ראה תשפ״ג

00:06 דובר 1 ערב טוב. ברוכים הבאים לסדרת משנת חלוכה. פרשת אנחנו עכשיו פרשת זה אי. יש לנו שלוש שאלות ב-- להתייחס אליהם. השאלה הראשונה היא לגבי, לגבי עיסה לחם שבמקום ללוש את העיסה עם מים הוא לש את העיסה עם בירה והוא שואל מה הברכה על הלחם הזה שנלוש עם בירה? אז יש לפנינו ולפניכם על המסך יש ספר אה שנקרא ספר שער הברכה. זה אחד בשם שטיצברג. ספר דווקא מאוד טוב. אז הוא מדבר שם על ה-- איך לגבי מה עושה הלחם יהיה מזונות. אז הוא מביא דן בעניין של פסל בבקיסנין, פסל בבקיסנין. אז נראה מה שהוא כותב. דין זה הוא רק בתנאי שנלושה עיסה עם מיני מתיקה בכמות מרובה במים וטעמה מורגש מאוד בעיסה, שאז היא נעשית, נעשית היא למאפה שאין דרך לקבוע עליו סעודה מחמת מתיקתו. אך אם היא באה בכמות מועטת בלבד, אפילו אם ניכר טעמן בעיסה, בכל מקום נחשבת העיסה כלחם. אז הוא אומר בגלל זה החלות שעושים שם, שם בדרך כלל גם קצת סוכר שמים בחלות וקצת צימוקים לפעמים. אז זה לא מספיק להוריד מזה התואר לחם שקובעים בגללו. ההבדל הוא דבר מתוק אפשר לאכול פחות בכמות מהדבר, דבר אה שאין לו זה טעם חזק. לסעודה לארוחה, הצלנון הוא שאוכלים יותר וזה זה carbohydrates וזה נשאר בגוף למשך זמן. מה שאנכי דבר ש-שזה רק באנגלית זה נקרא סנאק, חטיפה, אז זה דבר בדרך כלל עם טעם חזק וזה נותן בוסט של אנרגיה, אבל זה מחזיק רק לטווח קצר. אז בקיצור, אז לחם שהוא עם קצת מתיקה, אבל זה לא כל כך חזק. אז זה עדיין לחם שקובעים על זה סעודה, מה שאנכי זה מתיקות רבה

02:57 דובר 1 אז זה, זה, זה מזונות. אין קובעים על זה. טוב, אז עכשיו השאלה היא יש, יש, יש הכלל בפסח בבקיסנין נעשה מי פירות, אבל בדרך כלל הם מי פירות הם מתוקים. ממילא זה עושה את העיסה שיהיה מזונות. יש דברים אבל שלמשל ביצה, הביצה לא, לא כל כך לא, לא מתוקה, אבל אין לזה טעם חזק מאוד ואפשר לאכול מזה, לאכול מזה באופן סעודה קבועה ובגלל זה אז יש לנו ב-- אמ יש באנגלית זה נקרא bridge rolls. אז עושים כאלה לחם, לחמניות קטנות עם ביצה. אז פה אז אנחנו נוקטים בהלכה שזה נקרא מי פירות וזה, שזה מזונות. השאלה היא לגבי עכשיו לגבי הבירה. האם הבירה זה מים עם טעם? אולי אסביר עוד הפעם ה-הספק פה. אם זה, אם הבירה היה בהחלט מי פירות, אז היינו אומרים שזה מזונות, כמו שהעיסה נעשה עם ביצים אומרים על זה מזונות אף על פי שזה לא מתוק מדי. הלכה בפסח בבקיסנין זה אם זה מי פירות. אבל מה לגבי הבירה? האם אפשר להחשיב הבירה כמי פירות או שזה מים עם מים מותאמים? אז זה בהערה פה זה, זה אז פרי מהספר ופה זה בהערה. הוא מביא מספר שאלות ותשובות ספרד עושה, שעיסה שנלושה בשכר שערים דינה כפסל בבקיסנין. הוא מציין את זה לחמד אחת האכלותיי מי קטניות הוי פסל בבקיסנין. ולכורת סברתם שעיקר הוא בשינוי הטעם ואף שהם מערבים במים. הוא מביא שבספר הלכות הנענין על שזה ספר של בזמן הזה. אמ יש את זה בבית עכשיו אני עכשיו באמריקה, אז הוא מביא, הוא דוחה את זה ואין להקל רק אם זה מי פירות ממש. בקיצור, יש בזה דיון, דיון גדול. למשל,

05:29 דובר 1 יש דיון בפוסקים בזמננו לגבי מיץ ענבים משוחזר. זאת אומרת שבמקום שעושים את היין, את הענבים, אז עושים תרכיז שיש מאוד חזק, זה מאוד חזק. אחר כך מייבאים את זה, מביאים את זה למקום אחר ושם מחזירים המים כמו שהיה כמות המים, הפרופורציה הטבעית. אז עכשיו השאלה היא יש לך פה תרכיז נגיד רבע כוס ושלושת רבעי או אפילו הרבה יותר זה מים. אז איך מתייחסים לזה? האם זה נקרא מי? אה נו, אז זה ח-ח-חזר לאתנוס זה, זה עד-- זה כמו מיץ ענבים רגיל או שזה לא זה, זה, זה, זה מי פרי קצת עם הרבה מים. דווקא מילא לגבי למשל גם לגבי אמ, אמ, אמ, אה, עשיית מזונס ברייט וגם לגבי קידש וכולי. אז, אה, הפוסקים נחתו ש-- רוב הפוסקים נחתו שזה, אה, לא-- ש-שזה נקרא מים. המיץ ענבים משוחזר זה רובו מים ואי אפשר לעשות על זה קידש. למשל פה בלונדון יש, יש המזונס ברייט. אז, אה, ההוראות לה, איציק אולי אתה יכול, אה, להוסיף בזה. אמ, שאה, ההנחיות של ה-קדשיה שצריך להיות, אמ, קצת יותר מחמישים אחוז מהנוזלים צריך להיות מיץ תפוזים. אבל מיץ תפוזים האלה זה לא מספיק, אמ, מיץ תפוזים רגיל שזה יותר חום, שזה, זה מים. זה מ-מתרכז וכולי. או אפילו מבשלים עם ה-ב-ב-התפוחים וזה עדיין מים. יש, יש מין תפח-- אה, מיץ תפוחים שפשוט סוחטים את התפוזי-- את התפוחים ודרך כלל ה-המיץ הזה יותר ירוק וגם, אמ, זה לא, זה לא שקוף יותר, אה, cloudy מעונן-

07:39 דובר 2 מה שהם עושים, מה שהם עושים מוסיפים עם השמן והסוכר והמלח והיסט והכל ביחד מגיע מעל, מעל חמישים אחוז אבל, אה, מיץ יכול להיות פחות, קצת פחות מחמישים אחוז.

07:52 דובר 1 אה, בסדר. אז, אז, אז, אה, שאר ה-הרכיבים גם מצטרפים. נו, תודה רבה. אז זה, זו ההנחיות. אז ז-ז-זאת אומרת אם זה היה מיץ מ-מיוסד בעיקר על, על מים, אז היו מתייחסים לזה כמו, כמו מים או רובו כמו מים. אה, יש, יש גם בצאר צדק. יש בצאר צדק בתשובות לגבי עשיית יין, יין מצימוקים. שיש כאלה שסברו שאם שמים את הצימוקים במים והם מתנפחים בחזרה ל-ל-לתפקוד באופן טבעי של ה, של הענבים, אז הכל נהיה מיץ ענבים, ב-ב-במיץ ענבים ואפשר לעשות על זה הרבה ברכה. וצאר צדק מביא שמה יש שמועה בשם האדמו"ר מאוד, מאוד מחמיר ש-שאי אפשר לסמוך על זה בגלל שזה נכון שבטבע יש פרופורציה של מים בתוך ה-ה-ה-העינב, אבל הלכה המים שבתוך הענב הם מי פרי. המים שאתה מוסיף ל-לתככים זה מים. אז אי אפשר לסמוך על זה, אמ, שזה נהיה הלכית מי פרי. אז חזרה לשאלה שלנו, בירה. אמנם האם בבירה כל הבירה נהיית מי פרי? אז ח-ח-קשה לקבוע ככה. יותר ויותר מסתבר שצריכים להגיד שזה מים. מים עם טעם חזק. למסקנה, אם ה-הלחם הזה שנלוש עם בירה, אם הלחם הזה יש לו זה טעם חזק שזה, זה לא קצת, אה, קצת שונה. מרגישים חזק ה-הטעם של הבירה אז, אה, זה נהיה מזונס. כן, זה אף על פי שבדרך כלל מדברים על, אה, תרכיב, אה, מתוק, פה מדברים על משהו לא מתוק אבל מריר יותר. אבל פה זה מותאם באופן חזק במילא זה, זה נעשה מזונס על זה. אמ, כן, בסדר. אז זה, זה דיון אחד. אמ, דיון שני נדבר על, אמ, ציצית. השאלה היא כשאדם, אה, רוצה להחליף ה-- סליחה, לא זה. אה. קרה,

10:28 דובר 1 קרה. אה, טוב. אדם רוצה להחליף הפתילים, אה, אצל הספרדים קוראים לציצית הפתילים. רוצה להחליף את הפתילים. אז יש ציצית הישנות. האם הוא, אמ, יכול סתם לחתוך או להפסיק, אה, איך אומרים? לפסוק, לקרוע את הציציות הישנות או שהוא חייב ל-ל-לתרוח ל-ל-- איך אומרים? להפטיר, לפתוח את כל הכריכות וזה לוקח זמן. אז מה, מה ההלכה? אז יש, יש דבר ידוע בהלכות הרב שמואל. האם מותר להציר-- להתיר ציצית מבגד לבגד? אז פה יש לנו מאת הרבי שך מסימן תרצ"ו. אסור להתיר ציצית מבגד אם אין דעה-- בדעתו להתירן בבגד אחר. יש לך בגד, אה, ואתה רוצה להוריד הפתילים. אסור לך להוריד מפני שהוא מבטל בחינם מצוות בגד זה שמתיר אותה ממנה. זה מזכיר לי קצת, אני מדבר עכשיו, מזכיר לי קצת לגבי זה שאדם הוא יוצא מדירה שהיה שמה מזוזה. אסור ל-להוריד המזוזה כשאתה יוצא ואתה מפקיע המצווה מהדירה הזאת. רק אם אתה יודע שייכנס שם גוי, יש חשש שהמזוזה י-יבוא לידי ביזיון, אז מצווה להוריד. אבל סתם, אה, בגלל שלא יודע אז, אה, אז משאירים את המזוזות. אנחנו מבינים שזה מדובר על דבר יקר. טוב, אז, אה, חזרה. אז לבט-- להוריד ציצית מבגד. זה לא מטרה ל-להתיר אותם פתילים בבגד אחר אסור, אבל אם אינו מצווה מתיר מצוותיו. גון שרוצה לעצור מבגד הבגד, בגד אחר שלו היה אה בעייתי, הוא רוצה לשנות את הבגד. הוא רוצה למכור לנו נוכרי. אז כשהבגד זה כבר לא יהיה על זה מצווה. אז מותר להוריד את הציצית ממנו, וידרה ב-ב-הלאה בסימן חושב סימן מח"א, מדובר שלא לתת לגוי בגד עם ציצית בגלל שיכול הוא יכול לעשות חיקוי כאילו הוא יהודי וזה סכנה

12:48 דובר 1 וכו'. בסדר. אמ טוב, לכן מותר להתיר את הציצית מצעית של מתים. טוב, כל שכן אם הוא מתיר אז אז להוריד ציצית, להשאיר את הבגד סתם? לא. להוריד את הציצית בגלל שאתה רוצה לשנות את הבגד לבגד שהוא פטור מציצית, זה נ-- זה מותר. כל שכן מתיר הציצית לעשות בו ציצית אחרים יפים יותר. הוא רוצה להחליף אותו, לשים פתילים יותר יפים. אז זה לא מוותר בגלל מהבגד עם הציצית הקיים, הוא רוצה לעשות יותר יפים. אז זה זה זה מותר. עוד דבר, מפה למשל החוטים הם בסדר, אבל אתה יודע, בהתחלה הציצית צריכים להיות האורך כל פתיל יהיה פתיל אמ י' ב' אצבעות. בדיעבד אחרי שזה כבר נעשה אז יש דין של אה אם עד שלושה אמ ר-ראשים, קצוות, אה זה עדיין זה עדיין קשר. בוא לא ניכנס עכשיו לכל הפרטים בזה, אבל אפשר אם אחד מהחוטים נקרע ונפסק אז זה עדיין ציצית כשרים, אבל יש הידור לעשות שכשהם יהיו שלמים. אז ממילא הוא מה פה אומר אם נפסק אחד מהראשים אה והוא רוצה להתיר בו ציצית אחרים שלמים, אז זה זה זה דבר מומלץ. אז אף על פי לו שהציצית הראשים הם כשרים, אז הוא רשאי להוריד את הציצית האלה ולהתיר ציצית אחרים לתחתיהם. אז בואו נסכם בינתיים. יש דין מחלוקת רב שמואל מתיר מבגד לבגד. שמה מדובר, אתה רוצה להוריד פתילים אלה ל-ל-לקושרן בבגד אחר. פה לא מדובר שאתה רוצה להשתמש באותם פתילים עוד הפעם, אבל אתה רוצה להוריד אותם. אז אה אם אתה רוצה להוריד אותם ב-בגלל שאתה רוצה לשים תחליף יותר יפה, אז זה מוצדק. אבל בינתיים הוא דיבר, הוא דיבר רשאי להתירה. לא דיבר

14:52 דובר 1 לגבי לקרוע. כן? בואו נמשיך. אז פה יש לנו על המסך מאלתר בס-- מאלתר בסדר. הוא מביא את ההלכה בקצרה שמותר לו-להוציא ציצית. אה זה דבר אחר. להוריד את הציצית האלה, לשים את אותם ציצית בבגד אחר. זה דין של שמואל מתיר מבגד לבגד. שייניש מביא הדין שרק קראנו. מותר להוריד את הציצית האלה, החוטים האלה, בגלל שאתה רוצה להרכיב אמ חוטים חדשים. זה בסדר. פה הוא מוסיף דבר, "אך לא יפסקנה אלא יתירנה". החוטים שאתה מוריד זה לא ל-לא לקרוע אותם. צריכים ל-לפתוח את ה כל הקשרים. שאין לפסול ציצית כשרה בידיים משום ביזוי מצווה. אז יש פה, יש לך ציצית ועליהם אמרתי יום יום שקשרונו בצבעון וצבעונו וקשרטן וציצית זה המצווה ציצית. זה לא, זה לא קדושה כמו מזוזה, כמו תפילין. זה שמה יש שם הוויה. אבל דבר שנעשה זה חפץ של מצווה. חפץ של מצווה אסור לבזות. ידוע הסיפור עם החתם סופר שהיו באו שני תלמידים להירשם בישיבה והוא מסתכל והוא ראה אחד מהם הוא אה לא הסכים לקבל אותו לישיבה. אחר כך ההסבר היה שהיה, זה היה אחרי סוכות, והיה על הרצפה שמה בחצר של הישיבה היה סכך. אז אחד מהבחורים הוא הקף את הסכך שהיה מונח על הרצפה והוא הגיע ככה, והשני הוא דרך על ה, על הסכך. אז אותו שהוא דרך על הסכך, החתם סופר דחה אותו מהישיבה, לא רצה לקבל אותו ואומנם להתאמץ שהוא יצא מדרך ה-הישר. זאת אומרת אז יש לך חפץ של מצווה, אז יש לזה יחס, יש יחס של הערכה. לקרוע את ה-החוטים האלה זה י-יהיה יחס של בי-בי-ביזיון. בוא נראה במקורות, מה שיש לכם פה מלמטה זה לא כל

17:16 דובר 1 כך ברור. זה מהספר אולת תמיד, ספר אה ליקוט על סידור שולחן ערוך. אה מן סתם מאה שנים לפני האלתלר רבה. והוא מדבר פה, לדעתו יכול להתיר ציצית שהם מקוטעים אף על פי שהם כשרים, זה דבר אחד. וכן אם הוא מצא ציצית יפים ונעים מן הראשונים, גם כן מותר להחליף משום שזה כלי ואנשים. ובקהיי גאבנו לא יודע לקרוא את זה. אמנם יתיר הקשרים והכריכות כדי שלא יכלה את הציצית שיהו ר-- יהיו ראויים לבגד אחר. אז פה יש לנו הבדל עמדות. ה-האור החסידי הוא אומר למה אסור להפסיק את הציצית? בגלל שהם עדיין כשרים ולמה שתקלקל אותם? הם, הם יכולים להשתמש בהם בבגד אחר. אז זה לפי, לפי הסברה שלו אפשר להגיד בזמן הזה שאין לך שום... מי, מי ייקח חוטים ישנים? יכרוך אותם בבגד אחר? זה כמעט לא שייך היום. אז לפי הטעם שלו זה היה מקום להתיר. אבל הארבעה אומר הקריעה הזו זה ביזיון מצווה. בוא נראה למטה, למטה יש לכם, אה, מהמשנה ברורה והוא מביא, יש מהאחרונים, האחרונים שכתב להיזהר להתיר הכשרים, הכליכות ולא להפסיקן, כלומר כדי שלא יכלה אותן. כלומר אמרו חז"ל לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם. זה מצב שיוכלו לנצל את החוטים האלה בשביל בגד אחר. זה הסברה של האלשך. אז זה הוא מביא, המשנה ברורה מביא מהחיעודם, במקום שקשה בעיניו התיכה להתיר מותר לנתקם ואין בזה משום בעל תשחית כיוון שאין עושה דרך השחתה. בסדר, אז יש לכם פה באמצע המסך, יש לכם פה את החיי אדם, אמ, ש-שאמרנו שמותר להתירה, והוא אומר לאו דווקא להתירה. אם קשה בעיניו התירכה מותר לנתקה. ואין בזה משום בעל תשחית, זה לא

19:40 דובר 1 דרך השחתה. הוא מביא ראיה מבאבא בן בוטא נתן עצה להורדוס לשטור את בית המקדש, לבנות, אמ, בניין יותר יפה, אף על פי שלא היה משהו מקולקל בבניין הזה. אז יש פה, יש לכם פה ראיה שמותר ל-ל-להשחית כדי לבנות יותר יפה. נו, אז א', שמה לא אין אפשרות אחרת. פה יש אפשרות אחרת, אבל, אה, בסדר, זה, זה החידוש שלו וזה הראיה המפורש ש, אמ, שיש פה או חשש של, של השחתה או חשש של, של ביזיון. זה שאתה עושה את זה לביזיון. איך שהיא, אלה שנוקטים כפי המשנה ברורה כפי החיי אדם יש להם על מה לסמוך. זה מוזר. המגנב רום אומר להתירן, הוא אומר לאו דווקא. החיעודם, החיי אדם אומר לאו דווקא. כל אחד מאיתנו מבין שלהתירן זה חצי שעה של עבודה. להפסיקן זה דקה אחת. ולאו דווקא להתירן. זה מוזר להבין ככה, לאו דווקא. הוא כתב להתיר והוא לאו דווקא. מובן שזה לא מה שהמוגנב רום מתכוון. אה, סליחה, תודה רבה. אמ, כנסת הגדולה, מצטער, כן. כנסת הגדולה, מדורה ואז היה בסדר. טוב, אז לפי זה, זה הסיכום פה לפי הארבעה אז, אה, אסור אלא להפסיק את הציצית בגלל ביזיון מצווה צריכים להתירן לפני ששמים את החדשים. וראיתי ב-ב-בתשובות שיש מחמירים אפילו יותר מזה, שבכלל הם לא... זה שהאלשך דוד אמר שמותר להוריד בכדי להתיר יותר, יותר יפים, אז יש כאלה שחולקים על זה. ראו למנה, למנה להתיר את הציצית, להוריד ציצית מטלית קטן כל עוד שעדיין קשה למתפתו, אפילו רוצה להרחיב ציציות חדשות, בגלל שיש כאלה שהיו מאוד מקפידים על זה. אז הרהב מתיר להוריד ויש כאלה שאפילו מה שהרהב התיר הם מחמירים. טוב, הדבר

22:18 דובר 1 האחרון. אז, אה, השאלה שנשאלתי ביום חמישי שעבר לגבי האם יש מקום, אה, הכלה עם מקום שהם נוהגים לעשות שבע ברכות וקידוש בשבת בצהריים, ואין שמה עשרה שאוכלים לחם. אה, יש, יש, יש אולי שלוש יש, שלושה, אבל אין, אין שמה שבעה. כי זה בדרך כלל השאלה בדרך כלל הוא שצריך שבעה שנטלו ידיים, אכלו לחם ואליהם מצטרפים עוד שלושה שהם אכלו עוד משהו, עכשיו לאו דווקא לחם. אבל מה לגבי, לגבי אם יהיה רק שלושה אנשים אכלו לחם, אפילו אם מוצק להגיד שבע ברכות. אז פה יש לנו על המסך זה מתשובת רבי עובדיה ויביא אומר, הוא מביא מרבי הארי, אני רואה לגורמי האריך שהוי הזכר לאברהם כוס הזה שני אפילו רק מיעוט אוכלו פס כגוי שלושה או יותר. והשאר כן אכלו בשר ודגים, אז מותר לברך שבע, שבע ברכות. הוא מביא מהר"ן שאפשר לברך ברכת חסונים אפילו בלי סעודה שאין הדבר תלוי כלל בברכת המזון. אז הקופון רבי אריק היה מהגדולים בזמנו ב-ב-בוורשה לפני המלחמה, אה, עוד קצת יותר, אולי מאה שנה. אבל גאון גדול הוא אמר, הוא התיר לברך שבע ברכות אם יש שלושה אנשים שאכלו לחם והשאר אכלו עוד משהו. אמ, הוא מביא שוב מהרב, הרב אלפנדרי. הוא היה, הוא חי יותר ממאה שנה אני חושב. יש סיפור שאיך שה, אה, המנחה סובל, המונקש רוב הוא ביקר בארץ ישראל והוא, אמ, נפגש עם הרב אלפנדרי. אז יש את התשובות שלו, סבא קדישא, הוא מביא את הזכר לאברהם והוא אומר שצריכים עשרה, אמ. ואחר כך הוא מביא שוב רבי שלמה קלוגר, שלמה קלוגר בשו"ת האלף נח朝 שלמה, שבכל, שבכל סעודה שמא משתי דין ושלוש לא אכלו

24:58 דובר 1 פת וחתם בכללם, אף על פי שהשניה החבורה לא אכלו כלל. אמ, גם קורן חדשות לא אכלו רק פס, פס רק מגדולי. בקיצור, מה שרואים פה שיש שני גדולי הדור ר' מאהאריק ור' שלמה קלוגר, ושמעתי מדודי עליו השלום, ר' מולי aziimov, שהוא שמע שהרב רשב אומר ל, אומר לרב דוד הרדוקר, היה אחד מהתמימים הכי גדולים, הבינני. והרב רשב אמר על ר' שלמה קלוגר שהמה הפוסקים שאפשר לסמוך עליו. אז יש לנו שני באי סמכו שהם אומרים שאפשר לעשות שבע ברכות עם שלושה שאכלו לחם והשאר אכלו עוד משהו. אה רבי עובדיה בעצמו לא, לא מסכים וגם הניתי גבריאל גם כן, אה זה של לנגר, הוא גם כן כותב שלמעשה לא, לא לנהוג כך. למעשה שצריך שיהיה עשרה שנטלו ידיים, שבעה שנטלו ידיים ושלושה שאכלו עוד משהו, אכלו משהו. נכון, אבל יש שם דיסמיך שלא חייבים לעשות מחאה גדולה עם מי שסומך על ה-הפוסקים ר' מאהאריק והרב שלמה קלוגר, אה שהם מכירים אפילו בשלושה שאכלו לחם. אז זה לא נקרא ברכת הולדה. אמ, אני יש לי עוד שלושה, שלוש דקות אני רק אזרוק עוד משהו. אמ, נישואים שניים. עכשיו הברוך מדברים על שבע ברכות, נישואים שניים אז אפשר לעשות רק ביום אחד, כן. מה אם, אם הבחור, אם היה לי מקרה שהבעל החוסן זה בשבילו זה היה פעם שנייה, אבל בשבילה זה היה פעם ראשונה שהיא מתחתנת. אבל היא, היא בשבוע שלפני החתונה אמרה לי ב-בלחה, בשקט ש-שהיה לה פעם אחת שהיה, הייתה באוניברסיטה, היה לה אה יחסים עם-עם-עם גבר. היא במילא היא לא בתולה. אז עכשיו היה לי מה הבעיה? בגלל שהיא מבאלת תשובה, היא באה לתשובה, הייתה

27:31 דובר 1 פופולרית בקהילה. אז כמה מהקהילה כבר התנדבו לעשות בשבילה שבע ברכות. עכשיו הוא לא בחור והיא לא בתולה. אז לפי הבא שצץ אסור לעשות אה שבע ברכות כל השבוע זה ברכה לבטלה. אבל היה השיקול שלי היה אם אני אומר משהו אז זה ביזיון. זה בושה בשבילה. בושה גדולה מאוד שצריכים לבטל והכל מדברים למה ביטלו וכולי. אז שתקתי ולא אמרתי כלום דבר. וככה. אוקיי, אז היה לגעזונט וניפגש בשמחות. בשמחת עולם על ראשון משיח צדקנו. כל טוב.

28:23 דובר 3 אמן!