אוזניים לשמוע 38 | היכרות עם עיקר עניינו של משיח

00:00 דובר 1 ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע.

00:08 דובר 2 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי.

00:14 דובר 3 לא אם, מכיוון שנמצאים בהסת צאת, אז בהכרח לא אם הרשב"י נותן לנו כוחות של הסת, של שיא. למה? כי הם שוין מתכוננים לשיא. מתכוננים לשיא, אז בהכרח לא אם שגם הכוחות שנותנים לנו זה כוחות של שיא.

00:39 דובר 2 שלום עליכם לכלל תלמידי התמימים מכל ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ברחבי ארץ הקודש והעולם כולו. אנחנו מתחילים כעת תוכנית מיוחדת מתוך סדרת תוכניות השמע אוזניים לשמוע. תוכנית שספוגה וחדורה ברוח של התקשרות איתנה לרבי מלך המשיח שליט"א, ובפרט לעניין היקר לאהוב ולקבל את המשיח בפועל ממש. לדעת איך לפרט ולחיות את עיקר עניינו של הרבי מלך המשיח, לחיות עם משיח, לאהוב עם משיח, לקבל פני משיח. כשהפעם בתוכנית הזאת אנחנו עוסקים בעיקר ענייני של משיח. להבין את המשמעות העמוקה, האמיתית, שלא תמיד מניחים אותה על השולחן, לא תמיד שמים עליה את הדגש, לא תמיד מברי-- אה, מניחים עליה את הזרקורים ה, ה, העיקריים והנכונים. נדבר על עצם העניין של משיח. מה עומד מאחורי המושג של משיח יחידי, עצם הנשמה, המושגים הכל כך מיוחדים שהרבי ביאר אותם בשיחות, במאמרים, בדבר מלכות. אז נרצה להתוודע על העניין הזה ולהבין את המשמעות שלו ובעקבותיו כמובן להבין, להבין איך זה נוגע אלינו למעשה, לחיות עם משיח ולקבל פני משיח בצורה הנכונה ביותר בתור תמימים שעומדים בדרא השביעי ערב הגאולה בימות המשיח. אז נתחיל את התוכנית עם הרב דברוסקין, ראש הישיבה קטנה בטירת סמס[?] בירושלים, נדבר על המהות של העניין. שלום עליכם הרב דברוסקין.

02:05 דובר 3 עליכם השלום.

02:07 דובר 2 נו, ברוך השם. יושבים עכשיו, אה, בתוכנית מיוחדת, אה, זה כבר אחרי יום שלם בישיבה.

02:13 דובר 3 ברוך השם.

02:15 דובר 2 אז ה... הישיבה קטנה בטירת סמס[?] יש לה לעצמה, אה, כבר, אה, סיפור שלם ותוכנית, אה, שלמה לדבר על זה, אבל את זה נשאיר בצד. נדבר על המהות העיקרית, אה, של משיח. כמה באמת אנחנו עוסקים מתוך כל העיסוק של התמימים בנושא של משיח, כמה עוסקים ברובד השטחי של הדברים וכמה אנחנו עוסקים במהות העניין?

02:37 דובר 3 כן, אז אולי בשביל קצת לדבר על זה צריך להקדים שיש את הסיפור, אה, הידוע שהרבי מספר אותו בלקוטי שיחות הראשונים. הסיפור על ר' הלל מפאריטש שכל פעם הוא ניסה לפגוש את האדמו"ר הזקן ועד שפעם אחת הוא ראה שזה לא, שזה לא יוצא, אז הוא הקדים איפה שהוא ידע שהאלטער רבי הולך להגיע והוא התחבא שמה מתחת המיטה. כשהאלטער רבי הגיע אז האלטער רבי אמר והוא הכין קושיה בערכין. אז כשהאלטער רבי נכנס הוא אמר שאברך מכין קושיה בערכין, אז הוא צריך קודם כל להעריך את עצמו.

03:19 דובר 2 מממ.

03:20 דובר 3 כשהוא שמע את זה הוא התעלף ועד שהוא התעורר כבר האלטער רבי נסע משמה וזה היה הפעם היחידה שהוא רק, אה, שמע את האלטער רבי. אז בדרך כלל, אה, מספרים את הסיפור הזה במשמעות שכל אחד צריך לעשות חשבון נפש איפה הוא נמצא ולהעריך את עצמו. אבל אפשר לקחת את הסי-, את הסיפור הזה לצד השני, להידרגזה, שאנחנו צריכים להעריך את, את עצמנו, את הכוחות הגדולים שיש לנו, את הכוחות העצומים שיש לנו, בפרט את הכוחות הגדולים שהרבי גילה, נתן לנו וגילה לנו שיש לנו אותם בתקופה האחרונה ואיך אנחנו מממשים את זה, איך אנחנו מביאים את זה לידי פעול. יש עוד סיפור גם כן מ, מהרש"ב. הרי ככה זה נראה מהסיפורים שהרש"ב היה, אה, הוא היה בחור, הוא היה בחור אפילו בזמן של הצמח צדק שהוא היה מהצעירים אז הוא היה נחשב. אז ככה הריי"צ מספר

04:18 דובר 2 ממש מהתיאורים של הריי"צ

04:21 דובר 3 כן

04:21 דובר 2 כמה פעמים רואים את הנקודה הזו.

04:23 דובר 3 כן. אז באחת ההתוועדויות שהוא ישב עם חסידים, אז אחד החסידים שאל אותו תגיד לי, אתה טעית פעם בחיים שלך? אפילו בפשטות הוא רצה. זה היה מעין עקיצה, איך שקוראים לזה היום. אז הרש"ב ענה לו כן, טעיתי בטח.

04:41 דובר 2 במה טעית?

04:42 דובר 3 במעלות שלי שלא הערכתי את המעלות שלי נכון. אז היום בכלל יש כזה תופעה, לפחות אצל וכמובן לא אצל כולם, שמצד אחד רוצים לומר שהדור שלנו כמובן שלא כל הדרישות שהיו פעם שייכות היום השתנו עיתים חייבים להתחשב במורכבות של הדור, בתסבוכים של הדור וחייבים הכל להתאים לזמן. מצד שני הרבי אומר לנו שצריך לחיות משיח, אז לחיות משיח אז זה קצת טרט א דה ססר[?] להגיד שצריך לחיות משיח ולעלות כל כך גבוה, ומצד שני להגיד שנצמצם את הדרישות לפי איך שנראה לנו, איך שהדור כל כך נמוך ופשוט וירוד.

05:27 דובר 2 כי לחיות עם משיח זה שיא של דרישה

05:30 דובר 3 אני חושב

05:30 דובר 2 בכל התחומים.

05:31 דובר 3 בדיוק זה בפשטות. אז כשהרבי אומר ש בשיחה של חיי שרה שצריך להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו, אז מה שנקרא נשברו על זה הרבה קולמוסים. מה הכוונה להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו? אבל אחד הפירושים מה שאפשר לומר ש-- יש את הגילוי של פני משיח צדקנו. מאיתנו נדרש לקבל עבודה של קבלה, לקבל את הגילוי הזה, את העניין הזה. לקבל זה לא, זה לא להיות פסיבי. טוב, יתנו לי, אני אבוא ואקח. אני א-- לקבל זה עבודה, זה עבודה שצריך

06:12 דובר 2 ליצור כלי קיבול

06:13 דובר 3 בדיוק ליצור כלי קיבול לקבל את פני משיח צדקנו. והרבי שם בשיחה אומר במפורש ש-- איך עושים את זה, שכל אחד יסביר את עניינו של משיח לעצמו, לסביבתו בהיכלן המזכבל[?], כפי שזה יתפרש בכתב ובעל פה. זאת אומרת שצריך להבין מה זה עניינו של משיח.

06:33 דובר 2 זאת אומרת, אם אנחנו ניגשים לדרישה של הרבי להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו שבתוכו כמובן זה אנחנו, אז זה מתחיל מלהבין מה זה עניינו של משיח.

06:43 דובר 3 זה זה

06:43 דובר 2 זה הבסיס.

06:44 דובר 3 זה מה שכתוב שם שחור על גבי לבן.

06:47 דובר 2 אהמ

06:47 דובר 3 אתה יודע מה זה עניינו של משיח. אתה יכול אחר כך לעשות את עצמך כלי לקבל פני משיח צדקנו. אבל איך אתה יכול לקבל משהו שאתה לא יודע מה זה?

06:54 דובר 2 אהמ אז לפני שניגע בלהסביר מה זה עניינו של משיח, אנחנו מגיעים לזה מנקודת הנחה יסודית שאם אנחנו נדרשים לחיות משיח זה דרישה שהיא מקסימלית. זה דרישה שהיא דורשת מאוד, מאוד עומק ו-ו-ולהתחבר לזה עם כל כוחות הנפש, ומכורח זה אנחנו מבינים שצריך באמת להעמיק בעניין. זה לא דרישה שהיא חיצונית. זה הנחת היסוד. ועכשיו נסביר מה זה עניינו של משיח.

07:19 דובר 3 כן, כן, הרי אני חושב שאף אחד לא יכול להטות את עצמו אפילו ולהגיד שלחיות משיח פירושו שנדרוש מאיתנו את המינימום שבמינימום. ברור שכשהרבי מצפה מאיתנו שנחיה משיח, אז ברור שהדרישה פה זה בפירוש דרישה כנראה גבוהה, אבל אנחנו צריכים לדעת שאם הרבי דורש את זה אז כנראה ולא כנראה בוודאי שזה בהישג ידינו.

07:44 דובר 2 מה בעצם לא, לא זהו אמנם שאלה כל כך רדודה, אבל עדיין בהיכלי הישיבות, הישיבה, השאלה הזאת נשמעת. מי אמר? אולי באמת הדרישה של הרבי בתור דרש שביעי בתור תפור דופלכו מאיסא עיקר ומסירה סמלכוס. כל הכותרות הללו מביאים אותנו לתוצאה שייתכן שבאמת העניין של יחי משיח זה להביא את משיח ליהודים ולעשות עניינים של מאיסא. צריך ללמוד, צריך-- טוב נלמד גאולה, משיח, צריך להפיץ, נפיץ גאולה משיח. איך-- כאילו מה מחייב את העובדה שמדובר פה בלקחת את כל כוחות הנפש לשם?

08:22 דובר 3 כן. א', ידוע השיחה של הרבי בשמחת תורה תשמ"ו שהרבי אומר ששליח בתוספת עשר, דהיינו שהוא מנצל את כל עשר כוחות נפשו, אז זה גימטריה משיח. אז בפשטות, בפשטות הכי פשוטה. מה הרבי אומר לנו? שאנחנו צריכים לעשות את השליחות שלנו בשלימות עם עשר כוחות הנפש. כשיהודי עושה את העבודה שלו עם עשר כוח נפש, אז הוא מגיע לעניין של משיח.

08:48 דובר 2 במילים יותר קיצוניות בלי עשר כוח הנפש זה לא משיח.

08:52 דובר 3 זה-זה לא, לא עלייתי למוטיכם.

08:54 דובר 2 כן, זה כתוב.

08:55 דובר 3 זה מה שכתוב בשיחה. שלדי זה שהשליח מנצל את כל עשר כוחותיו אז ביחד נהיה המציאות של משיח.

09:03 דובר 2 אז זו נקודה ראשונה.

09:03 דובר 3 זה אחד. שתיים, איך אני יכול להפיץ משיח אם אני ב-- אם אני בעצמי לא יודע מה זה משיח, את מה אני מפיץ? אני צריך לדעת מה זה משיח, מה זה אומר, וכשאני יודע מה זה אז אני יכול להפיץ את זה הלאה. אבל אם אני בעצמי לא יודע מה זה משיח, אני-- איך אני יכול להפיץ מה שאין לי?

09:29 דובר 2 אז זו נקודת הנחה שאנחנו יוצאים איתה. שאלה בסוגריים. ואז בעצם מכאן אנחנו מגיעים לעיקר העניין לנסות להבין מה זה עניין הפנימי של משיח, עיקר עינו של משיח, ומקור-- מתוך זה להבין את המהות של משיח ואת העבודה שלנו. אז מה? איך? איך אפשר לסכם סוגיה כל כך עמוקה בתוכנית אחת?

09:48 דובר 3 באמת אי אפשר. באמת אי אפשר. אבל מה שנקרא באופן של נגיעה. באופן של נגיעה על כל פנים. גם סתם דרך אגב, אני זוכר שראיתי באחת השיחות של הרבי הריי"צ, נדמה לי שזה היה בשמחת תורה. הוא דיבר על תשובה, על תשובה עילאה, והוא אמר שהלוואי וכל השנה יוכלו לעשות תשובה תתאה בכזו קלות כמו שאפשר היום תשובה עילאה. ככה, שהיום-

10:17 דובר 2 בחיי היום יום.

10:18 דובר 3 אה?

10:18 דובר 2 בחיי היום יום.

10:19 דובר 3 כן. מה שכאילו שהיה בתקו-- אפשר להסביר שהוא התכוון לאותו יום ספציפי שהיה מדובר שמחת תורה או משהו, שהיום מצד מילא היום אז אפשר להגיע בכזו קלות לתשובה עילאה שהלוואי שהיה בכזו קלות אפשר להגיע לתשובה תתאה כל השנה. אבל דרך-- על אותו משקל הם נמצאים בהכנה-צייט ככה. שוב, זה לא מילים שלנו, זה מילים של הרבי. אז בוודאי שהזמן הזה נותן כוחות שבדיי עסק טוין לא היינו חולמים שיש לנו אותם מצד איך שאנחנו רואים. אבל כשמסתכלים בשיחות אז אם נמצאים, אם נמצאים, לא אם, מכיוון שנמצאים בהכנה-צייט, אז בהכרח לא ייאמר שהרבי נותן לנו כוחות של הכנה, של שיא. למה? כי אנחנו מתכוננים לשיא. אם מתכוננים לשיא, אז בהכרח לא ייאמר שגם הכוחות שנותנים לנו זה כוחות של שיא. אז כמו שהזכרת שהעניין של משיח אז הרבי יש כמה-- יש שני ביטויים של הרבי מה שזכור לי שבקונטרס עיקר עניינו אז הרבי מביא ש-שהרבי רוצה להסביר מה זה מהותה של תורת החסידות. אז הרבי מסביר שמשכורו נידה מהותה. וכיוון שהשכר על החסידות על אפותא סמיונא זה אוסימר, אז ממילא ממהותו של משיח נדע מה זה מהותה של תורת החסידות ומה זה מהותו של משיח. אז הרבי שם אומר וכולם מכירים את זה, שלמרות שבבאת המשיח יתחדשו הרבה עניינים, אבל עיקר עניינו של משיח זה יחידה.

11:47 דובר 2 אפשר להגדיר את זה כסיפת היסוד יתד כיס לב חובב שזה הקונטרס עיקר עניינו כ-כבסיס לכל הנושא של הגדרת היחידה כעיקר עניינו של משיח?

11:57 דובר 3 המקום בפשטות שזה הכי מבואר באריכות, בפרטיות, בכזה הרחבה הביאור וההסבר לכאורה זה שם. וגם כולם מכירים את השיחה של הרבי בתולדות תשנ"ב, שגם שם הרבי משתמש בביטוי מהות ועניינו של משיח. הרבי שם אמר שצריך להוסיף ולתקן, שלמרות שבדרך כלל אומרים הרבי שביאת המשיח עניינה לגלות את הניצוץ משיח הפרטי שבכל אחד, וגם כמובן המשיח הכללי. אז בדרך כלל מסבירים שזה יחידה. אז יש להוסיף ולתקן שעיקר הכוונה במהות ועניינו זה לעצם הנשמה. שצריך לגלות את עצם הנשמה ולהחדיר את זה בגילויים שזה מהות ועניינו של משיח, כמדומה שזה שככה הלשון שמה. והרבי שמה גם מתבטא שזה עיקר העניין של ביאת המשיח.

12:47 דובר 4 בפשטות, בלי להיכנס ליותר מדי דיוקים תורניים. הקונטרס עיקר עניינו ותולדות תשנ"ב הם בהשוואה מבחינת הביאור.

12:56 דובר 3 כן, חופפים לגמרי. אז כשרוצים להסביר באמת מה פירוש שצריך דהיינו, שהם כיוון שזה עיקר עניינו של משיח יחידה עצם הנשמה. אז במילים אחרות, הרבי דורש מאיתנו שאנחנו נחיה את העניינים. איך שזה מצד היחידה נסתכל על כל, על כל עניין. נסתכל על דבר ראשון, על עצמנו, נסתכל על עצמנו, על יהודי שאיני, על העולם. נסתכל על הכל במשקפיים של יחידה. אותו דבר יש גם כן במאמר של הרבי במלוקו כב[?] שהרבי שם אומר ש שמצד אחד אומרים פדה בשלום נפשי מקרב לי. אז אם זה בשלום איך זה מקרב לי? אם יש קרב איך זה בשלום? אז הרבי מסביר שהכוונה פה גם לאחד כזה שנמצא עדיין בדרגה נמוכה, שהוא עדיין צריך קרב שהנפש, שתי הנפשות נלחמות זו עם זו בסיעתא דשמיא כקרב מלשון קירוב, ששניהם מתאבקים ביחד. אבל יכול להיות פדה בשלום. איך? אם הוא מעורר בעצמו את הברא בימו יים בודי[?]. אם הוא מעורר בעצמו את העניין של יחידה שהוא, שהוא הלשון שמה, שהוא חושב על העניין של יחידה, הוא מתבונן מה זה העניין של יחידה, והוא מחליט שבמחשבה ודיבורא ומעשה הוא יתנהג בהתאם ליחידה. אז פדה בשלום. אז אפילו שהוא נמצא במצב של מקרב לי. אבל אם הוא חושב מה זה יחידה ומחליט שההנהגה בפועל תהיה לפי היחידה, אז הוא אומר אז זה פדה בשלום. זאת אומרת, יכול להיות שבאמת במצב ב במצב הגלוי אז הוא נמצא במצב של קרב ש שהוא צריך עדיין להילחם חזק כי שתי הנפשות נלחמות אחת עם השנייה. אבל ניתן היום כוחות שהוא יכול לעורר את היחידה ושלפחות במעשה בפועל שזה יהיה בהתאם ליחידה.

14:42 דובר 4 זה בעצם ההמשך של המאמרים הזה של י' כסלו, י"ט כסלו וחנוכה. הם כן מגיעים כביכול בהמשך לשיחה של ש"פ תולדות תשנ"ב שנאמרה בראש חודש כסלו.

14:54 דובר 3 באותו זמן כן.

14:55 דובר 4 וזה טיפה מכניס אותנו למקום שהרבי. לא יודע איך אפשר להגדיר את זה. זה הרב יגיד, אבל לפני חודש ז' אדר כמה הרבי מנתב אותנו לעניין של עצם הנשמה וליחידה.

15:06 דובר 3 בלי הפסקה.

15:07 דובר 4 מה? מה עומד מאחורי הקלעים?

15:10 דובר 3 אני לא יודע מה. מה עומד מאחורי הקלעים? אני לא יודע.

15:12 דובר 4 מלפני הקלעים.

15:13 דובר 3 מה שכתוב, מה שכתוב שהרבי אמר שזה עיקר עניינו של משיח. זהו עניינו האמיתי של משיח וזה העניין האמיתי של ביאת המשיח. העניין האמיתי של ביאת המשיח שצריך שיהודי צריך לגלות את עצם נשמתו.

15:27 דובר 4 אני מנסה שנייה להבין, אה לנסות באמת להסביר לעצמי יותר מה בעצם החידוש להגיד שעיקר עניינו של משיח הוא יחידה. אולי ממקום של ידיעה השלילה נבין את החיוב. זאת אומרת מה אם לא היו אומרים לנו שמשיח הוא יחידה, אלא הוא נפש, הוא רוח, הוא דרגה אחרת. איך משיח היה מצטייר ומה בעצם החידוש ב-ב-ביחידה בעצם הנשמה?

15:51 דובר 3 שאנחנו, אנחנו הרי נמצאים בסמיכות לסיום הרמב"ם. אז כשאנחנו מסתכלים ברמב"ם שהרמב"ם מסביר מה זה משיח, אז כן. אז הוא מסביר שבפירוש יהיה שינויים גדולים בעולם. יקיימו תורה ומצוות בשלימות. לא רק שיוכלו לקיים מה שבזמן הגלות לא שייך כל כך. אז יקיימו תורה ומצוות בשלימות ו ולא יהיה לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות ולא רעב ולא מלחמות ולא יהיה עסק כל העולם והמעדנים, קיצור, מצויים כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את-את השם בלבד. אז ברור, כל העניינים האלה זה דברים נפלאים. זה עולם מושלם. שלמות ה-- מה שאנחנו יכולים רק לחלום איך שהעולם יכול להיות. זה מה שיקרה בביאת המשיח. אז בוודאי ש-- בוודאי שזה אחד מהעניינים שיהיו בביאת המשיח ועניינים חשובים ועיקריים וכלליים. אבל כשרוצים להז-- כשרוצים להתמקד מה את-- על הנקודה, מה הנקודה? מה הנקודה של המשיח? הנקודה של המשיח זה שאצל כל אחד היחידה, עצם הנשמה, תהיה בגלוי, וזה מתבטא גם בה-בהמון פרטים. זאת אומרת, אם נקרא-- איך שיהודי, כמו שאמרנו, איך שיהודי מסתכל על עצמו. הסיפור שם שהרבי מסי-- שכולם מכירים, שהרבי מספר שם בלקוטי דיבורים, ש-שלו הפשע שהוא ביקש תוספת, תוספת ברכה, כן? מה שהרבי שואל שם איך יכול להיות ש-ש-- אדמו"ר הזקן.

17:18 דובר 5 אפשר לספר.

17:20 דובר 3 אדמו"ר הזקן רצה לברך אותו באריכות ימים והוא בהתחלה רצה לברך אותו בעשירות והוא לא רצה בכלל. לא. הכעיז[?], רצה לברך אותו באריכות ימים. אז הוא אמר בסדר, אבל שלא יהיה מתאפוי רשיעון[?]. אז הרבי שמה שואל איך יכול להיות? מה זאת אומרת? רוצים לברך בן אדם באריכות ימים והוא-

17:37 דובר 5 מגביל.

17:38 דובר 3 ויש לו תנאים. יש לו-- אני מוכן לקבל את הכזה ברכה, אבל בתנאי אני-- עם תוסי-- עם תוספות. אז איפה ששמענו איך יכול-- איך יכול להיות כזה דבר בכלל? אז הרבי מסביר ובקיצור שהוא לא ביקש תוספת. הוא לא ביקש ברכה עם תוספת. הוא לא ביקש ברכה של אריכות ימים פלוס לראות אלוקות ולשמוע אלוקות. לא. אצלו היה מורגש שחיים בלי לראות אלוקות ולשמוע אלוקות זה לא חיים.

18:06 דובר 5 חיי עראי.

18:07 דובר 3 זה חיי עראי זה לא חיים.

18:08 דובר 5 אהמ.

18:09 דובר 3 זה לא חיי עראי. חיי עראי זה לא חיים.

18:11 דובר 5 אהמ.

18:11 דובר 3 עכשיו הרבי מביא שם את הדוגמא הקיצונית הזו שניקחו בן של מלך והכניסו אותו לרפת של בהמות. אז בשבילו זה לא חיים. הוא יקוץ בחייו. כיוון שאצל בן של מלך הוא יודע שכל החיים שלו זה ההתקשרות עם אביו המלך. זה החיים שלו. אין, הוא לא מכיר אופציה אחרת. הוא לא מכיר אפשרות אחרת. אין, אין משהו אחר חוץ מזה. זאת אומרת מצד בחינת היחידה, זאת אומרת אצלו זהו העניין באמת. אצלו זהו העניין שחיים בלי לראות אלוקות ובלי לשמוע אלוקות זה לא, זה לא חיים. אז ממילא הוא לא ביקש תוספת. הוא ביקש חיים.

18:42 דובר 5 אהמ.

18:42 דובר 3 הוא ביקש חיים שאצלו חיים היה רק עם לראות אלוקות ולשמוע אלוקות. זאת אומרת מצד היחידה איך יהודי מסתכל על עצמו שמה זה נקרא שהוא חי? מה זה נקרא שהוא חי? היסכר[?] שהוא עם אביו המלך. שיש לו ראיית אלוקות, שמיעת אלוקות. הוא חי אלוקות. הוא חי את אביו המלך. בלי זה זה-זה לא חיים. זה לא בכלל נכנס תחת הכותרת והגדר של חיים. הסתכלות כזו יכולה להגיע רק מבחינת היחידה, והרבי אומר לנו בעצם שכל אחד יכול ל-- יכול להגיע למעמד מיוחד זה, שאצלו זה יהיה הח-- זה יהיה החיים, לא יהיה אצלו זה ה-- האלוקות זה לא יהיה דבר נוסף עליו.

19:20 דובר 5 שזה בבחינת הרוח והנש-- והנפש והנשמה.

19:23 דובר 3 בדיוק, כן. אז זה לא שאני יהודי ואני גם מקיים תורה ומצוות. אני יהודי ואני גם לומד חסידות. אני יהודי ואני גם עושה מקצוע. יש אותי ואני עושה עוד שלל דברים. זה לא-- זה-זה-זה המציאות היחידה שיש. המציאות היחידה שיש זה רק אלוקות. ואותו דבר, ואותו דבר שהרבי בהסתכלות על העולם שמצד, שמצד בחינת היחידה אז, אז העולם מלכתחילה הוא אין ואפס ממש וכל מציאותו מתחדשת כל רגע ורגע. נכון, זה באמת עכשיו שזה יהיה באופן של אמונה אפשר-- כל אחד יהיה-- לומדים שהיחידות היא אמונה וכל מבינים וחושבים שהם מבינים.

20:04 דובר 5 כן.

20:04 דובר 3 אבל איך שהרבי אומר מהקורא להרגיש, להכיר ככה ולהרגיש ככה שבאמת יהודי ירגיש אלוקות בפשיטות ובמציאות בהסחטוס זה באמת יכול להגיע רק ב-- זה באמת יכול להגיע רק מהבחינה של יחידה שבנפש. אז בקיצור, אותו דבר, אותו דבר עכשיו לגבי תרי"ג מצוות. הרבי מסביר איך אפשר להסתכל על זה במשקפיים של נפש רוח נשמה חיים. ואפשר להסתכל על זה באיך שיחידה מסתכלת על זה.

20:38 דובר 6 אז אם אני כן מתבסס על ידיעת השלילה בשביל להבין את החיוב. אז אם הייתי חי משיח באופן של נפש, אז ייתכן שבאמת כל הפעולות שלי היו רק פעולות. הייתי לומד ענייני משיח, הייתי מפיץ ענייני משיח, הייתי עושה פעולות פיזיות וייתכן שהנפש שלי הייתה במקום אחר לגמרי. כשדורשים ממך לחיות משיח באופן של עצם הנשמה, שזה עיקר העניין של משיח, אז דורשים ממך להיות בכל מהותך בעניין.

21:04 דובר 3 ואוטומטית.

21:05 דובר 6 אוטומטית.

21:05 דובר 3 אם באמת מאיר אצלי היחידה אז בדרך ממילא כל אני חיי-- אז אצלי כל העניינים זה ענייני. זה לא דבר נוסף. זה לא יכול להיות מצד יחידה. אין, אין נסי נס מוקם לשום דבר אחר חוץ מזה. אם ניקח איך שהרבי מסביר ואת מה הוא חושב של, של משפטים זה שיש את האיסור לא לגנוב. נו, אז מה? אתה יכול להסתכל על זה שזה עניין, זה עניין הכי שכלי שיכול להיות. אם לא רוצים שיהיה העולם של תוהו ובוהו אז, אז לא לגנוב. אבל אם מסתכלים על זה מצד, מצד האלוקות לא זה רצון השם. למה אני לא גונב? בגלל שזה רצון השם. ובמשקפיים של יחידה זה עוד יותר מזה. זה, זה גופא שאני מבין למה אסור לגנוב. זה גופא בגלל שככה השם רצה. זה שהשכל שלי מבין.

21:52 דובר 6 זה בעצם הביאור העמוק בשיחה שם.

21:54 דובר 3 כן, כן. אז כל זה, זה יכול להיות זה שאני, זה שיהודי קולט, שזה שאני מבין שזה שאסור לגנוב זה לא בגלל שבטח מה לא, לא מקובל לא שייך. זה יהיה עולם של בלגן של ג'ונגל. לא. למה לא לגנוב? למה לא לגנוב? כיוון שככה הקדוש ברוך הוא ציווה וזה גופא שהשכל מבין שלא שאסור לגנוב. ולא ייתכן שלא ייתכן שבן אדם יגנוב. זה גופא מסיני, אפילו מסיני, בגלל שזה רצון השם. אז ממילא זה חדר גם בשכל.

22:22 דובר 6 הרב מזכיר את הלא תגנוב. אז ממש לאחרונה זה קשור ולא קשור. זה לא אותו ביאור. אבל בהמשך של המאמרים של י' שואת מ"ה אז בשיחה של עשרים מ"ה שם הרבי אחיה מיימר שראו בפועל אלו שהלכו בדעה שצריכים לשמור את עשרת הדיברות רק ממקום של עוונה והסוגיה אז הם שמרו על לא תשא מהד ועל לא תגנוב ולא תרצח. אבל בגלל שהעניין של, של העצם של עונשך ועל ליקך לא היה להם בראש העניין, ודרך מילא רואים איך גם זה לאט לאט הלך.

22:53 דובר 3 שגם הדברים שלכאורה מובנים בשכל גם זה.

22:56 דובר 6 גם זה בסוף.

22:57 דובר 3 אותו דבר אם ניקח את המאמר של ואתה תצוה וגם שמה זה בהבלטה ובהדגשה הכי גדולה שהרבי שמה מדבר שיהודי צריך לעורר בעצמו את העצם באופן כזה באופן כזה. אבל הנקודה היא שיהודי, איך שיהודי צריך לדעת להכיר, להעריך את עצמו באמת, לא להסתכל. יהודי צריך לדעת איך שהרשב"ץ[?] אמר אנחנו צריכים לא לטעות, לא לטעות במעלות שלנו. ניתן לנו הכוח שנחיה ונסתכל על העניינים. איך שאיך, איך שמצד אמיתת המציאות ומצד אמיתת המציאות. כיוון שכל יהודי עצם הנשמה, דהיינו שהוא דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא וכל העניין שלו זה רק ההתקשרות עם הקדוש ברוך הוא. אז על כל הדברים הוא יכול להסתכל וצריך להסתכל בבחינה של יחיד. ואז ממילא ודרך ממילא כל המחשבה ודיבור מעשה צריכים להיות בהתאם ליחידה. אותו דבר דוגמא, דוגמא נוספת. עוד דוגמה שאפשר קצת יותר להוריד את זה אפילו, אפילו באהבת ישראל פשוטה. אם מישהו, מישהו פגע בו. נו, אז מצד נפש רוח נשמה נקרא לזה אז בסדר, בוודאי שלפי תורה זה צריך להיות מעביר על מידותיו לגמול לו עם טובות. ללמוד מי ספי מכר. בדרגה עוד יותר גבוהה אפשר להגיד בכלל מי פגע בי? אין פה פוגע, אין פה נפגע, אין עוד מלבדו. אין פה בכלל שום מציאות של פגיעה בכלל. ואפשר להסתכל על זה שגם זה אמת כמובן, אבל אפשר להסתכל על זה כמו שאתה רואה שכתוב בתניא כי הוי אמר ליה הרי הכל בשולחן הפרוטס. אז אם פלוני אמר ככה עשה ככה, הרי נכון.

24:33 דובר 7 ידוע אריכות אפיים של הקדוש ברוך הוא.

24:35 דובר 3 בדיוק אז על, על אני זה כבר נגזר. אז בסך הכל הוא שליח של הקדוש ברוך הוא. אז זאת אומרת אני, אני הייתי צריך לשמוע את זה, אני הייתי צריך לקבל את זה.

24:42 דובר 7 למה זה הסתכלות של יחידה? כי מלכתחילה אני רואה פה את כל המציאות של רק הקדוש-

24:46 דובר 3 זה קצת אלוקות. בדיוק. אני לא מסתכל על זה שזה מצידי, לא שמישהו פגע בי ואני צריך למחול. טוב, אני לא מוחל, אז למי?

24:52 דובר 7 כל המציאות היא אלוקות.

24:53 דובר 3 מלכתחילה.

24:54 דובר 7 מזכיר את השיחה טיפה של הריי"צ, שהריי"צ אה אומר מה ההבדל בין, בין הכל, הכל הוא אלוקות או אלוקות הוא הכל. השאלה מה, מה ההגדרה הראשונית? האם הכל הוא אלוקות או שאלוקות הוא הכל? מה ההגדרה הראשונית? אז הם אומרים שהכל הוא אלוקות, אז יש את המציאות של הכל. כל מה שאתה רואה מול העיניים ומה שאתה מחשיב בעיניים שלך ובזווית שלך בסופו של דבר זה גם אלוקות. כשאתה אומר אלוקות הוא הכל, זה המציאות הקיימת והכל נכלל בה. כל הפרטים נכללים בעצם מלכתחילה. אולי אפשר להגדיר את זה אלוקות פשוטה בעצם.

25:27 דובר 3 אלוקות בפשיטות.

25:28 דובר 7 מממ.

25:29 דובר 3 אז נכון, שוב, אז זה נכון שאנחנו מסתכלים על עצמנו, שאנחנו לא, לא שייכים לכאלה, לכאלה דרגות, לכאלה עניינים, אבל לפחות אפס קצהו ובשם עצמנו, אבל לפחות במחשבת דיבור או מאיזה לפחות בלבושים בוודאי שיהודי יכול, יכול וצריך להתרגל לכזה-

25:46 דובר 7 תנועה.

25:46 דובר 3 לכזה מהות דוממת. כן.

25:48 דובר 7 אז איך בעצם ממה מתחילים? אם הבנו ב-ברבע שעה האחרונים יש פה הגדרה של עיקר עניינו של משיח, שזה היחידה בעצם הנשמה. אה ממה אני מתחיל אם אני באמת רוצה לשנות כיוון ב-ב-בלחיות עם משיח שלי, בלמנות משיח שלי, ממה אני מתחיל? ל-ללמוד שיחות של הרבי בנושא של משיח, לנסות להתפלל או להתבונן במהות שלי, במהות של משיח. ממה? מה הדבר שיכול להדריך אותי אה לאט לאט או מהר מהר, מה הדרך הנכונה ולהגיע למקום כזה שבו אני חי באופן של יחידה של עצם הנשמה?

26:24 דובר 3 אז כמו שאמרנו, בשביל לחיות יחידה אני צריך לדעת מה זה יחידה. אז פשוט צריך לקחת את השיחות של הרבי ואת המאמרים של הרבי שמדברים על זה ובאריכות ובהרחבה. לדעת מה זה אומר ומה זה מתבטא. נכון שלעצם אי אפשר לדבר מילה וחצי מילה כמו סיפור ידוע, בוודאי שלא. אבל במה זה מתבטא?

26:44 דובר 7 כן אפשר לדבר.

26:45 דובר 3 אה?

26:45 דובר 7 במה זה מתבטא כן אפשר לדבר.

26:46 דובר 3 בוודאי שאפשר וצריך לדבר. וכמו שבקונטרס ענין זה, זה, זה החלק הראשי של הקונטרס שהרבי שמה מדבר בפירוש איך יחידה מתבטאת בכל פרט ופרט.

26:55 דובר 7 מממ.

26:56 דובר 3 אז שלומדים מה זה יחידה. אז אפשר להתחיל לתרגם את היחידה לכסף קטן למחשבה דיבור ומעשה כך שכל באמת פרט ופרט יהיה מתאים ותואם ליחידה. אבל אם, אם אנחנו בכלל לא חושבים על העניין, לא יודעים את העניין, יודעים ורק יודעים שיש כזה מושג, יש כזה מושג שקוראים לו יחידה, אבל לא יודעים במה זה מתבטא ומה זה אומר. אז קשה מאוד לחיות משיח. קשה לחיות את העניין העיקרי של משיח.

27:21 דובר 7 אני זוכר שגם שבתור בחורים בישיבה קטנה, כשניסינו להבין את הנושא של יחידה לא הצלחנו להבין אותו, כי, כי לא תמיד בחור בישיבה קטנה מצליח. אולי בחור מישיבה גדולה באמת כבר נמצאים שם וראינו אותו [listening base?]. לא ממש הבנו מה זה יחידה עצם הנשמה, אבל ראינו הרבי אומר בסעיף יג' שצריך אה להתבטא באהבת ישראל בין אחד לשני בעניינים של גשמיות. אני זוכר באותו ארוחת צהריים איזה בחור בישיבה קנה לכל הבחורים ב-- לכל הבחורים בשולחן אה כוסות שתייה מתוקה. [כל הטריפ החליס והסוכה קנה לכולם?]. וכאילו ב-- להדגיש את העניין של האני לא יודע מה זה עצם הנשמה ויחידה, אבל אני יודע במה זה מתבטא, בזה בזה זה מתבטא. אבל אני חושב שזה טיפה רדוד. זאת אומרת אנחנו צריכים להגיע מהעצם לפרטים ולא מהפרטים לעצם. אז, אז אם אני באמת שואל את השאלה אני רוצה בתור בחור בישיבה קטנה, ישיבה גדולה כן לקבל הדרכה. מה ללמוד בשביל לפחות להתחיל את ההכרה שלי בנושא של יחידה? מה רשימת השיחות הפותחת בנושא?

28:30 דובר 8 קונטרס ענין זה היסוד של העניין. וכמובן חוץ מקונטרס ענין זה ששם זה מובא באריכות. המאמר של הרבי בי' כסלו בלקוטי דיבורים חנוכה. שמה זה מובא בהרחבה ובפירוט מאוד.

28:45 דובר 7 אהמ.

28:47 דובר 8 שם אולי הרבי משתמש במושגים יותר של קבלה, פנימיות, עתיקא דלא אתידע, אבל, אבל לזה הכוונה וזה המכוון. אז כשלומדים את העניינים האלה וכמובן כשאומרים ללמוד זה לא כדאי. זה לא. לא כמו שלפעמים אנשים חושבים שללמוד פירושו טוב, אבל עברתי על זה פעם אחת, פעמיים. אני אפילו יכול לחזור קצת על מה שכתוב פה. איך שידוע מה שהרבי היה אומר בשם אבא שלו שעדיף ללמוד מאמר אחד שלושים פעמים מאשר ללמוד שלושים מאמרים.

29:20 דובר 7 אהמ.

29:21 דובר 8 אז זה לא הגזמה. כן, שלא זה לא עניין של גוזמא. כיוון שכששומעים לומדים מה מה אומר אחד עניין אחד כמה וכמה פעמים. רק אז אפשר לעמוד על הסף של על המפתן שזה זה לדעת בשביל לדעת בשטחיות. טוב, בשיחה הזו מדובר על זה במיימר הזה מדובר על זה. זה יפה מאוד וזה חשוב מאוד וזה נצרך כל המעלות שבעניין. אבל אם מדברים על לחיות עניין מסוים, אז אי אפשר לחיות עניין מסוים לפני שלומדים אותו כמה וכמה וכמה פעמים ומתוועדים עליו בינינו לבין עצמנו, במחשבה ובדיבור, ורק אז אפשר להתחיל להיכנס לעניין.

30:01 דובר 7 אהמ.

30:01 דובר 8 כשלומדים את זה. לכן הרבי אומר שבמאמר שם בלקוטי דיבורים שיהודי יחשוב ויתבונן בעניין היחידה שיחשוב על העניין הזה. שוב, עד כמה שיד שכלנו הקטנה מגעת. אבל במה שנתנו לנו אנחנו צריכים להשתמש. אז כשלומדים את זה שוב ושוב ושוב ומנסים קצת אה להפנים את זה ושזה יפעפע אז. אז האש של למטה מביאה גם את האש של למעלה.

30:27 דובר 7 אז מזה זה בעצם הפרטים שאנחנו נתחיל ללמוד אותם. כל בחור שבאמת רוצה להתקדם בנושא לאט לאט אה להתעמת עם העניין. איך בעצם אני יכול לבחון את עצמי שבאמת אני אני חי עם העניין הזה תוך כדי עשיית הפעולות, תוך כדי הלימוד, תוך כדי ה.

30:45 דובר 8 אם תסתכל על החבר שלך ותראה חלק אלוקה ממעל. למה הכוונה בעניין הזה? זה הסתכלות שתהיה שרואים יהודי אחר. אז אני יודע שזה מהות מציאותו. מהות מציאותו זה משהו, חלק אלוקה ממעל ממש זה עניינו. זה מהות מציאותו כל שאר הדברים שאתה רואה בסדר, זה לא דמיון, אבל זה דברים נספחים, דברים שנדבקו וצריך. אבל כשאתה יודע שיהודי אחר שאתה רואה זה לא רק יהודי, וזה לא רק יהודי ברחוב שעושים מקצועים. כל החבר ש[בדלדמה?] שלך, שאתה חי איתו כל הזמן ואתה מכיר אותו לפני ולפנים, ואתה יודע בדיוק מה הוא עושה ומה הוא לא עושה ומה הוא חושב ומה הוא לא חושב. אבל אתה יודע שמהות מציאותו זה משהו, איהו וחיוהי וקודשא בריך הוא חד. וככה אתה מסתכל עליו וככה אתה מסתכל עליך. אז אנחנו יודעים שקצת התחלנו.

31:34 דובר 7 לגעת.

31:35 דובר 8 אפס, אפס אני.

31:36 דובר 7 לפי מה שהרב אומר שבאמת מבחן המציאות היא איך מסתכלים על יהודי אחר. אז מובן שהשיחה של ויקהל נ"ב, שזו השיחה האחרונה שלנו, היה את המערה[?] במלך המשיח, היא בעצם מבחן המציאות. האם קלטתם את העניין של עצם הנשמה? אפשר להגיד את זה? הרב מפחד מהגדרות אני רואה.

31:56 דובר 8 אני לא רוצה להגיד שלזה הרבי, שהרבי אמר את זה בתור מבחן, אבל ברור שלעצמי.

32:00 דובר 7 בחיים שלנו.

32:01 דובר 8 לעצמי זה ברור שזה מבחן. אם אני יודע שאני מחצית והיהודי השני הוא מחצית ורק שנינו ביחד יכולים להיות שקל הקודש. שזה זה המדד הראשון. אם אני באמת מסתכל על העניינים כמו שצריך, לפחות בהסתכלות. אני לא מדבר כעתאם מסתכלים ככה ומתנהגים ככה אז יודעים שאנחנו בכיוון לפחות.

32:27 דובר 7 אז לפני שנסיים את התוכנית אני אנסה לחזור עם הרב לנקודה הראשונית שהרב פתח בה, בנקודה של ה-- נקרא לזה בשפה שמדוברת היום הנחיתות, הגישה הזאת שאתה-- כי הרב דיבר מאוד חזק, שכל אחד צריך להכיר במעלות שלו, להכיר במי הוא וההכרה הכי נעלת במי אני זה בעצם שלי, שזה עצם הנשמה. איך בעצם אני מתמודד עם, עם מצבים כאלו ש-שזה קורה לכל אחד? שמי אני ומה אני והרבי בעצמו מזכיר במאמר הראשון. זה כאילו מי אני? מאיפה הגעתי? כמה מעלות באמת יש לי? איך מתמודדים עם הכביכול נקרא לזה רגשי נחיתות הללו ל-ל-ל-להניח אותם בצד ולשים במרכז את העניין של המהות שלי, את האמת שלי. איך, איך, איך עושים כזה דבר?

33:14 דובר 8 בשיחה של תל דסנון בייס[?] יש שמה ביטוי מאוד מעניין. הרבי שמה אומר שעוד לפני שבן אדם מעורר בעצמו את היחידה, דהיינו הביטול וההתמסרות והודאה לקדוש ברוך הוא, עצם זה שהוא יודע שהוא יש לו עצם הנשמה, עצם הידיעה הזו, נכון?

33:32 דובר 7 כן, עצם הידיעה.

33:33 דובר 8 עצם הידיעה

33:33 דובר 7 זה הגדול.

33:34 דובר 8 תביא אותו אחר כך שכל מה שצריך לעשות יעשה ובהתגלות של עצם הנשמה. זאת אומרת, אנחנו צריכים להחדיר את זה לעצמנו, את הידיעה הזו, אבל בידיעה באופן של דעת. יהודי צריך לדעת ש-- מיד שניער משנתו, עדיין הוא אפילו עדיין לא שייך לכלום. לא רק, לא רק בגשמיות כשהוא מתעורר משנתו.

33:54 דובר 7 הוא ישן עם שתי נשמות.

33:55 דובר 8 בדיוק. כשהוא טוב נדמה לו שהוא ישן בהיוולא זמן, אבל מיד שהוא חבציך ומיד שהוא תופס את עצמו, מיד שהוא מתעורר אז הוא יודע אני יהודי. שמה זה אומר יהודי? אני דבר אחד עם הקדוש ברוך הוא. ברגע שהוא שם את זה על השולחן, שם לו את זה מול העיניים אז כי אם הסדר מפני אש אז כל השאר מתמוסס.

34:16 דובר 7 בעצם אז עיקר העבודה זה בעצם י-י-ידיעה. היא להניח בתודעה שלנו כל הזמן וזה צריך שכל הזמן בעבודה זה להניח את זה שוב ושוב ולתזכר לעצמנו שוב ושוב. אבל זה עיקר העניין. לפי זה אפשר להמליץ את זה, את הלשון בפסוק שלידע ולהכיר. זאת אומרת לידע ולהכיר שנמצאים על סף הגאולה זה, זה בתוך זה נכלל לידע ולהכיר שנמצאים בזמן של עצם הנשמה של יחידה שזה בדרך כלל מביא את כל הפרטים.

34:42 דובר 8 שוב זה משיח. צריך להבין שזה, זה לא דבר

34:45 דובר 7 זה לא פרט.

34:45 דובר 8 זה לא פרט וזה לא כלל. זה המהות של עניין. זה עיקר העניין. זה לא עוד דבר. טוב, כשיהיה משיח אז יהיה את זה ואת זה ואת זה ואת זה וגם יהיה התגלות של עצם. זה לא, זה לא דבר נוסף, זה עיקר המהות של עניין. הפוך, כל השאר זה גם. כל השאר זה תוצאה מזה, אבל זה המהות של עניין. זה ניקוד של עניין.

35:06 דובר 7 טוב, יישר כוח גדול לרב ברוסקין[?]. באמת אה תוכנית ושמאוד, מאוד אה, אה, אה ממקדת ולוקחת אותנו מהמקום הרדוד וההסתכלות השטחית על העניין של משיח למקום עמוק יותר וגם נותן לנו כלים טכניים, גם מה ללמוד, ממה להתחיל ללמוד וגם בעצם העניין של הידיעה לתזכר לעצמנו שוב ושוב. אז בעזרת השם שנזכה לגילוי של עצם הנשמה של יחידה והתגלות המושלמת של הרבי שלי, מלך המשיח.

35:32 דובר 8 אמן. תכף ומיד ממש.

35:34 דובר 7 אמן. יישר כוח גדול.

35:36 דובר 8 יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.

35:40 דובר 7 יישר כוח גדול הרב ברוסקין[?].

35:43 דובר 9 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי ותוכניות נוספות. חייגו כוכבית שש שלוש חמש שמונה. יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.