פרק 6: מהנשמה להגשמה | עם מרים רוזנבאום בעלת האתר 'נִיקוּדִי'

00:00 דובר 1 תינוק נולד ואיתו נולד אתגר ענק. אתגר שמלווה בצינורות חמצן, תרופות, מתח, תמרון ובעיקר הרבה אמונה שמחזיקה את הכל. ואיך מתוך כל זה נולד אתר שמסייע להמוני ילדים לשפר ולאהוב את הקריאה? ברוכות הבאות לשיחה עם מרים רוזנבאום, בעלת האתר ניקודי. אל תפספסו אף מילה, כי אתן הולכות לקבל הרבה הרבה כוח. איך להפוך את החיים שלנו לחיי שליחות מלאים במשמעות? כאן חני מוסקוביץ, שליחה בעיר חרקוב, אוקראינה. בפודקאסט הזה אנחנו נפגוש נשים שונות שהביאו את השליחות שלהן במגוון של תחומים, ודרכן יעזרו לכל אחת למצוא ולדייק את השליחות שלה בעולם. כי לחיות את החיים שבשבילם נבראנו זה הכי שיש. שליחות כדרך חיים. מתחילים עכשיו. שלום למרים רוזנבאום.

00:59 דובר 2 שלום, שלום, חני. איזו זכות יש לי.

01:02 דובר 1 ממש. תשמעי, אני מתרגשת ברמות, אה, אחרות לגמרי. אמ, אבל כדי שכולם יבינו למה אני מתרגשת, אז בואי תכירי את עצמך לכולם, לכל מי שלא מכירה אותך, כן מכירה אותך קצת. ומי את? מה את? למה הגעתי אלייך?

01:19 דובר 2 טוב, אז כן. אה, שמי מרים רוזנבאום. אה, אני אישה רגילה, אה...

01:26 דובר 1 לא מאמינה.

01:29 דובר 2 באמת ככה עם, אה, חיים... אם אני מסתכלת על עצמי לפני שנה וחצי, חייתי חיים שגרתיים רגילים, מחנכת כיתה א'. אה, יצאתי לעבודה, חזרתי, נהניתי מ-מ-מ... באמת מלחנך את הילדות המתוקות, והחיים שלי השתנו. אה, לפני שנה וחצי ילדתי תינוק מתוק שקוראים לו עמנואלי, חיים עמנואל, והוא בעצם מונשם. הוא נולד עם מחלה ריאתית מאוד, מאוד נדירה, ומאז אנחנו מאושפזים. אה, בעצם היינו עשרה חודשים מאושפזים בבית חולים שיבא ועכשיו אנחנו מאושפזים בבית חולים שיקומי באלי"ן בירושלים.

02:11 דובר 1 זה מדהים שאת אומרת אנחנו מאושפזים.

02:13 דובר 2 כן, בטח.

02:14 דובר 1 כי את, את, את שם ולא שם, כאילו.

02:16 דובר 2 בטח. אז זהו, אז זה באמת פה נקודה ככה באמת...

02:20 דובר 1 גם כשאת קוראת סתם את שם.

02:22 דובר 2 כן, ממש. בדיוק. זה ככה נקודה שעוד נדבר עליה אני מאמינה. אה, ועכשיו אנחנו ממש, אה, הולכים לקראת שחרור הביתה, שזה דבר ענק וגם מטלטל. אה, אנחנו הולכים לקבל, להיות עם עמנואלי בבית עם כל המכשור וכל מה שזה, כל מה שמשתמע. וזה מרגש מאוד, מאוד מרגש. חיכינו לרגע הזה. עברנו תהליך מאוד ארוך לקראת השחרור. וכן, כן, נראה לי אני מתחילה כבר לספר את הסיפור שלי. אבל זה בגדול החיים שלי כרגע, אמ, ככה אני יכולה לסכם אותם בנקודה. אמ, כמובן שבעקבות הלידה של עמנואלי עברנו תהליך אישי, תהליך, אה... אני אישית עברתי תהליך התפתחותי מאוד, מאוד גדול. אה, הלידה של עמנואל הביאה איתה המון טוב. המון, המון טוב שאנחנו נדבר על זה עוד. אמ...

03:27 דובר 1 רוצה לחזור אחורה? אה, זה לא כזה רחוק, האמת, שנה וחצי.

03:31 דובר 2 נכון.

03:32 דובר 1 איך הכל התחיל? באיזה רגע ידעת שהחיים שלך בעצם הולכים להשתנות ומה הרגשת?

03:37 דובר 2 אז באמת, באמת זה התחיל מהיריון שהיו כל מיני חששות ולא כל כך ידעו להצביע בדיוק מה, על מה זה יושב, מה בדיוק קורה אצל העובר, אצל עמנואלי. והייתי במעקב ובעצם ילדתי ככה לידה שהיא הייתה מלווה ברופאים ב... ובאמת, אה, אחרי הלידה, אה, עמנואלי נכנס לטיפול נמרץ. אה, היה במצב מאוד, מאוד, מאוד קשה, אה, ממש. בין, אה, היינו ממש במצבים קיצוניים, ומשם בעצם הכל התחיל, מהלידה שלו. אמ, ואת יודעת, אנחנו כן ממש עוברים מסע עליות ירידות. אמ, היינו בנקודות שחשבנו שזהו, אין לאן לחזור וקרה אחרת. קרה אחרת ממה שחשבו, ממה שאנחנו חשבנו. אמ, כן.

04:41 דובר 3 וואו. מאיפה את, את שואבת את הכוחות? את כבר שנה וחצי בתוך הלופ הזה. את בטח בן אדם אחר.

04:48 דובר 2 כן.

04:49 דובר 3 אבל אה, איך מוצאים את זה? איך? מאיפה, מאיפה מביאים את זה?

04:54 דובר 2 אז קודם כל אני חושבת ש... הכל, כל הכוח שיש לי, כל, כל האמונה שיש לי היא באמת מה, מהבסיס שלי, מהילדות שלי. פתאום כשמצאתי את עצמי ברגעים קשים אז מצאתי את עצמי נאחזת באמונה ואמרתי מאיפה, מאיפה יש לי את זה? והבנתי שזה בא מהילדות שלי, מהאמונה שקיבלתי בבית, מהבסיס שלי. ומאיפה אני שואבת את הכוחות? אני... כמו שאמרתי, מהבסיס, מהילדות, אה, מהאמונה שקיבלתי בבית. אמ, וגם אמ, יש... למדתי כל מיני תוך כדי תנועה, תוך כדי ההתמודדות למדתי מה נותן לי כוח. הבנתי איזה דברים נותנים לי כוח להישאר, אה, להישאר בלי, בלי ליפול. אז את רוצה אני ככה אפרט? דבר ראשון למדתי ש... על עצמי, למדתי שאני בן אדם. זאת אומרת שאני יכולה ליפול. אני יכולה פשוט להרגיש שזה גדול עליי ואני צריכה רגע להתנתק ואני צריכה שנייה לעצור, למצוא לעצמי את הרגע, לצאת להליכה, לצאת עם חננאל בעלי. אמ, רגע, פשוט למצוא איזה משהו שייתן לי כוח ולתת, לתת להרגשה הזאת של רגע, אני עוצרת ואני לא מסוגלת, לא להרגיש עם זה רע. זאת אומרת לא להרגיש שמשהו לא בסדר איתי. ואחרי שאני ככה מתאוששת ואני עוצרת ונחה או לא יודעת, ככה נותנת לעצמי קצת את ההפוגה הזאת, אני חוזרת הרבה יותר חזקה. אני חוזרת עם כוח הרבה יותר גדול. זה דבר ראשון. מאיפה אני לוקחת את הכוח? דווקא מהמקומות האלה שאני נשברת. דווקא מהמקומות האלה שאני נשברת, לאפשר לעצמי את זה, שאני מאפשרת לעצמי את זה, אז אני באה הרבה יותר חזקה.

06:59 דובר 3 לתת מקום לזה ואז בעצם זה נותן...

07:01 דובר 2 כן, לתת מקום לחולשה, למקום הזה של מותר לי ליפול, מותר לי ליפול, מותר לי להרגיש שאני כבר, זה גדול עליי. וזה מאוד מאוד נותן לי את הכוח. ודבר נוסף שנותן לי את הכוח, שתמיד בסוף אני מגיעה לנקודה הזאת, זה האמונה, אבל אמונה של שחרור. זאת אומרת שאני בסופו של דבר מגיעה לנקודה שאני אומרת: טוב, הקדוש ברוך הוא, תקשיב, די, זה מעל, מעל ההבנה שלי. אני משחררת לך. זאת אומרת, אני חושבת שמשהו, לי נראה משהו שהוא טוב. לי נראה משהו שצריך לקרות בדרך מסוימת, שלעמנואלי ככה זה הכי טוב, ככה העיניים שלי רואות, אבל אני משחררת לך. אני מבינה שאתה רואה את כל התמונה הזאת ואתה יודע מה טוב לעמנואלי ומה טוב לנו. אז, אז זהו, כאילו שחררתי לך לגמרי ואתה תעשה מה שנכון. אתה יודע מה נכון, כי, כי, כי כבר אני לא יכולה לשלוט. זהו, זה מעל השליטה שלי. אז אני משחררת לך. אז בואי נגיד גם הנקודה הזאת נותנת לי, בסופו של דבר תמיד אני מגיעה למקום הזה ואני מבינה שזהו, כאילו ככה אני אצליח ל-להחזיק מעמד, כי אני באמת לא יכולה לשלוט בכלום, בשום דבר.

08:28 דובר 3 זה נורא מקל להוריד מעצמך את כל האחריות למה קורה, מה יקרה. את עושה את התפקיד שלך ואת נותנת לקדוש ברוך הוא להוביל בעצם.

08:37 דובר 2 נכון. ועוד במצבים אקוטיים ובאמת כאלה, את יודעת, קיצוניים, שבאמת אין לך עוד מה להוסיף. אז זה עוד יותר חזק. את עוד יותר מבינה שאת בידיים של הקדוש ברוך הוא.

08:51 דובר 3 וואו, מטורף.

08:53 דובר 2 כן.

08:54 דובר 3 וואו, מרים. ויש לך בבית, אה, עוד שלושה.

08:58 דובר 2 שלושה.

08:59 דובר 3 ברוך השם, ילדים מהממים.

09:01 דובר 2 מתוקים.

09:02 דובר 3 איך הם, אה, איך את מספרת להם קודם כל: שלום, נולד לנו האח שחיכינו לו. אבל רגע, שנייה, זה לא מה שדמיינתם, ובטח גם את בעצם מרגישה משהו אחד ומשדרת, צריכה לשדר משהו אחר, כי...

09:17 דובר 2 אוקיי, אז קודם כל זה נושא בפני עצמו ובואי נגיד אני, יש לי את עמנואלי שהוא צריך את התמיכה, אה, הפיזית כמובן, הנפשית, אבל אנחנו צריכים, אנחנו רוצים שהוא יהיה בריא, ויש את הילדים בבית שאני, אנחנו רוצים לשמור עליהם בריאים נפשית. זאת אומרת, זה לא משהו אחד יותר ומשהו אחד פחות. שתיהם חשובים וזה הדבר הראשון שהבנו מיד כשעמנואלי נולד, שאנחנו שומרים על הילדים בבית. אנחנו כל הזמן מנסים לחשוב על האיזון. אוקיי?

09:54 דובר 3 זהו, כי מאוד בקלות אפשר פשוט, יאללה, אנחנו עם הילד, אנחנו מוסרים נפשנו איתו כל היום ו... אבל יש פה עוד שלושה ילדים.

10:00 דובר 2 ממש ככה. אז זה כל הזמן, אה, לחשוב ול-ל-לראות מה מול מה ולהסתכל על כל התמונה מלמעלה. אוקיי? אמ, והחלטנו כשעמנואלי נולד, החלטנו שאנחנו לא מסתירים מהילדים כלום. לא מסתירים. לא מספרים, "אה, אמ, תינוק חמודי, הוא סתם עם אמא בבית מלון". לא. אין סיפורים. אנחנו מספרים להם את האמת, אבל בכלים שלהם. אני חייבת להגיד שאנחנו לאורך כל הדרך התייעצנו עם אנשי מקצוע. זה נושאים מאוד, מאוד, מאוד רגישים שחייבים ליווי של איש מקצוע. אז באמת לאורך כל הדרך התייעצנו עם אנשים, אה, מקצועיים ופשוט מצאנו את הדרך לספר להם ברמה שלהם. ואם אני אתן לך דוגמה, אז כשעמנואלי נולד סיפרנו להם שנולד תינוק מתוק והם לא יכולים לראות אותו עכשיו כי אי אפשר להיכנס. הוא נמצא בחדר מיוחד ויש לו מיטה מיוחדת עם צינור מיוחד שהוא צריך עזרה. הוא מקבל עזרה מהצינור, הוא מקבל אוויר, שהאוויר הזה עוזר לו לנשום כי קצת קשה לו לנשום. והם קיבלו את זה. הם קיבלו את זה והם, ראינו את זה אחר כך שזה בא לידי ביטוי באיך שהם מספרים את זה לסביבה ואיך שהם, אה, מבטאים את זה בציורים, בשאלות, בדיבורים. לא היה, ה-הנקודה היא שהם לא ירגישו פחד, חרדה. מה קורה? איפה אמא? החוסר הזה-

11:37 דובר 3 אי ודאות הוא הכי נורא.

11:38 דובר 2 בדיוק. חוסר ודאות זה מכניס לחרדות והיה לנו חשוב מאוד שהילדים כל הזמן יהיו מודעים למצב, כמובן בהתאם לרמה שלהם, כן? ו-ושוב, כאילו הכל באמת נעשה בליווי מקצועי של אנשי מקצוע. עד היום, כמובן.

11:55 דובר 3 וואו, כמה זה חכם. זה פרויקט לא פחות מ...

11:59 דובר 2 לגמרי. זה חשוב וזה תופס אותי הרבה פעמים שאני מוצאת את עצמי מתפללת להשם שיעזור לי, יעזור לי עם הילדים בבית. אני אומרת זה ישפיע עליהם וזה משפיע עליהם בטוח, אבל השם בבקשה שזה ישפיע עליהם לטובה, לטובה.

12:17 דובר 3 בטוח. בטוח.

12:18 דובר 2 זה תפילה מאוד מאוד חזקה שאני באמת, אה, מתפללת עליה כל הזמן. אה, וזה עבודה, זה עבודה לתווך להם, לתווך להם כל דבר ולתת להם את ההרגשה שהם כאן והם יכולים לשאול הכל. את השאלות הכי מפחידות, כל מה שהם רוצים.

12:37 דובר 3 וואו.

12:37 דובר 2 כי אמא כאן ואבא כאן ואנחנו חזקים מספיק כדי להחזיק את הפחדים שלהם, את החששות שלהם, את ה... כל מה שבעצם, אה, הלידה של עמנואלי הציפה, מציפה ומציפה, כן?

12:52 דובר 3 בטח.

12:53 דובר 2 עדיין.

12:53 דובר 3 את רואה בהם את ה, את עצמך.

12:55 דובר 2 לגמרי.

12:55 דובר 3 הפחדים שלך, הבעיות ש-

12:58 דובר 2 לגמרי. ממש ככה. אני יכולה לתת לך דוגמה. כשעמנואל הגיע הביתה פעם ראשונה, אז אחד הילדים הוא פשוט ברח לחדר. הוא ברח לחדר ומיד ככה שמנו לב לזה והלכתי אליו והבאתי לו ממתק והוא אמר לי, "אמא, אני לא יכול. זה מפחיד אותי. זה מגעיל אותי להסתכל על הצינור. הרעשים האלה אני לא יכול. אני לא יכול לשמוע את הרעשים של הצפצופים." ו-ואז באמת הסתכלתי ככה, התפללתי בלב שלי ואמרתי, "הקדוש ברוך הוא, בבקשה תעזור לי למצוא את המילים המתאימות." ואז אמרתי, רגע, שנייה, גם אני עברתי את זה. הוא לא שונה ממני. כמה חודשים אני הייתי במצב הזה שהיה לי קשה. רציתי את עמנואל שהוא יהיה תינוק רגיל. היה לי קשה והיה לי מפחיד וזה הכי לגיטימי שהוא יגיב ככה. אז אמרתי לו, "מאמי שלי, אתה יודע שגם אני הייתי ככה, גם אני כמוך וזה רגיל וזה בסדר." וראיתי שברגע שאיפשרתי לו להרגיש את הרגשות האלה, הוא נרגע, הוא נרגע, הוא הבין, הוא הרגיש שזה בסדר והוא בסדר. הוא לא הרגיש אשם על הרגשות האלה שצפים לו שהוא צריך עכשיו לאהוב את עמנואל מיד. לא.

14:24 דובר 3 וואו, הם זכו בך.

14:25 דובר 2 זה עבודה, עבודה, עבודה ושוב, ואני חושבת שזה תהליך בגלל שבאמת ההתייעצות וככה שאנחנו כל הזמן מתייעצים אז זה, זה עוזר לי. יש לי כלים בעזרת השם, אמן, כן? לא תמיד אני ככה מצליחה לשלוף את המילים. לפעמים אני מרגישה שאני צריכה עוד קצת לשפר.

14:43 דובר 3 זה הכל תהליכים.

14:44 דובר 2 כן, אבל, אבל זה הרבה תפילות גם. כן. ושוב, ההבנה הזאת שמה שהם עוברים את עברת לפני כמה חודשים, אז תשחררי להם ותתני להם לעבור את התהליך שלהם. זה לגיטימי מה שהם עוברים עכשיו. אממ.

15:02 דובר 3 איך הם מרגישים כלפיו אישית? הוא מגיע הביתה, הם מתלהבים?

15:07 דובר 2 כן.

15:07 דובר 3 עמנואל הגיע-

15:08 דובר 2 כן.

15:08 דובר 3 מרגישים אליו-

15:09 דובר 2 מאוד אוהבים אותו ומאוד מתלהבים ממנו. והם, הם רבים ביניהם. מי ייתן לו תרופות-

15:17 דובר 3 וואי.

15:17 דובר 2 ומי ינקה לו את הסקשן. "לא אמא, אמא אני, אני." עכשיו תחשבי שזה תהליך מטורף שהם ברחו לחדר ועכשיו הם רבים מי יטפל בו. כאילו כמובן שהם לא יעשו לבד. הכול זה אני לא אתן להם לבד.

15:31 דובר 3 ברמה-

15:31 דובר 2 כן, מה שהם באמת אפש-- מה שאפשרי, כן? שכמובן הכול איתי ביחד, אבל אני אומרת שזה תהליך מטורף ועכשיו זה תהליך. כל פעם מתקדמים. אם עכשיו זה היה תה-- אם עד עכשיו זה היה תהליך לקבל את עמנואל, וככה ל-להוריד את כל הרעשים שיש מסביבו, עכשיו זה תהליך של להוציא אותו החוצה. בואו נצא איתו לגינה, בואו נביא חברים. אז כל פעם מתקדמים בתהליך מול עמנואל. אה, ושוב זה כל פעם אני מרגישה שמה שהם עוברים זה לא, זה לא שונה ממה שאני עברתי.

16:08 דובר 3 תהליך מקביל בעצם.

16:08 דובר 2 כן, וזה בסדר. ול-- כל הזמן לתת להם את ההרגשה שהם בסדר בכל הרגשות שצפים להם. הם ממש ממש בסדר.

16:18 דובר 3 וואו. דיברת מקודם על זה שגדלת, גדלת בבית שקיבלתם אמונה, בית ספר מן הסתם, מה שנקרא גדלנו על זה. זה מאוד מעניין. חשבתי על זה לא מזמן שכולנו גדלות ופחות או יותר כל אחת בסביבת חיים שלה ובאיזושהי, אה, אה, כו-כולן דומות זו לזו פחות או יותר, ופתאום מתחילים חיים. ואיך כל אחד מוצא את עצמו בנקודה אחרת והקדוש ברוך הוא פשוט שולח התמודדויות. אם היו אומרים לך לפני שנתיים שככה ייראו החיים שלך היום איך היית מרגישה?

16:54 דובר 2 וואו, זו שאלה ענקית. אמ, כי אני חושבת שהיה לי הרבה פחדים כל-- בכל היריון בילדים הקודמים שהתינוק יהיה בריא, ובאמת היו, היו לי מחשבות על הנושא הזה של ילדים בריאים והתפללתי כל הזמן הזה. וכשאני... אם הייתי רואה את עצמי עכשיו איך שאני מבחינת ההתפתחות שלי ואיך שהחיים שלי השתנו לטובה, הייתי רוצה להיות אותי כמו שאני עכשיו.

17:27 דובר 3 כן, אבל זה משהו שאת בעצם יכולה לדעת רק בנקודה הזאת.

17:30 דובר 2 נכון.

17:30 דובר 3 כי מרחוק זה מאוד מפחיד.

17:31 דובר 2 נכון.

17:32 דובר 3 מה היה.

17:32 דובר 2 וכמובן עדיין אני לא אגיד, אני מתפללת שעמנואל יהיה בריא והכול יהיה בסדר ויהיו ניסים והכול. אבל אם אני מסתכלת עליי, על האישיות שלי ועל ההתפתחות שעברתי, כן, הייתי רוצה להיות בנקודה הזאת בעזרת השם עוד להמשיך להתפתח אינסוף, כן? אבל עמנואלי שינה המון אותי, את הזוגיות, את המשפחה לטובה, דברים שלא הייתי, אה, חולמת שאני נמצאת בהם היום. כאילו זה משהו שהוא באמת מבחינתי נס קודם כול בפני עצמו. מעבר לניסים שיש לעמנואלי קודם כול נס מה שקורה איתי.

18:11 דובר 3 וואו, זה מטורף.

18:12 דובר 2 כן.

18:14 דובר 3 וואו מרים, איזה רגעים, אה, איזה רגעים קשים במיוחד? או ביום יום או בכלל באופן כללי, דברים שלא יוצאים לך מהראש מרוב שהרגשת שזה סוף העולם.

18:29 דובר 2 אני חושבת שהרגעים הקשים היו כמובן עם עמנואלי, שהיינו במצבי קיצון. ממש. קרו לנו. ופיזית רעדתי, אבל מצאנו את עצמנו, חננאל ואני פשוט במקום של כמו שדיברתי על זה בהתחלה, תשחררי. אנחנו משחררים. אנחנו משחררים. הקדוש ברוך הוא, אתה יודע מה טוב. היינו בנקודה שעמדנו ליד עמנואלי ופשוט שרנו לו, שרנו לו. זה היה באדר, שרנו לו "ונהפוך הוא, ונהפוך הוא, משנכנס" והסתכלו עלינו כאילו אנחנו משוגעים. אוקיי? והכול מסביב היה טראומתי, אבל שרנו לו וזה לא, לא התאמצנו בשביל זה. זה פשוט יצא. ואמרנו אנחנו, אנחנו משחררים את זה. הקדוש ברוך הוא, אנחנו משחררים לך. אתה יודע מה טוב. ואני חושבת, כמו שאמרתי בהתחלה, בסוף תמיד אנחנו מגיעים לרגע הזה של השחרור, ובכל רגע קיצוני כזה הייתה את הנקודה הזאת של השחרור באמונה, הקדוש ברוך הוא. שחרור, סוג של לא-- "הקדוש ברוך הוא, תעשה נס, תעשה נס." לא. די, הקדוש ברוך הוא. זהו, זה שלך. זה שלך. אני עושה מה שאני יכולה. אני מתפללת. אני באמת, אני עושה. הרופאים עכשיו נלחמים. מפה זה שלך. אז שוב, כל הנקודות הקיצוניות לשם זה התנקז.

20:12 דובר 3 אני כולי צמרמורת. איזה מתנה זאת האמונה.

20:15 דובר 2 כן.

20:15 דובר 3 ומצד שני, צריך באמת גם את המתנה צריך לקחת בשתי ידיים. לא כולם, אה, לא כולם לוקחים את המתנה הזאת ומשתמשים בה ככה ביום יום וכמה זה יכול להשפיע.

20:25 דובר 2 נכון. את חושבת שביום יום, את יודעת, טוב, אז הבוסית אמרה לי ככה ו... יש דברים שאת חושבת שזה בשליטה שלך. כן? דברים שכולנו חווים בשגרה וביום יום, וזה מרגיש כאילו זה בשליטה שלי. אבל בסופו של דבר באמת באמת, אוקיי, אנחנו עושים את המאמץ, אבל הקדוש ברוך הוא, הוא מוביל את הכול. הוא מוביל את הכול. הכול בידיים שלו.

20:50 דובר 3 כן, צריך לקחת את זה גם ליום יום, לדברים הכי-

20:52 דובר 2 כן.

20:52 דובר 3 הקטנים האלה.

20:53 דובר 2 כן. ממש ככה.

20:54 דובר 3 איך את מתחילה, כאילו, להתחיל לחיות ככה.

20:56 דובר 2 אז לא יודעת מה, אם הטכנאי יביא משהו שלא רצית, בסדר, עשיתי מה שאני יכולה ומשהו השתבש. אז אוקיי, הקדוש ברוך הוא, זה בידיים שלך ואוקיי, אני סומכת עליך עכשיו שזה יתקדם הלאה.

21:10 דובר 3 וואו.

21:10 דובר 2 כל מיני דברים באמת קטנים וכאילו קטנים, אבל...

21:15 דובר 3 הברית לא הייתה בגיל שמונה ימים וגם לא, גם לא שמונה חודשים אפילו. אה, איך, איך הרגשתם כלפי זה ואיך זה קרה בסוף?

21:25 דובר 2 זהו. אז באמת, כמובן שהחלום שלנו היה שעמנואל, אה, ייכנס בבריתו של אברהם אבינו, כמו כל אימא יהודייה שרוצה שהבן שלה...

21:36 דובר 3 כאילו, אה, את יודעת.

21:38 דובר 2 ילד... כן. ודווקא מה שמפתיע פה שמבחינת הרופאים זה אפשרי. היו לנו הרבה הרבה נקודות בדרך שהרופאים אמרו, "קדימה, זה אפשרי" ודווקא ההלכה היא זו שבעצם הכריעה והרב מורה ההלכה שליווה אותנו לאורך כל הדרך אמר שזה אי אפשר מבחינת ההלכה, כי ההלכה בעצם שמרה על עמנואלי והסתכלה על כל התמונה, כל מיני היבטים, ובסוף הפסק ההלכתי היה שעמנואלי לא יכול לעבור ברית כי זה מסכן אותו. אז זה קודם כול נקודה ראשונה, שזה מדהים לראות איך ההלכה והתורה היא, אמ, שומרת על החיים.

22:22 דובר 3 וואו.

22:22 דובר 2 והגענו לאיזושהי נקודה בבית חולים אלי"ן, בית חולים שיקומי, שעמנואל נכנס לאיזשהו מצב סטטי יציב והרופא נורא נורא חשש. והרב שליווה אותנו אמר שעכשיו יש מה לדבר על ברית ו... והרב דווקא עכשיו שכנע את הרופא, מה שהיה תמיד הפוך.

22:43 דובר 3 הפוך.

22:43 דובר 2 כן, והרופא הסכים. זה רופא מדהים שמלווה אותנו בבית חולים אלי"ן בירושלים והוא התייעץ עם המון רופאים וככה לקח את כל הסיכונים האפשריים ובסוף הוא החליט שהוא עושה את זה. הוא אמר שהוא שלושים שנה מוהל. כן, הוא גם מוהל וגם רופא וזו הברית הכי הכי מורכבת שהייתה לו בכל השלושים שנה.

23:08 דובר 3 וואו.

23:09 דובר 2 באמת, הוא השתמש בכל מיני טכניקות, גם רפואיות, כדי שהברית תעבור הכי, בצורה הכי חלקה שאפשר וזה היה נס. נס, נס.

23:18 דובר 3 כמה זמן מראש ידעתם על זה?

23:20 דובר 2 אז קודם כל תכננו לעשות את הברית חודש לפני, ולילה לפני עמנואל העלה חום. קנינו בגדים, הזמנו קייטרינג, את לא... הזמנות. חננאל, בעלי, הזמין כל מיני אנשים וקיצור, שריינו שם אולם בבית-- בבית רפואה. סידרנו, הכול היה מתוקתק. לילה לפני עמנואל מעלה חום, אין סיכוי ואפילו צריך לחכות שבוע. ואחר כך כמה שבועות עוד הפעם חום, עוד הפעם חום, עוד הפעם חום. והיה לו שיניים או את יודעת, ובסופו של דבר, יומיים לפני הרופא מגיע, אומר לי, "גברת רוזנבאום, עוד יומיים ברית." כזה, "מה? חכה שנייה. לא, שנייה." ואז אמרנו טוב, טוב, אוקיי, אנחנו חייבים לחשוב על קונספט אחר, קונספט שמתאים לעמנואלי. כמה שאנחנו רוצים לעשות מזה וואו וחגיגה גדולה, כנראה אנחנו צריכים לעשות משהו שמותאם לו. אז הזמנו ככה מגשיות כאלה ממישהי מקסימה שהכינה לנו מהרגע להרגע והזמנו ככה משפחה, כמות יותר מצומצמת של אנשים. וזה היה-- ובאמת הייתה ברית מרגשת ואינטימית שמתאימה בדיוק למידות של עמנואלי. זה היה באמת יום וואו מטורף פשוט לראות נס מול העיניים זה באמת לא יאומן. זה זכות, זכות מאוד גדולה.

24:39 דובר 4 בטח גם מין הרגשה כזאת של, אה, לא יודעת אם סגירת מעגל, אבל עברנו את זה.

24:44 דובר 2 כן. וכשבירכו את עמנואלי לתורה, לחופה, למעשים טובים.

24:49 דובר 4 איך אפשר לעמוד בזה?

24:50 דובר 2 ואת אומרת אם עשינו ברית, הכול אפשרי.

24:54 דובר 4 וואו.

24:55 דובר 2 כן.

24:56 דובר 4 בעצם קראתם לו עמנואלי עוד הרבה קודם.

24:58 דובר 2 נכון.

24:59 דובר 4 באיזה רגע החלטת שיש לך שם ואת הולכת איתו?

25:02 דובר 2 וואי, זה סיפור גם מטורף.

25:04 דובר 4 יאללה.

25:05 דובר 2 כל דבר זה מטורף. תקשיבי.

25:07 דובר 4 גם אפשר לדבר יום, אה, שבוע בעצם.

25:10 דובר 2 בהיריון, אה, ככה אז עשינו המון המון בדיקות ולפני בדיקה אחת, אה, כתבתי לרבי בספר אגרות קודש, ספר של מכתבים של הרבי, ופתחתי במכתב והרבי בירך, אה, ילד לרגל כניסתו לגיל המצוות וקראו לו חיים עמנואל.

25:29 דובר 4 וואו.

25:29 דובר 2 אז אמרתי ל-- בעלי חננאל בדרך לבדיקה, "תקשיב", פתחתי לרבי, יצא לי מכתב עם חיים עמנואל, עם השם של ילד, חיים עמנואל. איזה שם מדהים! חיים עמנואל. מי איתנו בחיים? מי באמת מנהל לנו את החיים עמנו? הקדוש ברוך הוא. אמרתי לו, "תקשיב, תזכור את השם הזה". ובאמת אחרי הלידה ככה היינו בטיפול נמרץ ועבר, אה, שבוע ועברנו את השלב של הברית והבנו שכנראה הברית לא תתקיים בזמנה וצריך לקרוא לתינוק בשם שיהיה לו זהות, שהשם נותן כוח ו-

26:01 דובר 4 בטח.

26:03 דובר 2 והזכרתי לחננאל. אמרתי לו, "אתה זוכר את השם?" לקח לו זמן להיזכר. הוא לא זכר כל כך מהר.

26:08 דובר 4 עברתם הרבה מאז.

26:10 דובר 2 זהו כן. ובסוף אמרנו טוב, ברור, אין, אה-

26:14 דובר 4 וואו.

26:14 דובר 2 זה השם. זה, זה איך אפשר שלא? ובאמת שם מאוד מרגש עם משמעות ענקית שכל מי ששומע את השם הזה זה כבר מבחינתי שליחות. אם כבר אנחנו מדברים על שליחות.

26:25 דובר 4 כן.

26:25 דובר 2 כבר מבחינתי זה כבר בשם של עמנואל, חיים עמנואל יש, יש, אה, איזושהי שליחות.

26:30 דובר 4 ממש, כאילו הוא במיוחד בשבילו נוצר השם הזה.

26:33 דובר 2 ממש ממש ממש.

26:35 דובר 4 וואו. אז לא מזמן זה בעצם נהיה רשמי. מתי הייתה הברית? לפני חודשיים?

26:38 דובר 2 לפני חודשיים, חודשיים וחצי. כן. שאלו אותנו אם להוסיף, להוסיף שם. כן, כי הנה יש ברית ואפשר. אמרנו לא, לא, לא. לא נוגעים בשם הזה. הוא חיים עמנואל.

26:51 דובר 4 וואי וואי וואי.

26:51 דובר 2 אין מה להוסיף. כן.

26:53 דובר 4 תגידי מבחינה טכנית, אה, אני רואה ככה קצת בהצצות. דרך אגב, אה, לספר לכל מי ש-- אפשר לעקוב אחרייך באינסטגרם.

27:03 דובר 2 נכון.

27:03 דובר 4 בסטטוס את מעלה.

27:04 דובר 2 גם בסטטוס אני מעלה. אפשר גם, אה...

27:07 דובר 4 מרתק. מילה שלי.

27:09 דובר 2 תודה חני, תודה.

27:11 דובר 4 ואני רואה שאת, אה, כאילו כבר בקיאה ב, בטכני ב-- את ישבת ודיברת יום אחד ומישהי כתבה לך, מישהי שיש לה גם, אה, ילד שכנראה מתמודד עם משהו, איזושהי בעיה שקשורה לחמצן והיא כתבה לך, "אני שומעת ברקע את הקולות של המכשיר, של הסטורציה" ומעניין אותי באמת איך את-- זאת אומרת חוץ מכל הנפשי והרגשי והילד שלי וזה, ז-ז-זה הקישקע שלך. טכנית, את צריכה להיות עכשיו טכנאית של, אה, מכשירים, תרופות, דברים שהם, אה, חוצי גורלות. גם אני נזכרתי פעם סיפרת שאנחנו בדרך ויש פקק והראש שלנו הולך על ה"יש חמצן מספיק, אין?"

27:54 דובר 2 לגמרי.

27:54 דובר 4 איך נכנסים לזה?

27:56 דובר 2 אז קודם כל זה גם תהליך. זה גם תהליך, ותהליך ארוך. כמובן, כל אמא, אני מסתכלת, אני מכירה אמהות לילדים מונשמים, אז כל אמא עוברת את ה... את ה... את התהליך הזה בקצב אחר, בדרך אחרת. כל ילד גם והמצב שלו. כן. אמ, אז זה תהליך. זה תהליך של למידה, קודם כל טכנית, באמת להבין מה קורה, מה, אמ, אמ, מה קשור למה, מה זה כל מכשיר, מה זה כל צפצוף, מה זה... עולם שלם. עולם שלם. אני אומרת שאני יכולה להיות אחות. אני אומרת לאחים והאחיות שם, אה, תקשיבו, אפשר לקבל אותי לעבודה בלי ריאיון. אני צוחקת איתם שם, כן. וטוב, בסדר, ברור שיש לי עוד מלא דברים, מאוד, כן, לא, לא לעוף על עצמי עד כדי כך, אבל... את אחות צמודה של עמנואל. אוקיי, אבל יש לי, יש לי כבר רקע, אה, מאוד רחב ו... אמ, וזה תהליך. זה תהליך גם של לא רק ידע טכני, זה גם תהליך של ביטחון. זהו, זה מיוחד. ביטחון, ביטחון לקבל החלטות. אני יכולה להגיד לך שלקח לי זמן עד שהגעתי לנקודה שאני מסתכלת על עמנואל ואני אומרת: לא, הוא לא ככה. הוא בסדר. לא, זה לא כמו שהם, הסט... מה, המספרים מראים, הוא בסדר. או שאני יכולה להסתכל עליו ולהגיד: לא, משהו מציק לו. אני צריכה ל... לעשות איזושהי פעילה, פעולה מסוימת. אני לאט לאט לומדת ומכירה אותו, וזה גם תהליך שעברתי עם עצמי. לא להרגיש רע עם זה שזה לא בא לי בטבעיות. הנה, תסתכלי, הנה הבן שלך, תראי, את לא מרגישה עליו שמשהו... לא, לא, לא. לקח לי זמן גם, אמ, לעבור, להכיר את עמנואל בתחומים שלו, כי אין

29:39 דובר 2 מה לעשות, לא, לא הכרתי את זה לפני, ועכשיו אני מרגישה שלאט לאט אני הרבה יותר עם ביטחון, וגם יש לי, האינטואיציה שלי ככה השתפשפה מול עמנואל. זהו, זה משהו שצריך לחיות אותו בשביל ללמוד אותו בעצם. כן, כן, וכאילו, ולמדתי גם לא להרגיש עם זה רע. למדתי שאני צריכה את הזמן שלי ללמוד, ללמוד להרגיש. וואו. כן. הגוף לומד על עצמו את התהליך הזה. כן, כן, וזה ממש, ממש תהליך מיום ליום, מפעם לפעם. אני מרגישה על עצמי שאני משתכללת וככה מתפתחת גם בנושא הזה. נוסף לך לרשימת התארים. לגמרי. משתכללת. וואו. לגמרי. איך זה בעצם, אם כבר הזכרת, אמ, משפחות אחרות שאתם בטח, אה, מכירים כבר, אה, תקופה. כן. ופתאום רואים כל מיני התמודדויות שלא חלמת עליהן. כל משפחה עם הסיפור שלה. זה מדכא. בואי אני אגיד לך משהו, כשאני מסתכלת על מקרים אחרים אני אומרת: יואו, השם, תודה, תודה על מה שנתת לי, באמת. לא, כאילו, לא הייתי צריכה את מה שהם מתמודדים, ולא... ומישהו מסתכל עליי ואומר: יואו, השם, תודה, תודה ש... כאילו, כל אחד באמת... הכול יחסי. מסתכל על הסיפור שלו, והקדוש ברוך הוא נותן לו את הכוחות להתמודד עם מה שיש לו. ו... וזה שאני מכירה אימהות בדרך נותן לי המון המון כוח. המון המון כוח והרגשה שאני לא לבד, כי יש רגעים מאוד מאוד מורכבים שאני יכולה להרגיש מאוד אשמה. כאילו, למה, למה זה כזה קשה לי ולמה זה לא בא לי ביתר קלות? מה, כאילו, מה אני מתבכ... ואז אני מדברת עם אימא ואומרת: יואו, גם לי היה ככה, ואת צריכה לזכור שאת בסדר, אצלי היה יותר גרוע, ואז את אומרת: אוקיי,

31:23 דובר 2 אוקיי, זה טבעי, זה בסדר שככה אני ארגיש, שככה ההתמודדות שלי הייתה. זה נותן הרבה פרופורציה, כי את יודעת, המקרה שלנו זה לא מקרה של, אה, לא תמ... לא תפגשי אימהות בחוץ. אז כשיש לך אימא שהיא מתמודדת עם מקרה דומה, זה באמת נותן כוח, כי, כי ככה אנחנו משתפות אחת את השנייה ואנחנו נותנות פרופורציה שאוקיי, את בסדר, את בסדר, אוקיי, גם לי היה משהו דומה וזה בסדר. את יודעת, ככה. אני מתארת לעצמי שעצם זה שיש מישהי, אפילו אחת בעולם, שאת יודעת שהיא טיפה באמת מרגישה את מה שאת עוברת, כי, כי מן הסתם יש לך אחיות, חברות, וכולן מנסות לתמוך ו... ובטח, ותדברי, אני מקשיבה, אבל מי באמת מבין? זה... כן, זה נותן הרבה נחמה, הרבה כוח והרבה תחושה של, אה, נרמול. כן, את לא לבד. כן, זה נורמלי מה שאת עוברת, כי גם אני עברתי משהו דומה ו... כן. וואו, מרים. תגידי, אנחנו נגלה לכולם על הניקודי החמוד? אה, זה ברור. איך אפשר שלא? בעצם היית מורה. נכון. כמו רבות וטובות. כן. וזהו זה, אי אפשר להמשיך להיות מורה במצב כזה. נכון, נכון, אי אפשר. אה... איפה לימדת? לימדתי בבית ספר חב"ד בנות, כיתה א'. מתוקות, באמת. איך מתאים לך. ממש דבש, ומאוד, מאוד אהבתי את זה. וניקודי, אולי אני אספר על ניקודי? כן, מההתחלה. אז קודם כל ניקודי קוד... הוא בכלל, זה בכלל אתר, אתר שלם, אה, אה, שהוא עוסק ברכישת הקריאה לילדים. אה, בעצם באתר יש את כל הפעילויות הדיגיטליות שילד יכול, אה, ליהנות דרכן ולהפעיל אותן וללמוד ממש לרכוש את הקריאה בהנאה רבה. אמ, ובעצם האתר שלנו הוקם דווקא מתוך האתגר, דווקא מתוך

33:18 דובר 2 הקושי, הוא בכלל התחיל מהקורונה, כן? כשהייתי מפעילה— לא, הרעיון היה לך קודם? הניצוץ הראשוני התחיל מהקורונה, כי בעצם הכנתי סרטונים לתלמידות עם בובות. יש לי פה בארון שקית ענקית עם מלא בובות. אז קודם כול, בכלל זה קם משם, כי הכנתי סרטונים, יצרתי סרטונים לתלמידות ונורא נהניתי מזה וגם קיבלתי פידבקים מהורים. "תקשיבי, וואי, כל המשפחה יושבת ורואה את הסרטונים." וקיבלתי סרטון מילדה בת שנתיים שאומרת לי, "המורה מרים, תראי מה—" כאילו, וצחקתי, אמרתי טוב יאללה, הסרטונים שלי עפים רחוק ונחמד לי, כיף לי. יש פה משהו. כן, וזהו, כאילו עברה קורונה וילדתי, ואחרי הלידה הרגשנו, חננאל ואני, בעצם במין כזה מקום כזה של וואו, אנחנו פשוט אלופים. כן, בקטע לא... בקטע של באמת מקום כזה שהסתכלנו על עצמנו ואמרנו וואו, אנחנו מתמודדים פה עם משהו מטורף. הילדים בבית, אנחנו מצליחים לתחזק את זה ויש לנו כוח, יש לנו עוצמה. עכשיו מה שאני אומרת על עצמי, כל אחת יש לה את זה. כן, זה לא שאני מיוחדת או משהו שרק אני. כל אחת שמקשיבה לי יש לה את העוצמות האלה, כן? ופתאום הייתה לנו את ההארה הזאת, וככה אנחנו כל יום נוסעים לפגייה וחננאל אומר לי, "נו מרים, יאללה תעשי משהו עם הסרטונים שלך." ואני אומרת לו טוב, חננאל, אוקיי, הייתה לנו שיחה מכוננת והכול טוב ויפה, אבל די כאילו בוא— כאן ועכשיו. יש לנו ילד בפגייה, תינוק שהוא נלחם על החיים שלו. נו באמת חננאל. וככה לאט לאט, טפטופים, ככה טפטף לי. ואז אמרתי רגע, שנייה, אמ, אולי, אולי רגע, אולי משהו שקשור באתר? כי באמת בתור מורה של כיתה א' אני יודעת שאין אתר כזה

35:15 דובר 2 שמכניס לתוכו את כל הפעילויות שקשורות לקריאה. אין, אין מענה. ואז אמרתי רגע, שנייה, והתחלנו לחשוב על זה ועשינו שאלונים לבדוק היתכנות ומשם זה פשוט התגלגל. כאילו אני אומרת, אני מרגישה שזה הגיע אליי. וואו. הניקודי הזה פשוט התגלגל אליי. כאילו זה מטורף לחשוב שבתוך האשפוז הרמנו את העסק הזה, אבל זה פשוט היה צריך לעבור דרכי. באמת, ככה אני מרגישה. וואו. אמרת מקודם על, אמ, שכל אחת יש לה את הכוחות. אז זה מעניין, כי בעצם, אה, לפעמים כאילו תחושה שאנחנו צריכים להגיע לנקודות קיצון כדי לגלות את זה. נכון. למרות שבאמת אפשר לגלות את זה גם ביום יום. אבל הקדוש ברוך הוא לא מנסה בן אדם בניסיון שאין לו את הכוח. אז כגודל הניסיון כך גודל הכוחות ומגלים אותם, וגם זה שהייתם מודעים לזה. כן. כי אני חושבת שלפעמים אנשים נמצאים באיזשהו תהליך, ואתם בתוך התהליך עדיין. את לא באה ומספרת לנו על, אה, "היי, שלום, Happy end. עברתי משהו—" כן. "ואני באה לספר", אלא את שם בכל הכוח, ובעצם המודעות הזאת שלך תוך כדי שאת רואה את זה, זה, זה מטורף וזה נותן לך באמת, אה— כן. לגלות עוד ועוד. נכון. כי את שם, את רואה את זה, את רואה איך שזה עובד. בעצם הגענו להבנה הזאת שכאילו עבר שבוע ועוד שבוע ועוד שבוע ואת מחכה לנס. נו, נו, איפה הנס? נו, השם, יאללה תעשה איזה משהו שישלפו לו את הצינור, שהוא יקום על הרגליים, שהוא יזחל. ואז את מגיעה לנקודה ואת אומרת, "בואי, זה שהוא כאן עכשיו זה נס. זה שהוא החזיק והוא מחזיק ולאט לאט, לאט לאט הוא

37:03 דובר 2 משתפר בצעדים פיצקיים, זה כבר נס. אז, אז מה תעשי? תשבי ותחכי לנס? לא. לא. תתחילי עכשיו לחיות ולראות את הנס. כי איזה חיים יש לך? איזה חיים יש לך? מה, תשבי עכשיו?" כאילו, ברגע שאת מבינה שאת לא יודעת כמה זמן זה יימשך, אז בואי תתעוררי לחיים שלך. תתחילי לחיות. את לא יכולה עכשיו רק לחכות לנס ולהיות בדיכאון שהנס לא מגיע. לא. אולי תסתכלי הפוך. אולי תראי את הנסים הקטנים שבדרך. אז, אז זה באמת מה שגם נתן לנו את ההבנה הזאת על ניקודי. כאילו, יאללה, תתחילו לחיות, תתחילו לעשות. אין, אין למה לחכות. וואו. אין למה לחכות. זה בעצם לשנות את כל הפרספקטיבה של ציפיות ואכזבות. הרי מתי אנחנו שמחים? כשמתגשמת לנו ציפייה. אז אם הציפייה שלך היא אני רוצה מחר שעמנואל ילך, ברור שאת תהיי באכזבה עמוקה. לא תדעי איך לצאת ממנה. כן. אבל אם הציפייה שלך זה וואו, הוא התקדם קצת. וואו, יש לנו עוד יום איתו, ושאנחנו רואים התקדמות שלו. אז את בעצם מעמידה לך ציפיות. כן. כאילו, אנחנו יכולים לעשות את זה בכל תחום בעצם. כן, אני אומרת זה שילוב, כן? זה שילוב. גם לצפות לנס ולהאמין שהנס יקרה ותוך כדי לראות את הנסים הקטנים, תוך כדי לראות, להתמקד בטוב. וואו, כמה עבודה. זה עבודה... וזה לא תמיד מצליח. בואו, כאילו, מי ששומעת אותי, זה לא תמיד מצליח. זה עבודה ואני נופלת. באמת, באמת אני נופלת. יש אפילו ליפול, את יודעת. כן, כן. זה כזה גרף כזה של... כן, כדי, כי באמת זה חלק מה... החוכמה היא לקום. נכון. אנחנו אנושיים ואנחנו נופלים. וכמו שאת אומרת, צריך, אה, לקום אחר כך. וואו. אז,

38:57 דובר 2 אה, אני בתור אמא לילדים, אה, אני זה לא חוכמה, כי אני מכירה כבר את ניקודי ואני, איך אומרים, אה, מכורה כבר. אבל, אמ, איך את יכולה באמת לספר לאמהות שלא מכירות, אמ, טכנית לאיזה גילאים זה מתאים? אה, אני לא אגלה שאנחנו משתמשים בזה ברמה המשפחתית. כן. אז זהו, אז באמת ניקודי, אני, אני בעצמי הופתעתי, כן? אני אגיד לך את האמת. אה, אני רואה ילדים בגיל פעוטות, בגילאי שנתיים, שנהנים מהאתר ושרים את השירים וממש ככה קולטים את צלילי האותיות ושמות האותיות. איזה נחת זה בטח. ואני אומרת תמיד שעמנואל עשה לא רק טוב לי, הוא פשוט עשה טוב לעולם. כאילו, תחשבי שבזכותו ילדים רוכשים את הקריאה בהנאה. זה מטורף. מבינה? זה, כמה טוב עמנואל, באמת, בזכותו קורה. ו... אז זהו, אז לאיזה גילאים הוא מתאים? אז אני כבר לא אומרת מאיזה גיל. לא מבינה. שכל אמא תעשה את החושבים שלה ותחשוב ותראה ככה באמת, אמ, כמה הילד בשל, אה, לקלוט, אה, את שמות האותיות וצלילי האותיות ושירים. והוא בעצם מתאים, אה, לילדים שהם בשלב של רכישת הקריאה. אה, אם יש ילד שהוא סיים בדיוק לרכוש את הקריאה והאמא רוצה ככה לתת לו פוש ולחזק ולדייק, או שאמא רוצה ככה לתת לילד כיף והנאה מהקריאה, שהילד תהיה לו חוויה טובה וכיפית, אז זה ממש בשביל, בשביל, אה, בשביל הילד. אה, וגם זה זמן מסך. ומי לא רוצה שזמן מסך יהיה זמן איכותי, מלמד, כיפי? אמ, באמת, אה, ניקודי נותן את המענה הזה. אמ, זה בעצם מתאים, אה, אה, לילדים, ככה אני אומרת, עד גיל שש, שבע. אפילו אם יש ילדים יותר גדולים שהם מתקשים, לגמרי

40:54 דובר 2 זה יכול להתאים להם.

40:55 דובר 5 לשפר.

40:56 דובר 2 כן.

40:57 דובר 5 הממשק גם הוא מאוד כיפי. הילדים מסתדרים עם זה עם עצמם, למרות שהילדים שלי לא, לא היה להם כל כך עבר עם מחשב. לא, לא יצא.

41:03 דובר 2 לגמרי, כן.

41:04 דובר 5 אבל, אה, אפילו בת חמש היא ככה לוחצת בעצמה ומסתדרת. זה מאוד, מאוד נוח.

41:09 דובר 2 נכון. בעצם-

41:10 דובר 5 חלק.

41:10 דובר 2 אנחנו, אה, יצרנו ובנינו את כל האתר מתוך חשיבה שילד יכול לבד להתנהל, להתנהל, לתפקד, להפעיל את כל הפעילויות באתר לבד. ממש עבדנו על זה. עשינו עבודה גם עם משחקים, נתנו לילדים להתנסות, נתנו לילדים להפעיל. ממש היה לנו חשוב שהילדים יוכלו להתנהל לבד בצורה עצמאית באתר. ממש זו, זו הייתה מטרה מאוד חשובה.

41:36 דובר 5 הילדים שלך היו חלק מזה?

41:37 דובר 2 חלק בלתי נפרד.

41:39 דובר 5 מההכנה.

41:39 דובר 2 בלתי נפרד. הם היו שפני ניסיונות. קח בבקשה. אני מסתכלת מהצד. לא, לא, לא. אוקיי, אוקיי, זה צריך לשפר. זה צריך לשפר. ככה, ככה זה עובד.

41:47 דובר 5 הם חיכו כבר שזה יצא, כי בשבילם ה...

41:50 דובר 2 ממש.

41:50 דובר 5 את יודעת, כאילו, כמה זמן זה מהרגע שהתחלתם את היצירה?

41:53 דובר 2 שנה וחודשיים אנחנו בתוך זה.

41:55 דובר 5 בשבילם זה נצח.

41:56 דובר 2 כן, כן, כן. אז הם, הם ממש היו בתוך זה.

41:59 דובר 5 של היריון ולידה.

42:01 דובר 2 ממש. ככה אני מרגישה. שנולד לנו ילד נוסף. כן.

42:06 דובר 5 איך היום הראשון שפתאום כל מה שאת מכירה את כבר, אה, חיה את זה ופתאום זה נמצא ב-

42:13 דובר 2 זה-

42:14 דובר 5 מאות, מאות בתים תוך יום.

42:15 דובר 2 זו הרגשה, זה הרבה, הרבה רגשות מעורבים. כי מצד אחד את מרגישה שסוף סוף יש, הבשורה הזאת יוצאת לעולם ומשהו מהפכני יוצא החוצה והוא נותן מענה כל כך חשוב, ומצד שני אני אומרת, הניקודי הזה שעד עכשיו הוא היה שלי ואני ככה הייתי איתו ועם המתכנת ועם המעצבת ועם הזה, פתאום זהו, זהו, זהו, זה כבר לא בידיים שלי.

42:46 דובר 5 נחלץ לך.

42:46 דובר 2 הוא כבר בחוץ. אין לי שליטה על מה שקורה שם, אז זה מלחיץ.

42:51 דובר 5 כן, בטח.

42:51 דובר 2 וזה, זה, זה רגשות מעורבים וזו עוד פעם עבודה עצמית שאת אומרת, "אני עשיתי את המאמץ, זהו, עכשיו זה יוצא החוצה, זה עכשיו בידי הקדוש ברוך הוא וזה יעשה רק טוב."

43:03 דובר 5 וואו, איזה פידבקים את מקבלת?

43:05 דובר 2 וואו, מטורפים. קודם כל האתר, האתר הוא שלושה שבועות-

43:10 דובר 5 זה רק שלושה שבועות?

43:10 דובר 2 באוויר.

43:11 דובר 5 וואו, זה מרגיש הרבה יותר.

43:14 דובר 2 ויש, יש, אה, רעש מטורף סביב האתר והתעניינות ומה זה ומה קורה ומה. רגע, כאילו בגלל שזה מוצר מהפכני וחדש, אז יש הרבה התעניינות ויש פידבקים מאימהות מדהימים. הבן שלי לומד ומתקדם והוא התקשה לרכוש את תנועת החיריק, הוא כל הזמן התבלבל עם צירה, סגול, ועכשיו תקשיבי, הוא יושב והוא, הוא קורא חלק והוא נעזר בתומך זיכרון שנתת בסרטון והמשחקים, כל פעם הוא, הוא מנסה שוב ושוב ואז הוא מצליח. יש פידבקים מדהימים.

43:57 דובר 5 הילדים שלי אומרים יש לי עוד כוכב, עוד כוכב.

44:00 דובר 2 באמת פידבקים מדהימים שאני לא ציפיתי שזה יהיה ברמה כזאת שבאמת מאוד מרגש אותי. מאוד, מאוד מרגש אותי.

44:09 דובר 5 אני חושבת שהחידוש הוא גם זה שלא, אוי, יש לנו פה ילד שמתקשה בקריאה, בוא נחפש לו משהו. לא, זה לכולם.

44:15 דובר 2 בדיוק.

44:15 דובר 5 כי כיתות של שלושים ילדים, בינינו, איזה ילד רוכש את הקריאה במלואה? חוץ מילדים שהם ממש את יודעת אלה שמלמדים את עצמם, שזה לא אחוז גדול. ובכלל להפוך את זה לחוויה-

44:28 דובר 2 לגמרי. כן.

44:29 דובר 5 ולתת להם בעצמם להתקדם, כי אנחנו יכולים לשבת עם כל ילד כל יום שעתיים, אבל פרקטית-

44:36 דובר 2 נכון.

44:36 דובר 5 לא מגיעים לזה.

44:37 דובר 2 וגם האתר מיועד לילדים מתקדמים. זאת אומרת, אם יש ילד שהוא נורא מתעניין בקריאה והאימא לא בדיוק מורה של כיתה א' ולא יודעת איך עכשיו מה לעשות עם הדבר הזה. האתר הזה נותן מענה מעולה, באמת נותן מענה מעולה לכל הרמות.

44:55 דובר 5 זה פשוט מדהים. אני מדמיינת את עמנואל יום אחד שאת אומרת לו, "תקשיב, תראה את האתר הזה, הכל."

45:01 דובר 2 שבאמת יגיע לשלב של ה...

45:03 דובר 5 אמן, אמן, אמן.

45:04 דובר 2 אמן.

45:05 דובר 5 וואו. מרים, שליחות כדרך חיים.

45:09 דובר 2 וואו.

45:10 דובר 5 את, אה, מפיצה שליחות. כאילו אין פה... לא צריך לחפש את זה. אבל בואי תמצאי לנו איזה רגעי שליחות. את יודעת, יש את השליחות שאנחנו... אני חושבת שככל שבן אדם יותר גדל על שליחות, מדבר שליחות או פועל שליחות, הוא גם פחות מרגיש את זה. כאילו עכשיו אני עושה שליחות. אז זה נהיה חלק מהחיים. אבל בכל זאת, רגעים כאלה שהרגשת איפשהו בתהליך עם עמנואל, עם האתר, זה תהליך אחד בעצם, ש"וואו, הייתה לי פה שליחות."

45:41 דובר 2 אז אני אגיד לך ששבוע וחצי אחרי שעמנואל נולד, איכשהו בהשגחה פרטית הגעתי לסרטון של הרב מרגליות. אמ, מרגליות, אה, לא זוכרת את השם הפרטי שלו, ובעצם רואים אותו בריאיון והמראיין ככה מדבר איתו על כל ההתמודדות. הייתה לו התמודדות רפואית, ככה-

46:05 דובר 5 אה, אהרון מרגליות.

46:06 דובר 2 אהרון מרגליות, כן. אה, והוא מספר, ממש אני זוכרת את הסרטון הזה. הוא אומר שבעצם הוא הגיע להבנה שזה שהקדוש ברוך הוא נתן לו את ההתמודדות הרפואית, זה בעצם כדי שהוא ימלא שליחות. והוא היה באשפוז מחובר, לא יודעת, לתרופות או משהו כזה. פשוט היה לוקח איתו את העמוד, מסתובב במחלקה ומדבר עם אנשים, כי הוא אמר לעצמו: רגע, שנייה, אם אני פה, כנראה שאני צריך לעשות פה משהו, אז אני לא אשב בחדר שלי ואסבול ואגיד כמה רע לי וקשה לי. אני צריך לעשות משהו. אני כאן בשליחות, יש לי פה תפקיד. והיה מסתובב ועובר בין כל החולים ומדבר איתם ומעודד אותם, וככה הוא הרגיש איזושהי תחושה של, אמ, אמ, משמעות. לא סתם זה קורה לי. ואחרי ששמעתי את הריאיון הזה אמרתי: וואו, רגע, כאילו זה בדיוק מה שקורה לי. אני לא סתם בפגייה עכשיו. אני לא-- הקדוש ברוך הוא לא סתם שלח אותי לעמנואל ואני פה בשיבא, במקום שאני באמת רק רוצה לברוח ממנו. אבל כנראה אני לא סתם פה. ופתאום כשהתחלתי להסתכל על ה-- להסתכל מהזווית הזאת, הכול השתנה. ניתנה משמעות עצומה.

47:26 דובר 5 וואו. זה כאילו משהו קטן בראש שמסובבים.

47:28 דובר 2 לגמרי.

47:29 דובר 5 פשוט טוב.

47:29 דובר 2 ואז אני אמרתי, פשוט, אה, הקצבתי לעצמי כל יום מטרה. היום אני מדברת עם אמא. היום אני מדברת עם אחות. היום אני מחייכת ל-למזכירה. אני לא סתם פה. לא עשיתי עכשיו משהו גרנדיוזי. הבאתי לא יודעת מה. בואו שיעור-

47:50 דובר 5 הפעלות.

47:51 דובר 2 לא. נטו שיחה, דיבור.

47:55 דובר 5 זה יכול להיות הרבה יותר קשה מלעשות הפעלה. אני חייבת להגיד.

47:58 דובר 2 יכול להיות.

47:58 דובר 5 לגשת למישהו ככה-

48:01 דובר 2 כן.

48:01 דובר 5 זה יכול להיות מאוד קשה.

48:02 דובר 2 ו-ואז בעצם, פתאום כשהסתכלתי על כל ההתמודדות שלנו והאיפה אני נמצאת עכשיו, ממקום של יש לזה סיבה ואני כאן בשליחות, נהיה לי הרבה יותר קל.

48:16 דובר 5 וואו.

48:16 דובר 2 הרבה יותר קל. ו-ו-ועד היום כשיש לי-- גם היו תקופות מאוד מאוד קשות שהיה לי נורא קשה לבוא ולהיות ב-ב-בית רפואה. היה לי קשה. ואמרתי: אוקיי, מרים, איך את מע-- עוזרת לעצמך? אז היום מה שתעשי, תעשי איזה משהו כזה של שליחות. תדברי עם איזה, עם איזו אמא, וזה וזה נתן לי כוח. נתן לי משמעות. שאנחנו לא סתם פה. אשפוז ממושך, לא סתם יש לזה סיבה.

48:46 דובר 5 וואו. אם אנחנו לוקחים את זה למישהי ש... את יודעת, מקשיבות לנו נשים במגוון גילאים, גם, אה, נערות, וההתמודדות שלכם היא לגמרי יוצאת דופן. אבל בואי נדבר על מישהי שחוזרת מהלימודים באוטובוס, עייפה, שפוכה. יושבת לידה מישהי והיא מתלבטת: נגיד משהו? אולי נגיד משהו? אולי אני אשאל אותה מה שלומה? בעצם, אה, התודעה הזאת יכולה ללוות כל אחד במצב שלו. כי כשאנחנו-- מה זה שליחות? שליחה זה בעצם מישהי שיודעת שכל מי שהיא פוגשת, זה בהשגחה פרטית, וכל מקום שהיא נמצאת בו זאת השגחה פרטית. ואם את עושה את זה ב-ב-במצב שאת כל כך כאילו יכולה תכלס להשתבלל בתוך הכאב שלך ולהגיד "איזה מסכנה אני ומה אני עושה פה?" ו... אז כל אחת אדרבה, יכולה לקחת את הגישה הזאת, את התודעה הזאת ו-

49:41 דובר 2 אבל חשוב לי להגיד-

49:43 דובר 5 כן.

49:43 דובר 2 שלא תמיד היה לי כוח לזה. היו לי ימים שלא היה לי כוח. זאת אומרת שהרגשתי שזה מעל הכוח שלי וכן, אני צריכה קצת את השקט שלי וזה בסדר. זאת אומרת לא תמיד-- אם יש רגעים שאת צריכה קצת את המקום שלך זה בסדר, אבל שהגישה תהיה: למה אני פה? מה הסיבה? יש לי כאן שליחות. ושוב אני אומרת שהיו רגעים שהרגשתי שאני כן צריכה את הפינה שלי ואת המקום שלי.

50:17 דובר 5 כן. זה גם מה-- שוב תהליך.

50:20 דובר 2 כן, כאילו ל-- גם להבין את המקום הזה שאם יש רגעים שאוקיי, אין לי כוחות עכשיו, אה, אני צריכה שנייה להבין מה קורה איתי, זה גם בסדר.

50:28 דובר 5 זה שאני לא כל הזמן מדברת עם כל אחת שאני פוגשת-

50:31 דובר 2 כן, כן.

50:31 דובר 5 זה גם.

50:32 דובר 2 כן.

50:32 דובר 5 כן. אני חושבת שכל אחת באמת צריכה למצוא את האיזון, כי, אמ, כל אחת מכירה את עצמה ואת הרגעים האלה שהיא צריכה את השקט. גם בשביל לתת אנחנו צריכים להיות מלאים קודם.

50:41 דובר 2 נכון. ואם יש מישהי שבשבילה השליחות זה לדבר, יכול להיות שלמישהי אחרת זה לא בא לה בקלות ושליחות בשבילה זה משהו אחר. זאת אומרת, כל אחת מוצאת את המשמעות שלה.

50:52 דובר 5 זה מאוד אישי.

50:53 דובר 2 כן. אם לי השליחות שלי הייתה לדבר עם אמהות, אז יכול להיות שמישהי אחרת תרגיש משהו אחר, שזה שליחות בשבילה.

51:01 דובר 5 כן, ומי שצופה בך יודעת שאת, אה, הפלטפורמות שאת משתפת את התובנות שלך ביום־יום, זה כמו לעבור איתך את המסע.

51:09 דובר 2 לגמרי.

51:09 דובר 5 וזאת בכלל שליחות עצומה בפני עצמה ש...

51:12 דובר 2 לגמרי, לגמרי. אני מרגישה באמת שליחות לשתף את ה-ה-המסע וה-- כל החוויות שאנחנו עוברים, אה, עם עמנואלי. ממש. מרגישה-

51:22 דובר 5 את כאילו מספרת כמה מילים, אבל למישהי אחרת זה יכול להפוך את החיים.

51:26 דובר 2 נכון, נכון. ואני, אני חוש-- אני אומרת שבסופו של דבר גם אני מתחזקת מזה, כי התגובות והשיחות, אני פשוט נכנסת לשיחות עם נשים ואני מגי-- מגלה חברות חדשות שהן מספרות לי ואומרות לי ומה עוזר להן ואיך הן מתמודדות. זה מחזק אותי בחזרה. זה המדהים פה.

51:49 דובר 5 וואו, זה מטורף. מרים, אז איך מגיעים אלייך? איפה נמצא אותך?

51:55 דובר 2 אמ, אני ברשתות. קודם כול אפשר למצוא אותי באינסטגרם, מי שיש לה, אה, לכתוב miryamrozenbaum1, וגם בסטטוס. מה, איך עושים את זה? אומרים מספר טלפון? איך עושים-

52:07 דובר 5 נצרף קישור ו-

52:08 דובר 2 כן.

52:09 דובר 5 מי שרוצה, מי שרוצה תמצא.

52:11 דובר 2 אז כן. אז באמת בשמחה ובאהבה גדולה. ממש.

52:16 דובר 5 אני מאוד ממליצה. תגידי-

52:18 דובר 2 תודה חני.

52:19 דובר 5 אה, מילים לסיום, כמה.

52:22 דובר 2 מה שיש לי להגיד באמת, אם את שומעת אותי, אני מדברת לכל אחד באופן אישי. כל מי ששומעת אותי, אני מדברת באמת. אם את עוברת משהו בחיים שלך, כל אחת עם ה-- עם ההתמודדות שלה, אז מה שיש לי להגיד זה שאת יודעת מה הכוח שלך ואת יודעת מה עוזר לך, ואת יכולה למצוא בעצמך את הדרך לצאת מההתמודדות הזאת חזקה וגדולה. ובסופו של דבר, בסוף נראה שכל מה שקורה לנו זה באמת טוב. לפעמים דברים נראים לנו בעיניים שלנו לא ט-- באמת בעיניים שלנו זה נראה לא טוב. אבל ה-- מה שצריך לזכור שהקדוש ברוך הוא, הוא טבע הטוב להיטיב ולפעמים הדברים הכי, הכי טובים אין להם כלים. הם באים בצורה כזאת שלנו בעיניים זה נראה פחות טוב. אז לזכור שבאמת כל מה שאת עוברת זה טוב, טוב גמור. אה, זה עבודה, עבודה על האמונה הזאת וזהו. בעזרת השם ש...

53:33 דובר 5 את הדוגמה הכי טובה לעבודה הזאת ש...

53:35 דובר 2 זה עבודה תמידית, עבודה תמידית. אני נופלת וקמה וזה לא, לא פשוט. את יודעת. באמת. אה כן.

53:45 דובר 5 והכוחות שלך יכולים לחזק. אני, אני מתחזקת ממך. אז אני בטוחה שכל אחת שרואה אותך, שומעת אותך, צופה בך, היא יכולה לקבל המון המון כוחות ליום יום.

53:54 דובר 2 תודה. בעזרת השם שנהיה שליחה טובה.

53:57 דובר 5 כן. וואו! מרים, תודה רבה, רבה. היה תענוג לדבר.

54:00 דובר 2 גם לי.

54:01 דובר 5 תודה רבה.

54:02 דובר 2 בשמחה.