אוזניים לשמוע · פרק 37 · 2025-02-11 · 48:10
אוזניים לשמוע 37 | קבלת המלכות - אז ועכשיו!
אורח: הרב שלמה רוזנבלט
תיאור הפרק
מדוע בראשית שנות הנפלאות היה קשה 'לעכל' את עבודת קבלת המלכות? האם כל התמימים היו בקו אחד עם עבודת קבלת המלכות כבר לפני כ"ז אדר? מהו החידוש הדרמטי שהתחולל בראש השנה תשנ"ג? וכיצד ניתן לפרוט את קבלת המלכות בחיי היום יום? "אני מדבר מזווית של תמים, לא מזווית של עסקן!".. שיח מרתק עם הרב שלמה רוזנבלט - משפיע ישיבה קטנה תות"ל בית שמש ___ מנחה תוכנית: הרב מני ששון עריכת תוכנית: הת' אהרן יעקבאוויטש עיצוב: מ. גולד הפקה: ארגון איגוד תלמידי הישיבות העולמי
השמע המקורי · הערך על הפודקאסט בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 דובר 1 נתן ה' לכם לב לדעת, עיניים לראות ואוזניים לשמוע.
00:08 דובר 2 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי.
00:15 דובר 3 לא היה בחור חסידי, עברי חסידי ממוצע שחשב אחרת. היה קשה לקבל את זה, אבל הרבי אומר את זה בצורה כל כך ברורה. אף אחד לא. אף אחד לא חשב שהרבי מתכוון לומר את זה ברוחניות. אולי, או איזה הרבי נמצא באצילות ששם אומר מדבר שזה ברוחני זה ככה. הרבי מדבר בגובה העיניים אליי שזה, זה המציאות.
00:51 דובר 2 שלום עליכם לכלל תלמידי התמימים מכל ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש ברחבי ארץ הקודש והעולם כולו. אנחנו עומדים כעת בפני תוכנית נוספת מתוך סדרת תוכניות השמע האוזניים לשמוע. תוכנית שספוגה וחדורה מתוך חיות מיוחדת בענייני גאולה ומשיח ובהתקשרות אמיתית לרבי מלך המשיח שליט"א ולעניינו העיקרי להוביל עם משה המשיח בפועל ממש. בתוכנית הזאת נרצה לשוחח ולדבר על מהות העניין של קבלת המלכות בעבודה של כל תמים באשר הוא בחיי היומיום, במחשבה, בדיבור ובמעשה. לקבל את מלכותו של הרבי כמלך המשיח. לפני כן נרצה לשמוע מהמשפיע הרב שלמה רוזנבלט על פרשיית הימים של קבלת המלכות בשנת תשנ"א תשנ"ב תשנ"ג. ועם שמיעת הפרשייה וסיפור הדברים להגיע כתוצאה מזה לבחינת קבלת המלכות בנפשו של כל תמים. נתחיל כעת את התוכנית המיוחדת עם הרב רוזנבלט. שלום עליכם הרב רוזנבלט.
01:56 דובר 3 שלום עליכם. ברוכים הבאים כל התמימים היקרים, התמימים שחפצים לדב-- לדבוק ולהתקרב אל הרבי בכל מאודם ובכל נפשם. במיוחד בימים הקרובים לי' שבט. ברוכים הבאים.
02:12 דובר 2 ברוך השם יושבים ביחד כאן בתוך ישיבת תומכי תמימים בבית שמש וכולנו כבר נמצאים בשלושים יום קודם אחד וכולם חפצים להתקשר לרבי יותר ולהתחבר לרבי יותר. וכפי שזה מתפרש גם בימינו, לקבל את מלכותו של הרבי כמלך המשיח יותר ויותר. אז אם בתוכנית אנחנו נרצה לדבר כמובן על הבחינה איך מקבלים את המלכות בצורה פנימית ומהותית בנפשו של כל תמים. לפני זה נרצה לשמוע טיפה מהזווית של הרב, הזווית הסיפורית. איך בעצם הרב בתור תמים בישיבה גדולה בשנים ההם בין א' ועד ב' ג', עוד לפני שהרב נסע לקבוצה ד', איך בעצם התקבל כל ה-- התקבלו כל ההדהודים של הרבי על העניין של קבלת המלכות? ואיך אתם קיבלתם את זה בתור, בתור בחורים בישיבה? ועד כמה הדבר הזה באמת לקח לכם את הנפש לקבל את המלכות של הרבי כמלך המשיח.
03:02 דובר 3 טוב, אז אני אדבר באמת מזווית אישית. אפשר לקרוא ביומנים כל מיני, כל מיני דורשי רשומות ועיתונאים וכל אלה שהרשימו, אה, כתבו את הדברים בצורה שהיא כתובה להד. אבל אני כמו שהמנחה הרב ששון אומר מזווית אישית שלי, אז אתחיל באמת, באמת בקיץ נ"א. אה, בעצם ההתחלה של כל העניין הזה של, של ההכנה והעבודה לקבל פני משיח צדקנו עד בשורת הגאולה ועד ההכרזה של יחי וההדהודים של הרבי. למעשה זה מתחיל, כמו שידוע לכולנו בראש חודש ניסן תשנ"א. אה, למעשה זה היה, חזרנו לישיבה סוף, סוף חודש אדר לישיבה, אולי יום או יומיים לפני ראש חודש ניסן. זה היה לי אולי ראש חודש ניסן.
04:16 דובר 2 אתה תמים בשיעור א'.
04:18 דובר 3 תמים בשיעור א', כן. שיעור א'.
04:22 דובר 2 אוקיי, אהמ.
04:28 דובר 3 ו... היה השיחה כידוע הייתה בליל, ליל שישי. אה אף אחד לא התכונן לשיחה אף על פי שבאופן כללי אפשר היה לשמוע את השיחות ברדיו, רדיו, רדיו כפר חב"ד, אם אפשר לקרוא לזה ככה. אולי באותה תקופה עוד לא, אבל אפשר היה לשמוע את השיחות ב-בכפר חב"ד, אבל בדרך כלל זה היה שיחות שתכננו לשמוע אותם או שהיה ימים מיוחדים, ימי הפגרא שחשבו אה מראש שאולי יהיה פארברענגען של הרבי בוט"ס עגנון של שיחות יהיה ראש חודש ניסן לא היה מהימים שמעלים בדף גרי עדוהים. אז אף אחד לא חשב ל-לבדוק אם תהיה שיחה. למעשה בישיבה לא שמעו את השיחה במה שנקרא בלייב. אה רק למוחרת בבוקר הגענו לסדר חסידות, אה סדר חסידות של יום שישי והמשפיע של הכיתה שלנו ישב בזאל והיה מבוהל ומפוחד ממש.
05:42 דובר 2 מי היה משפיע?
05:43 דובר 3 היה ר' דובער זלמנו[?] והיה משפיע שלנו בישיבה. הוא ישב במקומו אז על הירק. נכנסנו להתחיל את הסדר. ו... היה נראה שהוא מבוהל לגמרי. וממנו שמענו דבר ראשון על השיחה, היה שיחה מבהילה הלילה והרבי דיבר דברים ש... מבהילים ביותר שחסידים לא שמעו אותם אף פעם מהרבי. היה נראה ממש, אולי היה לו קשה אפילו לדבר ולחזור על מה היה. אחרי ששמענו כמו, ששמענו שהייתה שיחה, כמובן, שהייתה שיחה כל כך מיוחדת, כמובן ששמעו, דאגו לשמוע את ההקלטה של השיחה. הבחורים שנכנסו מה שנקרא כמו, כמו, נכנסו לזאל, כבר היה, שמעו את ההקלטה של השיחה. והדברים היו מה שנקרא מבהילים ביותר. ואומר עשיתי כבר כל מה שאני יכול. אין יותר מה לעשות. אני מטיל את זה עליכם. כאילו הרבי כאילו מתפטר מתפקידו. עשיתי כל אשר ביכולתי. הדבר היחיד שאני יכול לעשות זה לחלק אה דולר לצדקה. דברים מבהילים, דברים שחסידים לא שמעו מעולם מהרבי באופן הזה. היה דברים דומים פורים תשמ"ז, קצת דברים דומים, אבל לא, לא, לא, לא, לא באופן הזה. ולמה העסיק ביום ב-ביום שישי הזה בעצם התחיל כל העניין הזה של ההתעסקות בענייני משיח ב-ב-באופן מיוחד אה ביותר. למעשה באותו שבת כבר הגענו לישיבה. השלוחים ששמעו את השיחה של הרבי יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך ובאו לישיבה ואספו כל בחור שנקרה, שנקרה בדרכם. הישיבה הייתה, אני בכל אופן לא הייתי בישיבה ואיך אני זכור לי גם כן הישיבה פשוט הייתה ריקה. השלוחים הבינו שמשהו מזעזע קורה.
07:52 דובר 2 חוץ מ-- חוץ מהם מהישיבה שיצאו לשליחות, כן.
07:55 דובר 3 בדרך כלל היה דבר מקובל שבחורים נוסעים לשבתות שליחות, אה במיוחד בימי הפגרא המיוחדים כמו לפני י' שבט, לפני י"ט כסלו. השבת האחרונה לי"ט כסלו, לי' שבט עוד היו נוסעים לשלוחים והדברים מיוחדים היו נוסעים גם כן מפעם לפעם לשליחות, היו נוסעים ל-לישובים עם הניידות. אה, המושג של שבתות שליחות היו ד-- היה דבר, היה חלק אחד מהחיים בישיבה. הגיעו השלוחים הגיעו, אספו את הבחורים, לקחו שמונה עשר בחורים, לא חשבו איך יסתדרו, מה יהיה. פשוט הישיבה התרוקנה.
08:31 דובר 4 היה מצב של דחיפות. כן, הרבי צריך להתגלות.
08:33 דובר 3 זה היה זעזוע. זה היה כאילו אולי המילים שהרבי צריך להתגלות. זה לא היה במילים. היה זה היה מ-- זה היה מילים שחייבים ל-- חייבים לעשות משהו. הרבי ז-- הרבי נותן את זה לנו. הרבי הוא כבר לא יכול. כביכול הרבי לא יכול יותר לעשות שום דבר, רק לחלק צדקה כמו על דרך הלשון. מה שאמרה אותו יהודייה שהגיעה לרבי והחזיר בדולרים. זה היה הרגשה של כולם. הרבי סמכנו עליך שאתה תביא את המשיח, שאתה תפעל את זה שכמובן יחד איתנו. אבל הרבי לוקח את העגלה, סוחב את העגלה ב-- אה, בראש ואומר לו אני כאילו ההגה בידיים שלכם עכשיו זהו. זה את ההגה אליכם עכשיו אתם, אתם תפעלו את העניין. זה היה מזעזע. כאילו על מה? על מי הרבי סומך עלינו? איך? לאן להתקדם עם זה? אבל, אבל זה מה שהרבי אמר. השלוחים שכל עניינם זה לפעול ש-- את העניין של, של התגלות מלך המשיח ושהרבי מלך המשיח. אז, אה, הבינו שאין מה לעשות, שפשוט צריך להפוך את העולם. צריך לעשות. דבר ראשון להגיד את המילים של הרבי מה שהרבי אומר ולפעול ולעשות כל מה שרק אפשר לעשות כדי שבאמת יהיה ביאת משיח צדקנו, שכל מה שהרבי דיבר במשך כל השנים, כל הפעולות שהרבי עשה מקבלת הנשיאות לא ילכו ל-- לא ילכו לטמיון.
10:12 דובר 3 אני מוכרח לומר, אני מוכרח לומר שלא כולם עשו את זה בצורה מסודרת כמו שאתה עכשיו מסדר את זה. שזה היה משלשת מעשה שהיה כל שבוע שיחה של אותו שבוע עוד לא ראו כל כך בצורה בולטת את ה, את ה, מה שנקרא שהרבי מתקדם כבר. שהרבי מתקדם, אה, צעד אחר צעד ומכניס אותנו לעניין של לחיות את ימות המשיח ולחיות את העניינים של משיח. כל, כל שיחה הייתה לגופה מה שנקרא, וכל שיחה כמובן מעוררת. היו את ה-- היו בישיבה כמובן את המשפיעים שידעו לציין את הדרך, כמו הרב לעילמי צור גינזבורג[?] עליו השלום, שהוא תמיד מה שנקרא ידע לשבת ולרדת לעומקם של דברים ולדייק ו-ו-ונסה לכוון. לא כל המשפיעים היו בראש הזה.
11:03 דובר 4 כבר אז הרב גינזבורג הצליח לשדר את השיחה בכל זוהרה.
11:05 דובר 3 הוא כבר התחיל, הוא לא, הוא לא, הוא לא סידר אבל כן דייק וכן ציין דברים חדשים שהרבי אמר בשיחת השבוע ושבוע שעבר עוד לא נאמרו. אז כן, אז ולמעשה מה שנקרא, אה, ראינו שמתחילים, מתחיל, מתחילים ל-- צריכים לעשות ולפעול ולפעול כל מיני דברים כדי להביא את ביאת משיח צדקנו. העניין של החתימות למעשה התחיל כבר בקיץ תנש"א. אה, אני אינני יודע לומר במדויק מתי זה היה, אבל זה היה משהו נראה לי באזור שבועות, קצת אחרי שבועות, תמוז אולי משהו ב... אני לא זוכר למי הייתה היוזמה. שוב פעם, אני כבחור בישיבה לא, לא הייתי ממוקד מי אמר ומה אמר ואיפה. בחורים בישיבה זה לא עסוקים כל כך בעסקנות. מי העסקן שיצא עם הרעיון ומאיזה בית מדרש זה יצא?
12:00 דובר 4 לא ידוע שדוד נחשון, אה, התחיל ההחתמות על קבלת המלכות?
12:04 דובר 3 דוד נחשון. אבל היה עוד, היה עוד דברים. היה יגאל הושע שכך סיפרו בזמנו, כי יגאל הושע מסר, שיעבד את הבית שלו, מכר את הבית שלו. אני לא זוכר אם זה נכון או לא נכון, אבל ככה דיברו אז ועסק, עזב את כל העניינים ועסק רק בעניין הזה של קבלת המלכות והחתמות שנסעו אז לאיוב[?], אה-
12:26 דובר 4 לאריז"ל
12:27 דובר 3 לאריז"ל. אז כבר עמדו שם הדוכנים עם ההחתמות של קבלת, קבלת המלכות. אני צריך לומר את האמת, זה היה, זה היה, זה היה קשה לקבל את זה, כי אנחנו מכירים את השיחות של לפני זה, שההתבטאויות של הרבי מלפני זה על העניין של מלך המשיח, וזה היה קשה לקבל שזה הדבר היחיד שנשאר עכשיו לעשות. כאילו הכל כבר עשו הדבר היחיד עכשיו קבלת המלכות. כאילו לא כולם קיבלו את זה.
12:56 דובר 4 הדברים נאמרו, אבל זה היה קשה שזה יחדור ללב. כי יש פה חידוש בצורה-
13:00 דובר 3 זה היה חידוש גדול מאוד. שלב שהרבי דיבר, הרבי דיבר על עניינים של-- היה קשה. איך באמת עוברים ממצב אחד למצב אחר? זה מצב בנפש. זאת תנועה בנפש אחרת.
13:12 דובר 4 מי שאמר לי הגדרה מעניינת אם הרב מסכים איתה, שבגלל שכל הסיפור הזה של קבלת המלכות, לפחות בתחילתו, זה היה מצד חסידים ומצד הרבי היה רק עידודים לכך ולא אמירות מפורשות. אז לכן כביכול מי שרצה עלה על העגלה ומי שלא רצה לא עלה עגלה. הייתה פה איזשהו עניין של, היה פה עניין של בחירה, כי, כי כל הפעולה פה היא של מצד המטה, מצד החסידים.
13:34 דובר 3 לגמרי. זה ככה, ככה היה וזה נשאר עד היום ככה. זה לא לא כולם, אה, אה, קל להם, אה, אה, בפרט אחרי שלום וסטר[?]. אבל, אה, נכון, האמת זה ככה היה שלא כולם קיבלו את זה. אני אומר בתור, בתור מהזווית האישית שלי, אני כעת לא בא לדבר בפני-- בשם אף אחד, כי אני לא יודע מה בליבו של חברו, אבל זה היה קשה לקבל את זה. אה, מבחור שנמצא בישיבה סך הכל שלוש שנים, ארבע שנים, לומדים תניא ולומדים, אה, שיחות של הרבי ולומדים מאמורים ולומדים ליקוטי תניא והכלכלה. מנסים ללמוד חסידות באופן פנימי ולהחיות ולהשתנות ולעורר את הנפש האלוקית ולגבור על הנפש הבהמית. וכאן עד למשהו כזה מהפך עולמי למעשה שהעולם כעת הולך להשתנות ומלך המשיח עומד להתגלות וכל ה, כל המציאות של העולם הולכת להיות, אה, הכל טוב וזה משהו בנפש, משהו אחר מאוד, משהו אחר לגמרי. קשה מאוד לעבור מעבודה פנימית ואישית למצב שכל ה, כל המציאות בעולם משתנה לגמרי.
14:54 דובר 4 מאוד מרתק לשמוע את הזווית הזאת, כי הרבה פעמים כשמדברים עם אנשים שיותר כמו שהרב אמר י-י-יתיחסו לצד של הסכנות באותו זמן, אז מבחינתם זה היה דבר שהם רק חיכו לו. אבל מהצד של מה שהרב מתאר יותר, מי שהיה בד' כסלו[?] או יותר ח"ת[?] מימים זה היה טיפה מוזר. פתאום פה משהו קורה והיה צריך כאילו איזושהי הווי דכזאת של להחליט שכן זה זה.
15:14 דובר 3 כן. יכול להיות שהיו בחורים מבתים מסוימים שכן, שכן חיו את זה. אולי בתים של שלוחים או לא יודע, לא, לא, לא יודע לזהות אותם כי גם החברים שלי שבאו מבתים של שלוחים לא, לא זכור לי שכל כך הגיעה להם העניין שעכשיו הנה כבר הרבי מלך המשיח והעולם משתנה כרגע והגיע התכלית של כל העבודה של כל הבריאה כולה מאז, אה, מאז בריאת העולם. ותכלית הכוונה של תורת החסידות באה למעשה פעל. זה לא, זה לא כזה היה את המבצעים שהרבי כל פעם, אה, כל שנה הרבי הוסיף עוד מבצע ועוד מבצע. אז שעסקו בעניינים של חוץ אז יש את המבצעים. אבל שאין עוסקים בעיקר בעניינים של הישיבה אז עסוקים כל ה-- בלימוד התניא ובהנחת תפילין בתיקון המידות בלימוד החסידות. פתאום משתנה פתאום. לא, זה הולך להיות משהו מהפך כל העולם. זה בעצם הולך להיות-- העולם הולך ל-להגיע לסוף, להזדכך, להיטהר והרבי דוחף אותנו ואומר שזה תלוי בנו ואנחנו צריכים לעשות הכל. ואחרי, אחרי כ"ח חסד נראה ב-- התחיל מה שנקרא לגלות את המצב של העולם ואת העבודה הנצרכת בשביל לגלות את העניינים של העולם. ואלופי של עולם א' חוכמה א' חביבה פלא כל המצוי בו. כל השיחות מה שנקרא שהרבי מה שנקרא התחיל לגלות עניינים שקשורים להוריד את העניין של משיח בתוך המציאות של העולם. לדבר על זה כדבר מוחשי וחי והוא היה מהפך. זה היה מהפך גדול מאוד.
16:51 דובר 5 כאילו להביא לתמימים באותו זמן בישיבת דעין[?] לשיעור ב' את השיחה של משפטים נ"ב זה היה כזה משהו שהוא מוזר.
16:59 דובר 3 כל שיחה הייתה פצצה.
17:01 דובר 5 כן.
17:01 דובר 3 כל שיחה.
17:01 דובר 5 בטח שיחות שמדברות על העולם ומוכשרת העולם ופעולתו של משיח על העמים.
17:06 דובר 3 אולי הרבי באמת התכוון או הרבי לא התכוון בדיוק. או אולי זה משהו פנימי, אולי זה.
17:11 דובר 5 מה באמת הייתה התחושה?
17:13 דובר 3 אז שוב פעם כל פעם היה חידוש. כל פעם היה וכל פעם היה בעצם חידוש והיה צריך כל פעם מה שנקרא לעשות איזה משהו, סוויץ' בתוך הראש. רגע, זה כבר לא מה שהיה שבוע שעבר, זה כבר מציאות חדשה. אני זוכר, אני זוכר שהיה ש"פ נ"א אז אז אה היינו הולכים, הלכתי לקול השכיל[?] כל שבוע לבית דגן. באותו שבוע, שבוע אחרי ש"פ תיקתי[?] הלכתי עם הרב קוטלר פלדמן[?].
17:47 דובר 5 טוב.
17:47 דובר 3 היה עוד בישיבה והלכנו ביחד וחשבנו איך אומרים לתימנים של בית דגן יש נביא בדור שצריכים לשמוע כל מילה שלו והוא מבשר את בשורת הגאולה. שהנה, הנה משיח בא. זה היה בלתי נתפס. איך אתה אומר את זה? בפרט לאנשים שהם מקובעים יחסית וסגירה של אנשים מאוד מקובעים ושהם שומרים על המסורת בצורה הדוקה כל כך. איך אתה בא ואומר להם את זה? זה היה כל פעם מחדש עבודה, עבודה פנימית. קודם כל שזה יתקבל אצלי. איך אני אסכים עם זה? איך אני אנסה לראות איך אני חי את זה בחיים שלי? ואחרי זה לחשוב איך אני מסוגל לומר את זה לאחרים.
18:30 דובר 5 זה ממש מה שמבואר בחז"ל שבשביל להביא אור חדש צריך דבר ראשון שיהיה סילוק ואז שיהיה בא אור חדש. כאילו היה פה צריך שנייה את הנקודה הזאת של ה...
18:39 דובר 3 החומה.
18:40 דובר 5 זכור לי שבתור בחור בישיבה קטנה, כשהייתי בהתוועדויות של הרב, אז באחד הסדרים הרב אמר ש-שהייחודיות של כל שיחה בדבר מלכות של אותם שנים נ"א עד נ"ב הייתה כמו טבעת אחרי טבעת, שאם היה חסר לך שיחה אחת זה כמו לקרוא סיפור בהמשכים שהפרק הכי קריטי בסיפור של המתח אתה מפספס. אני זוכר את זה עד היום שזה היה התיאור להבין למה חייב כל שבוע ללמוד כי זה היה כזה ב-בשרשרת אחת.
19:10 דובר 3 לגמרי. הלאף שעד היום אני לא יודע. אני לא כל כך משכיל. יש ברוך השם הרבה משכילים שיודעים בדיוק לומר איך כל שיחה במדויק הוסיפה על השיחה הקודמת. אני באופן אישי עוד לא, לא בדרגה הזאת. אני שומע, אני שומע מה שמסבירים, אבל ב-ב-בוודאי ראוי שהרבי צעד אחר צעד הרבי מתקדם שבת אחר שבת עוד דרגה ועוד עניין ועוד יותר בגלוי ועוד יותר כמובן עד שמגיעים לשיחה של חיי שרה נ"ב, שזה בכלל שער חדש שאי אפשר, אי אפשר בלעדיו לעשות שום דבר בעבודת השם.
19:50 דובר 5 באותה תקופה של חיי שרה יש לנו את קונטרס בית רבינו שבבבל שיוצא ואת חוג גם נתן.
19:54 דובר 3 כן, כן. כ"ח חסד זה זה היה כל, כל שיחה כזאת הייתה בומבה. עכשיו אני לא אומר אני לא יכול לומר שאת לכולם זה היה ככה. אני יכול לומר שאצלי זה היה ככה.
20:07 דובר 5 זה מה שהיינו מחפשים לשמוע.
20:08 דובר 3 אצלי זה היה בומבה. רגע אחד מה זה הנשיא שבדור זה הוא. הרבי אומר מפורש שהנשיא שבדור הוא משיח. כאילו זה כאילו.
20:21 דובר 5 מוגדיע[?].
20:22 דובר 3 כן, שהרבי אומר, הרבי אומר על עצמו, מצהיר על עצמו והרבה כל הרמזים והכוכביות ומנחם שמואל וכל, כאילו זה הרי כל כך, כל כך הפוך ממה שהיינו רגילים לשמוע. שהרבי לא רוצה, שהרבי לא רוצה שידברו על זה והרבי, הרבי שולל את זה וזה וזה יכול ל-להפריע להפרצוס המאיונס. אבל זה המציאות. המציאות שהייתה שהרבי וזה היה אצלי לא היה בחור חסידי, עברי חסידי ממוצע שחשב אחרת. היה קשה לקבל את זה, אבל חש-- הרבי אומר את זה בצורה כל כך ברורה. אף אחד לא, אף אחד לא חשב שהרבי התכוון לומר את זה ברוחניות אולי. או איזה, איזה הרבי מסת-- נמצא באצילה ששם אומר מדבר שזה ברוחני זה ככה. הרבי מדבר בגובה העיניים אלינו ואומר שזה, זה המציאות, זה-
21:21 דובר 5 יש מסקנות שהגיעו.
21:22 דובר 3 אה?
21:23 דובר 5 יש מסק-- יש מסקנות שאנשים הגיעו אליהם אחר כך, אבל זה...
21:26 דובר 3 זה כן. זה מה שנקרא השכל בא אחרי המאורעה. זה כשלא מסתדר משהו אז מתחילים לחפש אחרי זה תירוצים. אבל, אה, כשהמציאות הייתה, כשראינו את הרבי ושמענו את הרבי, אז כל מי שחשב אחרת היה מקבל כל מיני תיארו את בכל מיני מילים חיצון או קוראים לו מאיפה, מאיזה עיר הוא הגיע, לכן הוא חושב ככה או כל מיני דברים. בסוף של דבר, אחרי שזה לא הסתדר אותם אנשים שינו, שינו את דעתם. זאת אומרת, זה היה מאוד מוזר לראות אנשים שבשיא-- כ-כ-כי ראו את הרבי והאיר האמת בזמן הבית, מה שנקרא על דרך בזמן הבית, הכל היה פשוט. כשהגיע פתאום משהו בזמן הגלות אז הכל כאילו משתנה והפרשנות משתנה והדברים הם לא בדיוק בפשוטם. אה, היה קצת פלא לראות את הדברים האלה, אבל זה טבעי כי זה כי זה טבע של גלות. זה טבע של הלל ואסתר.
22:31 דובר 5 איך בעצם אנחנו צועדים מכאן, מהתיאור של הנון אלף וה-נון ביז, פתאום מגיע החוז'ין[?] עוד נון ביז ומשם לנון גימל ל-- שהעניין של קבלת המלכות התחיל להיות משהו שהוא מוסכם לא רק על כלל חסידים, אלא כבר הוא התחיל להיות משהו שמפורסם לעולם בצורה עקבית ומצד הרבי משהו שהוא עקבי יום יום. איפ-- זה עוד מהלך או שזה היה טבעי או שזה מהלך שכן היה עוד בומבה?
22:59 דובר 3 ברור שהיה פה מהלך לא טבעי. דבר ראשון צריך לזכור שחוז'ן מודל[?] יצר בלבול מסוים, כאילו הרבי מדבר שהם מתקדמים ו-ואיך סטייפ ביי סטייפ ועם אותות המשיח וכל המילים שהרבי מדבר ופתאום בהיני באסו[?] זה הכל הולך הפוך. אבל אז, אז התגלה באמת ה-- אפשר לומר עם מאה אחוז של חסידים שאדרבה, היות והרבי מדבר כאלה דברים והיות והגענו לכזאת מציאות, אה, מציאות של ממש טרום טרום טרום ביאת משיח צדקינו, אז כמובן העולם קשה לו לקבל את זה. אה, חלק מהעניין הזה של הנ"א זה העניין הזה של חוז'ן מודל[?] ש-שהעולם לא מצליח לקבל את זה. אז זה סוג של העלם והסתר קטרוג שבא לידי ביטוי בעניין הזה של, של בעניין של הבריאות של הרבי. אז מה עושים כשיש כזה העלם והסתר, כזה עניין גדול ונעלה? אז זה ניסיון וניסיון. מתאמצים עוד יותר ומתחזקים עוד יותר. ממילא התנועה הייתה אצל חסידים שאדרבה, שכל העניינים שהיו באיטיות ובהדרגתיות התקבלו על ה, על ה, על התקופה ועל המצב שנמצאים בו, שהוא מתקדם ממש טרום ביאת הגאולה. אז אה היא-- אז אדרבה, ביתר שאת וביתר עוז. העלם והסתר יוצר אדרבה, ביתר שאת וביתר עוז במקום להתחבא ולהתחפר בתוך מערות. אולי לא התכוון, אולי לא התכוון. הפוך, זה, זה חיזק. וכל העניינים של העניין של הפצת בשורת הגאולה והנבואה של הרבי וכל העניינים שקשורים זה התחזק עוד יותר.
24:43 דובר 6 ואז מגיעים בעצם לנקודת אה פתיחה חדשה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, משהו שהוא עצם נוגעים על זה, משהו ש-
24:50 דובר 3 אפשר לומר שנקודת הפתיחה הייתה כבר בראש השנה.
24:54 דובר 6 של קבלת המלכות.
24:54 דובר 3 קבלת המלכות. זה הנקודה היה, היה-
24:56 דובר 6 אפשר לומר עד עכשיו עשינו מעין הקדמה לעניין איך בעצם התחיל קבלת המלכות בנון בייז, כמו שכבר רבנו אמר.
25:02 דובר 3 היה חתימות והרבי קיבל, והרבי קיבל אה את התשובות גם כן וגיבה את התשובות האלה.
25:09 דובר 6 דווקא אבל פתאום רואים שהתחיל פה משהו.
25:11 דובר 3 גם נון בייז. הרבי גיבה את כל העניינים של אה-
25:14 דובר 6 פעולות הרישום.
25:16 דובר 3 כן, הפעולה של אנשים שעשו והרב אמר שילמדו מהם איך עושים המלכה. זה לא שזה הגיע מה שנקרא ברקע של שום דבר.
25:25 דובר 6 אהמ.
25:25 דובר 3 אבל, אבל שוב פעם זה היה, זה עדיין היה פנימי. זה עדיין לא, זה עד-- זה לא היה חלק מהתפילה. זה לא היה חלק. זה כל אחד מה שנקרא באופן אישי או בתוך התוועדות. ואז בראש השנה של ממש של, של, של הכתרת המלך הקדוש ברוך הוא המלך עלינו.
25:44 דובר 6 תשנ"ג.
25:45 דובר 3 בתשנ"ג. אז היות והתחושה של כולם הייתה כזאתי שרק מתקדמים הלאה והלאה. אז היה מה שנקרא ממש אה קרקע פורייה לפעולה של הגילוי הזה, שאמר שיוצא מזה זה היום של הכתרת המלכות של הקדוש ברוך הוא. והכי מתאים עכשיו לקבל את המלכות של הרבי עלינו בר"ה לפני תקיעת שופר. עכשיו תקיעת שופר זה חלק מהעניין של קבלת המלכות. אמנם לא הייתי שמה. אה הגעתי רק כבר יום כיפור בעקבות הגילויים. אז אה-
26:18 דובר 6 שמעתם על זה כבר?
26:19 דובר 3 כן. יאללה אחרי ראש השנה שמענו ואז אה היה, היה באופן אישי היה כל מיני דברים שהפריעו לי לנסוע לראש השנה. ורק אחרי ששמענו מה היה בראש השנה ושהרבי יצא לחדר ושהרבי, הצליחו לראות את הרבי דרך החלון השקוף והרבי יצא לחסידים. אז אה, אז הגעתי לרבי ממש ערב יום כיפור. אה כמובן שהיה ההתעוררות הגדולה הזאתי של ראש השנה שכולם עמדו ביחד והכריזו שלוש פעמים יחי אדוננו. וזה היה מה שנקרא, זה היה טקס. זה מה שכתוב וחדשו שם המלוכה. ושמה זה היה ממש אה, אז אה זה היה, זה קיבל חיזוק מאוד, מאוד גדול. אמ במיוחד, במיוחד כמובן אחרי זה, במיוחד במיוחד ליל שמחת תורה, שרוב הבחורים לא היו.
27:24 דובר 6 אתה היית?
27:25 דובר 3 אני לא הייתי. אז היה אז המזכיר אז הרב אה-
27:30 דובר 6 סימפסון[?].
27:31 דובר 3 סימפסון[?]. הוא ביקש מהרבי, אני זוכר שאז דיברו בערב שמחת תורה שיוצא והרבי יוצא לתפילות ולא רק הכל מתוכנן מראש ולא יודעים בדיוק מתי. אז הוא ביקש מהרבי שהרבי יצא רק בשעות כמו שהיה תלוי בדרך כלל שהרבי יצא להקפות בשעות שכבר רוב, רובם ככולם חזרו מהתהלוכה. ואה מה שהוא הבין שמ-מ-מרבי הייתה הסכמה לזה. בפועל זה לא היה ככה. בפועל מה היה ממש מה שנקרא כמעט בזמן. רוב התלמידים שכבר חזרו כבר חזרו לאחרי. אני זוכר שחזרתי אז באחד הרחובות חזרתי מהמקום שמהשליחות של הרב סימפסון[?], איפה שבאמת אה הייתי אצלו בבית חב"ד שלו, בבית הכנסת שלו. אז חזרנו בריצה. אמרנו אולי בכל אופן, אולי, אולי כן יגדילו קצת את התפילה וכולי. וכשחזרנו פגשתי את הרב אהרונוב, אלפרין[?] הולך כפר חב"ד. אמר זה כבר לאחר מעשה. אין לכם מושגים איזה גילוי אה הרבי עודד, דריכי[?] באותו באותם אורות שהוא זה הוא החת[?] ששם על הכפר חב"ד הוא שם את ה, את ה, את ה כ-- את הכתיבה הזאת של יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לדורות שהיה במשך זמן ארוך מאוד על השער של כפר חב"ד. וטוב הגענו אחרי אבל אחרי, אחרי שהרבי יצא קיבל וידע ועודד את יחי אדוננו אה והרבי עודד מה שנקרא בידו הקדושה ובגופו וכולי וכולי. אז כבר לא נשארו שאלות. זה לא היה קל, אבל זה לא נשארו שאלות שזה, זה מה זה העבודה עכשיו. וזה היה באמת למעשה מאז למשך אה עד חוב זן[?] עד אה י"ג חשוון, למשך אה שנה וחודשיים שזה היה השיחות של הרבי אמרו אלינו זה יחי אדוננו. זה היה עוד פעם, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ופעמיים
29:32 דובר 3 ביום וכולי. זה אבל לאף אחד לא היה שאלות. לאף אחד לא... כמעט לאף אחד אפשר לומר. לאחר מכן התברר שעם כמה כאלה שכן היה לנו שאלות. אבל אה כן.
29:54 דובר 7 בעצם אה זה כל אה-
29:56 דובר 3 כל זה מדבר עד אה עד שמחת תורה. ואז הגיע העניין של אה י' שבט.
30:02 דובר 7 אוקיי, י' שבט נ"ג. אתם בארץ.
30:04 דובר 3 אני הייתי בארץ.
30:05 דובר 7 י"ג ניסן.
30:06 דובר 3 כן. שוב פעם אני לא הייתי מאחורי הקלעים. לא, לא, לא יודע. אני לא, לא יודע איך.
30:12 דובר 7 שידור ו...
30:13 דובר 3 אם זה היה שידור. זה היה בישיבה שנסעו, שנסעו ל... שבימי דפגרא, י"ט כסלו עד י' שבט היו נוסעים לכל הסניפים. זה היה יוצא אוטובוס אה ככה שעה לפני מנחה. ומנחה מאוחר יצאו אוטובוסים. היינו הולכים ל-לתל אביב, נסענו לתל אביב, התפללנו בבתי כנסת. ככה זה היה קבוע בימי דפגרא. וכל אחד קיבל אה בקבוק יין, כמה חבילות וופלים והיו הולכים לבתי כנסת ויוצאים. אבל הגענו ל... נסענו, נסענו לי' שבט גם כן ככה היה גם כן בי' שבט. והגענו לבית הכנסת וכולם דיברו שהיום הולכת, היום הולכת להיות ההכתרה של הרבי. זה לא שאנחנו אמרנו להם, הם אמרו לנו. זה היה, זה כבר היה. זה היה. זה הופץ כבר שהיום הולך להיות שידור מיוחד. גם שידור לווייני זה אז זה לא היה כזה פשוט כמו היום. היום לכל אחד יש לוויין בכיס, אבל אז היה שידור לוויין. היה צריך לשכור את השידור לוויין זה שעתיים, שעתיים, שלוש ביום.
31:17 דובר 7 הנה אנשים בבתי כנסיות הם-
31:18 דובר 3 ידעו.
31:19 דובר 7 ידעו, ידעו.
31:19 דובר 3 ידעו. ידעו שהולך להיות. כל אחד אמר באמת אה שאלו או השתתפו בשמחה או כל אחד מהזווית שלו. אבל ידעו. ידעו שהולך להיות-
31:29 דובר 7 הרבי מלך המשיח.
31:30 דובר 3 כן, ידעו. שוב פעם אני אומר גם מהזווית שלי גם כן זה לא, לא, לא ידעת בחלילולות הצפרדע[?], מה שנקרא. לא, לא, איך, איך לומר את זה? איך? היו כאלה שהיו כאלה שידעו יותר טוב. היום יודעים פחות, אבל אה קודם ידעו מאוד טוב. היום יודעים הרבה פחות. משום מה לא יודע.
31:52 דובר 7 זה יכול להיות פשוט. מי שאז הלך בתמימות עד היום נמצא את זה. מי שאז הלך עם שכלתנות אז היום פחות נמצא.
31:58 דובר 3 פעם זה היה מה שנקרא זה היה זמן הבית והיה הכל היה העיר והכל היה פשוט והיה כיף לומר שאני שהרבי ש-- והרבי שלי והרבי מלך המשיח שלי ואני הולך לשלוט על העולם דרך יחד עם הרבי שלי. אה כשזה העניינים קצת השתבשו ולצערנו קצת כן באור קצת מאריך קצת זמן אז זה יותר קשה אבל וזה מה שהיה.
32:23 דובר 7 אז אתם חזרתם מהקאטסקילס.
32:25 דובר 3 חזרנו מהקאטסקילס חזרה זה היה ארוחת ערב הגיע אז נכנס בסערה נכנס שאול אקסלרוד נכנס לחדר אוכל. מה אתם עושים פה? מה אתם יושבים ואוכלים? איך הזדחלנו? הזדחלנו. היום י"ט הזדחלנו. המשיח קבלו הסמל. אנחנו צריכים להפוך את העולם. אז הוא רצה שנעשה באותו רגע. בכל אופן כן, הוא הגיע. זה היה סיפור שלם שנכנס עם הטקס.
32:52 דובר 7 טקס.
32:52 דובר 3 כן, כן, כן. זה סיפור בפני עצמו. הסיפור של הטקס ביו"ט. כידוע. ו... וזהו. אני לא זוכר בדיוק. זה כנראה רבי מנחם. לא זוכר בדיוק את ה. אני זוכר יותר את הרעש לפני המשתה מאשר את הנקודתית מה היה באותו באותו תחנות באותם רגעים. אבל אז הרבי שינה את התוכנית שכולם שמעו וכולם הכריזו ביחד יחי אדוננו. ושוב פעם אני אומר שבאותם רגעים היה מה שנקרא הלב מפרפר וכל העולם כולו צועק יחי אדוננו. קבלת המלכות. ועוד שנייה הרבי מלך המשיח יתגלה. ידענו שיש גם קצת מאחורי הקלעים. אני לא ידעתי הרבה. קצת ידעתי לא הרבה. ואת זה זה מה שהיה למעשה פרט ש...
33:46 דובר 7 כל המאחורי הקלעים האלה הם הם עדיין מאחורי הקלעים, כי השטר שעולמו הבהיר אז זה ולסקיה[?] הם. רגע ומפה אני יצאתי.
33:53 דובר 3 הרבי יצא ועליו כל כל כל העיכובים וכל אלו שניסו להניא את הרבי שלא יצא והסבירו לרבי איזה נזק זה עושה אם פתאום נהיו יותר חכמים מאשר הרבי עצמו, את הנזקים שזה יכול לעשות. הרבי על אף הכל, וכביכול כביכול כביכול שאם מישהו היה יכול לתת איזשהו המצב הרפואי של הרבי, איזושהי אפשרות כביכול לשלוט בזה כביכול. הרבי בתוקף ביקש לצאת ובזמן שידע שיש את כל המערכות של השידורים ושל הצילומים וכל מיני רשתות שנמצאים בחוץ, והרבי השאיר אליהם מה שנקרא מבט. באותו זמן שכולם שרו וצעקו והכריזו יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח בן דוד.
34:46 דובר 8 יחי אדוננו ומלך המשיח בן דוד.
34:52 דובר 7 אז באמת ארבוז[?], לשמוע את כל התיאור הזה זה באמת מכניס אותנו רגשית למאורעות של אותם הזמנים של נ"א, של נ"ב ובעיקר של נ"ג. בתיאור הזה זה בעצם עברנו עכשיו ראשון נ"ג, שמחת תורה נ"ג וי"ט נ"ג, ובטח גם לאחר מכן הגעתם לקבוץ בנ"ד וראיתם את העידודים המיוחדים של הרבי. מה שבעצם הכל נכלל פה בכל העניין זה העניין של קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח. עומדים מול הרבי מכריזים יחי אדוננו ורוצים שהרבי יתגלה בתור מלך המשיח. עכשיו, כתמים היום נמצא כך וכך שנים אחרי אחרי ג' תמוז ואחרי המאורעות הללו, והוא יודע את האמת הברורה שצריך לקבל את המלכות של הרבי כמלך המשיח, שזה מה שמביא את ההתגלות של הרבי. מה בעצם העבודה של קבלת המלכות? איך בעצם אני פורט אותה לפרוטות בנפש שלי כתמים בתקופה הזאת?
35:45 דובר 3 טוב, האמת שלמעשה זה בעצם כל מה שדרושים מכל מה שרבינו נשיאנו והרבי מלך המשיח דורש מאיתנו בעבודת השם שלנו. כי מה זה העניין של ביאת משיח? מלך על כל העולם כולו בכבוד, "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" וביאת משיח. נכון שיהיה שוקולדים על העצים ויהיה חליפות כל אחד במידה שלו ועוד כל מיני תיאורים מעניינים. אבל, אה, זה ימים שבהם כשיהיו את כל הדברים האלה זה לא מה שיעניין אותנו. העניין של ביאת משיח צדקנו זה להביא את הייעוד של העולם שיהיה "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". כדי לפעול את זה אז כל אחד יש לו שם נשמה שנקרא כמו שהרבי אומר בשיחה הידועה שהרבי אומר "ויהי מיום עד יום ונור אליו סיורת" שבכל אחד יש מה שנקרא את הים הקדמוני שלו, שזה כוחות הנפש הפנימיים שלו ויש את ה, את הכוחות החיצוניים שלו, שזה העניין של משיח לפעול גם בכוחות הפנימיים וגם בכוחות החיצוניים ואי אפשר זה בלי זה. זה אומר במילים פשוטות, דבר ראשון כמו שהרבי אומר בשיחות של, אה, ב-ב-בתורת מנחם בשיחות של, אה, של, אה, של קיץ נ"א שצריך למלא את הראש את הים הקדמוני שזה נקרא ים החוכמה, למלא אותו בחוכמה של ידיעת של הידיעה בעניינים שקשורים לביאת משיח צדקנו, דברים שיקרו, דברים שיקרו בעת-- בביאת משיח צדקנו, איך שזה יהיה בגשמיות בעניינים הרוחניים כמו שמובאר באריכות בשיחות של נ"א נ"א נובהזאל[?]. ללמוד את השיחות של נ"א נובהזאל[?] ולראות איך שהרבי בשיחות פועל להוריד את העניינים של משיח מעניינים של יתחסה למשיחה לתוך המציאות של החיים שלנו. דבר ראשון שהמוח יבין את הדברים האלה, שהמוח
37:45 דובר 3 יבין וישיג וייעיין ויעמיק בכל חידוש וחידוש, בכל עניין ועניין שמובא בשיחות. אחרי שזה נכנס למוח זה צריך לעבור ללב. זה מעורר את רגש הלב שזה כמו שהרבי אומר בשיחה, לעורר את השמחה שלנו ולעורר את התשוקה ואת הגעגועים ואת הציפייה לגאולה וסביב זה אנחנו מדברים כל הזמן. זה, זה מה שמעניין אותנו. אנחנו כל הזמן מסתובבים וכמו שהרבי אומר בשיחה של פנחס, שאחרי שזה ממלא את השכל וממלא את הלב, אז אחרי זה יורד ללבושים. עכשיו הדיבור ומעשה, עד שהגאולה מדברת שהוא צועק, שזה יוצא אצלנו בדיבור גם כן. אי אפשר להשאיר את זה ב-- אני לא יכול לבוא אדם ולומר זה נמצא אצלי רק בשכל. אני מבין, מבין את זה. אני חי את הרבי ב-ב-בשכל שלי. מבין עניין הגאולה, משיח, אוהב את הרבי, אוהב את המשיח, כל טוב ויפה, אבל אני עדיין קשה לי לדבר על זה. אדם שחי את זה וזה החיים שלו, אז הוא חייב. זה גם יוצא, זה גם יוצא אצלו ב-ב-בגם במחשבה, גם בדיבור, גם במעשה. הוא גם מדבר על זה בכל מקום אפשרי, גם המצוות שהוא עושה והמעשים שהוא עושה והפעולות שהוא עושה עם הזולת זה בעניינים שסביב עניין של משיח ובאופן טבעי יוצא אצלו. הוא מדבר על זה. כמובן, פרסום בשורת הגאולה קודם כל אצלנו, שאנחנו נאמין בזה ונדע את זה, שכמו שהרבי אומר בשיחות שהנה עוד מעט הרבי מגיע, נכנס לתוך החדר ואיך אני דואג שכל העניינים שלי הם מחשבה ודיבור ומעשה יהיו כולם של נשיא דורנו. בן אדם לא חי שכל העניינים שלי יהיו כולם של נשיא דורנו. הוא לא יכול לדרוש מאחר שיהיה כולו של נשיא דורנו.
39:29 דובר 9 אני אנסה שנייה לדייק את הרב. זאת אומרת, הנקודה של קבלת המלכות זה לפעמים מתפרש במובן כזה שכאילו כביכול פחות הנקודה של העסקנות, השם ישמור. יותר כאילו מה צריך לעשות, מה, מה צריך לבצע? כביכול אנחנו חיילים של, של מלך מסוים. מה שהרב בעצם מוביל בקו של ה, של הדברים שהקבלת המלכות זה צריך לקחת את כל הנפש כולה, זאת אומרת את כל המחשבות שלנו, את כל הדיבורים שלנו ואת כל המעשים שלנו ברמה שהיא לוקחת את כל כולנו לרבי בתור מלך המשיח. זה בעצם הרעיון?
40:03 דובר 3 זה מה שהרבי מדבר בשיחות בכלל, שהרבי מדבר על עניין של מלך. הרבי אומר שהמלך כל המצי-- כל המציאות של העם כולה, הגשמיות והרוחניות כולה במציאות של המלך. סתם אפיזודה קטנה בשביל, אה, לנסות להסביר את הד-- קצת הדבר הזה. שמעתי ממש סיפור יפה מגיסי, שליח בצפת בשכונת נווה אורנים, אהרן רבינוביץ'. הוא סיפר לי שבבית חב"ד שלהם, בבית כנסת חב"ד שלהם הגיע יהודי, אה, עם פנים מה שנקרא פנים ליטאיות. בצפת יש הרבה אורחים באים לנפוש שמה מכל הסוגים ומכל הגוונים של היהדות החרדית. אז הגיע לבית הכנסת שלהם להתפלל. אז קראו לו לעלות, ליטאי כזה, מנחם מנדל בן זה. פרצוף ליטאי, מה לו ומנחם מנדל? טוב, זה יכול לקרות, כן, אבל בכל אופן כמובן שמיד יצר הסקרנות התעורר אצלו. ואחרי שזה שכך הוא שאל אותו תגיד לו מה, מה קורה לך מנחם מנדל? מה זאת אומרת? השם הרבי מליובאוויטש. נו מה לך והרבי מליובאוויטש? מה אתה ממשפחה חב"דית? מה זה? לא, לא, אני לא משפחה חב"דית. היא, אמא שלי ממשפחה ליטאית. אני מגיע ממשפחה ליטאית טהורה. למה קוראים לך מנחם מנדל? מה? אז הוא אומר שאמא שלי הייתה בהריון בחודש החמישי. לילה אחד היא חולמת חלום. היא חולמת ש... היא עוברת, היא נמצאת, אה, חולמת את הרבי שהיא נמצאת אצל הרבי בדולרים. הרבי מחלק לה, נותן לה דולר והרבי אומר לה, אה, "את הרי בהריון", אני לא זוכר את המילים המדויקות. זה גם חלום גם כן. את בהריון. "יולד לך שייוולד לך בן ותקראו לו בשמי."
42:00 דובר 9 אוקיי.
42:03 דובר 3 טוב, היא קמה מהחלום עם יד פתוחה לקבל את הדולר. בעלה ליטאי יענק'ל רואה אותה קמה בהתרגשות. אומר מה, מה, מה קרה? מה? מה היד שלך פתוחה? מה? אז היא נטלה ידיים דבר ראשון ואחר זה אמרה לו את החלום. מה, אם זה החלום שחלמת אנחנו נקרא לילד מנחם מנדל. נו וזה מה? אז מה הקשר שלך? מה הקשר שלך לליובאוויטש? אני לא חב"דניק אבל עם כזה שם כל מקום שאני הולך היום אומרים מה אתה קשור לליובאוויטש. אני לומד תניא, אני לומד שיחות של הרבי ואניאאא, ואומר כל החיים שלי מסתובבים סביב הרבי. עכשיו אני מנסה לדמיין שבן אדם שלא למד בתור חסידים, לא למד את השיחות של הרבי וכל הקשר שלו לרבי זה דרך חלום שאמא שלו חלמה. ואנחנו אחרי כל השיחות של הרבי ואחרי כל ההכרזות של הרבי שהרבי מעודד אותנו ומדבר אלינו, זה מה שאני אומר יחי אדוננו. אז ברור והכי תנועה של הרבי שהרבי אומר שתנועה של הרבי זה לדורות. אז ודאי שזה תופס את כל החיים שלנו. אם הרבי מלך המשיח, איך יראים עליו? איך, איך יראו החיים שלי בתור, בתור בחיים שלי בימי בוא המשיח? ואיך, איך אני חי את זה ש"אל הכל פה כי את הופעלתיו יום כיון כי יצרתי", ואיך הרבי נמצא בכל, בכל, בכל נקודה בחיים שלי, בעבודת השם הפרטית שלי, בעבודה שלי, עם הסביבה, עם המשפחה, עם אנשים ברחוב, הכל מסתובב סביב נקודה אחת. מה הרבי רוצה מאתנו אנחנו יודעים, רק קשה לנו לבצע את זה, אבל שאנחנו חיים את זה וחיים את העניין הזה שבשביל לפעול את העניין של משיח צדקנו צריך קבלת המלכות ואין מלך בעולם, אז
43:50 דובר 3 זה חייב לחדור את כל כוחות הנפש שלנו.
43:53 דובר 9 מה, מה, מה ישנה אבל מסתם הסולם?
43:56 דובר 3 כשמדובר על מלכות זה מה שהזכרנו קודם. המלכות כל המציאות שלנו, אין לנו מציאות, כל המציאות זה המלך. הסולם של שלבים, יש עוד שלב ועוד שלב עוד יותר מתקרב אליו ועוד עוד יותר מתקשר ועוד כוח. כמו שהוא קרא לו על סמך זה אומר מלכתחילה אני הולך על מה שנקרא לכתחילה אריבער, שהרעיון הוא שכל המציאות שלי מתבטלת לגמרי, שאין לי מציאות בכלל. אין לו אלא השם וליקום.
44:23 דובר 9 שיושב התמים עכשיו בישיבה ושומע את התוכנית, רוצה שבאמת שיהיה לו קבלת המלכות בצורה כל כך אמיתית וחזקה ולתת את כל כולו בעולם של לכתחילה אריבער. איך לסיום הרב איך הוא פורט את זה לפרוטות?
44:36 דובר 3 דבר ראשון זה מתחיל כמו ששאלת קודם. אין הכי נמי, גם בקבלת המלכות יש שני רבדים. גם בשיחות ובמאמרים שכתובים על בנין המלכות לגבי ראש השנה. אז יש שני רבדים. יש את העבודה של ההכנה לקבלת המלכות של ראש השנה, שזה עבודה של חודש אלול, שזה פשוט לחזור בתשובה. פשוט לחזור בתשובה מחשבה דיבור ומעשה. זה הדבר הראשוני. זה מה שכתוב הרי אחת השאלות שמובאות בנקודה נראה לי בקונטרס מה מתפשט בעשרת ימי תשובה. כבר חזרנו בתשובה, כבר קיבלנו את המלכות. קיבלנו את המלכות בחלק הטכני. עכשיו בניין המלכות בחלק הפנימי. אז כמובן שהתחלה מתחילה מהחלק של המוחין. פה אני חושב בדיבור, רמז ההוראות של הרבי בלימוד התורה של הרבי ולבצע את העניין הזה של לפרסם, לפרסם בשורת הגאולה וכולי וכולי. אבל אבל זה איך אומרים זה רק זה. רק הכנה לראש השנה זה רק הרובד החיצוני. זה החיצוני של המלכות. אחרי זה מגיע החלק הפנימי, הרובד הפנימי של קבלת המלכות. זה כמו שאמרנו קודם, העניין הזה של חצי יום הקדמונים וחצי מול היומרא אחרונים הקדמונים זה העניין הזה של שהמוח יהיה משועבד, שהמוח יהיה מלא יותר ויותר שיחות של הרבי בענייני גאולה משיח בפרט ובכלל בתורה של הרבי ובכלל בתורה בכלל. התורה כולה שזה כמה שיותר להיות. גם ללמוד גמרא זה גם כן הכנה לקבל פני משיח צדקנו. ועוד בשכל זה גם כן לקבל פני משיח צדקנו וגם עוד חלק בעוצמה בשולחן ערוך זה גם כן לקבל פני משיח צדקנו, כי אומר לו בעזרת השם גם אני עם החסידים והחרדים ודאי שלא יקח ויביאך ועובדים בלב שלם ושזה יגיע אחרי זה ללב גם כן. בסופו של דבר עיקר העניין
46:21 דובר 3 הזה של כמו שמבואר בשיחות שהיו כי שזה החוכמה שאין השם שלם עד שלא יורד לו וכך שזה המידות שהשם שלם זה כאשר היו"ד-ה"א נכנס וחודר בתוך המידות ואז זה גם כן וכך זה מגיע באופן מושלם. ואז אנחנו שהרבי תיכף ומיד יתגלה וזה יהיה כהרף עין ממש, אז נוכל לומר שהשלמנו את כל החלקים בנפש, את כל הפאזל, את כל החלקים בנפש שכולם כל אחד באופן פרטי ובאופן כללי נותן את התמונה השלמה של אנחנו כל מציאותנו. הרבי מלך המשיח ולגלות את הרבי מלך המשיח. קודם כל בתוך, בתוך כל כוחות הנפש שלנו. אחרי זה בחברים שלנו, בחברי חדר או חברי החדר בשולחן בחדר אוכל. מה מדברים בחדר אוכל ומה מדברים בהתוועדויות כיתתיות. ומה מדברים עם המשפחה? מדברים עם אנשים במקצועים. יוצא פנימה שנקרא מבפנים כלפי החוץ, חודר בכל כוחות הנפש.
47:24 דובר 9 טוב, יישר כוח גדול הרב אברהם בנט על הפרינג' המיוחד, על המהות של קבלת המלכות ובעזרת השם נזכה באמת לקבל את המלכות כמו שצריך בכל כוחות הנפש. ותכף ומיד נזכה לגאולה תכף ומיד.
47:36 דובר 3 אמן. תכף ומיד ממש יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
47:42 דובר 9 יישר כוח גדול הרב אברהם בנט.
47:45 דובר 10 אוזניים לשמוע. תוכניות השמע לתלמידי התמימים מבית את"ה העולמי ותוכניות נוספות חייגו כוכבית שש שלוש חמש שמונה. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.