פרק 12: השליחות שלך מתחילה כשאת- את! | עם פייגי בורגן, מלווה נשים ליצירת מערכות יחסים בריאות ומשוחררות

00:00 דובר 1 מה חוסם אותנו מלגלות את האני האמיתי שלנו? איך אפשר להשתחרר מהמחסומים ופשוט לפרוח ולהגשים? שיחה משחררת ומלאה בתקוות לכולן עם פייגי בורגן, מלווה נשים ליצירת מערכות יחסים בריאות ומשוחררות. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב, אוקראינה. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שיביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים, ודרכה יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים עכשיו. שלום לפייגי בורגן.

00:50 דובר 2 אהלן.

00:51 דובר 1 אה, נספר מי את? לא נספר מי את. נשאיר לך. אני חייבת להגיד שאת דודה שלי, אפשר לומר את זה. גידלת אותי, לא סתם.

01:00 דובר 2 אחיינית שלי.

01:01 דובר 1 אז אני אגיד גם שאת, שאת מקריית מלאכי ו...

01:04 דובר 2 במקור.

01:05 דובר 1 כן, במקור. אחר כך קצת התרחקת.

01:08 דובר 2 נכון.

01:09 דובר 1 ו... אני אתן לך את המיקרופון. ספרי מי את, מה את עושה?

01:14 דובר 2 יאללה. אז קוראים לי פייגי בורגן ואני גרה במגדל העמק היום. אמא לשמונה ילדים שיהיו בריאים בכל הגילאים. אמ, ו... האמת שעברנו באמת מקריית מלאכי לכמה מקומות בחיים. מקריית מלאכי למוסקבה, שמונה שנים. ביקרת אותנו גם שם.

01:33 דובר 1 נכון.

01:34 דובר 2 גם במגדל העמק זכינו לביקורים שלך. ומה שעשיתי עד לפני, אמ, זמן לא רב זה היה להיות מורה. אה, שליחות, אה, גם במוסקבה, שליחות כמורה וגם בארץ המון המון שנים שהייתי מורה. היום אני קצת מורה.

01:51 דובר 1 אחת המורות, צריך לציין.

01:53 דובר 2 תודה. אה, היום אני קצת מורה, מורה בשני סמינרים בכפר חב"ד ובצפת, אבל הדבר שאני ממש מתרגשת ממנו, נהנית ממנו, אה, פשוט גורם לי, אה, לסגור טלפון בתחושה של וואו, מה הדבר הטוב הזה שאני עושה. ואגב, גם לקום בבוקר עם אותה אנרגיה, זה שאני מלווה נשים. אני מלווה נשים בתחום של מערכות יחסים, אה, וכל אישה שחיה בזכות זה יותר טוב פשוט גורמת לי להתרגש ולהגיד לעצמי וואי, תודה אלוקים על הזכות הזאת לגרום לנשים לחיות יותר טוב.

02:30 דובר 1 טוב, אז השאלה המתבקשת זה איך הגעת מ-מכיסא המורה לשם ולמה?

02:37 דובר 2 שאלה מצוינת. אמ, זה היה ככה. אני מנסה להיזכר כמה זמן אחורה. מתי היה הסגר הראשון? הרבה זמן אחורה.

02:46 דובר 1 אז, שנתיים...

02:47 דובר 2 שנתיים פלוס.

02:47 דובר 1 כמעט וחצי כבר, כן.

02:48 דובר 2 נכון. אז בתקופה הזאת של הסגר הראשון, גם שהיא הייתה מאוד מגבשת משפחתית ועשתה המון המון דברים טובים, אני הרגשתי שאני מאוד מאוד נסחטת שם, אבל כנראה שזה היה טריגר. זאת אומרת, המון שנים ש, אה, עשיתי כל כך הרבה דברים בצורה מסוימת לא נכונה בתחום מסוים שאני תכף גם אפרט אותו, שאז לא ידעתי שאני עובדת לא נכון, שגרמה לי להרגיש, אה, המון שנים שגרמו לי להרגיש שאני פשוט שחוקה, גמורה, עייפה, כבויה. אמ, אין לי כוח לקום בבוקר. עכשיו קמתי בבוקר. בואי, אני מורה. אני אמא.

03:24 דובר 1 לא, עבדת, שידרת אנרגיות.

03:27 דובר 2 בדיוק מה שאני באה להגיד, וזה היה המשפט הבא. שלא רק קמתי בבוקר, הכל היה בתוכי. זאת אומרת, אף אחד לא ידע בחוץ שאני מרגישה בפנים שפשוט, אלוקים, אף אחד לא רואה אותי בעולם. תחושה מאוד מאוד קשה.

03:39 דובר 1 כן.

03:39 דובר 2 זה כזה סוג של הדמעות כל הזמן בעיניים שלך. הן הולכות עוד שנייה לנזול החוצה ואת בולעת אותן פנימה ואת צריכה לשדר עסקים כרגיל. להיכנס לכיתה ולהגיד "שלום תלמידות, בוקר טוב" ולחייך לילדים ולבעל. אבל אין מה לעשות, בסוף זה משפיע. אמ, ככה תקופה. היה לי מאוד מאוד לא קל, אה, ואז, אה, פגשתי פרסום לאיזשהו קורס. הגעתי לקורס הזה ופתאום התחלתי לקבל כלים לעצמי. התחלתי לקבל כלים שפשוט שינו לי את כל העולם הפנימי מלחיות כל הזמן מהעור שלי החוצה, העור בעין, החוצה. התחלתי לחיות פנימה. התחלתי להקשיב לעצמי. מה קורה לי שם בפנים, מה, מה אני מרגישה? זה משהו שבכלל לא נתתי לו ביטוי. אה, כי כי מה זאת אומרת? תמיד צריכים להתגבר ומוח שליט על הלב ו-

04:30 דובר 3 לתפקד.

04:31 דובר 2 ולתפקד, ויש לך כל כך הרבה תפקידים ומאוד מאוד doing, מאוד מאוד לעשות כל הזמן, ואף פעם לא שאלתי את עצמי מה את מרגישה, מה את רוצה, מה עושה לך טוב. זה שאלות שבכלל לא נכנסו ללקסיקון שלי כאימא, כמורה, כאישה, כי מבחינתי הן היו לא לגיטימיות. והכלים שהתחלתי, אה, ליישם, כלים שרכשתי והתחלתי ליישם, פשוט שינו לי את כל העולם הפנימי הזה. והפלא ופלא, האנרגיה התחילה לחזור והתחלתי לחיות. ולאט לאט זה גם התחיל להשפיע על מערכות יחסים. ואם אם נדבר למשל סתם בתחום הזוגיות, אז יש לי בעל מקסים ואת מכירה אותו ו-ו-והזוגיות שלנו נחשבה לזוגיות טובה. זה לא העומק בכלל שאפשר להגיע אליו. אפשר כל כך לקבל, אה, חיים חדשים בכל תחום. התחלתי ליהנות מההורות שלי. מבחינתי היה להיות אמא זה לעשות המון המון דברים, לאהוב את הילדים כמשימה, לאהוב את הילדים, לעשות בשבילם המון המון ריצוי בתוך כל מערכות היחסים, אבל גם כאימא, וכל הזמן גם ללכת לישון עם תחושה של איזה אמא גרועה אני.

05:38 דובר 3 איך אפשר בלי זה?

05:40 דובר 2 כן, אני הייתי בטוחה אגב שאימא זו מילה נרדפת לרגשות אשם. כאילו התינוק הראשון נולד, ביחד איתו נולדים-- נולד שק של רגשות אשם שמתיישב לך על הלב. מה עשית טוב, מה לא עשית טוב? למה אמרת ככה? מה? מה היית יכולה לעשות יותר טוב? זה היה-- זה מאוד מעיק. זה מאוד מכביד. זה מאוד מכבה. זה מאוד מאוד מוריד את האנרגיה. ו-ואז התחלתי לקבל ביטחון בהורות שלי ולהתחיל לנקות את הדבר הזה שנקרא רגשות אשם. שאגב, במאמר מוסגר אני אומרת לך, רגשות אשם, הם לא רגשות. רגשות אשם זה מחשבות שמקטינות אותנו, גורמות לנו להרגיש קטנות אשמות ומקבעות מצבים. אה, המחשבות האלה מאוד מקבעות את המצב שאנחנו רוצים לצאת ממנו כביכול. אז אמ-

06:21 דובר 3 ואנחנו בעצם, את מדברת עכשיו, נשים שומעות אותך ואומרות אבל גם אני חיה ככה ואני שורדת כאילו, כאילו מתרגלים באיזשהו מקום.

06:29 דובר 2 אה, נכון, אני מסכימה איתך.

06:30 דובר 3 אלה החיים.

06:31 דובר 2 בדיוק, אני מסכימה איתך, ואני יכולה להגיד לך יותר מזה, שרוב הנשים שמסתובבות הן נשים שאומרות: אלה החיים. הן רואות את הירידה בעיניים, הן רואות כאילו את האופק הפחות טוב. הן, הן אפילו מפחדות שזה יקרה, אבל כאילו משהו מאוד גלותי, סליחה שאני משתמשת במילה הזאת, משהו נורא נורא גלותי בתפיסה הזאת שככה אנחנו אמורים לחיות. מה זאת אומרת? בחיים צריכים לעבוד קשה, בחיים צריכים להתאמץ, בחיים צריכים להתפשר, בחיים צריכים לוותר כל הזמן על דברים, בחיים צריכים-

07:01 דובר 3 העולם גם אומר לך את זה. יש-

07:02 דובר 2 את גדלה על זה. נכון, את גדלה על זה ו-ו-וזה-- בואי, את חושבת שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל שאנחנו נוותר ונתפשר ורק ה-ה-הקשרים שלנו עם האנשים שאנחנו אוהבים ילכו ויתרחקו? זה הרי לא, לא הגיוני.

07:16 דובר 3 לא הגיוני.

07:17 דובר 2 לא הגיוני, ובפועל זה מה שקורה ל-להמון המון המון, ומה שמשאיר אותם במצב בינוני שהולך ונעשה פחות טוב. נשים באמת מגיעות למצבים לא פשוטים. אמ, יוצא לי לשמוע מנשים, אמ, וואי, אין לך מושג, אני פשוט מרגישה לא טוב. מיגרנות כרוניות. בואי, המיגרנות הכרוניות האלה לא באות סתם.

07:40 דובר 3 לא עלינו.

07:41 דובר 2 ממש לא. המיגרנות הכרוניות זה סיפור. הן מספרות לך משהו פה. הגוף שלך מספר לך סיפור. תעצרי, תקשיבי רגע לעצמך, תעשי סטופ. משהו פה רומז לי ש-שלא טוב לי והדרך שאני הולכת בה מלאה קוצים ודרדרים. אני פוגעת בעצמי.

07:58 דובר 3 זה כאילו באיזשהו מקום מנגנון טבעי כזה שקורה-- לכמה זה קורה? זה קורה לכולם אולי במידה מסוימת או...?

08:05 דובר 2 אמ, אני-- את יודעת משהו? לא לכולם, כולם. קודם כול יש, יש בתים שמגדלים את הילדים בצורה יותר נכונה, כי ההורים שלהם גדלו בצורה יותר נכונה, כי את יודעת, זה שרשרת כזאת ש-

08:15 דובר 3 מגדל עם תפיסה ש... בבית.

08:18 דובר 2 בדיוק, אבל, אבל זה קורה להמון, המון, המון שנמצאים במקום הזה של אלה החיים. עד ש-, עד שמשהו תופס אותם, משהו מדי חזק, תחום מסוים שנורא נורא מציק להם, והן כבר אומרות לעצמן: "זהו, אני לא מוכנה לחיות ככה", כמו שקרה לי, כי אני הייתי בטוחה שאני די הולכת במסלול נכון. זאת אומרת, לא הבנתי אפילו בכמה, בכמה, אמ, מישורים אני טועה בלי להבין איך.

08:42 דובר 3 בדרך כלל אם לא קורה משהו אנחנו לא עוצרים ומתחילים לחשב את כל החיים מחדש.

08:45 דובר 2 נכון, נכון, אני מסכימה איתך. כן, אני מסכימה איתך. רק הנקודה היא שנשים לא יודעות אותה, שכשהן שוגות ב-ב-בדברים נורא נורא בסיסיים שקשורים אל עצמן, הן בעצם פוגעות בכל מערכות היחסים שלהן. מה שקורה בעצם זה כשמערכת היחסים שלי עם עצמי, שמה יש דברים שאני לא נותנת להם את המקום הנכון, לא נותנת לגיטימציה לעצמי, למי שאני, אז הביטחון שלי ב-בתוכי יורד. כשהביטחון שלי בתוכי יורד ואני לא רואה את עצמי, מה הסיכוי שאחרים יראו אותי? את יודעת, זה מזכיר לי, אה, בדיוק, אה, ככה, פרשת שבוע של לפני כמה שבועות, אה, "ונהי בעינינו כחגבים". כשאנחנו רואים את עצמנו כחגבים, במיוחד אצל נשים שרואות את עצמן כחגבים, אז כולם יראו אותך ככה.

09:30 דובר 3 "וכן היינו בעיניהם".

09:31 דובר 2 "וכן היינו בעיניהם". בדיוק. זה ההמשך הישיר.

09:34 דובר 3 את אומרת במיוחד אצל נשים. בדיוק רציתי לשאול אותך. את מדברת על נשים כי את עובדת עם נשים או שזאת בעיה נשית כאילו?

09:39 דובר 2 אני אגיד לך. זאת בעיה נשית ואני עובדת עם נשים כדי לפתור את זה, בגלל שגם האישה היא עקרת הבית והכול מ-מסתובב סביבה. לא יעזור. את יודעת שבגאולה כתוב ש"נקבה תסובב גבר"? זה אמיתי. באמת אישה שחיה גאולה, הבית סובב סביבה באמת. עכשיו אני אסביר רגע למה זה קורה אצל נשים יותר. אה, נבראנו בבריאת העולם, אדם הראשון נברא ראשון, אז הוא נברא לתוך-- לבלי-- לא, לא הייתה מערכת יחסים אנושית, אוקיי? היה דומם, צומח, חי, אבל לא היה מדבר, לא היה בן אנוש. ומה שקרה זה שגבר מאוד מאוד מחובר לעצמו וכשהוא רוצה משהו הוא יודע מה הוא רוצה. הוא לא-- לא צריכים להסביר לו ולהקשיב לו. "מה, מה אתה רוצה? תקשיב שם לעומק." לא, הוא לא צריך את זה. הוא לא זקוק לזה כי הוא מאוד, מאוד מחובר. רעב אוכל, עייף ישן, וכמו הבדיחה, חולה מת. כן, אבל חס וחלילה כמובן, אבל, אבל זה הרעיון. אישה נבראה שנייה. היא נבראה אל תוך מערכת יחסים, ומה שקורה זה שהיא כל הזמן רואה את כולם לפניה.

10:36 דובר 3 וואי, מטורף.

10:37 דובר 2 מטורף ממש. ואיך אנחנו יכולות לחזור מאירוע עם הפאה והעקבים, להשכיב את הילדים, לשכוח את עצמנו, לא לאכול, לא לשתות, ועוד ועוד צרכים של הגוף ושל הנפש. אנחנו פשוט שוכחות את עצמנו. אבל גם יש איזו תפיסה מאחורי זה. אם אני אדאג לכולם, כולם יהיו מאושרים, אז אני אהיה מאושרת. אבל זה עובד הפוך. אם תדאגי לעצמך באמת, לא, לא, לא לחיות חיים של בריחה. יש הרבה נשים כאלה שאני גם פוגשת, שכביכול מגשימות את עצמן או עושות המון המון דברים שהן כאילו "אני, אני דואגת לעצמי, אף אחד לא ידאג לי", ממקום של בריחה, לא ממקום אמיתי, אז זה גם לא יביא את התוצאה שאנחנו חולמות עליה, שזה מערכות יחסים קרובות וטוב ושמחה ורוגע ושלווה וכל החלומות של כל אחת. אבל אישה שבאמת דואגת לעצמה מתוך הקשבה פנימית ושמה את עצמה בראש הסולם, לא כאגואיסטית, אלא להפך, כי היא מבינה שכשלה טוב לכולם טוב, פתאום היא יוצאת מהמקום ה-הכל כך לא כיפי הזה של עצבים ומתח בבית ותסכולים ומריבות עם הבעל וו-ו-ויכוחים עם הילדים. ואם זה ילדים קטנים אז הם לא שומעים בקולי. אם זה ילדים בוגרים, אלוקים יודע מה הולך שם.

11:45 דובר 3 אז הם גם לא שומעים בקולי. אבל הרבה מעבר.

11:47 דובר 2 כן, ואז גם לפעמים כבר נכנסים לקטע הזה של טוב, אני בוחרת את המלחמות. כאילו לכתחילה אנחנו במלחמה, אני רק בוחרת איזו מלחמה ומתי להילחם. זה לא אמור להיות. בית יהודי לא אמור להיות ככה.

11:59 דובר 3 באמת העולם מכתיב לך את זה. יש ל-- משבר גיל שנתיים ויש את זה ויש את זה. כאילו-

12:04 דובר 2 בואו נצפה למשברים בדיוק, הכול צפוי. זה לא צריך להיות, זה לא חייב להיות. אה, כשילד בודק גבולות בגיל שנתיים זה לא משבר גיל שנתיים. הוא פשוט בודק גבולות ומדים-

12:14 דובר 3 אבל יותר קל להגדיר את זה ככה ולהרגיש בנוח.

12:16 דובר 2 נכון. אגב, בכלל מאוד מאוד נוח להסביר למה דברים קורים לי בגלל כל ה... כל העולם מסביב. בבית שגדלתי ככה היה, וזה הבעל שהתחתנתי, אז מה לעשות? ונולד לי כזה וכזה ילד. אז אין מה לעשות. אז אני קורבן של מציאות וזה נוח, אבל זה לא כיף. אוקיי, נשים שמתנהלות בקורבנות הן נשים ש-ש-שהן אומרות במילים אחרות: אני מסכימה לחיות בינוני ומטה, אבל זה יותר נוח לי כי אני לא צריכה לעשות שום דבר. כולם אשמים ואני מתקרבנת כמו הפולנים שיושבים לבד בקור, בחושך.

12:45 דובר 3 הכי קל.

12:45 דובר 2 הכי קל אבל לא כיף.

12:47 דובר 3 נכון. וואו, זה מרתק! אז יש לנו בעצם מערכת יחסים שלנו מול עצמנו.

12:54 דובר 2 נכון.

12:55 דובר 3 אם הבנתי נכון.

12:56 דובר 2 נכון מאוד.

12:57 דובר 3 שהיא בעצם מעצבת את האישיות שלנו, שמעמידה אותנו מול העולם, ואז המערכות יחסים שלנו עם העולם זה החיים שלנו בעצם.

13:05 דובר 2 אוקיי, אז אני חושבת שזה יותר עמוק מזה.

13:08 דובר 3 נגדיר את זה יותר נכון.

13:08 דובר 2 כן, אני אגדיר את זה יותר נכון, וזה גם הרבה יותר עמוק. מערכת היחסים שלי עם עצמי זה לא, היא לא מעצבת אותי, אלא היא מקשיבה לנשמה שאיתה נבראתי. בעצם כל נשמה בעולם הזה היא נשמה, היא חלק אלוק ממעל ממש. בעולם הזה אני מתכוונת בעם שלנו בוודאי, אבל גם נפש של גוי. יש לו תפקיד מסוים בעולם, אבל בואי נדבר עלינו, על עם היהודי ועלינו כנשים. כל אחת היא נשמה מיוחדת שבאה לעולם עם כוחות מיוחדים, עם תפקיד מסוים, עם שליחות מסוימת. אין את זה לאף אחד אחר. מה שלך יש, חני, מה שלי יש, מה שלכל אחת שמקשיבה לנו עכשיו יש, אין לאף אחד אחר. אוקיי, כדי להיות מסוגלת להיות בשיא הכוח, בשיא האנרגיה שהדבר הטוב הזה יצא החוצה, אני חייבת להקשיב לעצמי. אני חייבת להיות במערכת יחסים כזאת שמקשיבה לשני חלקים מרכזיים של הביטוי של הנפש שלי. איך אני יודעת מה הנפש שלי מרגישה? איך אני יודעת מה הנפש שלי אמורה לעשות? זה בהקשבה לשני דברים מרכזיים: רגשות ורצונות. בתוך רצונות יש את הצד השני של המטבע, שזה גבולות, כאילו גבולות ורצונות זה שני צדדים של אותו דבר. מה אני רוצה, מה אני לא רוצה, אבל אלה שני החלקים המרכזיים של הנשמה שלי. כשהיא מספרת לי מה היא מרגישה ואני מתעלמת, אני דוחקת את הרגש פנימה. אני יותר כבויה כי אני לא הקשבתי למשהו שדיבר בתוכי. כשיש לי איזשהו רצון, וכאישה זה עוד הרבה יותר חזק, כי כתוב ״שעשני כרצונו״. אז יש פרשנים שאומרים ש״עשני כרצונו״ זה הוא לא רק עשה אותי כמו הרצון האלוקי, אלא הוא שתל בתוכי את הרצונות שלו.

14:37 דובר 3 וואו.

14:38 דובר 2 מטורף. מה שאומר שכל רצון שבתוכך שגורם לך להיות יותר שמחה, לא רק במיידי. לא קוביית שוקולד שמשמחת אותך עכשיו ועוד חמש דקות את מתבאסת שאכלת אותה. אגב, אם יש קוביית שוקולד שמשמחת אותך עכשיו ובאמת ממלאת אותך באנרגיה, קחי אותה.

14:53 דובר 3 אנחנו יודעים לזהות את זה באמת, אני חושבת. זה פשוט אנחנו לא מספיק מאמינים בזה שזה...

14:59 דובר 2 שזה לגיטימי.

15:00 דובר 3 כן.

15:00 דובר 2 שזה קדוש.

15:01 דובר 3 זאת אומרת, מה זה בכלל להקשיב לעצמי עכשיו ולתת מקום לרצונות האלה אם יש לי את הטאטא ו...

15:07 דובר 2 אני רוצה להגיד לך משהו, חני. את יודעת, את אומרת לי אנחנו כן שומעים את זה, אבל לא נותנים לגיטימציה. אני מגיעה, אני פוגשת נשים שאומרות לי: אין לי מושג מה אני רוצה. זאת אומרת, יש נשים שהגיעו למצב שהן כל כך שמו את עצמן למטה בסולם שאין להן מושג מה הן רוצות.

15:24 דובר 3 אין להן חלום.

15:25 דובר 2 אין להן חלום, אין להן חלום. לא רק חלום רחוק, אין להן חלום עכשווי. מה אני רוצה עכשיו? מה זאת אומרת? אני רוצה שהילדים יאכלו, שישנו, שכאילו זה, כאילו בזה מסתכמים הרצונות. להביא פרנסה הביתה, שזה, שזה לא... מה שאמרת עכשיו זה לא רע, אבל זה לא הרצון שלהן. זה איזשהו וי ברשימת משימות.

15:41 דובר 3 הישרדות גם.

15:42 דובר 2 נכון, הישרדות. ואנחנו לא רוצים לשרוד, אנחנו רוצים לחיות.

15:45 דובר 3 כן, בדיוק. וואי, אמא'לה, זה עמוק וזה...

15:51 דובר 2 זה עמוק. אולי נעצור פה. תחשבו על מה שאני אמרתי. נמשיך?

15:55 דובר 3 ברור שלא. אז זה בעצם מרכיב לנו את כל החיים כי אנחנו קמים בבוקר ואיך אנחנו מתנהגים זה הכל תלוי בזה. שמעתי לא מזמן משהו יפה. כתוב בפרקי אבות: ״איזהו עשיר? השמח בחלקו״. עכשיו למה אמרו ״איזהו עשיר? השמח בחלקו״? למה לא עשיר השמח במה שיש לו? למה דווקא המילה חלק? לכל אחד יש את החלק שלו בעולם, את השליחות שלו.

16:16 דובר 2 מדהים.

16:16 דובר 3 ומי באמת עשיר ושמח? מי שקלט...

16:20 דובר 2 מה החלק שלו.

16:20 דובר 3 מה אני צריך לעשות בעולם והוא מבסוט על זה. לא מנסה לחקות מישהו אחר, לא מנסה, לא נמצא בלופ סביב עצמו.

16:26 דובר 2 נכון, את יודעת, את יודעת, מה שאמרת עכשיו זה כזה חזק...

16:29 דובר 3 להקשיב לעצמנו ולמצוא את זה.

16:31 דובר 2 בדיוק, זה כל כך חזק כי המון משתמשים במשנה הזאת...

16:34 דובר 3 זה של הרבי.

16:36 דובר 2 טוב, הגישה שאני, שאני נותנת...

16:38 דובר 3 כן.

16:38 דובר 2 היא גישה לגמרי חסידית גאולתית, אפשר לקרוא לה. אה, גאולה פרטית שמביאה בוודאות לגאולה כללית. אבל הרעיון של, של ״איזהו עשיר? השמח בחלקו״, כל כך הרבה משתמשים בזה בשביל לגרום לנו דה־לגיטימציה למה שאנחנו רוצות. כאילו, מה את שואפת בכלל? וואי, שמעתי סיפור לאחרונה...

16:58 דובר 3 שיהיה שמח לך וזהו.

16:59 דובר 2 לגמרי. שמעתי סיפור לאחרונה ממישהי מדהימה ששיתפה אותי בסיפור שחברה שלה סיפרה לה. החברה הזאת רצתה לצאת לאיזשהו אירוע משפחתי לדעתי, ולא הצליחה למצוא בייביסיטר לילדים והייתה ממש מאוכזבת שהיא לא יכולה לצאת לאירוע. אז מה אמא שלה אומרת לה? את יודעת מה הבעיה? שבכלל רצית.

17:18 דובר 3 וואי.

17:19 דובר 2 אבל את מבינה שזאת תפיסה.

17:21 דובר 3 כן.

17:22 דובר 2 זאת תפיסה. כאילו, זה שבכלל רצית, זה מייצר לך את האכזבות. היי, אם את רוצה משהו, תקשיבי שנייה למה שאת רוצה. תני לזה לגיטימציה. את יודעת משהו? גם אם את לא מצליחה לממש כל רצון שמשמח אותך, תני לזה לגיטימציה. אני רוצה, אני שואפת.

17:36 דובר 3 וזה בסדר.

17:37 דובר 2 וזה בסדר. זה יותר מבסדר. זה השם הכניס את זה בתוכי. אני היום כשאני מספרת לנשים על רצונות אז אני תמיד מדמה את זה לכמו החבילה עוברת. הכרת את המשחק החבילה עוברת? כאילו יש איזושהי הפתעה בפנים, אז ההפתעה בפנים זה כאילו הייעוד שלי, השליחות, הדבר הגדול שאני צריכה לעשות בחיים. אבל זה עטוף בהמון המון רצונות קטנים. כל יום שתקלפי עטיפה ותסתכלי מה אני רוצה שם תגיעי למה שאת בסוף באמת רוצה לעשות, הדבר הגדול שאת רוצה לעשות אותו בחיים. כי למעשה כל רצון כזה מביא אותך ל-- כשהוא מתממש, מביא אותך לרמה גבוהה יותר של שמחה. כשאת יותר שמחה, אנחנו מכירים את המשל בתניא ששני המתאבקים, זה שהיה יותר בשמחה ויותר באנרגיה, גם אם היה פחות חזק הוא ניצח. אז כשאישה באנרגיה באמת כי היא ממ-- מקשיבה לרגשות שלה ונותנת להם מקום ומקשיבה לרצונות שלה ונותנת להם לגיטימציה ושומרת על הגבולות שלה, היא בעצם אישה שמחה ואנרגטית שיכולה להיות שמחה בחלקה כי היא מגלה את החלק שלה. היא פשוט מגיעה שם לעומק. כמו שאת אמרת.

18:37 דובר 3 כן, אז בעצם יש לנו כל מיני מחסומים.

18:39 דובר 2 נכון.

18:40 דובר 3 שעומדים לנו בחיים וחוסמים אותנו.

18:42 דובר 2 נכון.

18:43 דובר 3 מלממש את הפוטנציאל שלנו, את השליחות שלנו ולהיות אנחנו בעצם.

18:47 דובר 2 נכון, נכון. המחסומים בעצם זה בדיוק הדבר הזה שדיברתי עליו, שזה אי הקשבה ל, ל, לביטויים האלה של הנשמה. סידרתי דווקא מודל ממש יפה שאני מלמדת היום נשים בחינם במתנה. אה, קראתי לזה המודל השלם, המודל השלם להיות מי שאת. מה שחוסם אותנו להיות מי שאנחנו, מה שבעצם תוקע אותי מלהיות מי שאני זה כשאני מתאמצת כל הזמן להיות משהו אחר. כשאני מבליגה, כשנורא נורא קשה לי, כשאני מבטלת כל רצון שעולה בתוכי, כשאני מתנהלת כמו שהתחלנו מקודם לדבר על זה ב-ב-ב-קורבנות. כאילו אלה החיים. כשאני מוצפת ברגשות אשם שהם לא באמת רגשות, הם מחשבות שמקטינות אותי. כל אלה חוסמים אותי להיות מי שאני. הם פשוט גורמים לי להוריד את הביטחון ואת הכוח שלי ואת היכולות שלי ל, ל, למינימום, לפעמים לאפס. ומה שקורה לאישה שהיא, היא מלאה בכאלה מחסומים, תדמייני כמו מעיין של מים חיים. זה כאילו תזרקי בתוך המעיין הזה מלא אבנים, מלא סלעים, מלא קרשים. המעיין מפסיק לזרום בשלב מסוים. זה מה שקורה לכוחות החיים שלנו כשאנחנו לא, אה, כשאנחנו מלאים במחסומים, כאילו האנרגיה שלנו פשוט לא נמצאת שם. עכשיו כוחות החיים זה משהו שנולדנו איתו. תסתכלי על תינוק. הוא עושה הכל בלי מאמץ, נכון? הוא פתאום מתהפך, הוא פתאום זוחל, הוא פתאום עומד, הוא פתאום זה קורה לו לבד. לא-

20:08 דובר 3 לא מתחיל לחשוב אני אצליח.

20:10 דובר 2 כן, אני אצליח. בדיוק. הוא גם לא מתאמץ שם. זה פתאום קורה לו. למה? כי נולדנו כאלה. נולדנו מלאים בכוחות חיים ואז התחילו לתקוע לנו בחיים כל מיני מחסומים. כשרצינו משהו וההורים שלנו אמרו לנו די כבר, כמה אתה רוצה? תפסיק עם ההגזמות, מה שנותנים לך לא טוב לך. אוקיי, אז הרצון שלי לא לגיטימי. קצת מהאוויר שלי יורד. כשהרגשתי משהו ואמרו לי תפסיק לבכות כבר. תפסיקי לבכות כבר. די, איזה בכיינית, איזה רגישה. אוקיי, אז הרגש שלי לא לגיטימי. אז משהו בתוכי הלך ונכבה. כשאמרו לי אלה החיים, משהו בתוכי עוד הלך ונכבה. ואז פתאום לאט לאט בעצם יצרתי המון מחסומים או שהם נוצרו ב-ב-בגלל החיים. שוב, אנחנו לא מאשימים את החיים, אנחנו רוצים לראות איך עושים את זה.

20:53 דובר 3 מה עושים עם זה.

20:53 דובר 2 בדיוק. ו-ואז אני, אני פתאום מגלה את עצמי בוקר אחד בלי אנרגיה ועם דמעות בעיניים ולא בא לי לעשות כלום. אבל כשאני מתחילה להסיר את המחסומים בלי מאמץ, לא לשבור אותם בכוח. כי כששוברים בכוח רק נפצעים, זה לא באמת עוזר כשאת מתאמצת להיות מה שאת לא. כי, כי מה שאת לא מספיק טוב ואת לא בטוחה בטוב שבך, אז את כל כך מתאמצת ואת בדרך כלל רק חווה אכזבות כי זה לא עובד. אני יכולה לתת לך דוגמה נורא נורא קטנה. למשל בוקר את אמא לילדים קטנים, מן הסתם את תזדהי עם הדוגמה שאני נותנת. ככה אז כולם צריכים להיות בשמונה בבוקר ב-- אני כמורה גם הייתי צריכה להיות בשמונה בבוקר בתוך כיתה, מטורף, והתפילה שלי כל החיים הייתה שיהיה לי בית רגוע. ממש הדלקת נרות. הייתי בוכה שיהיה לי בית רגוע, כל כך שאפתי לבית רגוע, לבית שאמא מחייכת ובלי כעסים ובלי אה כעס ותסכול מהילדים, עליהם, מעצמך. לא קרה. לא קרה. כל בוקר הייתי קמה מחדש מבטיחה לעצמי הבוקר יהיה בוקר רגוע ואז ילד עושה משהו ואת מתעצבנת אבל את מבליגה כי את אמא עצבנית. את לא מספיק טובה אז תבליגי אולי אז יהיה טוב. מבליגה, מבליגה, מבליגה, מבליגה. בום! מגיע הילד האחרון ששפך את השוקו עכשיו על החולצה של הראש חודש של אחותו. הלך וכל העצבים שלך יוצאים על כולם ואז את שוב כל כך מתוסכלת. ולמה? כי את ניסית לפרוץ בכוח את המחסום במקום לעצור שנייה בכעס הראשון. לעצור שם שנייה. מה אני מרגישה פה? לתת מענה נכון לרגש כי הרגש שלי פה הוא כאן והנשמה שלי כשהיא מרגישה משהו היא מספרת לי סיפור ומבקשת

22:33 דובר 2 שנייה תעצרי. יש פה נשמה אלוקית שמבקשת ממך עזרה. רגע אחד תעצרי, תני לעצמך אהבה. פתאום את הופכת להיות אמא יותר רגועה. נשים שמיישמות את הכלים האלה מספרות לי וואי פייגי זה, זה קסם. זה לא הגיוני. כאילו מה קרה פה? אז זה לא קסם. הקדוש ברוך הוא פשוט שלח לך סיפור חיצוני כדי שתתרכזי שנייה במה שאת מרגישה שם. תני לזה לגיטימציה, הוא משתחרר לבד. אגב רגשות בכלל המון מדברים על לעשות פעולות לשחרור רגשות. לא צריכים לעשות אותם. רגש זה כמו דמייני סיר של אדים מלא מלא באדים. את פותחת את המכסה, הם פשוט יוצאים לבד. כל עוד המכסה סגור הולך להיות שם עוצמתי, הר געש, אבל רגשות משתחררים-

23:13 דובר 3 ממש לא.

23:13 דובר 2 את רואה אותו? הוא פשוט משתחרר. אז המודל הזה שפיתחתי לנשים שיעזור להם באמת להיות מי שהם ולשחרר את המחסומים האלה זה בעצם המודל. קראתי לו המודל השלם להיות מי שאת ולהביא את עצמך גם בצורה שלמה לכל מערכת יחסים. אז זה ש׳ שחרור רגשות. ל׳ לגיטימציה לרצונות ומ׳ משמר הגבולות שזה בעצם הביטויים של הנשמה שלי. לדעת-

23:40 דובר 3 איך בסדר הזה אגב.

23:42 דובר 2 אמ, זה-- תראי, כשעולה בך רצון אז רצון. כשעולה בך רגש אז רגש. זאת אומרת, זה יכול לבוא בד בבד וזה יכול לבוא כל אחד ב-ב-ברגע שלו. אבל פשוט להיות קשובה פנימה, להקשיב לתוכך, לנשמה שלך, ואז המחסומים משתחררים לבד ופתאום את מגלה את עצמך. וואו, אני גם יותר רגועה. אופס, אני יותר טובה. יש לי, יש לי יותר סבלנות לילדים. את יודעת, היה משהו. אני מספרת את זה כל הזמן כי זה מאוד מאוד חזק אצלי. אני מאוד אוהבת לצייר. את יודעת, את מכירה אותי.

24:11 דובר 3 את ציירת.

24:12 דובר 2 את ציירת. אה, אז זהו שבמשך עשרים שנה לא ציירתי.

24:17 דובר 3 וואו.

24:17 דובר 2 הציור האחרון שלי היה כשהייתי בת תשע עשרה וחצי, אה, ואחר כך הפסקתי לצייר. נהייתי כלה, התחתנתי, ילדים, עבודה, ובעיניי זה לא שלא רציתי לצייר. הניצוץ הזה, ה-ה-האש הזאת שדלקה שם כל הזמן, לרצות לחזור לצייר, הייתה כל הזמן, אבל על אש מאוד מאוד נמוכה, והשתקתי אותה. כי נו, מה זאת אומרת עכשיו תשבי תציירי? את אמא.

24:40 דובר 3 בשעה הזאת אני יכולה להעמיד סירים.

24:42 דובר 2 מה זאת אומרת? ברור, בשעה הזאת את יכולה לעשות כל כך הרבה. מה זה להשקיע בעצמך לצייר? זה לא שלא רציתי לצייר או שחשבתי שציור זה דבר לא טוב. פשוט התזמון היה לי לא נכון ו-- לא, לא נכון, באמת לא נכון בתפיסה. ואפילו היה לי כזה חלום שבגיל שישים, כשכולם כבר נשואים, אני אתיישב על הר ואצייר. זה היה החלום.

25:03 דובר 3 וואו.

25:03 דובר 2 ואז כשהתחלתי לרכוש את ה-- להשתמש בכלים המדהימים האלה שמצילים חיים ממש, אז אני זוכרת, זה היה לפני אה שנתיים ממש. תש"פ, בקיץ, הלכתי אה לקנות אה לילדים כלי כתיבה, ואז עברתי ליד צבעי אקריליק ואמרתי, טוב, אני קונה. קניתי. אמ, ואז אה הייתי בחנות מקס סטוק וקניתי, אני כבר לא זוכרת, עוד כמה אביזרים ככה ל-לבית ספר של הילדים, וראיתי קנבסים ואמרתי, טוב, אני קונה שיהיה. וכשהיו קנבסים ומכחולים וצבעים בבית אמרתי, אני יושבת לצייר. אני ממש ממש רוצה לעשות את זה, וזה פתאום היה כזה, כאילו התשוקה הזאתי פתאום חזרה לי ב-- לא באש נמוכה, אלא בלהבה גדולה. אני לא אשכח, חני, איך שהילדים שלי ישבו מסביב, ראו אותי מציירת. הם ישבו מהופנטים, הם ישבו מהופנטים. זה היה כמה שעות טובות, ובסוף הם שאלו אותי, אמא, מתי הציור הבא?

25:57 דובר 3 הם ראו אותך פשוט...

26:00 דובר 2 מוארת.

26:01 דובר 3 כן.

26:01 דובר 2 ממש ממש.

26:02 דובר 3 וואי.

26:03 דובר 2 כן, ממש הרגשתי שכאילו... ואז כן, לפעמים אני יושבת כמה שעות לצייר, לפעמים אפילו חצי שעה, והחצי שעה הזאת עושה לי כמו בוסט של אנרגיה, שכאילו גם אם לפני רגע לא היה לי כוח לעשות משהו, החצי שעה הזאת פתאום נתנה לי מלא אנרגיה, ואז כל המטלות מסביב שאת צריכה לעשות נעשות בצ'יק, בכיף, באהבה. והילדים פתאום למדו גם לבטא את עצמם ב-ב-בדרכים שהם טובים בהם, שהם ט-- דרכים שהם טובות.

26:28 דובר 3 דרך טובה. אוקיי, כן.

26:30 דובר 2 הדרכ-- בקיצור, הכישרונות שלהם, לבטא את הכישרונות שלהם. זה היה ממש מדהים.

26:35 דובר 3 וכמה מאיתנו מדחיקות תחביבים וכישרונות מפעם.

26:39 דובר 2 לגמרי.

26:40 דובר 3 אני לפני לידה, אחרי לידה.

26:42 דובר 2 תמיד יש תירוצים, אבל בדרך כלל התירוץ הוא אין לי לגיטימציה לעצמי. ואישה שמתחילה לתת לגיטימציה לעצמה-

26:48 דובר 3 זה בלי להבין את זה בעצם.

26:49 דובר 2 נכון, אני-

26:50 דובר 3 אני לא מרגישה שאני לא נותנת לעצמי לגיטימציה, אלא זה אוטומטית.

26:53 דובר 2 נכון, נכון. כאילו גדלנו לתוך התבנית. בדיוק. גדלנו לתוך התבנית הזאת. זאת תפיסה ש-שגרמה לנו להרגיש, אם את דואגת לעצמך, את אגואיסטית. אם את דואגת לעצמך, את לא טובה. אז באופן אוטומטי כל הרצון שעולה בך, ואל תשכחי שגם נבראנו, שניות, לתוך מערכת יחסים.

27:09 דובר 3 כן.

27:09 דובר 2 אז בטבעי שלנו אנחנו רואות, זה לא המצב המתוקן. אישה שמתנהלת ככה רק הולכת וגורמת לעצמה פשוט לכבות את כוחות החיים שלה.

27:17 דובר 3 אישה שגדלה ככה מילדות, מאפס שנים, שנים. מי שנגיד, לא יודעת, בת שלושים. כמה זמן אה יכול לקחת לה בכלל לצאת מזה? הרי אתה גדל על משהו. מבחינתך זאת התפיס-- האמת היא, אולי עצם זה שניגשים לשנות את זה כבר מביא אותי שיש פה איזשהו-

27:34 דובר 2 נכון. כשאישה נמצאת במצב שהיא רוצה לשנות משהו בחיים, ואני יכולה להגיד לך שהמגוון הוא ענק של נשים. וואי, לפני המחזור הראשון שפתחתי היה מחזור פרונטלי של קבוצת נשים באופן פרונטלי. זאת אומרת, אני מכירה את כל מי שיושבת מולי, והיו שתיים שאמרו לי, פייגי, ביום שאת פותחת קורס אנחנו נרשמות, נרשמו בזום. אז באמת אחרי זה פתחתי בזום. אני זוכרת שלפני המחזור הראשון מישהי ניגשה אליי, אומרת לי, פייגי, תשמעי, איך שאת מספרת על זה, זה נשמע שכאילו מי שנרשמת לקורס שלך יש לה טונות של בעיות בחיים. לא בא לי להירשם, אין לי טונות של בעיות, זה אחד, ושתיים, אם אני נרשמת אני בעצם מגדירה את עצמי מלאה בבעיות. אני אגיד לך משהו, יש את זה בציבור שלנו, את הפחד הזה לעשות שינוי, כאילו זה יתייג אותי כאחת שיש לה קושי. המגוון של נשים שמגיעות אליי הוא מטורף. באמת. מ-מ-מנשים שחיות כבר בקצה עם הקשיים הכי גדולים, ואיך אמרה לי אחת הנשים: "פייגי, הייתי בכל החורים השחורים." כאילו אני מספרת בשיעור הראשון איך, איך עובד עולם הרגשות שלנו ומה קורה כשאנחנו לא נותנים להם ביטוי, ואני מתארת כל מיני השלכות. היא אמרה לי: "הייתי בהכל."

28:43 דובר 4 מפחיד.

28:43 דובר 2 "הייתי בהכל", שזה הכל. זה אומר רגשות, התפרצויות, דיכאונות, חרדות, אובססיות, מחלות פיזיות. הייתי בהכל. ואם תרצי לשמוע, אז היא גם עברה שינוי מטורף. אבל מ-מ-מהנשים שנמצאות על הקצה הזה ועד נשים שבאמת אה אמ קשה להן קצת עם ילד קטן שלא שומע בקולן, או סובלות מאיזשהו פחד מסוים שמרגישות שזה מנהל אותן. או קצת חוסר ביטחון לפרוץ ולעשות משהו.

29:17 דובר 4 אני חושבת שתמיד יכול להיות יותר טוב.

29:19 דובר 2 נכון.

29:20 דובר 4 גם אם מישהי אומרת לעצמה, טוב לי לחזק את זה.

29:23 דובר 2 בטח. אבל אישה שנרשמת לקורס היא, אין הרבה ש-

29:28 דובר 4 משהו שלח אותה לשם.

29:29 דובר 2 בדיוק. אין הרבה שאומרות הכל סבבה.

29:33 דובר 4 בואי נקדיש זמן.

29:34 דובר 2 בואי נקדיש זמן. בדיוק. בדיוק. יש, יש כאלה, אבל הן לא הרוב.

29:38 דובר 4 כן.

29:38 דובר 2 הרוב שמגיעות, ה-ה-הפלח המרכזי שמגיעות, זה נשים שכבר מתמודדות עם דבר או שניים. בין אם זה תסכול מול הילדים, בין אם זה מול עצמן, פשוט לא אוהבות את עצמן בצורה כזאת או אחרת. הן לא יודעות אפילו להגיד את זה, אבל הן מרגישות שקשה להן עם עצמן. נגיד אני לא ידעתי להגיד על עצמי שאני חיה בריצוי. אוקיי, זה בכלל לא ידעתי להגדיר את זה.

29:57 דובר 4 איזשהו טריגר.

29:57 דובר 2 בדיוק. הייתי צריכה טריגר שילמד אותי שמה שאני עושה לא טוב. מה שאני עושה מוביל אותי למקומות לא טובים. אגב, נשים שחיות בריצוי, והמון המון נשים חיות בריצוי, זה מגיע ממקום שהן חושבות שאם הן ירצו יאהבו אותן יותר. כאילו בעומק הריצוי מגיע ממקום ש-ש-שמשווע לאהבה. בסוף כולנו רוצים להרגיש אהובות.

30:19 דובר 4 זה עובד הפוך.

30:20 דובר 2 זה עובד הפוך ברמה, אממ, ש-ש-שפלא שאנחנו לא רואים את זה בעיניים, כי זה עובד הפוך וממשיכים עוד יותר לרצות. כאילו מנסים לפרוץ את המחסום הזה של אני מרגישה שאני לא מקבלת אהבה, רק פירורי אהבה בקושי. לא באמת מעריכים אותי. כל הזמן אני צריכה להצדיק את עצמי. זה נורא. זה קשה, זה מעיק, זה מעייף ולא עולים על זה. כאילו נשים לא קולטות שוואלה, ככה אני מתנהלת. זה מה שאני עושה כל הזמן. ותראו את התוצאה. התוצאה כזאת כואבת ואפשר לצאת מזה. את שואלת כמה זמן לוקח לעשות שינוי?

30:50 דובר 4 כאילו אני אומרת, מי שגדלה על תפיסה מסוימת במשך שנים, איך? איך פותרים בעיה של שלושים שנה?

30:57 דובר 2 זו שאלה מצוינת, כי יש המון גישות. באמת כאילו השוק מוצף בהמון המון גישות, אה, וכל גישה יש לה את הדברים המיוחדים והטובים שלה. אבל הגישה הזאת שאותה אני מלמדת היא טיפול שורש. היא פשוט נוגעת במקום הכי הכי עמוק וזה תמיד תהליך. אבל התהליך הוא כל כך מהיר כי פותרים את הדבר מהשורש. זה לא עוד פלסטר, זה לא, אה, פצע מדמם שאת שמה עליו פלסטר, אז את רק לא רואה את הדם, אלא את פשוט מטפלת במקומות הכי כואבים. ומה שכיף שם, שזה בלי מאמץ. כי מה שקורה, לא יודעת, לי יצא ללמוד פה ושם כל מיני דברים קטנים פה ושם, ותמיד הרגשתי שאני מתלהבת בהתחלה ואז זה עובר לי, או אני מתלהבת ואז אני מתעייפת כי יש משהו מאוד מאמץ בליישם המון דברים ביחד, ואז את מתעייפת ואת זונחת כי אנחנו מתעייפים. אנשים שמתעייפים פשוט זונחים את מה שאין להם כוח לעשות בחיים, וזה, זה גישה שאנחנו עובדים בה, אה, בצורה תהליכית מאוד. צעד שנבנה על צעד שנבנה על צעד, ואז פתאום רואים פריצות דרך מדהימות. כאילו השינוי הוא כזה מהיר שתוך כדי הקורס ואחרי הקורס נשים מיד כותבות לי. יש מישהי ש-ש-שסיפרה לי, "וואי פייגי, מה החיים שלי השתנו" ממפגש אחד. איך החיים השתנו? קודם כל תפיסתית, אוקיי, וגם למשל ב-ב-במפגש הראשון אנחנו כבר לומדים כלי שמלמד אותנו איך בצורה מאוד מאוד ברורה ופרקטית, איך אני משחררת רגש בצורה נכונה בלי לעבוד על זה קשה. אישה שמיישמת את זה בשנייה רואה את הרוגע בבית. וואי, מה היה פה? כאילו ברור שהיא תמשיך ליישם את זה הלאה.

32:30 דובר 5 ואיך לא ידעתי את זה עד היום?

32:32 דובר 2 ואיך לא ידעתי את זה עד היום? וואי, את יודעת משהו, המשפט הזה, את מזכירה לי מישהי שאמרה לי אחרי מפגש שעשינו על זוגיות, אז היא אומרת לי, "אם היה לי את הכלים האלה לפני עשרים שנה, החיים שלי היו נראים אחרת", וזה כזה נכון.

32:45 דובר 5 זה כואב לשמוע.

32:46 דובר 2 זה כואב לשמוע. אני מאמינה בהשגחה פרטית. אנחנו צריכים לעבור את מה שעברנו וכל דבר מגיע אלינו בדיוק בתזמון הנכון. אבל כשזה מגיע ואת משתמשת ב-בכלים שאת מקבלת, את פשוט מתחילה לחיות גאולה פרטית. זה מטורף לראות את זה.

33:00 דובר 5 וואי וואי וואי. אם היית פוגשת את עצמך לפני עשרים שנה, אחת שהיית פוגשת את עצמך של אז והיית מגיעה לעצמך עם הגישה הזאת, את חושבת שבאמת החיים שלך היו ממש נראים אחרת מאז או ש...

33:14 דובר 2 זה-זה אני פשוט יכולה להגיד על עצמי שאני, יש לי את החיים של לפני והחיים שאחרי. ואהם בכל כך הרבה תפיסות, בכל כך הרבה מובנים, בכל כך הרבה מישורים בחיים, שאני, שאני פוגשת היום נשים ואני, ואני שומעת אישה שיכולה לדבר ב-בטון מסוים, בלבל מסוים, שכלי, כן, תפיסתי, כמו שאני פעם הייתי, ובא לי להגיד לה, בואי, בואי.

33:37 דובר 5 לא חייבים ככה.

33:38 דובר 2 כן, לא חייבים ככה. כל כך אפשר אחרת וכל כך כואב לעבור את כל החיים האלה. אני יכולה להגיד לך על עצמי, תקשיבי חני, אני הייתי אישה של ריצוי. אהמ, כשאני מדברת איתך על ריצוי, זה אני לא ראויה לאהבה כמו שאני. תעשי הכל כדי שכולם יהיו מרוצים, אז יאהבו אותך. את טועה בקטנה, אז את, את לא בסדר. אז את כל כך לא בסדר שלא מגיעה לך אהבה. את יודעת עד כמה קשה לחיות ככה?

34:04 דובר 5 מטורף.

34:04 דובר 2 ממש. זה בעצם לילה לילה ללכת לישון: אני לא טובה.

34:09 דובר 5 מה לא עשיתי טוב?

34:09 דובר 2 לקום בבוקר: מה לא עשיתי טוב? איך יכולתי לעשות אחרת? בואו תתקנו אותי. בואו, בואו רק תגידו לי מה לא בסדר בי ותתקנו אותי. עכשיו אני רוצה להגיד לך על זה משהו: מבחוץ אף אחד לא רואה את זה. אני מספרת את זה היום לנשים, ונשים אומרות לי, מה, את? כאילו, הכי לא ראו עלייך. נכון, לא ראו את זה עליי. זה היה לגמרי בפנים, ברמה כזאת שזה השפיע עליי ואכל אותי מבפנים. אבל, אבל בחוץ באמת שידרתי ביטחון. אבל, אבל בדיוק פעם יצא לי להבחין עם מישהי ככה בשיחה בין ביטחון עצמי לביטחון אמיתי בסיסי. ביטחון עצמי לדבר מול כולם זה לא באמת ביטחון. זה איזשהו רובד נורא חיצוני. כישורים בין־אישיים טובים לאו דווקא מראים על זה שאת יודעת שאת טובה. האמון הזה בעצמך, בלי להיות תלויה באהדה של הסביבה, בלי להיות תלויה במחמאות של אחרים, בלי להיות במקום הזה של אם לא אמרו לי, אז כנראה לא עשיתי טוב. אז להתחיל עם זה מול חברה למשל, כן, או מול הבעל או מול אמא או בעבודה. מה לא עשיתי בסדר? למה אתם לא מגיבים? להיות במקום הזה שכל הזמן בודק איך את לא טובה ואיך את יכולה להיות יותר טובה. מקום מאוד מאוד מתאמץ, מאוד מאוד מעייף, שמוביל די מהר או עם קצת יותר זמן לתחושה שאת כבויה ובאמת אין לך כבר כוח. אין לך כוח לעשות דברים. אה, לעומת זאת, כשאת מפסיקה לחיות בריצוי הזה ומתחילה לתת מענה לנשמה שלך, את פשוט מתחילה להיות במקום של וואי, אני, אני אהובה, אני טובה. מה שבתוכי בסדר והשם ברא אותי ככה, ואני... זה לא אומר שאני לא רוצה. אגב,

35:40 דובר 2 בהקשר הזה של רוצה, אז אה, כשאנחנו מקבלים החלטות טובות, הרי מה זה החלטה טובה? אגב, אני הייתי מלכת ההחלטות הטובות שלא מיישמת כל הזמן.

35:52 דובר 5 קשה.

35:52 דובר 2 מאוד מאוד. מה זה החלטה?

35:53 דובר 5 דווקא רוצה לקחת משהו שהוא חשוב.

35:56 דובר 2 נכון.

35:57 דובר 5 החלטתי כזה.

35:58 דובר 2 נכון.

35:58 דובר 5 וכנראה שהוא הכי קשה לך.

35:59 דובר 2 בדיוק. עכשיו מה זה כשאת רוצה משהו? אמרנו הרי שכל רצון זה רצון השם בתוכך. נכון. זאת אומרת, אם אני רוצה למשל, בואי ניקח החלטות טובות, פשוטות: להיות אמא רגועה. את, את האמא הרגועה. השם שתל בתוכך רצון. זאת אומרת שאת כבר האמא הרגועה בפוטנציאל שלך, זה מי שאת. אחרת לא היית רוצה להיות כזאת. אנחנו כאילו תמיד תופסים את מה אני רוצה להיות. אני לא. אני לא כזאת. בוא נהיה. זה מאוד מתאמץ. לעומת זאת, אם אני קולטת שאני רוצה להיות אמא רגועה, אני רוצה למשל להתפלל. אני רוצה, לא יודעת. קחי באמת מהחיים. רוצה להיות אישה טובה, רוצה שהבית שלי יהיה מסודר. רוצה להפסיק להיות דחיינית. רוצה, זה מי שאת. אם את רוצה, זאת אומרת שזה את והשם כבר שתל בתוכך את הרצון, כי הפוטנציאל קיים בתוכך.

36:40 דובר 6 אז איפה הפער?

36:41 דובר 2 הפער נמצא ב... עד עכשיו מה? איפה התרחקתי מעצמי? תחשבי על... כשאנחנו מדברים על המושג נפילה, הוא לא סתם, אנחנו קוראים לו נפילה. את נמצאת במקום מאוד גבוה. אם נפלת, זה לא המקום הטבעי שלך. אוקיי, אישה שבעצם לא אמא רגועה. אם היא נורא שואפת להיות אמא רגועה, אם היא מאוד רוצה להיות מסודרת, אבל כרגע היא מתנהלת כבלגניסטית, זה בגלל שהיא התרחקה מעצמה. זה בגלל שהיא לא הקשיבה לרגשות שלה. זה בגלל שהיא לא הקשיבה לרצונות שלה. זה בגלל שהיא שמה את עצמה בתחתית של הסולם. זה בגלל שהיא חיה כל הזמן בלעשות בלי להסתכל מה קורה בתוכה בפנים, וזה מוביל אותה למצב של כעסנית כביכול. היא לא באמת... של, של מתנהלת בבלגן, של אולי צועקת, של אולי מאחרת לעבודה, של אולי לא מתפללת כמו שהיא הייתה רוצה. אם יש לה שאיפה וחלום להיות במקומות אחרים, זה המקום האמיתי שלה. היא שם, היא כבר. היא כבר כזאתי. כל מה שנשאר לה זה פשוט להיות מחוברת לתוכה, לרצונות, לרגשות, לשמור על הגבולות.

37:38 דובר 6 ולראות מה חוסם אותה מזה.

37:39 דובר 2 בדיוק, וזה משחרר את המחסומים. זה, זה ההקשבה הזאת. היא פשוט מנקה את כל המחסומים.

37:44 דובר 6 בדיוק שמעתי לא מזמן שהשאיפות שלך זה מי שאתה. אתה מציב לעצמך, לא מציב אפילו לא באופן מודע דווקא. לאן שאתה שואף להגיע, לשם אתה מגיע.

37:54 דובר 2 נכון.

37:54 דובר 6 יש אנשים שהם נגיד, השאיפה שלהם זה להצליח להוציא כמה שיותר כסף מביטוח לאומי, אז הם תמיד יהיו מסכנים כאלה. כאילו בעצם אתה מגדיר את עצמך, לשם אתה הולך.

38:02 דובר 2 בדיוק, בדיוק. אז השאיפה שלך, כל של, של כל אישה, זה, זה כבר המקום הנכון. זה המקום האמיתי שלה. אם היא שואפת, וזה יכול להיות בדברים גשמיים, וזה יכול להיות בדברים רוחניים, וזה יכול להיות בדברים של תקשורת עם אחרים, וזה יכול להיות בכל מערכת יחסים. מה שאת שואפת להיות את כבר. כל מה שנשאר זה פשוט לנקות את מה שחוסם אותך, לא להילחם בזה בכוח, כי להפך, זה מה שלא יוביל אותך. אם כל הזמן תגידי לעצמך איזה אמא עצבנית אני, איזה אמא צעקנית אני, זה מה שאת תהיי.

38:28 דובר 6 כן.

38:29 דובר 2 אוקיי.

38:29 דובר 6 מחזקת את זה.

38:30 דובר 2 בדיוק, את מחזקת את זה. אגב, יש נשים שצועקות וחופשי עם זה. אין להם רגע של הלקאה עצמית על זה. הם באמת אין להם בעיה. הן לא שואפות להיות אמא שלא צועקת, ואגב, גם הילדים שלהם יותר אוהבים אותם כי הם צועקות והן סבבה. בדיוק, הן שלמות עם עצמן. אז באמת הילדים אוהבים אותם.

38:45 דובר 6 אז בעצם החלקים שלי שאני לא מבסוטה איתם, ההרגשה הזאת היא, היא טובה כי היא מביאה, היא מביאה אותי להבין כאילו איפה האני המקורי שלי.

38:54 דובר 2 אז זהו, זה טריקי כי.

38:57 דובר 6 זהו, כי זה לא נשמע לגמרי.

38:58 דובר 2 נכון, נכון. כשאני אומרת לעצמי לא טוב לי עם עצמי, עם מה שאני, אני מקטינה את עצמי. דמייני שהילד שלך לא טוב בחשבון ואת כל הזמן אומרת לו, וואי, אתה חייב להכין יותר שיעורי בית בחשבון. אתה לא, אתה לא מסתדר עם חשבון. מה יהיה עם חשבון? אז מה, מה הוא יודע על עצמו?

39:13 דובר 6 שהוא דפוק בחשבון.

39:14 דובר 2 הוא דפוק בחשבון. מה הסיכוי שהוא יהיה מתמטיקאי? לא שזאת השאיפה שלך, אבל מה הסיכוי שזה יקרה?

39:19 דובר 6 כן.

39:20 דובר 2 לא גבוה. אוקיי, כשאנחנו אומרות לעצמנו, וואי, אני לא טובה ב-X Y Z. כן, זה יכול להיות המון המון תחומים שאנחנו אומרות לעצמנו, אז אנחנו בעצם מגדירות את עצמנו ככה. לעומת זאת, אם אני אומרת לעצמי החלום שלי להיות אמא רגועה, אני לא אומרת לעצמי את לא טובה ב... את לא מקטינה את עצמך. כואב לי שכרגע אני לא. זה, זה הטריקיות בדבר. האם אני נותנת מקום לתחושה, לכאב של מה שאני כרגע לא טובה בו, שזה אהבה לעצמי, או כעס על עצמי והקטנה עצמית של מה שאני לא טובה בו.

39:54 דובר 6 אפילו הניסוח בעצם.

39:55 דובר 2 זה לא, זה ניסוח, אבל שמשפיע על כל, על כל העומק בתוכי. זאת אומרת, כשאני מבינה, את יודעת משהו? אני אוהבת לתת את הדוגמה הזאתי. דמייני שהילד שלך רץ קדימה ואת אומרת לו אל תרוץ, אל תרוץ, אתה יכול ליפול, ובום, הוא נופל. הנפילה אחת כואבת. כן, נפילה זה דבר מאוד מאוד כואב. מה רוב האמהות עושות? אמרתי לך, נכון? אמרתי לך, וואי, אם היית רק שומע בקולי ולא היית רץ. מה, עכשיו כואב לו כפול: גם הנפילה וגם הצעקות של אמא, וגם מה הוא יודע על עצמו? אני פרא אדם, אני שובב, אני חסר תקנה. זה מה שאנחנו עושות לעצמנו כל הזמן. נופלות, במקום להבין שאני זה לא הנפילה, אני זה הדבר הגבוה ועכשיו כואב לי הנפילה. אנחנו מתחילות להלקות את עצמנו ולהגיד אני לא טובה ב... מבינה את ההבדל?

40:39 דובר 7 כן. אז בכל התחומים חוזר על עצמו ו-

40:43 דובר 2 ממש. והקטע המדהים הוא שכשאישה מטפלת במערכת יחסים עם עצמה, היא פתאום מתחילה להיות אישה יותר טובה. יוצא מאיתנו טוב. אנחנו, תדמייני, כמו בור שהוא אין לו בסיס, אין לו, אני קוראת לזה בור בלי תחתית כאילו. אז כמה אהבה שיתנו שמה ל-ל-לאישה, היא לא באמת תקבל את זה כי זה נשפך פנימה. אבל כשהיא בונה את הבסיס של עצמה והיא מתחילה לבנות את הביטחון במי שהיא, בהקשבה ל-ל-למודל השלם הזה, ל-ל-לשחרור רגשות, לרצונות ולגבולות, הבסיס הזה פתאום נהיה כזה חזק שהיא מתחילה להתמלא. וכשהיא מתמלאת היא פשוט מתחילה לשפוך החוצה טוב בלי, בלי, בלי, בלי חשבון בכלל. אנחנו אוהבות לתת, כיף לנו לפנק וזה יקרה לבד כשאישה תהיה מלאה בטוב.

41:29 דובר 7 פתאום נהיה כלות טובות יותר ואמהות טובות יותר.

41:32 דובר 2 ממש ממש.

41:34 דובר 7 כל מה... בעצם מערכות היחסים שלנו זה כל החיים שלנו. כאילו אף פעם לא חשבתי על זה לעומק, אבל

41:40 דובר 2 נכון, מערכות יחסים זה ה-

41:41 דובר 7 אנחנו כל הזמן מתקשרים עם אנשים וחיים עם אנשים.

41:44 דובר 2 לגמרי, לגמרי. את יודעת משהו? מערכות יחסים, זה נשמע כאילו בואו נטפל במערכות יחסים. מערכות יחסים, בלעדיהם אנחנו... אנחנו בני אנוש, אנחנו לא יכולים בלי מערכת יחסים. מערכות יחסים זה המקומות שבהם בעצם אנחנו באים לידי ביטוי.

41:58 דובר 7 אף אחד לא חי עם עצמו על אי בודד.

42:00 דובר 2 ומי שחי עם עצמו על אי בודד הוא נורא אומלל ונורא לא בא לידי ביטוי. אי אפשר. זה לא דרישת העולם. הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם בשביל זה. וכשאנחנו במערכות יחסים בטוב, למעשה זה מהדהד מאחד לשני. אוקיי, למשל מערכת יחסים מול הורים. אוקיי, כשהיא, והיא אגב ממערכות היחסים הכי הכי עוצמתיות, כי שם גדלנו, זה מערכת היחסים הראשונה שלתוכה נבראנו, נולדנו. אז כשמערכת היחסים הזאת היא כאובה, זה מהדהד בכל כך הרבה מערכות יחסים אחרות. זה בא לידי ביטוי בזוגיות. זה יבוא לידי ביטוי כאמא ובעבודה וחוסר ביטחון לעשות דברים, זה כאילו פשוט מהדהד בכל, בהכול, בדיוק. לעומת זאת, כשמערכות היחסים שלנו עם עצמנו... אגב, אפשר לרפא מערכות יחסים עם הורים. זה בא, ריפוי ברמה מרגשת אפילו. אממ, אז כשמרפאים מערכות יחסים, אבל מתחילים קודם עם עצמנו, כי כדי לרפא מערכת יחסים מול הורים את צריכה להיות בטוב עם עצמך, בלגיטימיות שאת טובה כמו שאת. זה לא אומר שכל פעולה שאת עושה היא טובה, אבל זה אומר שגם אם נפלת את עדיין טובה ומחבקת את המקום הנופל, ומחבקת ממקום מאוד מאוד אוהב. הביטחון שלך במי שאת עולה. אז את גם לגיטימית פתאום מול ההורים, אז את פתאום קרובה יותר. תדמייני, אממ, נקודה שמכוסה בהמון המון עיגולים. אוקיי, כשאת לא קרובה עם עצמך בתוך הנקודה, אז יפגשו אותך בעיגולים החיצוניים האלה. אבל כשאת קרובה עם עצמך בנקודה, אז פוגשים אותך בנקודה. זה מערכת יחסים הכי קרובה שיכולה להיות.

43:38 דובר 7 אז בעצם כשמישהי מטפלת בעצמה, במערכות יחסים שלה מול עצמה, אז באופן טבעי...

43:44 דובר 2 נכון.

43:45 דובר 7 מסתדרים לה המעגלים החיצוניים.

43:47 דובר 2 הם מסתדרים. עדיין לכל מערכת יחסים יש כלים משל עצמם. כי למשל זוגיות, נישואים, זה מערכת יחסים שאת בוחרת בה ואת רוצה שהיא תהיה נצחית. אז היא ספציפית. אהה, הורים וילדים זה מערכת יחסים... בדיוק, זה מערכת יחסים שלא בחרת בה. למרות שבעומק אנחנו יודעים שהנשמה שלנו בחרה במסלול החיים, אבל ב-בעיניים שלנו הפשוטות לא בחרנו, כי נולדנו לתוך משפחה והילדים שנולדים לנו אנחנו לא מהנדסים אותם גנטית, אז זאת מערכת יחסים שהיא לא בחירית והיא נצחית. וחברה היא מערכת יחסים בחירית ולא נצחית. אז לכל אחד מהמעגלים האלה יש מאפיינים משל-משלהם, ולכן אנחנו גם מתנהל עם כללים בסיסיים דומים, אבל עם דברים שונים בדיוקים שלהם. וזה ממש חשוב, כי כמו שאני ארצה לתקשר עם בעלי, היות וזה לנצח, אז אני, אממ, אתעקש על דברים כי אני רוצה את הקרבה הנצחית. לעומת עם חברה, שאוקיי, היא עדיין לא מספיק מחוברת לעצמה ו-ואני נפגעת מהחברות הזאת, אז אולי שווה לקחת צעד אחורה לפעמים. זאת אומרת, זה ממש ספציפי. נכון. לכל מה... כן, אבל בלי הבסיס שלך מול עצמך אי אפשר להגיע למערכות יחסים באמת קרובות. מבחוץ הן יכולות להיות נחמדות, מגניבות, כיפיות. את יכולה לראות אגב זוגות שהם נראים לך בעיניים שהם חיים, וואו, מדהים, אבל אין לך מושג מה קורה שם בפנים. אה, אנחנו מדברים על ה... על העומק עכשיו, חפרנו. בדיוק, לעומק, לעומק. כדי שמערכת יחסים באמת תהיה קרובה ומכילה ואוהבת, ואגב אין גבול לטוב, תמיד אפשר לצמוח יותר ויותר, אבל כדי שזה יקרה את חייבת להיות במערכת יחסים טובה עם עצמך. להיות במקום שאוהב כלפי עצמך, בעין טובה, במקום שאומר הנשמה שלי פה מספרת סיפור,

45:35 דובר 2 שנייה, אני מקשיבה לה. זה הבסיס לכל הטוב. זה מעניין אם... לא אם, אני די בטוחה שכן, אבל את גדלת בברכי החסידות, מה שנקרא. וואו. ואת מספרת פה על מערכת יחסים של עצמנו עם עצמנו. והתניא זה הרי להכיר את עצמנו, זה הדבר הראשון שקורה שם. נכון. מעניין אותי איך זה מתחבר באמת. שאלה, שאלה מצוינת. נגיד מישהי שלמדה תניא, את רואה שהיא כאילו יש לה איזושהי הבנה יותר מול עצמה או שזה ליד כאילו? אני אגיד לך, כאחת שגדלה בחב"ד ולמדנו תניא, ולמדנו גם כל מיני הגדרות מאוד בסיסיות כמו אתכפיא, כמו מוח שליט על הלב, כמו ביטחון ואמונה בהשם. אמ, אחרי שלמדתי את הכלים הבסיסיים וראיתי שזה עשה לי כל כך טוב, החלטתי להעמיק בזה יותר. הלכתי ללמוד את זה בבית ספר למנטוריות ושם אמרתי לעצמי, רגע, רגע, רגע, שנייה. לא הלכתי ללמוד את זה בשביל אחרים, רק בשביל עצמי. אבל היה שלב שהבנתי שאולי אני הולכת ל-ללוות נשים. זה היה רגע מרגש שעשינו סטאז' כזה וליוויתי מישהי, והיא אמרה לי אחרי הליווי הזה: "בנית בית בישראל", שזה אחד הדברים הכי מרגשים שאפשר לשמוע מאישה. אז אחרי שזה קרה הבנתי שאני כן רוצה ללוות נשים. ואז אמרתי, שנייה פייגי, תעצרי רגע. את חייבת לבדוק איך זה הולך ביחד עם הערכים שגדלת עליהם, כי הרגשתי שאני עוברת תהליך מדהים. תהליך אפשר לקרוא לו גאולי מבחינה פנימית, גאולה פרטית ממש. אבל אני לא יכולה ללמד נשים משהו שאולי, שמא וחלילה וחס, סותר את הערכים שעליהם גדלתי. כאילו לוודא שהכול מסתנכרן. בדיוק. הלכתי והעמקתי בזה ממש. הייתי יושבת ולומדת תניא, וכל מושג שגדלנו עליו אז הלכתי וחקרתי אותו לעומק ואני

47:20 דובר 2 יכולה לתת לך דוגמה אחת. אוקיי, עכשיו אני אתן לך שתי דוגמאות. דוגמה אחת זה הדוגמה של אתכפיא. איך כל רצון שאני מקשיבה לו הוא אלוקי, א-איך זה מסתדר עם א. רצונות שליליים וב. עם תאוות עולם הזה? זה עלה לי מקודם, לראות את זה שהרצון שלנו הוא הרצון של השם. רגע, אבל מתי אנחנו מכופפים את הרצון שלנו? בדיוק. אז קודם כול הרצון העמוק שלנו זה להיות מחוברות לקדוש ברוך הוא. אוקיי? אבל בואי שנייה ניקח את זה באמת ברמה נורא בסיסית, גשמית, כאמהות, כן, אה, בתוך עמנו אנחנו יושבות. בואי ניקח את הדוגמה של שוקולד. אוקיי? אמרנו ש- אני לא בטוחה שכולם יבינו מי בכלל רוצה שוקולד. אני לא יודעת אם יש פה מישהי שלא רוצה שוקולד, יש מקרה שאת לא מתחברת לי. כן בדיוק, תעברי הלאה. אז נגיד אישה רוצה שוקולד, אוקיי? עכשיו כשאמרתי לך שכל רצון הוא אלוקי, אז כל רצון אלוקי בעצם אמור לשמח אותי ולחבר אותי לעצמי. זאת אומרת ש-- ואיך אני מודדת שמחה? מדד האנרגיה. אם מדד האנרגיה עולה אני יותר שמחה. אם מדד האנרגיה יורד אני פחות שמחה. זו מדידה נורא נורא פשוטה. כן, אוקיי. מדד האנרגיה עולה ואני יותר שמחה. אני גם אישה יותר טובה. אני אמא יותר טובה. אני מן הסתם יהיה יותר מחוברת לכוחות חיים שלי ויעשה את כל מה שאני טובה בו הרבה יותר טוב. אוקיי, עכשיו ניקח-- נחזור לשוקולד שלנו. אם אני אוכלת חתיכת שוקולד והשוקולד הזה משמח אותי עכשיו, אבל עוד חמש דקות אני יודעת מראש שאני הולכת להתבאס. אני הולכת להלקות את עצמי. אני הולכת להגיד לעצמי למה? למה אכלת? ובדרך כלל זה לא

48:49 דובר 2 ייגמר בקובייה, זה ייגמר בשורה, אם לא יותר. מדד השמחה אני יודעת שהולך לרדת. בום, הצעת היצר. אז, אז אני פה אצטרך אתכפיא, אבל אתכפיא מתוך כ... כאישה. האתכפיא נורא קלה לנו כשאני יודעת שזה לא ישמח אותי. לעומת זאת- את לוקחת את המושג רצון. את אומרת רצון זה לא דבר אחד, אפשר לחלק את זה. יש רצון פנימי ורצון חיצוני. לא. יש, יש רצון אחד שמחבר אותי לעצמי וזה בא לידי ביטוי בהמון המון רצונות. אז הרצון לשוקולד שאחר כך יפיל אותי לא באמת הרצון שלי. לא באמת הרצון שלי. לזרוק. בדיוק. הוא פשוט לא הרצון שלי. הוא רצון שבורח ממשהו. האמת שזה מסתדר כי אנחנו הרי עשויים מפיצול אישיות. יש לנו נפש, אה, בהמית. את יודעת, אני רוצה לדייק גם בזה. הנה את רואה, את מביאה אותי לעוד משהו שקשור עם התניא, אבל רק תני לסיים עם השוקולד ואז אני עוברת לך ל-לנפש האלוקית והבהמית. לעומת זאת, אם את אוכלת קוביית שוקולד ואת אומרת לעצמך אני זקוקה לשוקולד הזה עכשיו באמת. אני לא בורחת מרגשות, כי אם אני אישה שמחוברת לעצמה ונותנת מקום לרגשות, אז השוקולד הוא לא בריחה מהתסכול שהיה לי היום. הוא באמת עכשיו מטען אנרגיה. השוקולד הזה הוא אתהפכא. אני לא צריכה לעשות אתכפיא כי עכשיו השוקולד הזה באמת גרם לי ליותר אנרגיה ובזכות זה אני עכשיו אמא, אישה, בן אדם יותר טוב. זאת אתהפכא. מה זה אתהפכא? זה לקחת את הגשמי ולהפוך אותו לקודש. זה בדיוק זה. ואגב העולם הזה נועד כדי שנשתמש בחומר ואותו נקדש. ואם את הולכת לנפש אלוקית ונפש בהמית, אני רוצה לדייק בזה משהו. זה עוד משהו שככה ממש היה לי

50:15 דובר 2 חשוב להבין אותו. אני והנפש האלוקית שלי. נפש בהמית זה חומר שאת אותו דבר הוא יכול להעלות ויכול להוריד. יצר הרע זה משהו שלישי. אני לא היצר הרע. המון מבלבלים ולוקחים את היצר הרע ואת הנפש הבהמית ומחברים אותם למשהו אחד וזה לא נכון. אוקיי, נפש בהמית זה, זה הדרישה הטבעית. חיונית, בדיוק, זה הנפש החיונית. בלעדיה לא היינו יכולים לחיות. יהודי שיתעלם מהצרכים של הגוף שלו מהר מאוד יגיע למצב לא טוב. וה, וה, וסיגופים אנחנו יודעים שזה ממש לא דרך החסידות ואנחנו גם לא נהיה בכוחות החיים שלנו. אנחנו מהר מאוד לפספס את שמחת החיים שאנחנו אמורים להיות בה. אישה שמתעלמת מהצרכים הגופניים שלה. איזה קורבן אני, בסוף, בסוף היום לא אכלתי כל היום. את מכירה את זה? כן, אוקיי, אני משתוקקת לצייר אבל מה לעשות. מצוין, נהנות. נורא. זה נורא כיף. עוד לא הגעתי לזה. בטח. זה ממש פולני וכיפי. אני נורא רוצה לצייר אבל מה לעשות, אי אפשר. זה כוחות החיים שלנו, זה הנפש הטבעית. היא מבקשת את זה כי זה מביא אותי לשמחה שאני יכולה לעשות את כל מה שהנפש האלוקית שלי מבקשת. יצר הרע זה משהו שלישי. יצר הרע זה בעצם הדברים שהם היפך התורה. אוקיי, אז פה הדיוק הזה בעיניי הוא חשוב כדי שאישה שתבין שכנשים, בגלל שהרצון שלנו אלוקי, ואין את זה לגברים אגב, הגברים לא קיבלו את הרצון האלוקי ישירות לתוכם. נכון, זה הפלוס שלנו כנשים. שומעות את זה רק נשים. ממש. זה הפלוס שלנו כנשים. אז, אז באמת אנחנו מחוברות לרצון האלוקי והיכולת שלנו להתגבר על ה, על הצעת היצר היא הרבה יותר פשוטה. הרצון הזה משמח אותי או לא?

51:48 דובר 2 עושה לי טוב או לא? ומשמח לא רק עכשיו, משמח גם בעתיד. זה יכול לבוא לידי ביטוי למשל בנתינה. יצא לי בדיוק לדבר עם שליחות ואחרי זה קיבלתי מבול של פניות וטלפונים ושאלות מנשים שליחות. בשליחות למשל זה נורא חזק כי גדלנו על נתינה וגדלנו על שימי את עצמך בצד וגדלנו על, על, על תוותרי על מה שאת רוצה בשביל רצון של אחר. ובכל זאת נשים פוגשות את עצמן יום אחד פתאום לא כזה שמחות. ואה, מקורבת שמתקשרת וזקוקה למענה, אבל את לא פנויה לה באמת. מה את מרגישה כל השיחה הזאתי? שאת כועסת עליה, שאת מתוסכלת. הילדים לחכות שנייה יסבלו מזה. זאת נתינה בעיניי? בעיניי לא, ואני חושבת שכל אחת מבינה שנתינה אמיתית היא נתינה שנעשית בשמחה. זה דוגמה לחיבור אמיתי, לרצון שמשמח אותי. אוקיי. אז רצון שמשמח אותי בטווח הקרוב, בטווח הרחוק, זה לגמרי קודש. זה ממש ממש מה שמאפשר לי להביא את כוחות החיים שלי לעולם.

52:42 דובר 8 כנראה הדקות הזאת, הבלבול הזה בין נפש בהמית ליצר הרע, זה בעצם מה שמפיל אותנו בפח הזה של לא, זה באמת משהו שאני לא צריכה. זה מגיע מהיצר הרע ואנחנו לא נוטות שנייה להקשיב ולהגיד רגע, אולי זה? הרי מה זה יצר הרע בתחפושת, בלבוש חסידי מה שנקרא.

52:59 דובר 2 נכון.

52:59 דובר 8 הוא בא ואומר כאילו.

53:01 דובר 2 נכון, הוא נותן לך כאילו רעיונות בלבוש, בלבוש קדוש.

53:04 דובר 8 שזה כן טוב ואנחנו כבר מתבלבלות מזה לגמרי.

53:06 דובר 2 נכון, זה באמת מבלבל. זה באמת. אנחנו גם בעולם מתעתע. אנחנו בעולם כזה מתעתע. אגב, לשני הצדדים, גם לצדדים הרוחניים וגם הצדדים הגשמיים. לשניהם יש המון בלבול והמון ערבוב והיכולת לעשות סדר מתאפשר. היכולת הזאת יכולה להתקיים כשאת מקשיבה פנימה באמת, כשאת משתיקה רעשי רקע, כשאת משתיקה דברים חיצוניים והפוקוס שלך הוא לתוכך ואז את יכולה להוציא את הטוב החוצה באמת.

53:34 דובר 8 נשמע מבטיח. לא, זה באמת אה...

53:37 דובר 2 אפשרי. מבטיח, אפשרי. וואי, זה לגמרי אפשרי. אין לך מושג כמה וכמה מהר. זה כאילו אנחנו קוראים לזה בקורס לאט לאט, מהר מהר. הצעדים הראשונים הם כאילו צעדי, צעדי תינוק שמתחיל רק לזחול ולצעוד. אבל כשזה קורה פתאום. אחת הנשים פעם אמרה לי, "פייגי, אני נמצאת במקום כזה שאני, אני לא מוכנה להתפשר פתאום היום על שום דבר שלא טוב לי בו בחיים." לא רק במובן הגשמי, כאילו בכל מערכת יחסים. היא נכנסה ל-ל-ללמוד את הדברים ממקום מאוד מאוד מסוים של כמה דברים גדולים שצעקו לה בחיים ופתאום הטוב ניכר בהיעדרו. כאילו פתאום היה לה כל כך טוב במקומות שהיא הגיעה, שאז דברים חדשים התחילו להציק לה. זה כאילו את תמיד יכולה באמת לעלות בעוד, עוד מדרגה. כן, ממש. תמיד יש יותר ממקום טוב, ממקום שבאמת הקדוש ברוך הוא באמת זה מה שהוא רוצה. הוא לא רוצה שנדשדש במקום. אנחנו יודעים שחסיד כל הזמן צריך להתקדם. כל הזמן צריך ללכת, אבל במובן נכון וחיובי, לא במובן של צריך, שזה הרצון העמוק שלי. בא לי להתקדם, בא לי לשאוף, בא לי, בא לי לעשות עוד דבר טוב, בא לי להביא את האור שלי החוצה. כדי שיהיה לי את כל התנאים לעשות את זה אני חייבת להקשיב לעצמי. זה פשוט אי אפשר לעשות את זה בלי זה.

54:50 דובר 8 זהו, אבל כשאישה מגיעה לכזה מקום אז כמות המורווחים שיוצאת מזה בטווח הרחוק זה מטורף.

54:55 דובר 2 וואי, ממש ממש. מישהי אמרה לי, "גיליתי את האימא האמיתית שבי."

55:00 דובר 8 וואי.

55:00 דובר 2 גיליתי את האישה האמיתית שבי. זה כאילו את יכולה לבנות אותה-

55:05 דובר 8 משפט מיליון הדולר.

55:06 דובר 2 ממש משפט מיליון הדולר. והמדהים הוא שגם לזה אין סוף. זאת אומרת בתוך אותה אמא, בתוך אותה אישה מסתתרים עוד כל כך הרבה עומקים. הנשמה שלנו היא הרי חלק אלוק ממעל ממש, והאלוקה הוא אינסוף. אני יכולה להגיע לכל כך הרבה רבדים בתוכי שזה מתחיל להיות מסקרן בשלב מסוים. כאילו וואי, מה עוד לא גיליתי על עצמי?

55:25 דובר 8 בעצם מגלים את עצמנו, מסירים את המחסומים.

55:27 דובר 2 ממש.

55:28 דובר 8 ו...

55:28 דובר 2 ממש. זה גילוי וגאולה. גילוי וגאולה לגמרי.

55:32 דובר 8 איזה מטורף. איך את מכילה את כל הסיפוק הזה?

55:35 דובר 2 אמממ, מתרגשת בגדול, מתרגשת ממש. זה כזה אחד הדברים הכי מרגשים בחיים שלי ואני אהבתי להיות מורה ואני אוהבת להיות מורה. אגב, גם בזה אני קצת מורה. כן, אני מלמדת נשים, אבל נשים שבחרו, לא קהל שבוי.

55:50 דובר 8 את הג' כזאת עם שפיינה ש...

55:52 דובר 2 לא, הייתי מורה נחמדה. בואי.

55:54 דובר 8 מורה טובה. אבל זה שונה.

55:56 דובר 2 אבל לגמרי הרבה יותר מרגש. נשים שבאות בוחרות לעשות שינוי. הן אומרות בעצם: אני רוצה לחיות יותר טוב, אם את יכולה להנגיש להן את זה. לכן אני קוראת לעצמי מלווה נשים. אני לא אוהבת את המושג מנטורית, כאילו מנטורית זה איזשהו מקום יותר גבוה מהשני. אני מלווה, אני נותנת לך יד. בסוף את יכולה להיות המנטורית של עצמך עם הכלים האלה.

56:14 דובר 8 וואו.

56:15 דובר 2 ממש. זה באמת טיפול שורש.

56:17 דובר 8 ונשים בעצם אחרי שהן מסיימות את התהליך. איך זה בכלל עובד? זום, לא זום, קבוצה, פרטני?

56:23 דובר 2 האמת, הכל. יש לי מלא פלטפורמות. הפלטפורמה המרכזית זה התוכנית שלי. קוראים לה משוחררת. זו תוכנית של מפגשים בזום כרגע, והקונספט הנוכחי אולי יום אחד ישתנה, אמ...

56:36 דובר 8 זה מאוד מנגיש, תשמעי.

56:38 דובר 2 זה מאוד מאוד מנגיש. זה מאוד נוח. נכון, יש משהו טוב בקורסים דיגיטליים, אבל אני כרגע מאוד נהנית מהאינטראקציה הזאתי בללמד נשים, ואז בין המפגשים יש ליווי אישי. זאת אומרת כל אחת שמשתתפת בתוכנית מקבלת בעצם מענה אישי לצרכים שלה. את כל מה שאני מלמדת, כל התוכן והכלים שאני מלמדת בכל מפגש, אותם אנחנו לוקחים לחיים האישיים של האישה. עכשיו יש נשים שמשתפות ויש נשים שפחות. זה באמת, כמו שאמרתי לך, להיכנס לזה בציבור שלנו, להיכנס לתוכנית שאומרת קשה לי משהו, זה לא, זה לא כזה מובן מאליו, למרות שזה יותר ויותר נכנס לציבור שלנו. הדבר הזה של אני רוצה לשנות, אני רוצה לחיות יותר טוב. זו איזושהי תנועה שלדעתי דור של גאולה שבאמת רוצה לחיות יותר טוב.

57:21 דובר 8 לגיטימציה להגיד אני במקום לא טוב וזכותי לטפל בזה.

57:25 דובר 2 אז זכותי לטפל. הלגיטימציה הזאת היא גם שלב, חני. זה לא, לא כולן נמצאות בשלב הזה. ואישה שמסכימה ואומרת כן, זה לא טוב לי ואני לא מתביישת להגיד את זה, או לא מתביישת לפחות להירשם לקורס שיעזור לי להיות יותר טובה בתחום הזה, זה כבר צעד מדהים. אז, אבל אבל גם בתוך זה לא כולן פותחות מצלמה. לא, לא לכולן זה נוח ואני מאוד מבינה את זה. אני יודעת שזה מדהים לפתוח מצלמות וזה הרבה יותר כיף לי כמלווה.

57:52 דובר 8 לדבר לריבועים שחורים.

57:53 דובר 2 בדיוק, מאשר לדבר לריבועים שחורים, אבל לגמרי אני יכולה להבין אישה שלא רוצה להיחשף ואני מכבדת את זה. אני נותנת לכל אחת את המקום שלה. יש נשים שלא פנו אליי בכלל בשאלות ועדיין בסוף הקורס כתבו לי שיניתי את החיים, שיניתי את החיים. זה מדהים. זו פלטפורמה אחת מרכזית, אבל הנה אני עושה איתך פודקאסט. עשיתי כבר פודקאסט עם עוד מישהי. מזמינים אותי לזומים, למשל לכל מיני סוגים של ציבורים, שליחות פעם, כל מיני סגנונות, כאילו של מפגשים שהם לא טיפול, לא תהליך, לא ליווי, לא משהו ארוך טווח.

58:29 דובר 8 נקודות מתוך.

58:30 דובר 2 בדיוק, נקודות מתוך משהו שהוא יותר שינוי תפיסתי עם כמה כלים פרקטיים לחיים. והנה למשל גם הזמינו אותי ליום עיון של נשים צעירות בכפר חב"ד שיהיה עוד שבוע וחצי. לדעתי זו הרצאה, שזו פלטפורמה אחרת.

58:46 דובר 8 ברגע, ברגע שיש לך כלים שמשנים חיים, את יכולה לעשות עם זה הכל.

58:50 דובר 2 בדיוק.

58:50 דובר 8 כי כל אחת שתפגוש אותך, גם לעשר דקות.

58:53 דובר 2 משהו בה ישתנה.

58:54 דובר 8 כן.

58:54 דובר 2 ואת יודעת משהו? אני כל כך מאמינה בזה. אני יכולה לספר לך שהייתה תקופה שעבדתי בכפר חב"ד, שהנסיעות חזור היו לי נורא נורא מעייפות. ממש את חוזרת צהריים, פקקים, שלוש שעות, שמש על העיניים. לא פשוט, לא כיף. והייתי מרגישה, בגלל שגם יצאתי נורא מוקדם בבוקר, הייתי מרגישה שבנסיעה הזאת אני פשוט נרדמת. ואז חשבתי על איזשהו רעיון שכולם יצאו ממנו מורווחים. פרסמתי בקבוצות שלי בסטטוס: מי רוצה לתת דרייב לחיים? ככה קראתי לזה, לתת דרייב לחיים. מי רוצה שיחות של עשרים דקות בחינם, במתנה? אני מתעוררת בשיחות האלה. כן, אני מתעוררת בשיחות האלה. אני מקבלת אנרגיה כי כל פעם שאני נותנת כלים ומישהי אחרי עשרים דקות משהו קל לה יותר, היא פתרה איזושהי בעיה קטנה בחיים, גם אם זה לא תהליכי שוב, אבל משהו קטן, מבחינתי נתתי מעצמי, אבל גם קיבלתי, כי בזכות זה הנסיעה הזאת הייתה לי יותר טובה ומבחינתי זה זמן באמת לעשות טוב.

59:46 דובר 8 איזה רעיון חמוד!

59:47 דובר 2 אהבתי.

59:48 דובר 8 כנראה שאני לא עקבתי מספיק טוב בסטטוס כי פספסתי את זה.

59:51 דובר 2 אה טוב, אנחנו לא נהיה זה.

59:53 דובר 8 אז רגע, לפרסם את המספר שלך של הסטטוס שיוכלו לראות גם תכנים שאת מעלה.

59:57 דובר 2 בכיף.

59:58 דובר 8 והציורים שלך.

59:59 דובר 2 אההה.

1:00:00 דובר 8 לא סתם ציורים, את מוסיפה שם מילים.

1:00:03 דובר 2 את גם יודעת לכתוב, אבל זה גם משהו שהתחיל לצאת החוצה בגלל שכשטוב לך אז אז אז באמת טוב נשפך החוצה, וגם כשכואב לך, זה שטוב לך זה לא שלא יהיו רגעי כאב. וכשאת יודעת לתת מקום לכאב בצורה נכונה, ו-ו-ומילים שלך יכולות להציל אישה אחרת שבאותו רגע נמצאת במקום כואב, אז זה עוד שליחות בעיניי.

1:00:26 דובר 8 וואי. פייגי, משפט לסיום. משהו שכל אישה בעולם צריכה לשמוע ובמיוחד מי שהקשיבה עד הסוף.

1:00:35 דובר 2 אפשר שניים? שני משפטים?

1:00:37 דובר 8 יאללה שניים.

1:00:37 דובר 2 יאללה שניים. אז משפט אחד, משהו שהוא לא שלי. מאוד, מאוד יפה ששמעתי. אה, את יודעת מה? נתחיל עם ה-- עם שלי כי אני חושבת שהשני יותר חזק. משפט שלי זה אין צריכה, יש רוצה. אין חייבת, יש בוחרת. אה, בעיניי זה מהות של להפסיק להיות קורבן ולהבין שבכל סיטואציה בחיים אני יכולה לבחור ואני צריכה ל-- וכשיש לי שם רצון. לכן אמרתי אין צריכה, יש רוצה. את לא צריכה לקפל כביסה. אוקיי? את פשוט רוצה שיהיו לך בגדים מקופלים בארון. יש גם כלים איך לעשות את זה בכיף. כן, גם את זה אני גם מלמדת, אבל-

1:01:13 דובר 8 קיפול כביסה בכיף?

1:01:14 דובר 2 כן, כן, זה גם אפשרי. לשמוע פודקאסט שלך למשל. אה, אז זה, זה באמת משנה תפיסה ברמה מהותית שהופכת את החיים שלנו ליותר מהנים. כי כשאני בוחרת בדבר אני נהנית ממנו. תדמייני שמישהו עכשיו בא לך בבוקר עם רשימת מטלות: זה מה שאת צריכה לעשות היום. כמה כיף לך לעשות את זה? מן הסתם לא הרבה, אבל כשאת בוחרת בכל דבר שנמצא ברשימה ואת גם בוחרת את הסדר בפנים, ואת אומרת לעצמך אני בוחרת כי אני בוחרת לעצמי את החיים. אני בוחרת להקשיב לעצמי מה אני רוצה שיהיה בלו"ז שלי היום, וזה פשוט משנה חיים בעיניי. אז זה משפט אחד, אני אחזור עליו. תרשמו לעצמכם: אין צריכה, יש רוצה, אין חייבת, יש בוחרת.

1:01:53 דובר 8 אני בעצם מעבירה את עצמי למקום אחר בתוך מה שאני ממילא עושה.

1:01:56 דובר 2 נכון בדיוק. והמשפט השני ששמעתי, לא ש-- המשפט השני שאותו שמעתי הוא לא שלי, אבל הוא טלטל אותי ברמת ה, ה, הנכונות שלו והרמה ש-שבעצם הוא, הוא כל כך מרגש ומשנה חיים. זה המשפט הבא: "להתעורר באמצע החיים זאת תחיית המתים." בעצם כשאישה בשלב מסוים של החיים שלה אומרת, "אני רוצה לשנות. אני מתעוררת כי אני רוצה לחיות את החיים ולא לצידם", זאת גאולה. זאת גאולה פרטית של אותה אישה. זאת תחיית-- הרי תחיית המתים זה אחד התסמינים של הגאולה, אנחנו יודעים. אז זה תחיית המתים, זה בעצם להתחיל לחיות מחדש, ואני מאמינה שכשכל נשות ישראל יחיו גאולה פרטית, שש-שהגאולה הזאת תשפיע עליהן ועל הבית שלהן ועל המשפחה שלהן וב-בעבודה שלהן, הן, הן יתנו את כל כוחות החיים שלהן בשיא. אז גם תבוא הגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.

1:02:51 דובר 8 וואו! מרתקת.

1:02:53 דובר 2 תודה. איזה כיף היה לי, תודה על הזכות. איזה כיף לתת את הטוב הזה הלאה לנשים, שיתחילו לחיות יותר טוב. תתעוררו באמצע החיים, זאת תחיית המתים.

1:03:02 דובר 8 כן, כן, אני, אני חושבת שכל מי ששומעת אותך מתחילה מחר את היום אחרת, וזה פשוט שליחות מדהימה מה שאת עושה.

1:03:08 דובר 2 אמן, לגמרי.

1:03:09 דובר 8 אפרופו שליחות כדרך חיים, אז וואו!

1:03:12 דובר 2 לגמרי.

1:03:13 דובר 8 תודה.

1:03:13 דובר 2 את לא מבינה למה זה מרגש אותי.

1:03:16 דובר 8 בטח.

1:03:16 דובר 2 תודה חני.

1:03:16 דובר 8 תודה רבה.