החשמל, אגן כימיקלים, כל עורף הנמל עם היבוא והיצוא מחזיק אלפי אלפי אלפי עובדים. אז אגב, יש לנו באמת בחב"ד אשדוד שליח ייעודי לאזור התעשייה.

14:49 דובר 3 וואו.

14:49 דובר 2 כן, זה העבודה שלו, וגם הוא אומר שזה לא מספיק ושצריך עוד, כי האזור ממש ממש ענק.

14:56 דובר 3 וטוב, אינסוף.

14:57 דובר 2 ממש. והוא לא, הוא פשוט עובד מהבוקר עד הערב עד שנסגרות החנויות. הוא עושה גם פעילויות בחגים, רק שבתות וחגים הוא לא, הוא לא פעיל. אבל ככה כן, זה ממש... והנמל עצמו הוא ענק, ענק, ענק. ויש שם גם בסיס של חיל הים שגם כן, אז הוא גם כן אחראי עליו ופועל.

15:16 דובר 3 באמת עיר, חתיכת עיר.

15:18 דובר 2 כן, ממש.

15:19 דובר 3 אגב, וחוץ מהעולים יש גם קהילה חרדית.

15:21 דובר 2 ויש גם קהילה חרדית. נכון, זה יותר באזורים המזרחיים.

15:24 דובר 3 זה משהו שתמיד היה? מאיפה זה התחיל בעצם?

15:28 דובר 2 אה, זה די, זה נגיד בארבעים שנה, פחות או יותר זה, זה מעניין. זה פחות או יותר במקביל לתקופה שההורים שלי הגיעו לגור בעיר. זה אגב, לא אמרנו שאני שליחה בעיר של ה-

15:37 דובר 3 זהו.

15:37 דובר 2 של ה-, שההורים שלי הם השליחים הראשיים בה, ואנחנו ברוך השם חמישה אחים שעובדים תחתיהם. כל אחד.

15:44 דובר 3 מדהים זה.

15:45 דובר 2 כן, זה מדהים, וזה אגב עם חלוקת עבודה. זאת אומרת, יש, אנחנו כמה רובעים שיש להם את הרובע עם הגדרה. חתמנו אפילו על חוזה מול אבא שלי. חוזה שמגדיר.

15:58 דובר 3 ממש כאילו גיאוגרפית.

15:59 דובר 2 גיאוגרפית, עם מפה מצולמת עם חותמת עליה, איפה האזור.

16:03 דובר 3 זה חייב להיות ככה.

16:04 דובר 2 כן, כדי שיהיה מסודר.

16:05 דובר 3 לא יהיה פתח לבעיות.

16:06 דובר 2 בדיוק, שיהיה מסודר, כל אחד יודע איפה המקום שלו. בואי נגיד כשעושים את הגבולות אז הרבה יותר קל לכולם לעבוד. יש אחד בבית רפואה ואחד שמנכ"ל של המוסדות של הבית ספר, גנים וכולי. ובאמת ברוך השם זו זכות ממש גדולה, ובשבילנו זה קשה לי אפילו להסביר איך זה, כי ההורים שלי בעצם, אולי אנחנו נחזור לעניין הזה. בשנת תשל"ו, אלף תשע מאות שבעים ושש, הרבי החליט שהוא שולח לארץ, הודיע שהוא שולח לארץ. בהתוועדות י"ט כסלו הוא הודיע שהוא שולח לארץ קבוצה, קבוצה לצפת וקבוצה לירושלים, והוא רוצה לשלוח אחד יותר ממניין. זאת אומרת אחד עשר, ו... כדי שהם יהיו הנציגים שלו, הם יהיו הזרוע הארוכה שלו בארץ. עכשיו זה יחסית היה תקופה. אפשר להגיד שבארץ, מי שחי פה בארץ אז זה, אבל זה היה אז התקופה של מבצע יונתן. המון בעיות.

17:02 דובר 3 ביטחוניות.

17:03 דובר 2 טוב, כל הזמן יש לנו בארץ בעיות ביטחוניות, אבל בוא נגיד תקופה של איזה נפילה כזאת זה, והרבי החליט שהוא רוצה לשלוח ולעודד ודווקא לירושלים העתיקה ולצפת העתיקה. הוא ממש ביקש מהשלוחים ל-ל-להרים שם את המקום. עכשיו אבא שלי מספר שאחר כך יצאו הנחיות מהרבי. מי יצא, מי יצא, מי יכול להיבחר, כי המון המון המון המון הגישו מועמדות. הוא אמר שהיו מאות מועמדים ואז הרבי לאט לאט התחיל לסנן. הוא אמר שזה צריך להיות... לא יכול להיות זוגות בשנה הראשונה שלהם. זה לפחות שנתיים נשואים או בחורים שלא מתכננים להתחתן בשנתיים הקרובות. ואז לאט לאט הרשימה ירדה. ואז הוא מתאר לנו איך הרב, הרב קליין, ככה קרא להם ואמר: אתה נבחרת. לירושלים נשלחו אחד עשר בחורים, לצפת נשלחו שמונה משפחות ועוד שלושה בחורים. אגב, גם ההורים של בעלי הם בקבוצה הזו.

17:59 דובר 3 בקבוצה.

17:59 דובר 2 בקבוצה שנשלחה לצפת.

18:00 דובר 3 התלבטתי אם.

18:02 דובר 2 כן, הם הקבוצה שנשלחה לצפת ואנחנו.

18:04 דובר 3 נסעו כולם ביחד?

18:06 דובר 2 באותה תקופה כן.

18:07 דובר 3 באותו מטוס.

18:07 דובר 2 כן, כן, כן, כן, אותה טיסה. בעלי ואמא שלו לא, כי הוא נולד פג טרם זמנו.

18:13 דובר 3 אז לא הייתם ביחד בטיסה.

18:15 דובר 2 לא, אני לא נולדתי אז עדיין. אבא שלי היה כבר... אבא שלי נשלח בתור בחור לירושלים וההורים של בעלי בתור זוג לצפת.

18:23 דובר 3 אה, הבנתי.

18:24 דובר 2 כן, זה היה ככה העניין, אבל הם היו מאוד מאוד קשורים כולם. אחרי שההורים שלי התחתנו הם עברו לצפת. הם גם היו גרים שם. אז כן, המשפחות מכירות ואנחנו גם הזוג הראשון בתוך השלוחים.

18:38 דובר 3 בין המשפחות האלה.

18:38 דובר 2 שהשתדכו בין המשפחות, וזה כאילו, זה קצת כמו להתחתן עם קרובי משפחה מבחינת זה שמכירים את כל המשפחה והכול. זה סתם קטע, כי אני זוכרת ששאלתי את אמא שלי בתור בחורה יחסית צעירה: מעניין מי יהיה הזוג הראשון בתוך השלוחים שיתחתנו? אז היא אמרה לי: לא, זה לא יקרה אף פעם. אנחנו מכירים אחד את השני.

18:55 דובר 3 כמו בני דודים שמתחתנים.

18:57 דובר 2 כן, כי הם היו גרים, גם לא הייתה להם משפחה בארץ, זאת הייתה המשפחה שלהם ועד היום זאת המשפחה שלהם. כאילו אני פוגשת מישהי שההורים שלה משלוחי קודש, כמו שזה נקרא, זה כמו בת דודה, כמו כאילו מכירים, יודעים הכול.

19:13 דובר 3 רגע, אז מתי ההורים שלך הגיעו לאשדוד?

19:14 דובר 2 רגע, אז אבא שלי הגיע בתור בחור. אחרי שנתיים בירושלים, הם היו בבית כנסת צמח צדק. הם ממש חיו את המקום, הביאו איתם תנ"כים, מבצעים מהמון אנשים שגרים בארץ. אני שומעת עד כמה הקבוצות האלה של השליחים, אה, של השלוחים, הם העמיסו, העצימו, סליחה, הם העצימו בקרב קהל חסידי חב"ד את החיבור לרבי ואת... הם באו ככה, את יודעת, חבורה של צעירים נמרצים, הרגע נשלפו מבן גוריון.

19:42 דובר 3 מוטענים.

19:43 דובר 2 מוטענים, מה זה, הם העיפו את המטוס באוויר כמעט מתוך, מתוך הלהט שהם הגיעו והם התפזרו בכל מקום. ואז, בערך אחרי שנתיים, אגב, בשנתיים הראשונות היה אסור להם לצאת מהארץ.

19:54 דובר 3 וואו, זה היה תנאי.

19:55 דובר 2 זה היה תנאי. היה ממש איזה מקרה חריג של דרכון שהיה בעייתי, שהיה בעייתי. אז באמת הם קיבלו רשות מיוחדת מהרבי לצאת מהארץ. אבל ואז הרבי נתן להם, הוציא מכתב מפורט שהוא מבקש שהשלוחים יתחילו למצוא תפקידים בארץ בתחום ההסמכה, בתחום הרבנות. יש איזה מכתב ככה עם סעיפים, אה, מכתב מאוד מפורט שהרבי מבקש מהם להתפזר ברחבי הארץ ולהקרין מאורם. ובאמת הרבה מהם מפוזרים ב-ברחבי הארץ ממש, אה, מאילת ועד, עד צפת.

20:29 דובר 3 כאילו בעצם הבחורים ש-

20:31 דובר 2 זה גם הבחורים וגם המשפחות.

20:32 דובר 3 אה, כבר...

20:34 דובר 2 להתפזר. חלק מהם באמת נותרו בצפת. יש כמה משפחות בירושלים, אבל כל אחד ואחד מהם, כל אחד מהזוגות האלה שאחר כך התחתנו וכולי, הם נכנסו באמת לתחום של העשייה הציבורית, אם זה בתור רבנים, אם זה בתור שליחים, אם זה בתור ישיבות. המון המון, אפשר להגיד שהם ממש נתנו תנופה מאוד מאוד גדולה לעשייה של חב"ד פה בארץ. אחרי בערך שנתיים שההורים שלי היו גרים בצפת, שלוש שנים בעצם שההורים שלי היו גרים בצפת כשאני הייתי כבר בת שנתיים, הם כתבו לרבי וביקשו מקום שליחות. הנוהג היה אז שמכניסים לרבי רשימה של מקומות והצעות. זאת אומרת, הם הלכו קודם, בדקו את ההצעות, התעניינו מה יש, מה אין, מה מציעים פה, מה מציעים שם. כתבו לרבי והרבי בחר להם. הרבי בחר להם את אשדוד, בירך אותם שיהיה בהצלחה גדולה ומופלאה.

21:22 דובר 3 מרגש לקבל בכזאת מהירות.

21:26 דובר 2 ממש.

21:26 דובר 3 שם המקום שלי.

21:27 דובר 2 זה המקום שלך. זהו.

21:28 דובר 3 עם ברכה, עם הכול.

21:30 דובר 2 הכול. ואז הם עברו לכאן וממש זמן קצר אחר כך אחותי נולדה וזהו.

21:35 דובר 3 וכאן הכול היסטוריה.

21:36 דובר 2 כל המשפחה באשדוד.

21:39 דובר 3 וואו.

21:39 דובר 2 כן, אנחנו גם חמישה מתוך תשעה בתוך העיר, זה ברוך השם ממש... אז זה מה שהתחלתי להגיד קודם, שבשבילי שיש לילדים שלי בני דודים באותה עיר זה דבר עצום, כי אנחנו גדלנו בלי משפחה בכלל. כל האחיות של אמא שלי, אחיות של אבא שלי. לאבא שלי יש אחות באיטליה ואחות בוויסקונסין וכאילו אין לנו-- זה זמן שקשה אפילו לתאר אותו. היינו מדברים עם סבא וסבתא שלי בערך פעמיים בשנה, לפני פסח, לפני ראש השנה וביום הולדת שלנו. זה היה כאילו כל אחד ביום הולדת הייתה שיחת טלפון מבובי וזיידי, משהו. והיינו מציירים המון וכותבים להם המון ומקליטים את עצמנו בקלטות ושולחים להם. זה, זה עולם אחר. והם היו באים לבקר, אבל זה היה כל כך נדיר. הטיסות היו דבר, מה זה...

22:25 דובר 3 לא, בעצם גם המשפחות שהיו בקשר טוב, כמו שאמרת, כמו משפחה, הם גרו רחוק בצפת.

22:31 דובר 2 נכון, אבל עדיין פעם בשנה, קודם כול, עד היום יש להם שבת של כינוס השלוחים. אגב, כינוס השלוחים זה מושג שהתחיל בקבוצה הזאת. מזה זה נפוץ לכולם.

22:41 דובר 3 לארץ.

22:41 דובר 2 כן, הקבוצה הזאת של השליחים ש-- אני מבדילה בין השלוחים ברחבי הארץ לבין הקבוצה הספציפית שהגיעה מאמריקה. בדרך כלל אכן בשביל להבדיל ביניהם אז קוראים להם שלוחי קודש. כולם קודש. אבל זו הקבוצה, הקבוצה הזאת. אז הם התחילו באמת כינוסים. היו עושים שבתות ביחד, אנשים, נשים וטף. היה מגיע מכתב מיוחד מהרבי כל שנה לכינוס הזה.

23:01 דובר 3 ראיתי את זה.

23:02 דובר 2 מדהים.

23:02 דובר 3 ספר השליחות.

23:03 דובר 2 נכון, נכון, נכון. יש מכתבים ממש מיוחדים כל פעם שהרבי היה מקשר את פרשת השבוע, וזה תמיד בסמיכות ליום ההילולה של אבא של הרבי, כ' אב. הרבי מאוד, מאוד ייקר את זה, שזה בסמיכות ולעילוי נשמת אבא שלו. ואז כן. אז זה בעצם המשפחה. זאת אומרת עד היום, בוא נגיד, הם כבר סיימו לחתן, אני חושבת, את כולם, אבל-

23:25 דובר 3 משפחה מורחבת.

23:26 דובר 2 כן, בחתונות, בחתונות הילדים, וזה ממש, התייצבו כולם אחד-

23:31 דובר 3 כאילו באו מאליו.

23:32 דובר 2 ממש כאילו כמו משפחה, באמת.

23:34 דובר 3 וואו. ובשבילך להמשיך את חייך באשדוד ולפתוח בעצם תת, תת בית חב"ד, זה היה ברור או ש...

23:42 דובר 2 זהו.

23:43 דובר 3 את התלבטת על זה?

23:44 דובר 2 זה מעניין באמת, כי בתקופה שאנחנו יצאנו לשליחות לפני עשרים ומשהו שנה, רוב החברות שלי לא שליחות בארץ. רוב החברות שלי שליחות ברוסיה, באוקראינה.

23:53 דובר 3 זו התקופה שמילאו את ה-

23:55 דובר 2 שמילאו את ה-- כן, בדיוק, זו הייתה התקופה שמילאו את כל מזרח אירופה. פחות יצאו אז בארץ. יש לי בהחלט חברות בארץ, אבל פחות. וגם אני במידה מסוימת כשגדלתי, אז זה היה כאילו אוקיי, אז נלך לשליחות ונפתח איזה בית חב"ד על הירח אולי.

24:11 דובר 3 כן.

24:11 דובר 2 מקום שעדיין אין בו. ובאמת היו דיבורים בהתחלה, בדקנו כמה מקומות וראינו וכולי, והיה אפילו מקום שתכננו להגיע אליו ולהתחיל את החגים. ואז הייתי כבר סמוך מדי ללידה. אז זה נדחה. אז עברנו בינתיים ליד ההורים שלי, ואז אבא שלי אמר לבעלי, בוא, יש פה, בוא בוא תעזור לי לנהל את זה, משהו. וזה התחיל כאילו בתור דבר זמני כזה. כל הזמן חשבנו שזה זמני, ואז בערך שנתיים אחרי שגרנו כבר באשדוד וברוך השם נולדו שני ילדים, אה, התחלנו לדבר כאילו מה אנחנו עושים. בוא נראה. אז אמרנו שאנחנו צריכים איזשהו סימן איפה, איפה להיות. אותו חנוכה נסענו לרבי, בעלי, אני ושני ילדים, וכתבנו לרבי שאנחנו מבקשים ברכה לשליחות וכולי. וכשחזרנו אבא שלי אמר, יש פה הצעה של איזה בית כנסת שקם על ידי כמה יהודים שהגיעו ממוסקבה, שיש להם בניין משרדים ששייך לבעלותם. הם לקחו כמה משרדים, איחדו אותם ביחד והתחילו שם בית כנסת, והם מאוד מחפשים רב חב"די. אולי אתם רוצים את זה? אמרנו, טוב, הנה. אין לאן לברוח. זאת התשובה שלנו. לא, זאת התשובה שלנו. כי גם כשהתחלנו לחשוב בתוך אשדוד אז התלבטנו, כי אשדוד אז מאוד מאוד נבנתה. אמ, נבנו אז רובעים חדשים י"ב, ט"ו, ט"ז, י"ז, לא, י"ז עוד לא נבנה. ט"ז, ט"ז היה ככה, זה ט"ו מאוד הוצע. י"ד מאוד הוצע. באשדוד ה-- העיר מחולקת לא לשכונות, אלא כל שכונה היא לפי אותיות אלף־בית, משכונה א' עד י"ז. זה רק באשדוד ככה, אני חושבת. נראה לי גם בבאר שבע. את יודעת? כן. זוכרת שנתקלתי בזה? כמו פריז. כן, שכונת ג', שכונת ט', משהו כזה. אבל באשדוד זה ממש מסודר. ואגב, גם את

25:53 דובר 2 יכולה לדעת לפי שם הרחוב באיזו שכונה זה, כי זה הולך לפי נושאים. אה. כן. למשל רובע י"ב זה רחובות של שבטים וחודשים. איזה קטע. כן, ודווקא עם י"ב. כן. כל אשדודי עובר מבחן כזה לדעת. לא, את יודעת, קשר בין שם הרחוב ל... אומרים לך את השם, אומרים לך אני יודעת מה, את צריכה לרחוב הצבעוני. את כבר מכירה. שם של פרח. פרח זה ברובע ח'. יש איזה, איזשהו אזור עם כינרת. אז זה, אז זה נחלים ו- י"א אולי משהו. זה י"א. י"א. אז יש להם, הרחוב הראשי הוא כינרת. טוב, נתחיל לשים לב. זה מעניין. כן, ובדרך כלל כשאומרים לי אני ישר יודעת. כאילו לא צריכה לפתוח מפה. יש רבנים בצפון איפשהו ליד הים. נכון, נכון. זה האזורים הישנים יותר של העיר, הוותיקים יותר. אז יש כל מיני אישי ציבור בתולדות עם ישראל. כן. אז בפעם הראשונה- אז התלבטנו, התלבטנו בתוך אשדוד עצמה, וזאת הייתה ההצעה. בעצם כשזה הגיע הבנו שזאת הייתה בעצם התשובה של הרבי. הצעה קונקרטית ממש. ממש מעשית, ספציפית. הנה בוא, והיה אפילו איזה סכום קטנצ'יק בהתחלה לעזור לנו להתניע. אה, אז זהו, אז עברנו לשכונה הזאת. מתי זה היה? זה היה בדיוק עשרים שנה. ת' שים סמך מ"מ. וואו. בקיץ. אז זה יהיה עשרים שנה. בקיץ כן, אבל התחלנו קצת-- התחלנו לפעול קצת לפני שעברנו לשכונה עצמה. התחלנו סביבות, באמת, אחרי חנוכה. מה זה? כאילו מה המרחק נגיד מההורים שלך? איפה שאתם גרים? אמ, ברכב זה נגיד שמונה עשר דקות. אה, אז כן, כן, גרתם בסמיכות. תראי, בשביל הארץ זה לא כזה סמיכות. זהו. אבל יחסית ל... זה נגיד ארבעים וחמש דקות

27:28 דובר 2 הליכה כשהולכים. אה, נכון. אז נגיד שבתות זה מרחק. אמ, כן, אנחנו עושים את זה מדי פעם. מדי פעם יש לנו נגיד בראש השנה ארוחה אחת שאנחנו הולכים ואוכלים איתם. פה ושם כשיש שבת מיוחדת, יום נישואין, יום הולדת. אז זה- אפשרי כאילו. זה שייך וגם הילדים יכולים, אבל לא הרבה כי- תלוי במזג אוויר. גם זה וגם ברוך השם הם עמוסים עם הבית חב"ד שלהם ואנחנו עמוסים עם הבית חב"ד שלנו. אז כן, צריך לכוונן את זה. יוצא לכם להיפגש באמת חוץ מנגיד כאלה? תראי, הם מנהלים את המוסדות אז אנחנו רואים כל הזמן. בקשר ל... כן, אבל אני חייבת להכניס פה איזה משהו קטן שאני תפסתי עם השנים, שבעצם כל הזמן שאנחנו נפגשים זה סביב המוסדות, סביב הפעילות. אנחנו עושים אירוע, הם מגיעים, הם עושים אירוע, אנחנו מגיעים. אני פוגשת את אמא שלי בבוקר, היא מנהלת את הגנים, מאוד מזכיר לי כן את, אה, את עצמנו גם. זהו, אז אנחנו כל הזמן נפגשים וכל הזמן זה-- ופתאום קלטתי בעצם ש-שזה לא בסדר. איך אומרים? אף אחד מאיתנו לא נהיה צעיר. ומה עם מצוות כיבוד הורים? מה עם לראות את ההורים שלי חוץ מהביזנס במירכאות. בלי לדבר על ה... ואז ממש אה עשיתי איזושהי החלטה שברוך השם אני יכולה להגיד שאני כבר כמה שנים טובות מצליחה לעמוד בה, וזה באמת לא מובן לי מאליו. פשוט להכניס ללו"ז שלי באופן מסודר פעם בשבוע שאני הולכת להורים שלי. בדרך כלל בימי ראשון בשעות הערב, סביבות תשע. לבד? בדרך כלל אני באה לבד. לפעמים אני לוקחת את אחד הילדים איתי או שניים. אה, ממש זמן איכות כזה. זמן. אבל ויש לנו

28:57 דובר 2 תנאי. לא מדברים על המוסדות ועל הפעילות. זו המלצה רווחת לזוגות בעצם. כן. שמדברים כל הזמן על הילדים, על הבית, על הזה, על כל הבעיות. זה גם יש קטע שאסור לדבר ביציאה זוגית. כן. כן, ש־ בדיוק. שאנחנו לא מדברים עכשיו לא על בית חב"ד ולא על הזה, אלא באמת על מה שחשוב לנו וקשור אלינו ועל הזוגיות שלנו גם כן. גם עם ההורים. אז באמת ממש כמו שאני משתדלת עם בעלי לעשות דבר כזה, אה, צריכה להחזיר את זה קצת חזרה. אחרי החגים הייתה איזו נפילה כזאת, אבל אה, כן. ככה יהיה. אחרי החגים זה תמיד ככה. אבל את גם אחרי לידה. בואו נציין. חני פה מנדנדת תוך כדי את העגלה. ברוך השם. ברוך השם. כן, יהושע קטן שהוא בן שלושה חודשים, ברוך השם. אה, כן, אז פעם בשבוע בימי ראשון אני הולכת לבקר אותם ואז אנחנו מדברים על הכול, על זה ועל פוליטיקה, על משפחה, סיפורים של הילדים, כל מיני. איזה כיף! את בעצם הרחבת לעצמך את האפשרות ליהנות. הנה יש לי משפחה פה קרובה. אני לא, אני לא צריכה להיות במסירות נפש של אוי, אין לי משפחה, הנה יש לי ונהנה מזה כאילו. נכון. אני, אני חייבת לציין בסוגריים שיש לזה את האתגרים שלו, אוקיי? כי כשהשליח הראשי שלך, אה, חני, את בטח מבינה את זה מ־ זהו, אנחנו באותו קונספט. כשהשליח הראשי שלך הוא האבא שלך או השוור שלך, אז זה, צריך לפעול מאוד בחוכמה משני הצדדים. לא, אבל כולם... אני, אני אומרת כל הזמן, זה לא משנה כמה חוזים יהיו, אם אין את הרצון הטוב ואת הנכונות ואת ה... רגישות. ואת הפרגון והרגישות

30:23 דובר 2 לשים לב לדברים וזה. וגם מצד שני את הקבלת עול. שהרי הקונספט בנוי, כן, השליח הראשי הוא מעלינו. בלי קשר עכשיו לזה שזה אבא שלי, השליח הראשי הוא מעלינו ויש לו סייעתא דשמיא פשוט מדהימה. כשאנחנו עומדים בפני קונפליקטים ודברים ואנחנו שואלים אותו מה לעשות, מה כדאי, והוא נותן לנו את העצות. וואו, אני, אני לא יכולה אפילו להסביר איך רואים את יד השם ואיך הרבי שולח דרכו תשובות. זה פשוט מדהים. אבל כן, כשגרים כל המשפחה ככה זה, זה המון המון המון כיף וצריך לשים לב. צריך לשים לב. ואחד הדברים שצריך לשים לב אליהם זה באמת הגבולות, לשמור את הגבולות, לשמור את הכבוד. אנחנו ממש, אה, אה, אנשים לפעמים אומרים לי, "אה, אז ההורים שלך בטח אמרו לך שככה." לא, ההורים שלי לא אומרים לי דברים. הם לא אומרים לי דברים מהגן. הם לא אומרים לי דברים מהבית ספר. רק אם יש איזה, נגיד, מקרה ממש, את יודעת, איזו משפחה שזקוקה לעזרה וגרה אצלי בשכונה והם חושבים שאולי אני לא יודעת על זה, אז הם יגידו לי. אבל ככה ממש לא מוליכים דברים. אני לא יודעת מי נגד מה ומה נגד מי. ואם היה איזה סיפור עם גננת או... רק מה שבאמת זה ממש, לשמור על אה, גבולות וכבוד. וגם, גם שאנשים שאנחנו עובדים איתם בקהילות, אה, חברי בית חב"ד וזה, שהם לא ירגישו שיש פה איזה מישמש אחד גדול. חבורה כזאתי שיושבים וטוחנים אותם ומרכלים עליהם. ממש לא. ממש ממש ממש לא. בטח זה משודר אליהם איכשהו והם מרגישים את זה. לא, כי לפעמים אנשים, "מה, אמא שלך לא אמרה לך?" לא, היא לא אמרה לי.

31:46 דובר 2 היא גם לא תגיד לי. היא גם לא תגיד לי את זה. אנחנו רואים את זה גם ממש אצל, למשל, אח שלי בבית רפואה. בחיים, בחיים הוא לא יגיד את מי הוא ראה או מה הוא ראה. אלא אם כן יש איזו דרישה מהעובדת הסוציאלית שהמשפחה הזאת צריכה עזרה או משהו כזה. והרבה פעמים אני באה ואומרת לו, אתה יודע, אלה ואלה. כן, בטח, ראיתי אותם, פגשתי אותם, דיברתי איתם וכולי וכולי. ויש צורך מתואם. כן, אבל, אבל מאוד מאוד בסודיות כזו, בפרטיות. לשמור על פרטיות של אנשים מאוד מאוד מכל הלב. אתיקה מקצועית. ממש, אבל ממש. גם פה. ממש. וואו. חני, תספרי לנו איך נראה יום בחייך. וזה, כל יום, כל יום לא נראה כמו יום אחר. אבל באופן כללי. זה באמת הולך לפי תקופות, כי למשל עכשיו אני בתקופה של אחרי לידה, שהיא תקופה שאני... את הרבה פעמים אחרי לידה, חני. נכון. ברוך השם, ברוך השם, ברכה עצומה ש... אז את, יש לך את ה... אני לא לוקחת אותה כמובנת מאליה בכלל. בכלל כל ילד הוא ברכה והוא נס והוא דבר גדול ממש ממש. אז יש לך כבר בראש את הכאילו סדר יום שלך של התקופות אחרי לידה בעצם. כן, וזה גם, אבל זה גם משתנה, כי זה פשוט תלוי גם בגילאים של הילדים האחרים בבית. תלוי באיזו עונה. למשל לידה כמו עכשיו שהיא באזור החגים זה משהו אחר. זה להפך, בגלל שבחגים אני עדיין כן קצת מגויסת, כי אי אפשר להגיד, זהו, עזבי, רק לבשל, הבית, לאינטנסיביות שהייתה השנה ככה. חג שבת, חג שבת. אני יודעת מה זה ללדת בחגים. זהו, אז את מבינה מה אני... עדיין עם

33:14 דובר 2 כל העזרה מסביב, עדיין יש דברים שאת חייבת לעשות לבד. החגים קורים כאילו. בדיוק. וצריך להיות בישול. אי אפשר לשים אותם בצד. וצריך להיות הכנות וקניות ודברים. את לא יכולה להגיד, זה יחכה והכל. אבל לפני כן, באופן כללי אני רוצה להגיד איזה משפט שאמא שלי תמיד הייתה אומרת לי, עדיין אומרת לי, שתהיה בריאה, ומכרתי אותו מה שנקרא הלאה. ונשים ממש התחברו לזה ולקחו את זה. היא הייתה אומרת לי ממש בהתחלה, כשרציתי לטרוף את העולם עם הכל. אז היא אומרת לי, תקשיבי, את יכולה להיות כל דבר שתרצי בחייך. את יכולה להיות אמא, את יכולה להיות אשת קריירה, את יכולה להיות מלומדת בהרבה דברים. את יכולה הכל. אבל תזכרי, לא באותו עשור. Not in the same decade. לא באותו עשור. וככל שאני, איך אומרים, עוברת עשורים, אני עוד יותר מבינה. כן, כמו ששלמה המלך אומר, לכל זמן ועת לכל חפץ. יש דברים שיכולתי לעשות כשהייתי בין עשרים לשלושים. יש, בוא נגיד, ההורות. הרי הטבע הביולוגי שלנו, הקדוש ברוך הוא ברא אותנו שהשנים הטובות שלנו הם, בוא נגיד, בין עשרים לשלושים, שלושים וחמש, ארבעים. כן, בוא נגיד הטווח עשרים שנה האלה. מה זה הטובות? את מתכוונת מבחינת... גם מבחינת פוריות, גם מבחינת כוחות. כוחות לטפל בילדים הקטנים. זאת אומרת, אינה דומה אמא בגיל עשרים ואחת לאמא שנהייתה לראשונה אמא בגיל שלושים וחמש. גם מבחינת הכוח הגופני פשוט. נכון שיש לה אולי בגיל שלושים וחמש תובנות יותר. כל תקופה באמת. אבל, אבל יש משהו עם, עם הכוח שיש כשאת צעירה יותר. זאת אומרת, אני מסתכלת לפעמים אחורה, אני אומרת, וואו, אמא'לה, הגדולים שלי ממש שנה אחרי שנה. איך עשיתי

34:53 דובר 2 את זה? איך עשיתי את זה? היה לי ככה ארבעה צפופים. הגדול היה בן ארבע וחצי כשכבר היה לי, ברוך השם, ארבעה. חמש וחצי כבר היה חמישי. כאילו מה, איך? איך זה נעשה? קודם כל הקדוש ברוך הוא באמת נותן כוח, אבל גם הכוחות, כאילו הכוחות שלנו הפיזיים. בוא נגיד, כשאת בת עשרים את לא אותו דבר כשאת... לא אותו דבר, נכון. ויש לך כוחות. אנחנו מזדקנים, בואי נגיד את זה הכי פשוט. אבל יש, אבל אז יש מעלה, בואי נגיד, גם ההורות שלנו היא שונה. יש דברים שמאוד מאוד הייתי מקפידה בהם עם הגדולים שלי כשהם היו קטנים, והיום עם ה... עם ה... יום אחד נכנס אחד הגדולים שלי הביתה וראה שאחד הקטנים בשמונה וחצי עוד ער, אומר לי, מה זה? אנחנו בגילו, מה זה הדבר הזה? מה פתאום שמונה וחצי? שבע וחצי היה בספסל והיה אצל מורה. לא, זה מהמם. זה ההורים הם הורים אחרים. אז נכון, חבל לי קצת על, על השעות שינה, אבל מצד שני, האם שווה לי להתעקש כשכל המשפחה עוד ערה וגוררת אותו להישאר ער, והילד מרגיש שהוא מפסיד והוא מחמיץ או משהו כזה? והאם שווה לי להיכנס עכשיו איתו לאיזשהו מאבק? אז זה מעניין. עכשיו אמרת בעצם שזה לא רק הגיל שלך, אלא גם המבנה של המשפחה מאוד משפיע. ברור, ברור, ברור. ילד בכור זה לא ילד עשירי, בטח. ברור. אז למשל אמא שלי הייתה בשבילנו דוגמה מדהימה בעניין הזה, כי כשאנחנו היינו קטנים היא גידלה אותנו בבית ממש, כאילו היה לנו אמא בבית, לוקחת אותנו לגן בבוקר, מחזירה, ארוחת צהריים וכולי. אצלנו יותר ערב, אבל לא משנה, יותר הרעיון של ה...

36:19 דובר 2 שאמא נמצאת בבית, עושה כמובן, כמובן הייתה פעילה ביחד עם אבא שלי וכל מיני דברים, אבל לא בצורה מוגדרת. לא יצא ככה ל... הייתה נוכחת. כן, מאוד מאוד נוכחת גם ב... במשך היום. וכשאחותי הקטנה גדלה ונכנסה לגן, אמא שלי התחילה לנהל את הגנים של חב"ד. עד אז הייתה מנהלת אחרת, היא פרשה באותה הזדמנות, ואז אמא שלי התחילה, ועד היום ברוך השם היא עושה את זה, והיא מנהלת מדהימה. והיא באה עם ה... עם הסבתאות כבר, כאילו עם ההורות, עם הסבתאות. חוכמת חיים. חוכמת חיים מדהימה ויכולת הקשבה, ואנשים פשוט מאוד, מאוד, מאוד אוהבים אותה. מאוד. בלי עין הרע, הגנים האלה באמת צריך לפתוח עוד כמה, כי ההרשמה אליהם נסגרת עוד לפני שהיא נפתחת, ברוך השם. כי באמת היא שמה לב לכולם, אכפת לה מכולם, ולעובדות היא כמו... היא באה ממקום של אמא כזה. אז באמת יש מעלה מאוד גדולה לגיל אצלה בעניין הזה. אז היא כאילו אמרה לך בעצם שאולי יש לך חלומות, שחכי. תחכי איתם. תחכי, לא צריך לדחוף את הכל בבת אחת. אז זה מעניין. אז זאת אומרת הסדר יום שלך של היום הוא לא הסדר יום שלך של לפני החגים, ובטח לא סדר היום שלך של לפני חמש שנים. לא, לא, הוא משתנה. מאוד דינמי. אבל כן יש, יש משהו אחד. אמ, במשך שתים עשרה השנים הראשונות הייתי מורה בבית ספר, אז זה היה, את שואלת אותי על הסדר יום, זה היה לקום וכולי, והיה את כל ההתעסקות גם סביב בית ספר. ותוסיפי לזה מעל הכל את המשפחה, ותוסיפי לזה את בית חב"ד, שזה סיפור. אני מסתכלת ואומרת, וואו, איך עשיתי את זה? איך עשיתי את

37:49 דובר 2 זה? איך הכנסתי גם את זה וגם את זה וגם את זה. זה לקום ולצאת עם הילדים. כן, כן, ולצאת מאורגנים ביחד איתם וזה. ותכף אני גם אגיד לך משהו על איך עשיתי את זה, כשנדבר קצת על עזרה בבית. אז באיזשהו שלב הקדוש ברוך הוא שלח לי מתנה. בשעת מעשה זה היה מאוד קשה, אבל אני מסתכלת על זה לאחור. אני אומרת, זה היה מתנה. בהריון השביעי שלי היה לי אפנדיציט בהריון. החתימו אותי על ויתור על העובר, והם אמרו שהם יעשו כל מה שהם יכולים כדי... באיזה חודש? הייתי בחודש שלישי, וממש ניתוח חירום. ליל שבת הריצו אותי באמבולנס. סיפור שלם. ובסדר, ניתחו אותי, ברוך השם גם הצילו את הילדה הזאת, ילדת נס, אינדיה מתוקה, שהיא בת שלוש עשרה היום, ברוך השם. ובעצם אחרי שחזרתי הביתה התפתח אצלי סיבוך שהוא די נפוץ בקרב מנותחי אפנדיציט. זה אבצס באזור, מוגלה באזור. רק מה, הטיפול בדרך כלל שמתבצע הוא תחת שיקוף, מכניסים איזה ניקוז, מוציאים את זה. אני יודעת מה, אבל אני הייתי בהריון וברוך השם הצליחו לשמור על ההריון, אז אי אפשר לטפל בזה בדרך הרגילה. בקיצור, התחיל סיפור שלם, אושפזתי, ותקופת החגים, את לא יכולה לתאר לעצמך מה זה היה בבית חב"ד כשהשליחה מאושפזת, ועוד בתל אביב, באיכילוב, והשליח רץ הלוך ושוב. וזה היה מקרה כזה מורכב שמנהלי מחלקות התעסקו איתו, כאילו הכירורגית ונשים ואולטרסאונד. אמרתי לך שאת נדירה. זה היה... ובאמת הייתי בחדר, סוג של חדר VIP, ששמו שם כל פעם כאלה נשים... וכמה ילדים היו בבית? היו שישה. וואו. זאת הייתה... זה היה ההריון השביעי. הייתי אז בת עשרים ותשע, ברוך השם. ובאמת הייתי בחדר.

39:37 דובר 2 קודם כל הייתי חלשה, חלשה, חלשה, חלשה, בלי כוח לזוז, ממש לא מסוגלת כמעט לאכול. ניזונה בעיקר מעירוי, וחברה מדהימה שלי, מינדי שמרלינג, שגרה שמה בסביבה, הייתה מדי פעם מביאה לי מרקים ודברים. השם יברך אותה. והייתי מאוד, מאוד חלשה, וכל פעם, רגע, בוא ננסה ככה, בוא נעשה ככה, בוא נראה מה עובד, מה יהיה, מה זה. בעצם הרופאים ניסו להשגיח. כל מיני אנטיביוטיקות. אבל לא היה להם הרבה מה לעשות. זהו, אז הם ניסו כל מיני אנטיביוטיקות, ואין להיכנס לכל העניין הזה, אבל האבצסים עומדים הרבה פעמים בפני אנטיביוטיקות. הם ניסו. היה לי ממש גם כן מופת עם זה שאמא שלי נסעה לרבי. באותו זמן היא נסעה להיות עם אימא שלה שהייתה חולה, ואז היא אמרה לי, אני הולכת לאוהל עכשיו במיוחד בשבילך, אומרת בשבילך פרק תהילים. ובאמת כשהיא חזרה הם הרשו לי באותו שבוע לצאת לשבת הביתה ולחזור ביום ראשון, וכש... זה היה כבר אחרי חודש ומשהו, וכשחזרתי ביום ראשון הם עשו לי עוד בדיקה והם אמרו, תשמעי, אנחנו רואים שהאנטיביוטיקה מתחילה להשפיע. וואו. תישארי פה עוד כמה ימים, נעקוב ונראה, אחרי זה, ואחר כך נשחרר אותך בקהילה. זה היה ככה. אה, אז בהזדמנות הזאת בחדר, בחדר במיטה לידי, להיות... וזה היה ככה מקרה VIP כזה. אז שיכנו כל מיני נשות VIP, אני יודעת, כל מיני תפקידים בכירים כאלה. זאת אושפזה בגלל, אני יודעת מה, הידבקות. זאת אושפזה בגלל שבר שהיה צריך השגחה כירורגית גם, לא משנה. וכל פעם היה את השיחות האלה של... אנחנו מדברים לפני הסמארטפונים, לפני שכל אחד שקוע בסמארטפון שלו, שלוש עשרה שנה אחורה. בדיוק לפני, שנייה לפני. ממש שנייה לפני. כן, זה עוד

41:06 דובר 2 עם... זה עם אס-אם-אסים, שאס-אם-אסים עלו הרבה כסף וזה. בואי נדחוס כמה שיותר מהם בלי רווחים. בדיוק. ונקצר את הדברים. והיו לי שיחות שם, וכולם היו... אה, כל מי שהייתה לידי, הן התחלפו, כן, חודש וחצי, אז הספיקו להתחלף די הרבה. כל פעם זה היה, וואו, הריון שביעי. מה את אומרת? וואי, אם היה לי, אם היה לי אז את השכל שיש לי היום, הייתי מביאה עוד ילדים. וכו'... כל אחת במילים שלה אבל אמרה את אותו דבר. אז קודם כל זה היה בשבילי איזשהו, וואו, את עושה את הדבר הנכון. כאילו, חוץ מזה שאני יודעת שהרבי מדבר על משפחה גדולה, וחוץ מזה שאני גדלתי עם משפחה גדולה וזה נורא כיף, וחוץ מזה, כן, שאני רואה... פתאום את שומעת את זה ממישהו מבחוץ. זה אנשים ככה יותר מבוגרות, בארבעים, בחמישים וכולי, אה, שאם היה לי, אם היה לי אז, הייתי מביאה עוד ילדים, הייתי, הייתי יולדת עוד. יש לי שניים וזה לא מספיק, וזה גר פה, וזה גר שם, ורובם היה בחו"ל לפחות ילד אחד והכול, אז הם היו... מאוד, מאוד הכניס אותי ככה לעניין הזה, למשפחה, והעצים אצלי מאוד את הקטע הזה של המשפחה. לייקר את זה פתאום מאיזה... מאוד, מאוד. ועוד דבר זה שבאמת, כמו שאמרתי, לא היה לי, לא היה לי כוח. אז הייתי שוכבת במיטה, היה לי הרבה זמן לחשוב, לקרוא ולחשוב. זה שני דברים שעשיתי בזמן הזה. ו... ואני זוכרת שחשבתי אז ואמרתי לעצמי, חני, את לא שמחה עם מה שאת עושה. אהבתי מאוד ללמד. אהבתי מאוד, מאוד ללמד בבית הספר, אבל כל המסביב היה טו מאץ' בשבילי. כל המבחנים והורים ואחרי צהריים

42:35 דובר 2 ואספות וזה לא נגמר. שוחק. מורות אני מעריצה, מעריצה, מעריצה כל אחת מהמורות שממשיכה, ובאמת אני מבורכת שהילדים שלי, ברוך השם, הם במוסדות חינוך חב"ד באשדוד. יש להם צוות מדהים, אחת אחת. אני מעריצה אותן על השליחות המדהימה שהן עושות ועל המסירות ועל ההקרבה. באמת, אני פשוט לא ראיתי שאני, שזה גדול עליי, ומצד שני יש לנו גם את בית חב"ד, ובית חב"ד מתפספס בגלל שאני עסוקה סביב בית הספר. היה גם עוד משהו שמאוד, מאוד הפריע לי. היום זה קצת השתנה, אבל במשך השנים משרד החינוך כמעט ולא אישר למורות לנסוע באמצע השנה לכינוס השלוחות. עכשיו זה כבר מסודר יותר ומאפשרים, וכל פעם בבית הספר יש תורנות. נכון. שלא כל הצוות יהיה... זה שהיא קצבה כאילו של... יש בכל בית ספר, לפי מה שאני יודעת, בכל בית ספר מותר, מותר בכל שנה לשתי מורות להיעדר. הן מקבלות כמות מסוימת של ימים, מגישות טופס מסודר דרך הרשת. היום הכול עובד בצורה מסודרת. זה לא היה ככה. ממש כמה שנים הגשתי בקשה ולא אפשרו לי. הרגשתי מאוד מתוסכלת מזה. כאילו, את יודעת, את רוצה לנסוע לכינוס, את רוצה לנסוע לרבי באמצע השנה, לא רק בקיץ, כשהכול מאוד, מאוד חום תופת. כן. ולא יכולה. אז, אה, ככה בין המחשבות זה היה אוקיי, אני, אני מתחילה לעשות שינוי. אני הולכת לעשות שינוי בעניין הזה, והדבר... השינוי הראשון שעשיתי היה לרדת מחינוך להוראה רגילה, רק ללמד מקצועי. לימדתי אנגלית, לימדתי שיעור תגבור בכל מיני מקצועות, אה, ואז יצאתי לשבתון. אחרי השבתון חל"ת, ילדתי ברוך השם וזהו. וזהו. זהו. סגרתי את הפרק הזה של ה, של ההוראה בחיי לעת עתה. כן, אי אפשר לדעת. אף

44:14 דובר 2 אחד לא יכול לדעת מה יהיה אחר כך. ובעצם התחלתי... שזה כמה שנים אחורה? אה, שתים עשרה כבר. נכון, שתים עשרה או שתים עשרה. אה כן. אה לא, זה אולי פחות, אולי אחד עשרה. כן, כי אנחנו בעזרת השם מציינים עשרים ושלוש. כן. אז כן. אמ, זהו. ואז התחלתי בעצם את הפרק של... וגם רגע, מי שמסביבי היו כאילו, "מה את עושה? משרד החינוך? איך את עוזבת? הם, אה, משרד החינוך משלם כל ראשון לחודש", וזה היה בדיוק בתקופה שעמדו להתחיל את אופק חדש ובכלל דיברו על העלאת משכורות. אמרתי, משרד החינוך הוא לא אלוקים, הוא הקדוש ברוך הוא. יש לקדוש ברוך הוא אלף ואחת דרכים לשלוח, אה, כסף, ואני פה כדי להעיד שזה קורה, שזה ככה, שהקדוש ברוך הוא יש לו באמת, אה... אז ממש יצאת, כאילו, כאילו לדרך עצמאית. סוג של כן, כי במידה... כאילו כבר היה לך את הבית חב"ד, פשוט יכולת, אה, להשקיע בו. להעצים את העשייה בו. כן. אה, כן, בהחלט. זה גם, אה, דבר שלא תמיד כולם יודעים, ששלוחים באר... בכל העולם, שלוחים עובדים באופן עצמאי. כל מקום אחראי למשאבים שלו. לא יודעת איך, איך אצלכם בחרקוב. בטח יש שלוחים שכן קיבלו משכורות כי הם עבדו. זה גם וגם בדרך כלל. זאת אומרת... אבל, אה, אז זה כשיש מקרה של שליח תחת שליח או שהוא בא לאיזו הגדרה ייעודית מסוימת, נגיד אני יודעת מה, לתפעל את החנות ואת הבר מצוות, אז אולי, אולי הוא מקבל משכורת, אבל רוב, רוב מניין ובניין, אחוזים גבוהים של השלוחים צריכים לדאוג להכנסות של עצמם, להכנסות של עצמם. זה ממש כמו עצמאי. ממש. ויש, אה, חודשים שיותר טוב

45:44 דובר 2 ויש חודשים שפחות טוב. וכל הזמן זה, זה כמו חקלאי שמחכה לגשם, נושא את העיניים לשמיים, אז גשם לגשמיות. אנחנו נושאים עיניים שתרד עלינו גשמיות ושירד עלינו שפע מלמעלה, ואת צריכה גם לעשות בשביל שהכסף הזה יגיע. זאת אומרת צריך, אה, לפנות לאנשים, לספר להם מה אנחנו עושים, להראות להם את הפעילות שלנו, לגרום להם להרגיש חלק, לגרום להם לרצות לתת. זה, זה חתיכת עבודה. זה... במקביל גם בטח ההרגשה של עזבתי את ההוראה ויש לי זמן, אז אני גם צריכה לתת גז בפעילות עצמה. בדיוק, בדיוק. לתת תמורה לזה שעזבתי. להצדיק את הצעד בזה שאני, שאני לא שם. אז התחלנו עם לשפץ משרד. עשינו משרד קטן וחמוד. אז קודם כול היה לאנשים מקום יותר מסודר להיכנס, כי ככה הם היו נכנסים לבית הכנסת. אז מקום מסודר, והתחלנו עם להביא ספרי קודש. יש, יש מלא חנויות של ספרי קודש באשדוד, אבל ספרי חב"ד זה חת"ת, תניא. באותה תקופה הרב יורם אברג'ל עליו השלום היה מוסר שיעור תניא באשדוד בימי שני בערב. כל יום שלישי בבוקר היו מגיעים. זה היה פשוט כמו שעון לראות. היו מגיעים אנשים שהשתתפו אצלו אתמול בשיעור ובאים היום לקנות ספרי תניא. וואו. זה היה פשוט מדהים. כאילו תמיד אחרי, אחרי כמה פעמים קלטתי שזה קורה באופן קבוע... את עובדת עם זה, כן. בימי שלישי ואני חייבת לדאוג שבימי שלישי יהיה מלא. ותניא מכל מיני סוגים, קטנים, גדולים. הרב היה מדבר הרבה על זה, לשים את זה, אה, בתור שמירה בתיק. ממש אימהות לחיילים קנו לכל הפלוגה את התניא הקטנים וגם הגדולים וגם הביאורים וכל מיני. ממש, אה, ממש הרבה. זה סתם, אה, בסוגריים אבל כן.

47:15 דובר 2 אז מקום מסודר להגיע אליו כי לפני כן לא היה ממש, אה, מקום מסודר. זה היה כזה כאילו להיכנס, לצאת, בית ספר, מוסדות, אה, דברים. אבל משרד מסודר שאפשר להגיע, שעות של קבלה, אפשר לפנות ולקבל מענה מסודר אצלנו ברובע, אה, בעצם מענה לכל דבר שיהודי צריך. כן, אבל פשוט במקום שזה יהיה ככה באקראי זה נהיה מסודר. אז מן הסתם את יכולה לחלק את כל הבית חב"ד שלכם ללפני שעזבת את ההוראה ואחרי שעזבת את ההוראה. ברור, כי לפני שעזבתי לא היה לי את כל הקטע הזה של קבלת קהל. בעלי גם כן היה לו-- בעלי מנהל בנוסף את בית התמחוי של אשדוד, אז היה לו זמנים שהוא כן היה והיה זמנים שהוא לא. הוא בעיקר התמקד סביב זמני התפילות והשיעורים במשך היום. אם הוא היה יכול הוא היה מגיע. אם לא, יש לו מחויבות במקום השני. אז היו זמנים שאנשים היו מגיעים ולא היה דווקא מענה. וגם, אה, בגלל שבית חב"ד נמצא במרכז העיר אז אנשים כל הזמן מחפשים. זאת אומרת הם באים למשרד הזה, איפה בית חב"ד? איפה אפשר? יש להם זמן להמתין איזה תור, לא יודעת מה בין לבין. זה אצלנו עכשיו ממש מה שקורה. עברנו- נמצא ב-- בקניון. עכשיו עברנו למקום אחר. בהתחלה כשאני התחלתי את זה, זה היה בבניין משרדים בקומה הראשונה. היינו צריכ-- צריכים קצת להסביר לאנשים איפה זה נמצא. היום זה כבר, אה, ברחוב ראשי בקניון, בדופן החיצונית של הקניון, אה, סמוך לגן העיר. מהכביש קצת קשה לראות את זה כי אוטובוסים מסתירים את זה. זה, זה בעצם- יש שם את הכניסה הזאת של האוטובוסים. רציף ההורדה של האוטובוסים. זה מ-- צמוד

48:43 דובר 2 לבנק. מיקום מרכזי שאני לא יכולה אפילו להסביר עד כמה ועד כמה זה הקפיץ את כמות האנשים שנכנסת לבית חב"ד סתם. אנשים, אה, רגע, יש פה בית חב"ד, אה, רציתי ככה. רוצה לבקש ברכה, רוצה לקנות מזוזה, רוצה לבדוק מזוזה, רוצה אפילו להתפלל. כן, משהו ככה. המיקום-- אה, יש גם הרבה נהגים של אוטובוסים ש-- זה הבית השני שלהם ממש. כן. הם נכנסים, הם מתפללים, הם יושבים, לומדים. יש חוק לישראל ויש דבר מלכות ויש המון, אה, כזה זה. זה פשוט מדהים. וסוכות אתם בעצם ממש, אה, בונים סוכה על הרחוב? וואי, יש לנו סוכה ענקית, שש עשרה מטר אורך ואנשים פשוט נכנסים ובאים. משפחות מתאמות איתנו שהם יבואו וישבו שמה בטיולים. באמת סביב בין הזמנים למשל, אה, אה, בקיץ וגם השבוע שאחרי סוכות והשבוע שאחרי, אה, ניסן. ממש הומה, הומה, הומה מטיילים שעוצרים כי אנחנו סמוכים לכל הפארקים ובירידה מה-- נכון. בירידה מהאוטובוס למשל האוטובוס מירושלים. אם רוצים להגיע לפארק אשדוד ים חייבים לעבור דרכנו. אז אנשים מאוד שמחים לגלות גם פה בית שייתן להם. בקיץ אנחנו מעמידים בחוץ מתקן שתייה שמי שרוצה יכול, יכולה לקחת. חום של אשדוד. אפילו-- כן, ואפילו דברים כמו שירותים, אה, צרכים נשיים. אם מותר לי להגיד, כן, יש לנו בשירותים קופסה. זה פודקאסט לנשים. אז קופסה שבה יש עדי בדיקה וכל מיני דברים כאלה, שאם אישה- נתקעה. נתקעה אז היא יכולה, יכולה לקחת. זה אגב ראיתי בכנס השלוחות העולמי שיש להם תמיד ב-- שמת לב שבתאי שירותים יש להם, אז תאי שירותים- לקחת משם את הרעיון? כן, הם שמים שם את כל ה-- הם שמים שמה- כל מה שאולי אפשר לחשוב עליו. טיטולות,

50:29 דובר 2 אה, כלי תפירה, ספריי. זה מדהים. כי מה? כי מה זה כבר? מבחינת ה-- לעשות ומבחינת האפקט. גם העלות שלו כל כך זניחה, כאילו את במאה שקלים גומרת את הכול. את יכולה להציל מישהי. וואו, זה נותן ל-ל-לנשים אחרות פשוט, אה, גם בכנס עצמו. טוב לדעת. תשמעי אנחנו הרבה באשדוד. כן, ברוכים הבאים. רגע, אז, אמ, אז, אז איך נראה יום בחייך עכשיו בעצם? אז ככה. קודם כל אני, אני בן אדם שמאוד, מאוד אוהבת לקום מוקדם בבוקר. מאוד, מאוד אוהבת. מה זה מוקדם? מוקדם זה חמש. וואו. אני רואה את השמש. אם אני מצליחה, אה, בוא נגיד עוד לא ממש, ממש חזרתי על זה מסודר, אבל יש לי חברה שאנחנו ממש עושות או הליכה ואפילו התחלנו ריצה. וואו. בבוקר, פעמיים בשבוע. על הים. לפעמים על הים, לפעמים יש טיילת דווקא במזרח העיר, יותר צמוד ל- יש שם המון רחובות רחבים כאלה. כן, אני בנויה לספורט. ופארקים זה מדהים. וואו. בנויה לספורט. אוי אני מחפשת עדיין איפה. שמתקני כושר מפוזרים בהרבה מקומות. נכון. כן, ממש בנויה לזה. עיר שמזמינה כזה. רוכב אופניים. כן, עושה חשק. כן, מאוד, מאוד מאוד מזמין ולמשל מזג אוויר כמו עכשיו. וואו זה מושלם. וואו. לא חם מדי, לא קר מדי, כל כך כיף. רוח נעימה ו... ממש. כן. אז לאט לאט אני מתחילה לחזור לזה עכשיו. רגע, אם את קמה בחמש אז כמה שעות שינה זה מעניין אותי. אני מאוד מנסה באחת עשרה, אחת עשרה עד שתים עשרה לישון. טוב, כולל על לקום לתינוק זה מתקרב ל- בוא אני אגיד לך משהו. סוד. אני ישנה שנ"צ. לא ידעתי אם מותר לי להגיד את זה. לא,

52:06 דובר 2 מותר. ת-תראי, אני הרבה פעמים רוצה לישון, אני לא נרדמת בצורה-- אני מכריחה את-- אני מרגישה שאני חייבת. כאילו לפעמים הגוף ממש דורש את זה ויש לי-- הילדים יודעים שאני נכנסת לחדר לחצי שעה, ואם הם דופקים לי בדלת אני מתחילה- אבל את נרדמת לחצי שעה? אני יכולה לישון לחצי שעה, במיוחד אם יש מישהו מהגדולים יותר בבית שנגיד משגיח על ה-- על הקטן. אה, אני יכולה, אני יכולה. אני שמה שעון עם טיימר, וכאילו משהו משחרר לי בראש כשלא אני צריכה להתעורר לבד, אלא הטיימר יעיר אותי. כן, אז את- יש בזה משהו- מרפה. כן, שמרפה יותר. ואת יודעת מה? גם אם אני לא מצליחה ממש להירדם, עצם המעבר למצב מאונך, מה שנקרא, אני קראתי ושמעתי על זה המון, שזה אפילו עשרים דקות בצהריים, זה נותן בוסט כזה. של עצימ-- ממש, עצימת עיניים, אה, קצת שקט, כמובן לא טלפון, לא זה, ופשוט מצב מאונך מה שנקרא. כן, מאוזן. אה, סליחה. מאוזן, כן. את כל היום במצב מאונך, ולעבור למצב מאוזן, ואת פשוט, אה, אמ, מקבלת כוח. פשוט אני, אני קמה אחר כך... קראתי אחר כך איזה ספר עסקי ש-שעוסק כולו בנושא של טיימינג, והם בדקו כל מיני, אה, מתי, אה, חתמו על הסכמים, האם חתמו עליהם לפני צהריים, אחרי צהריים, איך זה משפיע. כל מיני, ממש ממש ממש מרתק. היה, היה לי ק-- הם הראו כל מיני דברים שנכשלו כי הם נעשו בשעות אחר הצוהריים, בשעה שלוש, ארבע, אחרי שעות של-- כאילו יש להם ממש, אה... כמו שאומרים, אם את רוצה לדבר, אה, לעשות פגישה עם מישהו ואת צריכה ממנו משהו, תעשי את זה כשהוא שבע. כשהוא שבע, אבל,

53:34 דובר 2 אבל לא אחרי ארוחת צהריים, כי ארוחת צהריים, שהיא בדרך כלל ארוחה כבדה שאוכלים, היא מכבידה והיא גורמת ל-לנמנום. למשל, אם את עושה כנס מקצועי גדול ואת רוצה, כן, לעשות הרצאות, אחרי ארוחת צהריים את לא יכולה לעשות הרצאה. את חייבת לעשות איזו תוכנית קלילה יותר. מעניין. ורק אחר כך את יכולה לחזור להרצאות, כי הארוחה כאילו מכבידה, היא גורמת לאנשים לנמנום. את חייבת להוציא אותם מה... כן. מה... ממש קראתי ספר שלם. כאילו זה היה מעניין. כן, זה משהו באינטואיציה, ההרגשה הזאת שאני חייבת, אני לא מתפקדת בלי ה-- בלי המנוחה הזאת. ו- אז את עושה החלטה רציונלית. רגע, ואחר כך לראות את זה בספר זה היה גושפנקה כזאת של... זהו, ואז אני חוזרת הביתה בערך שעה ומשהו עד שאני מוציאה את כל הילדים. מלבישים ביחד, מארגנים אותם. אה, היום, היום זה כבר הרבה יותר קל. כשהם היו קטנים זה היה ממש, את יודעת, הייתי מכינה את ערימות הבגדים ומלבישים אותם כמו סרט נע. תק תק תק, גרביים. לא, הנה, זה ללבוש מכף רגל עד ראש. זה, זה, את זה, את זה כבר יכול לנעול את הנעליים לבד. זה ככה. צ'ק ליסט. כן, כן כן כן, ממש. ומדי פעם עושים את זה גם עכשיו. כן, אני צריכה. זהו, יש לך קטנים, אבל יש לך גם גדולים. נכון, ו-ו-וזה מעצבן. את מצמידה חונך וחניך כאילו? לא, אני משתדלת דווקא לא לעשות את זה. אני לא אוהבת ש... אחריות. אני אוהבת מאוד לתת אחריות. אני לא אוהבת שהם לוקחים את ה-- כאילו שזה הופך להיות שלהם. זאת אומרת כשאומרים לי "הגדולים מגדלים לך את הקטנים", אז לא, לא, לא,

54:54 דובר 2 ממש לא. לא מוכנה שזה יהיה. לא מוכנה לזה, ואני גם אומרת את זה לילדים מפורש. הם באים, אומרים לי, "אה, זה עשה ככה וככה וזה", "אדוני, אתה לא אחראי עליו. אתה לא אמא שלו, אתה לא אבא שלו"- כן. וגם אם קורה משהו זה לא... כן, אם אתה רואה שהוא עושה משהו מסוכן, אז בטח מייד מייד לא להגיד אני לא אחראי עליו. כן. כן, בטח. לא לקחת את ה... אבל אתה לא אבא שלו. זה שיעורי הבית שלו, זה לא העול שלך. אתה יכול לעזור. נגיד למשל הרבה פעמים כשיש בכיתה א', את יודעת שצריכים לגזור, אה, ציורים לפי האות. אין בעיה, תעזרי לה בכיף, בואי תעזרי לה לעשות, אבל זה לא האחריות שלך שלה תהיה מחברת מלאה. זה אחריות שלי. כן. זה נשאר לי או זה נשאר ל-לאבא. כן, זה לא, זה לא הדברים שלך או שלך. אז כן, הן יכולות לעזור בבוקר, ואם יש בוקר לחוץ ולא יודעת מה קורה שקמנו מאוחר, גם זה קורה בהחלט, שלא יש שם שאני זה... כן. הלוואי, הלוואי ואני אגיע למקום הזה באמת של כל בוקר להתייצב בחמש. בינתיים אני עובדת סביב פעמיים בשבוע. אה, אחרת זה שש וחצי, רבע לשבע. אמ, אז באמת אם צריך אז אני קוראת לעזרתם, בואו תעזרו וזה, אבל אני משתדלת ש-שלא. וגם מה שקורה זה כשיש אחים גדולים אז הקטנים רוצים יותר מהר לחקות אותם. לא יודעת אם ראית את זה אצלך, אבל למשל הגיל שמתלבשים לבד ירד. כן. נגיד הבת ארבע- הם מצטרפים כאילו. כאילו היא רואה אותם עושים אז היא גם רוצה והיא מרגישה גדולה. לא, אני רואה הרבה דברים שהקטנים מתחילים

56:15 דובר 2 לעשות הרבה יותר מוקדם. נכון. זה קרה מעצמו, כאילו לא- כי הם רואים את הגדולים. זה כאילו- להתקלח יותר מוקדם, הכל. בדיוק, בדיוק. גם כן, כאילו עם הילד הבכור את כאילו צריכה להחליט בעצמך מתי אני מעבירה לו את זה, ופה זה כאילו כבר קורה. טוב, ולהחליט בעצמי, הקדוש ברוך הוא החליט בשבילי ושלח עוד ילדים, אז הייתי חייבת, כן, לתת לו. כאילו ופתאום כזה, רגע, היא יכולה כבר להתקלח לבד? מאיזה גיל עושים את זה? כאילו. נכון, נכון. והקטנים כבר כאילו מבקשים את זה. יש! התקלחתי לבד היום, מבסוט, הם מספרים לכולם, או נ-- התלבשתי לבד. אפשר גם לראות את זה. אני משתדלת לא, לא להרוס להם את זה. אז אני לא מתקנת את זה הרבה. אבל נגיד אה- הבחירות. לנעול נעליים הפוכות או בחירות של בגדים או... צריך לעשות סריקה לפני ש... כן, אבל יש כאילו, יש דברים שאני אשאיר אותם בגדר כזה. הצלחתי לעשות קוקו לבד. אוקיי, הקוקו נראה השם ישמור. אפשר לבלוע. אבל יש לה את ההרגשה הזאת שהיא עשתה את זה. כן. זה, ואני חושבת שהגננות מספיק מכירות שאני לא אמא מזניחה ובגלל זה שלחתי אותה ככה, אלא יותר מהמקום של אה לתת לילדה את ההרגשה שהיא עשתה, הצליחה לבד לעשות, אה, לעשות משהו. כן. רגע, וכולם, אה, כולם לומדים בעיר? זהו. אז אה עד אה, אצל הבנות עד כיתה ח' יש לנו בעיר, ברוך השם. ואחר כך הן יוצאות מהעיר. ואצל הבנים אה עד השנה היה עד כיתה ו', והשנה נפתחה כיתה ז' במטרה להמשיך לכיתה ח', שזה בעצם השנה לפני הישיבה, לפני שיוצאים מהעיר כולם. אז מה הם היו עושים בטווח הזה שבין

57:41 דובר 2 לבין? בשנתיים האלה הם למדו מחוץ לעיר. למדו במתיבתא בקריית גת. אה עשו כל בוקר- וואו, כל בוקר אה מהלך אה. כן, וגם יש לי עכשיו בת בתיכון בכיתה י', היא נוסעת כל בוקר, ושנה הבאה גם כן. יש לנו שאיפה בעזרת השם מאוד, מאוד גדולה לפתוח גם תיכון באשדוד, כי יש לזה ביקוש עצום ויוצאות כל יום מהעיר אולי איזה חמישים בנות יוצאות מהעיר. וואו. לקריית מלאכי, לקריית גת. חלק לומדות פה, חלק בקריית גת. טוב, נפתחים המון תיכונים כבר, כי זה באמת אני חושבת ש- זהו, אז באמת כבר הגיע הזמן, הגיע הזמן. אז ברגע שבעזרת השם אגף בנים יעבור למקום משלו, בעזרת השם התכנון הוא להמשיך כיתות ט', י'. יש פה בשורה. כן, בהחלט. בעזרת השם. וואו. השם יברך אותנו שהעירייה תיתן לנו מבנה לבנים. הכל יעבוד כמו ש... בעזרת השם, כן. חיים, חיים, שיהיה ברכה. כן, אמן. אז כל אחד נשלח לנקודה, אחד לקריית גת ואחד לפה. לא, זה קודם כול, יש בנים שהם בישיבות באופן קבוע בזה. יש גם בן אחד בארצות הברית, בקבוצה אצל הרבי. אמ, יש בת אחת שיוצאת מהעיר לקריית גת וכל היתר כרגע בתוך העיר. ברוך השם המוסדות שלנו כולם מרוכזים במקום אחד. אוי, איזה כיף. שזו ברכה עצומה. יש קמפוס גדול שיש בו מעון, גני ילדים- איזה כיף. גיל שלוש, ארבע וחמש. כאילו זה ובית ספר, הכול באותו מקום. ובאמת מקום מקסים, יפהפה. ברובע י"ג באשדוד. רגע, גם המעון אמרת? גם המעון שם. כן. אני פה לאסוף את הילדים, אנחנו כל היום על זה. אני, אני מאמינה לך. אני יודעת מה זה. היא מסיימת בגן, אה שנייה, הבת שלי

59:20 דובר 2 בשלוש ורבע בבית ספר היסודי, ואז בגן ברבע לארבע, אבל בין שלוש ורבע לרבע לארבע צריך לנסוע למעון שהוא- בצד השני. הוא לא כזה רחוק, אבל יש פקקים ועומס והבן בארבע. לכי תעשי. לכי תעשי, ואז יש יום אחד חוג ויום אחד בית מלך ויום אחד זה ויום אחד מסיימים מוקדם. כן, כן, כן, זו מערכת שלמה. זהו, וכשהילד הבכור עוד לא מספיק גדול בשביל ללכת לבד- נכון. אז באמת זה לא עובד בזה. מה שמה שמבורך אצלנו זה שגם יש הסעות כל היום. וואי, זה נורא נוח. הסעות עם מלווה מסודר. אבא שלי על זה, חבל על הזמן. אפשר להגיד שממש אני כל הזמן אומרת שהוא כמו הבעל שם טוב שהיה מוליך את הילדים. כן, אני חושבת שזה מאוד, אה, זה מאוד מושך הורים להביא את הילד, כי זה משהו שתמיד אתה עסוק איתו המון. פותר לך בעיה מאוד, אה. אז זהו. אז יש באמת גם, גם הסעות חזור ברוך השם מסודר. את הקטנה שבמעון אני צריכה להחזיר בבוקר. אז הם הרשו לי פרוטקציה להעלות אותה כי בדרך כלל גיל מעון לא לוקחים בהסעה. אז בבוקר הם הרשו לי להעלות אותה עם ה- עם שאר הילדים. עם האחים. בצהריים ההסעות יותר, את יודעת, זה כאילו סוף יום מבולגן. לרוץ עכשיו להביא אותה מהמעון וזה. אז בצהריים אני לוקחת אותה. אז יש לי את הקטע הזה. אבל זו בת אחת. כמה מרחק באמת? אה נסיעה זה אולי חמש דקות, אבל זה בשעות של פקקים במרכז העיר. וואו, לפעמים לצאת מה, לצאת מהרחוב שלנו זה יכול להיות ממש מבצע גדול של... אז מה את עושה בין לבין? ילדים יוצאים, הילדים חוזרים.

1:00:53 דובר 2 אוקיי, ילדים יוצאים. טוב, עכשיו, עכשיו אני בתקופה של חופשת לידה יחסית. כן. אז קודם כול יש לי בבוקר את הפרויקט של שפרה ופועה, שאנחנו עושות ארוחות בוקר ליולדות ברחבי הרובע. משתדלות מאוד לתת במשך שבועיים לכל יולדת, לא משנה מאיזה מגזר, ארוחת בוקר טעימה, מזינה, עם סלט, רכיבים חמים וכולי. זה לא עומד ברמות של כפר חב"ד או נחלה מבחינת הפאר וההשקעה, כי אלה ממש נראות כמו מסעדות יוקרה. אבל בהחלט נראה כיף, מזמין, מחמם את הלב לקבל את זה. איך זה עובד? זה רק ברובע באמת? אנחנו עושות רק ברובע. יש... יש ברחבי העיר. יש ברחבי העיר עוד כמה שליחות שהן עושות ביחד ברחבי העיר. מעניין. לפעמים שואלים אותי, אני גרה פה ופה, יש פה שפרה ופועה? לא, באשדוד יש, באשדוד יש כיסוי לכל העיר. באמת תלוי מקום. לא, יש כיסוי לכל העיר, אבל מה שניתן זה פשוט תלוי בשליחה באותו מקום. כי בסופו של דבר זה היא מתפעלת, זה הכוחות, כוח אדם שלה ו... מישהו צריך להכין את זה. זה לא קורה בעצמו. בדיוק. וגם נכנס פה תורה שלמה של הפעלת מתנדבים. כן, למצוא את הנשים המתאימות וכשרויות שיתאימו ליולדות, למצוא משנעות שיסיעו מהבית. זה לוגיסטיקה. זה חתיכת לוגיסטיקה. אני סביב זה הרבה. זאת אומרת, זה לא רק השעה הזאת בבוקר ש... עכשיו יש לי יום אחד קבוע בשבוע שאני מכינה. כשילדתי אז הנשים המקסימות שלי שחררו אותי, ולא רק זה, הן גם פינקו אותי במשך יותר זמן מהרגיל. הגיע זמנך לקבל. איזה מדהימות! איזה מדהימות! כמעט חודש שלם זכיתי לקבל כל בוקר ארוחת בוקר. וכשיש נשים שנגיד הכשרות אצלן בבית היא עדיין לא ברמה שאני

1:02:29 דובר 2 אוכלת ממנה, במיוחד בשנת שמיטה, אז הן דאגו להזמין. פשוט כל יום זאת וזאת. זאת שהייתה אחראית על זה אמרה לי, "היום הזמינה זאת וזאת את הארוחה מפה, ותיהני." זה עכשיו כשהייתי בצד השני, עוד יותר זה עשה לי חשק לחזור לזה, כי זה... כן, ממש. וואי, אי אפשר לתאר איזה כוח זה נותן. זה מה שהיולדת צריכה. ממש, ממש, ממש. קמים בבוקר עם חור בבטן אחרי כל הלילה. כן, ואם לא אז את תחטפי מהצלחת קורנפלקס, קרואסון. את באמת תעמדי לחתוך לעצמך סלט? אפילו סלט הכי פשוט את לא תעשי את זה. אני לא. לא יודעת. אולי את כן. שבוע אחרי הלידה עוד לא. את אחת של אוכל בריא כזה וזה אז... לא, זה, תשמעי, זה גם מגיע מיד אחרי הלידה. כאילו את עוד לא, אפילו באמת עוד אין את הכוחות, עוד אין את ה... אנחנו נותנות עד חודש פחות או יותר מהלידה. אחרי הקורונה, בתקופה של הקורונה הרי לא, לא נתנו. היה את כל החשש הזה להידבק וזה, וזה לקח זמן עד שחזרנו לזה, ואז אפשרנו גם לכאלה עד חצי שנה מהלידה, כי אני יודעת שאלה שילדו בקורונה... וואו, זה המון. אלה שילדו בקורונה לא הייתה להם חופשת לידה, ועם כל הסטרס מסביב וזה. אז נתנו ככה פשוט באותה מידה. היה לנו באותה תקופה המון המון המון. רגע, אז מי שמאז ילדה עוד פעם היא מקבלת שתי ארוחות. וואו, ואז זה לוקח לך את הבוקר ככה, התחלה של הבוקר. זה תופס את ההתחלה של הבוקר. יש יום אחד בשבוע שאני מכינה, ומשתדלת גם לנסוע בעצמי ולהביא בגלל שאני רוצה, אני רוצה לפגוש את היולדות. יש יולדות שכאילו רק

1:03:52 דובר 2 תביא להם ושלום. את יודעת איך עושים פה? איך? כל יולדת היא צריכה לדאוג שיהיה לה באמת כתוב על הדלת את שם המשפחה, משאירה כיסא. אה, באמת? כן, כדי לא להטריח כאילו. כי יש קטע כזה, כי היולדת בבוקר הרבה פעמים היא ככה עם פיג'מה וזה, ויש כאלה שלא נעים להם לפתוח, מי והכול. אז באמת. אבל אצלך זה משהו אחר, כי זה גם בית חב"ד שלך. זה לא כמו פה, שזה מערך של השכונה בעצם. כן, אבל עדיין יש את ה... אז יש לך את העניין של לבקש. עדיין יש את היולדות שמתביישות לפתוח וכאלה. אז אנחנו אומרים, אין בעיה. כאילו, בסדר גמור, אנחנו נשאיר לך ליד הדלת ונעשה צלצול וזה, זה נמצא, או נפתח לשנייה. אבל עדיין יש את היולדות שרוצות שאת תסתכלי להן בעיניים. דווקא כן. ושתגידי להן שלום ושתראי אותן. כי העולם היום הפך להיות עולם כזה. את יודעת, הרבה מהן לא גרות ליד האמהות שלהן, וישר ישר. בעוד שפעם, העולם של פעם, יולדת הייתה יולדת, היא הייתה כמו מלכה. הייתה לה מעטפת של, כן, אמא, סבתא, דודה, בישלו לה ועשו לה וקיפלו לה, ובמשך... תמיד היו אומרים ארבעים יום אסור לך לזוז מהמיטה, או שישה שבועות, לא יודעת מה זה. היום יולדות חוזרות וישר תיק תק לעניינים. להוציא את הילדים, להעמיד מכונות כביסה, לעשות, זה הכול מנוכר. רגע, איפה אני? שבועיים, שבועיים שילדת. בדיוק. ו-ו-הכוחות. ואיפה אני? ואיפה הרגשות שלי? ו-וכל ההורמונים המשתוללים. ויש בפירוש יולדות ש-ש-שרוצות, איך אומרים, שיסתכלו עליהן, ש... כל יולדת רוצה שיסתכלו עליה. פשוט לא לכולן יש את מי ש... לא, אבל יש כאלה ש, יש כאלה שכשמביאים להן את הארוחה,

1:05:17 דובר 2 יש כאלה שמביאים להם את ארוחת הבוקר. תעזבי, תעשי לי טובה, תביאי לי, אני חוזרת לישון. אבל זה בדרך כלל כנראה כאלה שיש להם מישהו שיסתכל עליהם. כן, כנראה. פשוט עניין של צורך. זהו. אז לפעמים ממש לזהות את זה, לראות ולבוא ולהגיד בוקר טוב. אז אני משתדלת באמת. משהו נוסף מעבר לארוחה. פעם בשבוע לבוא. אני, אני מכניסה אותם אחר כך לרשימת תפוצה שאני מעדכנת על כל מיני דברים שאנחנו עושים לילדים. מציעה להם כן, מי שרוצה זה לא... עתיד לא גדל או גם לילדים האחרים בבית. איזשהו רעיון לפרשת שבוע בבוקר. גם נשים, אגב, יולדות לא, לא מוגדרות שומרות תורה ומצוות מאוד שמחות לקבל את זה. בטח. כאילו איזו תזכורת. יש, יש הרבה... את יודעת שיש היום ארגונים שמחקים את זה? כן, יש... שמעתי סירי לידה. כן, סירי לידה. אם לאם. הייתי באיזה, בקיסריה אני חושבת, מיזם סירי לידה, ואני כזה וואו. זה ממש... אבל אני אגיד לך משהו. הסירי לידה, הוא עובד יותר על צהריים ערב, לדאוג לכל המשפחה, שזה מדהים וזה מזין. ארוחת הבוקר היא נטו ליולדת. נטו כוח ליולדת, וזה פשוט לפעמים מהכוח של ארוחת הבוקר הזאת היא קמה כל היום, והמחשבה הזאת: מישהו אחר חשב עליי. אישה עמדה במטבח וטיגנה חביתה מאוד טעימה בשבילי וחתכה סלט בשבילי ומשתדלת מאוד. אני מאוד מקפידה על הבתים שמכינים, שזה יהיה הכל נקי ואסתטי. נשים... ולהתחיל את היום כמו שצריך. במיוחד, בואי, לילה של אישה אחרי לידה בדרך כלל לא לילה. את יודעת איזה תגובות אני מקבלת? נשים כותבות: וואי, אני כל הלילה לא ישנתי, ואז הגיעה המלאכית של שפרה. הייתה מישהי שקראה לזה פועה וזלפה. זה

1:06:50 דובר 2 חמוד כזה. היא אפילו לא אישה שלא הכירה את האמונה, כן, לא באה מבית שומר מצוות, והיא השאירה לנו פתק. ככה היא ביקשה שנשאיר לה בחוץ ואז השאירה פתק על הדלת: למלאכיות של שפרה. איזה חמודה. תודה רבה, בזכותכן אני... רק המחשבה שתחכה לי ארוחה בבוקר. זה מיוחד. זה ממש ממש מיוחד. זה, זה חתיכת פרויקט, כי זה לנהל גם מתנדבות סביב זה. ברוך השם, יש לנו כל חודש בין שמונה לעשר יולדות ברובע, וכל אחת מקבלת שבועיים זה. עם, עם הזמן גם מצטרפות עוד חברות מהקהילה לקחת חלקים מזה. אז יש למשל מישהי שאחראית על האינטייק. זאת אומרת היא מתקשרת ליולדות ומדברת איתן את השיחה הראשונית, שהיא גם מאוד, מאוד חשוב. פעם הייתי שולחת לינק שימלאו את הפרטים, ואחר כך ראיתי שיולדות רוצות שידברו איתן. כן, הן מספרות לפעמים. היא אחת כזאת אישה מדהימה, קשובה, ו-ו-יולדות לפעמים משתפות אותה בסיפורי לידה או בחוויות מסוימות או משהו סביב הילד, וזה... רק השיחה הזאת זה כבר... וואו, זה כבר ענק. ואישה כזאת מדהימה, אפרת המתוקה, שהיא פשוט אין, אין. יולדות אמרו לי אחר כך איזה כיף לדבר איתה, והיא ממש זה. ואז היא לוקחת מהן את כל, אפרת לוקחת מהן את כל הפרטים. כן, שם, כתובת, קוד כניסה לדלת, איזה קומה. כי הבניינים אצלנו בחלקם גורדי שחקים של עשרים קומות. יש אפילו אחד של איזה כמעט שלושים. שניים בעצם, שניים גדולים של כמעט שלושים. אה, הקיי. אלה שמעל הקיי ואחד עוד אחד לידו. ממש בניינים גבוהים. ואיפה... והשם של היולדת, תאריך לידה, תאריך לידה של התינוק, איפה, אה, כמה אחים יש וכן הלאה. היא מכינה את הכל מסודר, מעבירה את

1:08:28 דובר 2 זה אליי ואז... ואני עובדת מול ה-, מול אלה שמכינות את הארוחות. אני רוצה, זה מאוד מאוד מחבר אותי לעוד נשים בקהילה שאוהבות להתנדב. אגב, אנחנו לא קוראות לזה מתנדבות, אנחנו קוראות לזה מפנקות. חמוד. את יודעת שזה היה תהליך שלם להגיע לזה, כי היה לי תסכול מאוד גדול. נשים אמרו: זה רובע יחסית יוקרתי, לא יחסית, יוקרתי. אה, הבתים בו מאוד יקרים. אנשים שגרים בו זה... ואז הן אמרו: תיקחי את הארוחה, תתני אותה למישהי אחרת שנזקקת. אה, כאילו לקחו את זה כ... לקחו את זה כ... כן, אני לא נזקקת. אל ת... את לא צריכה. את לוקחת ממני. ואחרי סיעור מוחות גדול שעשיתי בקבוצת נטוורקינג סביב זה, הגענו למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את כל הטרמינולוגיה לשורש פנק. איזה קטע. פ. נ. ק. אז יש לנו, אנחנו לא קוראים להן מתנדבות, אנחנו קוראים להן מפנקות. המפנקות שלנו הניחו לך, המפנקות שלנו הכינו לך, המפנקת שמה לך, היא מתקשרת אלייך, כן? כי המילה מתנדבת באמת מתחברת ל... כן, כי יש לה קונוטציה כזאת של זה. ארגון, עמותה. נזקק. כן. כן. וזה, זה שם את זה במקום אחר. שלחנו לך פינוק לשבת. כן, איזה קטע. כל הזמן סביב הפינוק, וברגע שעברנו למונח הזה זה שינה פאזה אצל הרבה נשים. עדיין יש כאלה שצריך להסביר להן איך זה עובד. יש כאלה שאני אומרת להן, אני עצמי קיבלתי כ... שאני שמארגנת את זה קיבלתי כשילדתי. אז כאילו זה לא שאני שולחת את זה עכשיו לאיזה, כן, נזקקות וכאלה. אה, גם, כן, ואם יש סיטואציה מיוחדת. האוכלוסייה מורכבת מכולם. ברור. אם יש סיטואציה מיוחדת של תאומים, ניתוח קיסרי, אה, משפחה מאוד מאוד מרוחקת,

1:10:03 דובר 2 נגיד יולדת מחו"ל, כל המשפחה שלה בחו"ל, היא פה לבד או דברים כאלה. אז יוצא שאנחנו יכולות לתת יותר, יותר משבועיים, אפילו שלושה. ממש מתאימות לסיטואציה. משתדלות. תראי, הסטנדרט זה שבועיים. כן. לא כולל שישי, כי גילינו שבשישי אצלנו כל הבעלים כמעט בחופש, ואז היינו באות, מביאות ארוחות, מתאמצות, שישי של חורף, חורף, ואז מגלות שהם הולכים למסעדה. כן. אז כאילו שישי זה כזה זמן שיש אוכל בבית. כן. גם אם זה לכבוד שבת וזה. ואז בשישי אנחנו מביאות עוגה, עוגה לכבוד שבת. משתדלות שהעוגה תתאים לגילאים של הילדים וכן. שלא יהיו כל הסוכריות או כבר קראנץ'. כן, כל מיני, לא, לא, לא העוגות ה... כן, כן. משתדלות שזה יהיה יותר באמת לילדים. ביתי. אז זהו, אז זה תפעול שלם של מי יכולה להכין, מתי יכולה להכין. שינוע. למצוא משנעת שתיקח את זה. אז זהו, אז זה הרבה, הרבה מעבר לשעה הזאת בבוקר. זה לתכנן את זה ולראות. ואז עכשיו יש, יש אישה שהיא עושה את האינטק, יש אישה שאחראית על העוגות של שבת. כל הדברים האלה פעם אני הייתי עושה לבד. לפעמים הייתי אפילו מכינה בעצמי לבד את העוגות יחד עם השליחה השנייה, חנה בנימין. זה משרה מלאה, כאילו. זה היה חתיכת זה, ואז עם הזמן ועם הלימוד שלמדתי וכל מיני דברים, למדתי שאני חייבת להכניס עוד, עוד נשים לעשייה. ובאמת ברוך השם. אז יש את האחראית של האינטק, האחראית של העוגות, עוד אחת שעוזרת עם השינוע, למצוא משנעות, ועוד שתיים שהן בעצם גיבוי אם אנחנו נתקעות בלי. וגם יש לנו איזו מסעדה בסביבה, קפה נאמן, שיש לנו הסכם איתם שהם עושים לנו ממש במחיר

1:11:42 דובר 2 מאוד מאוד מוזל. לפעמים אפילו ב-- אם נתקעים כאילו. כן, שאם אנחנו נתקעים תמיד אפשר לקחת מהם סלט, פוקצ'ה. יפה. ולשלוח. אנחנו פחות מעדיפות כי זה כאילו משהו שהיולדת יכולה לקנות בעצמה. אנחנו רוצות משהו ש-- אה, לגיבוי כאילו. פינוק ביתי, אבל כשיש את האופציה הזאת לגיבוי זה ממש, אה... אז באיזה שעה כולן שבעות? אה, סביבות עשר. כי בואי נגיד לוקחים את הארוחות נניח תשע, אוקיי? והפיזור. והפיזור זה, תשמעי, זה... ואריזה. רק הרובע, רק הרובע זה יכול לקחת בין ארבעים דקות לשעה, לפעמים עד שאת מוצאת חניה-- יש בניינים שאף פעם-- זהו, זה לחנות, זה לחפש, זה לעלות עד שאת מוצאת חניה. תחשבי למשל אם יש לנו יולדת, אם את מכירה את מרכז צימר, כן? איפה שמשרד הפנים ובית הנשיא. כן. כן, יש שם שלושה בניינים גבוהים של שבע עשרה קומות כל אחד. בדיוק השבוע הייתה לנו יולדת. אין שם חניה. אה, זה להשתגע עד שאת מוצאת חניה. אה, ואז לפעמים, לפעמים אנחנו לוקחות עוד מישהי שתיסע-- זהו, זה מה, זה מה שעושים פה. יולדת לוקחות-- שתרד מהרכב, זאת לוקחת, אחת עולה. כן. אבל לא תמיד זה מסתדר כי רגע, כי אז זה אומר שאת צריכה למצוא שתיים שיוכלו לבוא, כאילו. נכון, נכון. אה, זה, אבל ויש, יש אחת שיש לה תו חניה נכה, אז היא יכולה לחנות, זה. אה, אוקיי-- לא משנה, זה, זה לוגיסטיקה, זה, זה סיפור. סיפור. וזה עד שאת עולה ועד שהמעלית מגיעה ועד שפותחים לך ולפעמים היולדת רוצה לדבר כמה מילים, לפעמים לא. זה, זה לוקח זמן. רק ברובע זה לוקח, אה, זה לוקח זמן. בגלל זה בעצם עברנו לעשות, לא

1:13:03 דובר 2 רק בגלל זה, גם רצינו מאוד מאוד ברובע, לא רק... בהתחלה השליחות, הפעולה באשדוד התמקדה רק במוסדות חב"ד ובבאי בתי הכנסת, אנחנו רצינו ברובע שלנו, השליחה הצרפתייה ואני רצינו לגדול. אז זו הסיבה שהפרדנו את זה מה, מהכללי. אה. והיום אני רואה וואו, איזה ענק זה. כאילו לא יודעת איך היינו יכולים לעשות את זה ביחד עם כל העיר, כאילו רק בתוך הרובע לנסוע זה-- מדהים, וואו. אז אם היינו צריכים לנסוע לעוד מקומות זה-- אה, אז יש עוד סניפים, כאילו. כן, כן, יש, יש בהחלט מענה, רק לא כולם נותנים כמונו, פשוט כל מקום לפי היכולת שלו. כן. אנחנו כבר, אה, כבר עשר שנים כבר על, על הכביש, מה שנקרא, עם ניסיון. וואו. עם נשים פעילות. אפשר להגיד שיש סביבות החמישים נשים שהן במעגל של העשייה, של הכנת העוגות, של ההסעה, של ה-- חתיכת ארגון בפני עצמו. ארוחות בוקר. כאילו זה... כן. תשמעי, ניהול, ניהול מתנדבים כמו שזה נקרא, זה חתיכת, אה, פרויקט. גם במשך השנה אני מאוד, אה, מנסה, אה, לפנק אותן גם כן. הן נותנות, אז לשלוח להן איזו מתנה לפני החג, לתת להן איזה ספר, שוקולדים, אירוע. טוב, מהקורונה לא עשינו את זה. זה מערך עובדות בעצם. זהו, שהן לא עובדות. הן, הן-- כן, לא, כמו מערך עובדות, כאילו. נכון, אבל בעוד שבעובדות יש לך כאילו את התגמול הכספי שמחזיק את העובד. כן. פה אין לך תגמול, אז את צריכה לעבוד הרבה על ה, על ה, על הערך של מה שהן עושות, על החשיבות. כל פעם שאני מקבלת הודעה מיולדת שמפרגנת אני ישר מעבירה את זה לקבוצת המפנקות שהן יראו וייהנו גם. כן,

1:14:25 דובר 2 לקבל קצת פידבק. לקבל תגובות, לקבל פידבק, לשלוח להם לפני חגים מתנות, לעשות איזה אירוע מיוחד רק בשבילם. כן. זה קצת הפסיק בקורונה, עוד לא חיד-- למשל, הנה עוד לא חידשתי את זה כי ככה עם מלא לידות וברוך השם, אה, אבל כן, זה, זה מערך לתפעל. אז זה, זה דבר אחד שאני מאוד, אה, מאוד מאוד עובדת איתו. הדבר השני שאני גם, אה, סביבו הרבה זה מבצע יום הולדת. אה, אני אוספת, אה, תאריכי יום הולדת, וגם בעלי הביא לי כמובן מכל הקהילה, אמ, עליות לתורה, זמנים כאלה. אז אנשים מביאים את תאריכי ימי הולדת וימי נישואין, ולקראת יום ההולדת אנחנו מאוד מאוד משתדלים תמיד לתת איזושהי מתנה קטנה. מה יש במתנה? זה בעצם ערכה כזו שיש בה, אה, טופס של מנהגי יום הולדת שהרבי ייסד, עשרת המנהגים. כן, תפילה, צדקה, עלייה לתורה, החלטה טובה, פרק אישי, כל הדברים האלה. כתוב יפה ומעוצב עם ברכה יפה. אנחנו מוסיפים לזה למבוגרים חפיסת שוקולד עטופה גם כן מאוד יפה. כתוב עליה-- עטיפה מעוצבת, כן. כן, עטיפה מעוצבת. אה, בקבוקון עם יין מהרבי שאנחנו-- וואו. שותים כל פעם לברכה. גם עליו יש תווית ככה מעוצבת יפה. עכשיו, אה, היתר זה, זה משתנה. זאת אומרת זה, זה תלוי במידת הקרבה שלנו לאנשים. אה, יש אנשים שאנחנו גם נוסיף עוגה, יש אנשים שנוסיף בקבוק יין יותר גדול, יש אנשים שנקנה להם מתנה ויש כאלה-- אבל את יודעת מה? זה לא משנה מה. אם, אם מישהו נגיד הוא תורם הרבה לבית חב"ד וזה, אז ננצל את יום ההולדת כהזדמנות להוקיר אותו וניתן לו בהזדמנות הזאת עוד משהו, איזה ספר קודש, איזה משהו. אבל ראיתי שאפילו

1:16:00 דובר 2 את-- השוקולד הקטן הזה וזה שאת זוכרת למישהו את יום ההולדת האישי שלו. זה המשמעות, כן. וואו, איך אנשים אוהבים את זה. וגם יש לי, יש לנו את הזכות להזכיר להם את מנהגי יום הולדת. אז אני דואגת לזה, וכשמדובר בגבר אז בעלי כמובן לוקח ומביא. יש לבעלי, אממ, סיפרתי שהוא היה מהשלוחים, כן, אז יש לו תהילים שהוא זכה לקבל מהרבי. וביום ההולדת הוא מציע לאנשים שמכירים בערך של זה, כי לא כולם זה. הוא מציע להם להגיד את פרק התהילים החדש שלהם מתוך התהילים של הרבי. אז ככה איזה ערך מוסף מיוחד. אהה, וגם לילדים, בעיקר ילדים של, של הקהילה שאנחנו, שמתפללים בבית חב"ד, משפחות קבועות. אנחנו גם מכינים להם, אז יש תהילים אישי קטן, צמיד כזה שכתוב עליו ״היום מזלי גובר״, חפיסת שוקולד מיוחדת בשבילם, קופת צדקה קטנה.

1:16:48 דובר 4 חמוד.

1:16:49 דובר 2 גם בזמן של הקורונה. אז בהתחלה הייתי אפילו רק שולחת הודעות וואטסאפ עם תמונה. גם כן אנשים שמחים. כולם אוהבים שזוכרים את יום ההולדת שלהם.

1:16:58 דובר 4 זהו, עצם זה שזכרת. הבאת משהו זה בכלל בונוס. אבל זה העניין.

1:17:05 דובר 2 זהו. אז ממש אני, אני גם על זה.

1:17:07 דובר 4 וגם יש אנשים שבעצם צריכים להזכיר להם. אצלנו זה יותר היה, זה בעצם התאריך העברי.

1:17:11 דובר 2 ברור, ברור, רובם, רוב האנשים מסביב לא יודעים.

1:17:15 דובר 4 כי את מזכירה להם את יום ההולדת.

1:17:16 דובר 2 כן, כן, כן, זה יום ההולדת, יום ההולדת העברי, וזה תאריך מיוחד זה, ומה המשמעות. עכשיו יש כאלה ששש כאילו זה מעגלים, אז יש כאלה שזה רק לשלוח להם הודעה ותזכורת ומזל טוב. ויש כאלה שזה לבוא ולתת להם את, את השי הסמלי הזה. ויש כאלה שזה שי ברמה גבוהה יותר. כן.

1:17:34 דובר 4 כן, והתאמה אישית.

1:17:35 דובר 2 כן, כן, אבל אני מאוד על זה. מכינה את זה. מכינה גם לבעלי את הערכות ואת הכל ואז הוא הולך.

1:17:40 דובר 4 זה גם בעצם להחזיק ראש, לעקוב כל הזמן.

1:17:42 דובר 2 זהו.

1:17:42 דובר 4 זה יום ספציפי וזהו.

1:17:44 דובר 2 נכון, נכון. זהו, אז היום בשנה האחרונה גיליתי אפליקציה של לוח עברי.

1:17:49 דובר 4 אז זה מתזכר לך.

1:17:50 דובר 2 תקשיבי, הלוח העברי את יכולה לעשות בו תזכורת פעם בשנה. זאת אומרת אם הכנסתי את התאריך, נגיד שבי"ד חשוון יש יום הולדת, ט"ו חשוון יש יום הולדת לזה וזה, אז הוא יסמן שגם בשנה הבאה אוטומטית יש יום הולדת ויקפיץ לי את, את התזכורת. אה, אבל כן, אני מסתכלת בדרך כלל בתחילת שבוע לראות למי יש, לפני שבת לראות למי יש. אני עושה לבעלי את הרשימה הזאת. אני מטפלת בדבר הזה. הוא גם הרבה פעמים מברך בבית הכנסת בשבת אם זה מתפללים. כן, מזל טוב, זה יום ההולדת. מזל טוב ליום הנישואין. שזה אגב, ראיתי שהרבי הזכיר כמה פעמים לאנשים על יום הנישואים שלהם. לשים לב לזה, לא להתעלם מזה. יש איזה וידאו מפורסם שמישהו עובר אצל הרבי והרבי אומר לו מזל טוב. אז הוא אומר לו: היום לא יום הנישואים שלך? כאילו הרבי אמר לו: תדאג לעוגה, תדאג.

1:18:38 דובר 4 זה מדהים.

1:18:39 דובר 2 כן, כן.

1:18:41 דובר 4 אז הוא אומר את זה בבית כנסת. בטח זה מאוד מגבש כזה.

1:18:44 דובר 2 ועוד פעם, כולנו, גם אני מאוד מאוד שמחה כשאנשים זוכרים את יום ההולדת שלי. זה נורא כיף.

1:18:50 דובר 4 נכון, כי גם במקום האישי הזה.

1:18:53 דובר 2 כן, וגם הזדמנות של אנשים שאנחנו נברך אותם על הדברים. את יודעת מה שהם צריכים ומזלם גובר, שזה בכלל עניין שהרבי מאוד מאוד כן שיש להם. אנחנו מדברים היום שהמזל שלך גובר, יש לך כוח לתת ברכות, יש לך כוח, אה, להשפיע. זה, זה דבר ממש חדש.

1:19:10 דובר 4 כאילו לפחות פעם בשנה יש לכם איזה טאץ' אישי עם כל אחד.

1:19:13 דובר 2 כן, כן, לגמרי. משתדלים מאוד מאוד, משתדלים לא לשכוח ולאסוף תאריכים.

1:19:18 דובר 4 יפה. פרויקט יפה.

1:19:20 דובר 2 אז זה גם בפני עצמו ככה קובע ברכה. עכשיו אנחנו בתקופה של בין לבין, חודש חשוון, סיימנו את האינטנסיביות של החגים. אנחנו עוד לא, עוד לא הגענו לחנוכה, אבל יש לנו גם פעילות סביב, אה, חגי ישראל בגני ילדים ובתי הספר ברובע. אוקיי, הרב מגיע, תוקע בשופר נניח, או ארבעת המינים. חנוכה הוא מגיע עם חנוכייה גדולה ויש לנו הפעלות שאנחנו עושים ב-בכיתות. אהה, אז אני, אני בדרך כלל מכינה את ההפעלות ומתאמת עם גני הילדים ובתי הספר, את הלו"צים וכולי.

1:19:52 דובר 4 לכל המגזרים?

1:19:53 דובר 2 אה, יש, יש ברובע שני בתי ספר ממלכתיים מאוד גדולים. יש שש מאות, שבע מאות תלמידים כל אחד. ובית ספר ממלכתי דתי אחד גם כן פחות או יותר חמש מאות תלמידים. אה, שלושים וחמישה גני ילדים.

1:20:06 דובר 4 וואו.

1:20:06 דובר 2 כאילו נו, זה, זה כמו עיר בפני עצמה. זה ממש זה. אז רק להגיע לכל אלו לפני החגים זה כבר.

1:20:12 דובר 4 הדלת פתוחה לרווחה לפני כן.

1:20:15 דובר 2 ברוך השם אנשים ראו כאילו גננות, אה, גננות שמחות, הן אומרות לנו ״אנחנו מחכות לרב יוסי, שרב יוסי יבוא״.

1:20:21 דובר 4 את יודעת, הדתה וזה, זה לא ברור מאליו היום.

1:20:24 דובר 2 ראינו קצת שינוי עם השנים בדברים האלה, אבל עדיין אנחנו כל הזמן מוכיחים לאנשים שאנחנו, אנחנו לא שם. אנחנו לא במקום הזה. אנחנו במקום של להנגיש את היהדות, כמו שאמרתי, לעבות את הגשר, להביא את הכול בלב חפץ, באהבה, לא בכפייה. קודם כול, אם אתם לא רוצים אז לא, אבל אבל אתם מפסידים.

1:20:42 דובר 4 לא, זה מעניין אם הייתה התנגדות-

1:20:43 דובר 2 אתם מפסידים. הייתה.

1:20:44 דובר 4 בעקבות ה...

1:20:45 דובר 2 בואי נגיד פה ושם. אה, אנחנו גם מאוד מאוד נזהרים. אנחנו לא כל דבר, כל תוכן אנחנו מראים לרכזת ולמנהלת, שהן יודעות מה.

1:20:55 דובר 4 שהכול שקוף.

1:20:56 דובר 2 מה, הכול הכול. אני אתן לך דוגמה למשל למשהו שהפסקנו. בשנים הראשונות היינו מביאים תרנגולים לכפרות. זה היה אטרקציה. הילדים עד היום זוכרים את זה.

1:21:04 דובר 4 כן.

1:21:06 דובר 2 באחת הפגישות עם הפיקוח, כשהצגנו למפקחת חדשה, הצגנו בפניה את התוכנית ואז היא אמרה: "אני לא מסכימה. תרנגולים חיים בגן הילדים", אפילו שהסברנו לה שאנחנו ממש שומרים-

1:21:13 דובר 4 גם צער בעלי חיים.

1:21:15 דובר 2 אנחנו שומרים על צער בעלי חיים, והרי יש תוכניות שמביאים בעלי חיים.

1:21:18 דובר 4 ברור, יש תוכנית רשמית של היכרות עם בעלי חיים.

1:21:20 דובר 2 קוראים לזה חי בגן.

1:21:22 דובר 4 כן, כן, מביאים כל שבוע.

1:21:24 דובר 2 בסדר, אז אותו, באותה צורה. כאילו לא, לא רצו. בסדר.

1:21:27 דובר 4 כי היה על זה הלום ו...

1:21:29 דובר 2 אוקיי, בסדר. אז חבל.

1:21:31 דובר 4 כן.

1:21:31 דובר 2 חבל, כי זה מנהג יהודי שיסודתו בהררי קודש, מה שנקרא, והילדים מאוד זוכרים את זה. אז אנחנו עושים את זה בדרך אחרת.

1:21:37 דובר 4 ללכת בנתיבות כאלה.

1:21:38 דובר 2 כן, כן, כי באמת אנחנו לא, לא רוצים. אבל כמו שאמרתי בהתחלה, בהתחלה האוכלוסייה של אשדוד בגדול, יש, יש בה הרבה נטייה למסורת ואנשים, תקשיבי, בסופו של דבר אנשים רוצים את האמת. אנשים רוצים את האמת. הרעש הגדול הוא בתקשורת. את מדברת בשטח עם אנשים, אפילו בציבור יוצאי חבר העמים שכאילו יש להם תיאור של אנשים נגד דת או משהו כזה. תדעי לך שאת מתחילה לחפור למטה, כולם רוצים את החיבור. אני מדברת על אלה שיהודים מביניהם, אלה שלא יהודים זה סיפור אחר.

1:22:10 דובר 4 זהו, בדיוק אני ככה תוך כדי באתי לשאול אותך ש-

1:22:12 דובר 2 יש

1:22:13 דובר 4 יש לכם, אתם נתקלים בקטע הזה שאתם צריכים מסמכים כמו בחו"ל?

1:22:16 דובר 2 אנחנו לא עוסקים בחופה וקידושין. הדברים האלה עובדים דרך הרבנות והרבנות מאוד מאוד מאוד מקפידה על זה.

1:22:22 דובר 4 אז העבודה היא שלהם.

1:22:23 דובר 2 העבודה היא שלהם. כן. אנחנו לא מבקשים מאנשים שנכנסים אלינו-

1:22:27 דובר 4 לא

1:22:27 דובר 2 לבית הכנסת.

1:22:28 דובר 4 כן, מדובר ל...

1:22:29 דובר 2 אה, התחלנו קצת על בר מצווה, כאילו לראות, אבל לא ברמה של חקירה, של שורשים כמו שעושים לאישור נישואין. אמ, וגם אני ראיתי שבשנים האחרונות מי שלא יהודי, למרות שבעלייה הראשונה כולם היו מסתירים את זה, מי שלא יהודי, היום מי שלא יהודי כאילו אין לו בעיה להודות בזה. אני לא יהודי, זה לא בשבילי. גוד ביי. היה לי קטע שנה אחת אני זוכרת. נכנסתי לאיזה בית ספר, פעילות של פסח. עכשיו פעילות של פסח הולכת בתחנות. אוקיי, יש תחנה של מאפיית מצות, יש תחנה של קערה. אגב, יש לי ספר.

1:22:57 דובר 4 אני הייתי פעם אצלכם בבית ספר באשדוד. הייתי על המצות, אני זוכרת.

1:23:02 דובר 2 אה כן?

1:23:04 דובר 4 לא זוכרת אותך שם, אבל...

1:23:06 דובר 2 טוב, יש עוד, כמו שאמרתי, עוד הרבה בתי חב"ד.

1:23:08 דובר 4 כן. רגע, את היית בת חמש עשרה, אולי משהו כזה.

1:23:10 דובר 2 כן, יכול להיות. כן, הייתה תקופה שהייתי מביאה בנות מקריית מלאכי. היום יש לנו ברוך השם מספיק על ו...

1:23:15 דובר 4 הייתי הולכת להגיד על הספר הזה החמוד.

1:23:17 דובר 2 אז כן, אגב, הוצאתי ספר בעקבות, הוא קם בעקבות הפעילות. יש לנו בפסח "סיפורה של קערה" על קערת ליל הסדר עם כל הסימנים של הקערה.

1:23:25 דובר 4 אגב, יש הרבה מכירות כבר את הספר.

1:23:26 דובר 2 אוקיי, יש כאלה אני משערת שמכירות את "סיפורה של קערה" שהוצאתי אותו יחד עם השליחה חני קלי. שתינו התחלנו את זה כפרויקט בשליחות שלנו. חני הכינה קערות וכזה והשתמשה בזה בבתי הספר, בבתי ספר ובגנים ברמת גן, איפה שהיא שליחה, ואני חיברתי סיפור על קערה גדולה שהייתה לנו. התחלתי, חיברתי סיפור. משנה לשנה שיפצתי אותו, שכללתי אותו ואז חני ואני נפגשנו ואמרנו יאללה ועשינו פרויקט שלם של להוציא את הספר. אגב, יש לנו בקנה עוד ספרים שמחכים לצאת.

1:23:56 דובר 4 מצוין.

1:23:57 דובר 2 על שבת, על החגים, על חנוכה, ממש בסגנון הזה, כי זה ספר מאוד חדשני. יש בו קטע שלוקחים את סימני הסדר ומדביקים אותם בסקוץ' למקום המתאים בסיפור כל פעם ויש הפעלות אחריו.

1:24:11 דובר 4 בסוף הדברים המוצלחים זה אלה שיצאו מהשטח, מהצורך.

1:24:14 דובר 2 ממש, ממש, ממש. כל הגננות קיבלו את זה מתנה מאיתנו ולא משנה, הן תמיד מחכות לקערה הגדולה.

1:24:18 דובר 4 כן.

1:24:18 דובר 2 כי זה מגיע עם קערה ענקית, מאוד ממחישה, מאוד מסבירה. ילדים, אני יודעת את הסיפור בעל פה, כל הילדים כמובן, גם הילדים שמפעילים כבר יודעים את זה.

1:24:28 דובר 4 מכירים את זה. אז זה באמת סביב החגים.

1:24:32 דובר 2 אגב, תרגמנו אותו לאנגלית והוא.

1:24:34 דובר 4 אה באמת?

1:24:34 דובר 2 כן, תרגמנו אותו גם לאנגלית ויש לנו את הטקסט ברוסית אבל איכשהו זה התפספס עדיין עם ההדפסה. אני מניחה שאנחנו גם נעשה את זה כי היה לזה ביקוש מאוד מאוד גדול.

1:24:45 דובר 4 כן.

1:24:45 דובר 2 זאת אומרת כבר עבדנו על תרגום, זה כבר עבר תרגום ועבר הגהה וכולי וכולי. אבל עוד לא ירד.

1:24:50 דובר 4 האישור האחרון.

1:24:51 דובר 2 עוד לא ירד להדפסה. אולי, אולי זה יהיה עידוד בשבילי לעשות את זה, כי יש לזה ביקוש, כי זה ממש מקיף את כל ה, את כל העבדות וחירות וסימני הסדר וכולי ומאוד מאוד יפה. זה, זה קם כתוצאה מהפעילות. ואז ברוך השם אני זוכה שעוד הרבה שליחות בעולם ומשפחות בכלל ייהנו מהסיפור הזה. כל פעם לפני פסח אני מקבלת הודעה שהם הוציאו את הספר מהמדף. הנה הספר.

1:25:12 דובר 4 איזה כיף זה.

1:25:13 דובר 2 אז, אז באחת ההזדמנויות האלה בקיצור היה לנו ביתנים, כן, של ליל הסדר ואפיית מצות והיה עוד משהו שדימינו יציאת מצרים ובכיתות הגבוהות יותר עשינו כמו האמת השלישית שמשחקים וזה. אני זוכרת שנכנסתי לאיזה כיתה אחת, אמרתי: "מתקרב אלינו ליל הסדר". אז אחד הילדים אומר לי: "כל הקדושים". כאילו הייתי בשוק.

1:25:34 דובר 4 וואי.

1:25:35 דובר 2 זה היה.

1:25:36 דובר 4 אגב, הוא גם לא דייק כי זה לא באותו זמן בשנה.

1:25:39 דובר 2 כן, בסדר, אבל כאילו בראש שלו זה היה.

1:25:42 דובר 4 זה מה שהשלים לו את ה.

1:25:43 דובר 2 זה היה לי ממש עצוב לראות.

1:25:44 דובר 4 וואו.

1:25:46 דובר 2 אני רוצה לקוות שזה לא בא מבית יהודי. אוקיי, והיו לנו גם סיטואציות שממש זניחות. אבל היו כמה פעמים של, נגיד למשל, מפגש בבית הכנסת לפני שבועות של ילדים שההורים שלהם סירבו להרשות להם להיכנס לבית כנסת. לדעתי, בינינו, כהורה זה גם לעשות עוול לילד שלך. כאילו אוקיי, אתה לא מסכים עם זה. אתה יכול להיות במידה מסוימת שאותם ילדים כשהם יגדלו, הפוך על הפוך, זה עוד יותר יעניין אותם. כאילו, ממה אבא שלי כל כך...

1:26:08 דובר 4 מים גנובים ימתקו.

1:26:09 דובר 2 כל כך אסר עליי להיכנס. אבל זה לא קרה הרבה, אבל זה קרה מעט, אבל קרה.

1:26:14 דובר 4 נתקלתם.

1:26:14 דובר 2 כן, ואני זוכרת שבאתי לאיזה... הייתה שנה שהייתה סערה מאוד גדולה סביב ל"ג בעומר, הדתה, יובל המבולבל. לא יודעת מה זה.

1:26:21 דובר 4 כן, נכון.

1:26:22 דובר 2 ואז אני התחלתי להילחץ. אמרתי שלא יקום לי איזה ועד הורים. דווקא ההורים כולם רוצים את זה. ואז ניגשתי לאחת המנהלות עם הספר. הראיתי לה את הספר שאנחנו רוצים לתת לילדים. אז היא אומרת, לא, זה בסדר גמור. דרך אגב, מי שלא מתאים לו ערכי יהדות שאני מכניסה בבית הספר שלי, יש ארבעים בתי ספר אחרים בעיר. ככה היא אומרת. יש ארבעים בתי ספר אחרים בעיר. הם לא חייבים. כן, נכון, זה לא בית ספר דתי, אבל ערכים יהודיים וחיבור למורשת שלנו. זה היה נראה לי סיפור על דמא בן נתינה אולי או משהו כזה. זה אני רוצה שיהיה לתלמידים שלי, וזה מה שרוב ההורים אצלי רוצים, ואני לא נכנעת לצעקנים. זה היה נאום המנהלת.

1:26:57 דובר 4 כן.

1:26:57 דובר 2 ואז אמרתי לעצמי, אולי אני הייתי קצת יותר מדי גלותית בעיניי שחששתי ככה. כי בסך הכול הרי מה אנחנו מביאים? אנחנו לא באים אף פעם בכפייה. בוא נגיד, אף ילד לא חזר בתשובה כתוצאה מהפעילות הזאת שעשיתי אצלו בבית הספר. אבל אולי כשהגיע פסח, אולי הוא אכל מצה, אולי הוא קיים מצווה. זה העניין שלנו. אנחנו לא סופרים את החזרה בתשובה. זה לא. אין לנו איזה בסוף שנה שאנחנו צריכים להגיש דוח: כך וכך אנשים החזרתי בתשובה השנה. לא. יש לי דוח לעצמי ולרבי שאני צריכה להגיש, זה כמה יהודים זכיתי שיהיו קצת יותר מחוברים ממה שהם היו קודם. אם זה דרך הדלקת נרות, אם זה דרך התפילין, אם זה דרך שבת, אם זה דרך ארוחות של שפרה ופועה, שזה עידוד ילודה, שזה עניין בפני עצמו. כן, כל הדברים האלה, זה כאילו, אנחנו לא נמדדים בתוצאות, אנחנו נמדדים בעשייה.

1:27:40 דובר 4 באמת עצוב הפחד הזה שאנשים, היום מחזירים לי את הילד בתשובה וכאילו.

1:27:43 דובר 2 לא, זה ממש לא. ממש.

1:27:45 דובר 4 כאילו קצת, קצת.

1:27:46 דובר 2 באמת, כשבאנו בהתחלה לגור ברובע, אני זוכרת שנתקלנו בתגובות לא נעימות, אבל היום כולם כולם כאילו...

1:27:53 דובר 4 מכירים אתכם.

1:27:54 דובר 2 כן. טוב.

1:27:54 דובר 4 עשיתם עבודת שטח.

1:27:56 דובר 2 לא רק זה, אנחנו סוג של בית זכוכית, כל כך בולטים בשטח. כולם יודעים מסביב מי אנחנו, איפה אנחנו גרים. חברה אחת שלי הגיעה בשבת, הסתבכה, היא שאלה: איפה גרים פרידמן מחב"ד עם הרבה ילדים? אז אמרו לה, הנה, תלכי.

1:28:07 דובר 4 ישר תפסי.

1:28:08 דובר 2 ישר, ישר.

1:28:10 דובר 4 יש גם כמה ג'ינג'ים. אז...

1:28:11 דובר 2 כן, טוב, זה בכלל.

1:28:12 דובר 4 המשפחה של הג'ינג'ים זה...

1:28:14 דובר 2 תופס, תופס, אה, יחס.

1:28:15 דובר 4 כן.

1:28:16 דובר 2 כן.

1:28:17 דובר 4 וואו. חני, ואיפה את בתוך כל היום הזה?

1:28:19 דובר 2 אה, טוב, יש לי מוטו מאוד, אה, מאוד... משנה מאוד סדורה בעניין הזה.

1:28:24 דובר 4 יאללה.

1:28:24 דובר 2 והמשנה הזאת אומרת: "אם אין אני לי, מי לי?"

1:28:27 דובר 4 נכון.

1:28:27 דובר 2 וקודם כול אני אדאג לעצמי ויהיה לי טוב. וכששואלים אותי מה הסוד שלי למשפחה גדולה, אז אני, אני חושבת שאני יכולה לחלק את זה לשניים. קודם כול זה כמובן סייעתא דשמיא וברכת השם, שזה כן, אי אפשר לעשות צעד בלי זה, אבל, אה, אני יכולה לחלק את זה לשניים. אחד זה לדעת לקחת עזרה והשני זה לדעת לעשות זמן לעצמי. מה זה לדעת לעשות זמן לעצמי? זה פשוט למצוא את הדרכים ואת הדברים שאני אוהבת ולתת לעצמי זמן לעשות אותם. זה יכול להיות לקבוע עם חברות ולשבת להיפגש. זה יכול להיות ההליכות שאמרתי לך שאני עושה. אה, לפעמים, אה, אם נגיד יצאתי בבוקר, סיימתי עם היולדות, תקתקתי את זה, אז אני יכולה ללכת, אה, לחוף הים, לשבת שם להתפלל ושם לענות על המיילים והוואטסאפים וכל הדברים האלה. ו... אה, לתכנן את התורנות של שפרה ופועה על חוף הים זה כבר, אה...

1:29:18 דובר 4 כן.

1:29:18 דובר 2 וכל פעם, כמו שאמרתי לך בהתחלה על המגורים באשדוד, כל פעם אני אומרת לעצמי: "למה את לא עושה את זה יותר קרובות? זה כל כך מרחיב את הנפש."

1:29:25 דובר 4 חייבת לפתוח משרד בחוף.

1:29:27 דובר 2 כן. אז זה פשוט קודם כול לשים ל... לשים לב לאמא. יש לנו בבית למשל, אה, אני מרשה לעצמי לקנות שוקולד שהוא רק שלי, ואז זה מיועד לי. אמ, עוגה מסוימת. טוב, זה בתחום ה... הגשמי, אה...

1:29:43 דובר 4 כן.

1:29:43 דובר 2 פיזי. אבל כן...

1:29:45 דובר 4 תשמעי, זה מחובר.

1:29:46 דובר 2 לגמרי.

1:29:47 דובר 4 אין פה, זה גוף ונפש.

1:29:47 דובר 2 לגמרי להקשיב לעצמי. יש זמנים שאני יכולה להגיד למשל אחרי החגים: "תקשיבי, עבדתי אינטנסיבי, עבדתי קשה, אני חייבת לשבת עם איזו חברה טובה", ואז אנחנו נוסעות, נפגשות. אני, את האמת, יש לי עוד כמה חברות ככה שהן בראש הזה, אה, נפגשות באיזשהו מקום, יושבות ביחד כמה שעות, צחוקים, את יודעת, לאכול, כיף...

1:30:06 דובר 4 נשמה.

1:30:06 דובר 2 משהו כזה, להשתחרר. ואז את חוזרת הביתה עם כוח. זה כמו, יש משל כזה שראו מישהו שהוא חוטב עצים והגרזן שלו היה שחוק כזה והוא ממשיך. הוא חוטב ועובד והוא מתאמץ ומתאמץ. אמרו לו: "תעצור רגע, תחדד את המסור, תשחיז את המסור שלך." "לא, אין לי זמן. אני חייב לחטוב. אני חייב לחטוב." אבל שנייה רגע, אם אתה תחדד את ה... תשחיז את המסור, אז יהיה לך יותר קל לחתוך. אז אם יהיה לך כוח, אם יהיה לי כוח כאמא, אז יהיה לי הרבה יותר כיף להתעסק סביב כל העשייה הרוטינית של הכביסות והבישולים.

1:30:41 דובר 4 צריך להבין, להבין שהסדר עדיפויות, אמור לשקול אותו מחדש.

1:30:46 דובר 2 בדיוק.

1:30:46 דובר 4 מה תורם למה, מה, מה קודם למה?

1:30:49 דובר 2 עכשיו אני לא אומרת אגואיזם, כל היום להיות שקועה בעצמי ורק לדאוג לעצמי...

1:30:53 דובר 4 ברור.

1:30:53 דובר 2 ולשכוח את הילדים על הדרך. חס ושלום, זה ממש לא ה... ממש לא הכיוון. אבל אני כן אומרת לזכור את אמא. ואחד הדברים החזקים זה באחת השנים בכינוס השלוחות הם הראו סרטון. את מכירה את הסרטונים של חברות התעופה של... להדרכה כשעולים למטוס?

1:31:08 דובר 4 כן.

1:31:08 דובר 2 אז הם הראו באותה שנה נראה לי של חברת תעופה אוסטרלית, משהו חמוד חמוד שילדים קטנים מדגימים את זה. הם אומרים כאילו "In case of an emergency", אז הם מראים שמסכת החמצן צונחת מלמעלה ואתה חייב קודם כל לשים אותה על עצמך, ואז אם יש לך נוסע נעזר, נגיד ילד או משהו כ-כזה-

1:31:27 דובר 4 כן.

1:31:27 דובר 2 רק אז אתה יכול לתת. ואז הם דיברו על זה באותו כינוס מאוד מאוד בהרחבה, שבעצם אנחנו חייבות לתת חמצן לעצמנו. חייבות, חייבות, חייבות. אם לנו כאמהות, כשליחות, לא יהיה חמצן, אם אנחנו לא נהיה מוטענות, איך אנחנו נטעין אחרים? איך יהיה לנו בכלל כוח? איך יהיה לנו בכלל, אה...? ומאוד מאוד לקחתי את זה ככה באותה שנה, ולא רק, כי מאז ותמיד הייתה לי את ה-- את התובנה הזאת. זה פשוט שימר אותה.

1:31:50 דובר 4 אני חושבת שההשקעה הזו שלהם זה יותר בטבעי, פחות... כן.

1:31:53 דובר 2 זהו, אז זה, זה, זה שימר אותה.

1:31:54 דובר 4 כן.

1:31:54 דובר 2 אותו כינוס נתן לזה ממש את ה-- את המקום הזה שכן, אני חייבת לתת לעצמי את הזמנים האלה. אני יכולה ללכת ללמוד משהו בשביל עצמי.

1:32:02 דובר 4 אגב, אמרת פיזית.

1:32:03 דובר 2 כן.

1:32:04 דובר 4 התחלתי מהשוקולד. אני חושבת שפיזית אפילו הרבה נשים לא מגיעות לויטמינים שהן צריכות לקחת. בדיקות.

1:32:11 דובר 2 נכון.

1:32:12 דובר 4 אה, מינימום של בכלל לדאוג לבריאות שלי. מבחינת אני צריכה להיות אמא בריאה וקיימת כאילו.

1:32:19 דובר 2 בדיוק. כותב על זה המגיד ממזריטש, שאומר על זה: חור קטן בגוף, חור גדול בנשמה. זה כשאמא לא ככה. אגב, אה, לא יודעת אם את יודעת, אבל אני נתתי לזה פומבי בכינוס השלוחות וגם לא אכפת לי להגיד את זה פה עכשיו. ואם למישהי זה יפריע לשידוכים של הילדים שלי, אז סימן שהמשפחה הזאת מושלמת מדי בשבילנו. אחרי אחת הלידות היה לי גם דיכאון אחרי לידה. אה, עכשיו לא דיכאון כאילו אקוטי ברמה של אשפוזים או תרופות וכאלה, כאילו ברוך השם הצלחנו, בעלי ואני עלינו על זה. כאילו מה קורה? אבל תמיד יש אחרי לידה איזו ירידה ב-

1:32:55 דובר 4 דכדוך.

1:32:56 דובר 2 דכדוך כזה, אבל פה הדכדוך התמשך יותר מדי. אה, הייתי חוזרת כל בוקר לישון וכל הפעילות הורידה רמה. עכשיו יכול להיות שלמישהו מבחוץ שראה אותי, אני גם לא אומרת איזו לידה זה היה, יכול להיות שלמישהו מבחוץ שראה אותי זה היה נראה שהעסקים כרגיל, כי השיעור שלי נמשך. היה לי שיעור תניא קבוע. תמיד הוא מרים אותי לגבהים. אני מאוד אוהבת. אני חוזרת אחריו, קשה לי לישון. אה, השיעור נמשך, הפעילות בגדול נמשכה, אבל הרבה דברים, הייתה תחושה כזאת, מאוד כובד וחוסר חשק ועושה דברים בכוח ו-

1:33:26 דובר 4 כל העניין תלול כאילו.

1:33:27 דובר 2 מחשבות מאוד רעות על עצמי וכל מיני דברים כאלה. מאוד זה שהקדוש ברוך הוא שלח לנו שליחים טובים ש-- שנקלוט שזאת הבעיה, והדבר הראשון שהרופאה שלי אמרה לי כשניגשתי אליה, ככה, זה היה גם צעד ללכת ולהגיד לה שככה אני מרגישה, כי נגיד בטיפת חלב, כשמילאתי את השאלון של דיכאון אחרי לידה, בחיים לא. מה פתאום? יש לי משפחה ברוכה, אני-

1:33:49 דובר 4 הכל בסדר, אני כבר יודעת.

1:33:51 דובר 2 מושלם, כולם מתוקתקים, הכל זה, ולא. אז אחד הדברים הראשונים שהרופאה שלי אמרה לי: לכי תעשי בבקשה בדיקות דם מקיפות. תשמעי, היו שם חסרים. וואי, איזה בושות.

1:34:03 דובר 4 בעצם יושב בהרבה מקרים-

1:34:05 דובר 2 הרבה פעמים זה מתחיל מחסרים פיזיים, ואז יש כאילו ל-ל-ל-- תראי, הרגשות האלה כל הזמן נמצאים אצלנו. יש לנו ימים, יום עסל, יום בסל, כן?

1:34:14 דובר 4 הורמונים.

1:34:14 דובר 2 הורמונים אחרי לידה וכאלה, ותמיד יש את הרגשות האלה. משהו לא הלך לי, משהו לא הצליח לי. צעקתי על הילדים שלא רציתי וזה.

1:34:21 דובר 4 זה בטוח הנורמה.

1:34:22 דובר 2 אוקיי, זהו. כשזה יושב על עייפות מצטברת, על חוסר ברזל שממש מכביד על הגוף, תשמעי, זה מפיל. זה מפיל לחלוטין. וזה היה אצלי ממש ברגע שעלינו על זה והתחלתי לקחת בחזרה ויטמינים ו-ודברים, ואז הלכתי לדבר עם איש מקצוע. כמה פגישות בודדות לעזור לי לצמוח בחזרה מהמקום הזה. ואז התחלתי גם באותה תקופה מאוד מאוד להקפיד על התעמלות, זאת אומרת על הליכה. אחר כך בהמשך כבר נרשמתי גם למכון כושר שאני עד היום ברוך השם נמצאת בו. הוא, הוא סמוך לבית חב"ד ויש להם, יש להם קורסים ממש במהלך היום, יש להם שיעורים ממש במהלך היום. אז אני יוצאת ככה שעה.

1:35:02 דובר 4 קופצת.

1:35:02 דובר 2 וחוזרת, מאוד קופצת. כן, נורא כיף לי. סטודיו כזה כיפי באווירה נשית מאוד. מאוד מאוד חברתי. מאוד כיף.

1:35:10 דובר 4 אמא בריאה.

1:35:11 דובר 2 מנסה. מנסה כמיטב יכולתי לשים ל-

1:35:13 דובר 4 כולנו מנסים ומשתדלים.

1:35:14 דובר 2 כן, כמובן יש את ה-

1:35:15 דובר 4 מושלם.

1:35:16 דובר 2 אפס אנד דאונס. אבל כן, לשים את עצמי שם, לשים את עצמי ולדאוג לעצמי. אז באמת בתקופה הזאת של, אני לא יודעת, זה היה בין דכדוך לדיכאון. זה לא הגיע לרמה האקוטית של לא לקום בבוקר. אבל תקשיבי רגע, בשבילי הרי פעלתנות היא, היא לא אצל כולם באותו אופן. אוקיי, יש את הנשים השקטות יותר, יש את הפעלתניות יותר.

1:35:37 דובר 4 יחסית לעצמך.

1:35:37 דובר 2 אז יכול להיות שאני ביחס לאישה אחרת, היא עדיין רואה אותי: וואו, היא יוצאת והיא עושה, מה, זאת בדיכאון? כן, כי ביחס לעצמי זו ירידה בפעלתנות.

1:35:46 דובר 4 זה גם לא רק מה שרואים מבחוץ, זה גם היחס עצמו.

1:35:49 דובר 2 מבפנים, כאילו חוסר כוח לילדים וחוסר כוח לבשל וחוסר כוח לעשות, וכאילו רק לגמור את הדברים ולחזור לישון כמה שיותר. אז יש טווח שהוא נורמלי אחרי לידה, לחזור לישון, ויש טווח שזה כבר מתחיל להיות כמו מופרז.

1:36:03 דובר 4 הולך לשם.

1:36:04 דובר 2 אז זהו, מאז אני, אני מרגישה איזו שליחות בדבר הזה, כי אני לפני כמה שנים טובות נעמדתי בכינוס השלוחות העולמי. עשינו סדנה שעסקה דווקא בקשיים. כי את יודעת, אה, תמיד, אה, מגיעים לכינוס, יש איזו הרגשה: וואו, זה יש להם בניין ככה ואלה יש להם ככה ואלה יש להם זה-

1:36:20 דובר 4 תחרות של הצלחות.

1:36:22 דובר 2 עושים פיפס ו-ו-ויש להם מיליונים שתורמים להם. לא, אף אחד לא יודע כמה קשיים עומדים מאחורה. אז החלטנו באותה שנה להעצים את הקשיים, אבל לא ממקום של אוקיי, בוא ניפול לקושי. באמת ב-ב-בכינוס הזה דיברנו על קשיים, היו כל מיני סיפורים, אה, נשים שיתפו בין... זה נע בין אובדנים אישיים לבין, אה, כאלה שגורשו ממקום השליחות שלהם. אני זוכרת אותך, אני מסוצ'י אז.

1:36:41 דובר 4 כן.

1:36:42 דובר 2 אה, זה. אה, עוד כל מיני נשים שיתפו בדברים שלהם, אבל בצורה... לא רצינו שזה יהיה ממקום מתמסכן, שעכשיו נשב כולנו ונדמע לאור הקשיים שלהם, אלא ממקום איפה הם צמחו ואיפה זה הצמיח אותם ואיזה תובנות הן יכולות לחלוק עם כולם.

1:36:57 דובר 4 וגם לנרמל את זה אולי, לא?

1:36:58 דובר 2 כן, כן. כאילו, כששליחה יודעת-

1:37:00 דובר 4 כולן עוברות.

1:37:00 דובר 2 ששליחות עוברות דברים כאלה. ואז אני אמרתי כש-כשבנינו את התוכנית, אמרתי, "את יודעת מה?" אמרתי לחברה שלי לאה, שאנחנו עבדנו ביחד באותן שנים על הכינוס. אמרתי לה, "תקשיבי, אני הולכת לספר על עצמי. אני מרגישה בזה שליחות." אה, אני כל כך שמחה שעשיתי את זה. כל כך שמחה שעשיתי את זה, כי פשוט הצפתי את זה למעלה, כי אני חייבת להגיד שכל אישה שיש לה מעל שלושה ילדים על פי הספרות המקצועית נחשבת בקבוצת סיכון.

1:37:28 דובר 4 וואו.

1:37:28 דובר 2 זה קבוצת סיכון. למה? כי קודם כל יש-- זה נקרא לידות מרובות. אוקיי, לעולם הכללי זה נקרא השלכות לידות. כן. אבל, אה, כן, כי יש את הנפילות של ההורמונים ואת ה... אמ, את העייפות שלך אחרי לידה וכאילו, כאילו בעצם האישה נמצאת בעצמה במקום של סיכון יותר ואת חייבת להיות מודעת לזה. ולפעמים נשים כאילו לא מבינות מה קורה להן. עכשיו זה לא רק דיכאון, זה גם חרדה. חרדות אחרי לידה. נשים פתאום רואות כל מיני סיוטים. עכשיו כולנו יש לנו איזה פחד מסוים, כן? ש-ש-שהילדים יחזרו לשלום, שהכול יהיה בסדר כשהם יסיימו צבא.

1:38:02 דובר 4 זה כבר משהו שהוא-

1:38:02 דובר 2 אבל פה את מדברת על נשים שכאילו לא ישנות לילות שלמים בגלל זה. כאילו אחרי לידה הן פשוט נמצאות באיזה מתקפה של חרדה ממש, זה, שזה עוד-

1:38:11 דובר 4 הגוף לא מאוזן.

1:38:12 דובר 2 בדיוק.

1:38:12 דובר 4 זה טריגר ל... לכל הדברים האלה.

1:38:14 דובר 2 עכשיו אם יש איזשהו טריגר סביבתי, נגיד יש איזושהי מערכת יחסים בעייתית מול ההורים, מול אחים, מול ילדים, מול, אה, בן הזוג, משהו קרה במקום העבודה או משהו כזה, אז תוסיפי לזה את המצב הגופני הירוד. תוסיפי-- וואו, זה מתכון בדוק לנפילה. בדוק, בדוק. ואז נשים לא מבינות מה קורה להן. הן לא מבינות מה זה. ואנחנו חיים היום בחברה שמאוד, מאוד חשוב. כאילו וואו, אני מושלמת והפייסבוק שלי והסטטוס שלי והזה שלי והכול נראה מושלם והכול נראה מצוין ונשים לא מדברות על זה. לא מדברות על הקושי, לא מדברות. כאילו זה כיף. וכל ילד הוא באמת ברכה מדהימה ותודה לאלוקים באופן מדהים, אין מה לומר, אבל יש גם קושי. יש גם קושי וחייבים לתת לו מקום וחייבים לנרמל אותו. עכשיו שוב אנחנו חוזרים גם כן לקטע של שפרה ופועה. תראי איך הרב שלנו גאוני בעניין הזה.

1:39:02 דובר 4 רציתי להגיד שזה מאוד מתחבר.

1:39:03 דובר 2 זה פשוט מדהים, כי אם פעם, הרי עוד פעם, פעם, פעם היו כולם סביב אמא וסביב זה, ואמא הייתה עוזרת ונכנסת. מעמידה, מעמידה מרק, מעמידה גם לך וזה. ופתאום פה היום אנשים גרים לבד ב-ב-במגדלים האלה, ב-ב-בזה כל אחד חי לעצמו. אנשים יכולים השם ישמור למות בבניין ואף אחד לא ידע, כן?

1:39:22 דובר 4 כן.

1:39:23 דובר 2 ו-ו-ולא ישימו לב. יש ארבע מעליות. אף מי רואה את השני? זה יורד לחניה. זה יוצא פה, זה יוצא שם. שלום ולהתראות, כן?

1:39:30 דובר 4 העולם כאילו קטן, אבל אתה יותר לבד.

1:39:32 דובר 2 אבל בודד.

1:39:33 דובר 4 כן.

1:39:33 דובר 2 קטן ובודד. זה, זה בא, זה בא ביחד במידה מסוימת.

1:39:38 דובר 4 כן.

1:39:38 דובר 2 וכולם מראים את כל הדברים הטובים והזה, ופתאום, אה, אני חושבת שבאתי בכינוס ו-ו-ופתחתי את זה בקול. זה נתן לזה מאוד נורמליזציה. הרבה מאוד שליחות פנו אליי. שליחות פנו אליי על שליחות אחרות שאת לא יכולה לדעת אם זה על עצמן או לא, ואני יודעת גם שלא פנו אליי, אבל הן פשוט שמעו ו-

1:39:57 דובר 4 עצם השיתוף.

1:39:58 דובר 2 וקיבלו תוקף ש... כי, כי, כי כשדיברתי על זה אז גם עניתי מה הם התסמינים ש-שעומדים מאחורי זה, מה אפשר לעשות לזה, אמ, איך את יכולה לעזור לעצמך, איך את יכולה להתקדם, איך את יכולה, כאילו-

1:40:11 דובר 4 כל דבר שמעלים אותו למודעות הוא מאוד-

1:40:13 דובר 2 פתאום-

1:40:13 דובר 4 מקל, עצם... אני חושבת עצם ה-

1:40:15 דובר 2 הנרמול של זה

1:40:16 דובר 4 ידיעת המחלה חצי תרופה גם ו...

1:40:18 דובר 2 והנרמול. אני לא היחידה. אני לא.

1:40:20 דובר 4 כן.

1:40:20 דובר 2 וגם זה היה קריאה לשליחות. שימו לב לשליחות סביבכן. יש לך חברה-- טוב, יש, יש מקומות בחו"ל שהשליחה הקרובה היא שש שעות נסיעה, עשר שעות נסיעה, טיסה, אבל עדיין לפעמים יש לך כאלה שנוסעים מפה לשם וזה. שליחות אמרו לי, את אמרת, אז פתאום זאת ילדה, מהר מהר הוצאתי כמה עוגות, שלחתי אליה. לא משנה. היא צריכה את זה. לא צריכה את זה. היא צריכה את ההרגשה.

1:40:40 דובר 4 כן, כן.

1:40:40 דובר 2 היא צריכה את ה... וגם הרבה פעמים זה בא לידי, כאילו זה, זה ממש הדבר הנכון במקום הנכון. אז זה פשוט לשים לב למי שסביבך. ואגב גם בכינוס השלוחות של הארץ שהיה לנו בשבת החולפת, מוצאי שבת ממש דיברנו על זה בהרחבה. לפתוח עיניים ל-לשליחות סביבך ולשים לב ולשלוח משהו ולהראות אכפתיות. ו... אין, כי זה, זה ממש, כאילו השליחות הזאת של להביא עוד ילד לעולם היא כן, בסדר. אגב, זה אני למשל לא מפריע לי בכלל הרעשים האלה. אני עושה הכל, הכל, הכל. אני יודעת שאומרים לי, "אה, אז הנה התינוק התורן". כן.

1:41:15 דובר 4 לפעמים לא מסתדר עם המוצץ, כן מסתדר.

1:41:18 דובר 2 כן.

1:41:18 דובר 4 נכון? יש לנו פה כמה חבר'ה בחדר שלא תחשבו שאנחנו לבד.

1:41:21 דובר 2 ממש פתחנו פה, אה

1:41:23 דובר 4 כן.

1:41:23 דובר 2 תינוקייה. אבל, אה, זה חלק מהדברים. שאני עושה המון דברים ביחד עם הילדים שלי. זאת אומרת, למדתי ביחד איתם, הלכתי ללימודים ביחד איתם, הלכתי, אני הולכת איתם לחתונות.

1:41:34 דובר 4 את נוסעת לכנסים ביחד עם הילדים.

1:41:35 דובר 2 הלכתי לכנסים ביחד איתם. כן.

1:41:37 דובר 4 זה משהו שאני עדיין לא החלטתי.

1:41:39 דובר 2 אה, טוב, כי אני באה ממקום כזה של מה שאני אספיק אני אספיק. העיקר זכיתי להגיע לרבי ולהיות אצל הרבי.

1:41:45 דובר 4 את רואה שזאת מיומנות שמשתפרת לך עם השנים? משתכללת?

1:41:48 דובר 2 כן, בטח. למדתי, למדתי איך לנסוע. היום אני נוסעת, אה, כאילו הייתי נוסעת עם שכבות ודברים ואז את נכנסת לתוך הבניינים וחם כמו לא יודעת מה. אז למדתי שצריך ממש ניילון טוב לעגלה, עגלה עם גלגלים טובים וכל השאר בונוס.

1:42:03 דובר 4 מעיל אחד.

1:42:04 דובר 2 מעיל, מעיל אחד חם וזהו.

1:42:05 דובר 4 כן.

1:42:06 דובר 2 כאילו לא...

1:42:06 דובר 4 נכון, זה באופן כללי בחו"ל, אה.

1:42:08 דובר 2 נכון, אבל כש-

1:42:09 דובר 4 גם למבוגרים.

1:42:09 דובר 2 אבל בשביל מישהי שבאה מהארץ-

1:42:11 דובר 4 בדיוק, זה לוקח זמן לקלוט את זה.

1:42:12 דובר 2 זה לוקח זמן לקלוט את זה. וגם עוד פעם לשחרר לעצמי. את לא תהיי בכל התוכניות, את לא תהיי בכל הדברים. הכל בסדר, אני עסוקה בשליחות הכי גדולה. הרבי מדבר על זה בלי סוף.

1:42:22 דובר 4 כן.

1:42:22 דובר 2 בשיחות של הרבי על השליחות הכי גדולה של להביא עוד ילד לעולם. אז זה, כרגע זכיתי לבוא עם הילד הזה לרבי, וברוך השם זכיתי להביא את כולם לרבי, שזה ממש גם לא מובן מאליו. ו-וזהו. ואם הרווחתי על הדרך, אז מקסימום אנחנו יושבים, פותחים איזה חדר הנקה בצד.

1:42:36 דובר 4 כן.

1:42:36 דובר 2 ומפטפטות כל החברות. דרך אגב, חוץ מהתוכניות הגדולות, לדעתי עיקר הכנס זה התרומה מהמפגשים עם החברות.

1:42:42 דובר 4 בטח. כנס חברתי.

1:42:43 דובר 2 זה, זה, זה ה-- זה החלק הכי כיף. לפגוש חברות שמגדלות ילדים כמוני. אז זהו, זה, זה בעיניי-- זאת אומרת, זה, זה, זה בא בד בבד. להנמיך, להנמיך קצת ציפיות.

1:42:54 דובר 4 כן.

1:42:54 דובר 2 בסדר, אני מבחינתי באה לכנס. כל השאר בונוס.

1:42:57 דובר 4 כן, וחוץ מזה את גם לא מאבדת עם הילדים. ספרי קצת מה, איזה דברים למדת עם השנים? זה מעניין.

1:43:03 דובר 2 אוקיי, אז זה לא-

1:43:03 דובר 4 לגבי דעת חלק.

1:43:04 דובר 2 אה, כן. אז קודם כול גמרתי את התואר הראשון. אה, למדתי את טהרת המשפחה. דווקא כש-- דווקא את זה למדתי, הייתי ילדונת בת עשרים ושתיים.

1:43:15 דובר 4 כמו מדריכת כלות בעצם.

1:43:16 דובר 2 הדרכת כלות, כן. במחזור השני של רזי טוהר. הרגשתי מה זה פדיחות. היו שם כל הרבניות הגדולות. נגיד פגי וולף, שרית, כל אלה היו שמה ב-בתקופה הזאת.

1:43:27 דובר 4 מגיעה ילדונת.

1:43:28 דובר 2 זה י-- כן, אני יכולה להיות הבת שלהם, אבל אימא שלי, שהיא כאמור שליחה ראשית, היא שפת האם שלה היא לא עברית, והיא אמרה לי, תקשיבי, חסר פה. יש פה מחסור במדריכת כלות. אני רוצה להשתתף לך בלימודים. היא השתתפה, זה. אנחנו חייבים פה שת-- שיהיה מענה להדרכת כלות. עכשיו, אני הלכתי, בעצמי בקושי הכרתי איך נראה מקווה מבפנים. לא ידעתי מה זה. ישבתי, למדתי בשיעור, הקשבתי טוב. קודם כול נתרמתי מזה לעצמי. וואו, לבית שלי, לשמירת ההלכות שלי, לזה שלי. והתחלתי להדריך כלות, למסור שיעורי נשים. גם בכלה הראשונה וגם בשיעור הראשון היו לי סיפורים ממש מדהימים ש... בשיעור הראשון הייתה אישה שהייתה טובלת יום לפני, לפני המועד, כי הייתה מחשיבה את ההפסק טהרה בתור, אה, בתור יום. זו הייתה טעות-

1:44:16 דובר 4 פספסה את זה, כן.

1:44:17 דובר 2 ממש פספסה. היום ברוב המקוואות או ששואלים אותך או שכתוב על הקיר "היום טובלת מי שעשתה הפסק ביום הזה והזה", אבל אז זה לא היה. בואי נגיד גם כל המערך בארץ עבר שינוי מאוד גדול. גם הרבנות לקחה את זה מאוד לתשומת ליבה והחליפו בלניות והמון המון המון שינויים, מקוואות משתדרגים. ברוך השם, באמת אה, עובר מהפך. יש תנופה מאוד גדולה בעניין הזה.

1:44:38 דובר 4 את מדברת על לפני המון זמן.

1:44:39 דובר 2 אני מדברת על לפני, נגיד, עשרים שנה. כן, בן עשרים הבן הזה שנולד באותה תקופה. אז כן, הייתי באה איתו לשיעור וישבתי איתו בצד, וכשהיה צריך-- אם זה, אם זו הייתה מרצה אישה, הייתי יושבת בצד ומניקה, ואם זה היה מרצה גבר, אז הייתי יוצאת לכמה דקות, מניקה ו-וחוזרת. אני חושבת שכשהילד גם ליד אימא הוא בדרך כלל יותר רגוע.

1:44:58 דובר 4 כן.

1:44:59 דובר 2 יש רוגע כזה. אז קודם כול זה, זה מה שהתחלתי, להדריך ו-ו-ולהנחות אה סביב טהרת המשפחה. ואה במשך השנים אני מאוד, מאוד אוהבת ללמוד. מאוד, מאוד אוהבת ללמוד. אני פשוט לומדת סדרתית גם מספרים וגם מ-- וגם בקורסים, וכל פעם, כמעט כל שנה חיפשתי לעצמי, גם כשעבדתי בתור מורה ביום החופשי למדתי משהו.

1:45:25 דובר 4 וואו.

1:45:25 דובר 2 איזשהו תחום. אני יודעת, יש אנשים שאומרים לי "מה, היום החופשי שלך?" תקשיבי, שנה אחת אמרתי, כולם מדברות על היום החופשי. בואי ניקח יום חופשי, כי כשאני התחלתי ללמד נכנסתי ישר שנה ד' שלא היה לי יום חופשי.

1:45:35 דובר 4 כן.

1:45:35 דובר 2 הייתי צריכה להגיע ללימודים, אז כאילו לא זה, ואז המשכתי. אמרתי, טוב, השנה אני לא אלמד. תקשיבי, לא, לא הרגשתי סיפוק ביום החופשי הזה. נכון, אוקיי, היה לי זמן בבית לעשות דברים, אבל היה לי את אותו זמן. עבודה מתכווצת לפי הזמן שיש לך.

1:45:49 דובר 4 כן, קמת בבוקר, ומה אני לומדת היום?

1:45:51 דובר 2 אוקיי, מה אני עושה היום? בסדר, אז אני אנקה את הבית. אוקיי, אז אני אסדר. אוקיי, אני אכין את התוכנית למסיבת ראש חודש. אוקיי, זה בסדר, אוקיי, הייתי עושה את הכול גם בלי זה.

1:45:59 דובר 4 כן.

1:45:59 דובר 2 וחבל, אני מפסידה. אני אוהבת את האינטראקציה עם עוד נשים, ללמוד עוד דברים ולהחכים בכל מיני דברים. אז במשך השנים באמת קודם כול הרבה סביב טהרת המשפחה וזוגיות. כל מיני קורסים כאלה. אמ, למשל הדרכה של כלות שחוו פגיעה. לקחתי קורס, אה, קורס ב-ב-

1:46:16 דובר 4 שזה כאילו נישה בפני עצמה.

1:46:18 דובר 2 כן, כן, אבל אה, בתוקף זה שאני בבית חב"ד, אז קורה לי גם אה, גם כאלה.

1:46:23 דובר 4 את נתקלת בהכול.

1:46:23 דובר 2 ולדעת, ולדעת איך לגשת אליהם ומה לשים לב ומתי-- איפה הגבולות גזרה שלי שאני יכולה לעזור ומה ל-לטפל הלאה.

1:46:31 דובר 4 כן.

1:46:32 דובר 2 זה דבר מאוד, מאוד חשוב ב-בעניין הזה. אה, וגם למדתי כל מיני דברים או סתם הלכתי לדברים של כיף. הייתה תקופה שהייתה לי מאוד, מאוד, מאוד סטרס. נרשמתי לאיזה חוג אומנות. עכשיו, אני ואומנות לא כאלה חברים טובים. אין לי-- אני לא מגדירה את עצמי אחת עם ידיים מאוד אה טובות. אבל למה הלכתי לזה? הלכתי ביחד עם אחותי, וזה היה בשבילנו, אה, שהיא גם שליחה מאשדוד. קורס במסגרת בית המורה ב-באשדוד, ופשוט אה, זה היה שלוש שעות שבועיות שהיינו יושבות, את יודעת, להתעסק עם חומרים. יש בזה משהו מה זה מרגיע. גם אם היצירות אחר כך הלכו לפח. לא משנה לי.

1:47:08 דובר 4 מרפא ומרפא.

1:47:08 דובר 2 משהו מאוד-

1:47:09 דובר 4 כן.

1:47:10 דובר 2 כאילו משחרר. בלי-- זה היה פשוט כיף. כיף. ועל הדרך הכרתי כל מיני חומרים. עוד פעם, אני לא אשת אומנות שמתעסקת בהם, אבל זה מעניין לדעת או להביא מדי פעם איזו סדנה אלינו לבית חב"ד ל-להעביר לנשים.

1:47:22 דובר 4 כל תחום שנחשפים אליו הוא איכשהו בסוף פוגש אותך.

1:47:24 דובר 2 זה מרחיב ראש.

1:47:25 דובר 4 כן.

1:47:25 דובר 2 זה מרחיב ראש. זה פותח את העיניים, זה, זה באמת זה. אה, הייתה שנה אחת ש-- למדתי במחזור הראשון של בית ספר לקולנוע מעלה, בשכו-- בשלוחה החרדית שלהם, כי אני מאוד, מאוד אוהבת את התחום של ההפקה.

1:47:36 דובר 4 בעצם למדת הפקת סרטים?

1:47:38 דובר 2 הפקת סרטים ובימוי דוקומנטרי. עשיתי סרט דוקומנטרי. אה-

1:47:43 דובר 4 איזה?

1:47:44 דובר 2 אה, לא הפצתי אותו. זה היה סיפור אישי של אה-

1:47:47 דובר 4 וואו, מעניין.

1:47:48 דובר 2 מעבר מבריאות ל-- קיצור, זה דווקא איזה פרויקט שעוד אני הייתי רוצה לחדד אותו, לשייף אותו קצת יותר. אבל לא משנה, למדתי שם המון דברים, נחשפתי להמון דברים. אגב, זה גם הראה לי איזה מניפולציות עושים בתקשורת. איזה מניפולציות! אי אפשר לתאר! בחירת זווית הצילום, בחירת המצלמה, לונג שוט או מצלמה קרובה, אה, יראו את הפרופיל מפה, יראו את הפרופיל משם, ידבר פה, ידבר שם. איזה משפטים לחתוך. וואו, וואו, וואו. אני יכולה להראות לך-

1:48:16 דובר 4 כמה משמעויות יש.

1:48:17 דובר 2 איזה... אני יכולה להראות על סרטים היום שאני צופה בהם, כאילו מה הוא תכנן שיהיה, אה, מה, מה הם רוצים להפיק מהדובר. כאילו הדובר, אפילו בדוקומנטרי, הרי זה כאילו דובר מהחיים עצמם. תשמעי, גם את זה אפשר לנווט-

1:48:32 דובר 4 הכול. וואו.

1:48:32 דובר 2 לנווט לפי אג'נדה.

1:48:34 דובר 4 ובעריכה בכלל.

1:48:35 דובר 2 או! ממש, כאילו לשים משפט כזה לדיבור כזה. הוא הולך לפה, אז שמים ככה. ממש כאילו-

1:48:40 דובר 4 עולם שלם.

1:48:41 דובר 2 עולם שלם. מרתק, מרתק, מרתק, מרתק. אה, אז קודם כול זה היה כיף בשבילי ושוב-

1:48:47 דובר 4 מה זה, שנה למדת את זה?

1:48:48 דובר 2 שנה. שנה, יומיים בשבוע.

1:48:50 דובר 4 וואו.

1:48:50 דובר 2 כן, זה היה אינטנסיבי קצת. אה, יכול להיות שאם הייתי יכולה הייתי מורידה את זה ליום, אבל זה היה כאילו המחזור הראשון. כל כך שמחתי שנפתחה מסגרת מותאמת ברמה גבוהה. אז, אז הלכתי על זה עם כל השיגעון שבעניין. זה היה מאוד מאוד מרתק ובאופן אישי זה עזר לי כשאני, אני אוהבת מאוד לעשות סרטים לילדים שלי לכבוד הבר מצווה, גיל שלוש, בת מצווה וכאלה, וזה מאוד עזר לי אפילו חסכונית, כי למדתי להתמקד מה לצלם, איך לצלם, איפה זה... להזמין את הצלמת לשעות הממוקדות, להכין לה תוכנית מסודרת מראש, איך להכין את כל הדברים, לעשות ליין־אפ לזה. אולי לך זה בא טבעי-

1:49:25 דובר 4 כן.

1:49:25 דובר 2 אולי יש כאלה שזה בא להם-

1:49:26 דובר 4 לא, זה מוכר לי, אבל כן, זה עבודה, זה, זה ידע.

1:49:29 דובר 2 זה לא בא לי טבעי ותמיד יש מה... כאילו, כשאת שומעת את המקצוענים או אפילו כן מפיקים גדולים, אה, זה יושבים ופותחים לך את ה-, את הדברים ומראים לך, זה, זה פשוט פותח את הראש ממש ממש ממש.

1:49:41 דובר 4 וואו.

1:49:41 דובר 2 אפילו שאני, אם אנחנו מזמינים סרט תדמית לבית חב"ד אני יודעת מה לחפש, מה לבקש, מה זה כאילו מאוד, אה, מאוד מעניין. אמ, זהו. עכשיו התחום שאני מאוד... למדתי גם כן דולה. אני לא עוסקת בזה ממש ממש-

1:49:57 דובר 4 ממש? למדת לתעודה? כי-

1:49:58 דובר 2 יומיומי. יש לי תעודה. זאת אומרת שאם אני נותנת קבלה מסודרת אז אפשר לקבל עליה החזר מקופת חולים, אה, שהם היום מאוד זה. מה אני עשיתי בזה? כמה חברות ביקשו שאני אלווה אותן בלידה. שיתפתי פה ושם סיפור לידה וזה, מאוד אהבו את הגישה שלי. אמרו לי בואי תהיי לי בלידה, כמה חברות. אה, אינטואיטיבית. באתי וזה... קודם כול זו הייתה חוויה אלוקית שאני לא יכולה לתאר. זאת אומרת, כבר כמובן שאני יודעת איך נראה חדר לידה, אבל-

1:50:26 דובר 4 מהזווית השנייה.

1:50:27 דובר 2 מהזווית השנייה.

1:50:28 דובר 4 אני חושבת שזו חוויה אחרת לגמרי.

1:50:29 דובר 2 וכל החברות אז אמרו "וואו, כמה עזרת לנו" ואני אמרתי לעצמי, מה עזרתי? מה, אה, אה, קצת עיסיתי לה את הגב וליטפתי לה את הפנים. אמרתי לה מילים טובות. זאת אומרת, דברים שבאו לי אינטואיטיבית.

1:50:40 דובר 4 קלטת שיש לך את זה.

1:50:41 דובר 2 ואז הבנתי שכנראה יש לי פה משהו שאולי מהמקום האישי שלי, מהחוויות שאני חוויתי, מהאופן שבו אמא שלי ליוותה אותי בלידות שלי, התמיכה שהיא נתנה לי, שלה יש את זה בצורה מדהימה, גם בלי ללמוד. ו... והבנתי שיש הרבה כלים. אז הלכתי ולמדתי קורס.

1:50:59 דובר 4 וואו, הדבר הבא שאני לומדת זה דולה. כאילו...

1:51:01 דובר 2 כן, כן. והלכתי ולמדתי קורס אצל, אה, מיילדת מדהימה שהייתה גם דולה. קוראים לה חנה בורר ממודיעין עילית. קורס מדהים. עכשיו היא, בגלל שהיא באה ממש מהשטח, אז לא היה שם הרבה תיאוריה. היה שם למה יש, איך את יכולה לעזור, דוגמאות, איפה לעסות, מה, מה כן, מה לא, מה כדאי וזה. אז דבר ראשון זה עזר לי בלידות שלי. כל מיני דברים. מדברים הרבה על החשיבות של התנועתיות.

1:51:27 דובר 4 כן.

1:51:27 דובר 2 כמה זה תורם, על שימוש בכוח המשיכה, תנוחות שונות בלידה, כל מיני דברים כאלה.

1:51:33 דובר 4 המון דברים שאת בעצמך יכולה בתור יולדת כאילו-

1:51:35 דובר 2 כן, להיעזר בהם. ממש. כאילו, הלידות שלי אחר כך שהיו אחר כך היו, היו אחרות.

1:51:40 דובר 4 וואו.

1:51:41 דובר 2 ממש זה. עוד יותר כאילו ברוך השם. יש דברים שבאו לי אינטואיטיבית. זאת אומרת, התנועתיות הזאת היא משהו שהגוף שלי דרש את זה, אבל לא ידעתי עד כמה, עד כמה זה נכון, עד כמה-

1:51:55 דובר 4 כן.

1:51:55 דובר 2 כי חדרי לידה היום יש בהם שינויים. אבל חדרי לידה, בואי נגיד לפני עשרים שנה וכאלה, התפיסה שלהם הייתה יולדת באה, קושרים אותה, איך אומרים, רגליים על ה... למעלה ושלום וברכה.

1:52:03 דובר 4 לעצור את כל ההתקדמות.

1:52:04 דובר 2 וזה בדיוק עוצר את ההתקדמות. וזה בדיוק ההפך מכוח המשיכה והפך הטבע שהקדוש ברוך הוא ברא לנו וכאלה, ופתאום לקבל איזה אישור, אה, אישור... וכל הספרים שעסקו בלידה זו הייתה הגישה שלהם. ובשנים האחרונות יש המון מגמה של חזרה לאחור. כל הזמן זה הרגיש לי לא נכון.

1:52:20 דובר 4 כן.

1:52:20 דובר 2 אז כששמעתי את זה וקראתי את זה וזה, זה קיבל-

1:52:23 דובר 4 כן.

1:52:24 דובר 2 משמעות חזקה יותר.

1:52:25 דובר 4 רגע, וזה היה לפני שהלכת לייעוץ הארגוני וכל הדבר הזה?

1:52:28 דובר 2 אה, כן, זה, זה כאילו לסירוגין כזה אפשר להגיד. אה, הייעוץ הארגוני זה הגיע מתוך צורך בסיסי בתוך השטח. שנייה אני כבר אגיד לך. אבל מה שקורה עם הדולה זה שאני לא, אני לא עכשיו לקחתי את זה כמקצוע שאני לוקחת לי חמש יולדות בחודש ונמצאת בכוננות כל הזמן, אלא אני מלווה באמת נשים שקרובות אליי, חברות שמבקשות ממני ו-וחברות מתוך הקהילה, או נשים שככה לפעמים יש-- מבקשים דולה למישהי שהיא בלי משפחה או משהו כזה, אז לפעמים גם לזה. כאילו סוג של בוחרת בפינצטה, כי זה להיות בכוננות ו-ולהיות דרוכה כל הזמן, והטלפון צריך להיות דלוק בשבת, ויצא לי לידה בשבועות למשל.

1:53:06 דובר 4 וואו.

1:53:06 דובר 2 כן, שבועות תחת טילים זה היה-- אבל זה היה ברוך השם, זה היה ממש מימי ומ-ומדהים, ובגלל שיש לי ילדים קטנים ומאז שנפתח אצלנו באשדוד, אה, אסותא, אז אני רק מלווה שם.

1:53:20 דובר 4 שזה יהיה קצת, אה, ספור.

1:53:21 דובר 2 זה כאילו, הצפתי את זה לעד-- כן, כי אז גם אם יש לי תינוק יונק אפשר להביא לי אותו.

1:53:25 דובר 4 זה מרחק הליכה ממך?

1:53:27 דובר 2 כן, כן, עשר דקות בערך.

1:53:29 דובר 4 אה וואו. אני מנסה להריץ לעצמי בראש את המרחק, האמת.

1:53:33 דובר 2 כן, תחשבי, אה, זה שלושה צמתים.

1:53:37 דובר 4 כן.

1:53:37 דובר 2 שלושה צמתים על בגין. אני, אני גרה ממש בפינה של בגין ובן ברית. אז כן, זה היה... אז, אז מדי פעם אני עוסקת בזה. עכשיו-

1:53:47 דובר 4 משהו מהצד כזה.

1:53:48 דובר 2 בשביל, בשביל החוויה, בשביל הכיף, כאילו בתור איזה סל שהכנסתי לי, אבל היה נורא כיף ללמוד. עכשיו אני שמה לב שכשאני יוצאת ללמוד כל השבוע שלי נהיה מאורגן יותר, הכל, הכל מסודר יותר. יש לי לו"ז-- הרי אני אחראית ללו"ז של עצמי, אז אני יודעת, ביום הזה אני לומדת, ביום הזה אני מבקרת את ההורים שלי, ביום הזה יש לי שיעור פה, ביום הזה יש לי ככה. כאילו זה, זה מסדר לי. אז הלימודים האלה בעצם מסדרים לי סוג של את השבוע, וכמו שאמרתי הם מרחיבים לי אופקים, הם פותחים לי מקום. תקשיבי, אם למדתי על הדולה ולמדתי על כל החשיבות של תמיכה ביולדת, אז זה נכנס לי ישר למקום של שפרה ופועה-

1:54:21 דובר 4 מחבר.

1:54:21 דובר 2 לכל המערך שאנחנו, אה, רוצים לעשות סביבו וכולי.

1:54:25 דובר 4 אני חושבת שמה שמאוד כיף לשמוע בזה זה ש-- אני חושבת שיש נשים שיש להן מין חלום כזה של בא לי ללמוד את זה, אבל, אבל אני לא אתעסק בזה. זו לא תהיה העבודה שלי ממילא. אז בשביל מה? והנה כן, אפשר לעשות את זה.

1:54:38 דובר 2 אז תראי-

1:54:39 דובר 4 בקטנה בשביל הכיף.

1:54:39 דובר 2 אגיד לך גם משהו. אני עשיתי עם בעלי איזשהו סיכום כזה כדי לא להכביד על התקציב המשפחתי, שאם יש-

1:54:46 דובר 4 זהו, זה גם עולה כסף.

1:54:47 דובר 2 כן. אז שכל פעם שיש איזה משהו שאני לומדת, הייתה גם תקופה שלמדתי צילום. כל פעם שיש משהו שאני לומדת אני אעסוק בתחום הזה עד שאני אכסה את העלות, ומעבר לזה זה בונוס. זאת אומרת כאילו, כי כשקלטתי ש-- זה, זה תובנה שהבשילה בי עם השנים, שאני אוהבת לגוון. מאוד, מאוד אוהבת לגוון, מאוד אוהבת-- יש שיגידו שזו הפרעת קשב. אולי, אולי אם הייתי ילדה היום היו מאבחנים אותי ככה. שאני מאוד אוהבת להתעסק בכמה תחומים. לא-- משתעממת לנהל משהו אחד. אגב, בית חב"ד בגלל זה נורא מעניין, כי את כל הזמן יכולה להמציא את עצמך מחדש בדברים שונים.

1:55:22 דובר 4 נכון, יש לכם מרחב.

1:55:23 דובר 2 כן, כי החגים הם אותם חגים, אבל כל פעם הפעילות תהיה אחרת וכל פעם הדברים יהיו, יהיו שונים. אה, אז זהו, אז זה, זה ככה סוג של סיכום בינינו. אני, אני עושה-- אני, אני עובדת בזה, מכניסה את הסכום ש-שצריך להיות על זה, ועם החלק אחר כך כן, כן, לא, לא, אבל זה תמיד, אה-

1:55:41 דובר 4 כן.

1:55:41 דובר 2 הרחיב אותי. עכשיו איך הגעתי לעניין של כל התחום הארגוני והייעוץ הזה וזה? אה, היה לנו איזשהו משבר, נקודת משבר בבית חב"ד לפני שבע שנים. היינו במבנה מסוים בבניין משרדים. אה, אני לא אכנס לכל הסיפור. גורשנו משם בצורה מאוד, מאוד לא נעימה ומאוד-- בצורה ממש כאילו שהפילה אותנו ממש על הקרשים. אה, במשך חודשיים התפללו אצלנו בבית כי לא היה מקום להתפלל.

1:56:06 דובר 4 וואו.

1:56:06 דובר 2 ואני הייתי אז בסוף ההיריון. וואו, זה היה כל שבת להוציא את השולחנות והכיסאות החוצה. נס שאנחנו גרים בקומת קרקע, כן? ונס שהשכנים לא, לא יצאו עלינו גם כן בעניין הזה, כי זה האמת זה התחיל רק לשבת אחת, ואז עוד שבת ואז עוד שבת וזה נמשך לחודשיים עד שמצאנו מקום אחר. את המקום הנוכחי שאנחנו נמצאים בו. ויחד עם המעבר למקום החדש גם היינו צריכים בבת אחת לגייס כסף פי עשר ממה שהיינו רגילים לגייס קודם. כן, כמו מעבר מחמישים לחצי מיליון.

1:56:35 דובר 4 וואו.

1:56:37 דובר 2 כי, כי השכירות של המקום החדש וכל התחזוקה ויש קניון שצריך לשלם לו זה ו-ו-וכל ה-- הכל, הכל וריהוט מחודש והכל, הכל, הכל. היינו צריכים בעצם להתחיל מאפס. ואיך עושים את זה? אנחנו עד עכשיו התרגלנו לתבנית מסוימת. היינו שתים עשרה, שלוש עשרה שנים באותו מקום. שלוש עשרה שנים ופתאום את צריכה לעשות את זה. אז התחלנו במסע. לפנות לאנשי מקצוע שיעזרו לנו לבנות תוכנית תקציבית. איך אנחנו פונים לאנשים?

1:57:05 דובר 4 ממש לחשב מסלול מחדש.

1:57:07 דובר 2 ממש, ממש ממש. אבל זה כאילו. אבל תקשיבי רגע, זה לחשב מסלול מחדש, אבל זה להתחיל את זה מנקודת מבט אחרת. זאת אומרת, זה לא כמו שאז התחלנו. היינו זוג צעיר, בקושי ילדתי את הבת השלישית. היינו מוכנים להמון אתגרים והכל-

1:57:20 דובר 4 מחדש, כאילו לא לראשונה, אלא-

1:57:22 דובר 2 זה משהו אחר לגמרי.

1:57:24 דובר 4 כן.

1:57:24 דובר 2 ורגע ופתאום יש כבר קהילה. כי אז התחלנו מאפס. עכשיו פתאום יש שישים, שבעים משפחות שבאו ביחד איתנו ו-ו-ובאו להתפלל אצלנו בבית וכולי, ואת חייבת לתת מענה ו...

1:57:35 דובר 4 מצד שני את כבר יודעת את הצרכים, את יודעת למה לכוון.

1:57:38 דובר 2 אבל תדעי לך שמה ש-מה שאני ראיתי זה ממש חזק גם בתקופה של הקורונה. שלהתחיל מחדש משהו שהפסקת, או זה הוא יותר קשה מאשר.

1:57:47 דובר 4 כן.

1:57:47 דובר 2 סליחה, להמשיך משהו, להמשיך משהו שכבר הפסקת.

1:57:50 דובר 4 אין לך את ההתלהבות הראשונית.

1:57:51 דובר 2 יותר קשה. בדיוק, אין לך את ההתלהבות הראשונית, יש לך את הציפיות לעומת מה שכבר היה. יש לך כאילו זה, זה-

1:57:57 דובר 4 יותר קשה להתניע.

1:57:57 דובר 2 בוא נגיד יש ד-- יש דברים ש-שקשה להתניע מחדש אחרי הקורונה. אפילו בעצמי יש דברים שעדיין לא החזרתי.

1:58:03 דובר 4 כן.

1:58:03 דובר 2 לפעילות. אני שומעת את זה מהרבה מאוד שליחות ש-- או בכלל העולם השתנה אחרי הקורונה.

1:58:09 דובר 4 לגרד מחדש את ה...

1:58:11 דובר 2 זה להתחיל מחדש, למצוא בעצמנו את הכוחות. התרגלנו להיות בבית ולהתפקס על הרבה דברים בתוך הבית וזה. ולהתחיל להוציא. ויש גם חידושים, כי למשל סתם השיעור שלי בתניא, אז התחלנו לשדר אותו גם בזום. משהו שקודם היה שאם מישהי לא יכלה להגיע אז היא פספסה את השיעור. ועכשיו, אבל מצד שני רגע, אולי אם זה משודר בזום אז למה שאני אטרח להגיע לשיעור הפיזי?

1:58:31 דובר 4 כן.

1:58:31 דובר 2 כן? כל זה-

1:58:32 דובר 4 מורכב.

1:58:33 דובר 2 קונפליקט כזה.

1:58:34 דובר 4 כן.

1:58:35 דובר 2 כן. בקיצור, התחלנו מסע עם אנשי מקצוע. נעזרנו במעוף שיש בכל עיר שהתפקיד שלהם זה לעזור לעסקים קטנים, כי פשוט קלטנו שאנחנו צריכים. ולבית חב"ד, בית חב"ד הוא כמו עסק במידה מסוימת. זאת אומרת, נכון, זה עמותה ללא כל כוונות רווח, אבל את צריכה לתפעל אותו.

1:58:50 דובר 4 ארגון ש...

1:58:51 דובר 2 ארגון שאת צריכה לתפעל אותו כמו עסק מבחינת זה. א', כמו שאמרנו, שבתי חב"ד צריכים להכניס את ההכנסות שלהם מצד עצמם. דבר שני, יש לנו היבטים שיווקיים. זאת אומרת, את מפרסמת פעילות, את רוצה שאנשים יגיעו לפעילות שלך? את רוצה שאנשים יגיעו לשיעורים שלך? מה עובד עליהם? מה יגרום להם לבוא? איזה משפטים יניעו אותם לפעולה ל-ל-להגיע אלייך לשיעור? יש לך גם אה סוג-- במירכאות אני אקרא לזה שימור לקוחות. זאת אומרת, מי שכבר הגיעה לשיעור אחד אני רוצה שהיא תגיע לשיעור הבא. אני רוצה שהיא תביא את הילד שלה. אני רוצה שהילד שלה יבוא ללמוד אצלנו לבר מצווה. אנחנו רוצים ש-ש-שהם יבואו לבית הכנסת. אנחנו רוצים שהם ימשיכו הלאה בדרכם, אז אנחנו צריכים לשמר אותם. איך אנחנו? אני-- זה נשמע קצת אולי, אולי לא יפה כשאני קוראת לזה ב-בביטוי העסקי, אבל העולם העסקי מאוד, מאוד חקר את זה. יש המון, המון ספרים שעוסקים בניהול, פקולטות שלמות באוניברסיטאות ומכללות סביב ניהול וניהול שיווק, יחסי ציבור, עבודה עם מתנדבים. כן, איך את מניעה אנשים לפעול? אפרופו דיברנו על שפרה ופועה. מה את עושה? את צריכה לראות מה גורם להם לפעול. אגב, לא, כסף לא תמיד הוא הדבר שמניע אנשים לפעולה. אנשים, במיוחד בעולם של היום, מאוד מונעים מערך. וכשאת מראה להם איזה ערך יש למה שהם נותנים, את משבחת אותם ומעצימה את ה-- את החסד שהם עשו ואת הנתינה שהם עשו לשני ואת הטוב שזה מביא לעולם. אז אנשים רוצים להיות חלק מזה. הם רוצים, הם רוצים להתחבר לזה.

2:00:10 דובר 4 בעצם יש פה כל כך הרבה נישות שאין סוף למה שאפשר להתמקצע כדי להתייעל.

2:00:14 דובר 2 בדיוק. ניהול זמן, למשל.

2:00:17 דובר 4 כן.

2:00:17 דובר 2 חלוקת בית-עבודה. יש איזה המון במגזר החרדי. באמת יש, יש היום המון יועצות, אבל זה התחיל עם תמך מירושלים שממש הציפו את העניין הזה על, על הבאלאנס. יעל זלץ על הבאלאנס בין בית ועסק. ופתאום התחלתי ללמוד ולקרוא. ואז כל דבר שאני קוראת או שומעת או לומדת אני אומרת רגע, הנה בוא נעשה את זה פה בבית חב"ד. עכשיו, הבאנו מבחוץ יועצים, הם לא תמיד הבינו את המורכבות. זאת אומרת, מבחינתם בואי נגיד את עושה פעילות, על הפעילות את גובה סכום מסוים, הסכום לא מכסה את העלות של הפעילות. תסגרי אותה. כי זה לא. כי בעסק אם יש לך משהו, לא. אם בעסק, אם יש לך משהו לא רווחי, את סוגרת אותו. אלא אם כן יש לך תחשיבים שפה את אולי מפסידה. זה כמו שהיה ברמי לוי. עוף בשקל. כן. אז הוא הפסיד על העוף והרוויח על כל הדברים האחרים. אז זה חישוב מסוג אחר וזה. אבל את צריכה להיות מודעת לזה שאולי את מפסידה פה כסף על זה ואז את מרוויחה את זה ב...

2:01:08 דובר 4 לא, וזה גם אולי פה באמת נבדל הבית חב"ד מעסק בדברים האלה.

2:01:12 דובר 2 כי העסק שלנו אנחנו לא מודדות אותו רק בכמה כסף נכנס ואם כיסינו אותו או לא. אם היינו מודדים ככה שלושת רבעי מבתי חב"ד בעולם היו סוגרים את העסק. כן, אם לא יותר. כן. אפילו אנחנו. אנחנו לא מודדים את זה בזה. אנחנו מודדים ביהודי זכה לקיים עוד מצווה. אישה שמעה עוד דבר תורה, עוד, עוד משהו.

2:01:30 דובר 4 צריך מישהו מבפנים, כאילו.

2:01:32 דובר 2 זהו. אז כשמישהו בא מבחוץ ואומר לך ככה, את צריכה רגע להקשיב ולהגיד אוקיי, זה נכון מזווית עסקית, אבל היות ואני לא עובדת רק סביב עסק, זה היבט אחד מהעשייה שלי. יש לי עשייה מאוד גדולה שהיא לתת לכל יהודי מכל הלב את מה שאת, מה שאני יכולה לעזור לו בו, לחבר אותו ליהדות, כמו שאמרנו, להיות הגשר, לתת לו את המענה הזה. אז. אז אני לא יכולה להקשיב ליועץ לגמרי בדברים האלה. אז היועצים האלה עזרו לנו מאוד, כיוונו אותנו מאוד, אבל עדיין היינו צריכים לחפש את הנישה שלנו, את המקום שלנו, איפה אנחנו מקשיבים. זה כמו את יודעת, זה כמו שאת הולכת עם תינוק וכולם נותנים לך עצות. והעצות הם לפעמים הפוכות.

2:02:12 דובר 4 כן.

2:02:12 דובר 2 ובסוף בסוף בסוף את צריכה להקשיב לאינטואיציה שלך.

2:02:16 דובר 4 את צריכה להיות היועץ.

2:02:17 דובר 2 בדיוק. לא, את יכולה להקשיב ויש לפעמים עצות מאוד טובות, אבל בסוף בסוף בסוף לדעת באמת מה נכון לתינוק שלך. יכול להיות שלתינוק הזה נכון ככה. ותינוק הזה נכון משהו אחר. ויכול להיות שהיא גידלה את עשרה הילדים שלה נהדר בצורה כזאת ולך מתאים משהו אחר. אז אותו דבר גם עם הקטע העסקי. אז כמו שאמרתי זה מאוד מאוד נחקר. יש. תיכנסי לחנויות ספרים? כן, סטימצקי, צומת ספרים וזה. יש להם מדפים של ניהול ושיווק ועסק וכולי וכולי, ואת קוראת אותם. את יכולה ללמוד לעצמך המון המון המון דברים מזה. המון.

2:02:50 דובר 4 זה מרתק.

2:02:51 דובר 2 זה וואו, זה מרתק קודם כל. ודבר שני זה ממש עזר לנו בפעילות בבית חב"ד. ממש ממש פרקטית. איך לנהל, איך להביא מתנדבים, איך לדאוג. אני אתן לך דוגמה אחת. למשל לא תמיד אנחנו יכולים לתת מענה טלפוני בבית חב"ד, אבל מה שעשינו זה התחברנו למערכת, מערכת של איתור. איך זה נקרא? כמו של איתורן כזה שנותן בעצם מענה. מענה זמין כל הזמן עשרים וארבע שעות. זאת אומרת הטלפון מצלצל בבית חב"ד. אם אנחנו בששת הצלצולים הראשונים מישהו עונה, מצוין. אם לא, זה עובר לטלפן אנושי. כן, טלפן אנושי.

2:03:31 דובר 4 זה מכל מיני כאלה שניסיתי.

2:03:32 דובר 2 נכון, היום זה ממש ממש נכנס בהרבה עסקים שעונים לך מיד, זה עובר. אבל בבית חב"ד זה היה די חדש ולקחת את זה לבית חב"ד. היום יש להם כבר המון עמותות.

2:03:42 דובר 4 הם משאירים לכם את ההודעה. הם רושמים את זה.

2:03:46 דובר 2 כפנייה. הם עונים בשבילנו. בית חב"ד שלום. במה אפשר לעזור? מדבר זה. ואז הם לוקחים את הפנייה, את המספר טלפון, שולחים אלינו במייל או או בהודעה.

2:03:58 דובר 4 שינוי שהוא כאילו קטן.

2:03:59 דובר 2 אבל זה שינוי קטן. ואת יודעת מה? גם העלות שלו לא הייתה מאוד גבוהה, כמו להחזיק מזכירה עשרים וארבע שעות.

2:04:06 דובר 4 מכאן זה כנראה התחיל פתרון כלכלי כזה.

2:04:09 דובר 2 כן, וזה נותן מענה. זאת אומרת, כל אחד שמתקשר הוא יקבל מענה אנושי. והכנסתי את העניין הזה שאנחנו משתדלים לחזור ממש בתוך עשרים וארבע שעות לפונה, אפילו אם אפשר באותו יום, ואם לא אז תוך עשרים וארבע שעות, אה, כדי שאנשים ירגישו. זאת אומרת, לא "התקשרתי, השארתי הודעה, שכחו ממני", כן? להטמיע את זה אצלי. "רגע, הגיעה הודעה. תחזרי אליה, תראי מה את יכולה לעזור". אה, עכשיו יכול להיות למשל מצב שאני יושבת בבית חב"ד ומדברת עם מישהו. אישה הגיעה, כלה שאני לומדת איתה, והטלפון מצלצל. ו... ואני אתן לו להמשיך לצלצל ושהמענה הקולי יענה לו ואחר כך אני אחזור אליו. אבל זה מענה אנושי. זה לא כאילו השארת הודעה, כי כשזה להשאיר הודעה אנשים לא עושים את זה. תא קולי אנשים לא.

2:04:57 דובר 4 נכון.

2:04:57 דובר 2 לא, לא.

2:04:57 דובר 4 אני גם.

2:04:58 דובר 2 לא.

2:04:59 דובר 4 מי ישמע את זה? ביי.

2:05:00 דובר 2 כן, ביי, להתראות.

2:05:01 דובר 4 נכון, ואז ההרגשה שאף אחד לא חיכה לך בצד השני.

2:05:03 דובר 2 לא, וגם אצלי. אני לא רוצה לפספס אותם.

2:05:05 דובר 4 נכון.

2:05:06 דובר 2 בדיוק נחה עליו הרוח עכשיו להביא את התפילין לבדיקה. לא רוצה לפספס את זה. לא, לא, לא חבל. היא רוצה שיעור תורה. רוצה לדעת מתי הזמנים של התפילה. אנחנו מאוד משתדלים. אני לא אגיד שאנחנו מצליחים תמיד תמיד, כי אנחנו בני אדם, לא תמיד יכולים.

2:05:19 דובר 4 כן.

2:05:20 דובר 2 לפעמים זה, אבל זה בפירוש מאוד, מאוד מינף את היכולת, אה, מה זה נקרא? לתפוס את הלידים.

2:05:27 דובר 4 כן.

2:05:28 דובר 2 בעודם, בעודם חמים.

2:05:29 דובר 4 וזאת רק דוגמה קטנה בעצם.

2:05:31 דובר 2 זו דוגמה קטנה למשהו שלקחתי מהעולם, מהעולם השיווקי, החשיבות הזאת של לתת מענה. עוד דבר זה נגיד, אה, אה, בוא נגיד שמישהו מחפש בית חב"ד אחר. אז אני לא, אני גם אתן לו את הטלפון, אבל אני גם אפנה לשליח או לשליחה באותו מקום ואומרת, "הבן אדם הזה והזה צריך אתכם, תחזרו אליו." זה הרבה יותר מקצועי, זה הרבה יותר מכובד.

2:05:51 דובר 4 עליך.

2:05:51 דובר 2 הרבה יותר... כן, כן, יחזרו אליך בעזרת השם בעניין הזה. לא תמיד אני יכולה להבטיח. תלוי באיזה, כן, זה ממש תלוי בהקשר הפנייה, אבל זה פתאום כאילו רגע, שנייה, למה? למה להקפיץ אותם מאחד לשני לשלישי לרביעי לחמישי, שזה ישלח לזה וזה ישלח לזה. שנייה, אני. אגב, לפעמים סתם אנשים רק צריכים איזה מספר טלפון קטן, בית חב"ד במקום הזה. וזה נכון שהיום הכל נמצא באינטרנט, אבל לפעמים, לא יודעת, אנשים לא בטוחים בזה או שהם מבוגרים מכדי זה. הם רוצים לדעת שזה פעיל. אה, כשיוצא לנו, אם יוצא לנו אני משתדלת לשלוח משהו ככה מדי פעם, איזה שוקולד קטן לשליח או לשליחה שמה.

2:06:25 דובר 4 לחבר.

2:06:26 דובר 2 לחבר מאיתנו. אז יש המון, המון, המון. אפשר לדבר על זה מכאן ועד הודעה חדשה. התאמה של קהלי יעד, שינוי מהלכים תוך כדי. איך להוביל שינוי. איך להוביל את ה, את הדברים האלה. אז למדתי אותם בקורס ייעוץ ארגוני של יעל זלץ במשך שנה. ממש נתרמתי מזה. ולאט לאט התחלתי לראות שזה הופך להיות כתובת לבתי חב"ד אחרים. זאת אומרת, מתקשרים ושואלים.

2:06:50 דובר 4 יש פה בעצם אישה שהתמקצעה בייעוץ ארגוני והתאימה את זה-

2:06:55 דובר 2 לבתי חב"ד.

2:06:56 דובר 4 לבתי חב"ד בעצם.

2:06:57 דובר 2 לשליחות.

2:06:57 דובר 4 אז בואי נתקשר אליה, כאילו.

2:06:59 דובר 2 זהו. אז אני שמחה לעזור. בדרך כלל לשליחות, ככה אני אומרת ש-- ולקח לי זמן לאזור אומץ לבקש על זה כסף.

2:07:08 דובר 4 יו, עכשיו יש את הקורס בעצם.

2:07:09 דובר 2 לא, אני עושה עכשיו קורס, אבל חוץ מזה יש לי גם שאני עוזרת לשליחות באופן שעות ייעוץ. שעת ייעוץ. יש כאלה שמספיק להם שעה אחת לעשות סדר בראש, לראות מה, מה עובד.

2:07:19 דובר 4 תשמעי, כי אם את עושה את זה בהתנדבות באמת אין לזה סוף.

2:07:22 דובר 2 אז אני, אז אני נותנת. לא, ברור שיש דברים שאני נותנת בהתנדבות ואני חברה בקבוצות וואטסאפ, כי שמה זה המון המון חוכמת המונים.

2:07:28 דובר 4 נכון.

2:07:29 דובר 2 מטורפת, כאילו זה.

2:07:30 דובר 4 אני רואה.

2:07:30 דובר 2 מדהים איזה עשייה יש בזה. וברור שאני אחלוק משם ואתן, כי גם הן חולקות איתי ונותנות לי. אבל אם, אם שליחות ממש רוצות זה אני אומרת, אני נותנת לך חצי שעה במתנה בשמחה רבה. אם את רוצה מעבר לזה אנחנו נקבע זמן.

2:07:45 דובר 4 כי אני חושבת שאם באמת רוצים לעזור באופן עמוק, אז צריך רק לשבת כמה שעות, לשמוע את כל ה... כמו שאת אומרת, צריך לדעת את הניואנסים בשביל שמישהו חיצוני יצליח לעזור ולייעץ.

2:07:56 דובר 2 כן, וגם זה נורא, זה המון מערכות. מה עם הבעל? מה עם בני הזוג? איפה הילדים לומדים? האם צריך להסיע אותם מחוץ למקום? זה כל כך הרבה, הרבה, הרבה דברים. תראי, אני מאמינה שיש יועצים ארגוניים מצוינים שהם, הם מתעסקים עם זה, כן, אבל, והם יכולים להבין את השלוחים וזה. אבל בסופו של דבר, כשמישהו בא מתוך המערכת ומבין, זה אחרת לגמרי, וגם כשמישהי משלמת היא מחויבת.

2:08:24 דובר 4 כן.

2:08:24 דובר 2 זאת אומרת, זה מחייב אותה לתהליך. זאת אומרת, הוצאתי על זה כבר כסף. מה, אני לא אעשה את הדברים האלה אצלי? אז לפעמים, לפעמים שליחות מספיק להם שעה אחת לעשות איזה סדר בראש.

2:08:34 דובר 4 אם אתה רק משלם את הכסף בשביל ההתחייבות.

2:08:36 דובר 2 כן, כן.

2:08:37 דובר 4 כמו בדיאטה. מישהו יגיד לי מה לעשות ואני אה...

2:08:39 דובר 2 וכמה-- בדיוק. וכמה וכמה אמרו לי, אה, או שאת יודעת מה לעשות, אבל את נרשמת בכל אופן לקבוצה בשביל שהקבוצה תדרבן אותך לעשות את זה. אז זה מה שהולך, אה, לקרות עכשיו בנטוורקינג. בעזרת השם אני מתחילה שבוע הבא. תודה רבה לתמך שהסכימו, שהבינו את ה, את ההיבט הזה, שזה איך זה עוזר לשליחות. לקח לי קצת זמן, אה.

2:08:59 דובר 4 אז את עושה את זה מטעמם, בעצם? איך זה עובד?

2:09:01 דובר 2 לתמך יש קבוצות נטוורקינג בכל הארץ, לבעלות עסקים ועצמאיות חרדיות, חרדיות דתיות, אה, להעצים אותן, לתת להן את הכוח, קבוצת שווים, אה, אה, אתגרים מקצועיים, ללמוד ולהתמקצע. עכשיו יש להם קבוצות בכל הארץ, חלקן לפי מיקום גיאוגרפי וחלקן לפי נושאים. נגיד יש להם קבוצה של גרפיקאיות, קבוצה של אדריכליות. עכשיו היית חושבת שקבוצה כזאת זה תחרות ביניהן. המדהים הוא שהיום כל העולם עבר לכל העניין הזה של שפע.

2:09:28 דובר 4 תודעת שפע.

2:09:28 דובר 2 יש לך תודעת שפע. תחלוק, תחלוק. הן אומרות שהן מרוויחות הרבה. נגיד, אה, יש לי מישהו שאני לא יכולה, אני מפנה אותו אלייך. יש לי... מתייעצים אחת עם השנייה וכולם מרוויחים מזה. והן לא רק שהן לא ירדו כלכלית בזה שהן חולקות את הטיפים שלהן עם חברות, להפך, זה מצמיח אותן עוד יותר. כאילו את שומעת מהן, אה, דברים, אה, ממש ממש ממש מיוחדים. איך, זה כאילו מרגיש ממש איך העולם צועד לקראת המשיח, איך השיתוף וההרחבה והאחדות. אז גם הדברים האלה-

2:09:56 דובר 4 שפע מלמעלה.

2:09:56 דובר 2 גם הדברים האלה זה ממש ניכר. ממש ממש מדהים. כל ה-- אפשר, אפשר גם על זה לעשות פודקאסט שלם. רק על, רק על העניין הזה. אה.

2:10:05 דובר 4 אז את בעצם הגעת ואמרת להם, תשמעו, יש לנו קבוצה שלא חשבתם עליה, כאילו.

2:10:09 דובר 2 אני השתתפתי בעצמי אישית בקבוצה כזאת במשך קרוב לשלוש שנים. כש-

2:10:14 דובר 4 של מה?

2:10:14 דובר 2 של נטוורקינג של בעלות עסקים ועצמאיות. יש שם למשל מנחת הורים, מישהי, משרד גרפיקה, אה, עיצוב, אה-

2:10:22 דובר 4 אז זה היה מגוון.

2:10:22 דובר 2 מאוד גדול, מאוד מאוד מגוון. אחת שמעבירה סדנאות, אה, ותוכניות בבתי ספר. כל מיני יועצות. אחת שעוסקת במוד, מודלינג, לבנות מודלים, זה כל מיני דברים מאוד מאוד מעניינים, ומאוד נתרמתי מזה. עכשיו, בפעם הראשונה הן כולן הרימו גבה. מה עושה פה שליחת חב"ד? עד שהסברתי להן שקלטתי שיש לנו היבטים שיווקיים ושיהיה ש-- אגב, יש לנו גם דברים שהם, אה, שהם קצת קנייה ומכירה, כמו תפילין ומזוזות, ולדעת לתמחר אותם. את בוחרת האם לתמחר את זה במחיר הראוי.

2:10:57 דובר 4 מדהים שיש באמת בשליחות, אה, מה זה, מה זה בשליחות? בבית חב"ד כל כך הרבה תחומים ותתי תחומים ותתי תתי, שאתה באמת צריך לדעת המון. זאת אומרת, זה מאוד תורם לך, ההתמקצעות הזאת.

2:11:08 דובר 2 מאוד, מאוד. והיום העולם כל כך, אה, יש כל כך הרבה ידע, אה, גם הרבי מדבר על זה הרבה במכתבים, שלהיות כמו בעל עסק. יש, יש לנו גם, אה, ביטוי, "כל העוסק בתורה". יש כאלה שאומרים בברכות התורה בבוקר, "אשר קידשנו לעסוק בדברי תורה". הנוסח של חב"ד זה קצת, אה, "על דברי תורה", אבל זה אותו... מה זה לעסוק? מה זה לעסוק? עסק זה לא שמישהו יושב ושוקט על השמרים ויגיעו אליו לקוחות לבד. זה בחיים לא יקרה. כל הזמן, תסתכלי למשל קוקה קולה. תסתכלי כמה הם משקיעים בפרסומים ובמיתוג שלהם.

2:11:40 דובר 4 מי לא מכיר אתכם?

2:11:41 דובר 2 מי לא יודע מה זה קוקה קולה, איזה מותג זה. כל קיץ הם עושים מבצע קיץ ומחברים את עצמם למוזיקה, שתמיד כשאתה תלך לחנות ועומד לפניך מבחר של מותגים, תמיד יעלה לך הקוקה קולה בראש.

2:11:52 דובר 4 אתמול היה כתוב ב"היום יום" שפרנסה רוחנית צריכה להיות כמו פרנסה גשמית.

2:11:56 דובר 2 נכון.

2:11:57 דובר 4 איפה יש לך סחורה? ת-תמכור אותה.

2:11:59 דובר 2 תמכור אותה. אל תשמור אותה לעצמך.

2:12:01 דובר 4 איפה אתה, כן.

2:12:01 דובר 2 בכלל, בכלל הגישה של הרבי בדברים האלה בכלל זה אם אתה יודע א', תלמד א'. כאילו אל תחכה שתגיע, שתהיה רב דגול ורק אז תתחיל ללמד. שמע-- היית בשיעור, שמעת דבר תורה, קלטת איזו תובנה, תחלקי אותה עם חברות שלך לעבודה, עם שכנה שלך, עם בעלך, עם הילדים, עם לא משנה.

2:12:18 דובר 4 אנחנו עובדים בשיווק.

2:12:18 דובר 2 כל הזמן.

2:12:19 דובר 4 שיווק היהדות.

2:12:19 דובר 2 כולנו משווקים כל הזמן יהדות וחסידות, וכאילו אל תחכי להיות איזה... את לא תהיי רבנית גדולה ודגולה. יש, יש שיודעות יותר ממני, הרבה יותר מבינות ממני. לפעמים אני מקשיבה לשיעורים של שליחות ו-וואו, איזה, זה. אני לא ברמה הזאת, אני ברמה יותר נמוכה, אבל גם את הרמה הזאת אני יכולה ללכת ולהעביר, ולהעביר הלאה ולתת לאחרים. וזה כל אחת, כל אישה ואישה. אני גם משתדלת כל הזמן להגיד את זה בשיעורים. שמעתם רעיון טוב? קלטתם איזו תובנה שתפסה אתכם? תעבירו, תפיצו, תהיו שגרירים של אור, תפיצו את זה הלאה. יש לכם. זה לא רק השליחות, יש להן את הפריבילגיה למסור שיעור.

2:12:58 דובר 4 ההפך. אין לכם את הפריבילגיה לשמור את זה לעצמכם.

2:13:00 דובר 2 בדיוק. שמעתם משהו טוב, אתם חייבים להפיץ אותו. חייבים לתת את האור הלאה. אה, כמובן בכלי המתקבל ובצורה הנכונה. כן, אבל, אבל תחלקו, תחלקו. העולם מחכה לזה ואנשים צמאים, צמאים, צמאים. אפילו פתאום בתור בטיפת חלב. ולא יודעת. ממתינה לאיזה משרד מעצבן עם בירוקרטיה שאת צריכה לא יודעת מה, ואת פותחת בשיחה עם מישהי לידך וזה.

2:13:26 דובר 4 ברגע שזה מונח לך בראש, בדיוק את מוצאת את ההזדמנויות יותר.

2:13:29 דובר 2 את לא תאמיני כמה אור את יכולה להפיץ מהדבר הזה.

2:13:33 דובר 4 נכון.

2:13:33 דובר 2 פתאום איזה משפט נכון שאמרת למישהי, פתאום את שומעת אחר כך איך זה הפך לה ושינה לה וחשיבה אחרת. ופשוט כל אחת, כל אחת ואחת יש לה את השליחות הזאת עם האמהות שלנו. שליחות כדרך חיים זה ממש ממש ככה. כאילו לקחת את הידע שלנו ולחלוק אותו הלאה.

2:13:50 דובר 4 ולרוץ איתו.

2:13:50 דובר 2 ולרוץ איתו בדיוק.

2:13:51 דובר 4 הרבי ממש אומר את המילה לרוץ. אה, באיזשהו הקשר ראיתי שהרבי כותב: אתה יודע את האות א'? תרוץ ברחובות ותספר לכולם מה זה א'.

2:13:59 דובר 2 ממש.

2:13:59 דובר 4 זה מדהים.

2:14:00 דובר 2 את רואה גם אנשים מספרים על פגישות שלהם עם הרבי. אז הם אומרים, רבי, הייתי במצב כזה, ועדיין הרבי אמר לי, תהיה מנהיג. יש, יש גם מאוד מפורסם עם הרב יונתן סאקס, שהוא היה.

2:14:10 דובר 4 הפך אותו לשליח.

2:14:11 דובר 2 ממש הפך אותו למנהיג.

2:14:13 דובר 4 כן.

2:14:13 דובר 2 עשה אותו בעצם מישהו ואמר לו כן. בעצם במידה מסוימת זה מה שהרבי עשה לנו השלוחים.

2:14:19 דובר 4 נכון.

2:14:19 דובר 2 כן, במקום להיות חני שחיה עם עצמה, הרבי אמר לנו, זה לא מספיק, לכו תפיצו. אבל זה לא. הרבי גם דיבר על זה שכל יהודי הוא שליח. זאת אומרת, כל מקום. את מגיעה למקום עבודה, יש לך השפעה מדהימה על אנשים. קודם כול גם בדוגמה שלך. כן, אם רואים אותך, החל מצורת הלבוש. דרך אגב, עשינו השנה סיור סליחות. אחת הנשים, ולקחתי איתי שתי בנות שלי לירושלים. עשינו סיור ככה בלילה, היה מאוד מיוחד. אחת הנשים שבאה איתנו אמרה לבנות שלי, אתן יודעות, אני מתלבשת צנוע היום בגללכן. אמרנו לה, מה זה? אז היא אמרה שהיא הייתה עוברת עם הבן שלה בבוקר, כשאנחנו מחכים לאוטובוס, אנחנו מחכים על הרחוב הראשי, והיא הייתה עוברת עם הבן שלה בדרך לבית הספר, וכל פעם היא הייתה רואה, רואה אותנו כאילו חבורה של ילדים, ברוך השם, עומדים בחוץ. בוא נגיד.

2:15:13 דובר 4 אי אפשר לפספס.

2:15:13 דובר 2 ברוב הפעמים, לא. גם ברוב הפעמים אני משתדלת מאוד שהם יצאו מסודרים החוצה, אם כי יש את הפעמים שהם רצים הלוך ושוב. אוי, שכחתי בקבוק מים. אוי, שכחתי זה. יש גם את הפעמים האלה שלא. אבל הקדוש ברוך הוא זימן אותה כנראה לראות את הפעמים הטובות, או שהיא לא שמה לב לדרמות הקטנות שהלכו עם הרצים ושבים לתחנה. והיא אומרת: כל פעם הייתי רואה אתכם לבושות ואמא שלכם. הרי אני יוצאת החוצה רק עם פאה ולבושה, והייתי כל פעם אומרת לעצמי: למה אני לא ככה? אולי אני צריכה ככה? תשני, תראי איזה יפה זה נראה. תראי, כאילו שיחה שלה עם עצמה.

2:15:47 דובר 4 כן.

2:15:48 דובר 2 ולא ידעתי מזה. אני ידעתי שהיא לאט לאט התחילה להתקרב והיא לומדת והתחילה להגיע לשיעורים. אבל מה עשה לה ככה את העניין הזה? זה פשוט לראות. פשוט לראות כל בוקר. ואם היא לא הייתה מספרת לנו, אנחנו גם לא היינו יודעים על זה. זה הקטע שהיא בחרה פשוט בדרך לסליחות להגיד את זה, לשתף. אז קודם כול אמרתי לה תודה רבה, שזה היה ממש מרגש, כי את בחיים לא יכולה לדעת מה את עושה, אבל זה עוד יותר חידד לי את העניין הזה. ואגב, מזמינים אותי לפעמים לדבר לנשים חרדיות, למשל חברות של בעלז או סמינר של גור, שיש להם התמודדות שזה כמו מלחמת צבעים אצלנו, זה שום כזה. מלחמת הפרנסה קוראים לזה, התמודדות. הזמינו אותי כמה פעמים לכל מיני דברים כאלה, וכל הזמן אני משתדלת לשים את הפוקוס על זה. את לא צריכה להיות כאילו, כל הכבוד לך, באת, כל הכבוד. נכון, כל הכבוד לך, אבל הרבי לימד אותנו, זה דרך החיים שלנו. אבל הרבי רוצה, הרבי הקדוש שלנו, שם את זה לכל יהודי ויהודי שיראו סביבך. יש לך זכות לקדש את השם. יש לך זכות להוסיף עוד יהדות אצל יהודי אחר. יש לך זכות בדברים קטנים. לא מבקשים ממך עכשיו לעזוב את כל חייך וללכת להתמסר. זה באמת מאתגר ללכת ככה. כן, כמו החברות, כמוך למשל. כן, בחרקוב, או אפילו כמוני שלא גרה בשכונה חרדית וכל.

2:17:05 דובר 5 המעת לעת, כמו שהרבי אומר.

2:17:07 דובר 2 ממש ממש. אז כל מקום, מקום עבודה, מרפאה, בדרך. איך את עולה לאוטובוס? איך את מדברת לנהג? איך את מדברת לילדים שלך? איך את... כן. אנחנו מחלקות נרות שבת ביום שישי, נכנסות לכל מיני חנויות. יום אחד זה אחת מחנויות הממתקים. יש רשת של טסה. אז אחת מחנויות הממתקים, המוכרת אומרת לי, התחלנו לדבר, לא זוכרת אפילו מה. ואז היא אומרת לי: אני קלטתי, אני קלטתי. את אומרת לילדים שלך שזה לא בכשרות שלנו, הם ישר מניחים את זה במקום. שתדעי לך, חנות ממתקים זה מקום ללמוד על החינוך של ההורים. ככה אמרה לי המוכרת.

2:17:43 דובר 5 אוי, זה מעניין.

2:17:44 דובר 2 והיא אומרת לי: אני יכולה לראות בוודאות איך מחנכים אותם, מה עושים איתם וכולי וכולי. ואני קלטתי, את אומרת לילדים שלך: זה לא הכשר שלנו. הם שמים את זה במדף, אין פוצה פה ומצפצף. עכשיו, זה לא שעמדתי עכשיו ועשיתי הכרזה: אנחנו לא נאכל את זה כי זה לא כשרות שאנחנו אוכלים, או לצערי יש שם גם דברים לא כשרים או חלב נוכרי. זה לא הכרזה וזה לא זה. שיחה קטנה שלי איתם. כן, כן, ילדים קטנים בני שנתיים־שלוש, זה לא הכשר שלנו, תחזירו. או שנגיד הם קיבלו ממתק? מישהו באיזו חנות נתנו להם ממתק לא זה? אז אני מפצה אותם וקונה להם ממתק אחר. היא אומרת: אני קלטתי את זה. אני קלטתי אותך ככה, יאללה, זה... הם אומרים: וואי, איזה חינוך, איזה זה. עכשיו, כאילו, זה לא נראה לי משהו מאוד מיוחד. אני מאמינה שכל אישה ששומרת תורה ומצוות... טוב, אולי באזורים הדתיים יותר.

2:18:41 דובר 5 יש איזושהי השפעה, כי את פוגשת גם.

2:18:43 דובר 2 באזורים הדתיים יותר, מטבע הדברים אולי יש פחות את ההתמודדות הזאת, כי כל הדברים הם... את יודעת מה? אפילו השנה הזאת, התפוצ'יפס הם כולם, את מכירה.

2:18:53 דובר 5 נכון.

2:18:53 דובר 2 צריך לשים לב. במגזר החרדי התפוצ'יפס הם לא.

2:18:57 דובר 5 כן.

2:18:58 דובר 2 יש מגנום שחלקו בד"ץ העדה החרדית וחלקו, וואי, קרה לי תקלה כזאת, חלב נוכרי. עכשיו, באזורים החרדים לא מוכרים אותם מלכתחילה. כן, אז ילד שגדל במקום כזה, הוא יודע מלכתחילה שהוא צריך... כאילו, זה מובנה אצלו שהוא צריך לחפש את ההכשר. הם באים לפעמים עם דברים שהם קיבלו מהגן, ובגן בטח, כי הגננת בודקת את זה. מאמי, זה הכשר שלנו?

2:19:21 דובר 5 הם כבר רגילים.

2:19:22 דובר 2 זהו. והמוכרת הזאת קלטה את זה. לא אמרתי כלום, לא עשיתי הכרזה או לא זה, אבל בשבילה אפשר להגיד שזה סוג של מבצע כשרות. רגע, היא מודעת? יש הכשר כזה, יש דברים. היא יכולה פתאום אולי להגיד ללקוחות אחרים כל מיני דברים.

2:19:35 דובר 5 אני בטוחה שיש עוד מלא דברים שאת לא יודעת אפילו שאת עשית, שאת השפעת, שראו, ששמעו, ש...

2:19:40 דובר 2 כל אחד. אבל הנקודה היא שכל אחת, את לא יכולה לדעת. את לא יכולה לדעת, אלא אם כן הקדוש ברוך הוא מזכה שאומרים לך את זה.

2:19:47 דובר 5 הנה כמו האישה שם.

2:19:48 דובר 2 כמו האישה הזאת. אבל אני בטוחה שיש עוד. ואני בטוחה שגם כל אחת, כל אחת שמאזינה כאן עכשיו, בטח יש לה סיטואציות כאלה. משפטים שהיא אמרה, דברים לחברה בעבודה. אפילו אם את עובדת במקום לא דתי, אז באים אלייך: תעזרי לי עם המזוזות. את מכירה מי יכולה לעשות הפרשת חלה? מתייחסים אלייך כאילו.

2:20:03 דובר 5 דיברנו על שיווק, אז פרסומת סמויה?

2:20:06 דובר 2 כן, כן, כן, בהחלט. בהחלט. צריך רגע... אנחנו שגרירים של הקדוש ברוך הוא בעולם. אגב, באמת בבתי חב"ד בארץ התחילו מיזם כזה מדהים שנקרא שגרירים. לקחת אנשים ולהפוך אותם לשליחים בבניינים שלהם, שהם יארגנו בבניין שלהם הדלקת נרות חנוכה, שהם יחלקו בבניין שלהם דברים על חגים. ממש.

2:20:26 דובר 5 זה בעצם מה זה שליחות? הרבי שלח שליחים כדי שהם יעשו שליחים נוספים. לא שאת לנצח תניחי לאנשים תפילין, אלא.

2:20:37 דובר 2 בתקווה שביום מן הימים הוא יתחיל בעזרת השם להניח בעצמו. אגב, בדיוק בשבת שמעתי מחברה מאשקלון שסיפרה שיש להם דוכנים, כמה דוכנים שהם מתופעלים על ידי אנשים שבעלה מלכתחילה היה זה שהניח להם תפילין, והיום הם כבר לא רק שהם מניחים בעצמם, הם גם מתפעלים את הדוכנים בימי שישי, שזה ממש מדהים. את רואה את הדברים האלה? את אומרת וואו, איזה, איזה אלוקות, איזה, איזה כוח, כאילו איזו מתנה הרבי נתן לנו גם כן להסתכל על זה. ובסך הכל הוא, הוא, הוא הכניס את זה לכלל ישראל. זאת אומרת, לפני כן, לפני שהרבי העצים את זה, אף אחד לא דיבר על שליחות ועל לצאת וזה. היום את רואה שכל הארגונים וכל הקהילות.

2:21:20 דובר 5 זה כזה נפוץ ורווח.

2:21:22 דובר 2 מקסים. זה מה שאנחנו רוצים. ומלאה הארץ דעה את השם, שיהיה כמה שיותר, ותאמיני לי כמה שיהיה עדיין יש מה לתת. וגם יש. וחוץ מרובד קיום המצוות הבסיסי הזה, יש את החסידות, את התוספות, את המעבר לזה. כן, זה יש עוד כל הזמן לכולנו מה להתקדם ומה ללמוד ומה לעשות. אז זה ככה משהו שאני רוצה.

2:21:44 דובר 5 הנישה של השליחות.

2:21:45 דובר 2 מרגישה שאני רוצה להגיד לכולם שאיפה שאת נמצאת, שהקדוש ברוך הוא הכניס אותך לשם בהשגחה פרטית, תחפשי את הערך המוסף שאת יכולה לתת שם, את המילה טובה. לפעמים זה אפילו תוך כדי שיחה בפינת קפה. כן, מכינות קפה ואז את מספרת איזה משהו יפה ששמעת אתמול. את לא יכולה לדעת מה זה ייתן לאותה אישה. את לא יכולה לדעת איפה זה ישפיע עליה. את לא יכולה לדעת איפה זה ירים אותה, איך זה, איך זה פתאום ייתן לה. את לא יכולה לדעת.

2:22:10 דובר 5 זה להיות בתודעה הזאת, זה להסתכל החוצה.

2:22:12 דובר 2 כן.

2:22:12 דובר 5 להסתכל מסביבך, כמו, איך אומרים, הרבי מדבר על יוסף הצדיק, כשהוא ישב בבית האסורים וכולו יכול להיות מסכן, להתעסק בחיים המרים שעברו עליו, אבל הוא דווקא שם לב למישהו אחד שקם היום במצב רוח לא טוב.

2:22:25 דובר 2 ומזה כל...

2:22:25 דובר 5 ומה יצא מזה?

2:22:26 דובר 2 כל עם ישראל, כל העולם.

2:22:27 דובר 5 כל העולם ניצל מרעב.

2:22:29 דובר 2 נכון, שהוא שאל אותו למה רעים פניך?

2:22:31 דובר 5 בעצם לפקוח עיניים ולהסתכל מסביבנו, וזה, זה מדהים.

2:22:35 דובר 2 וזה כוח שיש לכל אחת. לא צריך להיות שליחת חב"ד בטייטל בשביל זה.

2:22:39 דובר 5 לגמרי, לגמרי. חני, יש לי שאלה מעניינת: אם היו אומרים לך שאת יכולה לצאת לשליחות, את צריכה לצאת לשליחות, לפתוח בית חב"ד בכל מקום בעולם שתרצי חוץ מאשדוד, איפה זה היה?

2:22:52 דובר 2 שאלה מעניינת באמת. האמת שאני חושבת שזה משתנה. אם היית שואלת אותי את זה נניח לפני עשר שנים.

2:23:01 דובר 5 בתחילת הדרך.

2:23:01 דובר 2 בתחילת הדרך, מן הסתם שהייתי מחפשת איזה מקום למטיילים בחו"ל. אני מאוד אוהבת את העניין ואת זה, סביב אנשים שונים. זה אגב גם משהו שאני מאוד אוהבת, לשבת בבית חב"ד ופשוט לדבר עם אנשים שמגיעים.

2:23:14 דובר 5 כל עם ישראל.

2:23:15 דובר 2 כל השבטים, כל הסוגים, כל הגוונים, בעיתות שמחה, בעיתות חס ושלום הפוך. מאוד אוהבת את זה.

2:23:21 דובר 5 את יודעת, זה מעניין, אומרים בחקר המוח שיש איזה באמת גיל מסוים, אני חושבת גיל עשרים וארבע, שאנשים מפלס הלקיחת סיכונים יורד באופן משמעותי.

2:23:30 דובר 2 נכון, בביטוח, את יודעת, שביטוח רכב מעל עשרים ואחת.

2:23:34 דובר 5 נכון, זה הגיל, ובאמת אני חושבת שרוב השליחים שיצאו למקומות שהם יותר הרפתקניים, אם אפשר לומר, אז זה באמת קרה כי הם היו צעירים. אנשים בגיל נמוך יותר בעצם לוקחים יותר סיכונים. כנראה בגלל זה זה משתנה לך. את אומרת, פעם הייתי הולכת למקום כזה והיום...

2:23:52 דובר 2 יכול להיות. יכול להיות שבאמת עם השנים נראה לי שאם הייתי צריכה ללכת עכשיו, או אפילו אם הייתי צריכה לבחור שכונה אחרת בתוך אשדוד, יכול להיות שהייתי בוחרת אזור יותר שקט. סגנון של מושב, עבודה אישית אחד על אחד, וזה, העיר הגדולה היא מאוד סואנת, היא מאוד הומה והיא גם... את יודעת, זו גם הרגשה מאוד מחייבת. גרים ברובע אלפי, אלפי, אלפי יהודים. אני חייבת, חייבת לנסות לנגוע בכולם. חייבת לנסות להגיע.

2:24:17 דובר 5 כל הזמן אני יכולה רק לספר לעצמי כמה אנשים עוד לא הגעת אליהם.

2:24:20 דובר 2 כן, כי וואי, אם יש לנו שלוש מאות ילדים באיזו פעילות, אבל רגע, יש ברובע שלושת אלפים, כאילו זה אפילו לא עשר אחוז.

2:24:27 דובר 5 אני חושבת שזה אולי חלק מהעבודה הכי חשובה, להסתכל על חצי הכוס המלאה, כי אין לזה סוף.

2:24:31 דובר 2 כן. טוב, זה, את יודעת, זה אחד הדברים שמאוד מאוד מוליכים אותי, וזכיתי גם לחלוק את זה עם השליחות האחרות. אולי אני אספר לך את הסיפור מאחורי זה. אה, באיזה סוכות אחד עשיתי פעילות, ועשינו פעילות לילדים בבית חב"ד, דוכנים וזה. ולא הגיעו הרבה. לא הגיעו הרבה. זה היה, לא יודעת, ככה. זה לפעמים באמצע החג, איך פעם? לפעמים ככה, לפעמים ככה. הייתי מאוד שבוזה מזה, כי בכל אופן התייגעתי וזה. ומה אני עושה לא נכון? למה לא באו? ואולי לא שיווקתי טוב? אפרופו, כן.

2:25:03 דובר 5 יגעתי ולא מצאתי.

2:25:04 דובר 2 כן, כן, אולי לא יגעתי.

2:25:07 דובר 5 אל תאמיני.

2:25:07 דובר 2 אולי לא יגעתי. אז באמת, באמת זה מה שקרה. ואז אני נכנסת. כן, הפעילות היא בשטח של בית חב"ד. אני נכנסת לאזור של המשרד ואני רואה בדיוק חבילה של ספרים. הגיע איזה משלוח. קיבלנו מתנה אז מ"מעיינותיך", הם שלחו לכל בית חב"ד שלושה כרכים של פתקים מהרבי. אוקיי, יש כאן מבואר. אני פותחת את... סתם, באמת סתם. אין סתם בעולם. אבל יושבת כזה, את יודעת, במצב רוח לא נעים. פותחת את הספר. הדף הראשון אומר ככה. אני אפילו אקריא לך את זה, כי זה תמונת מסך של קבוצת השליחות שלנו. מרוב שזה, זה...

2:25:45 דובר 5 נכון.

2:25:46 דובר 2 והתמונה אומרת כ... הפתגם הוא ככה: "על מקרים שבהם פגמים וחסרונות שונים בתוכנית מסוימת הובילו לביטולה", כתב הרבי. זאת אומרת, מישהו אמר התוכנית לא בסדר, זה לא יוצא מושלם, אני מבטל אותה. אז הרבי כתב להם ככה: "כבר אמרתי דעתי כמה וכמה פעמים", והמילים "כמה וכמה" יש קו מתחתיהם. אגב, זה הרי מגיע עם צילום של הכתב יד קודש של הרבי. כן, המקורי. "כבר אמרתי דעתי כמה וכמה פעמים", כמה וכמה, "שכל פעולה טובה, איזו שתהיה, טובה שלא בערך", ושוב מתחת המילים "שלא בערך" מופיע קו מודגש, "מהיעדר פעולה". הרבי אומר: "כבר אמרתי דעתי כמה וכמה פעמים שכל פעולה טובה, איזו שתהיה, טובה שלא בערך מהיעדר פעולה."

2:26:33 דובר 5 היו לי צמרמורות, וזו לא הפעם הראשונה.

2:26:37 דובר 2 תקשיבי, אני חייבת להגיד, אני... זה לא סתם שמנו את זה בתמונת מסך. זה לא סתם הודבק לי בחדר.

2:26:42 דובר 5 זה כתוב לי בחרקוב מעל השולחן.

2:26:43 דובר 2 ממש. זה כאילו שכל-- זה לא משנה. אז באו עשרה ילדים והיו יכולים להגיע מאה. זה עדיף מאשר לא לעשות כלום. עדיף את הדבר הקטן הזה. נכון, אני לא יכולה לצאת לחלק נרות שבת עכשיו לכל השכונה, אבל אני יכולה להגיע לעשר. אני יכולה להגיע לעשרים. תקופת הקורונה למשל, לא יכולנו לחלק, לא זה. שמנו בפתח של הבית שולחן עם נרות והיינו בשוק לגלות שאנשים לוקחים את זה וזה מתרוקן. אז כמובן מאז זה נשאר כבר קבוע, אבל כאילו פתאום כאילו אני לא יכולה לעשות. אה, זהו זה.

2:27:14 דובר 5 זה, זה לשנות גישה, להרשות לעצמך להצטמצם והכל בסדר.

2:27:19 דובר 2 תראי, וזה גם נורא. אם דיברנו על הורות וזה, זה גם נורא תלוי במצבים בחיים. יש מצבים, אני עכשיו אחרי לידה, אני לא יכולה לעשות את כל מה שעשיתי קודם. זה לא שייך. השליחות הראשונה שלי היא בבית. קודם כל אני אמא לילדים שלי. הרי הרבי כל הזמן דיבר על זה. הוא דיבר על זה גם בדגש לשלוחים.

2:27:35 דובר 5 נכון.

2:27:35 דובר 2 ש-- לשליחות. כל פעולה שלא תעשו בחוץ היא לא בערך לילד יהודי נוסף שתביאו לעולם. זאת אומרת, את לא יכולה להגיד אם אני, אם אני אביא עוד ילדים ואני אהיה בחופשת לידה, אז אני לא אספיק להיות בפעילות. לא, כל הפעילות שלך, עם כל הכבוד לה.

2:27:48 דובר 5 את יודעת, כמו שאומרים להוריד הילוך, ובעצם המונח הזה לא נכון כי את בהילוך גבוה במקום אחר.

2:27:53 דובר 2 את בהילוך אחר. זה פשוט. זה אולי חישוב מסלול מחדש.

2:27:56 דובר 5 כן.

2:27:57 דובר 2 או פנית ל-ל-לנקודה אחרת כרגע. עשית איזושהי תחנה.

2:28:01 דובר 5 התאמת מצב.

2:28:02 דובר 2 שמתאימה, אבל זהו, זה לא תחנה. לא יודעת איך כל ילד יש לו את ה, את מה שהוא מביא ואת הערך הזה. ואני חושבת שכשאנשים מסביבנו גם מסתכלים איך אנחנו שמחים עם המשפחה הגדולה שלנו, הם שואלים את הילדים איך אנחנו שמחים איתם וברוך השם טוב לנו איתם ומשתדלים באמת להעצים כל ילד עם המקום שלו וכל אחד עם ה-- לתת לו את החוזקות שלו ולשים לב לדברים האלה וזה. זה עצמו זה, זה דבר ענק. אני יודעת אישית על כמה ילדים בעירנו שברוך השם באו לעולם בזכות שאימהות שלהם הסתכלו על המשפחה שלנו.

2:28:34 דובר 5 וואו.

2:28:34 דובר 2 והם אמרו שזה אפשרי. הם אמרו לי, בגלל זה אני יודעת.

2:28:37 דובר 5 עכשיו את צריכה גם להגיד להם איך.

2:28:39 דובר 2 בסדר, אנחנו מדברות כל הזמן.

2:28:41 דובר 5 כן, כן.

2:28:41 דובר 2 אני, תראי, אני גם, אה, מאפשרת שתבואו אליי הביתה. הבית לא תמיד מאה אחוז מושלם. הכל או זה.

2:28:48 דובר 5 לא להסתכל בפינות.

2:28:49 דובר 2 לא להסתכל. אה, זה מה ששכחנו.

2:28:51 דובר 5 נכון. אז יאללה לסיום.

2:28:54 דובר 2 לסיום סיומת. כן, שני טיפים, שני הדברים שעוזרים לי מאוד, אה, להיות אמא למשפחה גדולה ועוד דברים אחרים. אז אמרתי מקודם, זה הזמן לעצמי. חייבת.

2:29:04 דובר 5 אה וואו, משם התחלנו.

2:29:05 דובר 2 נכון, ומשם גלשנו הלאה. והדבר השני זה ללמוד לקחת עזרה. ממש ללמוד לקחת עזרה. יש לי-- קודם כל אמא שלי תמיד הייתה לוקחת עזרה בבית, אז אולי בגלל שהיא חוצניקית אז זה מובנה אצלה ככה זה. אבל יש לי דודה שתהיה בריאה, דבורה שמוטקין, שליחה במילווקי כבר חמישים שנה כמעט, והיא סיפרה לנו פעם בהתוועדות לשליחות. היא סיפרה, ואני שמעתי את זה אחר כך גם מעוד שליחות. אז זאת אומרת שזה דפוס.

2:29:32 דובר 5 כן, זה היה משהו שחזר על עצמו.

2:29:33 דובר 2 שחזר על עצמו. היא נכנסה לרבי בתחילת השליחות והם מוותיקי השלוחים. לא היה להם את כל מה שיש לנו היום, שאנחנו את כל הידע שיש לנו ואת התובנות. הם, הם ה, הם הדור המייסד. כן. היו לה ארבעה בנים קטנים, שובבים גדולים, אה, המון עומס. היא גם הקימה גני ילדים ואירחה. ובאמת עד היום יש להם בית חב"ד ענק משגשג במרכז ארצות הברית, במילווקי, ויסקונסין, עם הרבה שלוחים שעובדים יחד איתם תחתיהם. ואז היא אמרה לרבי שקשה לה. היא לא יכולה. מה היא תעשה, על מה היא תוותר ואיך יהיה לה וזה. ואז הרבי שאל אותה אם יש לה עזרה בבית. אז היא אמרה לרבי שיש לה פעמיים בשבוע, אז הרבי אמר לה: תוסיפי עוד פעם ואפילו פעמיים, ואל תסתכלי אחריה בפינות.

2:30:14 דובר 5 זה מעניין.

2:30:15 דובר 2 קודם כל זה רגיש נורא. תראי איזו רגישות כאילו. והיות ששמעתי את התשובה הזאת לעוד כמה שליחות, אז אני יכולה להניח שיש בזה גדר של הוראה לרבים.

2:30:24 דובר 5 נכון.

2:30:25 דובר 2 לקחת עזרה. אם לקחת-- וגם אם את לוקחת עזרה אז תיקחי יותר עזרה. אל תסתפקי במה שיש לך ו, ואל תסתכלי אחריה בפינות כי בחיים היא לא תעשה את זה מושלם כמוך. אבל, אה-

2:30:36 דובר 5 מעניין למה אנחנו צריכות בזה חיזוק. אני חושבת אל"ף, כי אולי אישה לא מספיק מפרגנת לעצמה.

2:30:41 דובר 2 שהיא לא מפרגנת.

2:30:42 דובר 5 לא מרגישה בנוח. וב' כאילו זאת הוצאה. אז באמת כל אחת יכולה לעשות את החישוב שלה איפה היא כן יכולה להכניס את זה, לתעדף את זה יותר גבוה.

2:30:49 דובר 2 תראי, גם עזרה זה לא להידבק כל פעם רק על עזרה של עוזרת ניקיון בבית.

2:30:54 דובר 5 כן.

2:30:54 דובר 2 למשל הייתה תקופה כשהגדולים שלי היו קטנים שלקחתי בחורה שתעזור לי בימי חמישי אחר הצוהריים לקלף את הירקות. את יודעת, למכינת שעות גדולה, בית חב"ד וזה. לקלף את הירקות, לט-- להכין את השניצלים, לגרד כל מיני. כאילו כל מיני דברים טכניים במטבח, שהעלות של זה הייתה פחות מהעלות של שעת ניקיון, אבל מבחינת ההקלה זה עזר לי מאוד מאוד.

2:31:17 דובר 5 כן.

2:31:17 דובר 2 ועוד משהו שאני הולכת איתו הרבה זה שאמא שלי תמיד הייתה אומרת לי מה שככה. היא הייתה אומרת לי: "לרצפה שלך לא יקרה שום דבר אם מישהו אחר ישטוף אותה. לכלים לא יקרה-- הם לא ירגישו נקיפות מצפון, הם לא ירגישו רע עם עצמם, הם לא יצטרכו פסיכולוג אחר כך."

2:31:30 דובר 5 וואלה.

2:31:31 דובר 2 אבל הילדים שלך...

2:31:33 דובר 5 נכון.

2:31:33 דובר 2 והילדים שלך סדר-- אל"ף, הילדים והפעילות שאת עושה בדרך כלל מישהו אחר לא יעשה אותה במקומך.

2:31:40 דובר 5 נכון, אין כמוך.

2:31:41 דובר 2 זהו, אז תצאי לי, תיקחי את הדברים שאת יכולה לחלוק עם אנשים אחרים. שימי את זה בסדר עדיפות. למשל, אישית לא מפריע לי רהיטים יד שנייה. לא-- כדוגמה יכולה לתת. כן, זה כל, כל זוג, כל משפחה עושה את התיעדוף שלה ואת היכולת שלה. אני יכולה להגיד גם שהקדוש ברוך הוא שולח. הקדוש ברוך הוא שולח. הקדוש ברוך הוא נותן מתנות ועוזר. הוא לא נשאר בעל חוב, הוא שותף איתנו גם בילדים.

2:32:05 דובר 5 לעשות כלי, לפתוח את הצינור.

2:32:07 דובר 2 זהו.

2:32:08 דובר 5 ולשנות גישה בראש זה הרבה פעמים באמת, אה-

2:32:10 דובר 2 זה הרבה פעמים הגישה בראש, שכאילו חוסר פרגון לעצמי והיא לא תעשה את זה טוב כמוני. נכון, היא לא תעשה את זה טוב כמוני, בסדר, אבל אה, אבל לגדל את הילדים כרגע, שיהיה לי כוח אליהם, שיהיה לי פניות אליהם, שיהיה לי את היכולת לשים לב למה הם צריכים, אפילו החל מהדברים הקטנים. כן, אם זה הראייה והשמיעה וטיפולי שיניים ודברים כאלה, והצרכים הרגשיים, ולתת את היחס ולתת יום כיף לכל אחד שאני עושה להם מדי פעם, או כל מיני דברים כאלה ש-

2:32:37 דובר 5 פניות בנפש לזה.

2:32:39 דובר 2 את צריכה פניות בנפש, ואם יש לך על הראש כל הזמן את העול של הניקיון והכביסות והדברים האלה בלי סוף, את לא, את לא יכולה. אז תחפשי את מה ש-- אם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה. תחפשי את מה שיעשה לך. אפרופו-

2:32:52 דובר 5 זה משפט שלך שאני... מאיפה הוא באמת?

2:32:54 דובר 2 לא יודעת איפה. פעם נתקלתי בו ככה במשחק מילים כזה ופשוט אימצתי אותו לעצמי. זה סוג של דרך חיים. אגב-

2:33:00 דובר 5 זה ממש, היו המון פעמים שזה הנחה אותי.

2:33:04 דובר 2 באיך לעשות דברים בפעילות בבית חב"ד, איך לעשות שיעורים.

2:33:07 דובר 5 הייתי פותחת איזה פרויקט ואוקיי, אם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה. ואיך אני עושה את זה ברמה כזאת שזה בטוח משהו שאני אעמוד בו, משהו שאני אצליח.

2:33:16 דובר 2 למשל, אני ידעתי שאם אני בשפרה ופועה אתחיל להתחייב להכין ארוחות ברמות שהולכות בכפר חב"ד ובנחלה, שזה ארוחות ברמות גבוהות מאוד, מאוד, עם המון המון עשייה וזה, ונראה לי ממש שפיות מכינות את זה. ידעתי שאם אני אצטרך לעמוד ברף הזה, שפרה ופועה אצלנו יקרוס מאוד מהר. אז בדקנו. הרף שלנו מאוד יפה, מאוד מכינות.

2:33:37 דובר 5 אגב, לא שפיות מכינות, זה בנות ש-

2:33:39 דובר 2 כן, אני יודעת, אבל זה אנשים כאלה, כאילו אני אומרת כמעט שפיות, כן, אבל שמאוד מאוד מתעסקות, מאוד אוהבות את המטבח, מאוד עושות דברים ברמה מאוד מאוד גבוהה, עם נראות מאוד, מאוד, מאוד גבוהה. עכשיו, אני לא אומרת שהנראות שלנו לא יפה. הנראות שלנו יפה ומאוד כיפית ונשים מאוד, מאוד נהנות. אבל אני ידעתי על עצמי שאם אני אצטרך להציב כזה רף, מהר מאוד זה לא יהיה.

2:34:01 דובר 5 נכון.

2:34:01 דובר 2 מהר מאוד זה לא יהיה, וגם הנשים האחרות לא ירצו להצטרף כי, כי זה יהיה להן קשה. אז חיפשנו דרך לפשט את זה. ואיזה דברים אפשר לקנות ומה אפשר להכין מראש ומה זה? ועשינו כאילו כמו איזה סוג של צ'ק ליסט כזה של הדברים שצריכים להיות. צריכים, כן, זה לא תורה מסיני.

2:34:16 דובר 5 הבסיס כאילו שלנו.

2:34:18 דובר 2 כי זה היה הדרך לחפש את הדבר הכי פשוט שיעבוד לך. אז אותו דבר כשאני עובדת נגיד עם שליחות והן רוצות לפתוח אצלן שפרה ופועה. מה יהיה פשוט לך? קל לך לגייס נשים לדברים כאלה? יש אצלך נשים שומרות מצוות? אין אצלך נשים שומרות מצוות?

2:34:31 דובר 5 לא, אצל כל אחת הפשוט זה משהו אחר.

2:34:32 דובר 2 נו, בדיוק.

2:34:33 דובר 5 פשוט שלה.

2:34:34 דובר 2 וגם תקשיבי, אנחנו כל הזמן מסתכלות. הרי כפר חב"ד ונחלה, וכפר חב"ד ונחלה בעיקר הם מודל. אוקיי?

2:34:40 דובר 5 כן.

2:34:40 דובר 2 יש להם דברים. השפרה ופועה שלהם הוא וואו.

2:34:44 דובר 5 כן, יש, מעבר לארוחות בוקר יש עוד הרבה דברים.

2:34:46 דובר 2 ואת יודעת מה, יש להם את המשחקייה ויש להם את הארוחות, יש להם את הסיוע וההכנות לשבת ושוברים ועוזרת, וזה לא נגמר.

2:34:52 דובר 5 ושם זה התחיל. זה התחיל בכפר חב"ד.

2:34:54 דובר 2 תראי, הרי זה המקור.

2:34:54 דובר 5 כן.

2:34:55 דובר 2 אז יש לנו, איך אומרים, כל הזמן לאן לשאוף, אבל אנחנו צריכים לא, לא לעשות לעצמנו שאם אני לא אגיע לרמה הזאת אז לא שווה.

2:35:02 דובר 5 נכון.

2:35:03 דובר 2 לא שווה. אני, אם אני לא אצליח להכין ארוחות בוקר במשך חודש אז לא עשיתי כלום. שנייה, כל ארוחת בוקר עומדת בפני עצמה. את מצליחה לעשות אחת? כל הכבוד לך. מסתדר לך רק עוגה? נהדר. את מצליחה רק להביא שי, ואני סתם, זה, זה לא יפה שאני משתמשת במילה רק.

2:35:18 דובר 5 וסתם, כן.

2:35:19 דובר 2 זה לא נכון. לא סתם ולא רק. מסתדר לך? כל הכבוד לך, זה מדהים, וזה מה שאת צריכה לחפש, את הדרך שתגרום לך להתמיד בזה.

2:35:26 דובר 5 בדיוק.

2:35:27 דובר 2 אגב, בכל דבר וכל שינוי שמובילים. מה יגרום לי? איך אני אכניס את זה לסיסטם? זה, זה ככה-

2:35:33 דובר 5 אני חושבת שזה סיום מהמם. שני המשפטים האלה.

2:35:36 דובר 2 כן.

2:35:36 דובר 5 תרשמו את זה לעצמכם. אם זה לא יהיה פשוט, זה פשוט לא יהיה. ומילים של הרבי-

2:35:41 דובר 2 טובה פעולה אחת, טובה שלא בערך מהיעדר פעולה. אגב, את שמה לב שהוא גם משתמש בלשון היעדר פעולה. לא, לא לעשות, כאילו הלשון של הרבי היא תמיד חיובית.

2:35:51 דובר 5 נכון. היעדר פעולה.

2:35:53 דובר 2 היעדר פעולה, שנעדר פה משהו.

2:35:54 דובר 5 כן, כי באמת אחד לעומת אפס זה יש לעומת אין.

2:35:58 דובר 2 זהו. אז אחד לעומת אפס זה יש ואין, ואחד ושתיים זה כאילו עוד, עוד-

2:36:03 דובר 5 זה בראש שלנו.

2:36:04 דובר 2 זה בראש שלנו. אז אולי אני אצטט את זה ככה במדויק למי שעוד לא על הסיום. "כבר אמרתי דעתי כמה וכמה פעמים שכל פעולה טובה, איזו שתהיה, טובה שלא בערך מהיעדר פעולה."

2:36:15 דובר 5 ותיקחו את זה לכל תחום שלכם, לאימהות שלכם, את יודעת, ארוחת ערב. אה, אני לא אכין ארוחה. לא, נכין משהו קטן. זאת אומרת באמת, כאילו לא חייב משהו קטן.

2:36:26 דובר 2 הבעיה היא שהשאיפה הזאת לשלמות ולפרפקציוניזם היא לפעמים מכניסה אותנו לאיזה, כאילו אז לא נעשה בכלל.

2:36:32 דובר 5 אנחנו גם מורגלים לגישה הזאת של כאילו לשאוף ליותר, להתאכזב מעצמנו. ו-

2:36:37 דובר 2 בדיוק.

2:36:37 דובר 5 הנה בא הרבי ועושה לנו סוויץ' בראש כי-

2:36:40 דובר 2 זה עדיף, זה עדיף שתעשה את זה. האפס לאחד, זה עדיף זה.

2:36:43 דובר 5 להתמקד בעיקר.

2:36:44 דובר 2 כן. אז זהו, תודה לכם ש-

2:36:46 דובר 5 וואו. חני, תודה, איזה כיף היה. וואו, ממש ישבנו פה ובילינו בוקר.

2:36:51 דובר 2 כן.

2:36:51 דובר 5 ומקוות שתפיקו את כל המירב מהפודקאסט הזה, כי היה בו הרבה הרבה. יאללה, תודה חני ונסיעה טובה.